כמה עולה חצי דונם בסביון? מתוצאות מכרזי רמ"י (רשות מקרקעי ישראל) עולה כי המחיר הוא 3 מיליון שקל.
מדובר על זכייה ב-3 מגרשים לבנייה עצמית. המגרשים נמצאים בחלק הדרום מזרחי של סביון בסמוך ליהוד (רחוק מהכניסה הראשית הצמודה לקרית אונו). לכל מכרז הוגשו בממוצע כ־14 הצעות שהתחרו על המחיר הגבוה ביותר, כשבפועל כאמור ב-3 מיליון שקל יכלתם לזכות במגרש.
המחיר למגרשים הצמודים שהוצעו במכרזים עלה מאז אוגוסט האחרון ב־6.5%. באוגוסט שווקו 14 מגרשים בישוב במחיר ממוצע של 2.75 מיליון שקל לחצי דונם וכעת המחיר הממוצע היה 2.93 מיליון שקל.
למחיר זה, אגב, יש להוסיף מע״מ והוצאות פיתוח בסך של כ־300 אלף שקל.
מחירי המגרשים בסביון עלו בעשור האחרון ב-6% בממוצע שנתי. בדומה לעלייה במחירי הנכסים ביישוב. סביון נחשבת לאחד מהישובים היוקרתיים ביותר במדינה, ומחירי הוילות שם נעים בין 7 מיליון לעשרות מיליוני שקלים.
אגב, מגרשים במרכז סביון או בקרבה לכניסה השנייה, היו עולים משמעותית גבוה יותר, אפילו כפול מכך. בפועל, אין מגרשים פנויים באזור זה, אך המחיירם גבוהים מהחלק הדרומי של היישוב.
מניית טבע – לאן?
אול-יר, ממשיכה להסתבך כי במהלך סקירה ראשונית של כלל מסמכי המימון של החברה, שביצעה ההנהלה לבקשת ועדת הביקורת שלה, נמצאה הלוואה על סך של 4.85 מיליון דולר שניתנה במשותף לחברה ולבעל השליטה יואל גולדמן, וזאת ללא אישור הדירקטוריון וועדת הביקורת שלו. בעקבות הגילוי התבקש גולדמן להעמיד בתוך שבוע פיקדון של 1.15 מיליון דולר לטובת אול-יר, לטובת פירעון חלקו הפרטי בהלוואה.
אגח אמריקאיות – המקרה של אול-יר
אול-יר, דיווחה לפני כחודש על העברת כספים לבעל השליטה, יואל גולדמן, מבלי שהדבר דווח. החברה הפועלת בשוק הנדל"ן בברוקלין,מסרה אז על טעות מהותית בדוחותיה הכספיים לרבעון השני ולרבעון השלישי של 2018. וכן דיווחה על חולשה מהותית בבקרה הפנימית שלה. בעקבות הטעות הודיעה אול-יר כי היא פועלת לפרסם מחדש את הדוחות הללו, להציג האת היתרות והגילויים הנדרשים, וכן לתיקון זרימת המידע הפנים ארגונים לצורך מניעת הישנות המקרים.
הדיווח על ההלוואה המוזרה, נמצא בעקבות בדיקה של וועדת הביקורת. את הבדיקה מבצעת ההנהלה ובראשה גולדמן עצמו, שמחזיק בתפקידי הנשיא והיו"ר, ולצדו סמנכ"ל הכספים, יזהר שמעוני. מסקירה ראשונית של מסמכי המימון התברר כי בחודש פברואר 2018 נטל גולדמן הלוואה בהיקף נוכחי של 4.85 מיליון דולר כנגד שלושה נכסים מניבים למגורים בברוקלין. נכס אחד מתוך השלושה נמצא בבעלותו המלאה של גולדמן, השני נמצא בבעלות מלאה של אול-יר ואילו בשלישי מחזיקים אול-יר וצד שלישי בחלקים שווים. לפי הדוח הנוכחי, שווי הנכס הפרטי של גולדמן עומד על 1.85 מיליון דולר בשעה שחלקו בהלוואה מסתכם ב-1.08 מיליון דולר. שני הנכסים האחרים בהם מחזיקה אול-יר, מסתכמים לשווי של 6.45 מיליון דולר, כאשר חלקם בהלוואה עומד על 3.77 מיליון דולר.
שלושת הנכסים עומדים כבטוחה מול ההלוואה המשותפת, כשבעל השליטה והשותף ערבים להבטחת ההלוואה המשותפת.
אגח אמריקאיות – המקרה של אול-יר
ענת גואטה, יו"ר רשות ניירות ערך דיברה בכנס דה מרקר – ״CFO כשומר סף ?!" על התפקיד החשוב של סמנכ"לי הכספים כשומרי הסף בחברות ציבוריות.
“אני שמחה מאד להיות כאן היום, לפגוש ולדבר פנים-אל-פנים עם אחת הקבוצות החשובות ביותר של ה"לקוחות" הישירים של רשות ניירות ערך – סמנכ"לי הכספים של החברות הציבוריות. אתם מהווים גורם קריטי בתהליך הכנת פריט המידע החשוב ביותר לציבור המשקיעים לצורך קבלת החלטות השקעה – הדו"חות הכספיים. והרשות היא כמובן הגורם שמפקח על איכות הגילוי הזה.
"בתור מי שלא נולדה רגולטורית, אלא הגיעה לרשות לאחר שנים ארוכות בשוק עצמו, אני מאמינה גדולה מאד בקשר ישיר של הרגולטור עם המפוקחים שלו. המטרה העיקרית שלי בתפקידי היא לאפשר את קיומו ופיתוחו של שוק הון ציבורי כחול-לבן הוגן ובטוח. ולגישתי לא ניתן להשיג מטרה זו בלי להכיר את השוק ובלי להבין ממש את מה מתרחש ב"רצפת הייצור" שלו – התמריצים, הלחצים, האילוצים, יחסי כוחות, או במילים אחרות – "החיים עצמם".
"לכן אני מקפידה – וכך אני גם מעודדת את עובדי הרשות – להיפגש כל הזמן עם גורמים מגוונים מהשוק. רגולטור ומפוקחים הם שני צדדים של אותו מטבע, ושניהם מעוניינים בקיומו של שוק הון יעיל, חזק, אטרקטיבי, ואמין. ארצה להתייחס לסוגיית היותכם שומרי סף בחברה.
מה זה בכלל "שומר סף"?
האם העובדה שה- CFO הוא כאמור החוליה המרכזית בהכנתו של פריט המידע החשוב ביותר של חברה ציבורית-הדוח הכספי, תורמת להפיכת מעמדו לכזה של "שומר סף"?
אז קודם כל יש לומר שהמונח "שומר סף" אינו הגדרה משפטית, כמו לדוגמא "בעל עניין" או "בעל שליטה", לא בחוק החברות ולא בחוק ניירות ערך. למעשה המונח כלל לא מופיע לאורך חוקים אלה.
בית המשפט העליון פירש את המונח "שומרי סף" בהקשר התאגידי כ"מערך שלם של גורמים מקצועיים חיצוניים לתאגיד … עליו נמנים … אנליסטים, חברות דירוג, חתמים ועוד – אשר תפקידם להבטיח את האינטרס של ציבור המשקיעים במידע אמין לגבי מצבו הפיננסי של התאגיד".
לכן לפי האמירה הזאת "שומר סף" הוא בכלל גורם חיצוני לחברה.
אך בהחלטה אחרת של המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי נקבע כי שומר סף בהקשר בחינת נתונים כספיים יכול להיות גם "נושא משרה, דירקטור או רואה חשבון מבקר", ומכאן עולה כי רשימת "שומרי הסף" אינה מוגבלת רק לגורמים חיצוניים.
אך האמת, שבעיני המינוח המשפטי המדויק הוא דיון פחות חשוב.
העיקר בעיני הוא להסתכל על תפקיד ה-CFO באופן מהותי, להבין את תפקידו, את סמכויותיו ואת האחריות שלו, ומתוך זה לגזור את החובות שלו. ולא לנסות לגזור את חובותיו מהגדרה משפטית זו או אחרת.
בחינה מהותית כזו מגלה את מה שכולכם, כמובן, יודעים היטב – שה-CFO הוא הפונקציה הפיננסית הבכירה בחברה, וככזה הוא מי שאחראי להכנת והצגת המידע הפיננסי של החברה באופן מדויק ולהציגו בעיתוי הנכון. הוא הגורם העיקרי שבכוחו לוודא כי הדוחות הכספיים של החברה – ולמעשה כל דיווח שכולל מידע כספי על החברה – יהיו איכותיים, אמינים, והשוואתיים. הוא זה, שהאנליסטים בשוק סומכים על ההערכות הפיננסיות שהוא מפרסם בשם החברה באשר לתחזיות ועמידה בהן וזה שהאינטגריטי שלו הוא קריטי כדי שהמשקיעים בשוק ימשיכו להשתתף בגיוסי החברה בעתיד ויאפשרו לה מקור גיוס בטוח ונוח בהשוואה לחלופות יקרות אחרות. כמובן שאת האחריות הזו הוא לא נושא באופן בלעדי, אלא חולק אותה עם ההנהלה והדירקטוריון.
לכן הדין הטיל על CFO בחברה ציבורית (ביחד עם יו"ר הדירקטוריון ומנכ"ל החברה) אחריות אישית לגבי האמור בדו"חות הכספיים, בחתימתו עליהם כנושא המשרה הבכיר האמון על תחום הכספים בחברה . וכמובן שהאחריות הזאת יכולה להיות מתורגמת – ככל שיש הפרת דין – להליך פלילי, מנהלי או אזרחי, לפי העניין.
מפסיקת בית המשפט עולה כי חובת ה-CFO בנוגע לדיוק מידע פיננסי חלה גם על דיווחים אחרים בעניינים פיננסיים שהם בליבת עיסוקו.
ואני רוצה להתעכב לרגע על הנקודה הזו.
CFO של חברה ציבורית חייב לוודא שהדו"חות הכספיים הם מסמך שמשקף את מצב העסקים האמיתי של החברה. דו"חות כספיים הם לא – ואסור להתייחס אליהם – כמסמך שנערך בחלל ריק. הם חייבים לשקף נאמנה את המציאות העסקית של אותו תאגיד.
אציין כי תקינת ה-IFRS, שכידוע לכם היא תקינה מבוססת עקרונות, מותירה מקום נרחב לשיקול דעת, ולכן, לעיתים היא עלולה להוות כר פורה לפעולות שאינן תקינות. ובדיוק שם, אנחנו שמים דגש במסגרת הבדיקות שלנו.
כדי להמחיש אתן כמה דוגמאות לשימוש פסול של טיפול חשבונאי שאינו משקף מהות עסקית:
(1) כשעושים שימוש באומדנים שהקשר בינם לבין המציאות רופף.
(2) כשמציגים מראית של מצב פיננסי יציב, כשזה אינו המצב מתחת לפני השטח.
(3) כשמציגים מראית של שליטה, כשזה אינו המצב.
(4) כשמציגים יתרת מלאי שאינה שווה הרבה.
(5) כשמציגים יתרת לקוחות שברור שלא תיפרע.
(6) ועוד ועוד.
וכאן אני אומרת לכם שההנחיה הברורה שלי היא להעמיק את הבדיקות שלנו בפעילות שומרי הסף ובשיקול הדעת שהם מפעילים – שם אנו משקיעים תשומות רבות כי אלו המקומות הרגישים ביותר בראייתי.
מה שמייחד את הCFO- משאר נושאי המשרה בחברה הוא שאליו מתנקז המידע הפיננסי, וגם המידע התפעולי-עסקי. הוא הגורם שנמצא בצומת של שני ערוצי המידע האלה, ומי שאמור לתרגם את הפעילות העסקית למספרים. הוא המתווך בין הפעילות העסקית לבין אופן הצגתה בדו"חות הכספיים.
לדוגמא, בחברת בנייה, ה- CFO יקבל את דיווחי מחלקת הבקרה התקציבית על הפרויקטים השונים, וקצב ההתקדמות בהם, ועליו לתרגמם לנתונים כספיים – איזה סכום יירשם כהכנסה? כהוצאה? מה נכנס ומה יוצא מהדוחות? האם יש נכס? האם צריך לרשום הפרשה? ועוד, ועוד.
כגורם קריטי בתהליך בניית הדיווח הכספי, אני מצפה שה -CFO יזהה את גורמי הסיכון ויוודא שהדוחות הכספיים מציגים את מצבה העסקי של החברה באופן אמין ונאות.
אתם בוודאי מבינים מה המשמעות של העדר אמינות בדווח הכספי וההשלכות שתהיינה לכך על השוק והמשקיעים, זה כנראה יהיה יום הכיפורים של החברות הציבוריות וכנראה שגם של המשקיעים. אם הדוחות הכספיים לא יהיו אמינים; השוק לא יהיה יעיל; אמון הציבור בשוק יפגע; ובהתאם גם הנזילות; וכך גם התמריץ של חברות לבחור בנתיב ציבורי שבבסיסו אינו גבוה כיום יפגע.
אני אדאג לעשות כל מה שצריך כדי שזה לא יקרה במשמרת שלי.
חשוב לי לציין ולהדגיש שהאחריות הסופית לנכונות הדוחות הכספיים רובצת כמובן על הדירקטוריון.
הדירקטוריון נושא באחריות הסופית לנאותות ולשלמות הדוחות ומאשר דיווחים אלה טרם פרסומם לציבור. ולכן הדירקטורים, וכמובן גם הדח"צים שהם ללא ספק שומרי סף מדרגה ראשונה, צריכים לדאוג לכך שהמידע שבידיהם בקשר לדוחות ערב האישור יהיה שלם, אמין ונכון.
כדי למלא תפקידם זה בצורה טובה הדירקטורים חייבים לוודא שמידע בחברה זורם אליהם בצורה איכותית, אמינה ומלאה. הם נדרשים לוודא שמידע שהם חייבים על פי דין לקבל, מגיע אליהם, כדי להבטיח שמצב החברה תואם את האמור בדוחות. דירקטוריון שמקבל החלטה ללא מידע זה, או ממודר ממנו ואינו מבקש או דואג לקבל את המידע שחסר לו, הוא דירקטוריון שאינו ממלא את תפקידו בצורה נאותה.
ואני רוצה לשתף אתכם שלאחרונה קיבלתי פניות מדירקטורים שביקשו שנבהיר האם לדירקטור מותר לפנות ולקבל מידע לגבי מצב החברה שלא באמצעות המנכ"ל. ואני מבקשת להבהיר מעל הבמה הזו שחובתו של דירקטור היא להיות בקי בענייני החברה, והוא חייב לדרוש ולקבל את המידע שהוא זכאי לקבל. ואם המנכ"ל אינו מספק לו את המידע הוא רשאי לפנות לגורם אחר שהוא מוצא לנכון.
ואם אחרי כל זה, הוא סבור שאין לו כלים למלא את תפקידו זה בצורה טובה הוא יכול להשתמש בכל אמצעי שעומד לרשותו כולל מכתב התפטרות ודרישה שהחברה תפרסם אותו לציבור.
אני בטוחה שעבור אחדים זה עלול להיות מחיר אישי כבד, אבל בעיני המחיר הכבד יותר הוא עצימת עיניים והתנהלות שגרתית כאשר הדירקטור מצוי במצב שבו הוא חש שאין בידיו כלים לפעול בצורה ודאית ובטוחה שתשרת את החברה ואת ציבור המשקיעים. לא די בכך שדירקטור יטען שלא הובא לידיעתו פרט כזה או אחר. השאלה המרכזית תהיה האם הוא עשה כל שביכולתו כדי לקבל את המידע הזה.
הדברים האלה יפים ונכונים גם לגבי חברי ועדת הביקורת וועדת מאזן בפרט, כמי שכחלק מתפקידם, צריכים להיכנס לעומקם של הדוחות הכספיים, לבחון אותם בעין ביקורתית, לשאול שאלות, להבין את הפעילות העסקית ואת אופן הצגתה בדוחות, להבין את הסיכונים ולדאוג לקבוע בקרות פנימיות מתאימות, וכן בעת הצורך גם להרים דגלים אדומים.
אז בואו נסכם שמבלי להכריע בשאלה באיזו רמה ה CFO הוא "שומר סף" ללא ספק הוא גורם משמעותי שבכוחו, מתפקידו, ובאחריותו, למנוע נזקים כבדים לציבור המשקיעים. כך קובע החוק, וזו הציפייה שלי ושל רשות ניירות ערך מכם.
מילה אחרונה בנוגע להווה ולעתיד של תפקידכם כסמנכ"לי כספים, שכרוכים באופן הדוק גם בהווה ובעתיד שלנו, כרגולטור. בתפקיד סמנכ"ל הכספים חלה מהפכה בעשור האחרון תוך העברה של תחומי פעילות רבים נוספים למסגרת התפקיד שבעבר היתה הרבה יותר מוגבלת.
כיום סמנכ"לי כספים רבים הם הגורם שמוביל שינויים ארגוניים. היכרותם הקרובה עם כל הפעילות הכספית והעסקית של הארגון, עם הסיכונים עימם מתמודד הארגון, וכן עם כל חברי ההנהלה, הופך אותם לגורם מוביל בכל ההחלטות המרכזיות בארגון. הדבר נכון בעיקר בתקופות מאתגרות בחיי החברה, בהן נדרשים שינויים משמעותיים והחלטות קשות, לעיתים תוך פרק זמן קצר.
סמנכ"לי הכספים של היום לא רק מכינים את האקסל, אלא במידה רבה נדרשים להפוך אותו למציאות עסקית.
ומה צופה לנו העתיד?
סקר שנערך לפני כשנתיים על ידי KPMG בקרב 500 מנכ"לים מרחבי העולם העלה שיותר משני שלישים מהמשיבים האמינו כי תפקיד סמנכ"ל הכספים יגדל משמעותית לעומת תפקידי ניהול אחרים; שניסיון גלובלי הוא התכונה החשובה ביותר שיכולה להיות לסמנכ"ל כספים; שהגורם החיצוני בעל השפעה רבה ביותר על תפקיד סמנכ"ל הכספים הוא הסביבה הרגולטורית; וכי סמנכ"לי כספים חייבים לדעת לעשות שימוש ולהיעזר באמצעים טכנולוגיים, ביג-דאטה, וניתוח מידע ממוחשב.
אני רוצה לחלוק אתכם שבתכנית האסטרטגית שגיבשנו לרשות לשנים הקרובות – בכוונתנו לקדם רגולציה חכמה שתגן על המשקיעים מבלי לפגוע ביזמות עסקית; להעמיק את היכרותנו עם הדינים בשווקים מצליחים, ולשאוף ליצור אקוויוולנטיות בינם לבין הדין הישראלי; וכמובן שבכוונתנו להקדיש תשומת לב ומשאבים למהפכה הטכנולוגית, וזאת הן בהיבט של עידוד אימוץ טכנולוגיות חדשניות ושילובן בפעילותם גופים מפוקחים, והן בהיבט של שילוב טכנולוגיות חדשניות בעבודת הרשות בצד הפיקוח השוטף ופיתוח השוק, ובכך גם לקרב את השחקנים בשוק ולייצר יחסי אמון בינם לבין ספקיות הטכנולוגיה כדי לייצר סביבה אטרקטיבית ותומכת שתאפשר גם פעילות מימון לחברות הייטק ישראליות באמצעות שוק ההון הישראלי. אני מאמינה שזו מטרה שאנו מחויבים לנסות בכל דרך לחתור אליה בכוחנו.
כפי שציינתי בראשית דבריי, אנחנו חולקים מטרות ואתגרים משותפים ראשית מעצם היותכם הלקוחות הישירים שלנו ושנית מהצורך ההדדי שיש לנו בשוק בריא, מפותח וחזק.
אתם תהיו בסופו של יום השותפים לערך המוסף שיצמח מפיתוח השוק ומשילוב של טכנולוגיות חדשניות בעבודה השוטפת שלנו ושל השוק בכללותו.
מנכ"ל כלמוביל: צעד זה נובע מבקשת הלקוחות ומבטיח אמינות ושירות ברמות גבוהות
קבוצת כלמוביל יבואנית מרצדס, מרחיבה את תחומי פעילותה ונכנסת לתחום היבוא האישי. זה שירות שמצטרף למכלול ההיבטים שהקבוצה כבר מציעה ללקוחות מרצדס, הכוללים בין היתר רכבים חדשים, טרייד אין ויד שנייה, ליסינג מימוני וליסינג תפעולי. שירות היבוא האישי ייעשה בנפרד על ידי עובדים אשר הוכשרו במיוחד וקיבלו רשיון ייעודי לעסוק בתחום זה.
אריאל פינטו, מנכ"ל קבוצת רכבי היוקרה בכלמוביל מרצדס, אומר: "הייבוא האישי הוא שירות משלים לכלל פעילות הקבוצה, אשר נועד לתת מענה כולל ללקוחות מרצדס. החלטנו על צעד זה לאור בקשת לקוחות רבים לקבל סיוע בתחום יבוא אישי מאיתנו, עניין שיש בו כדי להבטיח אמינות, אחריות ושירות ברמות גבוהות. השירות החדש נועד לאפשר ללקוחות שלנו לבחור בכל מגוון אופציות הרכישה, חדש, משומש ויבוא אישי תחת קורת גג אחת, להשוות את העלויות השונות באופן מרוכז ואמין ולבחור בדרך הרצויה להם לביצוע הרכישה.
יבוא אישי – 30 יחידות בסכום של 1,000 דולר
כיום כ-60% מוסרים את ההצהרה במשרד הרישוי, מה שיוצר עומס על המערכת
מ-1 בפברואר 2019 נהגים חדשים יוכלו להצהיר על סיום תכנית הליווי, באמצעות הטלפון הנייד או אתר האינטרנט בלבד, ולא יוכלו יותר להצהיר על כך במשרד הרישוי. המטרה להקל על התורים ולקצר את זמן ההמתנה במשרדי הרישוי.
לפי תכנית הרישיון המדורג כל נהג צעיר, שגילו מתחת ל-24, חייב לנהוג עם נהג מלווה במשך שישה חודשים. הנוהל החדש קובע כי נהגים חדשים שעברו טסט מ-15 ביולי 2018 ואילך, יוכלו להגיש תצהיר לצורך הסרת מגבלת הליווי,רקבטלפון הנייד או באתר האינטרנט של משרד התחבורה. כמו כן נדרש הנהג לציין את פרטי הנהגים החונכים.
עם אישור ההצהרה מוסרת המגבלה ורישיון הקבע נשלח לביתו של הנהג. אם והמלווים אינם מאושרים, הנהג מקבל רישיון עם הגבלה לחצי שנה נוספת, שבה הואיידרש להשלים את תכנית הליווי.
ביטוח רכב – כמה עולה ביטוח לנהג צעיר ולנהג חדש? ומה ההבדל בין נהג צעיר לחדש?
מעודכן ל-01/2019
אומנם סל המוצרים מפרסם השוואות בין הקמעונאיות השונות אך כלל לא בטוח שיוביל להוזלה
הלמ"ס ומשרד הכלכלה בנו לאחרונה סל של 68 מוצרים השכיחים בצריכה ביתית: חלב ומוצריו, לחם, מוצרי בשר ודגים, מזון יבש, פירות וירקות ומוצרי טואלטיקה וניקיון.לטענת משרד הכלכלה, הסל "יאפשר מעקב אחר השתנות המחירים החודשיים של המוצרים בסל, ויפורסם אחת לרבעון. לפי בדיקה שערכה מועצתה צרכנות ,שופרסל היקרה ביותר ורמי לוי הזולה ביותר(ראו קישור). המועצה הישראלית לצרכנות תערוך השוואה חודשית קבועה לגבי מחירי הסל ברשתות.. כבר כיום יש אתרים ואפליקציות להשוואת מחירים, אך מידת השימוש בהם נמוכה, וסל המוצרים לא מוסיף להם.
אומנם הצעד מעורר תחרות אך לא בטוח שיעודד הוזלה, ייתכן שהרשתות יעדיפו להוזיל מוצרים בסל ולייקר מוצרים מקבילים או להוזיל רק מעט מהמוצרים שבסל. כמו כן הסל כוללני מדי ואף שמשקף את הצריכה הנפוצה, לא משקף צריכה בקרב אוכלוסיות, למשל טבעוניים או חולי צליא'ק.
ממשרד הכלכלה נמסר:
המוצרים נבחרו על פי שלושה קריטריונים: משקלם היחסי ב'סקר הוצאות משקי הבית', הנערך על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; רמת השונות בין חמישוני ההכנסה בישראל באופן בו נבחרו מוצרי בסיס הנצרכים על ידי כלל החמישונים; מוצרים שנמכרים לאורך כל עונות השנה.
"המוצרים בסל הנם מוצרים נבחרים ונועדו לאפשר מיקוד ולפיכך אינם כוללים את כלל מוצרי הצריכה הנרכשים ע"י משקי הבית. הסל כולל מוצרים מהקטגוריות חלב ומוצריו, לחם, מוצרי בשר ודגים, מזון יבש, פירות וירקות, ומוצרי טואלטיקה וניקיון".
"בכל עדכון של סל מחירי המוצרים, יפורסמו העלות הכוללת של רכישת סל המוצרים (יחידה אחת מכל מוצר), המחיר החודשי הממוצע של כל מוצר ושיעור השינוי בעלות הסל הכוללת.
"העלות הממוצעת של סל המוצרים הנבחר עמדה בשנת 2017 על 1,090 שקל ובשנת 2018 (ינואר-אוקטובר) על 1,086 שקל. הסל מהווה כ-45% מסך ההוצאה הממוצעת של משקי הבית על קטגוריות המזון (כולל פירות וירקות) ומוצרי ניקיון וטואלטיקה".
פער של 20% בין הקמעונאיות בסל המוצרים החדש
רשת Be של שופרסל זולה מסופרפארם ב-20% – וואוו!
בפגישה עם שר האוצר סוכם כי צוות של פייפאל יגיע לארץ לבחון את האפשרות. האם הגדלתה תחרות תפגע בחברות האשראי?
במפגש של שר האוצר משה כחלון ומנכ"ל המשרד שי באב"ד עם מנכ"ל פייפאל דן שולמן, שהתרחשה בדאבוס, הם שמעו ממנו כי החברה רוצה להכניס שירותים פיננסים מתקדמים נוספים לישראל. החברה מתעתדת לפעול בתחום העסקים הקטנים והבינוניים בעיקר.
מהלך זה צפוי לעורר התנגדת בקרב הבנקים וחברות השראי שנמצאים היום במאבק סביב הכוונה להנפיק כרטיסי אשראי עצמאיים של הבנקים. המהלך של פייפאל רק יוסיף לתחרות. בפגישה אמר מנכ"ל פייפאל כי השירותים שמפעילה החברה ופלטפורמות תשלה משרתות 21 מיליון סוחרים, בעיקר בארצות הברית. אלו כוללות מתן אשראי ושירותים פיננסיים.
שר האוצר אמר: "אבחן בחיוב המשך הסרת חסמים משמעותית שתאפשר הרחבת שירותים פיננסיים בינלאומיים באמצעות חברות כמו פייפאל" ובסוף הפגישה סוכם כי צוות של פייפאל יגיע לישראל לבחון את אפשרות כניסתה של פלטפורמת התשלומים של פייפאל למתן שירותים פיננסיים מתקדמים ומתן אשראי לעסקים קטנים.
עוד דיווח שר האוצר שייפגש עם נציגי גוגל ואמזון: "הן רוצות מישהו בדרגה של שר אוצר, והגעתי. נסעתי ל-24 שעות כי יש לי פה פגישות מאוד חשובות כדי לקדם אינטרסים, גם של חברות ישראליות. יש פה עסקאות במיליארדי דולרים שמצריכות דחיפה", אמר.
הבנק המרכזי האירופי יתחרה בפייפאל
פייפאל מתרחבת – מציעה כרטיסי אשראי והפקדות צקים
מעודכן ל-01/2019במשך שנים החזיקה חברה ברמת גן בנכס לא ראוי לשימוש וביקשה פטור עד שיום אחד חויבה בשל איחור בבקשה. בית המשפט קבע כי אי אפשר לחייב נכס לא ראוי לשימוש גם במקרה זה
לאחר שנים שבהן עיריית רמת גן הכירה בנכס כלא ראוי לשימוש ופטרה אותו מארנונה, החלה לחייב את החברה בארנונה. החברה היא חברת "ע.י. קרוננברג" שרכשה מהעירייה מבנה נטוש וזכתה לפטור מארנונה במשך שנים כיוון שלא היה ראוי לשימוש. בהסכם נקבע כי הפטור יימשך עד שהזכויות על הנכס בטאבו יועברו במלואן לחברה. החברה המשיכה להגיש בקשות לפטור וקיבלה אותו עד סוף 2009, אז דחתה העיריייה את בקשת הפטור לשנים 2009-2008..
מנהל הארנונה טען שברגע שהנכס הועבר לבבעלותה הפטור בוטל והיה עליה להגיש את הבקשה בתחילת 2008. מכיוון שאיחרה את המועד היה עליה לשלם.החברה טענה מנגד כי הוענק לה פטור חדש ב-2010 מתוך הכרה בכך שהנכס לא ראוי לשימוש. כלומר, לאורך כל השנים הנכס לא היה ראוי לשימוש, כולל בשנים 2009-2008. לגבי טענת האיחור הסבירה שלא חשבה שעליה להגיש בקשה חדשה להכרזה על נכס כלא ראוי לשימוש כשהעירייה יודעת בדיוק מה מצבו.
השופטתקיבלה את טענת החברה כי מנהל הארנונה וועדת הערר היו צריכים לבדוק את בקשת החברה לגופה ולא לדחות על הסף בגלל איחור, משום שידעו שהנכס אינו ראוי לשימוש.
במהות אין חולק כי הנכס היה ועדיין בלתי ראוי לשימוש וכי רצף השנים כולל גם את שנות המס 2009-2008. הותרת קביעת הוועדה בעינה יוצרת אנומליה בלתי סבירה שאין הדעת סובלת, שכן מכירה היא בעובדה כי "מדובר בנכס שאינו ראוי לשימוש משנת 2002 ולפחות עד שנת 2010 כולל ואולם גורעת מתקופה זו שנתיים בהן הנכס חב בארנונה על אף שברור לכל, כי אינו ראוי לשימוש ורק בשל השגגה הפרוצדורלית שנפלה בחלקה של המערערת", כתבה בפסק דין. מנהל הארנונה חויב בהוצאות משפט של 20 אלף שקל.
ארנונה במשרדים – איפה הכי כדאי ומה המחירים בערים שבדקנו
מעודכן ל-01/2019
לאחרונה דחה בית המשפט טענות עובד על כוננות כשעות נוספות, משום שהיה זמין לענייניו
בתביעה שהוגשה לאחרונה נגד "חברת טומי שירותי רכב", העוסקת בחילוץ כלי רכב, ביקש התובע להכיר בשעות שהיה זמין בהן לקריאות של החברה כשעות נוספות. תובע שטען שארבע שעות הכוננות שלו ראויות לשכר של 450 אלף שקל סך הכול.
החברה טענה מנגד שהעובד עבד רק שמונה שעות בפועל ביום במשרה מלאה והיה פנוי לעיסוקיו, וקיבל רק קריאות בודדות. עבורן קיבל שכר. היא צירפה דוח קריאות, ודוחות מיקום באמצעות GPS. השופט קיבל את טענת החברה ככי התובע לא הוכיח שעבד 12 שעות ואין לראות בשעות הכוננות שבהן עבד כשעות עבודה.
"עיון בדוחות מלמד כי התובע לא נדרש לעבוד בכל יום 12 שעות כטענתו", כתב. "התובע לא נדרש להתחיל את יום עבודתו באופן קבוע בשעה 7:00 ולא לסיימו בשעה 19:00. כך, נמצאו ימים בהם התובע שובץ בחלק מהיום למספר קטן של קריאות ואף לקריאות בודדות, ובוודאי לא כנטען על ידו", כתב השופט.
עוד הוכח שבשעות הפנויות ביקר את משפחתו ועשה קניות והיה זמין לענייניו.
"שעות עבודה מתבססות על מאפייני העבודה ומהות המשרה. במקרה זה, ולאחר שהבהיר כי לא הוכח שתדירות הקריאות הייתה כזו שמנעה מהתובע זמן חופשי, הרי שלא מדובר בשעות עבודה. הנתבעת אף שילמה לתובע" תמורה בגין זמן הכוננות בה שהה ועל כן ואף מן הטעם האמור, דין תביעתו להידחות", סיכם השופט.
בגין טענות נוספות של התובע על הפרשות לפנסיה, דמי הבראה ופדיון חופשה חויבה החברה ב–125 אלף שקל, 5% מסכום התביעה. התובע חויב בשכר טרחה והוצאות משפט על סך 7,500 שקל.
שעות נוספות – איך משלמים על זה? ומה זה שעות נוספות גלובליות?
שעות נוספות – כמה כסף מגיע לכם על שעות כאלו? כמה שעות מותר לעבוד ? ועוד
מעודכן ל-01/2019מורה מתל מונד שהועברה ממבטחים הוותיקה לחדשה ללא ידיעתה תפוצה בחלק מהסכום, משום שלא ביררה את הטעות במשך שנים
מורה תפוצה ב-165 אלף שקל משום שששנתה לה קרן הפנסיה ללא ידיעתה. מ-1993 עד 2009 צברה כספים בקרן"מבטחים הוותיקה" אצל מעסיקים שונים. ב-2009 החלה לעבוד בבית ספר בתל מונד, שם שינו לה את קרן הפנסיה למבטחים חדשה. המורה תבעה את מועצת העיר על התרשלות בבדיקת קרן הפנסיה שלה ודרשה 276 אלף שקל על הנזק שנגרם. זה הסכום שלפי חישוב אקטוארי הייתה אמורה לקבל אם הייתה ממשיכה באופן רציף במבטים הוותיקה.
המועצה טענה מצדה שהטעות נעשתה בתום לב, אבל האחריות היא על המורה לוודא שהזכויות הפנסיוניות שלה נשמרות.עוד טענה שהמורה פעלה שלא בתום לב, כי לא דיווחה על הטעות במועד והתעכבה על הדיווח במשך שנים.
בפסק הדין קבעה השופטת כי המועצה לא פעלה בזהירות הנדרשת ממנה ולא ביררה באיזו קרן פנסיה התובעת מבוטחת אבל הטילה 40% מפיצוי הנזק על המורה, כיוון שיכלה לראות את השינוי הן במשכורת והן בדוחות שנשלחו אליה ממבטחים.
התובעת מצדה התרשלה כאשר לא יידעה את המעסיק במועד על אודות הטעות. התובעת נהגה בעצימת עיניים, אף שכל הנתונים היו מונחים בפניה ויכולה הייתה לאתר את הטעות הקלות וליידע את הנתבעת על כך מבעוד" מועד, באופן שהיה מאפשר תיקון הטעות ללא גרימת נזק", סיכמה השופטת.
לכן המועצה חויבה ב-165,600 שקל במקום כל הסכום בתוספת שכר טרחה 8,000 שקל.
פיצויים עיריית תא – לבני 50 ומטה
נהג ששוחרר לאחר שערעורו התקבל יפוצה בכ-130 אלף שקל
קרן התשתיות והאנרגיה ג׳נריישן קפיטל (Generation Capital) פרסמה תשקיף להנפקה ראשונה של מניות לציבור (IPO) בבורסה בתל-אביב. בכוונת ג'נריישן קפיטל לגייס כ-100 מיליון שקל ולהפוך לקרן הסחירה הראשונה בישראל. הקרן גייסה לפני כחצי שנה ממשקיעים 230 מיליון שקל והשקיעה כמעט את כל הסכום בפרויקטי תשתיות ואנרגיה.
הקרן רכשה לאחרונה 50% מרפק אנרגיה, חברה־בת של רפק, תמורת 70 מיליון שקל. בנוסף לקרן 50% מחברת האנרגיה הירוקה להב הרים ירוקים שבשליטת אלי להב (השקעה של 34 מיליון שקל) וכן השקעה בשיעור 49% מחברת האוטובוסים בון תור ב־105 מיליון שקל.
כך או כך, את ההנפקה הצפויה יובילו חברות החיתום פועלים אי.בי.אי. ניהול וחיתום, רוסאריו קפיטל ואפסילון חיתום והנפקות.
בראש ג'נריישן קפיטל עומדים יוסי זינגר, המכהן כיו"ר, וארז בלשה, כמנכ"ל, שניהם בעלי ניסיון ריאלי מוכח ויוצר ערך בניהול עסקים בתחום האנרגיה והתשתיות ולשניהם רקורד של עבודה משותפת והישגית לאורך זמן. לצידם, שותפה בחברת הניהול של הקרן גם קבוצת ההשקעות ויולה (Viola).
ג'נריישן קפיטל גייסה עד כה, במסגרת הנפקות פרטיות, סכום מצרפי של כ- 260 מיליון שקל ממשקיעים מוסדיים, פרטיים ומחברת הניהול. נכון להיום, ביצעה הקרן 3 השקעות בהיקף של כ- 226 מיליון שקל. תיק ההשקעות של הקרן כולל כיום את חברת בון-תור (אחזקות הקרן בשיעור של 49%), העוסקת בתחום הסעת ההמונים ובתחום התחבורה הציבורית (דרך אחזקתה בחברת מטרופולין); חברת להב הרים ירוקים (אחזקות הקרן בשיעור של 50%), הפועלת בתחום האנרגיה הפוטו-וולטאית ובנוסף הינה בעלת השליטה בחברת סולגרין הציבורית; ורפק אנרגיה (אחזקות הקרן בשיעור של 50%), בעלת 2 תחנות כוח פרטיות בהספק מצטבר של 146 מגה וואט שעה ו- 80 טון קיטור בשלבי ההקמה האחרונים בצפון הארץ.
הנפקת הקרן הינה מהלך חדשני, במסגרתו מוצע למשקיעים מוצר ראשון מסוגו של קרן השקעות סחירה בישראל בתחום האנרגיה והתשתיות, שתמקד את השקעותיה ב- 4 תחומים מרכזיים: חשמל ואנרגיה, תחבורה, סביבה ומים, ותחום הבינוי והלוגיסטיקה. אסטרטגיית הקרן היא להשקיע ברוב של נכסים בעלי תזרימי מזומנים יציבים לטווח ארוך, ובנכסים בעלי פוטנציאל השבחה.
הקרן שואפת לגייס מדי שנה כ- 200 מיליון שקל לביצוע השקעותיה ולהשיג תשואה שנתית ממוצעת של 10% על ההון המושקע. מטרת הקרן היא לייצר למשקיעים הכנסה יציבה לטווח ארוך באמצעות חלוקת דיבידנדים רב שנתית.
חברת הניהול של הקרן גובה דמי ניהול המחושבים לפי שווי נכסי הקרן (לפי ההון המושקע בפועל ולא ביחס לכלל משאביה הכספיים של הקרן). החל ממועד ההנפקה, שיעור דמי הניהול ינוע בין 1% ל- 1.75%, והוא נקבע בהתאם להיקף נכסי הקרן.