שוק המניות האמריקאי ממשיך במגמה חיובית. האסטרטג הטכני של אופנהיימר, ארי וואלד, סבור שאנחנו בדרך לשבירת שיאים – " סימן תמיכה לתיזה החיובית בנוגע לכיוון השוק הנו יחס בין מניות 'עולות ו'יורדות, המשקף שיא מחזורי חדש ומשמש בתור אינדיקטור של המשך מגמה חיובית בשוק המניות.
"סימן תמיכה נוסף, המעיד על רמת האופטימיות הגבוהה בקרב המשקיעים, ובכך תומך במגמה השורית בשוק המניות הרחב, הוא תופעת ההשתתפות הרחבה של הסקטורים במגמת העלייה של מדד ה-S&P500. כך לדוגמה, סקטור הצריכה הבסיסית (קרן סל: Consumer Staples SPDR, סימול: XLP) סגר מעל קו התנגדות של 53.50$ בשבוע שעבר, וכעת נמצא מעל ממוצע 200 יום בפעם הראשונה מאז חודש פברואר 2018". על רקע זה מעריכים באופנהיימר כי אנחנו בדרך לשבור שיא במדד ה-S&P 500.
"במקביל, עולה גם שיעור המניות המפגינות מגמה חיובית מוכחת (הנמצאת מעל ממוצע ל-200 יום), אך שיעור זה עדיין לא הגיע ל-60%, רמה שמסמנת היסטורית השגת שיא בטרם מימושים. ארי וואלד מתייחס להשפעת מניות ה-ADRs (מניות זרות דואליות הנסחרות בארצות הברית) על ביצועי מדד הרחב ומציין את חולשת המניות הזרות בתור גורם סיכון המעיק על ביצועי המדד"
במסגרת הסקירה הטכנית השבועית, נשאר ארי וואלד, האסטרטג הטכני הראשי באופנהיימר, בדעתו החיובית לגבי שוק המניות האמריקאי, זאת בשל חולשת סקטור הסחורות (קרן סל: Materials SPDR, סימול: XLB). חולשתן האחרונה של מחירי הסחורות והמתכות עלולה, לדעתו, להעיק על ביצועי השווקים הגלובאליים, ובכך מעדיף ארי וואלד את שוק המניות האמריקאי על פני שוקי המניות בשאר העולם.
ארי וואלד מציין לטובה את מניית אפל (AAPL), ששברה לאחרונה את רמת ההתנגדות של 6 שנים ועברה את שווי השוק של טריליון דולר (!). הוא ממליץ על הגדלת חשיפה לחברה אפל, וזאת מתוך הערכה שהמנייה מציגה מגמה חיובית ביחס למדד ה-S&P500.
ברמה סקטוריאלית, מדגישה הסקירה הטכנית השבועית את מגזר הבריאות באמצעות קרן סל Health Care SPDR (סימול: XLV). מעבר לכך, מציין ארי וואלדספציפית את מניות American Tower (סימול: AMT), Roper Technologies (סימול: ROP), O’Reilly Automotive (סימול: ORLY), Kroger (סימול: KR) ועוד
סרגון נטוורקס מדווחת על תוצאותיה הכספיות לרבעון השני של 2018 שהסתיים ב- 30 ביוני 2018.
הכנסות הסתכמו בכ-88.3 מיליון דולר, ירידה של 5.4% בהשוואה לרבעון השני של 2017 ועלייה של 6.1% בהשוואה לרבעון הראשון של 2018.
שיעור הרווח הגולמי עמד ברבעון השני על 32.5% בהשוואה ל- 31.3% ברבעון השני של 2017 ו- 33.1% ברבעון הראשון של 2018.
הרווח התפעולי הסתכם בכ-6.4 מיליון דולר, בהשוואה ל- 8.0 מיליון דולר ברבעון השני של 2017 ו- 5.4 מיליון דולר ברבעון הראשון של 2018.
הרווח הנקי הסתכם בכ-3.2 מיליון דולר, או 4 סנט למניה לעומת רווח נקי בסך של כ-5 מיליון דולר, או 6 סנט למניה ברבעון השני של 2017. הרווח הנקי ברבעון הראשון של 2018 הסתכם ב – 2.1 מיליון דולר, או 3 סנט למניה בדילול מלא.
תוצאות על בסיס Non-GAAP – שיעור הרווח הגולמי היה 32.6%, הרווח התפעולי הסתכם ב- 7.1 מיליון דולר, והרווח הנקי הסתכם ב- 3.8 מיליון דולר, או 5 סנט למניה. מזומנים ושווי מזומנים – 29.4 מיליון דולר נכון ל- 30 ביוני 2018, בהשוואה ל- 26 מיליון דולר ב- 31 במרץ 2018.
עירא פלטי, נשיא ומנכ"ל סרגון אמר לאחר פרסום התוצאות כי "תוצאות הרבעון השני תרמו להצגת תוצאות חזקות במחצית הראשונה של השנה ותאמו את הציפיות שלנו. צבר ההזמנות ברבעון השני ממשיך לתמוך ביעד שלנו לקצב הכנסות רבעוני של 80-85 מיליון דולר במהלך המחצית השנייה של השנה, ואנו ממשיכים לכוון לגידול ברווח הנקי השנתי. אנחנו אופטימיים יותר לגבי העתיד לאור עבודתנו עם מפעילי תקשורת בתכנון ויישום של פרויקטים לשדרוג, עיבוי ואופטימיזציה של רשתותיהם, לקראת פריסה מלאה של G5 בשנים הקרובות".
סרגון נטוורקס פועלת בתחום התמסורת האלחוטית (Wireless Backhaul). סרגון מסייעת למפעילי תקשורת ולספקי שירותי תקשורת נוספים בעולם להגדיל את היעילות התפעולית ולשפר את חוויית המשתמש באמצעות פתרונות תמסורת אלחוטיים. לקוחות החברה כוללים ספקי שירותים אלחוטיים, ארגונים בתחום ביטחון הציבור (public safety), סוכנויות ממשלתיות וחברות לתועלת הציבור, העושים שימוש בפתרונות החברה לאספקת שירותי תקשורת דור רביעי 4G, שירותי יישומי מולטימדיה קריטיים ואפליקציות נוספות באמינות ומהירות גבוהות. פתרונות החברה הוטמעו ביותר מ-460 ספקי שירותי תקשורת, כמו כן בקרב מאות חברות שבבעלותן רשתות תקשורת פרטיות, ביותר מ-130 מדינות.
בבית ההשקעות הבינלאומי פרנקלין טמפלטון,המנהל נכסים בשווי של 724 מיליארד דולר, אופטימיים לגבי יכולתן של חברות האשראי להתמודד עם האתגרים הצפויים להם בעתיד.
בישראל רואים בתקופה האחרונה מעבר של צרכני התשלומים לאפליקציות שונות שפותחו על ידי הבנקים ואשר מטרתן לנגוס בהכנסות חברות האשראי, אשר אותן נאלצים הבנקים למכור. בין האפליקציות הגדולות ניתן למנות את פפר פיי של בנק לאומי, את ביט של בנק הפועלים ופייבוקס של בנק דיסקונט.
בבית ההשקעות סבורים כי על אף השינויים הדחופים בעידן הטכנולוגיו, השימוש באמצעי האשראי לא יעלם אם כי ישתנה. בבית ההשקעות מציינים כי אם חברות האשראי מעוניינות להישאר רלוונטיות, עליהן להסתגל לקצב השינויים ולאמץ פתרונות טכנולוגיים מתקדמים. כך, יתאפשר להן להתחרות ואף להרוויח הזדמנויות בשווקים חדשים וכמו כן לעמוד מול התחרות המתחזקת מול חברות תשלום מקוונות כמו PayPal.
דיאנה קינן, אנליסטית מחקר בכירה בפרנקלין טמפלטון, כותבת בסקירתה כי הסביבה הכלכלית בה אנו חיים מכתיבה בין היתר את הרגלי הצריכה שלנו. בהתאם לכך, שיטות התשלום המוכרות לנו הולכות ומשתכללות עם הזמן וכעת אנו על סף שינוי באופן בו נשלם באמצעות כרטיסי האשראי. אם בעבר כרטיסי האשראי הפחיתו את השימוש במזומן, הרי שהיום אנו רואים אמצעים טכנולוגיים שונים שמאיימים על מעמדו של כרטיס האשראי כאמצעי התשלום המועדף על הצרכנים. על אף הסביבה התחרותית המשתנה והאיומים הפוטנציאלים, כותבת קינן, בפרנקלין טמפלטון מאמינים כי חברות האשראי יכולות להיות בטוחות במעמדן ואף להתרחב לזירות נוספות.
קינן מתייחסת בסקירתה לדפוסי השימוש שעושים הצרכנים המודרניים במכשיר הסלולר. הסמארטפון מאפשר לצרכן דרכים שונות ומגוונות לבצע תשלום. ארנקים דיגיטליים ותשלום בקוד QR צוברים תאוצה וכמעט כל אפליקציה או אתר מציעים לשמור את פרטי האשראי להזמנות הבאות בצורה מאובטחת. ואולם, חשוב לזכור כי אמצעים אלו עדיין עושים שימוש בכרטיס אשראי ולכל היותר, יאיצו את דחיקתו של השימוש בכסף המזומן. איום נוסף על פי קינן הינו המסחר המקוון שהכניס לזירה מתחרים נוספים לחברות האשראי כמו חברת:PayPal. קינן סבורה כי למרות שיתופי הפעולה של PayPal עם חברות האשראי, קיים החשש כי גידול בכמות המשתמשים בשירות מסוג זה, ייתר את הצורך בהתקשרות עם חברות אשראי מסורתיות, כך שהלקוחות יבצעו העברות כספים ישירות מחשבון הבנק שלהם דרך PayPal.
בפרקנלין טמפלטון מאמינים כי חברות האשראי יכולות להיות בטוחות במעמדן ואף להתרחב לזירות נוספות. בשווקים מתפתחים, בהם נעשה שימוש רב בכרטיסי אשראי וכמו כן קיימים מועדוני לקוחות גדולים, כרטיס האשראי הוא עדיין האמצעי המועדף לתשלום. כמו כן, בשווקים הפועלים לפי מודל עסק -לעסק (B2B) קיים נתח שוק עליו חברות האשראי יכולות להתחרות. זהו שוק גדול, בו התשלומים מתבצעים עדיין באמצעות צ'קים ברוב המקרים.
לפי קינן עתיד חברות האשראי תלוי במידה רבה בעצמן וביכולות שלהן לקלוט פתרונות טכנולוגיים אשר יקלו על הצרכן ובמקביל יניבו תועלת עבורן: כיום, קיימות שיטות תשלום חלופיות אשר לגמרי עוקפות את המערכת המרובעת של תהליך הסליקה. חלופות אלה צוברות תאוצה בשווקים מסוימים, בעיקר בשווקים בצמיחה עם מערכות בנקאיות לא מפותחות. בסין לדוגמא, ענקית הקמעונאות עלי באבא ביצרה את מעמדה בשוק המסחר המקוון והתשלומים בנייד באמצעות מערכת ה-Alipay – אמצעי התשלום הפרטי שלה מצד ג' . בפרנקלין טמפלטון מאמינים כי לכרטיסי האשראי יש לאן להתפתח גם בשווקים מתעוררים, שם חברות האשראי מנהלות מאבק עצום כדי להבטיח את הצלחתן לאורך טווח ולמנוע את הדחתן בידי חברות תשלום מקומיות. תחום הסליקה, ניצב בפני סכנת שיבוש חמורה, בזמן שהרבה שחקנים חדשים מנסים לייעל את תהליך התשלום. לעומת זאת, בטוחים בבית ההשקעות כי לרשתות האשראי קיימת אחיזה רחבה יותר בשוק וביכולתן להציג אפשרויות השקעה משכנעות בשלב זה.
פפר פיי, ביט ופייבוקס – האפליקציות של הבנקים
לאומי שוקי הון מותיר את ההמלצה על למניית כיל על "משקל שוק" ומעדכנים את מחיר היעד ל-20 שקל. בלאומי מסבירים את שינוי מחיר היעד בשינוי בשער הדולר ומהעלאת תחזית ה-EBITDA לשנה הקרובה בכ-70 מיליון דולר.
המנייה נסחרת כעת במחיר של 19.5 שקל למניה.
כלכלני לאומי מציינים בעדכון ההמלצה כי הסקטור נהנה לאחרונה מסנטימנט חיובי חזק, והורדת המינוף של כיל וסיום הכרייה ההפסדית בבריטניה, לצד פעולות השבחה נוספות, מאפשרים לחברה ליהנות מהמגמה הענפית. כמו כן מציינים בלאומי, כי בשלב זה האומדן שלהם מושפע בעיקר מהמכפילים החזויים על-פי "גישת השוק" החוזים לחברה אפ-סייד משמעותי בשנת 2018.
הגורמים החיוביים מתקזזים בתוכניות לתוספת כושר הייצור במזרח אירופה, בשנים 2019-2020, שהתעכבו אבל לא בוטלו. זהירות ביחס להנחות המס האפקטיבי (בפועל) של החברה, אשר ירדו מכ-30% בשנת 2017 לכ-18% ברבעון האחרון, ומ-26% לכ-24% בתחזית לטווח הבינוני – כולל שקלול מס משאבי טבע (ששינסקי) ובאי-הוודאות ביחס להארכת הזיכיון, שפחתה בשל מגבלות הגבל עסקי בסין והודו אך לא חלפה.
כיל דיווחה על תוצאות טובות לרבעון השני של 2018:
המכירות הסתכמו בכ-1.37 מיליארד דולר לעומת 1.32 מיליארד דולר ברבעון השני לשנת 2017 ולעומת 1.25 מיליארד בנטרול תרומת העסקים שנמכרו.
הרווח התפעולי הסתכם בכ-172 מיליון דולר לעומת כ-144 מיליון דולר ברבעון השני לשנת 2017, גידול בשיעור של 19% – בניכוי עסקים שנמכרו, הרווח התפעולי המתואם גדל בשיעור של 47%.
הרווח נקי הסתכם בכ-101 מיליון דולר לעומת 57 מיליון דולר ברבעון השני לשנת 2017, גידול בשיעור 77%. בניכוי עסקים שנמכרו, הרווח הנקי המתואם יותר מהוכפל.
כאשר מדברים איתכם במושגים ערטילאיים, כאשר מדברים גבוהה גבוהה; אתם צריכים לחיפש את התוכן – מילים במקרים רבים הם מעטפה לאי עשייה. כשמדברים הרבה עושים פחות.
בנק ישראל והפיקוח על הבנקים לא עושים הרבה בקשר לתחרות בין הבנקים. המצב של הבנקים לא היה טוב יותר – השווי שלהם בשיא, הרווחים שלהם בשיא.אבל, בפיקוח על הבנקים מנסים לשכנע אותנו בעשייה שלהם – הפעם הם מדבררים את הבנקאות הפתוחה.
רגע לפני שנתעמק בהודעה של הפיקוח על הבנקים, תחזרו לקרוא על המחדל במכירה של לאומי קארד – במכירה הזו אין שום פוטנציאל לתחרות; במכירה הזו יש שולט אחד – בנק לאומי שפשוט העביר את לאומי קארד לוינבורג פיקוס לכמה שנים, כדי שהם יעשו בזמן הזה כסף, והוא – הבנק, ימשיך לשלוט בינתיים בלאומי קארד שאחראית על 2 מיליון כרטיסי אשראי של הבנק – הנה הכתבה המלאה
כך או אחרת, הפיקוח על הבנקים מדווח כי הוא מוביל הסדרה של סטנדרט לבנקאות פתוחה בישראל. "בנק ישראל רואה חשיבות לאומית בקידום הבנקאות הפתוחה במערכת הפיננסית בישראל. על מנת לאפשר זאת, החל בנק ישראל בפרויקט של הסדרת סטנדרט API לבנקאות פתוחה. הפרויקט צפוי להיות מיושם באופן מלא על ידי המערכת הבנקאית בישראל במהלך שנת 2020. הסדרה זו הינה צעד נוסף במסגרת הצעדים שנוקט בנק ישראל לקידום התחרות במערכת הבנקאית בישראל ויישום הרפורמה להגברת התחרות (רפורמת שטרום)".
כן – נבק ישראל מחלק מחמאות לעצמו – הוא מוביל. בנק ישראל ישלים זאת ב-2020. האם הקודקודים של בנק ישראל יהיו אז בבנק כדי לקבל אחריות? כנראה שלא.
"הבנקאות הפתוחה תאפשר לצדדים שלישיים לקבל מבנקים, בהסכמת הלקוח, מידע פיננסי של הלקוח", מסבירים בפיקוח על הבנקים, "שיתוף המידע עשוי להביא לשיפור השירותים הניתנים ללקוח, לעידוד כניסה של שחקנים פיננסיים חדשים, ולהגברת התחרות על השירותים הפיננסיים. על מנת להצליח ליהנות מהיתרונות הרבים שניתן להפיק מה- ecosystem של הבנקאות הפתוחה, נדרשת הסדרה של סטנדרט API למערכת הפיננסית באמצעותו ניתן יהיה להעביר מידע בין גופים פיננסיים לצדדים שלישיים, ובכלל זה חברות פינטק.
"הסטנדרט לבנקאות פתוחה יכלול הגדרה של מילון נתונים בנקאי רחב, שירותים, כללי המערכת, אבטחת המידע והגנה על פרטיות המידע. המידע הפיננסי של הלקוח יכלול מידע כגון: יתרת עו"ש, תנועות בחשבון עו"ש, עמלות וריביות, מידע על האשראי שנטל הלקוח מהבנק, מידע על הפיקדונות והחסכונות של הלקוח בבנק, ועוד. על בסיס מידע זה, יוכלו להתפתח שירותים שונים, ובכללם: ריכוז של מידע מחשבונות בבנקים שונים של הלקוח, השוואת עלויות פיננסיות, מתן הצעות ערך פיננסיות ותיווך פיננסי, ייעוץ על התנהלות פיננסית, ייזום פעולות פיננסיות (תשלומים, חיסכון, וכו') ועוד.בצעד זה מצטרף בנק ישראל לשורה של רגולטורים מובילים בעולם _(כדוגמת בריטניה, אוסטרליה ואחרים) המפרסמים עקרונות של בנקאות פתוחה למערכת הפיננסית במדינתם.
"כחלק מהליך ההסדרה של הבנקאות הפתוחה, בנק ישראל מקיים שיח שוטף עם משרדי הממשלה והרגולטורים הרלוונטיים, ובנוסף עם המערכת הבנקאית ועם נותני השירותים החדשים (חברות הפינטק). על מנת לחזק שיח זה ולהתאים את הסטנדרט שיקבע לצרכים של חברות אלו, פרסם היום בנק ישראל קול קורא לחברות הפינטק, בו הן נקראות להציף בפני בנק ישראל סוגיות שונות הרלוונטיות לפרויקט".
הפניקס חברה לביטוח זכתה במכרז למתן שירותי ביטוח סיעודי קבוצתי עבור חברי מכבי שירותי בריאות. במקביל קיבלה הפניקס הודעה כי זכתה גם במכרז של שירותי בריאות כללית עבור חבריה, אולם מפניקס נמסר כי בטרם הגישה את הצעותיה במכרזים הפקידה הפניקס מעטפה בראשות שוק ההון בה נכתבה העדפת הפניקס ביטוח את הזכייה במכרז של מכבי במידה ותזכה בשני המכרזים.
המכרזים של כללית ומכבי יצאו לאחר דרישת רשות שוק ההון מקופות החולים להציע לחבריהן את אותו הביטוח במקום המצב היום, שבו כל קופת חולים מציעה לחבריה ביטוח שונה משל האחרת. הייתרון הגדול של המצב החדש הוא שיהיה אפשר לעבור בין קופות החולים בלי לאבד כיסויים בביטוח הסיעודי וללא צורך בחיתום רפואי חדש.
כיום מבטחת כלל את חברי קופת חולים כללית ואילו חברי מכבי מבוטחים על ידי הראל.
הפרמטרים במכרזים, אשר נוסחו בשיתוף פעולה בין קופות החולים לרשות שוק ההון, הם המחיר, מדד השירות והתשואות בהשקעות בחיסכון לטווח ארוך.
מהפכה בביטוח הסיעודי – מהשנה הבאה יהיה לכם ביטוח במחיר סביר
ביטוח סיעודי בקופות החולים – מהפכה
אנחנו באתר הון, כבר כמה שנים מספקים לכם את נתוני האמת על עמלות ניירות ערך – הנה מדריך מקיף על ההעמלות אצל הברוקרים הגדולים והבנקים. אנחנו כבר תקופה ארוכה מסבירים לכם שהבנקים גובים ממכם סכומים אדירים – פי כמה ממה שצריך לשלם.
הבורסה, החלה לספק טבלת השוואת עמלות בין חברי הבורסה (במסגרת החוק לשינוי מבנה הבעלות). מדובר במידע על עמלות מסחר וסליקה שגובים חברי הבורסה מלקוחותיהם, הדבר יאפשר השוואה בין העמלות שגובים חברי הבורסה השונים.
להשוואת העמלות לחץ כאן
בין העמלות השונות ניתן להשוות דמי ניהול של ני"ע ישראלים וזרים, עמלת קניה ומכירה שלאג"ח, מק"מ וכמובן עלות הקניה והמכירה של מניות, ישראליות וזרות. על פי בדיקה קצרה הפערים בין הבנקים לבתי ההשקעות, לדוגמה ברכישת מנייה בארה"ב עומדת על טווח של בין 8 ל-50 דולר לעסקה אחת.
"זה שלב נוסף במסגרת המהלך של משרד האוצר ורשות ניירות ערך לשינוי מבנה הבעלות על הבורסה, בדומה לנעשה בבורסות בעולם", ציין מנכ"ל הבורסה, איתי בן זאב. "פרסום השוואת העמלות, יגביר את התחרות על ציבור המשקיעים ויהפוך את הבורסה בתל אביב לדומיננטית ולנגישה יותר לציבור הרחב".
משקיעים בניירות ערך? הנה העמלות בבנקים ובברוקרים הפרטיים
רשות ניירות ערך רומזת – עמלות ניירות ערך גבוהות; בדיקת הון חושפת – הברוקרים זולים ב-60%
רכישת כרטיסי הטיסה דרך אתר באינטרנט היא מגמה שהולכת ותופסת תאוצה – המחירים נמוכים יותר, יש מנועיחיפוש מתקדמים, והכל זמין דרך המקלדת – לא צריך להיפגש עם סוכן נסיעות, לא צריך להרים טלפונים. אבל, מדובר בשפע גדול של חברות תעופה, מנועי חיפוש מתקדמים והצעות של סוכני נסיעות שדווקא עלול לבלבל. הבעיה הגדולה היא שלא כל המידע הזה בר השוואה. אי אפשר להשוות כרטיס בלואו קוסט לכרטיס בחברת תעופה סדירה. מעבר לכך, מדובר בהגדרה על סוגים שונים של כרטיסים, ועל תמחור שונה – אתם מזימנים כרטיסים, אבל חלק גדול ממזמיני הכרטיסים מוסיף אחר כך תשלומים בגין הוספת מטען, מיקום ספציפי ועוד. המחיר שאתם קונים את הכרטיס הוא לא סוף פסוק ולכן צריך לקרוא את האותיות הקטנות, ולפעמים ממש לגשת לאתרים של חברת התעופה שמנפיקה את הכרטיס כדי להבין מה וכמה תוספות יהיה עליכם לשלם? ולהבין בעצם את התנאים של הכרטיס.
בפועל, חשוב לשים לב לכמה נקודות עיקריות שרוכשים כרטיס דרך האינטרנט, נקודות שיכולות לייקר את העלות הכוללת.
1.מקום הישיבה – רוצים לשבת ליד המשפחה? תוסיפו כסף. כן, זה נראה טריוויאלי שכאשר המשפחה נוסעת היא תישב אחד ליד השני, בפועל, זה אפשרי, אבל כרוך, אצל רוב חברות התעופה, בתוספת תשלום – זה נע בין 10 דולר ל-15 דולר (בדרך כלל) לטיסה – לא קצת כאשר משפחה נוסעת לטיול.
2 .יש מקום לרגליים? – המטוסים נעשו צפופים יותר בשנים האחרונות בגלל התחרות. פשוט, חברות תעופה שיפצו את המטוסים והוסיפו מקומות ישיבה כדי להרוויח יותר בכל טיסה. הבעיה – אין מקום לרגליים. ובכלל צפוץ מאוד. מה עושים? משלמים. אם תרצו לשבת במקום עם יותר מרווח, תצטרכו לשדרג את כרטיס הטיסה שלכם – משמע עוד כסף. .
3. מזוודות – עוד כסף. כאן נמצא הקאץ' של המחיר הנמוך. מדובר בתוספות משמעותיות לעלות הכרטיס ומדובר גם על טווח רחב מאוד של תוספות – כל חברה וההלכה שלה, ולכן חשוב לבדוק באתרי החברה שבה תטוסו כמה זה יעלה לכם – מדובר על עשרות דולרים למזוודה, הממוצע סביב 40-50 דולר, אבל אם לא דיווחתם על המזוודה הזו תצטרכו לשלם פי 2. כמו כן חשוב לשים לב למשקל המזוודה – כל חברת תעופה והמשקל שהיא מרשה להעלות – זה יכול להיות 6 קילו וגם 12 קילו לנוסע. אם אתם עם מזוודות כבדות יותר, יוטל עליכם קנס.
4. צ'ק אין – התהליך של הצ'ק אין יכול לגלם הוצאות נוספות. יש חברות שדורשות מהנוסעים לעשות את הצ'ק אין ישירות באינטרנט בין 24 שעות ועד 30 ימים ממועד הטיסה המתוכנן. אם הנוסע שכח, או בכלל לא היה מודע לכך, הוא עשוי לשלם עשרות דולרים כקנס.
5. בידור – רוצים טלוויזיה, אמצעי בידור? זה עולה כסף. תבדקו אם יש לכם את האפשרות הזו בכרטיס שרכשתם, ואם לא תצטרכו לשדרג כדי לקבל את החבילה הזו.
6. WIFI– תבדקו אם הכרטיס כולל תקשורת WIFI. זה יכול להיות חבל הצלה לטסים – ככה הם יוכלו להתחבר למיילים, לאתרים, לתקשורת שוטפת ועוד. הבעיה שלפמים זה לא במחיר וצריך להוסיף כדי לקבל את השירות הזה.
7..ארוחות – לא תמיד זה טרייויאלי. יש חברותשמציעות ארוחה של ממש, יש חברות שמציעות נשנושים, ויש גם כאלו שפשוט לא מציעות אוכל – רוצה אוכל, תרכוש אותו בנפרד, ושוב זה ייקר את מחיר הטיסה
אז אחרי כל הנקודות האלו, אתם כבר מבינים שהמחיר של הכרטיס הוא לא רק מה שאתם משלמים על הרכישה באינטרנט. יש הוצאות נוספות ואתם צריכים לדעת מה הכרטיס כולל – בדיקה במנוע החיפוש, או באתר סוכני הנסיעות או באתר חברת התעופה, ייספק לכם מידע מלא על העניין.
2 טיסות לואו קוסט – לא כל הזול הוא זול באמת?
4 ככה תזמינו טיסות זולות לחו"ל
6 טרווליסט – חיפוש טיסות (ועוד)
7 מומנדו – מנוע חיפוש לטיסות ומלונות
בשדות התעופה בעולם יש לרוב אינטרנט אלחוטי חינם (WIFI) מוגבל בזמן שימוש. אבל לכו חפשו ובררו מה הסיסמא? ועד שתמצאו את המודיעין; ובכלל – הרישום לרשת מצריך פעמים רבות שימוש בכרטיס אשראי (במידה ותחרגו מהמכסה המותרת). אז במקום לחפש את המודיעין, ובמקום לתת את פרטי כרטיס האשראי, יש פתרון אולטימטיבי – מפת סיסמאות WIFI לכל שדות התעופה. סיסמאות שתקפות גם במקומות שבהם יש הגבלה – ככה אתם גולשים בחינם ומבלי לספק פרטי מידע של כרטיס אשראי.
אפשרות גלישה בשדות תעופה היא בהחלט עניין קריטי. מדובר במקום שהשימוש באינטרנט בו מוגבר. רבים מחכים שעות לטיסה שנדחתה ובינתיים גולשים באינטנרט. אז הנה מפה אינטראקטיבית שמציגה את שמות המשתמש ואת סיסמאות ה-WIFI כמעט לכל שדות התעופה בעולם. המפה הזו היא באדיבות אניל פולט, חוקר אבטחת מידע ובלוגר, שיצר את המפה – WiFox.
חברת בירד מסרה שתציע השכרת קורקינטים חשמליים בארץ לפי שעה. הפיילוט בארץ באוניברסיטת תל אביב הוא בשיתוף עם אגודת הסטודנטים של האוניברסיטה.
מדובר בפועל על מודל דומה למודל האופניים השיתופיים (בדומה למובייק) – ניתן לעקוב, לפתוח ולנעול את הקורקינט באמצעות אפליקציה – ולהשאיר אותם בכל מקום עם תום השימוש. בכל נסיעה יחוייבו הרוכבים בחמישה שקלים, ועל כל דקת נסיעה נוספת בעוד 50 אגורות. לדוגמה – נסיעה של 20 דקות תעלה 15 שקלים; נסיעה של 30 דקות תעלה 20 שקל – לא זול, ביחס לאופניים השיתופיים ובכלל ביחס לאמצעי התחבורה הקיימים. לדוגמה המחיר של האופניים השיתופיים עולה עד 4 שקל לחצי שעה – חמישית מהעלות בקורקינט. אז נכון שמדובר בכלי חשמלי, להבדיל מהאופניים השיתופיים שהם לא חשמליים, ועדיין מדובר על מחיר לא נמוך, והשאלה אם הצרכן הישראלי יאמץ את הקורקינטים האלו, היא אמנם פתוחה, אך נראה שבמחיירם האלה זה ממש לא יהיה טריוויאלי.
חברת בירד אימצה מודל של טעינה שיתופית. הקורקינטים הרי צריכים טעינה של סוללה, וכל אדם שירצה להצטרף לצוות המטעינים, כך מוסרת בירד, יוכל לקחת לביתו בסוף היום את הקורקינט, להטעין אותו ולקבל 20 שקל בעבור כל הטענה. איסוף הקורקינטים, ונראה שזה מרכיב גבוהה בעלות, יעשה על ידי החברה, שבכל סוף יום תאסוף את הקורקינטים למעט אלו שנמצאים אצל המטעינים.
יניב ריבלין, מנכ"ל בירד ישראל, אמר עם ההודעה על השקת המיזם בארץ – "אנחנו משוכנעים שהמוצר שלנו יהווה פתרון מושלם לבעיית הקילומטר האחרון ולנסיעות בתוך העיר. ישראל נבחרה על ידי מנהלי החברה כאחד היעדים הראשונים להתרחבות מעבר לגבולות ארה"ב. תל אביב בפרט וישראל בכלל, מתאימות בצורה יוצאת דופן למוצר ולשירות אותו אנחנו מביאים. אין לי ספק שהצרכנים הישראלים יבינו במהרה שיש כאן פתרון אמיתי, חדשני, שיתופי וידידותי לסביבה".
אייל דבי, מנהל דסק מחקר מניות ישראליות בלאומי שוקי הון מתייחס לדו"חות שפרסמה דלק רכב.
דלק רכב דיווחה בדו"ותיה כי ברבעון נמסרו 4,648 כלי רכב, לעומת 6,015 כלי רכב ברבעון המקביל אשתקד.
הכנסתו דלק רכב ירדו בכ-18.4% והרווח הגולמי ירד בכ-25%.
הירידה בהכנסות וברווח הגולמי הביאו גם לירידה חדה של 40% ברווח התפעולי.
הרווח הנקי ברבעון הסתכם בכ-56.6 מיליון שקל לעומת כ-94.7 מליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, גם כן ירידה של כ-40%.
דבי אומר כי התוצאות החלשות שפרסמה דלק רכב, לא הפתיעו את המשקיעים. לטענתו, המכפיל הרווח של 8.3 הנגזר מהנתונים שפורסמו, כבר מגלם את הירידה החדה של %40 ברווח הנקי.
אייל דבי כותב, כי בהנחה שלא צפויים אירועים משמעותיים בשוק הרכב, עיקר העניין של המשקיעים הוא בתוצאות של ורידיס (ואוליה ישראל לשעבר) שנתוניה הפיננסיים עדיים לא פורסמו ושעתידה להשפיע מהותית על תוצאות הפעילות של דלק רכב.
במסגרת האסטרטגיה החדשה של דלק רכב הממנסה להפוך לחברת החזקות בתחומים נוספים, רכשה דלק רכב מניות של ורידיס בשווי של כמיליארד שקל ועל פי שווי של כ-1.4 מיליארד שקל. ורידיס עוסקת בתחומים של איכות הסביבה, התפלת מים ים וייצור חשמל ופתרונות אנרגיה אחרים.
על פי נתונים שפירסמה דלק רכב לאחר רכישת ורידיס, עמדו ההכנסות שלה בשנת 2016 על כ-0.9 מיליארד שקל שקל והרווח התפעולי שלה עמד על כ-113 מיליון שקל.
כלכלני אופנהיימר מפרסמים סקירה בעקבות פרסום התוצאות לרבעון השלישי ומותירים את המלצת Outperform על סולאראדג' עם מחיר יעד של 64 דולר – פרמיה של 32% על מחיר השוק. מנגד בגולדמן זאקס סבורים שהתוצאות החלשות יימשכו גם ברבעונים הבאים ומספקים מחיר יעד של 36 דולר, נמוך ב-26% ממחיר המניה, לצד המלצת מכירה.
סולאראדג' הישראלית, הוקמה על ידי גיא סלע מפתחת מערכות המשפרות ניצול אנרגיה הנספגת מפאנלים סולאריים ובמערכות בקרה על ביצועי הפאנלים המבוססות ענן.
ברבעון השני 2018 הציגה סולאראדג' הכנסות של כ-227 מיליון דולר, גידול של של כ-67% לעומת הרבעון המקביל אשתקד, בעוד תחזיות האנליסטים עמדו על 222 מיליון דולר. אכזבה נרשמה משיעור הרווח הגולמי שעמד על 36.1% והיה נמוך מהצפי של 37.7% ומשיעורו ברבעון הקודם.
אכזבה נרשמה גם משורת הרווח הנקי שעמד על 0.82 דולר למניה על בסיס non-GAAP ועל 0.72 דולר למניה על בסיס GAAP, נמוך מהצפי של 0.84 דולר ו-0.78 דולר למניה בהתאמה.
כלכלני אופנהיימר כותבים בהמלצתם שסולאראדג' הפתיעה בשורת בהכנסות, וסיפקה תחזית מעל הצפי גם להכנסות לרבעון הבא. אכזבה נרשמה ברווח הגולמי והנקי שהיו נמוכים מהצפוי, עקב השפעה שלילית של מחסור ברכיבים, התאמות מטבע ושיעור רווחיות נמוך בתחום המסחרי שחלקו במכירות גדל מאד. באופנהיימר אומרים שהחדירה לשוק המסחרי, שוק גדול משוק המגורים, בנוסף לשווקים חדשים נוספים כגון שוק חברות חשמל, שוק הרכבים החשמליים ושוק ה-UPS, הם מרכיבים חשובים מאד עבור פוטנציאל הצמיחה של סולאראדג'. באופנהיימר צופים המשך צמיחה חזקה בפעילות סולאראדג' לשנה הקרובה, נוכח תחרות חלשה יחסית, ומשאירים את המלצתם על Outperform עם מחיר יעד של 64 דולר. כלכלני אופנהיימר ממליצים לנצל את החולשה במניה להגדלת אחזקות.
באופנהיימר מבססים את מחיר היעד על מכפיל 18 לתחזית רווח GAAP ל-2019. בנטרול המזומנים, נסחרת מניית SEDG במכפיל רווח נמוך במיוחד של 11 לתחזית GAAP ל-2019 (מכפיל חד-ספרתי על תחזית non-GAAP).באופנהיימר מסבירים את תמחור החסר, שאותו הם מכנים "חריג" בחששות המשקיעים מלחצי התחרות שעד כה חדלו לבוא לידי ביטוי, ואומרים כי אינו משקף את פוטנציאל הצמיחה העתידית בתחומים חדשים.
בגולדמן סאקס לעומת זאת, מתייחסים לחשיפה של סולאראדג' למלחמת הסחר בין ארה"ב לסין, משום שיש לה מתקני ייצור בסין שארה"ב מטילה מיסים על מוצרים מתוצרתה. כלכלי גולדמן מעריכים כי החשיפה הזאת עלולה להוריד עוד את שיעור הרווח הגולמי לכיוון לטווח הנמוך של הציפיות, 30%-40%.
בגולדמן סאקס מנמקים את המלצת המכירה בסיכון לירידה בנתח השוק וברווחיות בשל התחרותיות בשוק, וצופים המשך ירידה ברווחיות גם בהמשך 2018.
ברבעון סיפקה סולאראדג' 114 אלף ממירים ו-2.7 מיליון אופטימייזרים, עם קיבולת הפקה כוללת של 985 מגה וואט. בחלוקה על פי איזורים – 52% מהכנסות הגיעו מארה"ב, 36% מאירופה ו-12% משאר העולם. התזרים מזומנים מפעילות שוטפת עמד על 43.9 מיליון דולר שהגדילו את סעיף המזומנים במאזן ל-438 מיליון דולר.
הנהלת סולאראדג' מסבירה שהירידה ברווחיות הגולמית נבעה כתוצאה ממחסור ברכיבים, בנוסף להשפעה שלילית של התחזקות הדולר ורווחיות גולמית נמוכה יחסית בתחום המסחרי, תחום שהגיע לנתח של כ-44% בתמהיל מכירות החברה (במונחי קובולת הפקת חשמל). הנהלת סולאראדג' אינה מזהה השפעה שלילית כתוצאה מתחרות מצד HUAWEI הסינית, שכבר החלה מכירות בשוקי אוסטרליה וגרמניה, אך מתקשה בתהליכי חדירה לארה"ב.
לגבי הציפיות לרבעון הבא, הנהלת סולאראדג' מספקת תחזית הכנסות בטווח 230-240 מיליון דולר, שגבוה מהקונצנזוס של 228 מיליון דולר ושיעור רווח גולמי בטווח של 36%-38%, לעומת צפי של 37.6. כלכלני אופנהיימר צופים ב-2018 הכנסות של 899 מיליון דולר עם רווח GAAP של 2.90 דולר למניה, ואילו בשנת 2019- הכנסות של 1.036 מיליארד דולר עם רווח GAAP של 3.54 דולר למניה.