המפקחת על הבנקים ד"ר חדוה בר מעדכנת כי על פי הנתונים שמגיעים אליה, קיימת ירידה בהיקף העסקאות בשוק הדירות למגורים. בר אמרה במסגרת מסיבת עיתונאים – "אנחנו רואים האטה מסוימת בביקושים למשכנתאות אחרי שנה בה הביקוש היה גדול. קשה לומר לאן הדברים הולכים אך אנו רואים שבשוק הדיור יש האטה מסוימת ויחד עם זאת נפתחים פרויקטים נוספים של מחיר למשתכן".

מנגד, הקבלנים טוענים שההאטה נובעת מכך שרוב לוקחי המשכנתאות הם זוגות צעירים שמתמודדים על פרויקטים של מחיר למשתכן. בפרויקטים האלו יש מרחק גדול בין הזכייה לבין הגשת הבקשה למשכנתא. מדובר על פער של שנה ואפילו יותר. זו הסיבה אליבא הקבלנים שיש כעת צמצום בלקיחת המשכנתאות, אך מדובר בירידה נקודתית.

סטראטה סקין מודיעה על השלמת גיוס הון בסך כ- 17 מיליון דולר ועל מינוי הנהלה חדשה להאצת הצמיחה ולחיזוק אסטרטגי של פעילות מוצר הדגל שלה ®XTRAC

• הגיוס: את ההשקעה בסך 17 מיליון דולר הובילה קרן אקסלמד, קרן השקעות מובילה המתמחה בטכנולוגיות רפואיות, אליה הצטרפו המשקיעים הקיימיםBroadfin Capital ו- Sabby Management  ומנכ"ל החברה הנכנס, ד"ר דולב רפאלי

• הנהלה מנוסה: ד"ר דולב רפאלי, אשר מונה רשמית למנכ"ל סטראטה, מביא עימו היסטוריה ארוכה של הצלחה עסקית בפעילות ה- XTRAC. בין השנים 2011 ל- 2015, בתקופת כהונתו כמנכ"ל חברת פוטומדקס, הוביל ד"ר רפאלי את פעילות XTRAC לגידול של כ- 240% במספר המכשירים המותקנים, גידול של כ- 220% בהכנסה פר מכשיר וזינוק ברווחיות הגולמית של המגזר מ- 39% ל- 68%

• המודל העסקי של XTRAC: סטראטה, החברה המובילה בעולם בתחום טיפולי הלייזר הדרמטולוגיים באורך גל של 308nm, מספקת מערך ורטיקאלי משולב של שירותים מוספים לרופאים המשתמשים במכשיריה. עם ההשקעה הנוכחית, סטראטה ממוצבת טוב יותר על מנת להפוך לחברת פלטפורמה לפרוצדורות דרמטולוגיות המייצרות הכנסות חוזרות 

• ההזדמנות של XTRAC: המודל העסקי של סטראטה של הכנסות חוזרות מספק הזדמנויות צמיחה הן בהכנסות והן בשורת הרווח, עם שוק הפונה ל- 35 מיליון מטופלים בארה"ב בכל האינדיקציות המאושרות

• הטכנולוגיה של XTRAC: סטראטה מפתחת פרוטוקול טיפול מהיר אף יותר להשגת עור נקי מנגעים תוך שימוש במכשיר ה- ™OTD (Optimal Therapeutic Dose) פרי פיתוחה על מנת להשיג תוצאות טיפוליות טובות יותר באמצעות XTRAC בזמן קצר יותר

• הפלטפורמה המסחרית של סטראטה תשמש להשקת מוצרים חדשים מבוססי צמיחה המיועדים לרופאי עור בהתאם למודל הפלטפורמה שפיתחה אקסלמד וממשה בהצלחה לאורך שנים.

• במסגרת ההשקעה הנפיקה סטראטה 15,740,741 מניות רגילות בכפוף לתנאים המקובלים לאחר השלמת הגיוס, וכעת מספר המניות הינו 33,495,801 מניות רגילות על בסיס מניות לאחר המרה (as converted)

סטראטה סקין (STRATA Skin Sciences, NASDAQ: SSKN), חברת טכנולוגיה רפואית בתחום הדרמטולוגיה והפלסטיקה, המפתחת, משווקת ומוכרת מוצרים חדשניים לטיפול במחלות עור, הודיעה היום כי בעלי מניותיה אישרו גיוס הון בסך כ- 17 מיליון דולר, אותו הובילה קרן אקסלמד (Accelmed Growth Partners – AGP), קרן השקעות המתמקדת ביצירת ערך לחברות וטכנולוגיות מכשור רפואי, באמצעות הקמת חברות פלטפורמה. לקרן אקסלמד הצטרפו בעלי המניות הנוכחיים, Broadfin Capital ו-  Sabby Management, וכן מנכ"ל החברה הנכנס, ד"ר דולב רפאלי.

פרטי העסקה ותיקון להסכם ההלוואה עם MidCap

מתוך סך תמורת ההשקעה בהיקף של כ- 17 מיליון דולר, כ- 3 מיליון דולר ישמשו להקטנת חוב קיים של סטראטה ל- MidCap Financial. זאת כחלק מתיקון להסכם ההלוואה הכולל גם שיפור תנאי החוב ואמות מידה פיננסיות (Covenants).

יתרת סכום ההשקעה תשמש למימון הזדמנויות הצמיחה של החברה, על ידי התמקדות בפעילות הליבה המבוססת על הכנסות חוזרות והוספת מכשור רפואי חדשני, אשר ימנף את כוח המכירות של STRATA, קשרי הלקוחות והתשתית הקיימת בתחום המכירות, השיווק והשיפוי הביטוחי.

מינוי יו"ר דירקטוריון

עם השלמת הגיוס, ימונה ד"ר אורי גייגר, מייסד ושותף מנהל של קרן אקסלמד, ליו"ר דירקטוריון סטראטה. לד"ר גייגר רקע יזמי וניהולי רחב בתחום ההשקעות והוא הקים ובנה מספר רב של חברות מכשור רפואי מצליחות. בין הישגיו הרבים, ד"ר גייגר הינו מייסד ויו"ר חברת אקסלנז ביוסיינס (TASE: EXEN) וחברת GalayOr Networks, היה השותף המייסד של Dragon Variation Fund, ועד לאחרונה כיהן כיו"ר Cogentix Medical.

ד"ר אורי גייגר מסר: "אנו שמחים להפוך לבעלי המניות הגדולים בסטראטה ובטוחים כי השילוב בין הנהגתו של דולב רפאלי לנסיון המוכח של אקסלמד בהקמת חברות פלטפורמה מצליחות בתחום המכשור הרפואי יקנה ערך עצום לחולים, לרופאים ולבעלי המניות".

מינוי הנהלה חדשה בעלת ניסיון בהובלת פעילות ה- XTRAC ובהבראת חברות

עם השלמת הגיוס, מונה ד"ר דולב רפאלי באופן רשמי למנכ"ל סטראטה, לאחר שכיהן בתפקיד מאפריל 2018.

לרפאלי מעל ל- 25 שנות ניסיון בתחומי מדעי החיים והמכשור הרפואי וכן בצד השיווקי-צרכני והתעשייתי. בתפקידו הקודם היה מנכ"ל חברת פוטומדקס (Nasdaq and TASE: PHMD), אשר הקימה את פעילות XTRAC, וכיהן כדירקטור בה בשנים 2006-2017. בהובלתו צמחו מכירות פוטומדקס מכ- 19 מיליון דולר למעל ל- 300 מיליון דולר, הודות לגידול בערכי המותגים, ערוצי ההפצה ועסקאות מיזוגים ורכישות. במהלך כהונתו צמחה פעילות ה- XTRAC ב- 335%, עם זינוק ברווחיות הגולמית מ- 39% ל- 68%.

ד"ר דולב רפאלי מסר: "אני נרגש להוביל את סטראטה בתקופה יוצאת דופן זו.XTRAC  הינו מכשיר מוביל מבוסס טכנולוגיית UV לטיפול בפסוריאזיס, ויטיליגו ומחלות עור נוספות. הבידול של המודל העסקי שלנו נובע משילוב של יתרון קליני על פני שיטות טיפל אחרות, שירותי מוספים יחודיים – כולל פעילות שיווק ישירה מול החולה המייצרת גידול במודעות ובהיקף השימוש במכשיר ה- XTRAC– וצוות תמיכה בתחום השיפוי הביטוחי המטפל בהטבות והחזרים לביטוח, ובכך מקדם את חווית המשתמש."

"מטרתנו המיידית הינה מימוש מהלך אסטרטגי מקיף להשבת פוטנציאל הצמיחה של הפעילות, על ידי 1) בנייה מחדש של יכולת ה- XTRAC לייצר ערך עבור שותפינו הרופאים; 2) שיפור שימור הלקוחות המטופלים באמצעות שיפור התוצאות הקליניות ועמידה בפרוטוקול; 3) יישום מחודש של אסטרטגיית הפעילות הישירה מול הצרכן על מנת להגדיל את מספר המטופלים", הוסיף ד"ר רפאלי. "אנו מאמינים כי הקפדה על עמידה בפרוטוקול תוביל לתוצאות קליניות טובות יותר למטופלים, וכתוצאה מכך לגידול בשיעור שימור הלקוחות עבור הרופאים. אנו גם מאמינים כי טכנולוגית ה- OTD של XTRAC אשר בפיתוח, תאיץ את ההיענות לפרוטוקול הטיפול המשודרג, ברגע שייושם."

"ההיקף הנרחב של הקליניקות המשתמשות ב- XTRAC ברחבי ארה"ב מקנה הזדמנות משמעותית להגברת החדירה לשוק הפסוריאזיס ולהרחבת חדירת השוק שלנו עם אינדיקציות מאושרות אחרות, כולל ויטיליגו ואסתמה של העור (atopic dermatitis)". ד"ר רפאלי סיכם: "לסיכום, אנו מגבשים אסטרטגיה שצפויה להניע את הצמיחה בהכנסות מחוץ לארה"ב, בה אנו נהנים כיום מחדירת שוק משמעותית, בין היתר גם בשווקים כמו סין, דרום קוריאה והמזרח התיכון."

כמו כן הודיעה החברה על מינויו של מתיו היל כסמנכ"ל הכספים, החל מ- 15 במאי 2018. מר היל מביא עימו לסטראטה נסיון של מעל לשני עשורים בתעשיית המכשור הרפואי, לאחר ששימש בעבר כסמנכ"ל הכספים של שתי חברות ציבוריות , Velcera Inc ו- EP Medystems Inc..

מתיו היל מסר: "אני שמח להצטרף לסטראטה בתקופה מרתקת זו ומאמין כי לפורטפוליו הטכנולוגיות של החברה בתחום הדרמטולוגי פוטנציאל עצום. אני מצפה להתפתח עם החברה ולשתף פעולה עם ההנהלה על מנת לסייע לסטראטה להפוך לאחת החברות המובילות בתחום הדרמטולוגיה."

מחיר הדלק יעלה בתחילת יולי  – בחצות הלילה שבין חמישי לשישי (31.5.2018-1.6.2018) יעודכנו מחירי מוצרי הדלק הנמצאים בפיקוח, הנמכרים לצרכן בתחנות הדלק.

 המחיר המרבי לליטר בנזין 95 אוקטן נטול עופרת לצרכן בתחנה בשירות עצמי (כולל מע"מ) לא יעלה על 6.60 ש"ח לליטר, עליה של 14 אג' מהחודש הקודם (עליה של 2.17%). תוספת בעד שירות מלא תעמוד על 21 אגורות לליטר (כולל מע"מ), ללא שינוי מחודש קודם.

המחיר המרבי לליטר בנזין 95 אוקטן נטול עופרת לצרכן בתחנה בשירות עצמי באילת (ללא מע"מ) לא יעלה על 5.64 ש"ח לליטר, עליה של 12 אג' מהחודש הקודם (עליה של 2.17%). תוספת בעד שירות מלא  תעמוד על 18 אגורות לליטר (ללא מע"מ), ללא שינוי מחודש קודם.

הרכב העליה במחיר בתחנה לליטר:

משרד האנרגיה ממליץ להשוות מחירים ולבחור בתחנה הכדאית ביותר לצרכן

פירוט נוסחת המחיר לצרכן ניתנת לצפייה בכל עת באתר משרד האנרגיה:

https://www.gov.il/he/Departments/General/fuel_prices_xls

 טבלאות מתוך מבנה מחיר לחודש יוני 2018:

טבלה 12 – שינויים במחירי בנזין בתחנה.

טבלה 13 – ריכוז השינויים במחירים ב- ₪.

טבלה 8 – ריכוז השינויים במחירי שער בית זיקוק ב-$.

גרף – פילוח מרכיבי עלות בנזין 95 אוקטן בתחנה.

מדריך אחזקת רכב – כמה זה עולה?

מחשבון אחזקת רכב

רכב צמוד מהעבודה 

שר הכלכלה והתעשייה, אלי כהן, ועמיתו שר לסחר חוץ של קנדה, פרנסואה פיליפ שמפיין, חתמו היום במונטריאול על הסכם סחר חופשי מעודכן בין מדינת ישראל לבין קנדה. השר כהן הגיע לביקור רשמי בקנדה כראש משלחת ממשלתית ובה המדען הראשי ויו"ר רשות החדשנות, ד"ר עמי אפלבאום, ראש מינהל סחר חוץ, אוהד כהן, ויו"ר מכון היצוא אדיב ברוך.

ההסכם לאזור סחר חופשי בין ישראל לבין קנדה (1997) כלל הפחתות מכס על כלל המוצרים התעשייתיים, אולם, הותיר מכסים על מוצרי מזון וחקלאות רבים. במהלך המו"מ, אשר נוהל על ידי מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה בשיתוף עם משרדי ממשלה נוספים וביניהם משרד החוץ, מינהל המכס, משרד האוצר, משרד המשפטים ומשרד החקלאות, הושם על ידי הצד הישראלי דגש על הרחבת ההטבות לייצוא הישראלי בתחומים בהם נותרו עדיין מגבלות, לצד הגדלת היבוא ככל הניתן בשל שיקולי יוקר המחייה. ההסכם המשודרג כולל פישוט של כללי המקור, תחומים חדשים הנכללים בהסכמי אס"ח מודרניים דוגמת סחר וסביבה, סחר ועבודה, סחר ומגדר, סחר אלקטרוני וחברות קטנות ובינוניות וכן מניעת מגבלות בתחומי התקינה והגנת החי והצומח.

שר הכלכלה והתעשייה, אלי כהן: "היחסים החמים בין קנדה לבין ישראל בעלי שורשים היסטוריים. בשנת 1997 הייתה ישראל למדינה השלישית  שעמה חתמה קנדה על הסכם סחר חופשי. מאז, הוכפל היקף הסחר של ישראל עם קנדה ובשנת 2013 הוא חצה לראשונה את סף מיליארד הדולר, מצב הנמשך עד היום. ההסכם שנחתם היום משקף, בין היתר, את מדיניות המשרד לסייע בגיוון היצוא ובפתיחת שווקים חדשים לתעשייה הישראלית. ההסכם צפוי לחזק את הייצוא של ישראל לקנדה ואת הסחר בין המדינות בכלל, יסייע להרחבת הפעילות של התעשייה הישראלית ויתרום להורדת יוקר המחייה".

עוד הוסיף השר כהן: "כיום, 65% מהמסחר הבינלאומי של מדינת ישראל מתבצע במסגרת הסכמי סחר חופשי. קנדה הינה מידידותיה הטובות ביותר של ישראל והידוק היחסים הכלכליים עמה הוא צעד מתבקש".

השרים כהן ושמפיין הגדירו יעד להכפלת את היקף הסחר בין המדינות תוך 5 שנים הודות להסכם המשודרג.

אחת המטרות העיקריות של ישראל ושל קנדה הייתה קבלת הטבות נוספות במוצרי חקלאות ומזון. מעבר לפטורים ממכס מתוקף ההסכם הישן, תקבל ישראל גישה חופשית לשוק הקנדי בפריטים כגון: מוצרים מדגנים (עוגיות, ופלים, מוצרי מאפה שונים), ירקות ופירות טריים ומעובדים (גזר, עגבניות שרי, ברוקולי, תירס, תבלינים טריים, הדרים, מיצים), יינות ועוד. בתמורה לכך ישראל העניקה למוצרים הקנדיים פטור מלא בין היתר לדברי מאפה רבים, פירות יער, מוצרי דגה נבחרים, תבלינים, פירות וירקות משומרים. מכסות פטורות ממכס ניתנו לתפוחים ואגסים, חומוס, תפו"א, בצלים, שום, ירקות קפואים, פירות יבשים, צימוקים, ויין.

נושא חשוב נוסף במו"מ היה פישוט כללי המקור. כתוצאה מכך יצואנים ישראלים, שבעבר לא עמדו בכללי המקור של ההסכם ולא יכלו לייצא לקנדה ולנצל את ההטבה במכס, יוכלו מעתה לעשות זאת. גמישות נוספת שנוצרה כתוצאה מהשדרוג היא האפשרות לבצע עיבודים מזעריים בכמה מדינות עמן לשני הצדדים יש הסכם אס"ח מבלי לאבד את מעמד המקור – דבר המייצר תשתית נכונה להתנהלות הגלובאלית של המפעלים ומרחיב את יכולות התמרון של היצואנים.

ההסכם יכנס לתוקף לאחר אשרורו בכנסת ובפרלמנט הקנדי.

להלן רשימה אינדיקטיבית של המוצרים שיתווספו להסכם הסחר המעודכן:

יבוא לישראל

יצוא לקנדה

נספח א

יחסי ישראל-קנדה: סחר בילטרלי ושיתופי פעולה בתחום המו"פ 

קנדה מהווה שותפת סחר משמעותית של ישראל, כאשר בשנת 2017 עמד היקף הסחר בין המדינות על 1.03 מיליארד דולר, עם מאזן סחר חיובי לטובת ישראל (258.5 מיליון דולר): בשנה זו שבר שיאים היצוא הישראלי לקנדה ועמד על 643.9 מיליון דולר ואילו היבוא הקנדי לישראל עמד על 385.4 מיליון דולר. ענפי היצוא העיקרי מישראל לקנדה הם מכונות (22.7%), כימיקלים (22.6%) וציוד רפואי ואופטי (10.3%). ענפי יבוא הסחורות העיקריים מקנדה לישראל הם מכונות (25.1%), תחבורה (23.2%) וכימיקלים (13.4%).

בנוסף לסחר הבילטרלי, בין קנדה לבין ישראל שיתופי פעולה מרשימים בתחום המו"פ. כך, למשל, ניתן למנות את הקרן למו"פ תעשייתי קנדה-ישראל (CIIRDF) – המתמרצת ומממנת שיתופי פעולה במו"פ בין חברות קנדיות וישראליות, תוך שימת דגש על מסחור טכנולוגיות חדשות וייסוד קשר עסקי ומחקרי לטווח ארוך; שותפות קוויבק-ישראל (Quebec-Israel Collaboration; 2016), בעקבותיה הוציאה הרשות לחדשנות קולות קוראים לחברות ישראליות במגוון סקטורים; שת"פ OICP-ישראל – למימון מחקרים משותפים של חברות ישראליות וחברות קנדיות באונטריו, תוך התמקדות במסחור טכנולוגיות חדשות; שת"פ בין OCE (המרכז למצוינות של אונטריו) לבין הרשות לחדשנות – תמיכה בשת"פ תעשייתי של עסקים קטנים ובינוניים, חברות גדולות ומוסדות אקדמיים לפיתוח משותף של טכנולוגיות חדשניות בתחום הניידות החכמה; וכן, שת"פ בין בית החולים המחקרי Baycrest בקנדה לבין הרשות לחדשנות – לפיתוח מוצרים בתחום בריאות המוח ובריאות הקשיש.  

איך לחסוך בעלויות פרסום בגוגל?   

כל מי שמתעסק בשיווק ופרסום, יודע – בשביל להרוויח צריך להוציא כסף, ולכן, צריך לעשות את זה בחוכמה. אם נשפוך כסף בלי הכרה על שיווק ופרסום, זה לא יבטיח לנו שהמוצר או השירות שלנו יימכר טוב יותר. להיפך, ייתכן שזה רק יפגע במספרים שלנו. עודף פרסום יכול לייצר סוג של אנטגוניזם אשר יגרום לקהל שלא לרצות את המוצר שלנו.

אם בעולם "האמיתי" קשה לפעמים למדוד את זה, הרי שבעולם הדיגיטלי, כלומר בעולם שמתנהל על ידי פרסום בגוגל, קל לבדוק את זה, קל לראות את ההשפעה של הפרסום, מאחר ואנחנו יכולים לראות את הנתונים בכל רגע –  כמה אנשים הקליקו על המודעה, כמה זמן הם קראו אותה, האם הם ביצעו פעולה מסוימת לאחר מכן, בין אם זה יצירת קשר איתנו ובין אם זה הזמנת המוצר או השירות.

לכן, יש משמעות גדולה לרעיון של ניהול נכון של פרסום בגוגל. אנחנו חייבים לדעת כיצד לנהל את האופן בו אנחנו מפרסמים בגוגל, על מנת שלא נגיע לכדי מצב בו אנחנו משקיעים יותר מדי כסף ומגיעים לתוצאות נמוכות ביחס לעלות.

לפני שנסביר כיצד מבצעים ניהול נכון של פרסום בגוגל, צריך לומר שמדובר בשני מסלולים שאנחנו צריכים כל הזמן לבחון. מסלול אחד אמור לבחון האם הפרסום שלנו נכון. כלומר, אנחנו יכולים להשקיע מעט כסף אך תהליך הפרסום יהיה שגוי, ואז כל ההשקעה שלנו, גם אם היא נמוכה, לא משתלמת. המסלול השני הוא, אנחנו יכולים לבצע פרסום נכון, אך להשקיע כמות גדולה מאוד של כסף, שאיננה עומדת באופן פרופורציונאלי למה שאנחנו רוצים או יכולים להשיג. עלינו להיות מודעים לשני המסלולים הנ"ל.

כיצד מנהלים נכון את הפרסום בגוגל?

ראשית, אנחנו צריכים לחשוב כל הזמן במונחים של עלות-תועלת. זה לא נכון יהיה לחסוך בעלויות באופן ניכר, כי בסופו של דבר אנחנו צריכים להשקיע כסף בשביל להרוויח. מצד שני, אנחנו צריכים לבחון את התועלת שאנחנו יכולים להפיק מהפרסום.

זה אומר שעלינו לבחון מה גודל השוק שלנו, כמה אנחנו יכולים להרוויח ממנו, כמה באמת משתלם לנו להשקיע, ורק לאחר מכן, אנחנו צריכים לקבוע גבולות תקציב מסוים לפרסום בגוגל.

שנית, אנחנו צריכים לבחון את אמצעי ההשקעה. האם אנחנו משקיעים בפרסום ממומן, קרי קניית מודעות בגוגל או לחילופין, בפרסום אורגני, קידום האתר ודרך זה אנחנו נקבל פרסום בגוגל. מה עדיף לנו לטווח הקצר ומה לטווח הארוך.

שלישית, אנחנו צריכים לבחון את עלויות הפרסום הממומן ביחס לעלות מילות מפתח, אך גם ביחס לשעות, ביחס לקהל אליו אנחנו פונים. יש לנו אפשרויות למקד את הפרסום שלנו על פי מאפיינים שונים, אנחנו צריכים להשתמש בהם בשביל לא לבזבז כסף לחינם. ככך שנעבוד ממוקד יותר, נפיק יותר תועלת ונוכל לחסוך עלויות מיותרות.

מנוע חיפוש הקניות של גוגל – שינויים בהרגלי הצריכה 

מקבלים הכנסות מגוגלאדסנס אתם (כנראה) חייבים במעמ

חברת שפיר הנדסהמדווחת על הכנסות של 769 מיליון שקל ברבעון הראשון של השנה לעומת כ-841 מיליון שקל  ברבעון המקביל אשתקד. במגזר התעשייה נרשמו הכנסות של כ-369 מיליון שקל, ירידה קלה לעומת הרבעון המקביל אשתקד בו הסתכמו הכנסות בכ-394 מיליון שקל.

במגזר התשתיות ירדו ההכנסות לכ-309 מיליון שקל לעומת 409 שקל ברבעון המקביל אשתקד. הירידה בהכנסות נובעת מירידה טבעית בקצב המכירות בפרוייקט הקמת נמל חיפה, ובפרוייקט כביש 6 צפון – שני פרוייקטים הנמצאים בשליש האחרון של הביצוע תוך הקדמה בלוחות הזמנים.

מגזר יזום הנדל"ן למגורים – הכנסותיו של מגזר הנדל"ן עלו לכ-71 מיליון שקל, זאת לעומת כ-23 מיליון שקלים ברבעון הראשון של שנת 2017, כתוצאה ממכירת דירות והשינוי החשבונאי במעבר לתקן חשבונאי חדש IFRS15.

מגזר הזכיינות – עלייה בהכנסות לכ-20 מיליון שקל, עלייה של כ-33% לעומת הרבעון הראשון של שנת 2017 אז הסתכמו ההכנסות בכ-15 מיליון שקל בלבד. העלייה מיוחסת להפעלה מלאה של כל החדרים במעונות הסטודנטים בירושלים.

הרווח התפעולי ברבעון הראשון של שנת 2018 הסתכם בכ-84 מיליון שקל, לעומת כ-99  מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

הרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות ברבעון הראשון של שנת 2018 הסתכם בכ- 59 מיליון שקל, ירידה  לעומת הרבעון המקביל אשתקד, הנובעת בעיקר המירידה במחזור המכירות.

אל תאמינו לכל מה שאומרים לכם – קסטרו פרסמה הבוקר דוחות כספיים לרבעון הראשון  וההודעה בכותרת הדוחות היתה – "קסטרו מפרסמת את תוצאות הרבעון הראשון לשנת  2018 ומציגה שיפור בכל הפרמטרים התפעוליים". זה לא שקר מוחלט, אבל זו גם לא האמת. קסטרו פרסמה דוח חלש, אפילו חלש מאוד. בפרמטרים התפעוליים היו שיפור , אבל זה ברור – פשוט השנה החברות בתחום מכרו יותר בזכות הפסח. אז השאלה לא אם היה שיפור אלא בכמה?

והשיפור בקסטרו חלש מאוד. בשעה שפוקס וגולף מפרסמות תוצאות טובות מאוד, קסטרו סיפקה תוצאות עם צמיחה קטנה וירידה בשורה התחתונה.

ההכנסות הסתכמו בכ- 245 מיליון ₪ בהשוואה לכ- 237 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד , גידול של 4%. ההכנסות אינן כוללות את תוצאות הפעילות של חברות קבוצת הודיס אשר הציגו צמיחה בכל הפרמטרים ומטופלות לפי שיטת השווי המאזני. הרווח הגולמי הסתכם בכ- 143 מיליון שקל, לעומת כ- 129 מיליון ₪, גידול של כ- 10% הרווח התפעולי הסתכם ברבעון בכ- 4.4 מיליון שקל לעומת הפסד תפעולי של כ- 2.9 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הרווח הנקי הסתכם ברבעון לכ- 1.6 מיליון שקל לעומת הפסד של כ- 6.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. תזרים המזומנים מפעילות שוטפת היה חזק והסתכם ברבעון בכ- 33 מיליון שקל

 גבי רוטר, מנכ"ל משותף, מסר: "אנו שבעי רצון מתוצאות הרבעון הראשון של השנה ומציגים צמיחה בכל הפרמטרים התפעוליים . אנו ממשיכים בישום האסטרטגיה העיסקית של החברה על מנת להמשיך ולהוביל את שוק האופנה הישראלי . גם ברבעון הראשון הקפדנו על רמת ההוצאות והמשך יישום התוכנית לייעול רמות המלאי אשר באו לידי ביטוי ברבעון בירידה משמעותית בימי המלאי לצד תזרים מזומנים חזק. קבוצת חברות הודיס ממשיכה לצמוח ומהווה תוספת כוח משמעותית ואיכותית לפעילות שלנו". נו גבי באמת, אני כמעט ומשוכנע שאתה מאוכזב מההשוואה לחברות האחרות בענף.

 כך או אחרת,  ההכנסות ברבעון אינן כוללות את תוצאות הפעילות של חברות קבוצת הודיס המטופלות לפי שיטת השווי המאזני. המכירות בחנויות זהות גדלו בכ-2.5%. הגידול במכירות החנויות הזהות הושפע, בין היתר, מעיתוי חג הפסח, אשר חל השנה ברבעון הראשון ואילו ברבעון המקביל אשתקד חל ברבעון השני.

הרווח התפעולי הסתכם ברבעון בכ- 4.4 מיליון שקל לעומת הפסד תפעולי של כ- 2.9 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. ההפסד אשתקד נבע בעיקר מחלקה של החברה בתוצאות חברות קבוצת הודיס אשר הושפעו מהוצאות בגין אופציות לעובדים וכן הפחתה של נכסים בלתי מוחשיים שהוכרו ביום השלמת עסקאות הרכישה.

הרווח הנקי הסתכם ברבעון לכ- 1.6 מיליון שקל לעומת הפסד של כ- 6.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

תזרים המזומנים מפעילות שוטפת היה חזק והסתכם ברבעון בכ- 33 מיליון שקל.

שלוש שנים עברו מאז ששופרסל חוותה משבר גדול, והיום זה נראה כמו זיכרון רחוק. שופרסל חזקה מאי פעם והתוצאות הכספיות מהבוקר מעידות על כך.

ההצלחה של שופרסל היא בראש וראשונה ניהולית והיכולת לחזות את המגמות בענף הקמעונאות.

הנהלת החברה סימנה כבר לפני שנים שני מנועי  צמיחה – המותג הפרטי הצומח שמהווה כבר 24% מהמכירות של החברה, והמכירות דרך האינטרנט.

מכירות האונליין עלו ברבעון הראשון ל-14% ממכירות הרשת, והיעד הוא להגיע ל-25% מהמכירות בטווח של 4 שנים.

ומה יהיה עוד 10 שנים? אפשר רק לנחש – אולי 40% מהמכירות של החברה יהיו דרך האינטרנט, אולי 70%;  מה שבטוח ששופרסל משנה את  ה-DNA  שלה.

וזו לא רק שופרסל וזה לא רק רשתות המזון – כולם כבר סימנו את הדיגיטל – אפילו הבנקים.

הבעיה, שהעולם הדיגיטלי הוא לא עולם שכולו רק טוב. לנו הצרכנים זה עולם יותר פשוט ונוח. אבל בדרך יהיו רבים שישלמו את המחיר – הרשתות לא יצטרכו כל כך הרבה סניפים, הרשתות גם לא יצטרכו כל כך הרבה עובדים…וגם – אנחנו לא נצטרך כל כך הרבה רשתות. ובכלל –  האם בעולם שבו שולטת מפלצת כמו אמזון, צריך את שופרסל?

צבע  הכסף – העתיד של שופרסל 

 אייל דבי, מנהל מחקר ני"ע ישראלים בלאומי שוקי הון, בסקירה נוקבת על כלל ביטוח: 

"כתוצאה מהפרשות נוספות שבוצעו ע"י החברה, בגין הירידה המתמשכת בריבית חסרת סיכון לזמן ארוך, ולנוכח ירידה חדה ברווחי השקעה ובדמי ניהול משתנים, עקב ביצועי שוק ההון החלשים, החברה מדווחת ברבעון ה-1 של 2018 על הפסד כולל לאחר מס בסך של 116 מיליונישקלים…" – כך הסבירה הבוקר חברת כלל ביטוח את ההפסד שרשמה ברבעון הראשון של השנה.

הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן מתכוונת להטיל קנס  של 10.4 מיליון שקל על חברת לירף – בי.אל.פי (ישראל)  שנקטה בפעולות של הטעיה ובהשפעה בלתי הוגנת כלפי הצרכנים ביניהם קשישים.

מדובר בעיצום הגבוה ביותר שהרשות הטילה על עוסק, גובה העיצום מדגיש את חומרת ההפרות שנעשו על ידי החברה. לחברה אין הפרות קודמות ולכן העיצום הכספי יופחת ב 20% בהתאם לתקנות הגנת הצרכן. יודגש כי לחברה קיימת זכות טיעון על פי הוראות חוק הגנת הצרכן לטעון הן כנגד הכוונה להטיל עיצום כספי והן לעניין סכומו וזאת בתוך 45 ימים ממועד מסירת ההודעה.

החקירה החלה בעקבות עבודת מודיעין ותלונות רבות שהתקבלו מצרכנים, מהחקירה עולה כי:

חברת לירף פנתה למספר רב של צרכנים באמצעות שיחות טלפון יזומות (טלמרקטינג) על מנת לבצע עסקאות מכר מרחוק, ובנוסף הפעילה 2 אתרי אינטרנט (www.liraf.co.il, www.majnoon.co.il ) בהם הציעה לצרכנים הצעות לקניית מוצרים שונים כגון: תכשיטים, בשמים, איפור, מכשירי חשמל ועוד.

שיחות המכירה התבצעו תוך יצירת רושם כי הצרכנים זכו בפרס או בהטבה מסויימת, הצרכנים הוטעו לחשוב כי מדובר במתנה, במימוש נקודות של חברת אשראי, או בפרס לרגל מאורע כלשהו, לעיתים נטען כי יש לממש את ההטבה באופן מיידי ובתשלום דמי משלוח בלבד. כל אלה, טענו הנציגים, מקנים לצרכן את הזכות לרכוש לכאורה מוצרים יקרי ערך בהנחות משמעותיות.

במקרים שונים הצרכנים הוטעו לחשוב כי נציגת חברת לירף הינה נציגת חברת האשראי שלהם או כפועלת מטעמה. וטענו כי לצורך מימוש הנקודות על הלקוח למסור את מספר כרטיס האשראי שברשותו שפרטיו נמצאים בידי החברה, תוך אמירות כגון: "זה המתחיל בספרות 4580", כשפועל כל כרטיסי האשראי של חברת ויזה מתחילים בספרות הללו.

נציגי החברה טשטשו בפני הצרכנים את מהותה של העסקה, הכרוכה לרוב בתשלום אלפי שקלים. במקרים רבים מסרו הנציגים מידע מטעה מתוך מטרה להתקשר בעסקה עם הצרכנים, רובם קשישים. כך, נציגי החברה טענו כי שכנים הגרים בסמיכות אל הצרכן ביצעו עסקה דומה, כי יום ההולדת של הנציג חל בדיוק ביום של הצרכן, כי שמם זהה לשם הצרכן וכו'.

במקרים בהם סרבו הצרכנים לביצוע עסקה, פנו אליהם הנציגים פעם אחר פעם, בהפרשים של ימים ספורים ואף דקות בודדות. ברובם המוחלט של המקרים, גם בקשות מפורשות של הצרכנים לחדול מהתקשרויות אלה לא נענו. ברובם המוחלט של המקרים החברה בחזרה להזדהות בשמות פיקטיביים דוגמת: לימיטה, המוקד הארצי, הבקרה ובמקרים מסויימים אף נמנעה מלהזדהות בשם החברה למרות בקשות מפורשות של הצרכנים.

באופן גורף, נציגי החברה לא מסרו לצרכנים טרם ביצוע העסקה את כל פרטי העסקה בשיווק מכר מרחוק כנדרש לפי החוק, לרבות: פירוט סכום החיוב החודשי, מספר תשלומים, שיעור הריבית, האחריות על הטובין ותנאי הביטול של העסקה. לאחר ביצוע העסקה, נשלחה חשבונית  אך לא פירטה את הנדרש ממנה במסמך גילוי על פי החוק, ואף הטעתה את הצרכנים בתנאי הביטול שהחוק מקנה להם.

אניטה יצחק, סגנית הממונה על הרשות וראש אגף חקירות ומודיעין, מסרה כי: "מדובר בעיצום הכספי הגבוה ביותר שהרשות הטילה עד כה, הסכום הגבוה מדגיש את ההפרות הרבות שנעשו על ידי חברת לירף. מדובר בפגיעה בהיקף רחב מאוד, מאות הפרות כלפי עשרות צרכנים. חומרי החקירה חשפו מקרים קשים מאוד של ניצול הצרכנים שברובם קשישים. הרשות נחושה למצות את הדין עם כל עוסק אשר פועל תוך פגיעה וניצול של ציבור הצרכנים".

עו"ד מיכאל אטלן, הממונה על הרשות, מסר כי: "טלמרקטינג לעצמו הוא כלי שיווקי לגיטימי. אבל טלמרקטינג אגרסיבי ופוגעני בכלל, וכנגד אוכלוסיות פגיעות בפרט, הינו מכת מדינה, בישראל כמו במדינות רבות אחרות. כל יחידות הרשות תורמות למאבק להסדרת התחום – במודיעין, באכיפה, בהטלת העיצומים, בליווי המשפטי ובקידום תיקוני חקיקה, במחקר הכלכלי, במחקר ההשוואתי ובזירה התקשורתית. בטוחני שריכוז המאמץ הגדול בנושא מתחיל כבר לתת את אותותיו וסופו ליצור שינוי דרסטי במציאות העגומה הזאת".      

סעיפי חוק הגנת הצרכן לפיהם החברה נמצאה מפרה:

• סעיף 2(א)(6) – איסור מסירת מידע העלול להטעות את הצרכן בכל עניין מהותי (זהות נותן השירות נחשב

למידע מהותי).

• סעיף 2(א)(13) – איסור מסירת מידע העלול להטעות את הצרכן בכל עניין מהותי (מחיר העסקה, תנאי

האשראי ושיעור הריבית נחשבים למידע מהותי).

• סעיף 2(א)(21) – איסור מסירת מידע העלול להטעות את הצרכן בכל עניין מהותי (תנאי ביטול העסקה

נחשבים למידע מהותי).

• סעיף 3(ב)(4) – איסור ביצוע פניות חוזרות ונשנות לצרכן כדי לקשור עסקה, אף שהצרכן הביע במפורש את

רצונו להימנע מכך, מהווה השפעה בלתי הוגנת.

• סעיף 3(ב)(8) – איסור אספקת נכס לצרכן בתשלום שלא על פי בקשתו המפורשת, מהווה השפעה בלתי הוגנת.
• סעיף 3(ב)(9) – יצירת רושם לצרכן כי קיימת הטבה כלשהי כשבפועל לא קיימת הטבה, מהווה השפעה

בלתי הוגנת.

• סעיף 14ג(א) – בעת ביצוע עסקת מכר מרחוק יש לספק לצרכן פרטים באשר לזכות ביטול העסקה ולאחריות

הניתנת על המוצרים.

• סעיף 14ג(ב) – בעת ביצוע עסקת מכר מרחוק יש לספק לצרכן מסמך גילוי הכולל פרטים אודות העסקה.
• סעיף 14ה(ב) – בעת ביטול עסקה, יחזיר העוסק לצרכן בתוך 14 ימים את הכספים שנגבו מהצרכן, יבטל את

החיוב, יספק לצרכן עותק מהודעת הביטול, ולא יגבה סכום כלשהו מעבר לדמי הביטול הקבועים בחוק.

בית ההשקעות ילין לפידות הרוויח ברבעון הראשון של השנה 34 מיליון שקל על מחזור הכנסות של 150 מיליון שקל. מדובר בשיפור לעומת הרבעון המקביל , אם כי מדובר ברבעון פושר לעומת שנה קודמת שבה הסתכמו רווחי החברה ב-140 מיליון שקל על מחזור הכנסות של 572 מיליון שקל.

כך או אחרת, ילין לפידות היא הרווחיות ביותר מבין גופי ההשקעה הנסחרים בבורסה (ילין לפידות עצמה לא נסחרת, אלא היא חברה כלולה של אטראו הנסחרת) – מיטב דש, בית ההשקעות המוביל מבחינת היקף נכסים מנוהלים, הרוויח ברבעון הראשון 20 מיליון שקל. היתר – אי.בי.אי, אנליסט ומור הרוויחו משמעותית פחות.

פסגות אחד משני הגופים המובילים בתחום אינו נסחר, אך רמת הרווחיות שלו לא קרובה לרווחיות של ילין לפידות.

מדובר בהישג גדול בהינתן שבית ההשקעות קם לפני 12 שנה בלבד ומאז נמצא בגידול מתמיד בזכות תשואות עודפות על פני המתחרות. הבית בוחר את ההשקעות אחרי אנליזה אותה מוביל יאיר לפידות, מנכ"ל משותף ואחד משני המייסדים שבעברו היה מנהל המחקר של NC (קבוצת ההשקעות לשעבר של בנק לאומי).

עם זאת, מתחילת השנה הביצועים צולעים לעומת העבר. זו כנראה הסיבה שביחס לממוצע ב-2017 נרשמה ברבעון הראשון ירידה בתוצאות הכספיות. בית ההשקעות אמנם הצליח מאוד בהשקעות הבולטות – פרוטרום ואראונדטאון, הראשונה עומדת להימכר בפרמיה מהותית מעל מחיר השוק, והשנייה – חברת נדל"ן בשליטת יקיר גבאי רשמה זינוק של 50% בשנה. אלא שהחשיפה הגבוה למניות נדל"ן מניב כמו מליסרון העיבה על הביצועים.

צעד מוזר – מג'יק מגייסת 35 מיליון דולר בהנפקת מניות פרטית לגופים מוסדיים מובילים ולבעלת השליטה פורמולה. "גיוס זה מאפשר לחברה להגביר את פעילות המיזוגים והרכישות, ולהרחיב את קווי הפתרונות והשירותים המתקדמים שלה בתחום הטרנספורמציה הדיגיטלית בשוק הארגוני", אמר גיא ברנשטיין, מנכ"ל מג'יק תעשיות תוכנה, אבל האם הכוונה לרכישה. אחרי הכל מדובר בחברה רווחית שמייצרת מזומנים באופן שוטף – כסף לא חסר לה, ההיפך – היא מחלקת דיבידנדים נאים לבעלי מניותיה, אז בשביל מה הכסף? אולי רכישה כפי שעולה מהמשך הדיווח.

מג'יק דיווחה כי מועצת המנהלים של החברה אישרה הצעת הנפקה פרטית של 3,150,559 מניות רגילות למספר גופים מוסדיים מובילים בישראל, ושל 1,117,734 מניות רגילות לבעלת השליטה, חברת פורמולה מערכות כך שלאחר ההנפקה, תחזיק חברת 'פורמולה מערכות' בכ-45.3% ממניותיה הרגילות של חברת מג'יק.

התמורה מהנפקת המניות צפויה להסתכם בכ-35 מיליון דולר, לפי מחיר של 8.20 דולר למניה ובאותם תנאים לכל המשתתפים. מג'יק מייעדת את תמורת ההנפקה לתמיכה במגמת צמיחתה האורגנית המתמשכת, ולמימון רכישות פוטנציאליות בעתיד. השלמת ההנפקה צפויה להסתיים במהלך חודש יוני 2018 עם קבלת האישורים הרגולטורים הנדרשים. ברק קפיטל שימשו כחתמים בלעדיים בהנפקת מניות זו. 

גיא ברנשטיין, מנכ"ל מג'יק תעשיות תוכנה: "אנו שמחים להודיע על גיוס הון בדרך של הנפקה פרטית, המשקף את אמונו הגובר של שוק ההון הישראלי במג'יק, לאור הצמיחה הדו-ספרתית בתוצאות החברה בשנים האחרונות. גיוס זה מבסס את איתנותה הפיננסית הקיימת של מג'יק ומאפשר לחברה להרחיב את קווי הפתרונות והשירותים המתקדמים שלה בתחום הטרנספורמציה הדיגיטלית בשוק הארגוני, ולהגביר את פעילות המיזוגים והרכישות."