IPO – הנפקה ראשונה לציבור; האם כדאי להשקיע במניות כאלו?
IPO – Initial public offering הוא סיום של תהליך שבמסגרתו מציעה החברה את מניותיה לציבור המשקיעים (בעיקר גופים מוסדיים) והופכת לחברה ציבורית. מדובר על הנפקה ראשונה, כאשר בהמשך ייתכנו כמובן הנפקות נוספות.
תוכן עניינים; ניתן להקליק על הקישור הרלבנטי
מה זאת הנפקה?
בהנפקה החברה מציעה חלק ממניותיה תמורת סכום כסף. משמע הכל עניין של שווי – אם בעלים של חברה מוכן להנפיק 25% ממניות החברה תמורת 50 מיליון שקל, אזי הוא מגייס כסף לפי שווי של 200 מיליון שקל (50 מיליון שקל חלקי 25%). מדובר בשווי אחרי הכסף – אחרי הזרמת הכסף.
אם לדוגמה, הבעלים של החברה סבורים שהחברה שווה 300 מיליון שקל, אזי הם ככל הנראה לא יסכימו לגייס לפי שווי של 200 וידחו את ההנפקה.
בתהליך ההנפקה מעורב חתם שמוביל את החברה, מעריך את שוויה, ומכיר אותה לציבור המשקיעים – גופים מוסדיים, ציבור המשקיעים. במקביל מכינה החברה תשקיף שבו מפרטת את את כל המידע החשוב עליה – מוצרים, תחרות, ספקים, לקוחות, תלות באנשי מפתח, כושר ייצור, פעילות מו"פ, אזורים גאוגרפיים, צבר הזמנות ועוד ועוד.
לאחר שהחברה הנפיקה מניותיה היא נסחרת בבורסה ומחירה נקבע על פי הביקוש וההיצע.
תהליך ההנפקה בבורסה הישראלית דומה לתהליך בבורסה האמריקאית, אבל לא זהה. בארץ יש שלב הנפקה לגופים מוסדיים ואחריו לציבור. בארה"ב , הציבור כמעט ולא מצליח לרכוש מניות בהנפקה, אלא רק לאחר מכן.
למה מגייסים כסף?
חברות מגייסות כסף מכמה סיבות – כדי להשתמש בכסף לצורך צמיחה, אבל מסתבר שבמקרים רבים מדובר בכלי חשוב מול העובדים – ברגע שהמניות מונפקות, יש לעובדים ביטחון שמדובר בחברה משמעותית, והכי חשוב מבחינתם – הם יכולים להיות מתוגמלים בהתאם באופציות למימוש למניות. בחברות רבות, בעיקר חברות הייטק, נהוג לשתף את העובדים באופציות שבמידה והחברה מצליחה ובהתאמה מחיר מנייתה עולה, עשויים להיות שווים הרבה כסף.
השיתוף הזה בין החברה לעובדים, יותר מוטיבציה גדולה מאוד להנעת עובדים, וכשלעצמו מוסיף ותורם לביצועים בחברה.
סיבה נוספת וחשובה היא להפוך את מניות החברה למטבע שניתן להשתמש בו. ברגע שמניות החברה נסחרות אז יש תג מחיר בכל רגע נתון וניתן להשתמש בזה לצורך רכישת חברות ופעילויות.
כמו כן, רבות מההנפקות נעשות כדי לסדר את הירושה לילדים. מניות סחירות ניתן לחלק, בעוד שנכסים לא סחירים שהשווי שלהם לא ברור קשה לחלק. נניח שלבעל השליטה יש 100% מחברה ונדל"ן ומזומנים. הוא רוצה לחלק את הנכסים בצורה שווה (נניח בין שני יורשים), אך הוא מעוניין שכל אחד מהיורשים יתעסק במשהו אחר – אחד בחברה ואחד בנדל"ן. אז הכי נכון מבחינתו להנפיק את החברה בבורסה וכך לקבל תג מחיר עבורה, ובהתאם לשווי נקבע לתת ליורש השני את חלקו (ולאזן בין הסכומים).
האם כדאי להשתתף בהנפקה?
מסתבר שהנפקות בוול-סטריט בעיקר של חברות טכנולוגיה נוטות לעלות אחרי שלב ההנפקה. הבעיה שלא ניתן לרוב לרכוש מניות בהנפקה, ומיד אחרי הן מגייסות בשיעור גבוה, כך שבהתאמה הסיכון גדל. זה קורה כי מראש החתמים והחברה מעוניינים שיהיה ביקוש גדול על כמות יחסית קטנה (קטנה מהביקוש), והם מראש מגדירים מחיר שפוי ולא גבוה מדי (לרוב) כדי שהמשקיעים בהנפקה ירוויחו.
האינטרס של החתמים שאותם משקיעים יחזרו גם להנפקות הבאות אז כמובן שהם מעוניינים ברווחים למשתתפים בהנפקה. לחברה יש מצד אחד אינטרס לגייס כמה שיותר, אבל היא רוצה שהמשקיעים יאהבו את המניות שלה ושהסנטימנט יהיה חיובי וישדר הצלחה – זה יקרה כאשר יהיו רווחים משמעותיים לרוכשים.
השאלה אם בהנפקות מסוג זה כדאי להשתתף, או נכון יותר לקנות עם פתיחת המסחר? אין תשובה ברורה. כך או כך, לעשות זאת במניה בודדת או בכמה בודדות זה מסוכן כמובן. אם אתם מעוניינים לעשות זאת כשיטה – יש קרן סל – IPO. הקרן משקיעה במניות של חברות שרק הנפיקו, לא רק חברות טכנולוגיה אלא בכלל, ומסתבר שלאורך זמן היא לא ממש מספקת תשואה עודפת. זה לא אומר בהכרח שזה לא יהיה בעתיד, זה אולי אומר שמה שאנחנו רואים ושומעים על ההנפקות המוצלחות והגדולות זה לא הכל – לצד ההצלחות יש גם אכזבות.
הנפקות בארץ – אכזבה!
ולגבי המצב בארץ – בשנת 2017 הייתה התעוררות בשוק המניות אקוויטי (הנפקות של הון להבדיל מהנפקות של חוב), ולא נעין להגיד אבל הרוב הגדול נכשלו בגדול – אירונאווטיקס, טלרד, עדיקה, הולמס פלייס, יעקובי ועוד נפלו בעשרות אחוזים רבים (נכון ליולי 2018). זה לא אומר שהחברות לא טובות, זה אומר שהתמחור שלהם היה גבוה.
כמו כן, חשוב להדגיש – בעבר ההנפקות היו כמעט וללא מרכיב של הצעת מכר. כלומר, החברה היתה מנפיקה מניות חדשות וכסף היה זורם לחברה. בשנים האחרונות הנפקות רבות נעשות עם מרכיב גבוה של הצעות מכר, משמע בעלי המניות מוכרים דרך ההנפקה מניות שלהם לציבור – זאת מכירה לכל דבר ועניין ומכירה כזו מרמזת שבעל השליטה חושב שזה מחיר טוב למכור בו. אז יספרו לכם סיפורים – הוא מגוון את השקעותיו, הוא מעוניין למכור כדי לייצר סחירות בנייר ועוד. אבל מכירה זו מכירה – לא מאמין שאם בעל השליטה היה חושב שהמניה הולכת לעלות 100% בשנה הוא היה מוכר.
מרכז ההנפקות של הנאסד"ק – כאן תוכלו למצוא את ההנפקות הצפויות ואת ההנפקות שהיו לרבות התשואה של המניות מאז ההנפקה.
חדשות ועדכונים:
יולי 2018 – טילריי (Tilray) – חברה קנדית שעוסקת בגידול קנאביס הפכה לחברת הקנאביס הראשונה שמבצעת הנפקה ראשונה לציבור (IPO) בבורסה המרכזית בארה"ב. החברה גייסה 153 מיליון דולר לפי שווי של 1.43 מיליארד דולר. בתוך יומיים עלה מחירה ב-75% לשווי של 2.5 מיליארד דולר.
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ביקר את הבנק המרכזי (הפדרל ריזרב) וטען שההתנהלות של הבנק המרכזי פוגעת בכלכלה האמריקאית. להערכתו אין מקום להצהיר על הכונה להעלות ריבית ואין גם צורך בהעלאות ריבית משמעותיות. טראמפ אמר "ההתנהלות שלהם עלולה לפגוע בהבראת הכלכלה האמריקאית.אני לא מסכים עם ההתנהלות הזו". מדובר בצעד חריג – טראמפ לא ביקר את הבנק המרכזי עד כה, ובכלל – נשיאים בעבר לא התערבו בהחלטות הריבית של הבנק המרכזי.
הבנק המרכזי בראשותו של ג'רום פאוול החליט והודיע על שתי העלאות ריבית במהלך השנה, ורמז בחודש האחרון כי בכוונתו להעלותה פעמיים נוספות את הריבית עד לסוף שנת 2018. כלכלנים סבורים שהריבית עשויה להגיע לעד 3% בסוף 2019. ריבית גבוה מצמצמת ביקושים, מקטינה השקעות וצריכה, וגם – מאפשרת אלטרנטיבה נוחה להשקעה – דבר שפוגע בשוקי המניות. העלאת ריבית גם פוגעת בועות שהתנפחו בשנים האחרונות, בועות של הלוואות, ואולי גם מחירי נדל"ן ומחירי אגרות חוב. את כל אלו טראמפ לא אוהב כמובן.
בראיון לרשת CNBC, אמר טראמפ "אני לא מרוצה מהעלאות הריבית והכוונה להעלות ריבית, כיוון שהכלכלה במגמת עלייה, אולם בכל פעם שזה קורה, חברי הפד מחליטים להעלות את הריבית שוב. אני לא מרוצה מזה בכלל. אבל באותו הזמן, אני מאפשר להם לעשות מה שהם חושבים לנכון". מיד אחרי הדברים האלו, המדדים ירדו והדולרה אמריקאי ירד ביחס למטבעות מובילים בעולם.
יו"ר הפדרל ריזרב ג'רום פאוול נאם לאחרונה והדגיש – "הכלכלה האמריקאית מתקדמת בקצב מהיר מספיק בכדי להצדיק העלאת ריבית. שיעור האבטלה נמוך, ואנחנו מצפים שימשיך לרדת. אמריקאים שרוצים לעבוד – יש סיכוי גדול שימצאו עבודה".
ההתערבות של טראמפ בענייני הבנק המרכזי חריגה, ועלולה לרמז על כוונתו להתערב גם בעתיד – נראה שזה החשש הגדול של השווקים.
מייקרוסופט פירסמה את תוצאותיה הכספיות לרבעון האחרון של שנת הכספים 2018. בעוד ציפיות האנליסטים עמדו כל 1.08 דולר למניה, הפתיעה מיקרוסופט עם רווח של 1.13 דולר למניה.
הכנסות החברה צמחו בכ-17% לעומת הרבעון המקביל ב-2017 והסתכמו בכ-30.1 מיליארד דולר, לעומת ציפיות של כ-29.2 מיליארד דולר.
הרווח הנקי של מיקרוסופט לרבעון הסתכם בכ-8.9 מיליארד דולר והרווח התפעולי בכ-10.4 מיליארד דולר. זוהי עליה של כ-35% לעומת התקופה המקבילה ב-2017.
הכנסות של כ-7 מיליארד דולר הניבה לחברה חטיבת מוצרי הענן המסחרי שלה – צמיחה של מעל ל-50% מהתקופה המקבילה ב-2017.
מיקרוסופט הודיעה כי תחלק דיבידנד של כ-5 מיליארד דולר לבעלי מניותיה.
הכנסותי של לינקדין, השייכת למיקרוסופט, עלו בכ-37%. מספר משתמשי הרשת החברתית גדל בכ-40%.
לגבי התונים השנתיים – ההכנסות הסתכמו בכ-110.4 מיליארד דולר, עלייה של כ-15% והרווח השנתי עלה ל-30.3 מיליארד דולר אך הוצאת מיסוי במסגרת רפורמת המס בארה"ב הפחיתו מהרווח הזה כ-14 מיליארד דולר.
35 שנה עברו מאז וויסות מניות הבנקים. וויסות של שנים שניפח את מניות הבנקים והפך הרבה אנשים לעשירים מאוד, אבל בעיקר על הנייר – הבלון התפוצץ, ואנשים איבדו את רוב כספם. זה אמנם סופו של כל בלון, אבל בסיפור הזה המדינה התערבה והחליטה להציל את הבנקים ולהציל את המשקיעים – הבנקים קיבלו תמיכה וגיבוי מהמדינה, והמשקיעים קיבלו סוג של אגרות חוב במקום מניות בנקים. המשמעות מבחינתם היתה שבמקום להפסיד 95%, הם הפסידו 60%-70%.
הסדר החוב הגדול ביותר
מדובר בהסדר חוב לכל דבר ועניין, רק גדול יותר מכל ההסדרים של השנים האחרונות. כל הדלק נדל"ן, אפריקה השקעות, אלביט הדמיה ועוד עשרות – גם אם תיקחו אותם ביחד, לא מתקרבים להסדרי החוב שהיו אז במערכת הבנקאית.
35 שנים עברו מאז, והפיקוח על הבנקים שאסר מאז על הבנקים להשקיע במניות של עצמם, ביטל את האיסור הזה. בנקים יכולים להשקיע בעצמם, בנקים יכולים לבצע רכישות עצמיות. האיסור הזה שהיה בתוקף 35 שנה נקבע בגלל ההבנה שרכישה עצמית היתה הגורם העיקרי לוויסות מניות הבנקים ולמפולת שהגיעה אחריה. זה נכון רק חלקית.
בשנות הגאות של הבורסה הישראלית בתחילת שנות ה-80' הבנקים שלחו את הציבור לקנות מניות בנקים. זאת היתה תקופה שהציבור היה מעורב בבורסה הרבה יותר מהיום; הציבור השקיע בעיקר ישירות במניות, ובעיקר במניות של הבנקים. הציבור – אתם, ההורים שלכם אולי הסבים והסבתות שלכם – היו נכנסים לסניף הבנק, והיועץ היה אומר במפורש – קנו את בל"ל, קנו את פועלים. בלי חסמים, בלי טפסים, בלי רגולציה חונקת.
הציבור קנה את מניות הבנקים – זה הוויסות הגדול, זה הניפוח הגדול. מדי יום זרמו פקודות קנייה מיועצי הבנקים למניות הבנקים, וכך התנפחה הבועה. במקביל, הוסיפו שמן למדורה – הבנקים קנו מניות של עצמם, כי זו היתה ההשקעה הטובה ביותר.
והנה בלי לשים לב, קפץ כאן עוד מוטיב חוזר של בועה – המנפחים של הבועה מתחילים להאמין בשקר של עצמם – הבנקים בשנות ה-80' האמינו שהניפוח הוא לא ניפוח, אלא אמת כלכלית; והבנקים האמריקאים לפני עשר שנים (במשבר 2008) האמינו שהנגזרים שהם עצמם ייצרו על משכנתאות הציבור, הם נכס טוב – הם קנו מכשירים של עצמם והתמוטטו יחד איתם.
הוויסות – מאיפה הכסף?
הבנקים בשנות ה-80' פשוט וויסתו את המחיר – הם שלחו את הציבור לקנות, הם קנו בעצמם, הם מנעו ירידות כאשר היו היצעים, דרך רכישות עצמיות. עכשיו מתירים להם לרכוש מניות של עצמן. רכישה עצמית זה נהדר לבעלי המניות. מעבר להבעת אמון של החברה במניות שלה, זה מפחית את מספר המניות ומגדיל את הרווח למניה – כלומר התשואה למשקיעים עולה. אלא שבמקרה של גופים פיננסים זה פתח לצרות. בגופים פיננסים העניין הוא לא רכישות עצמיות, אלא מקור הכסף לרכישות.
כשבנקים קונים מניות של עצמם האם הם משתמשים במזומנים שלהם עצמם? ומה זה בכלל המזומנים של הבנק – האם אפשר להפריד את המזומנים של הבנק מהמזומנים שהתקבלו דרך ההפקדות שלכם בעו"ש? האם לכסף יש ריח? ואם כך – מה המשמעות בעצם של רכישות עצמיות – רכישות שמממן אותן הציבור?
הבעיה ברכישות עצמיות של מוסדות פיננסים וזה לא רק בנקים, אלא גם חברות ביטוח, ובתי השקעות, היא שהם שולטים על כספי ציבור בכמות גדולה פי כמה וכמה מההון שלהם. הגופים האלו יכולים תיאורטית לרכוש מחר בבוקר מניות של עצמם במיליארדים רבים – אין להם בעיה של כסף – יש להם מזומנים של עצמם; יש להם השקעות שמנוהלות דרכם; יש להם כספים של הציבור שנמצאים אצלם והכל אמור להיות מופרד, אבל יש מקומות של חפיפה וערבוב בין הכספים.
אם תפתחו מאזנים של הגופים האלו תקבלו שיש להם יותר מזומנים מאשר הון, ובמקרים רבים מזומנים מעל שווי השוק. תיאורטית הם יכולים לקנות את עצמם באופן מלא.
עד עכשיו הם לא רכשו – הבנקים לא רכשו כי הפיקוח כאמור אסר עליהם; חברות הביטוח ובתי ההשקעות, לא רכשו בגלל מגבלות רגולטוריות, אבל בעיקר כי הם הבינו שזה עלול להיות ולהיתפס כבעייתי.
רכישה עצמית – רעיון טוב; יישום מסוכן
עכשיו, כשהם קיבלו אור ירוק, הבעיה היא שהפרצה הזו עלולה להיות מסוכנת. זה מסוג הדברים שאין בו מקום לאפור, אלא רק לשחור ולבן. הרגולטור שלנו לא יכול לשלוט, באופן מוחלט, במה שחברת הביטוח עושה בכספים המנוהלים או במזומנים שלה. יש פיקוח, אבל הוא מוגבל. יש פרצות וזאת כנראה הסיבה האמיתית (למרות שזה לא פוליטקלי קורקט להגיד אותה) שעד היום לא אושרה מכירה של חברת ביטוח לסינים – חוששים מהם. גורם שישתלט על חברת ביטוח מקומית – סיני או אחר, עשוי "לשחק" בסכום יחסית קטן ביחס למאות המיליארדים שמנוהלים דרכו, ואף אחד לא יידע.
תדמיינו שבקופת הגמל שלכם רוכשים נכס בלונדון ב-500 מיליון דולר, אבל הנכס הזה שווה 380 מיליון דולר – לא רק שזה אפשרי, זה גם פשוט, וככה אפשר להעביר 120 מיליון דולר לאן שרוצים. הכוח הזה, והתמרון בכסף גדול הוא חסר פרופורציה להשקעה הכספית – עלות השליטה בגופים פיננסים, היא כסף קטן לעומת הכספים המנוהלים.
ואם הגופים האלו יוכלו לקנות את עצמם, אז בכלל הם יוכלו לחגוג. הבעלים יוכלו להחזיר לעצמם את רוב ההשקעה דרך רכישות עצמיות – הבעלים רוכש שליטה שנמכרת אחר כך לחברה עצמה, והם עם השקעה נמוכה שולטים בגוף ענק. כן, אני מודה, זה נשמע קונספירטיבי. אבל תדמיינו שהתהליך הזה מתרחש על פני זמן. כל שנה, לצורך הדוגמה, הגוף הזה קונה 15%-20% מהמניות שלו – זה כבר לא דמיוני, וזה עוד בלי קשר שהגוף דרך מכשירי ההשקעה שלו יכול לקנות נתח מהמניות – אז אגב, זו לא נחשבת רכישה עצמית, אבל אם מתעמקים במהות הרכישה, זה די דומה.
השקעות חברתיות = השקעות עם אחריות חברתית – אין דבר כזה!
אני מכיר מנהל השקעות שפתח לפני כמה שנים טובות קרנות השקעה חברתיות – מה הקשר בין השקעות לבין עניינים חברתיים? גם אני לא הבנתי, אז שאלתי והוא אמר לי שהקרנות האלו משקיעות רק במניות של חברות עם אחריות חברתית.
האמת שעדיין לא הבנתי, ואז הוא הסביר שיש חברות שמזיקות מאוד לסביבה, והקרנות שלו לא ישקיעו במניות של חברות כאלו. הבנתי, אבל דווקא לא התרשמתי – שאלתי אותו אם הוא לא ישקיע במניה שהוא חושב שתעלה ב-50% רק בגלל שהיא לא בסטנדרט החברתי שלו. הוא אמר שלא ישקיע. אז אמרתי לו שאני לא אשקיע בקרן שלו. הוא מאוד כעס, ואמר שאני לא מבין שלאורך זמן חברות חברתיות מרוויחות יותר. גיחכתי, אבל, נפרדנו כידידים.
השקעות חברתיות זו המצאה של מנהלי השקעות שרלטנים כדי למשוך את הציבור להשקיע בהן. כמה אפשר למכור לציבור "תשואות טובות", "סיכון נמוך", "כישרון יוצא דופן באיתור השקעות". די, נגמרו הטריקים השיווקיים, אז המציאו טרנד חדש – קרנות עם אחריות חברתית. מנהלי הקרנות האלו הם במקרה הטוב – תמימים, ובמקרה הרע – שרלטנים. מה שבטוח הוא שברגע שמנהל ההשקעות בקרן כזו, מצמצם את מרווח ההשקעות שלו, ולא מוכן להשקיע במניות טובות רק בגלל שהן לטעמו חברות רעות, התשואה של הקרן תהיה בהתאם. אפשר להרוויח, אבל פחות.
העניין הזה עלה בחודשים האחרונים לכותרות בגלל הנפקה של חברה בשם גלוברנדס גרופ שהעסק שלה הוא שיווק והפצה של סיגריות וממתקים. החברה טובה – מרוויחה, מחלקת דיבידנדים. אבל נמתחה ביקורת על עצם ההנפקה של החברה המזהמת, והמסוכנת לציבור. זה נכון – סיגריות זה מסוכן; ממתקים זה לא בריא ואפילו מסוכן. אבל, ממתי מנהלי השקעות הפכו להיות מנהיגים חברתיים.
וגם איפה הגבול – חברות נשק זה גם אסור? ואם החברה עוסקת רק במערכות הגנה ולא התקפה – זה מותר? ואם החברה היתה ידידותית לסביבה, אבל יש לה איזה פרויקט שהוא לא ירוק – אז מותר?
ובכלל – יש דבר כזה חברות עם אחריות חברתית? חברות בהגדרה הבסיסית שלהן מכוונות רווח – המטרה של חברה היא למקסם את הרווח שלה. כל האמצעיים הלגיטימיים כשרים. למכור סיגריות זה חוקי; למכור נשק (תחת רישיון) זה חוקי; לבנות בנייה לא ירוקה זה בהחלט חוקי. אז מה הבעיה עם השקעה בחברות שלא עוברות על החוק? מ י שמכם – מנהלי קרנות חברתיות, להיות מעל המחוקק ולקבוע מה טוב ומה לא טוב, מה נכון ומה לא נכון, לתיק ההשקעות של המשקיעים שלכם?
והפלופ הזה מתפוצץ לגמרי שמבינים שגם בחברות שמשדרות שהן חברתיות זו רק מעטפת, והאמת הרבה יותר מורכבת וכואבת. חברות מצהירות על קוד אתי, על היותן מוסריות, הן דואגות לסביבה, איכות הסביבה בראש מעיניהם, הן תורמות לנזקקים – באמת מרשים, רק שמאחורי הקלעים מסתבר שהן "משמנות" אנשים כדי לזכות בפרויקטים – זה אפילו לא חוקי, ובטח שלא חברתי.
אז, מצטער לקלקל לכם – אין דבר כזה קרנות עם אחריות חברתית ואין דבר כזה חברות עם אחריות חברתית. גלוברנדס מתעסקת ב"חרא" של דברים, אבל תבחנו אותה כלכלית, לא חברתית; ועל הדרך תזכרו שגם הרגולטור משמיע קולות חברתיים – אני לא יודע אם הוא יימנע שימוש בסיגריות, או שיפחית את אחוז הסוכרים בממתקים – לדעתי לא; אבל התחומים האלו הם על הכוונת שלו – אצלו התדמית חשובה, היא מתורגמת לכוח פוליטי.
מחכים לרגע הפרישה? מתכננים לצאת לקרוז מסביב לעולם בספינת פאר? כדאי שתעדכנו את התוכניות שלכם. כנראה שהולך להיות לכם לא קל לחיות את החיים הטובים, שלא לדבר על דברים בסיסיים יותר כמו – למלא את המקרר.
ממחקר שערכו שרית מנחם-כרמי ופרופ' אביה ספיבק מהמרכז לפנסיה ביטוח ואוריינות פיננסית של אוניברסיטת בן גוריון ואשר פורסם על ידי רשות שוק ההון עולה, כי קיצבת הפנסיה, בעת הפרישה, צפויה לעמוד על 38% מהשכר לגברים ו-31% לנשים. זאת אומרת שגבר שמרוויח במשך שנות עבודתו 10 אלף שקל בחודש, יקבל בפנסיה קצבה של 3,800 שקל ואשה תקבל 3,100 שקל. האם זה יספיק לתקופת הפנסיה? כנראה שלא!
כתבנו בעבר על הבעיות שיכווצו לכם את הפנסיה (הרחבה כאן וכאן) ולמי שמעוניין להבין מה זאת בעצם פנסיה, כמה לחסוך כדי להגיע לקצבה טובה, ואיזה הטבות יש בחיסכון בפנסיה (ומה החלופות) ניתן לקרוא כאן מדריך פנסיה, וכאן – מה עדיף פנסיה או דירה.
בכל אופן, על פי המחקר, למרות החלת חוק פנסיה חובה ולמרות שרוב המעסיקים מצייתים לחוק ופרישים את כספי הפנסיה לעובדיהם, מתקבלת מהדוח תמונה עגומה של מצב הפנסיה של העובדים בישראל.
עורכי המחקר ביצעו תחזיות לפנסיה בהתבסס על הצבירה הקיימת, לחוסכים שנמצאים היום בגילאי ה-40, כלומר חוסכים וצוברים מעל עשור במערכת הפנסיה במתכונתה הנוכחית.
לפי המחקר קיימות שלוש סיבות עיקריות לזה שהקיצבה בפנסיה צפויה להיות נמוכה: האחת היא שהעובדים בישראל חוסכים מעט מידי שנים לפנסיה. הסיבה השניה היא שהשכר לצורך החישוב של ההפרשה לפנסיה הוא לא תמיד השכר המלא שמקבל העובד. למשל- ידעתם שעבור מרכיב השעות הנוספות בשכר שלכם לא מופרש כסף לפנסיה?
על פי הנתונים, המעסיקים מפרישים לחיסכון הפנסיוני עבור העובד רק כ-60% משכרו ואצל חלק מהעובדים, שיעור ההפרשה לפנסיה הוא אפילו נמוך יותר.
סיבה נוספת להתכווצות הפנסיה היא שחוסכים רבים מושכים במשך שנות החיסכון חלק מהכספים המיועדים לפנסיה כמו פיצויי פיטורים. לא כולם מודעים לכך, אבל כשמושכים פיצויים, זה מקטין את הקיצבה בפנסיה.
מהמחקר עולה שהצבירות בפנסיות נמוכות. הצבירה הממוצעת עבור גבר היא 118 אלף שקל ועבור אשה עומדת הצבירה הממוצעת על 86 אלף שקל. הצבירות הנמוכות נובעות מוותק קצר של המבוטחים, ככל הנראה כתוצאה מכניסה מאוחרת יחסית לשוק העבודה ואי רציפות תעסוקתית. הוותק הממוצע של חוסכים בני 40 בקרנות הפנסיה הוא 5.7 שנים. בהנחה שאדם מתחיל לעבוד בגיל 28, הוותק היה אמור להיות כפול.
כמו כן טוענים החוקרים כי שיעורי השכר הפנסיוני ביחס לשכר ברוטו נמוכים מאד בחמישונים התחתונים, בעיקר אצל גברים. כלומר, הגורמים אשר פוגעים בגובה הפנסיה, מודגשים ביתר שאת בקרב המשתכרים שכר נמוך.
החוקרים משערים שהסיבות העיקריות לכך הן חוסר ידע ומודעות לחשיבות החיסכון הפנסיוני ואי מיצוי של זכויות שייתכן ונובע מכח מוגדל של המעסיקים במקצועות לא מיומנים.
ביחס לתקנות פנסיה חובה אשר נכנסו לתוקף ב-2008, אומרים החוקרים כי שיעור העובדים החוסכים בקרן פנסיה מסך העובדים כמעט הוכפל מכ-33% לכ-63% ב-2015. אולם, שני החמישונים התחתונים לא נהנים מההצלחה של פנסיית החובה שכן הצבירה שלהם נמוכה מאד ודמי הניהול שהם משלמים גבוהים מאד. בחמושונים אלו צפויה הפנסיה לעמוד על פחות משליש מהשכר אותו הרוויחו לפני היציאה לפנסיה.
האם כדאי ביטוח מנהלים? קרנות פנסיה וקופות גמל לרוב עדיפות
הפנסיה שלכם מתכווצת – יותר ביטוח, פחות פנסיה
ביוני פורסם כי שרי אריסון תמכור את השליטה בחברת שיכון ובינוי לנתי סיידוף, איש העסקים האמריקאי-ישראלי, בתמורה ל-1.1 מיליון שקל (הרחבה כאן)
היום בבוקר נכתב בתקשורת כי סיידוף יידרוש הנחה נוספת ברכישה וזאת בשל פרשת תשלומי השוחד לכאורה של שיכון ובינוי לעובדי ציבור באפריקה, פרשה אשר נחשפה לפני מספר חודשים. הפרשה נמשכת ונעדיין נחקרת כשאתמול בערב עוכב לחקירה יו"ר החברה משה לחמני, ושוחרר לאחר מכן למעצר בית. עם זאת, בקרבת סיידוף טענו כי העסקה תושלם בשבוע הבא – אבל זה עדיין לא אומר שהמחיר יהיה כפי שנקבע בתחילת הדרך.
רכישתה של שיכון ובינוי על ידי סיידוף, הפועל לבסס פעילות עסקית משמעותית בישראל, באה לאחר שכשל בניסיונותיו לרכוש את השליטה בכלכלית ירושלים באמצעות הצעת רכש וכן את אפריקה ישראל במטרה למזג את פעילותן לחברה אחת.
כך או כך, באקסלנס סבורים שהמחיר של אקסלנס הן בשוק והן בעסקה עם סיידוף, נמוך. דוד גבאי, אנליסט הנדל"ן של אקסלנס ברוקראז', מעריך כי מחיר המניה ערב העסקה, כבר ביטא דיסקאונט משמעותי, וזאת בשל חששות השוק לגבי השלכות החקירה המתנהלת נגד החברה.
לדברי גבאי, מחיר העסקה מהווה דיסקאונט כפול לשוויה הכלכלי. הוצאת שיכון ובינוי מבעלות אריסון, עשויה לדבריו לסלול את הדרך חזרה להתמודדות החרה במכרז להקמת הרכבת הקלה בירושלים ולשפר את המצב הרגולטורי במכרזים עתידיים. החברה ממשיכה להתמודד במכרזים בארץ ובחו"ל, למרות החקירות המתנהלות כנגדה בארץ והבדיקה של הבנק העולמי.
גבאי מעריךכי סיידוף יאיץ רה-ארגון בשיכון ובינוי אבל לא יזעזע אותה. העברת השליטה צפויה להאיץ תהליכים, כולל היפרדות מפעילויות לא ליבתיות והתמקדות בעסקי ליבה בעלי רווחיות גבוהה (הנדסת תשתית, ייזום נדל"ן למגורים בישראל וזככינות). בטווח הקצר גבאי לא צופה הזרמת כסף מצידו של סיידוף וגם לא משיכת דיווידנדים. כמו כן, גבאי אינו צופה שינויים משמעותיים בשדרה הניהולית.
אורביט טכנולוג'יס, חברה ציבורית הנסחרת בבורסה בתל אביב, הודיעה כי זכתה בהסכם מסגרת לשדרוג, שירות ותחזוקה עבור מערכות תקשורת מוטסות מסוג ADAS במטוסי KC-135 AK, מטוס תדלוק ותובלה מתוצרת בואינג, של חיל האויר האמריקאי בשווי כולל של כ-109 מיליון שקל. בהתאם להסכם, החברה תספק שירות למערכות תקשורת הפנים ותשדרג את יחידות ההפעלה במערך המטוסים במשך חמש שנים. הזכייה פורסמה באתר משרד ההגנה האמריקאי.
אורביט היא ספקית של מערכות תקשורת מתקדמות המהוות מרכיב חיוני בפתרון שהן משרתות וכן הינה ספקית של שירותים נלווים הן בשוק המסחרי והן בשוק הממשלתי/ביטחוני.
החברה מפתחת, מייצרת ומשווקת מערכות תקשורת לוויינית לפלטפורמות ניידות (קרקעיות, ימיות ומוטסות), מערכות עקיבה תקשורת וטלמטריה בין פלטפורמות ניידיות ונייחות ללוויינים, מטוסים מזל"טים וטילים, וכן מערכות ניהול תיקשורת, שמע וניטור וידאו.
שווי השוק של החברה עומד על כ-150 מיליון שקל.
בתקופה האחרונה דיווחה אורביט על מספר הסכמים גדולים בהם קבלת הזמנות ממשרד הביטחון לאספקת מערכות תקשורת בהיקף של כ-21 מיליון שקל והזמנה מארגון בטחוני במדינה באסיה לאספקת מערכות טלמטריה בכ-16 מליון שקל.
הכנסותיה של אורביט ברבעון הראשון של 2018 הסתכמו בכ-10.1 מיליון דולר, עלייה של כ-40% לעומת הרבעון הראשון של 2017. החברה הסבירה את העלייה מגידול במכירות בכל מגזרי הפעילות שלה. החברה רשמה ברבעון הראשון של 2018 הפסד בסך של כ-0.5 מיליון דולר לעומת הפסדד בסך של כ-1.4 מיליון דולר ברבעון המקביל. את הרבעון סיימה אורביט בהפסד נקי בסך של כ-0.7 מיליון ש"ח לעומת הפסד בסך של כ-1.8 מיליון דולר בתקופה המקבילה והפסד בסך של כ-4.4 מיליון דולר בשנת 2017 כולה.
באוגוסט 2017 רכשה קרן פימי 33% ממניותיה של אורביט וקיימת בידיה אופציה להגדיל את אחזקותיה ל-42% בתוך שנתיים מהרכישה ואופציה נוספת אשר יכולה להביא אותה להזקה ב56% מהונה של אורביט לאחר 5 שנים.
פימי ימשקיעה 40 מיליון שקל בבירד אירוסיסטמס
עברה בקריאה שניה ושלישית הצעת החוק שקובעת כי כל גוף ממשלתי, כולל קופות החולים, יחוייבו לקבל מסמכים בדואר אלקטרוני. החוק, אשר שמו הרישמי הוא "חוק פנייה לגופים ציבוריים באמצעי קשר דיגיטליים" אמור לשפר באופן משמעותי את הנגישות של האזרחים בישראל למוסדות הממשלתיים ותקל באופן ניכר את התקשורת איתם.
על פי החוק, גוף ציבורי יאפשר לכל אדם לפנות אליו באמצעי קשק דיגיטאלי. ברשימת הגופים הציבוריים נכללים: משרדי הממשלה, צה"ל (יחידות הנותנות שירות), לשכת נשיא המדינה, מינהל הכנסת, משרד מבקר המדינה, בתי המשפט, בתי דין,לשכות הוצל"פ, משטרת ישראל, מכבי האש, שב"ס, תאגידים מקומיים, בתי חולים, קופות החולים וחברות ממשלתיות.
הצעת החוק של ח"כ שרן השכל ושל ח"כ דוד ביטן, אליה הוצמדה הצעה דומה של ח"כ סתיו שפיר, עברה למרות התנגדויות מצד משרדי ממשלה שונים, שמתקשים כנראה להיפרד מהמכשיר ה"משוכלל" והוותיק. אבל אל תדאגו להם. הפקס עדיין יהיה אופציה למי שמעוניין דווקא בו, וכך לא יאלצו פקידי המוסדות הציבוריים להיפרד מהמכשיר.
פקסים כידוע, הם אמצעי תקשורת נכחד, והוא איננו זמין כמו מכשירי הטלפונים הניידים או המחשבים. לרוב, מי שרוצה לשלוח פקס צריך לחפש חנות שממנה אפשר לשלוח את המסמכים. בחלק גדול מהמקרים, הפקס לא נשלח בכלל לפקס אחר אלא למערכת ממוחשבת הסורקת את הפקס למייל ואז הוא נשלח ליעדו.
בפני וועדת המדע, אשר דנה בנוסח הצעת החוק הופיע גם דרור גלוברמן, מגיש התוכנית "נקסטר" בערוץ 12, אשר פתחה בקמפיין אשר הוביל לדיון הציבורי לבסוף לחוק. גלוברמן הציג את הסירבול שנוע מכך שגופים ציבוריים מאפשרים פנייה רק דרך הפקס. לדבריו פגש במהלך הצילומים אנשים אשר איבדו את זכויותיהם בגלל פניה דרך פקס שארכה חודשים.
אבל, מסתבר שישנם מוסדות שהצליחו לחמוק מאימת המודרניזציה. למרות הנסיונות לכלול גם אותם בחוק, הצליחו הבנקים וחברות הביטוח להחריג את עצמם ממנו.
בסקירת מאקרו שפרסמו כלכלני בנק לאומי, חוזים כלכלני הבנק שמחירי הדירות עשויים להמשיך ולרדת בחודשים הקרובים, אם כי, לדבריהם, לא לאורך זמן. בעליות מחירים תומכים התאוששות מתונה בהיקף מכירת הדירות, בשילוב עם רמת התחלות בנייה נמוכה במידה ניכרת מהרמה המינימאלית הדרושה לפי צרכי המשק (כ-50,000 יחידות לכל הפחות), והערכות להמשך התארכות משך הבניה.
כלכלני לאומי מתייחסים לפרסום של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שעל פיה נמכרו בחודש מאי 1,883 דירות חדשות (נתונים מנוכי עונתיות). נתון זה משקף עלייה של כ-7% לעומת החודש הקודם וזאת בהמשך למגמה מהחודשיים האחרונים. העלייה במכירות של דירות חדשות בחודשים האחרונים, חלה, על רקע עלייה הדרגתית במכירת הדירות במסגרת התכנית "מחיר למשתכן". כמו כן, בחודש מאי חל גידול מתון במכירות של דירות חדשות בשוק החופשי, זאת בשונה מהמגמה הכללית בחודשים הקודמים.
עם זאת, מציינים כלכלני בנק לאומי, היקף המכירות של דירות חדשות עדיין נמוך בהשוואה לשנים קודמות, כך שלא ניתן לאמר שנרשמת התאוששות של ממש בביקוש אליהן. לראייה, היקף המכירות בחמשת החודשים הראשונים של השנה (ינואר-מאי) היה נמוך בכ-15% בהשוואה לזה של התקופה המקבילה ב-2017, ונמוך אף יותר בהשוואה לתקופות המקבילות בשנים 2015 ו-2016.
במבט קדימה, כותבים כלכלני לאומי, נראה שמחירי הדיור עשויים אף להמשיך לרדת בחודשים הקרובים, אם כי, להערכתם, כנראה שלא לאורך זמן.
בהתייחסותם למדד המחירים לצרכן כותבים כלכלני לאומי כי מדד חודש יוני עלה ב-0.1% וסיכם חמישה חודשים רצופים של עליות. רצף העליות, אומרים הכלכלנים, הביא לעלייה ב"סביבת האינפלציה".
האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים (יוני 2018 לעומת יוני 2017) עלתה ל-1.3% (שיעור האינפלציה הגבוה ביותר מאז ינואר 2014) לעומת 0.5% בחודש הקודם.
התחזיות של כלכלני לאומי ל-12 החודשים הבאים משקפות עליית מחירים מתונה יותר של 0.6%, ומשקף, כך על פי כלכלני לאומי, התמתנות באינפלציה במהלך 2019.
כלכני לאומי מציינים את העלייה שנרשמה בסעיפי הדיור במדד, על רקע עלייה של 0.6% בתת הסעיף שירותי דיור בעלות דייריהם המשקף את מחירי שכר הדירה בחוזים מתחדשים וחדשים, אשר הייתה גבוהה מהעונתיות המאפיינת את חודש יוני בשנים האחרונות.
על פי כלכלני לאומי, קצב העלייה השנתי של מחירי השכירות מוסיף לעלןות, ועשוי להמשיך במגמה זאת גם בחודשים הקרובים. העלייה נובעת מירידת מלאי הדירות של משקיעים.
לסיכום סקירת מדד המחירים, כותבים כלכלני לאומי כי בחודשים הקרובים צפוייה האינפלציה להישאר בתחום יעד יציבות המחירים, אך בסביבת הגבול התחתון, דהיינו אינפלציה בפועל של מעט יותר מ-1% בסיכום שנת 2018. התפתחות זו, לצד האפשרות שהיחלשות השקל ביחס לדולר תמשך גם במהלך החודשים הקרובים, עשוייה להוביל לעליית ריבית בנק ישראל לקראת סוף השנה. אולם, ישנם מספר גורמים אשר עשויים לתמוך בחזרתה של האינפלציה לטווח של 1%-0% במהלך 2019. בין הגורמים מונים כלכלני לאומי את ההערכה לירידה בתרומה של סעיף הדיור במהלך 2019, הערכות ליציבות בשער החליפין של השקל עד להתחדשות להלחצים לתיסוף בשנת 2020, ירידת מחירי הסחורות בחודשים האחרונים, בלימה אפשרית של עליית מחירי הנפט בעולם ועוד.
מדד המחירים לצרכן – ממה מורכב ואיך מחושב?
במסגרת מכרזי מחיר למשתכן שווק בהצלחה מתחם אחד לבניית 200 יחידות דיור עם חזית מסחרית ברמלה. 160 מתוך 200 יחידות הדיור הן במסגרת מסלול מחיר למשתכן ו-40 מיועדות לשוק החופשי.
במכרז התקבלו שתי הצעות וההצעה הזוכה היא של עמרם אברהם חברה לבנין בע"מ.
מחירי הדירות ברמלה מבטאים הנחה של 16% ממחירן של דירות דומות בשוק:
המחיר ההתחלתי לדירת 85 מ"ר יעמוד כל כ-920 אלף שקל.
המחיר ההתחלתי לדירת 100 מ"ר יעמוד על כ-1.06 מיליון שקל.
המחיר ההתחלתי לדירת 120 מ"ר יעמוד על כ-1.26 מיליון שקל.
הדירות כוללות מרפסת, מחסן וחניה.
השכונה כוללת אזור מגורים עם חזית מסחרית, שטח בנייני ציבור, שטח ציבורי משולב בשצ"פ ודרכים להולכי רגל.
ביקנעם שווק מתחם אחד, בשכונת "גבעת השיטה" לבניית 76 יחידות דיור אשר 46 מתוכן מיועדות למסלול מחיר למשתכן ו-40 אשר יימכרו בשוק החופשי.
ההצעה הזוכה היא של עץ השדה נדל"ן בע"מ
מחירי הדירות ביוקנעם מבטאים הנחה של 15% ממחיר דירות דומות בשוק:
המחיר ההתחלתי לדירת 85 מ"ר יעמוד על כ-827 אלף ש"ח.
המחיר ההתחלתי לדירת 100 מ"ר יעמוד על כ-960 אלף ש"ח.
המחיר ההתחלתי לדירת 120 מ"ר יעמוד על 1.14 מיליון ש"ח.
הדירות כוללות מרפסת, מחסן וחניה.
השכונה תכלול איזור מגורים, שטח בנייני ציבור, שטח ציבורי פתוח, סלילת כבישים ודרכים להולכי רגל.
מחיר למשתכן – מתי תקבלו את הדירה?
מחיר למשתכן – החסרונות של מחיר למשתכן
הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק של יו"ר וועדת הכלכלה, ח"כ איתן כבל מהמחנה הציוני, על פה זמן ההמתנה המקסימלי למענה אנושי מקצועי לטיפול בתקלות, בירור מצב חשבון וסיום התקשרות, לא יעלה על 6 דקות. התיקון יחול על כל החברות במשק. כן, גם על חברות הכבלים, הביטוח והבנקים, והוא ייכנס לתוקף בעוד כתשעה חודשים.
על פי החוק החדש, החברות יהיו חייבות לאפשר ללקוח לקבל מענה אנושי מיד לאחר בחירת הפשה, בפניות של טיפול בתקלות, בירורים בחשבון וסיום התקשרות. חברה אשר תפר את החוק תהיה חשופה לעיצומים כלכליים.