פגמים בדירוג של חברות הדירוג. רשות ניירות ערך מדווחת כי חברת דירוג סיפקה דירוג לקוי בנוגע למכשירי ה-COCO (קוקו) שהן מכשיר אג"חי עם סיכון גדול יותר (הרחבה כאן).
לפני כשנתיים נכנס החוק להסדרת פעילות חברות דירוג האשראי לתוקף. מאז החל סגל הרשות בתכנית בחינה של נושאים שונים הקשורים לדירוג ולחברות המדרגות. לחברות הדירוג מיוחסת השפעה חשובה ומשמעותית על שוק אגרות החוב. הדירוג הוא כלי מרכזי בידי המשקיעים לקבלת החלטת השקעה ולהערכה אם תשואות אגרות החוב משקפות את הסיכון. השוק עשוי להיות מושפע באופן משמעותי מאוד ממקצועיותן של חברות הדירוג, ממידת עצמאותן וניגוד העניינים בו הן פועלות ומהיות הדירוגים מבוססים על שיקולים מקצועיים בלבד.
הצורך בהידוק הפיקוח על חברות הדירוג בעולם התעורר לאחר כישלון חברות הדירוג לחזות קריסות של חברות רבות השפעה כגון אנרון. משבר ה"סאב–פריים" ומשבר האשראי שבא בעקבותיו והתפקיד המרכזי שיוחס לחברות הדירוג באשר למשברים אלה הביא לתמימות דעים בין המחוקקים ברחבי העולם שקיים צורך בהעמקת האסדרה בתחום.
מאז נכנס חוק הדירוג לתוקפו בארץ לפני כשנתיים החל סגל הרשות בתכנית בחינה של נושאים שונים. אחד הנושאים אותם בחן סגל הרשות היה דירוג מכשירי ה- COCO (קוקו) שהונפקו על ידי בנקים בישראל. מכשירי ה- COCO (קוקו) שהונפקו בעולם, כמו גם בישראל, נועדו לסייע לבנקים לעמוד בדרישות ההון הרגולטוריות. מכשירים אלה נועדו לספק "כרית ביטחון" ליציבות הבנק דרך כך שהמחזיקים בהם יישאו בהפסדים (שיעזרו לבנק דרך הקטנת התחייבויותיו) כאשר הבנק המנפיק נמצא באירוע כשל או מתקרב אליו. על פי הוראות בנק ישראל, ספיגת ההפסדים תיעשה במקרה בו ההון של הבנק יירד מתחת לסף שנקבע מראש (כאשר יחס הון הליבה ירד מתחת ל-5%), או במקרה שהמפקח על הבנקים יורה על כך במקרים המכונים מצבי אי-קיימות. ספיגת ההפסדים תיעשה על ידי המרה כפויה של אגרות החוב למניות ביחס שמרע עם המחזיקים או מחיקתן.
כעת, הרשות מפרסמת – לראשונה מאז כניסת חוק הדירוג לתוקף – דוח ממצאים בנוגע לבחינה שנערכה באחת מחברות הדירוג בקשר לדירוג מכשירי ה- COCO . ממצאי הבחינה העלו בין היתר, כי הפירוט שניתן בדוחות הדירוג להנחות היסוד שעליהן התבסס הדירוג, הנו חלקי. בחוק הדירוג ובתקנות מכוחו קיימת דרישה מחברות הדירוג לפרט בדוחות הדירוג את הנחות היסוד שעליהן התבסס הדירוג. לגילוי הנחות היסוד חשיבות רבה כיוון שעל פיהן המשקיעים יכולים לבחון אם להשתמש בדירוג ככלי עזר בהחלטת ההשקעה שלהם. בנוסף
הגילוי חשוב ליצירת משמעת שוק על תחום הדירוג שכן כך יכול השוק לבחון את מידת עיקביות חברת הדירוג בין מנפיקים שונים, לבחון האם יושמה מתודולוגית הדירוג ועוד. היכולת לדרג מכשירים האלה אינה פשוטה וזאת בשל העובדה שמחזיקי ה-COCO עשויים להיחשף להפסד מידי ואף אולי מלא שינבע אך ורק בשל שיקול דעת של המפקח. דירוג שגוי עלול לגרום לתמחור שגוי של הסיכונים הגלומים ב-COCO .הגילוי על הדרך בה התייחסה חברת הדירוג לשיקול דעתו של המפקח בקביעת הדירוג חשוב לכן למשקיעים אף יותר מהרגיל. בפועל חברת הדירוג אכן דירגה את מכשירי ה- COCO בדירוג נמוך מדירוג ההתחייבויות הבכירות של הבנקים אך לא נמצא גילוי להשפעה שהייתה לסמכות המפקח להורות על המרת המכשירים למניות או על מחיקתם על הדירוג, אם בכלל, ולנימוקי חברת הדירוג לכך. כמו כן לא כללו דוחות הדירוג הסבר לסיבות שבעתיין הופחת הדירוג תוך ייחוס השנתות שהופחתו לסיבה שהביאה את חברת הדירוג להפחתתן.
לאור האמור לעיל הודיע סגל הרשות לחברת הדירוג כי עליה לכלול בעתיד בדוחות הדירוג של מכשירי COCO ,את הנחות היסוד שעליהן התבסס הדירוג והסבר להן תוך ייחוס הפחתת השנתות לכל הנחה כזו. בנוסף העלו ממצאי הבחינה כי לא נמצא פירוט במסמכיה הפנימים של חברת הדירוג, לדיונים המפורטים שלדברי חברת הדירוג קיימה ועדת הדירוג באשר להנחות היסוד ששימשו לדירוג המכשיר. בפרט לא נמצא פירוט לדיונים באשר להערכת סמכות המפקח על הבנקים להורות על המרה כפויה של המכשיר למניות או על מחיקתו, לפי העניין.סגל הרשות הודיע לחברת הדירוג כי עליה לכלול בעתיד במסמכיה הפנימיים את השיקולים המרכזיים עליהם התבססו הגורמים בחברה אשר משפיעים על הדירוג, ובראשם ועדת הדירוג, בעת קביעת הדירוג, וכן את הנימוקים והביסוס באשר לשיקולים אלה. כל זאת, על מנת להבטיח קיום של הליכי בקרה אפקטיביים על דירוג האשראי כנדרש בחוק ובשים לב לתכליותיו.
תעשיית קרנות הנאמנות הניבה בחודש מרץ תשואה שלילית ממוצעת של 0.5%. התשואה מתחילת השנה מאכזבת – מינוס 0.75% (-0.75%).
תשואות קרנות הנאמנות במארס 2018
הקרן שרשמה את התשואה החודשית הגבוהה ביותר בחודש מרץ היא הקרן "איביאי 4D סל ריט ארה"ב", שעלתה ב-4.43%.
מנגד, הקרן שהשיגה למשקיעים את התשואה הגרועה ביותר היא: "איילון 60 אקסטרים ת"א 35 פי 3" לאחר שירדה ב-13.39%.
קבוצת הקרנות המתמחות במניות בישראל סיכמה את החודש עם התשואה השלילית הגבוהה ביותר של 2.6% בהובלת קרנות מניות ת"א 35 שירדו ב-4.4%. קרנות שמתמחות במניות בחו"ל רשמו תשואה שלילית בשיעור משוקלל של 1.95%.
קרנות אג"ח כללי השיגו בסיכום חודשי תשואה שלילית ממוצעת של 0.4%. אלו שבחרו "לא לקחת סיכון" ולא להיחשף למניות כלל, השיגו את התשואה השלילית הנמוכה ביותר בקבוצה זו, המסתכמת ב- 0.06% בלבד. מנגד, אלה שבחרו להשקיע בקרנות אג"ח כללי עם חשיפה של עד 30% מניות רשמו תשואה שלילית ממוצעת גבוהה יותר: 0.67%.
קרנות אג"ח קונצרני רשמו החודש תשואה שלילית ממוצעת של כ-0.15%. קרנות ה-HIGH YIELD, בעלות סיכון מוגבר יותר למשקיעים, השיגו במרץ תשואה שלילית ממוצעת גבוהה יותר של 0.7%.
אגרות החוב הממשלתיות מסכמות את מרץ בעליות שערים. מדד אג"ח ממשלתי כללי רשם תשואה חיובית של 0.25%, וקרנות אג"ח מדינה ללא חשיפה מנייתית רשמו תשואה חיובית ממוצעת זהה של 0.25%. קרנות אג"ח חו"ל רשמו החודש תשואה חיובית הנאמדת בכ-0.3%.
סיכום מתחילת השנה – ינואר מארס 2018
קרנות המתמחות במניות בישראל רשמו מתחילת השנה תשואה שלילית ממוצעת של כ-3%. הקרנות שבלטו לרעה בתשואות מתחילת השנה הן קרנות מניות נדל"ן וקרנות מניות ת"א 35 שירדו ב-6.2% וב-4.7% בהתאמה. לעומת זאת, הקרנות שהצטיינו בקבוצה זו היו קרנות מניות אנרגיה וקומודיטיס עם תשואה חיובית ממוצעת של 5%.
קרנות המתמחות במניות בחו"ל רשמו, כאמור, מתחילת השנה תשואה שלילית הנאמדת ב-0.5%. הקרנות שבלטו לחיוב הן קרנות מניות בחו"ל אנרגיה וקומודיטיס שעלו בממוצע מתחילת השנה ב-2.45%, וקרנות מניות שווקים מתעוררים שהשיגו למשקיעים תשואה חיובית של כ-1.6%. לעומת זאת, הקרנות שבלטו לרעה – קרנות אירופה מוגנות מט"ח עם תשואה שלילית של כ-5%.
קרנות אג"ח כללי רשמו מתחילת השנה תשואה שלילית של 0.8%. קרנות אג"ח כללי ללא חשיפה למניות השיגו למשקיעים תשואה שלילית הנאמדת ב-0.7%. קרנות עם חשיפה של עד 10% למניות רשמו תשואה שלילית של 0.7%, קרנות שחשופות עד 20% למניות: 0.9%-, וקרנות עד 30% חשיפה מנייתית השיגו 1.0%-.
קרנות הנאמנות הקונצרניות ללא מניות ירדו מתחילת השנה בכ-0.7% בממוצע, וקרנות אג"ח קונצרני ברמת סיכון גבוהה רשמו תשואה שלילית גבוהה יותר של 0.8%. מדד הבנצ'מארק – מדד אג"ח קונצרני כללי ירד ב-0.6% לעומת עלייה בשיעור של 0.25% במדד אג"ח ממשלתי כללי.
מתחילת השנה קרנות אג"ח מדינה רשמו תשואה שלילית הנאמדת ב-0.35% .
טבלת 10 הקרנות הטובות ביותר במרץ 2018 מורכבת מקרנות אגרסיביות על הדולר ומקרנות מניות בחו"ל, ב"נישות" שונות, רבות מהן קרנות מחקות.
טבלת 10 הקרנות הגרועות ביותר במרץ 2018 מורכבת בעיקרה מקרנות אגרסיביות על מדד ת"א ,35, ומקרנות מניות בארץ המתמחות בביומד.
טבלת 10 הקרנות הטובות ביותר מאז תחילת השנה מורכבת בעיקרה מקרנות מחקות בחו"ל על סקטורים של אנרגיה וצריכה בארה"ב, ומקרנות מניות בישראל שמשקיעות אף הן באנרגיה.
טבלת 10 הקרנות הגרועות ביותר מתחילת השנה מורכבת מקרנות אגרסיביות על מדד ת"א 35.
הקרנות הבולטות לטובה ולרעה בחודש מארס 2018
10 הקרנות הטובות ביותר – מארס 2018
| מס' | שם הקרן | מנהל הקרן | מדיניות השקעה | חשיפה | תשואה ב-% |
| 1 | איביאיD 4 סל ריט ארה"ב | איביאי | מניות בחו"ל – מחקה (ענפי) | 4D | 4.43 |
| 2 | קסם אקסלנסD 4 תיק השקעות גמיש | קסם | גמישות | 4D | 4.36 |
| 3 | MTF 4A תשתיות ארה"ב – מגודרת מט"ח | מגדל | מניות בחו"ל – מחקה (ענפי) | 4A | 3.53 |
| 4 | איילוןF 0 אקסטרים דולר פי 3 | איילון | ממונפות ואסטרטגיות | 0F | 3.36 |
| 5 | מודלים 0F לונג דולר פי 3 | מודלים | ממונפות ואסטרטגיות | 0F | 3.13 |
| 6 | איביאיD 4 סל 2000 RUSSELL | איביאי | מניות בחו"ל – מחקה | 4D | 2.06 |
| 7 | אפסילוןD 4 זהב | אפסילון | מניות בחו"ל (סחורות) | 4D | 1.98 |
| 8 | RUSSELL 2000 4D MTF | מגדל | מניות בחו"ל- מחקה | 4D | 1.98 |
| 9 | מגדלE 0 דולר אגרסיבית | מגדל | אג"ח בארץ – מט"ח | 0E | 1.79 |
| 10 | איביאי 0D ! אג"ח יורו בינלאומי | איביאי | אג"ח בחו"ל | 0D | 1.59 |
10 הקרנות הגרועות ביותר – מארס 2018
| מס' | שם הקרן | מנהל הקרן | מדיניות השקעה | חשיפה | תשואה ב-% |
| 1 | איילון 60 אקסטרים ת"א 35 פי 3 | איילון | ממונפות ואסטרטגיות | 60 | -13.39 |
| 2 | איילון 6A אקסטרים ת"א 125 פי 3 | איילון | ממונפות ואסטרטגיות | 6A | -11.29 |
| 3 | מגדל דיקלהA 6 מעו"ף כפליים | מגדל | ממונפות ואסטרטגיות | 6A | -9.15 |
| 4 | איילוןD 6 אקסטרים 500 S&P פי 3 | איילון | ממונפות ואסטרטגיות | 6D | -8.93 |
| 5 | מגדלF 6 נאסד"ק כפליים – קרן ממונפת | מגדל | ממונפות ואסטרטגיות | 6F | -8.47 |
| 6 | הראל 5A מעו"ף בריבוע | הראל-פיא | מניות בארץ (אגרסיבית) | 5A | -8.46 |
| 7 | מגדל 4B ביומד | מגדל | מניות בארץ (ענפי) | 4B | -8.21 |
| 8 | הראלD 5 גמישה (היובל) | הראל-פיא | גמישות | 5D | -7.88 |
| 9 | הראלB 4 נבחרת ביומד | הראל-פיא | מניות בארץ (ענפי) | 4B | -7.14 |
| 10 | הראל אופטימוםB 4 מניות ישראל | הראל-פיא | מניות בארץ (כללי) | 4B | -6.82 |
הקרנות הבולטות לטובה ולרעה ינואר – מארס 2018
| מס' | שם הקרן | מנהל הקרן | מדיניות השקעה | חשיפה | תשואה ב-% |
| 1 | קסם אקסלנס 4D תיק השקעות גמיש | קסם | גמישות | 4D | 11.55 |
| 2 | Indxx USA E-Commerce 4A MTF – מגודרת מט"ח | מגדל | מניות בחו"ל – מחקה (ענפי) | 4A | 11.27 |
| 3 | מגדלD 4 מניות סייבר | מגדל | מניות בחו"ל (ענפי) | 4D | 8.65 |
| 4 | הראלA 4 משאבי גז ואנרגיה | הראל-פיא | מניות בארץ (סחורות) | 4A | 6.63 |
| 5 | הראל פיא 4B מניות נאסד"ק מגודר מט"ח | הראל-פיא | מניות בחו"ל | 4B | 6.41 |
| 6 | ברק 6F אסטרטגיות – קרן ממונפת | הוסטינג | ממונפות ואסטרטגיות | 6F | 6.41 |
| 7 | Indxx Global Aerospace & Defense Index 4D MTF | מגדל | מניות בחו"ל – מחקה (ענפי) | 4D | 6.36 |
| 8 | מגדלD 4 ברזיל ואמריקה לטינית | מגדל | מניות בחו"ל (גיאוגרפי) | 4D | 6.13 |
| 9 | מיטבA 4 גז ונפט עד 120% | מיטב דש | מניות בארץ (סחורות) | 4A | 4.89 |
| 10 | תלתן 4D מניות חו"ל | מאור לוסקי | מניות בחו"ל (כללי) | 4D | 4.77 |
10 הקרנות הגרועות ביותר ינואר – מארס 2018
| מס' | שם הקרן | מנהל הקרן | מדיניות השקעה | חשיפה | תשואה ב-% |
| 1 | איילון 60 אקסטרים ת"א 35 פי 3 | איילון | ממונפות ואסטרטגיות | 60 | -15.96 |
| 2 | מגדל B 6 גרמניה כפליים מגודרת מט"ח – קרן ממונפת | מגדל | ממונפות ואסטרטגיות | 6B | -14.04 |
| 3 | איילון 6A אקסטרים ת"א 125 פי 3 | איילון | ממונפות ואסטרטגיות | 6A | -12.86 |
| 4 | מגדל דיקלה 6A מעו"ף כפליים | מגדל | ממונפות ואסטרטגיות | 6A | -11.86 |
| 5 | איביאיA 4 סל נדל"ן מניב ישראל | איביאי | מניות בארץ – מחקה | 4A | -9.82 |
| 6 | הראלA 5 מעו"ף בריבוע | הראל-פיא | מניות בארץ (אגרסיביות) | 5A | -9.73 |
| 7 | איילון 6D אקסטרים 500 S&P פי 3 | איילון | ממונפות ואסטרטגיות | 6D | -9.57 |
| 8 | איביאי 4D סל ריט ארה"ב | איביאי | מניות בחו"ל – מחקה | 4D | -9.46 |
| 9 | הראל אופטימוםB 4 מניות ישראל | הראל-פיא | מניות בארץ (כללי) | 4B | -8.89 |
| 10 | מגדלA 4 גרמניה מגודרת מט"ח | מגדל | מניות בחו"ל (גיאוגרפי) | 4A | -8.78 |
הנתונים באדיבות מיטב דש
האם ישראל הופכת למעצמת תיירות? האם הנתונים של החודשים האחרונים מבטאים האצה במגמה החיובית בכניסת תיירים לישראל ואנחנו בשיא חדש, אחרי שבשנת 2017 נשבר השיא הקודם. אז מאוד ייתכן שכן, אבל צריך לשים את הנתונים בפרופורציה – חודש מארס 2018 אכן שבר את כל השיאים אבל ייתכן שיש עונתיות מסוימת לכיוון מעלה (אבל לא משמעותית), ומעבר לכך – כניסות תיירים לארץ זה נהדר, אבל מה שאנחנו באמת צריכים זה כניסות של כסף. תיירים רבים נכנסים לארץ מבזבזים בה מעט (ישראל נתפסת כיקרה) ועוברים לשכנות שלנו – שם זול יותר. אלא שגם במישור הכלכלי – הפדיון מתיירות גדל.
כך או כך, בחודש מארס נכנסו לישראל 393 אלף תיירים – עליה של כ-34% ביחס לחודש מארס אשתקד ועלייה של 63% ביחס למארס 2016.
ההכנסות מתיירות במארס השנה נאמדות ב-2,036,810,000 שקל – גידול נאה לעומת החודשים המקבילי בשנים קודמות.
על רקע הנתונים אמר, שר התיירות יריב לוין: "בהמשך לפתיחת קווי תעופה חדשים ושווקים חדשים מהודו ומברזיל בחודש האחרון, אנו עדים כל העת לשיאים חדשים במספרי התיירים הנכנסים לישראל. אני שמח שגם בחודש מארס אנו רושמים עליה דרמטית במספר התיירים. זוהי תוצאה של פעולות השיווק והמהלכים החדשניים שאנו מבצעים, בד בבד עם עידוד חברות התעופה וההשקעה בתשתיות. התיירות ממשיכה להיות גורם משפיע שתורם לתעסוקה ולכלכלה הישראלית״.
בשלושת החודשים הראשונים של 2018 נכנסו לישראל כ- 949 אלף תיירים – עליה של כ-29% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד.
ניתוח חודש מארס –
- דרך האוויר נרשמו בחודש מארס 2 אלף כניסות של תיירים, עליה של כ- 36% ביחס למארס 2017 ועלייה של כ- 60% ביחס למארס 2016.
- דרך היבשה נכנסו לישראל 6 אלף תיירים, עליה של כ- 19% ביחס למארס 2017 ועלייה של 101% ביחס למארס 2016.
- בחודש מארס נכנסו לישראל 23.2 אלף מבקרי יום לעומת 11.7 אלף במארס אשתקד עליה של כ-98% ביחס למארס 2017 ועליה של 26% ביחס למארס 2016.
ניתוח ינואר – מארס
הכניסות בתקופה ינואר-מארס 2018 משקפים עליה של כ-30% בהיקף התיירות לישראל ביחס לתקופה המקבילה אשתקד והסתכמו בכ-1 מיליון תיירים לעומת כ-770 אלף בינואר-מארס 2017. ביחס לתקופה המקבילה בשנת 2016 מדובר בעלייה של כ-58%.
סה"כ ההכנסות מתיירות שלושת החודשים הראשונים של השנה נאמדות ב-4.9 מיליארד שקל.
| חודש | 2018 | 2017 | 2016 | 2015 | 2014 | 2013 | 2012 | 2011 | 2010 |
| ינואר | 256.6 | 211.9 | 164.8 | 167.5 | 200.1 | 167.5 | 189.1 | 191.2 | 164.3 |
| פברואר | 299.4 | 233.7 | 191.2 | 187.0 | 221.5 | 183.8 | 199.8 | 197.3 | 178.5 |
| מארס | 392.8 | 293.0 | 240.4 | 238.8 | 283.7 | 251.1 | 248.3 | 251.0 | 258.3 |
| אפריל | 349.2 | 253.0 | 288.8 | 341.8 | 300.2 | 295.9 | 260.8 | 267.4 | |
| מאי | 346.9 | 297.3 | 281.5 | 346.2 | 283.2 | 269.4 | 267.9 | 255.8 | |
| יוני | 303.1 | 236.3 | 237.5 | 297.3 | 241.4 | 241.9 | 228.3 | 213.9 | |
| יולי | 271.1 | 231.8 | 245.0 | 193.9 | 245.8 | 241.1 | 236.8 | 238.4 | |
| אוגוסט | 253.7 | 211.4 | 232.9 | 164.1 | 240.6 | 247.5 | 225.1 | 233.2 | |
| ספטמבר | 278.4 | 265.5 | 224.5 | 179.5 | 211.8 | 235.9 | 229.3 | 206.0 | |
| אוקטובר | 426.4 | 271.7 | 289.7 | 275.9 | 338.9 | 298.3 | 269.9 | 325.2 | |
| נובמבר | 355.9 | 287.9 | 209.1 | 219.2 | 256.5 | 223.4 | 248.2 | 245.0 | |
| דצמבר | 290.1 | 248.6 | 197.2 | 203.4 | 241.0 | 195.1 | 214.7 | 217.1 | |
| סה"כ עד מארס | 948.8 | 738.6 | 596.4 | 593.2 | 705.3 | 602.4 | 637.2 | 639.5 | 601.1 |
| סה"כ שנתי | 3,613.4 | 2,899.9 | 2,799.4 | 2,926.6 | 2,961.8 | 2,885.7 | 2,820.1 | 2,803.1 | |
|
אחוז שינוי ביחס לשנת 2018 |
|||||||||
| % שינוי חודש מארס | 34.1% | 63.4% | 64.6% | 38.4% | 56.4% | 58.2% | 56.5% | 52.1% | |
| %שינוי מצטבר ינואר – מארס | 28.5% | 59.1% | 59.9% | 34.5% | 57.5% | 48.9% | 48.4% | 57.8% | |
ועדת הכספים אישרה רפורמה במיסוי הכנסת עבודה של ישראלים ברחבי העולם. מדובר בתיקון חשוב שמשמעותו, הלכה למעשה, רפורמה מקיפה במיסוי הכנסת עבודה של ישראלים בחו"ל.
הכללים עוסקים במיסוי עובדים ישראלים הנשלחים לעבוד בחו"ל על ידי מעסיקם לתקופות ארוכות. קבוצה משמעותית שכללים אלה חלים עליה הינה עובדי הנציגויות הישראליות בחו"ל (שגרירים, שליחים וכו').
הכללים בנוסחם עד היום מעניקים הטבות בדרך של ניכוי הוצאות בגין דיור, טיפול רפואי וחינוך. כמו כן, קובעים הכללים חישוב מס מיוחד (מדרגות מס דולריות). חישוב המס לפי המדרגות הדולריות בכללים, יוצר במרבית המקרים חיוב מס גבוה ביחס לחיוב המס בישראל. מצב זה נוצר לאור השינויים בשער החליפין של הדולר לעומת השקל לאורך השנים, ובשל השינויים במיסוי היחיד, שהביאו לירידה בנטל המס על יחידים בישראל. בנוסף לכך, ההבדלים בחישוב המס יוצרים מורכבות ובעיות רבות ביישום החישוב.
עיקרי התיקונים הם השוואת חישוב המס של העובדים בחו"ל לכללי חישוב המס הנהוג בישראל וכן עדכון והעלאת סכומי ההוצאות המותרות בניכוי בשל שכר לימוד של ילדי העובד בחו"ל וכן בדיור במספר מדינות.
במשרד האוצר נימקו את הצעד בכך שחישוב המס של עובדים אלה הינו לפי מדרגות מס דולריות. בנוסף, מירי סביון, משנה למנהל רשות המיסים ציינה כי במסגרת הכללים הקיימים הנציג הבכיר של מדינת ישראל בכל נציגות זכאי לכללים מקלים לגבי שווי השימוש ולגביו מבקש התיקון להשוות את התנאים לאלה של יתר העובדים הזכאים לרכב.
יו"ר וועדת הכספים, ח"כ משה גפני דרש כי יצוין שהשינוי לא פוגע ביתר העובדים הזכאים להחזרי ההוצאות בגין הרכב: "אנחנו המדינה אולי היקרה ביותר בנוגע לשווי שימוש ברכב. אתם צריכים את הכסף, אני מבין, אבל זה הופך בלתי נסבל. הפרנסה של אנשים נפגעת באופן חמור בשל העלות הגבוה".
סביון: "כללי הרכב זו סוגיה הרבה יותר רחבה, לא חשבנו שנכון דווקא בתוך הכללים הפינתיים האלה לעשות שינוי. רק בנושאים ייחודים לעובדי חוץ יצרנו ייחודיות".
ח"כ גפני סיכם את הדיון: "התיקון הוא לטובת עובדי משרד החוץ שמציאות זו חלה לגביהם וזה מגיע להם על פועלם למען מדינת ישראל. לצד כך אני חושש שמי שיפגע בסופו של דבר אלה עובדים שאינם נמנים על משרד החוץ – עובדי הייטק וחברות פרטיות, אני מבקש שתבדקו זאת. בנוסף אני סבור שבסוף תעשו גילום ואני מתנגד לזה. צריך לשנות את השיטה באופן מוחלט. שווי השימוש ברכב במדינות אחרות הרבה יותר נמוך וראוי היה שתעשו בחינה בנושא הזה כמו שעשיתם אותה כאן בנוגע לעלויות חינוך ודיור באותן מדינות ועשיתם השוואה והקבלה. נקיים דיון לעניין שווי השימוש המופרז בישראל"
להלן עיקרי התיקון לכללים:
-
השוואת חישוב המס לפי הכללים לחישוב המס הרגיל בישראל:
- מדרגות מס
- נקודות זיכוי
- עדכון סכומי ההוצאות המותרות בניכוי (דיור ושכר לימוד).
- ביטול ההוראה המקלה הקובעת שווי רכב מופחת ל"עובד הבכיר".
- הארכת משך התקופה המינימלית לשהייה בחו"ל בגינה יחולו הכללים מ- 4 חודשים ל- 8 חודשים.
הכללים החדשים יהיו פשוטים יותר ליישום ויתקנו את העיוותים שנוצרו לאורך השנים בחישוב המס לעובדים שנשלחו לביצוע עבודתם בחו"ל. הכללים החדשים יחולו החל מיום 1/1/2018.
בפועל, מדובר על הסדרה של נושא היה בעייתי ולעיתים נפל בין הכסאות – מה חבות המס על שכר של ישראלי שעובד בחו"ל – לפי המס בארץ הזרה, או לפי המס בארץ המקור – ישראל. ובכן, נקבע בסופו של דבר שהמס יהיה בהתאם לישראל, וזה אגב, ברוב המקרים יתרון גדול מאוד לעובדים.
פאלו אלטו נטוורקס ( PANW), מהחברות המובילות בתחום אבטחת המידע לצ' צ'ק פוינט הישראלית (CHKP ) מדווחת על הרכישה של סטארט-אפ אבטחת המידע הישראלי סקדו (Secdo). הרכישה, כך על פי אנשי פאלו אלטו – מוסיפה יכולות מתוחכמות של איסוף וחקירת מידע מנקודות הקצה למוצר Traps לאבטחת המידע לנקודות קצה של לקוחות פאלו אלטו, כדי להעצים את היכולות לזהות ולעצור מתקפות הסייבר – כולל החמקניות ביותר.
סקדו הוקמה בשנת 2015 ע"י שי מורג (38) וגיל ברק (31), שניהם יוצאי יחידת העילית 8200. החברה מעסיקה כיום כ-50 עובדים ברעננה ועובדים נוספים בארה"ב ובבריטניה. בעקבות הרכישה, עובדי החברה צפויים להשתלב בפאלו אלטו נטוורקס.
עד לרכישה גייסה סקדו מעל 11 מיליון דולר ממספר משקיעים, ביניהם, RDC (בבעלות אלרון ורפאל) אשר הובילה את סיבוב הגיוס A של החברה ,קרן הון הסיכון של איל עופר O.G. Tech Ventures ומשקיעים נוספים כגון מריוס נכט ומייסדי חברת אנוביט, פרופ' אודי ווינשטיין, ד"ר אופיר שלוי ואריאל מייסלוס.
צוותי הפיתוח של סקדו ישלימו את הידע שצברו למומחיות באבטחת מידע והחדשנות הקיימים בצוות המחקר והפיתוח של פאלו אלטו. הפתרון של סקדו הינו היחיד בעולם אשר אוסף מידע מתחנות הקצה ב'רזולוציה' החדה ביותר האפשרית (Thread level) ויודע לנתח אותו בצורה אוטונומית, בניגוד לפתרונות האחרים הקיימים כיום אשר אוספים מידע מתחנות הקצה ב'רזולוציה' נמוכה יותר ואשר מחייבים אנשי אבטחת מידע הארגוניים לנתח, באופן ידני, את המידע הנאסף על מנת לנסות ולזהות ניסיונות תקיפה מתוך כל האינפורמציה המגיעה מנקודות הקצה.
"אנחנו מאמינים שצוותי אבטחת מידע זקוקים לכלי המתקדם והעקבי ביותר בנוגע לאבטחת נקודות קצה. עם הפתרון של סקדו כחלק מהפלטפורמה של פאלו אלטו נטוורקס, אנחנו נאיץ את היכולת לזהות ולמנוע מתקפות אבטחת מידע בענן, בתחנות הקצה וברשת" מסר מארק מקלולין, יו"ר ומנכ"ל פאלו אלטו נטוורס.
"אנחנו שמחים להצטרף לצוות של פאלו אלטו נטוורקס", אומר שי מורג, מייסד-שותף ומנכ"ל סקדו. "ייסדנו את סקדו כדי להגביר דרמטית את הנראות שיש לצוותי אבטחת מידע לתוך תחנות הקצה, וכדי להפחית משמעותית את הזמן שלוקח לזהות ולהגיב להתראות על מתקפות סייבר. היכולות המשולבות של סקדו ושל פאלו אלטו נטוורקס יספקו ללקוחות את היכולות שהם צריכים כדי לזהות ולהגיב למתקפות סייבר במהירות ובדיוק מירבי"
זוהר רוזנברג, סמנכ"ל השקעות הסייבר באלרון אמר כי "תחום ההגנה על עמדות הקצה מפני מתקפות סייבר נמצא בשלב מעבר ממוצרים מהדור הישן מסוג אנטי וירוס למוצרים מהדור החדש המכילים פונקציונליות עשירה ומגוונת הרבה יותר. סקדו פיתחה מוצר יוצא דופן המבוסס על טכנולוגיה ייחודית ומעמיקה אשר מביא בשורה חדשה ליכולת זיהוי מתקפות בארגון והגנה על עמדות הקצה. אנו, ב– RDC, המתמחה בהשקעות בתחום הסייבר באמצעות אלרון ורפאל, זיהינו כי יכולת זו מתקדמת יותר מכל פתרון אחר הנמצא בשוק כיום. בראייתנו, אין זה מפתיע שפאלו אלטו נטוורקס ראתה בסקדו הזדמנות להשלים את פתרון האבטחה שלה לעמדות הקצה ולייצר פתרון משולב שיהפוך למערכת ה EDR החזקה ביותר בשוק".
הרכישה צפויה להסתיים במהלך הרבעון הפיסקאלי השלישי של פאלו אלטו נטוורקס, בכפוף לתנאי הסגירה הסופיים.
על סקדו: החברה הוקמה כדי לתת מענה ייחודי לאירגונים על מנת להתמודד עם אירועי סייבר. צוותי אבטחת מידע בארגונים אינם מסוגלים לחקור ולאמת את כל התראות אירועי הסייבר שנוצרות מדי יום ע"י מערכות אבטחת המידע השונות של הארגון. הסיבות לכך מגוונות: כמות ההתראות הגדולה, חוסר בכוח אדם מיומן והיעדר יכולת לאסוף ולנתח נתונים רלוונטיים ממחשבי ושרתי הארגון. בשל מורכבות האירועים, פרק הזמן לחקירת התראה אורך זמן רב ויכול להגיע אף לחודשים, והסרת האיומים לכשנמצאו על תחנות הקצה של הארגון, גם היא תהליך מורכב וארוך המצריך שימוש במערכות שונות.
סקדו פותרת את הבעיות הללו באמצעות פיתוח פלטפורמה שאוספת ושומרת באופן רציף את כל המידע הרלוונטי ממחשבי ושרתי הארגון, ומנתחת באמצעותו את התראות הסייבר באופן אוטונומי, ע"י שימוש במנוע ניתוח וחקירה ייחודי. כך הפלטפורמה מאפשרה לצוותי אבטחת המידע לזהות, לחקור ולאמת כמות רבה יותר של התראות בצורה מדויקת ומהירה. בנוסף, מהרגע שהתראה אומתה והתגלתה כתקיפה אמיתית, הפלטפורמה מספקת מגוון רחב של כלים להסרת האיום מרחוק.
החלום של פייפאל היה ונותר להפוך לסוג של בנק דיגיטלי רחב ולא רק אספקת יכולות תשלום מקוונים. לאחרונה החברה שפוצלה בשנה שעברה מ-EBAY דיווחה כי בכוונתה להציע שירותי בנקאות ללקוחות, לרבות כרטיסי דביט והפקדת צ'קים. השירותים האלו ניתנו בעבר בחברה לקבוצה קטנה בלבד (סוג של קבוצת מיקוד)
פייפאל (paypal) תציע שירותי בנקאות אלה ללקוחות שלא מחזיקים בחשבונות בנק מסורתיים – הדיווח המקורי על כך היה בוול סטריט ג'ורנל. בין השירותים כאמור כרטיסי דביט, מדובר בכרטיסים שבאמצעותם ניתן למשוך כספים מכספומט (אך לרוב לא לשלם בחנויות ובמקומות נוספים). כמו כן, תאפשר פייפאל הפקדת צ'קים וביטוח של ה-fdic (התאגיד הפדרלי לביטוח פיקדונות).
על פי הוול-סטריט ג'ורנל לא ברור איך פייפאל תעשה זאת, איך היא בעצם תאפשר שירותים אלו ללקוחותיה שכן , בשלב זה, היא אינה מחזיקה ברישיון לבנקאות בארה"ב. לפי הדיווח, החברה מנהלת מגעים לשיתופי פעולה עם מספר בנקים קטנים שיכולים לספק את השירותים האלה, כך למשל עם הבנק של דלאוור ואחרים באופן כזה שמאחורי הקלעים הבנק של דלאוור יטפל בכרטיסי הדביט, בנק בגורג'יה יפקיד את הצ'קים שמשתמשים יצלמו, ובנקים ביוטה יציעו הלוואות ללקוחות ולעסקים קטנים.
עד היום פייפאל הציעה שירותים כאלה רק לקבוצה קטנה של לקוחות ששימשו מבחינתה קבוצת מיקוד לבחינת יכולתה בתחום ולבחינת הפוטנציאל והמודל העסקי. פייפאל לא גבתה עבור שירותים אלו עמלה חודשית או דרשה סכום מינימום בחשבון. אך המשתמשים נדרשו לשלם עמלות על שימוש בכספומטים שלא שייכים לפייפאל, ולשלם מעל אחוז מהסכום של כל צ'ק שהפקידו באמצעות מצלמת הסמארטפון.
מנהל התפעול הראשי של פייפאל, ביל רידי אמר על רקע הדיווחים שהחברה לא מתכננת להחליף את הבנקים המסורתיים בתקופה הקרובה, אלא מעוניינת להציע אפשרויות נוספות וטובות ללקוחות שלא יכלו ליהנות מהן עד היום, דבר שהחברה רואה כמשמעותי בכלכלה הדיגיטלית.
רשות המיסים מעדכנת מדי חודש את היקף יבוא הרכבים. לרשות מידע מפורט, אחרי הכל, כל רכב שמגיע לארץ ממוסה (והרבה). מסתבר שבחודש מארס נמשכה המגמה של הגידול ביבוא רכבים. בחודש זה נרשם יבוא בהיקף של 27,100 כלי רכב (פרטיים) לעומת 21,449 כלי רכב במארס 2017, עליה בשיעור של 26.3%. העלייה הגבוהה ביבוא רכב נוסעים מוסברת ביבוא נמוך במארס 2017, עקב הקדמת יבוא כלי רכב בדצמבר 2016 כתוצאה מעדכון נוסחת מיסוי ירוק שתחולתה הייתה בינואר 2017.
יבוא רכב מסחרי הסתכם ב – 966 כלי רכב לעומת יבוא גבוה של 1,437 כלי רכב במרץ 2017, ירידה של 32.8%.
- ברבעון הראשון של 2018 הסתכם יבוא כלי רכב נוסעים ב– 85,676 כלי רכב, עליה של 102% לעומת ינואר – מארס 2017 שמוסברת, כאמור, בהקדמת יבוא כלי רכב בדצמבר 2016 על חשבון שנת 2017. יצוין כי בדרך כלל יבוא כלי הרכב בחודשים ינואר – מארס הוא גבוה יחסית בשל הרצון לרשום את המכוניות כמודל של שנה חדשה.
- נתוני המגמה מצביעים על עליה ביבוא כלי רכב נוסעים החל מיולי 2017
מדובר על קצב של 340 אלף כלי רכב בשנה וגם אם יש עונתיות כלפי מעלה ברבעון הראשון של השנה, הרי שבשמרנות מדובר על כ-300 אלף כלי רכב בשנה – קצב דומה לשנתיים הקודמות. כמות הרכבים היוצאת מהכבישים (רכבים ישנים/ פגומים) היא כמה עשרות אלפים, וזה מותיר גידול שנתי של משמעותית מעל 200 אלף (בפועל לכיוון ה-300 אלף כלי רכב). מספר מדהים שמבטא כמות רכבים של 1.3 למשפחה. על פי מידע של משרד התחבורה אם מספר הרכבים למשפחה היה 1.2 – כמות הפקקים היתה מתקצרת בחצי. אבל מה יקרה אם מספר הרכבים יעלה ל-1.4 למשפחה – כמות הפקקים תגדל פי 2.
חיילים וחיילות זכאים לנסוע ברכבת בחינם, אבל זה כמובן כפוף להצגת "אישור" מתאים, כמו תעודת חוגר, תעודת קצין, תעודת נגד. שימו לב אין התייחסות לחיילי מילואים.
בפועל, הזכאים לנסיעה חינם הם – חיילים וחיילות בשירות חובה; חיילים וחיילות בשירות קבע; חיילים וחיילות בשירות ללא תשלום (של"ת).
הנסיעה בחינם היא בכל הקרונות ברכבת למעט נסיעה בקרון שמור (מקום שמור) שכרוכה בתוספת תשלום.
עפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים צופה המשך במלחמת הסחר בין ארה"ב לסין כשבדרך יהיו עליות וירידות אבל בסה"כ הוא אופטימי וחושב שהכיוון חיובי – "למרות שאנו מאמינים שמחלוקת הסחר בין ארה"ב לסין תיפתר במשא ומתן. להערכתנו, התנודתיות בשווקים (לשני הכיוונים) צפויה להימשך. למרות העלייה בחשש "ממלחמת-סחר" בין ארה"ב לסין והתנודתיות הגבוהה בשווקים הפיננסים, סנטימנט החברות בארה"ב נותר גבוה מאוד במרץ. גם אנחנו סבורים שלמרות שהסיכון אכן עלה, עדיין רוב הסיכויים שמחלוקת הסחר תיפתר במשא ומתן כאשר "הציוצים" האחרונים גם מארה"ב וגם מסין תומכים בכך. יחד עם זאת, כמו בכל משא ומתן עדיין צפויות עליות וירידות שימשיכו להשפיע בקיצוניות על השווקים (לשני הכיוונים) בטווח הקרוב.
"לגבי אינדיקטורים בארץ. בשבוע הבא יתפרסם מדד מרץ וריבית בנק ישראל. הנתונים האלו לא צפויים להפתיע. ביום ראשון מדד מרץ צפוי לעלות ב-0.2 אחוז (עלייה עונתית במחירי ההלבשה ההנעלה והדיור שתקוזז חלקית עם הירידה במחיר הדלק), תחזית האינפלציה ל-12 המדדים הקרובים 0.8 אחוז. ביום שני בנק ישראל צפוי להשאיר את הריבית ללא שינוי על 0.1 אחוז. להערכתנו, הבנק ימשיך להדגיש כי מדיניותו לא תשתנה לפני שהאינפלציה תתבסס בתוך תחום היעד (להערכותינו לא לפני 2019) זאת בהנחה של יציבות יחסית בשקל. לכן, אנו מאמינים שהתחזית להעלאת תוואי הריבית של הבנק תדחה".
מחשבון מדד המחירים לצרכן
מדברים בימים האחורנים על הפחתת המס. כחלון, שר האוצר של כולנו מתכוון לעשות הפחתת מיסים נוספת, בהמשך להפחתת מיסים שנעשו בשנה האחרונה – הפחתת מס חברות, הפחתת המס למשפחות – נטו משפחה. אז עכשיו מדברים על שתי אפשרויות – הפחתת המס על חברות לצד הפחתת המע"מ. למה לא מדברים על הפחתת המס על הבורסה. המס הזה לא כזה גדול – הוא מניב למדינה 300 מיליון שקל (במארס האחרון וכך גם במארס המקביל). הוא בשיעור של 25%, חסר פרופורציה לעומת המס על נדל"ן (דירה להשכרה לדוגמה לא חייבת במס עד סכום של 5.3 אלף שקל) – ומעבר לכך, הרי צפוי שאם המס על הבורסה יירד, הבורסה תעלה, אלא שזו עלייה חד פעמית כדי להתאים את ההקלה לשוק. אז לא ניתן לקבוע בבירור שהורדת המס על הבורסה תגדיל את ההכנסות ממיסים.
למעשה, בעולם אידיאלי, אין משמעות גדולה וקשר גדול בין העליות ערך בבורסה לבין שיעור המס. מניה עולה פי שתיים כי היא שווה פי שתיים ולא בגלל שהמס שונה. עם זאת, צפוי שכאשר המס יירד יהיו יותר עסקאות, יהיו יותר מימושים – משקיעים לא יחזיקו ניירות עם רווח רק בגלל שהם לא רוצים לשלם מס, ויהיו פחות העלמות. אמנם קשה להעלים מס על הכנסות ורווחים בבורסה, ועדיין יש תכנונים ותחמונים שונים.
אז בכל אופן כאשר מדברים על הפחתת מיסים, המס על הבורסה צריך להיות מהראשונים שמפחיתים. זה יאוש את הבורסה, זה יעלה את היקף ההנפקות והגיוסים – זה בטוח טוב למשק, ובעל רומה ישירה ועקיפה, גם בהגדלת המיסים באופן כללי.
עד שזה יקרה אם בכלל, הנה הנתונים על היקף המס הכולל (הגבייה הכוללת) בחודש מארס וברבעון הראשון של השנה, לצד תקציב המדינה והגירעון – כן יש גירעון והוא לא קטן.
ביצוע תקציב והכנסות המדינה ממיסים לחודש מרץ 2018 – להלן אומדן ראשוני של הגירעון ומימונו ושל ביצוע התקציב בתקופה ינואר – מרץ 2018, שנערך על ידי חטיבת מימון, אשראי ומידע ניהולי באגף החשב הכללי
גירעון
- בחודש מרץ נמדד גירעון בפעילותה התקציבית של הממשלה בסך של 4.4 מיליארד שקלים.
- בחודשים ינואר – מרץ 2018 נמדד גירעון בסך 2.1 מיליארד שקלים לעומת גירעון בסך 2.3 מיליארד בתקופה המקבילה אשתקד.
- בתקציב לשנת 2018 מתוכנן גירעון שנתי בסך 38.5 מיליארד שקלים שהם 2.9% מהתמ"ג.
- הגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים (אפריל 2017 – מרץ 2018) עומד על 1.9% מהתמ"ג.
יש לציין כי גירעון מצטבר זה כולל את החודשים אוגוסט-אוקטובר 2017 בהם היו הכנסות מיסים חריגות, לפיכך בחודש אוגוסט 2018 ואילך צפויה עלייה בגירעון המצטבר 12 חודשים.
- בפעילות למימון נמדד בחודש מרץ גירעון בסך 4.3 מיליארד שקלים.
הוצאות
- סך ההוצאות של הממשלה (ללא פירעון קרן על החוב הממשלתי וללא מתן אשראי) הסתכמו בחודש מרץ ב-34.7 מיליארד שקלים. מזה: הוצאות משרדי הממשלה 28.2 מיליארד שקלים, תשלומי ריבית על החוב הממשלתי 3.4 מיליארד שקלים ופירעון קרן וריבית למוסד לביטוח לאומי 3.1 מיליארד שקלים.
- ניתן לזקוף במידת מה את הוצאות משרדי הממשלה הגבוהות יחסית בחודש מרץ, להקדמת הוצאות מחודש אפריל עקב מועד חג הפסח מיד בתחילת החודש.
- מתחילת השנה הסתכמו סך ההוצאות של משרדי הממשלה (ללא פירעון קרן וריבית וללא מתן אשראי) ב-75.3 מיליארד שקלים, עלייה של 9.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד (באותן הגדרות מדידה):
- הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-9.6%.
- הוצאות מערכת הביטחון עלו ב-8.1%.
- בתקציב המקורי של המשרדים האזרחיים (בתוספת הרזרבה להתאמות בסך 3.5 מיליארד שקלים) תוכנן בשנת 2018 גידול בשיעור של 5.3% לעומת אומדן הביצוע בפועל בשנת 2017. בתקציב המקורי של מערכת הביטחון תוכנן בשנת 2018 קיטון שנתי בשיעור של 0.5%- לעומת אומדן הביצוע בפועל בשנת 2017.
הכנסות
- סך גביית המיסים בחודש מרץ הסתכמה ב-26.3 מיליארד שקלים.
- בתקופה ינואר – מרץ 2018 הסתכמה גביית המסים בסך של 80.8 מיליארד שקלים, גידול נומינלי של 6.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.
- הפקדות המוסד לביטוח לאומי הסתכמו בחודש מרץ בסך של 3.7 מיליארד שקלים.
- ההכנסות ממע"מ יבוא ביטחוני, ריבית ויתר ההכנסות הסתכמו בחודש מרץ בסך של 0.3 מיליארד שקלים.
מימון הגירעון
- בחודש מרץ היה גיוס הון נטו מקומי חיובי בסך של 3.4 מיליארד שקלים, ובחו"ל שלילי בסך 0.2-מיליארד שקלים.
- כתוצאה מפעילות הגירעון ומימונו ירדו יתרות הממשלה בבנקים בסך של 1.0 מיליארד שקלים.
- בחודש מרץ 2018 הסתכמו הכנסות המדינה ממסים ב-26.3 מיליארד ש"ח.
- בניכוי שינויי חקיקה והקדמת יבוא כלי רכב, עלו ההכנסות בשיעור ריאלי של כ-7% לעומת חודש מרץ אשתקד. הגביה ממסים ישירים עלתה ב-15% והגביה ממסים עקיפים ירדה ב-2%. עליה במסים ישירים מוסברת בחלקה ע"י החזרים גבוהים במרץ 2017. בשנת 2018 שולמו החזרים גבוהים בחודשים ינואר-פברואר. הירידה במסים העקיפים מוסברת בעיקר ע"י החזרי מע"מ גבוהים במיוחד.
- בחודשים ינואר-מרץ 2018 הסתכמו ההכנסות ב-80.8 מיליארד ש"ח לעומת 76.1 מיליארד ש"ח בתקופה המקבילה אשתקד, גידול של 4% בשיעורי מס אחידים, דהיינו בניכוי תיקוני חקיקה, גביה חריגה והקדמת יבוא כלי רכב. ההכנסות ממסים ישירים, בשיעורי מס אחידים גדלו בכ-5%, ואילו ההכנסות ממסים עקיפים עלו ב-2%.
| שיעור שינוי ריאלי בשיעורי מס אחידים | ||
| מרץ 2018 לעומת מרץ 2017 | ינואר-מרץ 2018 לעומת ינואר-מרץ 2017 | |
| סה"כ הכנסות המדינה ממסים | 7.1% | 3.6% |
| 1. גביית רשות המסים | 6.6% | 3.4% |
| א. מסים ישירים | 15.1% | 4.7% |
| ב. מסים עקיפים | 2.4%- | 2.0% |
| 2. אגרות | 36.0% | 13.7% |
בניכוי שינויי חקיקה, גביה חריגה ואומדן להקדמת יבוא כלי רכב בדצמבר 2016
- לסיכום הרבעון הראשון של שנת 2018, בהשוואה לפריסת תחזית הגבייה השנתית ישנה סטייה של כ-0.7 מיליארד ש"ח, המהווה כ-0.9% מסך הגבייה ברבעון זה.
- נתוני המגמה מצביעים על גידול מתמשך בגביית המסים. בחמש השנים האחרונות הגבייה גדלה ריאלית בקצב שנתי ממוצע של כ-6%.
הכנסות רשות המסים בישראל
- הכנסות רשות המסים במרץ 2018 הסתכמו ב-25.7 מיליארד ש"ח, לעומת 23.9 מיליארד ש"ח בתקופה המקבילה אשתקד. בשיעורי מס אחידים, עלו הכנסות רשות המסים בכ-7%.
הכנסות ממסים ישירים
- ההכנסות ממסים ישירים הסתכמו ב-14.3 מיליארד ₪ לעומת 12.4 מיליארד ₪ במרץ 2017. בניכוי תיקוני חקיקה, חלה עליה של כ- 15%. העלייה החדה במסים ישירים הושפעה מירידה בהחזרי מס הכנסה בחודש מרץ 2018 לעומת חודש מרץ 2017, לאחר עלייה מהירה בחודשים ינואר-פברואר 2018 לעומת התקופה המקבילה אשתקד.
- מס הכנסה מעצמאים ומחברות (ברוטו) – במרץ 2018 הסתכמו ב‑6.1 מיליארד ש"ח לעומת 5.5 מיליארד ש"ח אשתקד, עליה של כ- 10%. בחלוקה לעצמאים וחברות נרשמה עליה של 4% בעצמאים ושל 13% בחברות.
- ניכויים (ניכויי מס הכנסה משכירים וניכויים במקור אחרים, כולל משוק ההון) – הגביה מניכויים במרץ 2018 הסתכמה ב-8.2 מיליארד ש"ח לעומת 7.9 מיליארד ש"ח במרץ 2017, עליה של 4%.
- שוק ההון – במרץ 2018 נרשמה גביה בסך של 0.3 מיליארד ש"ח, עליה בשיעור של 13%. בחלוקה לפי סוגי מס נרשמה עליה בשיעור של 12% בגביה מניירות ערך ועליה של 18% בגביה מריבית.
- מיסוי מקרקעין – ההכנסות נטו ממיסוי מקרקעין הסתכמו במרץ 2018 ב‑1.1 מיליארד ש"ח, עליה בשיעור של 4% לעומת מרץ 2017. במס שבח נרשמה עליה של 14% ובמס רכישה נרשמה ירידה בשיעור של 3%.
- החזרים – במרץ 2018 הסתכמו החזרי מס הכנסה וניכויים ב‑1.1 מיליארד ש"ח, ירידה של 31%.
הכנסות ממסים עקיפים
- בחודש מרץ 2018 הסתכמו ההכנסות ממסים עקיפים ב-11.4 מיליארד ש"ח לעומת 11.6 מיליארד ש"ח בתקופה המקבילה אשתקד. בשיעורי מס אחידים, ירדו ההכנסות ממסים עקיפים ב-2% עקב החזרי מע"מ גבוהים במיוחד.
- מס ערך מוסף – סה"כ ההכנסות נטו ממע"מ במרץ 2018 הגיעו ל-7.8 מיליארד ש"ח לעומת 8.0 מיליארד ש"ח אשתקד, ירידה של 6%, בעקבות החזרים גבוהים במיוחד.
- מס קניה יבוא – ההכנסות ממס קניה מיבוא הסתכמו במרץ 2018 ב-1.7 מיליארד ש"ח, בניכוי הקדמת יבוא כלי רכב, ירידה של 6% לעומת הכנסות מרץ 2017. ירידה זו נובעת בחלקה מביטול מס קניה על טלפונים סלולריים ואלקטרוניקה בידורית
הכנסות מאגרות משרדי הממשלה
- בחודש מרץ 2018 הסתכמו ההכנסות מאגרות ב-0.6 מיליארד ש"ח.
נתונים ארעיים על הכנסות המדינה ממסים בחודש מרץ 2018
(במיליוני ש"ח ובאחוזים)
| מרץ | ינואר–מרץ | שיעור שינוי ריאלי (באחוזים) | ||||
| 2017 | 2018 | 2017 | 2018 | מרץ | ינואר–מרץ | |
| סה"כ מסים, בהגדרות תקציב | 24,358 | 26,297 | 76,044 | 80,837 | 7.9 | 6.2 |
| מסים ישירים, בהגדרות תקציב | 12,370 | 14,264 | 41,251 | 43,395 | 15.2 | 5.1 |
| מסים ישירים, בהגדרות רשות המסים | 12,811 | 14,148 | 42,208 | 43,974 | 10.3 | 4.0 |
| מס הכנסה וניכויים נטו | 11,485 | 12,743 | 38,186 | 39,966 | 10.8 | 4.5 |
| מס הכנסה וניכויים ברוטו | 13,067 | 13,831 | 41,679 | 43,863 | 5.7 | 5.1 |
| בניכוי החזרי מס הכנסה והחזרי ניכויים | 1,582 | 1,088 | 3,492 | 3,897 | -31.3 | 11.4 |
| ניכויים מריבית | 67 | 79 | 355 | 424 | 18.4 | 19.3 |
| ניכויים מניירות ערך | 209 | 234 | 506 | 606 | 11.7 | 19.6 |
| בניכוי החזרי ריבית | 5 | 7 | 15 | 19 | 32.9 | 23.9 |
| מסי נדל"ן נטו | 1,055 | 1,100 | 3,176 | 2,997 | 4.1 | -5.8 |
| התאמה להגדרות התקציב | -441 | 116 | -957 | -579 | .. | .. |
| מסים עקיפים, בהגדרות תקציב | 11,553 | 11,441 | 33,195 | 35,621 | -1.1 | 7.2 |
| מסים עקיפים, בהגדרות רשות המסים | 11,554 | 11,325 | 33,185 | 35,676 | -2.1 | 7.4 |
| מע"מ נטו, לא כולל מע"מ יבוא בטחוני | 8,021 | 7,755 | 24,057 | 25,274 | -3.4 | 4.9 |
| מע"מ יבוא | 3,720 | 4,107 | 10,624 | 11,990 | 10.3 | 12.7 |
| מע"מ מקומי | 7,712 | 7,822 | 23,040 | 23,510 | 1.3 | 1.9 |
| החזרי מע"מ | 3,411 | 4,174 | 9,607 | 10,226 | 22.2 | 6.3 |
| ס"ה מסי יבוא ללא מע"מ | 1,878 | 1,923 | 4,534 | 5,915 | 2.3 | 30.3 |
| מכס | 248 | 245 | 775 | 743 | -1.3 | -4.3 |
| מס קניה יבוא | 1,630 | 1,678 | 3,759 | 5,172 | 2.8 | 37.4 |
| ס"ה מסים מקומיים ללא מע"מ | 1,655 | 1,647 | 4,594 | 4,487 | -0.6 | -2.5 |
| מס קניה מקומי | 30 | 24 | 72 | 70 | -20.1 | -2.9 |
| מס דלק | 1,588 | 1,584 | 4,392 | 4,290 | -0.4 | -2.5 |
| מס טבק | 37 | 39 | 130 | 127 | 5.3 | -2.4 |
| התאמה להגדרות התקציב | -1 | 116 | 10 | -55 | .. | .. |
| אגרות ותשלומי חובה אחרים | 435 | 592 | 1,598 | 1,821 | 36.0 | 13.8 |
פייסבוק עשתה את מה שאסור היה לה לעשות – היא פגעה בפרטיות הגולשים. אגב, זו לא עבירה כל כך גדולה, כולם מעבירים קוקיז/ מידע על הגולשים באתרים שלהם – זה חלק מההכנסות הפרסום שלהם, אפילו מרכיב משמעותי. אבל הרוב הגדול מעביר סוג של מידע גולמי – כתובת IP. פייסבוק העבירה הרבה יותר מזה – היא העבירה מידע מאוד מפורט על הגולשים שלה, וזו טעותה הגדולה, אם כי, לא ברור כלל אם היא עברה על החוק.
על כל פנים, מארק צוקרברג, המייסד והמנכ"ל של פייסבוק התנצל בכמה הזדמנויות, והנה ההתנצלות מול הקונגרס.
"אנחנו עומדים בפני מספר נושאים חשובים הקשורים לפרטיות, אבטחה ודמוקרטיה, ויהיו לכם שאלות קשות להפנות אליי בצדק. לפני שאדבר על הצעדים שננקוט כדי לטפל בהן, אני רוצה לדבר על איך הגענו עד כאן, עד למצב הנוכחי.
"פייסבוק היא חברה אידיאליסטית ואופטימית. לאורך רוב שנות קיומנו, התמקדנו בדברים הטובים לאנשים דרך חיבור בין אנשים. ככל שפייסבוק גדלה, אנשים בכל מקום קיבלו כלי חדש ועוצמתי להישאר מחוברים לאהוביהם, למשפחה ולחברים, להשמיע את קולם ולבנות קהילות ועסקים.
"רק לאחרונה ראינו את תנועת #metoo ואת צעדת החיים שאורגנו, לפחות חלקית, בפייסבוק. אחרי הוריקן הארווי, אנשים גייסו מעל 20 מיליון דולר לכספי סיוע. ויותר מ-70 מיליון עסקים קטנים משתמשים כיום בפייסבוק כדי לגדול וליצור מקומות עבודה.
"אבל ברור שלא עשינו מספיק כדי למנוע מאותם כלים לשמש גם באופן פוגע. זה נכון לגבי פייק ניוז, התערבויות חיצוניות במערכות בחירות ופרסום דברי נאצה. לא הסתכלנו באופן מספיק נרחב על האחריות שלנו, וזו הייתה טעות גדולה. זו הייתה טעות שלי ואני מצטער. אני הקמתי את פייסבוק, אני מנהל אותה ואני אחראי למה שקרה פה".
שדרות לקראת גידול משמעותי בכמות התשובים שלה. בהתאם להסכם גג בין משרד האוצר, משרד הבינוי והשיכון ועיריית שדרות, ייבנו למעלה מ-5,300 יחידות דיור בעיר הדרומית. תקציב ההסכם כ-1.8 מליארד שקל.
על פי ההסכם שמוביל משרד הבינוי והשיכון, במהלך השנים 2017-2019 ישווקו בעיר שדרות כ-5,300 יחידות דיור, וכ- 400,000 מ"ר מסחר ותעסוקה בשמונה מתחמים בקרקע מדינה. לאלה עשויים להתווסף באישור הוועדה המקומית כ- 1,193 יחידות דיור מכוח תקנות התכנון והבניה, כך שסה"כ צפי יח"ד ישווקו בשנים אלה יעמוד על כ- 6,493 . שימו לב להודעה של משרד האוצר – תוספת הבנייה בהיקף של 5,300 דירות תהיה בשנים 2017 עד 2019 – אבל רבותי המכובדים אנחנו כבר באפריל 2018, על מה אתם בעצם מדברים? כבר עברה שנה וארבע חודשים מתוך ה-3 שנים שבהסכם – האם מדובר בתרגיל – לדווח על משהו שבחלקו כבר היה?
כך או אחרת, באוצר מדווחים כי בנוסף ליחידות הדיור החדשות יוקמו בעיר גם מוסדות ציבור בניהם בתי כנסת, בתי ספר וגנים, מתנ"סים ואולמות ספורט. כלל תקציב ההסכם מסתכם בכ- 1.8 מיליארד שקל מתוכם עבודות הפיתוח מוערכות בכ- 1.5 מיליארד שקל, עלות מוסדות הציבור מוערכת בכ-220 מיליון שקל ולעבודות שדרוג ישן מול חדש הוקצו כ- 85 מיליון שקל.
שר האוצר, משה כחלון: "הסכמי הגג הם השיטה הטובה ביותר לפתרון משבר הדיור. רק כך מוסדות החינוך, התרבות, הכבישים והתשתיות מחכים לתושבים ולא להיפך. אנחנו כבר עומדים על 450,000 יח"ד בהסכמי גג. מי שמבקר את הסכמי הגג לא קרא הסכם גג מימיו. אנחנו רואים וקוראים את ההתקפות ומתגברות על תכנית מחיר למשתכן. ככה זה ברפורמות, כמה שתוקפים אותנו יותר זה הסימן שאנחנו מצליחים יותר" .
שר הבינוי והשיכון, אלוף (במיל׳) יואב גלנט: "העיר שדרות היתה עבורי יעד מרכזי להגנה בתפקידים שונים בצה״ל. החל מסיום מבצע ״עופרת יצוקה״ הביא צה״ל מציאות ביטחונית משופרת לעיר ולסביבותיה. היום אנו גאים להיות שותפים בהמשך פיתוחה ושגשוגה של שדרות יחד עם ראש העיר אלון דוידי וגורמי הממשלה. שדרות היא עיר חשובה ביטחונית ואסטרטגית ומייצגת את האחיזה הציונית בקרקע, בסמוך לגבול, בתנאים קשים. בשנים האחרונות הפכה העיר שדרות לעיר מרכזית בדרום אשר מושכת אליה משפחות צעירות, סטודנטים ותושבים מכל רחבי הארץ. אנו מביאים היום הסכם גג היסטורי אשר יאפשר לעיר להמשיך להתפתח ולקלוט תושבים חדשים ולהקים מרכזי מסחר ותעסוקה נוספים אשר ישפרו ויקדמו את אורח החיים והכלכלה בעיר. אנו פועלים במלוא המרץ להגדיל את מלאי הדירות ולספק פתרונות דיור ואיכות חיים למען הציבור בישראל, בין היתר באמצעות חתימה על הסכמי גג נוספים וקידום התחדשות עירונית בערים השונות. יש לנו אינטרסים מובהקים. אנחנו לא יכולים לאפשר לאויב לצאת ולהגיע לנקודת מוצא שבה במאבק עתידי הוא יגבור עלינו. לא נאפשר שאדמת סוריה תהפוך להיות מקפצה להעברת נשק מפר איזון ללבנון וליצירת צבא איראני שמאיים מעומק סוריה ולפתיחת חזית נוספת ברמת הגולן."
מנהל רשות מקרקעי ישראל, עדיאל שמרון: "הסכם הגג עם שדרות מרחיב את היצע הדיור בדרום ומאפשר לזוגות צעירים ומחוסרי דיור הזדמנות אטרקטיבית לקורת גג נאותה. רמי פועלת להגביר את שיווקי הדיור בכל מקום אפשרי הן בלב אזורי הביקוש והן בצפון ובדרום. ההסכם מצטרף להסכמים הנוספים בדרום הארץ; אופקים, נתיבות, דימונה, אילת. רמ״י רואה עצמה מחויבת להגדלת היצע יחה״ד ולפיתוח ערי הדרום כמו גם ליתר אזורי הארץ".
ראש עיריית שדרות, אלון דוידי: "הסכם הגג שחתמנו עליו היום עם משרדי האוצר והשיכון הנו הסכם אסטרטגי ודרמטי לעיר שדרות. ההסכם הוא המשך ישיר להשקעתם של ראש הממשלה ושרי האוצר והשיכון בעיר שדרות. בעבודה על הסכם הגג, ראינו לנגד עינינו רק דבר אחד – את עתידם של תושבי שדרות. מרכיב מרכזי בהסכם הנו הדאגה לשכונותיה הוותיקות בעיר ובזכות ההסכם, נמשיך בעבודתנו לטיפוח שכונות אלו. בנוסף, דאגנו להגדלת ההכנסות העצמאיות של העיר באמצעות אזורי תעשייה, מסחר ותעסוקה, מה שייתן מענה לתעסוקה עבור התושבים החדשים שייקלטו בעיר".
מנכ"ל משרד השיכון, חגי רזניק:"כמי שבגר ופעל בנגב שנים רבות, אני גאה על הסכם הגג החשוב עליו חתמנו היום. חיזוקה של העיר שדרות מקבל ביטוי בהסכם לא רק בשיווק יחידות דיור,כי אם גם בהקמת מוסדות ציבור ובהשקעה חסרת תקדים בפיתוח ובתעסוקה. הסכם הגג שהובלנו מקדם חוסן חברתי אמיתי לשדרות ולנגב".
על רקע הסדר הגג בשדרות, התייחס שר האוצר לביקורת שנמתחה עליו ועל תוכנית מחיר למשתכן מבנק ישראל – כזכור בדוח שפרסם בנק ישראל על מצב המשק ל-2017 נטען כי תוכנית מחיר למשתכן אינה נותנת מענה מלא, שרבים מהזוכים מבטלים את זכייתם וכי זוגות צעירים רבים מעדיפים לרכוש דירות בשוק החופשי מכיוון שהדירות המוזלות אינן במיקום או בסטנדרט בנייה המתאים להם. כמו כן, נמתחה ביקורת על משך ההמתנה הארוך לדירה ועל כך שחסר דירות באזורי הביקוש. בדוח היתה גם התייחסות להסכמי גג – חוקרי בנק ישראל הסבירו כי רשויות חלשות שחותמות על הסכמים כאלה מסכנות את יציבותן הפיננסית. הרשויות להערכת בנק ישראל יתקשו בעתיד לממן את הפיתוח והתחזוקה הנדרשים לצורך התוספת העצומה של בנייה למגורים.
כחלון מיהר להגיב כבר אז, ועכשיו הוא ממשיך – "הסכמי הגג הם השיטה הטובה ביותר לפתרון משבר הדיור. רק כך מוסדות החינוך, התרבות, הכבישים והתשתיות מחכים לתושבים ולא להיפך. אנחנו כבר עומדים על 450,000 יחידות דיור בהסכמי גג. אנחנו רואים וקוראים את ההתקפות ומתגברות על תכנית מחיר למשתכן. ככה זה ברפורמות, כמה שתוקפים אותנו יותר זה הסימן שאנחנו מצליחים יותר" . כמו כן, אמר כחלון כי ההתקפות על מחיר למשתכן הם סימן להצלחת התוכנית.
אז אולי יש באמת התקופת מצד אינטרסים, אבל יש גם התקופת מבית, יש גם התקפות מאנשי אקדמיה, יש גם התקפות מצד כלכלנים. עזבו את הקבלנים, נניח שכולם לא אובייקטיבים, אבל מה עם כל הגופים האחרים שטוענים נגד התוכנית, ומה עם האנשים "הפשוטים" שזכו בדירה והתחרטו – גם הם עדות להצלחת התוכנית?