ריבוי מלווים ותיקים חופפים – בין תיקי האשראי של הבנקים עשויה להתקיים חפיפה כתוצאה מחשיפה ללוֹוים משותפים. תופעה זו יוצרת ערוץ קישוריות שדרכו זעזוע ייחודי לבנק מסויים עלול לעבור לבנקים נוספים ולהפוך למערכתי.

תקציר הניתוח שנכתב ע"י ד"ר קונסטנטין קוסנקו, נועם מיכלסון וטל סידו:

קשרי הגומלין בין הבנקים הם ערוצים פוטנציאליים להעברת סיכונים, להעצמתם ולהפיכתם למערכתיים. האגף ליציבות פיננסית בבנק ישראל עוקב אחר התפתחותם של קשרים אלה. בתיבה המצורפת מתוארת המתודולוגיה המשמשת אותנו לבחינת  מידת החפיפה בתיקי האשראי של הבנקים בישראל, המהווה את אחד הערוצים הללו, ומציגים ממצאים עיקריים. הניתוח מתבסס על דוחות חשיפות אשראי גדולות המדווחים לפיקוח על הבנקים אחת לרבעון בין השנים 2005-2015.

מידת החפיפה נקבעת בהתאם לדימיון בין תיקי ההלוואות של הבנקים. הדימיון גדל ככל שבתיקי ההלוואות של הבנקים השונים קיימות הלוואות שניתנות לאותן חברות. ככל שהלוואות אלה משמעותיות יותר מבחינת גודלן כך גדלה מידת הדימיון/חפיפה בין תיקי ההלוואות של הבנקים.

מהניתוח עולה כי הדימיון בתיקי ההלוואות של הבנקים בישראל ירד במהלך השנים האחרונות אך עדיין מידת החשיפה ללווים משותפים אינה מבוטלת. תופעת הדימיון בין תיקי ההלוואות נוצרה מביקוש של חברות גדולות לאשראי עבור מימון הפעילות שלהן שבנק אחד לא מסוגל לספק, וזאת למשל בשל מגבלות רגולטוריות על חשיפה ללווה בודד, לקבוצת לווים ולענף. בנוסף, היענות של בנק להיות מלווה ללווה שכבר לווה מבנק אחר תלויה, בין היתר, בגורמים הבאים: היכרות הבנק עם תחום הפעילות של הלווה, כלומר הענף בו פועל הלווה, או עם חברות אחרות הנמנות על אותה קבוצת לווים אליה הוא משתייך; העדפה להלוות לחברה אשר כבר לווה מבנק שדומה לו מבחינת הרכב תיק הנכסים –  תופעה זו נמצאה גם במחקרים דומים בעולם (Love for correlation).

עוד בנושא חדשות

כאמור, חפיפה בתיקי הנכסים יוצרת קישוריות בתוך המערכת הפיננסית, דרכה זעזוע ייחודי לבנק מסוים או ללווה גדול יחסית מתעצם ומתפשט בכלל המערכת והופך למערכתי. מידת ההתפשטות והעוצמה תלויים במידת הקישוריות ובעוצמת הזעזוע הראשוני. הניתוח של תופעת התיקים החופפים והקישוריות מספק לבנק ישראל כלי נוסף לניטור וניתוח התפתחות הסיכונים במערכת הפיננסית והשלכותיהם על תפקודה.

שרגא בירן, בעל השליטה בעבר בקבוצת הריבוע הכחול/ מגה, ומעורכי-הדין העשירים בישראל, חשב שהוא לא צריך לשלם מס על הכנסותיו מהשכרת דירות – מדובר על 24 דירות, אבל בירן סבר שמדובר בהכנסות פסיביות, ולכן אין בהן עניין עסקי ולכן הן פטורות. שטויות כמובן, אבל רק שהעניין הגיע לבית המשפט העליון התקבלה הכרעה סופית.

בירן ישלם מס בשיעור המוטל על "עסק" בגין הכנסותיו מהשכרת 24 דירות שהיו בבעלותו בת"א, בירושלים וברחובות, ולא מס מופחת בגין השכרת דירות באופן פרטי – כך קבעו שופטי ביהמ"ש העליון שביטלו את הכרעת בית המשפט המחוזי בירושלים שקבע כי בירן ישלם מס בשיעור מופחת של 10% בלבד כמשכיר פרטי של הדירות (השכרה פאסיבית). המשמעות של הכרעת העליון עוד מיליוני שקלים שבירן צריך לשלם, ובצדק, והמשמעות העקיפה היא נגד אותם משתמטים שמסוגלים לטעון שפעילות של עשרות דירות להשכרה היא לא עסק – אז מה היא כן – תחביב?

ההחלטה ניתנה במסגרת ערעור שהגישה רשות המסים על הכרעת המחוזי בעניינו של בירן, וערעור נוסף שהוגש בעניינם של האחים דפנה ודן לשם שירשו 24 דירות ו-4 נכסים עסקיים מאביהם המנוח, והשכירו את כל הנכסים הללו – תמורת כחצי מיליון שקל בשנה לכל אחד מהם. ביהמ"ש המחוזי קבע כי גם הם ישלמו מס מופחת בשיעור של 10%, המוטל על אזרחים המשכירים דירות ונכסים באופן פרטי. העליון קיבל את שני הערעורים שהגישה רשות המיסים, וקבע כי גם בירן וגם האחים לשם ישלמו מס על השכרת הדירות כמי שמפעילים "עסק" ולא כבעלי דירות פרטיים, הזכאים למס המופחת.

למדריך מס על השכרת דירה 

למחשבון מס על השכרת דירה 

עוד בנושא חדשות

בעל נכסים רבים בירושלים נעצר בחשד כי העלים הכנסות של מיליוני שקלים שנתקבלו בגין השכרתם.

בית משפט השלום בירושלים הורה על מעצרו ושחרורו בערבות של חשוד בהעלמת הכנסות של מיליוני ₪ בגין השכרת נכסים רבים שבבעלותו שעליהם לא דיווח. את החקירה בתיק ביצעה יחידת חקירות מס הכנסה ירושלים והדרום.

כמפורט בבקשת המעצר, יחידת החקירות קיבלה מידע לפיו לחשוד, משה יעקובוף (75) מירושלים, בניין דירות ברחוב אדוניהו המלך וכל הדירות בו מושכרות בשכר דירה חודשי,  מבלי שהחשוד מדווח על כך לרשות המסים. ליעקובוף נשלח טופס הצהרה על נכסים (5329) בו היה אמור להצהיר על נכסים שבבעלותו, אך למרות שקיבל את המכתב, לא ענה החשוד למכתב ולא השיבו לרשות המסים. החשוד זומן לחקירה במס הכנסה אך לא הופיע בטענה כי אינו מרגיש טוב.

השבוע, הגיעו חוקרים מהיחידה לחנות בעיר על מנת לזמן את שוכר החנות לתת עדות בתיק, ומצאו שם את יעקובוף ובנו. החשוד נלקח לחקירה בה הודה כי בבעלותו 2 דירות בפסגת זאב, וילה המושכרת לישיבה בשכונת מעלות דפנה, נכס המחולק ל- 5 דירות ברחוב אדוניהו המלך, חנות ברחוב פינס ודירה בשכונת קריית משה. מהחקירה עולה כי כל הנכסים מושכרים החל משנת 2008 ואין בגינם דיווח לרשות המסים. על פי הודאת החשוד, סך ההכנסות הלא מדווחות בתקופה זו עומד על כ- 1,800,000 ₪.

חברת החשמל ומשרד האוצר הגיעו להסכם לפיו יפונו שטחים גדולים של חברת החשמל מרחבי תל אביב ובמקומם ייבנו אלפי יחידות דיור. נשמע  להיט, אבל רגע…חברת החשמל הרי לא נדבנים, ואם הם מפנים אךת השטח הם רוצים תמורה, ובכן התמורה היא אפשרות לרכוש את אגרות החוב הצמיתות שיש להם כלפי רשות מנהל מקרקעי ישראל בסכום זניח לערך הריאלי – 15 מיליון שקל במקום סכום גבוה פי כמה מונים. כמו כן, רשות מקרקעי ישראל תישא בעלויות הפינוי. ככה זה עושה "יותר שכל", אבל בשורה התחתונה – למרות שיש כאן תמורה גדולה לחברת החשמל, הרי שמדובר בצעד מבורך – עוד אלפי דירות במקומות מבוקשים בתל אביב.

על פי האוצר, מדובר בהסכם שהוא לכל הפחות מהפכה – "נחתם הסכם היסטורי להסדר נכסיה של חברת החשמל שיאפשר פיתוח אלפי יח"ד, שטחי תעסוקה והקלת עומסי תנועה בתל אביב-יפו", מדגישים באוצר, "על פי ההסכמים עליהם חתמו מדינת ישראל, חברת החשמל, רשות מקרקעי ישראל ועיריית תל אביב-יפו, תעביר חברת החשמל לרשות מקרקעי ישראל ולעיריית תל אביב 16 נכסים אשר אינם משמשים את החברה בשרשרת היצור.

מדינת ישראל, חברת חשמל, רשות מקרקעי ישראל ועיריית ותל אביב-יפו, חתמו על הסכם באשר להסדר נכסיה של חברת החשמל לישראל. ההסכם מביא למיצוי התועלות המשקיות מנכסיה של חברת החשמל ובכך מקל על החסמים לפיתוח ולדיור בכל רחבי הארץ ובפרט בעיר תל אביב-יפו. בהובלת החשב הכללי במשרד האוצר רוני חזקיהו, הגיעו הצדדים לפריצת דרך אשר תביא היום לחתימת הסכם היסטורי בין המדינה, חברת החשמל ועיריית תל אביב-יפו. מצד המדינה לקחו חלק במו"מ נציגי רשות מקרקעי ישראל, אגף החשב הכללי, אגף התקציבים ורשות החברות הממשלתיות.

על פי ההסכם שנחתם תתפנה חברת החשמל מ-16 נכסים בכל רחבי הארץ, ביניהם נכסים מרכזיים בעיר תל אביב-יפו, באופן שיאפשר פיתוח מידי של אלפי יחידות דיור בלב אזורי הביקוש, הקלת עומסי תנועה והקמת פארקים ואזורי תעשיה ומסחר. בין הנכסים המתפנים שטחים באתר רידינג שיאפשרו את פיתוח אזור הנמל צפונה, שטחים במתחם הירקון, מעגנת חברת החשמל, חוף רחצה באילת, ושטחים פוטנציאליים לדיור בירושלים. במסגרת העסקה, עלויות הפינוי והבינוי של חלק מן הנכסים ימומנו על ידי רשות מקרקעי ישראל. בנוסף, בהתאם לתנאי אגרות החוב הצמיתות אשר הנפיקה החברה למדינת ישראל, תוכל חברת החשמל לפרוע אותן בתמורה לערכן הנומינאלי העומד על כ- 15.5 מיליון ₪, מהלך אשר ישפר את מבנה ההון של החברה ואת מצבה הפיננסי.

שר האוצר, משה כחלון: "ההסכם שנחתם היום הוא המשך ישיר למדיניות שהובלנו בשנתיים האחרונות לפינוי שטחים המוחזקים על ידי גורמים שונים לטובת שימושים ציבוריים. כפי שעשינו בפינוי חוף קצאא באילת לטובת הציבור, השטחים שיתפנו כתוצאה מההסכם אליו הגענו ישמשו לבניית אלפי יחידות דיור ומקומות תעסוקה בלב אזורי הביקוש. אנחנו נמשיך באותה המדיניות ונפנה שטחים נוספים המוחזקים על ידי גורמים ממשלתיים לטובתם של אזרחי ישראל".

עוד בנושא חדשות

החשב הכללי, רוני חזקיהו: "ההסכם שנחתם הוא תוצאה של שיתוף פעולה יוצא דופן, ראוי ונכון בין המדינה, חברה ממשלתית ורשויות מקומיות, ממנו כל הגורמים יוצאים נשכרים. אנו מאמינים כי על דרך שיתוף פעולה ניתן להגיע להישגים רבים נוספים, לטובת הציבור".

מנכ"ל רשות מקרקעי ישראל, עדיאל שמרון: "רשות מקרקעי ישראל מהווה, בפעם נוספת, גורם אשר מוביל תהליכי פיתוח כלכלי וניצול יעיל של הקרקע וזאת באמצעות העמדת קדם מימון בהיקפים משמעותיים ומתן תמריצים כלכלים לפיתוח הקרקע. פעילות זו מתאפשרת בעקבות פעילותה הכלכלית העניפה של הרשות. הסכם הסדרת הנכסים עם חברת החשמל יקדם הגדלה נוספת של היצע יחה"ד באזורי ביקוש מובהקים אשר ישווקו במרביתם במסלול מחיר למשתכן".

יו"ר דירקטוריון חברת החשמל, יפתח רון טל: "זו בשורה חשובה לציבור וגם  למשק החשמל. לצד ההסכם ההיסטורי לרפורמה בחברה נרשם הישג חשוב ונדרש להסדרת נכסי הנדל"ן של החברה, אשר בראש ובראשונה יביאו לפינוי שטחים יקרים ממרכז תל אביב לטובת הציבור. ההסדר יניב לחברה הן הכנסות, הן חיסכון, ובעיקר ישפר באופן משמעותי את האיתנות הפיננסית של החברה. אני מברך את הנהלת חברת החשמל והממשלה על המהלך ההיסטורי הזה".

ראש רשות החברות הממשלתיות, ינקי קוינט: "אני מברך על הסדר הנכסים שמסדיר קניינית את מצבת הנכסים של החברה, מייצר תמרוץ להתייעלות ופינוי שטחים ומסייע ליצירת יחידות דיור חדשות באיזורי ביקוש. ההסדר אף תורם לאיתנותה הפיננסית של החברה והוא אחד מצעדים רבים אשר יהפכו את החברה לחברה יציבה ואיתנה יותר".

מנכ"ל חברת החשמל, עופר בלוך: "בתום חודשים ארוכים של התדיינות הצלחנו להביא להסכם מאוזן אשר מייצר ודאות לחברת החשמל לצד פינוי נכסים יקרים באזורי הביקוש ומעבר למתחם חלופי המתאים יותר לפעילות העכשווית של החברה תוך חסכון משמעותי בעלויות. אלו הם צעדים אסטרטגיים-ניהוליים מתבקשים בעידן של רפורמה במשק החשמל".

ראש עיריית תל אביב-יפו, רון חולדאי: "כחלק מהמאמץ המתמשך של עיריית תל אביב-יפו וההשקעה בפיתוח העיר, ניתנה תשומת לב מיוחדת להפיכת שטחים שהיוו תשתיות או שימשו לתעשייה, לסביבה אורבנית המתאימה לעידן החדש. פינוי מתקני חברת החשמל תורם להתפתחותה של העיר ומהווה בשורה לציבור שיוכל לעשות שימוש בשטחים אלה: מרינה חדשה במעגנה הנטושה מול רידינג, הרחבת מחלף השלום והקלה על עומסי התנועה במקום המתקן ביגאל אלון ועוד".

קרנות נאמנות הן עדיין אפיק ההשקעה הפופולארי של הציבור – השקעות ישירות במניות ואגרות חוב לא ממש פופולאריות בקרב הציבור הרחב, אבל השקעה בקרנות נאמנות כן – עבור התענוג הזה, הציבור משלם דמי ניהול, אבל מקבל ניהול צמוד ומקצועי.  קרנות הנאמנות נמצאות בשנים האחרונות תחת "מתקפה" כאשר המכשירים הפסיביים – תעודות הסל וקרנות הנאמנות המחקות מגדילות את חלקן, תחת הרציונל שעדיף להשקיע במכשירים עוקבי מדדים מאשר מכשירים מנוהלים אשר גובים דמי ניהול גבוהים יותר.

כאן, תוכלו לקרוא על היתרונות והחסרונות של קרנות הנאמנות; וכאן על כל מה שצריך לדעת על תעודות הסל.

 כך או מאחרת, הנה הסיכום השנתי של תעשיית קרנות הנאמנות – ביצועים ותמצית העניינים המרכזיים בתעשיית הקרנות ב-2017.

ובכן, מסתבר שתעשיית קרנות הנאמנות רשמה תשואה חיובית ממוצעת של 5.1%.  הקרנות המסורתיות (ללא כספיות) השיגו תשואה של כ-5.6%

שנת 2017 בשווקים הפיננסים הייתה חיובית באופן יוצא דופן: ניצחונו של דונלד טראמפ בבחירות בארה"ב יצר אווירה מאוד אופטימית בשווקים בעיקר תודות לרפורמת המסים המתוכננת. בנוסף, השיפור הניכר בנתונים הכלכליים באירופה, והמשך הריבית הנמוכה עד אפסית במרבית השווקים, הביאו לכך שבסיכום השנה מדדי המניות המקומיים והגלובליים רשמו עליות שערים ניכרות. ריבית בנק ישראל לא השתנתה במהלך השנה ונותרה בשיעור של-0.1%. בעקבות זאת, אגרות החוב הממשלתיות והקונצרניות סיכמו אף הן את 2017 בעליות שערים נאות. בסיכומה של השנה, הקרנות המסורתיות רשמו גיוסים גבוהים מאוד המסתכמים ל-22.8 מיליארד ₪.

עוד בנושא מדריכי קרנות נאמנות

הקרן שרשמה את התשואה השנתית הגבוהה ביותר ב-2017 היא הקרן "איילון D6 אקסטרים 500S&P פי 3" שזינקה ב- 62.37%.

בצד השני, הקרן שהשיגה למשקיעים את התשואה הגרועה ביותר השנה היא: "מודלים F0 לונג דולר פי 3" לאחר שצנחה בכ-26.05%.

סיכום 2018 בשוק הרכב: נמסרו 282 אלף רכבים – ירידה לעומת שנה קודמת

היקף הרכבים החדשים שנמסרו בשנת 2017 ירד לראשונה לאחר שש שנים של עליות. בשנת 2017  נמסרו 281,563 כלי רכב חדשים, ירידה של 2%  לעומת 2016. החולשה התעצמה בחודש דצמבר –  נמסרו 5798 כלי רכב בלבד, ירידה של 20% לעומת חודש קודם (דצמבר עונתית נחשב חודש חלש).  שליש מהמכירות בשנה החולפת היו של רכבי פנאי וכביש-שטח, לעומת 22% ב-2016.

את המסירות ב-2017 הובילה יונדאי שמסרה 36,731 כלי רכב – ירידה של 6% לעומת שנה שעברה. במקום השני – קיה עם 35,663 מסירות –  ירידה של 6% לעומת שנה קודמת;  במקום השלישי טויוטה עם 31,103 מסירות, עליה של 3% לעומת תקופה מקבילה;  במקום הרביעי סקודה עם 21,742 מסירות, עליה של 11%. במקום החמישי סוזוקי עם 16,619 מסירות-  עליה של 24%. במקום השישי ניסאן עם 14,342 מסירות, עליה של 23%. שימו לב דלק עם מאזדה לא נמצאת בין המובילות.

מגמה נוספת שנרשמה בשנה החולפת – עלייה במסירות  רכבי פנאי ושטח וגם ברכבי יוקרה. תחום רכבי היוקרה המשיך לעלות ב-2017 כשרוב המותגים רשמו עליה דו ספרתית לעומת שנה קודמת. בלטו במיוחד מותגי פאר וספורט אקזוטיים דוגמת פורשה ומזראטי, שכמעט הכפילו את מכירותיהם ביחס ל-2016. במגמה הזו עשויה להימשך גם ב-2018.

בנק לאומי מצטרף לשורה של גורמים שסבורים ששער החליפין של הדולר נמוך מדי, ומתחת לנקודת האיזון. היה זה אלכס זביזנסקי כלכלן המקרו של מיטב שאמר בראיון להון שהוא חוזה בשנת 2018 התחזקות של הדולר, אבל בפועל, רוב הכלכלנים סבורים כך. גם הכלכלנים בסקירה מעודכנת סבורים שהדולר בכיוון מעלה

"הפער בין הריביות המוניטאריות של ארה"ב ושל ישראל צפוי להמשיך ולהתרחב גם במהלך שנת 2018", כותבים כלכלני לאומי בסקירה מעודכנת, "התרחבות זו ממתנת את הלחצים הבסיסיים לתיסוף השקל, ויכולה אף להביא לעלייה בתנודתיות שער החליפין. אנו ממליצים על חשיפה מט"חית בתיק ההשקעות באמצעות אחזקות באפיק המנייתי והקונצרני בחו"ל ללא גידור החשיפה המטבעית. זאת, גם בשל אופיה הממתן של חשיפה מטבעית על התנודתיות הכוללת בתיקי ההשקעות. עוד נציין כי התיסוף שנרשם בשקל מול הדולר במהלך שנת 2017, נבע רובו ככולו מהיחלשות הדולר בעולם, במקביל לאופטימיות הגבוהה בשווקים הפיננסיים".

 

הדולר – לאן? 

 

עוד בנושא חדשות

 

 

בנק ישראל מציג – כך הפסדנו 100 מיליארד שקל

למה בנק ישראל מתעקש להשאיר את יעד האינפלציה, למרות שהוא לא ריאלי? כמה הפסיד בנק ישראל מהמשחקים שלו בשוק המט"ח? ומי ישלם את המחיר?

בנק ישראל הוא הבנק של כולנו והוא אמור לדאוג לנו אזרחי המדינה. המטרות שלו הן: לשמור על יציבות המחירים, לספק יעד לתחזית מדד המחירים, לתמוך ביציבות הפיננסית של המשק, ולתמוך במדיניות הכלכלית של הממשלה. לא המצאתי, רק סיכמתי את מה שכתוב באתר של בנק, וגם אם פספסתי איזו מטרה, היא לא פוגמת בעיקר – בנק ישראל אמור לספק יציבות – יציבות מחירים, יציבות פיננסית.

מאות רבות של עובדים בבנק ישראל מנסים ליישם את המטרות האלו הלכה למעשה. הם מקבלים על זה הרבה כסף (עובדי בנק ישראל הם מהיקרים במגזר הציבורי), אבל לא בטוח שהם ממש מצליחים. נתחיל בכישלון "קטן" – הבנק נכשל בשנים האחרונות במתן תחזית למדד המחירים לצרכן – היעד שלו הוא למדד מחירים של בין 1% ל-3%. אלא ששנה אחרי שנה מסתבר שהיעד רחוק ממה שקורה בפועל. תדמיינו מנכ"ל שנותן תחזית ומפספס אותה שנה אחרי שנה – הוא היה נשאר מנכ"ל? כנראה שלא

יעד מדד המחירים לצרכן – בדיחה טובה

עוד בנושא הרהורי בורסה

אחלה עבודה יש לאנשים בבנק שאחראים על קבעת היעד. הם כנראה קצת בודקים, חוקרים, מריצים רגרסיות, ובסוף לא משנים כלום, ולא משנה מה קורה מסביב. וברצינות – למה לא משנים? אולי מכיוון שאף אחד כבר לא לוקח את התחזית של בנק ישראל ברצינות, גם לא הבנק עצמו; ואולי כי יעד זה יעד לטווח ארוך , אז שטויות פספסנו כמה שנים טובות, צריך להסתכל על הטווח הארוך יותר – אז מה אם גב' כהן מחדרה דווקא מאמינה ליעד בנק ישראל ולפי התחזית של הבנק היא בחרה את המסלול משכנתא. אז מה עם מר כהן מגבעתיים השקיע באג"ח צמודות מדד כי הוא מאמין לבנק ישראל. טועים, קורה.

ומה לגבי המטרה של יציבות מחירים – נראה שהבנק מצליח במטרה הזו, אחרי הכל המחירים, כך מספר לנו מדד המחירים לצרכן מדי חודש, לא ממש זזים בשנים האחרונות. רק שיש בעיה אחת – העם אומר ההיפך – העם אומר שיוקר המחייה עולה ועולה, ושקשה יותר ויותר לסגור את החודש. אז איך זה מסתדר? יש כמה הסברים, אחד מהם הוא פיצול אישיות – אנחנו (העם) יושבים בבתי קפה, מבזבזים כסף, נוסעים לחו"ל, רוכשים רכב, קופצים כל יומיים למסעדה, בקיצור חיים את החיים הטובים, אבל לצד זה אנחנו מתלוננים, קשה לנו עם יוקר המחייה, החיים כאן קשים וכו' וכו'. ואם זה המצב אז כנראה שאין מקום לטענות נגד בנק ישראל – המחירים יציבים, זה אנחנו שפשוט שורפים כסף ונמצאים באוברדרפט תמידי.

 

מדד מחירי הדירות לא מתבטא במדד המחירים לצרכן

ויש הסבר נוסף, שנמצא עמוק עמוק בתוך טבלאות מדדי המחירים לצרכן. הידעתם שמדד מחירי הדירות אינו חלק מהרכב מדד המחירים לצרכן? יש בזה הגיון מסוים – מדד המחירים לצרכן מודד סל של מוצרים מתקופה לתקופה, אבל הוא לא מודד ערך של נכסים, הוא לא אמור לבטא את נכסי הנדל"ן והשינויים בהם. כן יש בה את עלות אחזקת הדירה השוטפת והשינוי בה על פני התקופה, אבל לא את השינוי במדד מחירי הדירות.  המשמעות היא שמחירי הדירות זינקו פי שתיים בפחות משבע שנים, ואין לזה זכר במדד המחירים לצרכן, אבל יש לזה השפעה פסיכולוגית גדולה – אנשים מרגישים שהחלום מתרחק מהם, שהסיכוי לקנות דירה יורד, וההרגשה הזו מתדלקת את התחושה שיוקר המחירים עולה.

כך או אחרת, במטרה הזו, בנק ישראל לא נכשל (לפחות על פי המדידה הקיימת – דרך מדד המחירים לצרכן), אלא שהסיפור הגדול לא נמצא במטרות המוצהרות, אלא במטרות המעין עקיפות.  לא כתוב בשום מקום שאחת המטרות של בנק ישראל היא לקנות דולרים, וגם לא כתוב בשום מקום שהבנק צריך להשקיע כספים בניירות ערך. לא כתוב, כי פשוט אלא לא המטרות של הבנק, אבל רכישות הדולרים הפכה להיות פעילות מרכזית, מאוד מרכזית של הבנק.

למה בנק ישראל רוכש דולרים?

התפקיד של הבנק, בין היתר, הוא לשמור על היציבות הפיננסית וזה מתבטא בשמירה על יחסי מטבעות סבירים (בהינתן הריביות), ובמילים פשוטות בנק ישראל אמור לדאוג ליציבות המשק גם דרך שוק המט"ח. בשנים האחרונות השקל שלנו הולך ומתחזק מול הדולר (המטבע שלנו הוא הכי חזק בעולם) בצורה מאוד משמעותית. זה פוגע ביצואנים, וזו במקרים רבים פגיעה אנושה. אז בנק ישראל החליט שהוא קונה דולרים וכך בעצם מונע (לגישתו) את התחזקות השקל – הבנק מזרים ביקושים לשוק המט"ח (לדולרים), ומגביר את הביקוש לדולר ובהתאמה מנסה להעלות את מחיר הדולר (ומחליש את השקל).

טוב, עם הכוונה המקורית אי אפשר להתווכח היא פשוט כוונה טובה ונכונה. אבל, עם הביצוע של הבנק אפשר להתווכח. ההתנהלות של הבנק ב-10 השנים האחרונות בשוק המט"ח היא בדיחה. הספקולנטים והסוחרים חוגגים על הגב של בנק ישראל. הבנק קונה דולרים, חושב שהוא השפיע על שער הדולר, ואחרי כמה ימים, המחיר חוזר לנקודת ההתחלה (לפני ביצוע ניסיון הוויסות של הבנק), וכך זה קרה עשרות פעמים, אם לא יותר בתקופה הזו (כנראה שאפילו מאות פעמים). הסיבה לכך היא פערי ריביות שעדיין מספקים יתרון לריבית כאן (הריבית השקלית) דבר שגורם למכירה של הדולר, רכישת שקלים והשקעתם בריבית שקלית.  אני לא כלכלן גדול (למרות התואר השני), אבל אני יודע שהכל זה עניין של ציפיות – האם בנק ישראל לא יכל במקום הרכישות בפועל לשדר לשוק בתחכום ואפילו במניפולציות שהוא לא ייתן לדולר ליפול? האם האוצר יחד עם בנק ישראל לא יכלו לעשות משהו קצת יותר חכם מאשר לקנות דולרים בהיקף של מעל 120 מיליארד. לפני עשור, אגב, זה היה סביב ה-20 מיליארד דולר, אבל מר פישר וגברת פלוג התאהבו בשיטה ורכשו דולרים ב-100 מיליארד דולר.

הדו"ח הכספי של בנק ישראל – קטסטרופה  

רכישה של 100 מיליארד דולר לא עזרה למנוע את נפילת הדולר בשנים האחרונות (ראו גרף) וממש לא בטוח שהיא הועילה במשהו. לא בהכרח יש קשר בין השער למחזור ולרכישות המטבע; שער הדולר יכול להיות ביום מסוים ללא שינוי במחזור של 1 מיליארד דולר, ולמחרת לרדת ב-0.5% במחזור של 80 מיליון דולר. זה שוק מורכב, זה שוק של שחקנים מתוחכמים לצד ספקולנטים, והיכולת של בנק ישראל לקבוע את המחיר שקולה לזריקת כסף לפח. תדמיינו למשל שמדינת ישראל מחליטה לשמור על מחיר מניית טבע כי זה חשוב למשק שטבע לא תיפול – המשקיעים ימכרו למדינה הפראיירית מניות במחיר גבוה, ולבסוף שהמדינה תגיע לתקציב הרכישה, המחיר יירד למחיר הטבעי.

אז יש ויכוח אם בכלל השיטה הזו נכונה, אבל זה לא רק העניין המהותי, העניין הגדול כאן הוא הכמות – היקף הרכישות. מילא לקנות דולרים כדי לנסות לחזק את השקל, אבל אתם רואים שזה לא עובד, אז למה להמשיך?

כנראה שהסיבה מאוד פשוטה – אין לבנק ישראל כלים אחרים (או שהוא חושב שאין לו כלים אחרים) ואין לסמכויות הכלכליות במדינה (האוצר ובנק ישראל) טריק אחר, וכל זה שברקע יש תמיכה ציבורית כמעט מקיר לקיר בתוכנית רכישת הדולרים. זה הרי טוב למשק, טוב ליצואנים, טוב לציבור. אבל  אני לא בטוח בכך, והדו"חות הכספיים של בנק ישראל מספרים על הפסדי עתק שמישהו בסוף צריך לשלם אותם – אנחנו.

 

הפסד של 100 מיליארד דולר וכולם שותקים

ההרפתקה של בנק ישראל בעשר שנים האחרונות עולה הרבה מאוד כסף –  לבנק יש גירעון בהון של 61 מיליארד שקל (על פי הדוח ל-2016 – הדוח האחרון שפרסם הבנק), והגירעון זינק על פי חישוב גס לאזור ה-100 מיליארד שקל ב-2017 ( הדולר צנח קרוב ל-10% – הפסד של כ-35-40 מיליארד שקל לבנק ישראל).

קשה להאמין – ההרפתקה של בנק ישראל עולה כבר 100 מיליארד שקל (וייתכן מאוד שהיא לא באמת עזרה), ורק כדי לקבל פרופורציות – השנה חגגה המדינה תקבול של 4 מיליארד שקל כתוצאה מהאקזיט הכי גדול שהיה כאן – מכירת מובילאיי לאינטל. הסכום הזה, שמבטא את תשלום המס על רווחי ההון בעסקה, היה בכותרות חודשים רבים והוא אחד מהמנועים מאחורי הקלות המס (נטו משפחה ועוד). ה-4 מיליארד האלו נמכרו לציבור כהישג ענק, עוד ביטוי לחוזקה של הכלכלה שלנו, וכחלון גם ניסה לעשות מזה עוד רווח פוליטי, אבל בחצר האחורית שלו יש השנה הפסד של  35-40 מיליארד שקל, ואת זה אי אפשר למכור לציבור כהישג, אז מטאטאים את זה מתחת לשטיח.

האמת שההפסד והגירעון גדולים עוד יותר. 100 מיליארד שקל של הפסדים (שהתעצמו בשנים האחרונות), לא מבטאים את ההפסד הריאלי, את החלופה לכסף. אם במקום להשקיע בדולר, הבנק היה מייצר תשואה מאוד סולידית על הכסף (פיקדונות), הוא היה מרוויח כמה עשרות בודדות של מיליארדים. כלומר, ההפסד הריאלי הוא אולי 120 מיליארד ואפילו יותר. חכו לחשבון!

ושימו לב לנתון הבא – 100 מיליארד שקל זה בערך 12 אלף שקל לאדם, משפחה ממוצעת הפסידה בגלל הפעילות של בנק ירושלים כ-40-60 אלף שקל – זה כבר כסף גדול, זה כסף שיחלחל מהכיס שלנו. איך בעצם? אומרים לי שבנק ישראל לא ייצטרך לדאוג לסגירת הגירעון הזה, כי יש חוק מיוחד שדואג לו, אבל החוק דואג ליציבתו, הוא לא דואג שלא לשלם את החובות. כלומר, אפשר להפסיד, ואולי ייקח זמן עד שהדרישה תגיע, אפשר להתגלגל כמה שנים,, אבל אי אפשר לעבוד על כולם כל הזמן – זו פצצה – מישהו צריך לשלם את הכסף וזה יכול להיות המדינה שתכסה את החוב, וזה יכול להיות בנק ישראל שפשוט ידפיס כסף, אבל אז אולי לא ייקחו מכם כסף ישירות, אבל הדפסת כסף, זה אינפלציה – שחיקה של ערך הכסף הקיים, זה סוג של מס, וזה במילים אחרות, לקחת כסף מהציבור.

 

 

 

 

 

 

 

נתון שיא בקצב האכלוס במע"ר תל אביב` כ 320,000- מ"ר ב-  2017.  

קצת האכלוס (Take Up) נטו, של משרדים Class A, במע"ר ת"א, שבר את כל השיאים בחציון השני של 2017 ועמד על כ- 230,000 מ"ר, לעומת 88,000 מ"ר בחציון הראשון. תוספת שטחי המשרדים בחציון הנוכחי עמדה על כ- 320,000 מ"ר (מגדלי אלון עם כ- 120 אלף מ"ר ועזריאלי שרונה עם כ- 116 אלף מ"ר). ב- 12 החודשים האחרונים קצב האכלוס הסתכם בכ-320 אלף מ"ר, נתון ללא אח ורע! ושוב, עיקר הביקושים הגיעו מחברות ההייטק. כך עולה מהמחקר הדו שנתי שעורכת חברת אינטר ישראל יועצי נדל"ן, המהווה את זרוע הפעילות המקומית של חב' Cushman & Wakefield הבינלאומית ,הנחשבת לאחת משלוש פירמות ייעוץ הנדל"ן הגדולות והמובילות בעולם.

מתוך היצע השטחים שהתווספו, אוכלסו כ- 67%, דבר שהוריד את שיעור התפוסה בחציון הנוכחי לכ-  92% לעומת החציון הקודם בו השיעור היה כ- 96% (כולל בני ברק ורמת החייל).

"בחציון הנוכחי נרשמה עליה נוספת של כ- 4.4% בדמי השכירות במע"ר ת"א, אשר הגיעו בממוצע ברמת גמר לכ- 104.4₪ למ"ר (לא כולל בני ברק ורמת החייל) לעומת כ- 100 ₪ למ"ר בחציון הראשון של 2017. כזכור, בחציון הקודם ראינו ירידה של 1% ביחס לחציון השני של 2016 וכעת, ניתן לייחס את העלייה לביקושים החזקים. ", מסביר יורם בלומנטל, שותף באינטר ישראל. "כאשר כוללים את בני ברק ורמת החייל, דמי השכירות עומדים בממוצע על כ- 97.8 ₪ למ"ר לעומת כ- 94 ₪ למ"ר בחציון הקודם, עליה של כ- 3.7%, זאת למרות יציבות בדמי השכירות בשני האזורים הללו".

סקירת שוק המשרדים של אינטר ישראל יועצי נדל”ן למחצית השנייה של 2017 התבססה על כ- 2.9 מיליון מ”ר שטח משרדים ביותר מ- 150 מגדלים יוקרתיים בגוש דן. לצורך הניתוח הסטטיסטי נלקח מדגם שכלל 87 מגדלים בשטח כולל של כ-2.2 מיליון מ"ר. מגדלים המשמשים דייר בודד או מספר מצומצם של דיירים ואין בהם תחלופה של דיירים, לא נלקחו במדגם.

עוד בנושא חדשות

בת”א נסקרו שישה צירי מע”ר (מרכז עסקים ראשי( מרכזיים – רוטשילד, שאול המלך, ציר החוף, מנחם בגין,  יגאל אלון ורמת החייל. בנוסף נסקרו ציר הבורסה בר”ג, וה– BBCבבני ברק.

התחזיות בדבר ירידה משמעותית בדמי השכירות, תאלצנה לחכות

כאמור, בחציון הנוכחי התווספו שטחי משרדים מפוארים –  class A – בשטח של כ- 320,000 אלף מ"ר. מתוך ההיצע החדש כ- 67% כבר אוכלסו, דבר המלמד על ביקוש אדיר וחסר תקדים לשטחי משרדים, בחלקו כבוש, שהתפרץ עם השלמת בנייתם של מגדלי היוקרה החדשים בת"א.

פייסבוק, אמזון, איירון סורס ואחרים, יחד עם חברות החללים המשותפים, עומדות בראש רשימת השוכרים של השטחים שהצטרפו בחציון השני של השנה. חלק ניכר מהשוכרים הגדילו את שטחי המשרדים שלהם באופן משמעותי ובכך תרמו לאכלוס שנרשם בחציון זה, כמו גם לעלייה בדמי השכירות במע"ר תל אביב. לאור זאת, התחזיות שצפו ירידה משמעותית בדמי השכירות, עקב הצפי לעודף שטחי משרדים לא התממשו.

ציר רוטשילד – דמי השכירות הממוצעים מזנקים לרמה של כ- 117 ₪ למ"ר, לעומת כ- 112 ₪ למ"ר כפי שנרשמו בחציון הקודם (עליה של יותר מ- 4%). כך, ממשיך הציר לשמור על רמת המחירים הגבוהה ביותר. שיעור השטחים הפנויים בציר רוטשילד הינו הנמוך ביותר עם כ- 1.4%, דבר אשר יכול להסביר את עליית דמי השכירות.

 

ציר שאול המלך – בניגוד לחציון הקודם בו נרשמה ירידת מחירים באזור, בחציון הנוכחי נרשמה עליה של כ- 1% כאשר המחיר הממוצע עלה לכ- 108 ₪ למ"ר לעומת כ-107 ₪ למ"ר בחציון הקודם. בעוד ששנים שומר ציר שאול המלך על היותו שני לציר רוטשילד בדמי השכירות הממוצעים, כעת תופס את מקומו בהפתעה, ציר מנחם בגין.

 

ציר מנחם בגין – בציר זה נרשמה העליה החדה ביותר (כ- 8%), כאשר דמי השכירות הממוצעים עומדים על כ- 115 ₪ למ"ר לעומת 106 ₪ למ”ר בחציון הקודם. שיעור השטחים הפנויים רשם גם הוא עליה חדה לכ- 10.8% לעומת כ- 3% בחציון הקודם וזאת בעקבות מגדלי היוקרה החדשים באזור זה הכוללים את מגדלי הארבעה ועזריאלי שרונה.

 

ציר יגאל אלון – ירידה נוספת של כ- 1% בדמי השכירות הממוצעים לרמה של כ-97 ₪ למ"ר לעומת כ- 98 ₪ למ”ר בחציון שלפניו. שיעור השטחים הפנויים זינק לרמה של כ- 16.5% לעומת כ- 0.6% בחציון הקודם וזאת בעקבות השלמת בנייתם של מגדלי אלון TLV.

מתחם הבורסה ברמת-גן – לאחר ירידה בחציון הקודם, בחציון המסוקר שמר האזור על רמת מחירים קבועה של כ-91 ₪ למ"ר.

בקו החוף – נרשמה יציבות בדמי השכירות העומדים על כ- 78 ₪ למ"ר

בבני ברק – נרשמה יציבות בדמי השכירות העומדים על כ- 78 ₪ למ"ר

מחיר למשתכן: 7,324 משקי בית זכו בהגרלת דצמבר

שר האוצר, משה כחלון: "הנתונים מוכיחים- הזוגות הצעירים מסרבים ליפול בפח של האינטרסנטים ומביעים פעם אחר פעם אמון מלא בתכנית מחיר למשתכן. אנחנו מתכוונים להמשיך עם התכנית בכל הכח ולהציף את הארץ לאורכה ולרוחבה בדירות בהנחות של מאות אלפי שקלים".

שר הבינוי והשיכון, אלוף (במיל׳) יואב גלנט: ״מי שנוסע ברחבי הארץ יכול לראות את המנופים של התחלות הבנייה ברחבי הארץ. משרד הבינוי והשיכון פועל במלוא המרץ לחתימה על הסכמי גג בערים השונות. נמשיך לפעול למען אותם הזוגות הצעירים בהובלת פתרונות דיור ראוי בישראל״.

בחודש דצמבר 2017 הגרילו 7,401 זוגות צעירים ויחידים דירות במסגרת תוכנית "מחיר למשתכן". להגרלה הגדולה של דצמבר נרשמו 29,320 משקי בית – 8,098 זכאי סדרה א' ו- 21,222 זכאי סדרה ב'. כמו כן, 11,267 משקי בית נרשמו להגרלה בעיר בה מוגדרים כבני מקום, מתוכם 2,888 זכאי סדרה א' ו-8,379 זכאי סדרה ב'. סה"כ זכו 7,324 משקי בית.

בסוף השבוע הושלם הליך שליחת תוצאות הגרלת דצמבר אל כלל הנרשמים – סה"כ זכו 7,324 משקי בית בהגרלת דצמבר – 4,600 זוכים מסדרה א' ו-2,724 זוכים מסדרה ב'. מתוך כלל הזוכים, 2,697 משקי בית זוכים המוגדרים כבני מקום.

עוד בנושא חדשות

מנתוני ההרשמה עולה כי היישובים המבוקשים ביותר לפי סדר יורד הם: באר יעקב (עם 8,816 נרשמים), בית שמש (6,285), מודיעין (6,141), מבשרת ציון (5,490), ירושלים (5,478), וראש העין (5,208). 11,011 משקי בית נרשמו ליישוב אחד בלבד. 6,253 משקי בית נרשמו לשני ישובים ו-11,954 משקי בית נרשמו לשלושה ישובים. הצירופים הכי מבוקשים בהרשמה לשלושה ישובים לפי סדר יורד הם: מודיעין-מבשרת ציון- ירושלים (897 משקי בית), מבשרת ציון-ירושלים-בית שמש (621 משקי בית) וגן יבנה-באר יעקב-אשקלון (566 משקי בית).

דירות שנותרו לאחר הגרלה זו ייצאו להגרלות המשך, אשר ייפתחו להרשמה מחודשת עבור זכאי כל הסדרות ועבור משפרי דיור.

תכנית "מחיר למשתכן" הינה תכנית הדגל של הממשלה בתחום הבינוי והשיכון. ההיקפים הינם בסדרי גודל חסרי תקדים בישראל, ואנו עדים לאמון ציבורי גבוה בתכנית עם למעלה מ-116,000 משקי בית שכבר הנפיקו אישורי זכאות, ואליהם מצטרפים מדי יום עוד ועוד נרשמים.

כשאנחנו לוקחים משכנתא מהבנק, בין אם מדובר במשכנתא למשך 20 או 30 שנה ובין אם0 בתקופה קצרה יותר, הבנק מחייב אותנו גם לעשות פוליסת ביטוח משכנתא עבורה. זאת על מנת שאם חס וחלילה קורה לנו או לנכס שרכשנו באמצעות המשכנתא משהו, ההשקעה של הבנק בנו ובנכס, נשארת מוגנת.

מה זה ביטוח משכנתא וממה הוא מורכב

ביטוח משכנתא מורכב משני חלקים – ביטוח חיים וביטוח מבנה.

ביטוח חיים: ביטוח חיים מתייחס למצב בו מי שלקחו את המשכנתא מאבדים את כושר העבודה שלהם או מסתלקים מהעולם. במקרה כזה, במקום שהבנק יהיה במצב בו אף אחד לא יכול להחזיר את המשכנתא, הרי שחלק הביטוח הזה (ביטוח החיים) יחזיר אותה במקומם. (הרחבה על ביטוח חיים).

ביטוח מבנה: החלק של ביטוח המבנה בפוליסת ביטוח המשכנתא מתייחס למצב שבו נגרם נזק משמעותי למבנה. נזק כזה עלול להיגרם כתוצאה מאסון טבע למשל, ואז מי שיקבל את כספי הביטוח יהיה הבנק ולא בעלי הנכס. כך, אם הלווים יגיעו למצב שבו הם יצטרכו להעביר את הנכס לבנק, הוא לא יאבד את ההשקעה שלו.

ביטוח משכנתא אם תרצו, מזכיר במובנים רבים ביטוח רכב במצב של רכישה מחברת ליסינג. כל עוד הרוכשים משלמים את התשלומים החודשים עבור הרכב, וכיוון שהרכב משועבד לחברה, הכל תקין והם יוכלו להמשיך להשתמש ברכב. אבל אם קורה משהו לרכב, מי שיקבל את הכסף היא חברת הליסינג ולא הרוכשים, שכן הרכב עדיין שייך לה. כך זה גם במקרה של משכנתא.

עוד בנושא חדשות

ביטוח משכנתא, חשוב שנדע, ניתן לעשות בשני מסלולים: המסלול הראשון הוא באמצעות הבנק והמסלול השני הוא באמצעות חברת ביטוח חיצונית. הבנק מן הסתם, יעדיף שנעשה את ביטוח המשכנתא אצלו. במקרה הזה, הוא ירוויח יותר והתנאים יהיו מותאמים למה שהוא יחליט. אלא שהלווים שלוקחים משכנתא לא מחויבים לכך. הם יכולים לעשות את הביטוח איפה שנוח להם ובמילים אחרות, אם אנחנו רוצים, אנחנו יכולים לבחור לעשות ביטוח משכנתא בחברת ביטוח, בתנאים שמתאימים יותר לנו.

היתרונות של ביטוח משכנתא בחברת ביטוח

כשאנחנו עושים ביטוח משכנתא בחברת ביטוח, אנחנו נהנים ממספר יתרונות.

בחירה בין כמה חברות ביטוח: היתרון הראשון של רכישת ביטוח באמצעות חברת ביטוח, טמון בעובדה שהרוכשים יכולים לבחור בין חברות ביטוח שונות. אין חובה לבחור חברה ספציפית, ומי שלוקחים את המשכנתא יכולים לעשות סקר שוק ולברר איזו חברה מציעה להם את הביטוח הטוב ביותר.

הפחתה אפשרית של עלויות בביטוחים נוספים: היתרון שני של רכישת פוליסת ביטוח בחברת ביטוח, הוא אם אנחנו מבוטחים בחברה בביטוחים אחרים, ייתכן ונוכל ליהנות מפרמיות נמוכות יותר בפוליסת ביטוח המשכנתא, מאשר אלה שהבנק ידרוש מאיתנו, ומתנאים הרבה יותר טובים.

שילוב ביטוחים שונים: היתרון השלישי טמון בעובדה שאנחנו יכולים לשלב בביטוחים השונים דברים שהבנק לא מציע לנו, שלא בהכרח קשורים למבנה אבל יכולים לעזור לנו. נכון שאנחנו צריכים להיות מאוד עדינים בעניין, שכן לא כל דבר אפשרי ולא בטוח מה ניתן לעשות עם זה, אך זו בהחלט אופציה שלא קיימת בביטוח משכנתא דרך הבנק.

חשוב מאוד לשים לב, מה הן העלויות של הביטוח, האם החברה גובה מאיתנו עלויות נוספות מעבר לעלות הפרמיה, מה הם התנאים וכיצד אנחנו מתנהלים מול חברת הביטוח בסיטואציות שונות.

ביטוח משכנתא – תעזבו את הבנק, יש בחוץ הצעות טובות יותר

שופינג של משכנתאות

זוגות צעירים רבים בוחרים לקחת את המשכנתא מהבנק הביתי שלהם, כלומר המקום בו הם מנהלים את החשבון שלהם. לפעמים זה מוזר להסתכל על זה מהצד: אלה אותם אנשים שטרקו את הטלפון כבר כמה פעמים לפקידה שלהם, שסיננו כמה קללות בשקט כשהוציאו תדפיס וראו כמה גובים מהם על המינוס או על פעולות בנקאיות פשוטות – אבל כשמגיע הרגע לעשות את העסקה הגדולה של חייהם, הם אפילו לא בודקים אופציה אחרת. מיד הולכים לבנק שהם מכירים, ועוד מרגישים שתיכף יפרסו להם שטיח אדום ישירות ליועץ המשכנתאות, בזכות שתי המשכורות שהם מכניסים כל חודש.

טיפ חשוב: כשאתם באים לקחת משכנתא, אתם לא מחפשים חברים. אתם לא צריכים בנאדם שיחייך ויהיה נחמד אליכם. רוב הסיכויים שממילא לא תראו אותו יותר לעולם. לא אמור לעניין אתכם שהוא מכיר את אמא שלכם או שהוא עבד פעם עם הגיס שלכם. מה כן אתם צריכים? הצעה טובה, עניינית, עם ריבית נמוכה ככל האפשר ויועץ מקצועי וחסר פניות. כלומר, שלא ימכור לכם שירותים נוספים או ימליץ לכם דווקא על חברת ביטוח מסוימת – המלצות שבמידה ומתקבלות, הוא מקבל עליהן עמלות, אך עבורכם לא בהכרח מהוות את העסקה הטובה ביותר. זכרו: יש הרבה מאד מסלולי משכנתא, ולא בהכרח שדווקא המסלול שחברים שלכם לקחו הוא המסלול המתאים לכם. כל הלוואה משופעת מפרמטרים שונים: כמה הון עצמי יש לכם (מהמינימום של עשרים וחמישה אחוז ומעלה), כמה כסף אתם מכניסים בכל חודש, מה גילכם ועוד.

 

נסו להתמקח על הריבית

עוד בנושא חדשות

ליועץ המשכנתאות שיושב מולכם, יש אינטרס ברור שתיקחו את המשכנתא עם הריבית הגבוהה ביותר. לכם, לעומת זאת, יש אינטרס הפוך. מישהו יהיה חייב להיכנע פה, ואין שום סיבה שאלה יהיו אתם. היועץ שלכם הוא אחד מני רבים, והבנק שלו הוא אחד מכמה. אתם לעומת זאת, הלקוחות. לכם אין תחליף, ואם תחליטו שאתם לוקחים את הכסף שלכם לבנק אחר, מישהו אחר ייהנה מהעמלה שלו, לא היועץ שיושב מולכם ואל הבנק שהוא עובד בו.

היועץ מציע לכם את הריבית הגבוהה ביותר מכיוון שהוא חייב לתת לעצמו מרווח של משא ומתן, בדיוק כמו שאתם תעשו אם תמכרו יום אחד את הבית שאתם קונים עכשיו. הוא כמובן יודע עד איפה הוא יכול לרדת מבחינת הריבית, אבל הוא מקווה שהוא לא יצטרך להגיע לשם. התפקיד שלכם זה להוריד אותו לשם, על ידי כך שתבדקו מראש כמה בנקים וכמה פוליסות משכנתא, תרגישו את האווירה ואת מחירי הריבית, ותבינו מה אפשרי ומה לא אפשרי מבחינתם במשא ומתן.

לבדוק כמה הון עצמי אתם יכולים לגייס

כיום כשאתם נוטלים משכנתא אתם נדרשים לתת עשרים וחמישה אחוזים מהסכום הכולל. הבנק, בניגוד לפעם, לא יכול לתת לכם מימון מלא או כמעט מלא, וזוגות רבים מתקשים לממן את הרבע הזה, מה שגורם להם לקחת את המשכנתא בשלב מאוחר יותר, כשהם מבוגרים יותר ומחירי הדירות עלו גבוה יותר.

אם יש לכם חסכונות וכספים שהם מעבר לרבע הסכום הנדרש לקבלת המשכנתא, ואתם מתלבטים אם להשקיע אותם בחיסכון, בהשקעה או להוציא כבר את כל הכסף ביחד עבור רכישת הדירה, אתם צריכים לעשות תחשיב מדויק של כמה ייצא לכם מכל אפיק  – בסופו של דבר. לדוגמא, אם תשקיעו בחיסכון או באפיק מניב, תקבלו מן הסתם כסף שאותו לא תקבלו אם תשקיעו הכל בדירה. יחד עם זאת, אם תגדילו את החלק העצמי במימון הדירה תקטינו את המשכנתא, וכך תוכלו להוזיל גם את הריבית של הלוואת המשכנתא. בסופו של דבר, הקטנת הריבית שווה הרבה כסף. האם זהו סכום גדול מהסכום שתניב לכם השקעה מיידית או אפיק חיסכון כלשהו? רק חישוב מדויק שלכם יידע את התשובה לכך. קחו מחשבון, ותחשבו כמה ייצא לך לשלם עם ריבית על הלוואה של שלושה רבעי הסכום, כמה ייצא לכם על פחות, כמה ייצא לכם מהתוכנית שרציתם לעשות עם יתרת הכסף – ותשוו.

 

לבדוק איפה הביטוח הכי אטרקטיבי למשכנתא

אחד ה"ניג'וסים" שמתלווים לכל משכנתא הוא הביטוח על המשכנתא. לכאורה, סעיף מעצבן ויקר אך בפועל זה בדיוק שמציל משפחות רבות מאד מפשיטת רגל שהיתה מאלצת אותם לוותר על הדירה. ביטוח משכנתא מורכב מסעיף של ביטוח חיים וביטוח מבנה.

ביטוח חיים מופעל במקרה שחלילה אחד מבני הזוג נפטר – במקרה כזה הביטוח משלם את יתרת הסכום של המשכנתא, ביטוח מבנה הוא מה ששומר על הנכס שלכם במקרה של בעיות נזילה, פיצוצי צינור, פריצה וכל דבר אחר שיכול להרוס את הבית, וצריך לתקנו בעלפי, ולפעמים עשרות אלפי שקלים.

עובדי קבלן זו שיטה להעסיק עובדים מבלי להיות אחראי עליהם. סופרפארם מעסיקה דיילות יופי שהם בעצם לא עובדות שלה אלא של הספקיות (של מותגי הקוסמטיקה); עובדי ניקיון עובדים בחברות, אבל מועסקים על ידי חברות ניקיון. זו שיטה, איך לומר – להיות עם מבלי החובות של להיות עם…
עמיר פרץ מנבסה לשנות את העניין – פרץ מנסה להעביר הצעת חוק להפסקת שיטת ההעסקה הקבלנית. 
עמיר פרץ: ״לממשלה יש הזדמנות לעשות לתיקון עוול היסטורי כלפי מאות אלפי עובדים ולאפשר להם לפתוח את השנה האזרחית החדשה בראש מורם״
 
ההצעה תעלה לדיון בועדת השרים לענייני חקיקה. ההצעה מבקשת לשלול את המשך ההעסקה הקבלנית במשק, בין אם דרך הממשלה, הרשויות המקומיות או בשוק הפרטי, ולעבור להעסקה ישירה בלבד. 
 
מתוך דברי ההסבר של ההצעה  
במהלך העשורים האחרונים העסקה קבלנית של עובדי תחזוקה, מינהל וביטחון הפכה לתופעה שכיחה בישראל בכלל ובאוניברסיטאות בפרט. כמעט תמיד מלווה צורת העסקה זו בהפרה שיטתית של חוקי העבודה ובהתעמרות בעובדים המועסקים במתכונת זו. ניסיונות רבים נעשו על מנת לשנות את החקיקה כך שתיטיב עם עובדי הקבלן ובכל פעם מצאו המעסיקים דרך להתגבר על החקיקה ואף להציב סטנדרטים מחמירים יותר שהרעו את מעמד האדם העובד בישראל באופן קיצוני ביחס לתקופות קודמות. הצעה זו מטרתה לשים סוף באופן גורף לתופעה הקשה והמנצלת הזו ולהביא לכך שכל העובדים בישראל יועסקו בהעסקה ישירה.
 
ביום ד׳, 3 בינואר, בשעה 9:30 באולם ירושלים בכנסת תתכנס השדולה למעמד האדם העובד בישראל בראשותו של ח״כ עמיר פרץ, אשר תעמיד בזרקור את ההעסקה הקבלנית של עובדי הוראה במערכת החינוך. הודעה מפורטת על הכינוס תצא בנפרד. 
 
עמיר פרץ: ״לממשלה יש הזדמנות לעשות לתיקון עוול היסטורי כלפי מאות אלפי עובדים. אישור הצעת החוק יאפשר לציבור העובדים בישראל לפתוח את השנה האזרחית החדשה בראש מורם, בלי אי-היציבות וחוסר הביטחון שמאפיין את ההעסקה הקבלנית״.