הוועדה המוניטרית החליטה היום להותיר את הריבית ברמה של 0.1%, ושבה וציינה שבכוונתה להותיר את המדיניות המרחיבה על כנה, כל עוד הדבר יידרש כדי לבסס את סביבת האינפלציה בתוך תחום היעד. בשבועות האחרונים דנה הוועדה במשמעות של התבססות של האינפלציה בתחום היעד, וכפי הנראה ריבית בנק ישראל תעלה ל-0.25% עד סוף השנה. 

קרנית פלוג, נגידת בנק ישראל שהודיעה לאחרונה על כוונתה שלא להאירך את הקדנציה שלה כנגידה, עשויה, סוף סוף, להעלות את הריבית.  במקביל להחלטת הריבית הנוכחית – ללא שינוי (ריבית של 0.1%), רמזו בבנק ישראל על העלאה צפויה בהמשך השנה. במקביל להחלטת הריבית,  פורסמה התחזית המקרו-כלכלית הרבעונית של חטיבת המחקר בבנק ישראל. לפי התחזית שיעור הריבית בסוף 2018 יהיה 0.25% ושיעור הריבית בסוף 2019 יהיה 0.5%. אגב, לאחרונה העריכו בדיסקונט כי ריבית בנק ישראל תגיע -1% בסוף 2019.

במקביל החלטה של הוועדה המוניטרית בקשר לריבית, תדרכה פלוג את התקשורת והציבור – "תמונת המצב הכלכלית שנדונה במהלך הדיונים המוניטריים שקיימה הוועדה ביומיים האחרונים, שונה  רק במעט מזו  שהסתמנה בחודשים האחרונים: מסתמנת התמתנות קלה בקצב הצמיחה של המשק, אך עדיין מדובר בקצב נאה, שתואם את קצב הצמיחה הפוטנציאלי, ושוק העבודה הדוק בסביבת תעסוקה מלאה. סביבת האינפלציה הוסיפה לעלות, והיא מתקרבת ליעד; תמונת הכלכלה העולמית נותרה חיובית, אך נראה שהצמיחה מאבדת מעוצמתה. אפרט כעת את ההתפתחויות השונות ואת השפעותיהן הצפויות על המדיניות המוניטרית בישראל.

"סביבת האינפלציה ממשיכה לעלות. הגורמים לכך הם אותם גורמים שראינו בחודשים הקודמים: בראש ובראשונה, השכר במשק ממשיך לעלות, ופועל לעליית האינפלציה.  כל עוד נמשכו הייסוף וירידת מחירי התשומות, הם קיזזו את ההשפעה של עליית השכר על האינפלציה. אולם בחודשים האחרונים מחירי הנפט עולים, והייסוף שהיה אחד הגורמים העיקריים לאינפלציה השלילית נבלם. בנוסף,  העלייה המתונה אך המתמשכת של האינפלציה בעולם, תרמה גם היא לעצירת הירידה במחירי המוצרים הסחירים. מנגד, התגברות התחרות ממשיכה למתן את קצב עליית המחירים, כמו גם הפחתות המחירים שיוזמת הממשלה, בין אם במישרין ובין אם ביצירת תנאים לירידת מחירים.

"עליית האינפלציה בפועל השפיעה גם על הציפיות והתחזיות. בפרט, בשבועות האחרונים נראה שחלה הפנמה של העלייה בסביבת האינפלציה, והציפיות לטווחים הקצרים עלו בחדות. על פי התחזיות והציפיות מהמקורות השונים, בחודשים הבאים צפויה האינפלציה בהסתכלות ל-12 החודשים האחרונים להיכנס לראשונה מזה ארבע שנים אל תוך תחום יעד יציבות המחירים. העיתוי המדויק הוא במידה מסויימת תוצאה טכנית של יציאה מהחישוב של מדדים נמוכים שהיו בשנה שעברה, אולם עצם העלייה של האינפלציה איננה טכנית, אלא תוצאה של הגורמים הכלכליים שתיארתי. עם זאת, היפוך מגמה במחירי הנפט, או התחדשות של הייסוף, אם יתרחשו, מהווים סיכון לתחזיות האינפלציה ויעכבו את חזרתה ליעד. למדיניות המוניטרית המרחיבה יש תרומה משמעותית לתהליך החזרת האינפלציה ליעד: המדיניות תומכת בפעילות ובביקושים, ועל רקע עליית הריבית בארה"ב, המדיניות בישראל תרמה לבלימת הייסוף.

"הפעילות הכלכלית מוסיפה להתרחב בקצב נאה, בתמיכת המדיניות המוניטרית והפיסקלית המרחיבה, כפי שעולה מהנתונים הראשוניים של סקר החברות, ומהניתוח שנערך בבנק ישראל לסקר המגמות של הלמ"ס. ברבעון הראשון נרשמה צמיחה בקצב גבוה יחסית, שתרם לו היבוא המוגבר של כלי הרכב; זה צפוי לרדת ברבעון השני ולהביא להאטה מסויימת בקצב הצמיחה שיירשם. הצפי להאטה ברבעון השני הוא גם תוצאה צפויה של העובדה שהמשק מתקרב לתוצר הפוטנציאלי, ולא יכול לצמוח לאורך זמן בקצב גבוה מהפוטנציאל. באשר ליצוא, ככל הנראה נמשכת צמיחת יצוא השירותים, אך בחודשים האחרונים מסתמנת התמתנות מחודשת בקצב הגידול של יצוא הסחורות. האטה משמעותית ומתמשכת מסתמנת בהשקעה בבנייה למגורים,  ובמידה וזו תימשך, היא עשויה להשפיע גם על הפעילות ברמה המצרפית. ענף הבנייה הוא גם כמעט היחיד שלגביו הנתונים משוק העבודה מעורבים: חלה ירידה בשיעור המשרות הפנויות ובקצב הגידול של משרות השכיר, אך השכר ממשיך לעלות כמו גם הקושי עליו מדווחות החברות בגיוס עובדים; ייתכן שאלו משקפים מחסור של עובדים מיומנים יחסית.

"במרבית ענפי המשק האחרים הנתונים לגבי שוק העבודה מוסיפים להיות חיוביים; הביקוש לעובדים גבוה, השכר עולה (בפרט במגזר העסקי), והקושי לגייס עובדים, כמו גם התייצבות שיעור ההשתתפות ברמה גבוהה, מעידים על כך שמגבלת ההיצע מהווה מגבלה אפקטיבית להמשך ההתרחבות.

"מאז הגיעו מחירי הדירות לשיא הם ירדו במצטבר ב-2.4%. ככל הנראה הירידה במספר העסקאות נבלמה, ומסתמנת גם עלייה מסויימת בקצב נטילת המשכנתאות במהלך השנה האחרונה, לאחר הירידה המתמשכת של השנתיים הקודמות. בצד ההיצע, הירידה החדה והמתמשכת במספר התחלות הבנייה היא מדאיגה, וחשוב שהממשלה תמשיך לפעול לשם הגדלת היצע הדיור. אציין, כי ניתוח ההתפתחויות בשוק הדיור לוקה בחסר לנוכח העובדה שפרסום סדרת הנתונים על מלאי דירות חדשות למכירה שהופסק באוקטובר 2016 בשל בעיה באיכות הנתונים, טרם חודש במלואו, ונתון זה נדרש כדי להעריך האם הירידה בהתחלות הבנייה משקפת תגובה לירידה בביקוש, או בעיות בצד ההיצע.

"תמונת הכלכלה העולמית נותרה חיובית, אך נראה שהמומנטום נחלש. בפרט, קצב הגידול של הסחר העולמי, שהלך והתגבר בשנתיים האחרונות, מאט בחודשים האחרונים, והחשש להחרפה במלחמות הסחר מעיב על המשך הגידול, וככל הנראה גם על ההשקעות. כלכלת ארה"ב ממשיכה להפגין חוסן, אך הנתונים משאר המשקים העיקריים היו פחות טובים. המשקים המתעוררים, בפרט אלו שגורמי הייסוד המקרו כלכליים שלהם חלשים יחסית, נתונים בסיכון בשל התהדקות התנאים הפיננסיים. גם החרפה אפשרית בסיכונים הפוליטיים, בפרט באירופה, ובמתח הגיאופוליטי במקומות שונים בעולם, עשויה להגביר את הסיכון להמשך הצמיחה. האינפלציה במרבית המשקים ממשיכה לעלות, והמדיניות המוניטרית מגיבה בהתאם, אך בהדרגה ובזהירות: בארה"ב, שם האינפלציה כבר מבוססת, נמשכת העלאת הריבית, אך באירופה ה-ECB הודיע על מתווה מתוכנן לצמצום ההרחבה הכמותית והפסקתן רק בסוף 2018, וביפן המדיניות נותרה מאוד מרחיבה. החולשה היחסית באה לידי ביטוי גם בשווקי ההון, ובפרט אלו של המשקים המתעוררים.

"מזה למעלה משנה שער החליפין האפקטיבי יציב יחסית, ובחודשים האחרונים נרשם פיחות מול הדולר; חלק מהפיחות מול הדולר משקף התחזקות של הדולר בעולם, עקב האיתנות שהפגינה הכלכלה האמריקאית והמשך העלאת הריבית של ה-Fed; מאחר ובישראל המדיניות המוניטרית נותרה מרחיבה, פער הריביות תרם להיחלשות השקל, שתרמה לעלייה באינפלציה, וככל הנראה גם באינפלציה הצפויה. העובדה שגם מטבעות אחרים נחלשו מול הדולר הביאה לכך שבאותה תקופה הפיחות בשער האפקטיבי היה מתון יותר, כך שברמה הנוכחית השער האפקטיבי ממשיך להיות מיוסף. בנק ישראל לא נדרש להתערב בשוק המט"ח בחודשים האחרונים, למעט במסגרת התכנית המוצהרת מראש של רכישות המט"ח שנועדו לקזז את השפעת הפקת הגז על שער החליפין. במידה ויהיו תנודות חריגות שלא יתאמו את התנאים הכלכליים הבסיסיים, בנק ישראל לא יהסס לרכוש מט"ח כדי למתן תנודות אלו. 

"חטיבת המחקר הציגה לוועדה המוניטרית את התחזית המקרו כלכלית של החטיבה ופרסמה אותה לציבור. אזכיר, שמדובר בתחזית מותנית שמתבססת על הנחות לגבי המשתנים האקסוגניים, ובפרט, התחזית מתבססת על הנחה ששער החליפין ומחירי הנפט יוותרו יציבים. התחזית דומה לזו שערכה החטיבה לפני שלושה חודשים: תחזית הצמיחה ל-2018 עודכנה כלפי מעלה, בעיקר כתוצאה מהצמיחה הגבוהה יחסית ברבעון הראשון, והתוצר צפוי לצמוח בכ-3.7%. התחזית לצמיחה ב-2019 נותרה על כנה, כ-3.5%. תוואי האינפלציה בתחזית מעט גבוה מזה שבתחזית הקודמת, בעיקר כתוצאה מהעלייה במחירי האנרגיה, ולאחר שהאינפלציה תיכנס ליעד ברבעון הקרוב היא צפויה להמשיך לעלות מאוד במתינות לכיוון מרכז היעד; בסוף 2018 מעריכה החטיבה שהאינפלציה תעמוד על 1.2% ובעוד שנה על 1.4%. תוואי הריבית בתחזית לא השתנה, וחשוב לחזור ולהדגיש שמדובר בתוואי שהחטיבה חוזה, שתלוי בהתפתחות של שאר המשתנים, והוא כמובן אינו מהווה מחוייבות של הוועדה המוניטרית. בנוסף,  אחזור ואדגיש שחשוב לשים לב למניפות המתארות את הטווח הרחב של אי הוודאות שמאפיינת את התחזית למשתנים השונים.

"כפי שציינתי בפתח דבריי, הוועדה המוניטרית שבה וציינה  שבכוונתה להותיר את המדיניות המרחיבה על כנה, כל עוד הדבר יידרש כדי לבסס את סביבת האינפלציה בתוך תחום היעד. בתדרוך העיתונאים הקודם ציינתי, שבראייה של הוועדה, ניתוח סביבת האינפלציה מצריך בחינה של  השילוב שבין האינפלציה בפועל, תוך שימת דגש על המדדים לאינפלציה בניכוי השפעות חד פעמיות שונות, לבין הציפיות לאינפלציה לטווחים הקצרים. בעוד שהאינפלציה בפועל ב-12 החודשים האחרונים עדיין נמוכה מהיעד, הרי שהיא צפויה להיכנס לטווח היעד בחודשים הקרובים, ועל פי מרבית התחזיות והציפיות, היא צפויה להיות מעט מעל הגבול התחתון של היעד בשנה הקרובה.  לאור זאת, בשבועות האחרונים קיימה הוועדה דיונים  לגבי המשמעות של "התבססות" של סביבת האינפלציה ביעד. מהדיונים עלו שתי נקודות עיקריות: האחת, היא שיעד האינפלציה הוא, כידוע, בין 1-3%, והוועדה אינה מכוונת דווקא לכך שהאינפלציה תהיה במרכז היעד בהתייחסותה לשאלת ההתבססות. אולם, לאור העובדה שהאינפלציה נוטה להיות תנודתית, מצב בו סביבת האינפלציה הצפויה תהיה קרובה מאוד לגבול התחתון של היעד, לא מהווה התבססות של האינפלציה ביעד. הנקודה השנייה, היא שכדי לקבוע שסביבת האינפלציה התבססה ביעד, הוועדה תרצה להיות בטוחה, ככל שניתן, שהחזרה של האינפלציה לתחום היעד לא תימשך חודשים ספורים בלבד. נצטרך, אם כן, להמתין ולראות כיצד מתפתחת סביבת האינפלציה לפני שנוכל לקבוע שהיא התבססה בתחום היעד. בינתיים, המדיניות המוניטרית המרחיבה תמשיך לתמוך בעליית האינפלציה לתוך יעד יציבות המחירים. אזכיר, שהעלאת הריבית לפני שהאינפלציה התבססה, עלולה לעכב את התבססות האינפלציה ביעד ובסופו של דבר להאט גם את תוואי עליית הריבית".

תעריפי הנסיעה במונית עלו ביולי 2018 ב-4.2% למחיר התחלתי של 12 שקל, לעומת 11.5 שקל. במקביל התייקרו גם מחירי הנסיעה בקווי השירות העירוניים והבינעירוניים של המוניות  בשיעור זהה –  4.2%.

ההתייקרות הקודמת בשיעור של 4% היתה במארס 2017.

משרד התחבורה הסביר את העלייה בתעריף  – "עליית התעריפים משקפת את ההתייקרויות שחלו בסל התשומות בענף המוניות"

בד בבד, עלה ביולי גם התעריף עבור הזמנת מונית בטלפון או באפליקציה ל-5 שקלים במקם 4.8 שקלים.

התשלום עבור נוסע שלישי ומעלה במונית עלה ל-4.80 שקלים במקום 4.60 שקלים, והתשלום עבור תוספת מזוודה עלה ל-4.3 שקל, לעומת 4.1 שקל בעבר.

בנוסף נקבע על ידי משרד התחבורה ומשרד האוצר כי בשנה הבאה – 2019, יהיה שינוי מבני כולל בתעריפי המוניות. אז כמה עולה נסיעה במונית וכמה היא תעלה לנו בהמשך?

עם החלפת המונים הקיימים ב"מונים חכמים" בכל מוניות "ספיישל", יתאפשר להטמיע במונים סוגי נסיעה שונים, וגם – ליצור ממשקים מול אפליקציות, לשלם באמצעות כרטיס אשראי, ולקבל אומדן של מחיר הנסיעה, טרם הנסיעה.

על פי השיטה החדשה, שתיכנס לתוקף ב-1 באפריל 2019, תהיה הוזלה מסוימת של הנסיעות הבין־עירונית במוניות ספיישל (שהוגדרו כנסיעות של 15 ק"מ או יותר) – ולצדה להתייקרות משמעותית במחירי הנסיעות העירוניות. עד תחילת היישום של הרפורמה בתעריפי המוניות, עלה כאמור תעריף הנסיעה ב-4.2%.

השיטה החדשה, כוללת  שלושה סוגי תעריפים (א', ב' וג') במקום השניים הקיימים (תעריף 1 ו–2). תעריף א' ייגבה בשעות היום באמצע השבוע, והתעריפים האחרים ייגבו בשעות שבהן הביקוש לנסיעה גבוה יותר.

עוד נקבע (על פי צו) כי תעריפי הנסיעה יתעדכנו אוטומטית ב–1 באפריל בכל שנה, ללא צורך בחתימה של השרים, לפי סל הצמדות שנקבע בצו.

שינוי התעריפים – מה זה אומר? 

התעריף הקיים נקבע לפי הזמן  או המרחק של הנסיעה. השקלול הזה בא לידי ביטוי בפעימות מונה של 30 אגורות. המונה במונית מחשב על פי שקלול את דמי הנסיעה לפי זמן בנפרד ולפי מרחק בנפרד, אבל, לא לפי שניהם יחד (כפי שאמור להיות). מודל זה לא שקוף לנוסעים ולא ניתן להעריך את התעריף לנסיעה. המבנה תעריפים החדש שונה – שקוף יותר, וניתן להעריך את עלות הנסיעה. אבל אליה וקוץ בה – התעריף החדש מבטא עלייה בתעריפים בנסיעות הבינעירוניות שהן הרוב הגדול של הנסיעות במונית.

החיוב על פי התעריף החדש נקבע  לפי זמן הנסיעה בתוספת מרחק הנסיעה. לכן, ניתן להעריך את עלות הנסיעה – מרחק הנסיעה ידוע, וזמן הנסיעה ניתן להעריך גם דרך אפליקציות שונות.

המודל החדש, לפי חישובי ועדת המחירים, אמור להביא להתייקרות ניכרת של נסיעה עירונית ממוצעת, ב 12.71%- מ–40.30 שקל ל–45.50 שקל. מנגד, מחירה הממוצע של נסיעה בין־עירונית אמור לרדת ב–6.61%, מ–114.5 שקל ל–106.90 שקל.

העלות לזמן ומרחק במודל החדש נקבעה בתעריף א'  על 1.63 שקל לדקה, וגם לק"מ (כולל מע"מ),  לדוגמה, נסיעה של 5  ק"מ בשעות היום באמצע שבוע, שתארך 15 דקות, תעלה 8.15 שקלים עבור המרחק ועוד 24.45  שקל בגין הזמן. לכך יתווסף סכום התחלתי הנגבה עם הפעלת המונה בכל נסיעה, שיהיה 10.40 שקלים מאפריל 2019 בכל התעריפים, א'־ג' (עד אז, בתקופת הביניים, ייגבה סכום התחלתי של 12 שקל).

לסיכום נסיעה של 5 קילומטר, רבע שעה, תעלה לכם 43 שקל – זה הרבה כסף, במיוחד שיש חלופות זולות – תחבורה ציבורית, אופניים – תל אופן, אוטו תל ועוד…

דמי הנסיעה בגין זמן ומרחק בתעריף ב' יהיו גבוהים ב–20% מבתעריף א'. דמי הנסיעה בתעריף ג' יהיו גבוהים ב–40% מתעריף א'. כל הסכומים יתעדכנו מדי שנה לפי סל ההצמדות שנקבע.

למעשה,  תעריפים א'־ג' יחליפו את – תעריף 1 הנגבה בשעות היום ותעריף 2 הנגבה מ–21:05 עד 5:29 למחרת, ובימי מנוחה. תעריף א'  ייגבה בשעות היום והערב המוקדם (6:00 עד 21:00) בימים א'־ה', וכן בימי שישי ובערבי ימי מנוחה מ–6:00 עד 16:00.

תעריף ב' (גבוה יותר) ייגבה באמצע השבוע בלילות (21:01 עד 5:59), וכן בימי חמישי מ–21:01 עד 23:00, בימי שישי וערבי ימי מנוחה מ–16:01 עד 21:00, ובשבתות וימי מנוחה משעות הבוקר עד צאתם (6:00 עד 19:00). התעריף הגבוה ביותר, תעריף ג', ייגבה בשעות הלילה (עד 5:59) בסופי שבוע – בימי חמישי מ–23:01, בימי שישי וערבי חג מ–21:01, ובמוצאי שבת וחג מ–19:01.

התוספת בגין הזמנה מראש כאמור לא תבוטל –  5 שקלים בתקופת הביניים (עד סוף מארס 2019), ו-4.80 שקלים אחר כך. בינתיים גם התוספת של 4.30 שקלים על כל מזוודה תישאר, אך  עד 31 במארס 2020.

התוספת בגין נוסע שלישי תגבה עד סוף תקופת הביניים – מארס 2019 (4.80 שקלים בגין כל נוסע מגיל חמש).

רשות ניירות ערך מותחת ביקורת על זירות הסוחר המפוקחות על-ידה בנוגע לאופן חישוב יתרות הכספים העומדות לזכות כל לקוח בנפרד. כמו כן, טוענת רשות ניירות ערך כי יש לחזק את הבקרה ואת המשאבים בנוגע לסליקה עצמית של כספים המועברים באמצעות כרטיסי אשראי,  ובעניין החזקת כרית ביטחון בחשבון הנאמנות.

ברשות טוענים  כי החברות צריכות להקצות משאבים הולמים לביצוע תהליך ההתאמה היומית – הביקורת הזו נמסרה במסגרת "מקבץ תובנות שעלו במסגרת ביקורות בזירות הסוחר בנושא שמירה על כספי לקוחות

זירות הסוחר, שהחלו לפעול תחת פיקוח הרשות רק בשנים האחרונות נדרשות  לבצע, אחת ליום, התאמה של נכסי הלקוח, חוזי הלקוח וכספי הלקוח., זאת באמצעות חישוב  – יתרות נכסי הלקוח, כספי הלקוח וחוזי הלקוח העומדות לזכות כל לקוח, תוך הבחנה בין כספים שהעביר לקוח לחברה באמצעות כרטיס אשראי, העברה בנקאית, המחאה או אמצעי תשלום אחר וטרם נסלקו לבין שאר כספי הלקוח. על  הזירה לוודא את כל ההיבטים הקשורים בכך, ולבצע לפחות פעם ביום הליך בקרה עצמית. מדובר בבקרה שנועדה להביטח את כספי הלקוח ועמידה בחשיפה שהוא מודע לה.

ברשות הדגישו וקבעו בעבר כי על חברה בעלת רישיון לניהול זירת סוחר להחזיק את כספי הלקוח, בחשבון נאמנות שינוהל אצל תאגיד בנקאי ובנפרד מכספה שלה ומכספם של צדדים קשורים לה , או בעלי עניין בה. הגופים המפוקחים אכן פועלים כך. הגופים הלא מפוקחים שקרסו לאחרונה – שורט טרייד וג'נרל טרייד, לא פעלו כך.

ברשות מצייים כי "אחת התכליות המרכזיות של ההתאמה היומית היא לוודא, כי בחשבון הנאמנות מוחזקת יתרה כספית בסכום זהה ליתרה אותה נדרשת החברה להחזיק לטובת לקוחותיה".

הביקורת, של הרשות, התמקדה בבחינת החובות העיקריות שחלות על הזירות בנושא כספי לקוחות והיא החובה לבצע התאמה יומית. בביקורת נמצאו חברות המבססות את תהליך ההתאמה היומית על נתונים אגרגטיביים בלבד, מבלי לחשב את יתרות הכספים העומדות לזכות כל לקוח בנפרד,  בעוד שעל-פי הוראות הרשות, נדרשות החברות לנהל רישום מרכז ומדויק, אותו יש להפיק אחת ליום לפחות, של היתרות המוחזקות בחשבון הנאמנות לכל לקוח על-פי הסכום לו הוא זכאי.

במהלך הביקורת, מוסיפה הרשות,  אותרו מקרים בהם חושבה היתרה הכספית העומדת לזכות כל לקוח על בסיס מידע שמקורו במערכת המסחר בלבד, וזאת בעוד שלדעת הרשות מידע שמקורו במערכת המסחר אינו מספיק כדי לעמוד בדרישות.

ממצא נוסף – "מספר חברות ביצעו מעין 'סליקה עצמית' של כספים אשר הועברו על-ידי הלקוח באמצעות כרטיס אשראי וטרם נסלקו לחשבון הנאמנות. במסגרת התנהלות זו, העבירו החברות כספים ממקורותיהן העצמאיים לחשבון הנאמנות, חלף הסכומים ששולמו על-ידי הלקוחות באמצעות כרטיס אשראי וטרם הועברו בפועל לחשבון הנאמנות על-ידי חברת סליקת כרטיסי אשראי", במה שמייצר לתפיסת הרשות אי ודאות בנוגע למעמד הכספים המופקדים בחשבון הנאמנות ממקורותיה העצמיים של החברה, ובכך פוגע בעקרון ההפרדה ובהגנה הניתנת לכספי הלקוחות.

זירת סוחר הינה מערכת ממוחשבת שדרכה קונה הזירה מלקוחותיה, לחשבונה העצמי, מכשירים פיננסיים או מוכרת ללקוחותיה, מחשבונה העצמי, מכשירים פיננסים. הזירה נמצאת בעצם מול הלקוחות והיא מתכסה באופן שוטף – הזירה מפוקחת על ידי רשות ניירות ערך, ואמורה לפעול בהתאם לרישיון שקיבלה.  לפני כארבע שנים  אישרה ועדת הכספים של הכנסת את התקנות  בתחום, ולפני כשנתיים רשות ניירות ערך העניקה רישיונות  רישיונות ראשונים לחברות הפועלות בתחום. כיום יש חמש זירות שקיבלו מהרשות רישיון ושמפוקחות על-ידה: אייטרייד; FXCM ישראל; אר.אפ.אקס גלובל טריידינג (REAL FOREX); טי.ג'י.אל קולמקס (Colmex); ופלוס500 ישראל.

מסתבר שאנחנו טובים בסיסמאות, אבל כשהדברים מגיעים לכסף, אנחנו די חלשים. יש תמיכה ואהדה גורפים במילואימניקים, אז לה הם צריכים לרדוף אחרי הכסף שלהם?

מילואימנקים שעושים שירות תעסוקה ויש להם מקום עבודה פעיל, מקבלים את ההחזר מביטוח לאומי דרך השכר – כאן התהלך יחסית פשוט. אבל מיילואימניקים  שהם סטודנטים, או מובטלים או עצמאיים, לא מקבלים את התשלום בגין מילואמים באופן אוטומטי.

על רקע זה, נצברו 55 מיליון שקל שלא שולמו למילואימניקים, ועכשיו ביטוח לאומי עושה סדר ומשלם להם. כמו כן, הוחלט על תשלום כמעט אוטומטי בלי צורך בניירות רבה ומסועפת.

המוסד לביטוח לאומי יעביר עד סוף השנה 55 מיליון שקל עבור – 170 אלף  ימי מילואים שלא שולמו לסטודנטים, מובטלים ועצמאים(בשנים 2017-2013).

ההפקדות הרטרואקטיביות יהיו  בשלוש פעימות. בפעימה הראשונה יועבר תשלום למילואימניקים סטודנטים בסך 28.2 מיליון שקל. הפעימה השנייה, בחודש אוגוסט לעצמאיים ושכירים שהגישו תביעה לביטוח לאומי,בסך של 7 מיליון שקל. התשלום השלישי עד דצמבר 2018 למשרתי המילואים, שכירים ועצמאים, שלא הגישו כלל תביעה לביטוח לאומי בין השנים 2017-2013.כאן מדובר על תשלום בסך 20 מיליון שקל. כל הסכומים הם הערכות.

מילואאימניקים שלא עדכנו את ביטוח לאומי במס חשבון הבנק שלהם (כמה אלפים טובים) יקבלו מסרון עם הודעה, ימלאו פרטים, והעדכון יושלם.

מנהל קרנות הנאמנות במגדל מדווח כי בקרן הנאמנות – מגדל אפיקים (2C) אג"ח תשואה כוללת (מספר קרן: 5105259), יפחתו דמי הניהול מ-2% ל-0.89%. מדובר בקרן נאמנות שסיפקה בעברה תשואות נאות והיקף נכסיה עומד על כ-52 מיליון שקל.

מתחילת השנה התשואה בקרן – 2.24%, וב-12 החודשים האחרונים התשואה מסתכמת ב-3.34% ועדיין – אין הצדקה לשלם 2% למנהל הקרן – דמי ניהול של עשרות אחוזים מהרווח ברוטו של מנהל הקרן.

במקביל, מדווחת מגדל על הפחתה נוספת בדמי ניהול בקרנות הנאמנות – ראו כאן

קרנות הנאמנות של מיטב נהנות מתביעה ייצוגית היסטורית (נגד אלסינט) שהתבררה כעת ונקבע בגינה הפיצוי. הקרנות זכו ובהתאמה הקרנות האלו ייהנו מתקבול ותשואה למחזיקים (שהם אגב, ממש לא המשקיעים/ מחזיקים בקרנות בתקופת התביעה)

מיטב דש דיווחה על הכנסה לקבל בקרנות נאמנות בעקבות הסדר פשרה אשר ניתן לו תוקף של פסק דין ע"י בית המשפט המחוזי בחיפה במסגרת ת"צ 1318/99 פסגות ואחרים נ' אלסינט ואחרים (להלן: "אלסינט" ו/או "ההסדר"), כמפורט להלן:

עבור קרן הנאמנות "מיטב (0B) (!) מדינה מנוהלת" (מס' קרן: 5114780) – נרשמה הכנסה לקבל בסכום של 780,615 ש"ח, אשר מהווה  0.16% מהשווי הנקי של נכסי הקרן.

עבור קרן הנאמנות "מיטב (4A) מניות קרן נאמנות" (מס' קרן: 5113618)– נרשמה הכנסה לקבל בסכום של 396,000 ש"ח, אשר מהווה 0.56% מהשווי הנקי של נכסי הקרן.

עד למועד זה ההכנסה לקבל בקרן  "מיטב (0B) (!) מדינה מנוהלת" 5114780 שוערכה על ידי מנהל הקרן בשווי של  235,051 ₪, ועד למועד הוודאות ההכנסה לקבל בקרן  "מיטב (4A) מניות קרן נאמנות" 5113618 שוערכה על ידי מנהל הקרן בשווי של  119,239 ₪ .

שיעור השינוי בשווי הנקי של נכסי הקרן "מיטב (0B) (!) מדינה מנוהלת" 5114780 כתוצאה מזקיפת ההכנסה לקבל, עד למועד הודאות, היתה: 0.05%.

שיעור השינוי בשווי הנקי של נכסי הקרן "מיטב (4A) מניות קרן נאמנות" 5113618 כתוצאה מזקיפת ההכנסה לקבל, עד למועד הודאות, היתה: 0.16%.

קרן הנאמנות מגדל (4B) ביומד (מספר קרן: 5116165) מפחיתה את דמי הניהול – האמת, הגיע הזמן. דמי הניהול היו חסרי פרופורציה להישגי הקרן. דמי הניהול עמדו על 2.53% והחל מ-18 ביוי ירדו ל-1.25% – גבוה, אבל פחות.

היקף ההשקעות בקרן מסתכם בסכום יחסית נמוך – 5 מיליון שקל.  לאחרונה יש התעוררות בקרן ומתחילת השנה היא עלתה ב-7%. זאת לאחר שנים של הפסדים, בדומה למצב שדהיה בהשקעות ביומד בכלל.

בחודשים האחרונים חברות ביומד ישראליות מצליחות לגייס לפי שווים גבוהים בוול-סטריט ובהתאמה יש התעוררות גם בחברות המקומיות הנסחרות בבורסה המקומית. העליות האלו סיפקו תשואה טובה לקרן מגדל ביומד, אך מאז הושקה הקרן היא סיפקה למשקיעים בעיקר אכזבות – תשואה שלילית של קרוב ל-50%.

דמי ניהול בקרנות נאמנות – כל מה שצריך לדעת

שיווק מצבות ושירותים נוספים בתקופת האבלות הראשונית (שבעה) תחשב כהפרת חוק הגנת הצרכן. השיווק הזה, כך על פי הרשות להגנת הצרכן,  תופס את  הצרכן בעת שהוא מתאבל ואינו פנוי נפשית לפעילות צרכנית ונוטה לקבל את ההצעה הראשונה שהגיעה אליו מבלי לבדוק הצעות אחרות.

בעקבות הצעת חוק ביוזמתו של ח"כ מיכאל מלכיאלי ולאחר שהוסכם כי הנחיית הממונה על הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן תהיה מספקת ומתאימה יותר לפיתוח של נושא צרכני חדש, הוחלט להוציא הנחייה זו.

הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן זיהתה פרקטיקה של שיווק מצבות לאנשים בעיצומה של תקופת אבלם. בתי העסק מודעים לחלון הזמן הקצר בו הצרכן שבוי בתוך אבלו ואינו פנוי לפעילות צרכנית ומנצלים זאת לטובתם. בתי העסק מאתרים בני משפחה בשיא אבלם בסמוך לפטירה בעזרת מודעות אבל המפורסמות ברבים, וממהרים לפנות אליהם בהצעות שיווקיות. לאור זאת, קורה לא אחת שהראשון שפונה לאדם אבל מצליח לכרות עסקה, כי הצרכן האבל אינו פנוי נפשית לעריכת השוואות בין עוסקים ונוטה לקבל את ההצעה הראשונה המגיעה אליו.הרשות בהחלט צודקת, אבל יש גם יתרון בכך שמישהו מגיע עם הצעה למתאבל שגם לא פנוי רגשית להתחיל לטפל בעניינים האלו. האם זו הדרך הנכונה – לבטל כליל את אפשרויות השיווק?

אולי היה לאפשר פנייה עם הנתונים אבל ללא הפעלת לחץ? כך או אחרת, ברור שהמצב הנוכחי בו פונים ולוחצים על המתאבל הוא לא אפשרי, וברור שההחלטה של הרשות להגנת הצרכן והחוק החדש עדיף על המצב הקיים.

הנחיית הממונה קובעת כי: פנייה שיווקית לצרכן בתקופת האבל שלו תיחשב כהפעלת השפעה בלתי הוגנת על הצרכן לפי סעיף 3 לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981.

סעיף 3(א) לחוק – "לא יעשה עוסק, במעשה או במחדל (בסעיף זה – מעשה), בכתב או בעל פה או בכל דרך אחרת, דבר העלול לפגוע ביכולתו של צרכן לקבל החלטה אם להתקשר בעסקה עמו, באופן שיש בו שלילה של חופש ההתקשרות של הצרכן או פגיעה מהותית בחופש ההתקשרות שלו (להלן – הפעלת השפעה בלתי הוגנת)."

פניה שיווקית לאדם בתקופת האבל הינו דבר העלול לפגוע ביכולתו לקבל החלטה לפי הסעיף.

הגדרת תקופת האבל – תקופת האבלות הראשונית: מיום הפטירה ועד תום 7 ימים ביהדות, 3 – ימים באיסלם.

הפרת הוראות סעיף 3(א) לחוק הנה עבירה פלילית.

חריגים להנחייה:

קיימים פרטי מידע נוספים הנוגעים לקבורה שאין למנוע מבעל רישיון כאמור לעיל, מלהציעם ואין  לראות בכך פניה שיווקית שיש בה הפעלת השפעה לא הוגנת כגון, פירוט אפשרויות לגבי קבורת נפטר, תכריכים מהודרים, הובלת נפטר, קבורה עתידית של בן משפחה שעודו בחיים ובלבד שהפניה הראשונה לחברה קדישא בנוגע לקבורת הנפטר היתה ביוזמת הצרכן/המשפחה ובלבד שמדובר בשירות שבעל הרישיון מוסמך לספקו על פי דין ועל פי תנאי הרישיון ושהוא אכן פעל כך.

זאת ועוד, הנחיה זו לא תחול על שירות הובלת נפטר הניתן על ידי מי שאינו בעל רישיון לעסוק בקבורה ובלבד שהחברה פעלה בהתאם להוראות הדין (סעיף 14א10(ג) לחוק שירותי הדת היהודיים) ולפיו גילתה לצרכן בצורה ברורה כי הוא יכול לקבל את השירות הזה בחינם מבעל רישיון לעסוק בקבורה. פניה שיווקית לצרכן (לרוב בבתי חולים) לגבי הובלת נפטר מבלי לגלות את האמור לעיל, ייחשב הפעלת השפעה לא הוגנת.

עו"ד מיכאל אטלן, הממונה על הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן, מציין כי: "הרשות פועלת על מנת להגן על הצרכן במיוחד בתקופות הקשות בהן הוא חשוף יותר לעוולות צרכניות ולניצול – אף מבלי לחוש בהן. זיהינו את התופעה והנחיה זו נועדה לחסלה. אני רוצה להודות לח"כ מלכיאלי על יוזמתו והרצון לסייע לצרכנים בזמן אבלם".

אל על בצרות; ההנהלה מתכחשת; הציבור עשוי לשלם את החשבון

התחרות מחריפה, ההפסדים גדלים, המניה בקריסה – אז מה? הנהלת אל על אופטימית; איך האופטימיות מייצרת לאל-על, סכום עתק במאזן

חצי שנה עברה מאז שהעזתי לכתוב שאל-על היא חברה שלא יודעת לייצר רווחים וערך לבעלי המניות שלה. חברה שנשלטת בפועל על ידי העובדים, ובעיקר הטייסים. חברה שגם כאשר היא אמורה להגדיל רווחים (לדוגמה כשמחיר הנפט צלל, וההוצאות שלה על דלק סילוני ירדו משמעותית) היא לא ממש מצליחה כי יותר מדי גורמים לוטשים עיניים ונוגסים ברווחים האקראיים שלה.

פעם אלו העובדים שרוצים ליהנות מהגאות (הזמנית); פעם אלו עניינים חשבונאיים ומחיקות, ופעם זה מס הכנסה שדורש את המגיע לו. כן, מסתבר שהחברה לא שילמה מס כפי שצריך, וכמה שנים אחרי, במסגרת בדיקה, היא נאלצת לשלם בבת אחת בוחטה של דולרים.

הכל עובדות – שחור על גבי לבן – יש דוחות ויש גרף מניה, מה יותר טוב מזה?. למרות זאת, הנהלת החברה טרחה להעביר אז תגובה – הואשמתי בכתיבת דברים לא נכונים וברשלנות. מה אתם יודעים – אל על היא חברה מדהימה – מרוויחה, מייצרת ערך לבעלי המניות. ההנהלה טענה שהכל הפוך ממה שכתבתי ונפנפה בדיבידנדים שחולקו לבעלי המניות – רק שגם הדיבידנדים לא השפיעו על השורה התחתונה – ירידת ערך גדולה (ראו גרף).

מאז אל על ממשיכה בדרכה, וגם המניה בהתאם. האירועים בעולם התעופה בשנים האחרונות, גדולים על החברה. מדיניות השמיים הפתוחים מכרסמת את הרווחים באופן עקבי. התחרות מול הלואו קוסט היא כמעט בלתי אפשרית. היכולת של אל על להתמודד מצד אחד מול ענקיות התעופה ומצד שני מול חברות הלואו קוסט, היא לא עניין של מה בכך. אל על בהגדרה משחקת "פצועה" במגרש התעופה. יש לה אילוץ מובנה גדול – ישראל אינה מרכז/ מוקד לטיסות המשך, כפי שיש במדינות אירופה, וזאת רק בעיה אחת.

הבעיות באל על, אם כך, הן גם פנימיות וגם חיצוניות, וכולן מתבטאות במאזן מעורר חרדה ודוח רווח והפסד פשוט איום – רמת המינוף המאזנית אמורה להדיר שינה מהנהלת החברה – הון עצמי של 273 מיליון דולר מחזיק מאזן של 2 מיליארד דולר. ההפסד ברבעון הראשון  גדל למרות שהשנה, חג הפסח היה ברבעון הראשון (בשנה שעברה ברבעון השני). ההפסד הסתכם ב-44 מיליון דולר, לעומת הפסד של 30 מיליון ברבעון המקביל.

ולמרות התמונה העגומה – הנהלת החברה אופטימית מאוד. זה חשוב, חשיבה חיובית היא הבסיס להצלחה, גם הצלחה עסקית. אבל, כשאני מחפש נקודות אור בדוחות, למרות שאני משתדל לחשוב חיובי, אני לא ממש מוצא.

האופטימיות של הנהלת החברה באה לידי ביטוי בעיקר בעניין המס. כן, למרות שזה נראה ממש לא קשור – אם אתה כמנהל אופטימי, אתה יכול להציג רווחים גבוהים יותר (או הפסדים קטנים יותר), ונכסים והון גבוהים יותר. אלא שזו הצגה – הצגה בספרים, זה לא קשור לפעילות של החברה. אל על לא מוכרת יותר כרטיסים ומרוויחה יותר, אלא מוכרת אותו דבר, ומרוויחה יותר (או מפסידה פחות) בגלל האופטימיות שקשורה למס. איך זה קורה?

אתחיל ברבעון הראשון של 2018 – ההפסד לפני מס הסתכם ב-57 מיליון דולר. אבל בשורת המס יש הכנסה בסך של כמעט 13 מיליון דולר, כך שההפסד בשורה התחתונה הוא 44 מיליון דולר.

הכנסת המס הזו היא תוצאה של האופטימיות של החברה. באל על, סבורים שהם ירוויחו (וירוויחו הרבה). החשבונאות מאפשרת לחברות לנצל את ההפסדים באם סביר שהחברה תרוויח בהמשך. אם אל על שהפסידה 57 מיליון דולר, צפויה להרוויח 57 מיליון דולר ברבעון הבא, הרי שההפסד שנוצר ברבעון הראשון הוא מעין זמני, והוא צפוי לחסוך לחברה מס ברבעון הבא. אז כדי ליצור תמונה מהימנה יותר רושמים את נכס המס בגין ההפסד, כבר ברבעון הראשון – הכנסת מס של 13 מיליון וברבעון הבא רושמים אותו כהוצאה (מול הרווח לפני מס בסכום זהה). ככה בעצם יוצרים הקבלה נכונה יותר של הוצאות המס (והכנסות המס) מול הפעילות השוטפת.

זה הסיפור של הרבעון. אבל, הסיפור האמיתי, נמצא בשנים קודמות. לאל על יש הפסדים צבורים לצרכי מס של 312 מיליון דולר (נכון לסוף 2017). בדוחות השנתיים החברה מעדכנת כי היא יצרה נכס מס מול כל הסכום הזה. כלומר, היא סבורה שהיא תרוויח מעל הסכום הזה בשנים הבאות, ולכן מותר לה חשבונאית ליצור נכס מס והכנסות מס. מדובר על סכום המוערך ב-75 מיליון דולר – סכום שמאזנית נמצא כנכס ומגדיל את ההון. כן, כדאי להיות אופטימי, זה משתלם לדוחות. כמעט 30% מההון של החברה (273 מיליון דולר) נשען על אופטימיות.

אבל, האם אל על, במצב הקיים, מסוגלת לייצר כאלו רווחים? למרות כל הבעיות – לואו קוסט, שמיים פתוחים וקווי טיסה מקבילים, כמות הנוסעים/ הטסים גדלה בקצב משמעותי בשנים האחרונות ושוברת שיאים, ועדיין – לייצר רווחים של מעל 300 מיליון דולר, נראה חלום רחוק.

האופטימיות עולה בעוד מקומות, ובעיקר קשורה לערך המטוסים בספרים. ערך המטוסים הוא כמעט כל הרכוש הקבוע של החברה שמסתכם ב-1.2 מיליארד דולר. הסכום הזה מקבל תמיכה בעזרת חישוב כלכלי שנעשה בחברה עצמה – על פיו המטוסים ייצרו תזרימי מזומנים שעולים על הסכום הזה. אולי זה נכון, אבל יש עננה גדולה מעל הסכום הזה מכיוון שאם יורדים לרזולוציה של מטוסים בודדים וקבוצות ציי מטוסים, רואים שיש מקומות שיש בהם ירידת ערך. הירידה הזו מתחמקת מהספרים בזכות האופטימיות, אבל רק כדי לקבל מושג, אדגיש כי אם ההנהלה היתה פסימית (ולא מאוד), ההון החיובי היה עלול להתחלף לגירעון.

אז נכון שלא צריך להיות פסימיים, אבל גם לא אופטימיים מדי – האופטימיות מרדימה. אל על חייבת לעבור תוכנית רחבה של התייעלות, צמצום שומנים (ויש שומנים), פיטורים כואבים, במקביל למהלכים וניסיונות שהיא עושה בכיוון העסקי. אחרת, היא עלולה לחזור להיות מעמסה עלינו הציבור כי אם חברת התעופה הלאומית שלנו תהיה לקראת קריסה, ייתכן מאוד שהמדינה תתערב להציל אותה. אבל, בואו נהיה אופטימיים.

הצרות של אל על