כשאנחנו לוקחים משכנתא מהבנק, בין אם מדובר במשכנתא למשך 20 או 30 שנה ובין אם0 בתקופה קצרה יותר, הבנק מחייב אותנו גם לעשות פוליסת ביטוח משכנתא עבורה. זאת על מנת שאם חס וחלילה קורה לנו או לנכס שרכשנו באמצעות המשכנתא משהו, ההשקעה של הבנק בנו ובנכס, נשארת מוגנת.

מה זה ביטוח משכנתא וממה הוא מורכב

ביטוח משכנתא מורכב משני חלקים – ביטוח חיים וביטוח מבנה.

ביטוח חיים: ביטוח חיים מתייחס למצב בו מי שלקחו את המשכנתא מאבדים את כושר העבודה שלהם או מסתלקים מהעולם. במקרה כזה, במקום שהבנק יהיה במצב בו אף אחד לא יכול להחזיר את המשכנתא, הרי שחלק הביטוח הזה (ביטוח החיים) יחזיר אותה במקומם. (הרחבה על ביטוח חיים).

ביטוח מבנה: החלק של ביטוח המבנה בפוליסת ביטוח המשכנתא מתייחס למצב שבו נגרם נזק משמעותי למבנה. נזק כזה עלול להיגרם כתוצאה מאסון טבע למשל, ואז מי שיקבל את כספי הביטוח יהיה הבנק ולא בעלי הנכס. כך, אם הלווים יגיעו למצב שבו הם יצטרכו להעביר את הנכס לבנק, הוא לא יאבד את ההשקעה שלו.

ביטוח משכנתא אם תרצו, מזכיר במובנים רבים ביטוח רכב במצב של רכישה מחברת ליסינג. כל עוד הרוכשים משלמים את התשלומים החודשים עבור הרכב, וכיוון שהרכב משועבד לחברה, הכל תקין והם יוכלו להמשיך להשתמש ברכב. אבל אם קורה משהו לרכב, מי שיקבל את הכסף היא חברת הליסינג ולא הרוכשים, שכן הרכב עדיין שייך לה. כך זה גם במקרה של משכנתא.

ביטוח משכנתא, חשוב שנדע, ניתן לעשות בשני מסלולים: המסלול הראשון הוא באמצעות הבנק והמסלול השני הוא באמצעות חברת ביטוח חיצונית. הבנק מן הסתם, יעדיף שנעשה את ביטוח המשכנתא אצלו. במקרה הזה, הוא ירוויח יותר והתנאים יהיו מותאמים למה שהוא יחליט. אלא שהלווים שלוקחים משכנתא לא מחויבים לכך. הם יכולים לעשות את הביטוח איפה שנוח להם ובמילים אחרות, אם אנחנו רוצים, אנחנו יכולים לבחור לעשות ביטוח משכנתא בחברת ביטוח, בתנאים שמתאימים יותר לנו.

היתרונות של ביטוח משכנתא בחברת ביטוח

כשאנחנו עושים ביטוח משכנתא בחברת ביטוח, אנחנו נהנים ממספר יתרונות.

בחירה בין כמה חברות ביטוח: היתרון הראשון של רכישת ביטוח באמצעות חברת ביטוח, טמון בעובדה שהרוכשים יכולים לבחור בין חברות ביטוח שונות. אין חובה לבחור חברה ספציפית, ומי שלוקחים את המשכנתא יכולים לעשות סקר שוק ולברר איזו חברה מציעה להם את הביטוח הטוב ביותר.

הפחתה אפשרית של עלויות בביטוחים נוספים: היתרון שני של רכישת פוליסת ביטוח בחברת ביטוח, הוא אם אנחנו מבוטחים בחברה בביטוחים אחרים, ייתכן ונוכל ליהנות מפרמיות נמוכות יותר בפוליסת ביטוח המשכנתא, מאשר אלה שהבנק ידרוש מאיתנו, ומתנאים הרבה יותר טובים.

שילוב ביטוחים שונים: היתרון השלישי טמון בעובדה שאנחנו יכולים לשלב בביטוחים השונים דברים שהבנק לא מציע לנו, שלא בהכרח קשורים למבנה אבל יכולים לעזור לנו. נכון שאנחנו צריכים להיות מאוד עדינים בעניין, שכן לא כל דבר אפשרי ולא בטוח מה ניתן לעשות עם זה, אך זו בהחלט אופציה שלא קיימת בביטוח משכנתא דרך הבנק.

חשוב מאוד לשים לב, מה הן העלויות של הביטוח, האם החברה גובה מאיתנו עלויות נוספות מעבר לעלות הפרמיה, מה הם התנאים וכיצד אנחנו מתנהלים מול חברת הביטוח בסיטואציות שונות.

ביטוח משכנתא – תעזבו את הבנק, יש בחוץ הצעות טובות יותר

שופינג של משכנתאות

זוגות צעירים רבים בוחרים לקחת את המשכנתא מהבנק הביתי שלהם, כלומר המקום בו הם מנהלים את החשבון שלהם. לפעמים זה מוזר להסתכל על זה מהצד: אלה אותם אנשים שטרקו את הטלפון כבר כמה פעמים לפקידה שלהם, שסיננו כמה קללות בשקט כשהוציאו תדפיס וראו כמה גובים מהם על המינוס או על פעולות בנקאיות פשוטות – אבל כשמגיע הרגע לעשות את העסקה הגדולה של חייהם, הם אפילו לא בודקים אופציה אחרת. מיד הולכים לבנק שהם מכירים, ועוד מרגישים שתיכף יפרסו להם שטיח אדום ישירות ליועץ המשכנתאות, בזכות שתי המשכורות שהם מכניסים כל חודש.

טיפ חשוב: כשאתם באים לקחת משכנתא, אתם לא מחפשים חברים. אתם לא צריכים בנאדם שיחייך ויהיה נחמד אליכם. רוב הסיכויים שממילא לא תראו אותו יותר לעולם. לא אמור לעניין אתכם שהוא מכיר את אמא שלכם או שהוא עבד פעם עם הגיס שלכם. מה כן אתם צריכים? הצעה טובה, עניינית, עם ריבית נמוכה ככל האפשר ויועץ מקצועי וחסר פניות. כלומר, שלא ימכור לכם שירותים נוספים או ימליץ לכם דווקא על חברת ביטוח מסוימת – המלצות שבמידה ומתקבלות, הוא מקבל עליהן עמלות, אך עבורכם לא בהכרח מהוות את העסקה הטובה ביותר. זכרו: יש הרבה מאד מסלולי משכנתא, ולא בהכרח שדווקא המסלול שחברים שלכם לקחו הוא המסלול המתאים לכם. כל הלוואה משופעת מפרמטרים שונים: כמה הון עצמי יש לכם (מהמינימום של עשרים וחמישה אחוז ומעלה), כמה כסף אתם מכניסים בכל חודש, מה גילכם ועוד.

נסו להתמקח על הריבית

ליועץ המשכנתאות שיושב מולכם, יש אינטרס ברור שתיקחו את המשכנתא עם הריבית הגבוהה ביותר. לכם, לעומת זאת, יש אינטרס הפוך. מישהו יהיה חייב להיכנע פה, ואין שום סיבה שאלה יהיו אתם. היועץ שלכם הוא אחד מני רבים, והבנק שלו הוא אחד מכמה. אתם לעומת זאת, הלקוחות. לכם אין תחליף, ואם תחליטו שאתם לוקחים את הכסף שלכם לבנק אחר, מישהו אחר ייהנה מהעמלה שלו, לא היועץ שיושב מולכם ואל הבנק שהוא עובד בו.

היועץ מציע לכם את הריבית הגבוהה ביותר מכיוון שהוא חייב לתת לעצמו מרווח של משא ומתן, בדיוק כמו שאתם תעשו אם תמכרו יום אחד את הבית שאתם קונים עכשיו. הוא כמובן יודע עד איפה הוא יכול לרדת מבחינת הריבית, אבל הוא מקווה שהוא לא יצטרך להגיע לשם. התפקיד שלכם זה להוריד אותו לשם, על ידי כך שתבדקו מראש כמה בנקים וכמה פוליסות משכנתא, תרגישו את האווירה ואת מחירי הריבית, ותבינו מה אפשרי ומה לא אפשרי מבחינתם במשא ומתן.

לבדוק כמה הון עצמי אתם יכולים לגייס

כיום כשאתם נוטלים משכנתא אתם נדרשים לתת עשרים וחמישה אחוזים מהסכום הכולל. הבנק, בניגוד לפעם, לא יכול לתת לכם מימון מלא או כמעט מלא, וזוגות רבים מתקשים לממן את הרבע הזה, מה שגורם להם לקחת את המשכנתא בשלב מאוחר יותר, כשהם מבוגרים יותר ומחירי הדירות עלו גבוה יותר.

אם יש לכם חסכונות וכספים שהם מעבר לרבע הסכום הנדרש לקבלת המשכנתא, ואתם מתלבטים אם להשקיע אותם בחיסכון, בהשקעה או להוציא כבר את כל הכסף ביחד עבור רכישת הדירה, אתם צריכים לעשות תחשיב מדויק של כמה ייצא לכם מכל אפיק  – בסופו של דבר. לדוגמא, אם תשקיעו בחיסכון או באפיק מניב, תקבלו מן הסתם כסף שאותו לא תקבלו אם תשקיעו הכל בדירה. יחד עם זאת, אם תגדילו את החלק העצמי במימון הדירה תקטינו את המשכנתא, וכך תוכלו להוזיל גם את הריבית של הלוואת המשכנתא. בסופו של דבר, הקטנת הריבית שווה הרבה כסף. האם זהו סכום גדול מהסכום שתניב לכם השקעה מיידית או אפיק חיסכון כלשהו? רק חישוב מדויק שלכם יידע את התשובה לכך. קחו מחשבון, ותחשבו כמה ייצא לך לשלם עם ריבית על הלוואה של שלושה רבעי הסכום, כמה ייצא לכם על פחות, כמה ייצא לכם מהתוכנית שרציתם לעשות עם יתרת הכסף – ותשוו.

לבדוק איפה הביטוח הכי אטרקטיבי למשכנתא

אחד ה"ניג'וסים" שמתלווים לכל משכנתא הוא הביטוח על המשכנתא. לכאורה, סעיף מעצבן ויקר אך בפועל זה בדיוק שמציל משפחות רבות מאד מפשיטת רגל שהיתה מאלצת אותם לוותר על הדירה. ביטוח משכנתא מורכב מסעיף של ביטוח חיים וביטוח מבנה.

ביטוח חיים מופעל במקרה שחלילה אחד מבני הזוג נפטר – במקרה כזה הביטוח משלם את יתרת הסכום של המשכנתא, ביטוח מבנה הוא מה ששומר על הנכס שלכם במקרה של בעיות נזילה, פיצוצי צינור, פריצה וכל דבר אחר שיכול להרוס את הבית, וצריך לתקנו בעלפי, ולפעמים עשרות אלפי שקלים.

מעודכן ל-03/2018

 מערכת הון יצאה לפגוש את אלכס זבז'נסקי ממיטב דש כדי לשמוע מה הוא חושב על שנת 2018.  אז לפני שנספק לכם את הראיון המלא, הנה כמה תובנות –

זביז'נסקי סבור שאגרות החוב הקונצרניות מסוכנות – לא כולן, אבל כמכלול מדובר באפיק שהוא סבור שצריך להיות בו בחשיפה נמוכה יחסית. עם זאת, שוק המניותלהערכתו לא עושה סימנים של חולשה.

כששאלנו אותו מה עלול להיות הטריגר לירידות הוא  מנה שלושה, אבל סייג: "אף פעם לא יודעים באמת מה הטריגר לירידות, אלא רק לאחר הירידות, ובכל מקרה לדעתי אנחנו לא נמצאים במצב שהיה ב-2008, לא רואה תרחיש של ירידות חריפות בשווקים". ובכל זאת, אלכס – מהם הגורמים שעלולים לעורר משבר בשווקים?

"שלושה גורמים יכולים לגרום למשבר  בשווקים"

"שלושה גורמים יכולים לגרום למשבר בשווקים" – אומר אלכס ומוסיף – ארה"ב נמצאת בצמיחה יחסית גבוהה כבר כמה שנים, השוק שם יקר וזה מעלה סיכון להתחממות יתר בכלכלה, משם לאינפלציה, עלייה בריבית, שחיקה ברווחיות החברות ופגיעה בשוק המניות.  הסיכון הזה אגב עלה עם הרפורמה במס בארה"ב, שאמורה לתת דחיפה נוספת לשווקים ולכלכלה.

"סין – ההתפתחויות בסין בהחלט עלולות לגרום שינוי מגמה בשווקים. סין נמצאת במצב של חובות גדולים מאוד, שהתנפחו מאוד מאז המשבר הכלכלי ב-2008. הממשלה הסינית דחפה למשק שם הרבה מאוד כסף, מה שיצר הרבה עיוותים, חובות רעים ושוק נדל"ן מנופח. הסינים מתחילים לאותת שהם רוצים לטפל בזה, הם מפחדים שאחרת זה ייגמר במשבר. כלכלת סין כל כך גדולה כיום בנוף העולמי, שמספיק שתרד קצת כמות הכסף שנכנסת לשם – וכולם ירגישו את זה.

"אירועים פוליטיים וגיאו-פוליטיים – מלחמות, מתיחות פוליטית וצבאית, כפי שראינו ב-2017 בצפון קוריאה ועם רוסיה. יש מספיק סיבות שעלולות להצית אירועים כאלה".

משבר כזה לא עלול להוביל לקריסה מוחלטת בשווקים?

"לא,לא.  אלה לא אירועים שאמורים לגרום קריסה מוחלטת, אבל אני חייב לסייג.   קריסה מוחלטת בדרך כלל מתרחשת כאשר אף אחד לא מצפה לה או צופה אותה.אי אפשר לצפות קריסה מוחלטת.  אם אני בודק טריגרים שיכולים לגרום לקריסה, לדוגמא מצב שוק הנדל"ן בארצות הברית ערב נפילת השווקים ב-2008 – אני לא מזהה כיום שוק ספקולטיבי כל כך, שנמצא ברמות מחירים כה גבוהות שאם יתפוצץ יגרום לכל העולם לרדת למטה. אני לא רואה טריגר כזה על השולחן, אבל כפי שציינתי, אלה דברים שקשה מאוד לחזות אותם. מבין שלוש הנקודות , שלושת הגורמים שיכולים לגרום למשבר  אני חושב שהעניין של סין הוא המשמעותי ביותר".

מדברים בארה"ב על אשראי צרכני גבוה – בלי כיסוי. זו לא בועה?

"אני חושב שדווקא המצב הפיננסי של הצרכן האמריקני השתפר מאוד בשנים האחרונות וזה בלט גם בשנה החולפת. יש לו הרבה פחות חובות ביחס להכנסה. בהלוואות סטודנטים ובהלוואות לרכב כן יש סימני בועה, אבל צריך להזכיר בהקשר הזה שבהלוואות לסטודנטים אנשים חייבים כסף בעיקר לממשלה ולא לבנקים, כך שהסיכון לנפילת בנקים נמוך יחסית.

"בשוק ההלוואות לרכב אמנם יש כמובן לווים לא טובים, שיתקשו להחזיר כסף, אבל זה לא משתווה מבחינת סדרי הגודל למה שהיה בשוק הסאב-פריים. גם הרגולטורים הפעם לא קפאו על השמרים, הרבו בחקיקה וחיזקו את הבנקים, גם באירופה אגב. לכן, נראה כי הסיכוי למשבר קשה כיום קטן יחסית. מה שכן צריך לציין, שאם חלילה יתרחש משבר, אין כיום נשק לטפל בו: הריביות ברמה מאוד נמוכה בכל העולם והבנקים המרכזיים יתקשו לתת מענה ראוי למשברים".

אתה לא חושב שיש בועה בשווקים הפיננסיים?

"לא הייתי קורא לזה בועה, בטח שלא באופן כללי ועל כל השווקים. יש תחומים מסוימים, ניירות מסוימים, שכן יקרים מדי ואפשר לקרוא להם בועה, אבל צריך לזכור שהעליות הללו מבוססות על שיפור בכלכלה העולמית בשנה האחרונה, על עלייה ברווחיות של החברות, על אופטימיות יותר גדולה ועל גידול בהשקעות של החברות ובהתאמה גידול ברווחים של החברות,  כך שלהגיד שלעליות הללו אין בסיס בכלל? לא הייתי אומר את זה. אבל כן הייתי אומר שי ש תחומים שצריכים להיות פחות חשופים עליהם, למשל תחום הנאג"ח הקונצרניות".

ובכל זאת, הדעה הרווחת היא שהמחיירם בשווקים הפיננסים לא זולים – גם בשוקי המניות וגם בשוקי האג"ח?

"נכון, המחירים בשווקים הפיננסים לא זולים, נדרשת גישה זהירה לתיק ההשקעות. המשקיע צריך לבחור חשיפה תיק בהתאם ליכולת שלו לסבול הפסדים. אבל, זה לא אומר שאנחנו צריכים להיות מחוץ לשווקים. אם ניקח לדוגמא את תחום הטכנולוגיה, נכון שלפי התמחור הסטנדרטי של לקחת רווחים עתידיים ולנסות לראות כמה זה שווה היום – החברות יקרות. אבל בואו נזכור שאנחנו בתקופה של מהפכה טכנולוגית, הדברים משתנים בצורה קיצונית, הענפים משתנים בצורה קיצונית. כל מיני פיתוחים כמו רובוטיקה ואינטליגנציה מלאכותית, נכנסים לתוך המודל העסקי של החברות ומשנים אותו. קשה מאוד לתמחר מה שיקרה בעוד שנה-שנתיים-שלוש, בוודאי שבעוד עשר שנים מהיום. לכן, הייתי ממשיך להיות חשוף לתחום הטכנולוגיה".

מהם הם לדעתך האפיקים שכדאי לברוח ב-2018?

"אנחנו תלויים מאוד במה שיקרה בעולם, אלא אם כן יקרה בישראל אירוע משנה תחזיות. מבחינת שוק המניות, הקשר שלנו לעולם חזק והדוק, אולם מבחינת האג"ח הקונצרניות קצת התפצלנו: השוק שלנו מתנהג פחות בזהירות, יש עליות שערים והנפקות. והמחירים אצלנו קצת יותר יקרים.

"אם הייתי צריך לסמן תחום, אפיק שבו הייתי נזהר במסחר בישראל, זה זה תחום אגרות החוב הקונצרניות. זה לא אומר שלא צריך להיות בתחום הזה, אלא שכדאי להיות בו בצורה יותר שקולה וזהירה. באופן קטגורי, הייתי נזהר יותר ב-2018 באפיק אגרות החוב, הייתי הולך לאפיק הזה במשקל נמוך יחסית בתיק, גם בארץ וגם בחו"ל.

"אנחנו נמצאים במצב של צמיחה משתפרת. נראה גם קצת עלייה  באינפלציה, לא בטוח שבישראל, אבל בארצות הברית ואולי גם במקומות אחרים. הבנקים המרכזיים בחו"ל מתחילים לזוז עם הריבית:  ראינו כמה העלאות ריבית בארה"ב, ראינו גם בקנדה וזה יימשך ב-2018. זו לא סביבה נוחה לאגרות חוב וצריך לזכור גם שתשואות האג"ח ברמה מאוד נמוכה, כך שפוטנציאל הרווח שלהן לא סימטרי מול פוטנציאל ההפסד".

האם יש מניות או סחורות ספציפיות, שאתם רואים בהן פוטנציאל גדול?

"המשקיעים צריכים לשים דגש על חברות הצמיחה. אלו בדרך כלל חברות בתחומי הטכנולוגיה, התעשייה ומוצרים בני קיימא עם צמיחה מחזורית. אלה התחומים שאמורים להניב רווחים עודפים. בארה"ב, על רקע הרפורמה במס שעומדת לעבור כנראה, עדיף להיות מוטה למניות בתוך ארה"ב כי שם נמצאות החברות שמשלמות מס גבוה ואמורות לקבל, כתוצאה מהרפורמה, את ההטבה הכי גדולה מבחינת שיעורי המס. מבחינה גיאוגרפית, מעניין במיוחד להיות חשופים לאירופה ויפן, ארה"ב אולי כבר קצת יקרה, שם מומלץ להיות יותר זהירים".

מה יקרה לשקל-דולר ב-2018?

"השקל-דולר זה סיפור מדהים. אין שום מטבע בעולם שהתחזק מול הדולר בחמש השנים האחרונות, חוץ מהשקל.  והשקל התחזק ב-10% בתקופה זו מול הדולר. כמובן שזה מוסבר בעודף השקעות בחברות ישראליות, עודף בחשבון השוטף ועודף ייצור, אבל יש עוד מדינות שיש בהן עודף ייצור והשקעות בחברות טכנולוגיה  – ולכן נראה שהשקל התחזק קצת יותר מדי.

"דווקא במבט ל-2018 יש סיכוי שהכיוון ישתנה. וזאת מכמה סיבות:

1. צפויה האטה בצמיחה במשק הישראלי. סטנלי פישר אמר בזמנו כי 'למשק חזק יש מטבע חזק', כך שאם המשק נחלש, המטבע צפוי להיחלש יחד אתו.
2. בנק ישראל לא הולך להעלות את הריבית, בעוד שבנקים אחרים בעולם כן יעלו ריבית. זה אמור להחליש את השקל.
3. כמות גדולה מאוד של כספים נכנסת אל הגופים המוסדיים שמנהלים את הפנסיה והחיסכון לטווח ארוך. חלקו של הכסף הולך לחו"ל, והחלק הזה הולך וגדל – עוד סיבה ללחץ על השקל.

"לסיכום, אם אני מסתכל על השנה הקרובה, גדל הסיכוי להיחלשות השקל הבלתי מנוצח".

לרפורמה של טראמפ יש סיכוי להשפיע על תחומי המט"ח?

"יכול להיות מצב שבו חברות אמריקניות המתלבטות איפה להקים מפעל חדש, בארה"ב או בישראל, יעדיפו עכשיו את ארה"ב, בהנחה ששיעורי המס מאוד דומים. זה אכן יכול להקטין את שטף הדולרים שזרם אל המשק הישראלי בכל מיני השקעות".

בראייה גלובלית, מדובר על טריליוני דולרים שיחזרו הביתה לארה"ב. מה יקרה?

"אם הכספים האלה לא יושבים בחו"ל בדולרים, אז החברות שמחזירות אותם הביתה יכולות לקנות דולרים ולחזק את הדולר. מעבר לכך, עולה השאלה: מה יעשו החברות עם הכסף, אחרי שיחזירו אותו לארה"ב וישלמו מס בשיעור מופחת? מהניסיון של אמצע שנות האלפיים, הכסף הלך בעיקר לתשלומי דיבידנד ורכישה בחזרה (BUY BACK), ופחות מכך להשקעות. אם לא ייעשו התאמות בחקיקה שידחפו חברות להשקיע, אני חושש שהכסף הזה פשוט יתפזר בין בעלי המניות ורובו לא  יגיע לפעילות כלכלית ריאלית".

הביטקוין – זו אכן בועה שתתפוצץ?

"אי אפשר להתייחס היום למחיר הביטקוין ולהגיד אם זו בועה או לא בועה, כי אין שום קנה מידה שמבטא איזה שווי של מדינה או חברה. עם זאת, ההתנהגות של מחיר הביטקוין – עלייה של עשרות אחוזים ביום ואלפי אחוזים בכמה חודשים –  היא התנהגות מאוד לא בריאה. האם בסופו של דבר השער יתייצב ונראה פעילות אמיתית יוצאת מהתחום הזה, לא סתם ניפוח שערים – קשה לי להגיד כרגע. אני קצת  סקפטי בעניין זה ולכן גם למשקיעים כדאי לקחת את העניינים מה שנקרא בפינצטה ולא לשים שם חסכונות".

מבחינה זו, גם הדולר הוא מטבע בלי כיסוי?

"לא, מאחורי הדולר עומדת הכלכלה האמריקנית. מאחורי הביטקוין אין איזו יישות שאנחנו יכולים להצביע עליה. צריך להגיד: בינתיים, ההבטחות של הביטקוין לא מתקיימות. הביטקוין היה אמור להיות כסף, להחליף את מערכת התשלומים הקיימת ולהחליף את מערכת העברת הכספים שפועלת כיום במערכת הפיננסית ומייצרת לה רווחים עצומים. אבל, כרגע, לקנות עם ביטקוין משהו זה יכול להיות רק למטרת יחסי ציבור, כי אף אחד לא ישתמש במטבע שיכול לזוז 20% או 30% ביום, כדי לקנות כוס קפה.

"העברות כספים בין המדינות? גם פה יש בעיה, כי הטכנולוגיה של הביטקוין לא כל כך זולה ולא כל כך מהירה. בינתיים, המתחרים של הביטקוין במערכת הפיננסית המסורתית פועלים במרץ והעלויות של העברת כספים הצטמקו ב-25% בחמש השנים האחרונות".

איזה קצב צמיחה נראה בישראל ב-2018?

"כמעט כל המדינות בעולם צמחו ב-2017 בקצב גבוה יותר מאשר ב-2016. בישראל תהיה כנראה צמיחה יותר נמוכה ויש לזה כמה סיבות: קודם כל, שוק הנדל"ן שקפא. כמו כן, בישראל הייתה גאות בהלוואות בשוק הפרטי ובדרך כלל אחרי תקופה כזו יש האטה ורואים פיגורים בהחזר ההלוואות. הסיבה השלישית היא ייצוא הסחורות, שסובל מהשקל החזק.

"אני מניח שב-2018 נראה עוד האטה בצמיחה בישראל, בהשוואה לשנה שעברה. לא מדברים על משבר או מיתון, אבל כן על האטה בצמיחה. מבחינת הריבית, אנחנו לא רואים התעוררות באינפלציה והשקל ממשיך להיות חזק, כך שלבנק ישראל אין שום סיבה להתחיל להעלות ריבית, בטח כשהצמיחה הולכת להיות יותר נמוכה. לכן, כרגע נראה שבנק ישראל יכול להגיע למשבר, שאני לא יודע מתי הוא יקרה, עם אותה ריבית אפסית – וזו גם בעיה".

 איך אתה רואה את 2018 בשוק המניות הישראלי?

"כפי שאמרתי: בשוק המניות כאן אני מצפה לשוק חיובי יחסית, אבל צריך להדגיש: הרמות גבוהות וצריך להיזהר לא לקחת חשיפות גבוהות. בשוק אגרות החוב בישראל בכלל, ובפרט הקונצרניות, הייתי נזהר ומקפיד על משקל נמוך בתיק, סלקטיביות גבוהה והרבה שיקול דעת".

https://www.hon.co.il/%D7%9B%D7%9C%D7%9C%D7%99-%D7%94%D7%94%D7%A9%D7%A7%D7%A2%D7%94-%D7%A9%D7%9C-%D7%95%D7%95%D7%A8%D7%9F-%D7%91%D7%90%D7%A4%D7%98/

למה נפל אלוביץ'?  

איך הצליח אלוביץ' לפשוט רגל כשהוא חתום על את העסקאות הטובות ביותר של השנים האחרונות? מה דירבן אותו לרוץ על עסקת YES, ומה המשמעות של חברת חלל במבנה האחזקות של יורוקום?

שאול אלוביץ' לא ירצה לזכור את 2017. האיש שעומד מאחורי אחת העסקאות המוצלחות ביותר במשק, הפך להיות פושט רגל. אולי אני לא מדייק במצבו "המשפטי", אבל בשורה התחתונה – חובותיו של אלוביץ' עולים על נכסיו, והחברה בשליטתו – יורוקום תקשורת, עברה הלכה למעשה לשליטה של הבנקים שנמצאים בהליך משפטי במסגרתו יימצא קונה לחברה במקביל למחיקת חלק מהחוב שלה. האחים סיידוף הם מועמדים בולטים לרכישת יורוקום, אבל נראה שתהיה תחרות על יורוקום.

יורוקום לא אמורה לעניין משקיעים – החוב שלה לבנקים מתקרב ל-1 מיליארד שקל, ומנהליה הצהירו שערך החובות שלה גדול מערך הנכסים במאות מיליוני שקלים. כלומר, מדובר בחברה עם גירעון בהון של כמה מאות טובות של מיליוני שקלים, ובכל זאת היא מעניינת משקיעים.

הסיבה היא כמובן בזק. ליורוקום יש את השליטה בבזק. כן, חברה עם גירעון בהון של מאות מיליונים, שולטת באחד הנכסים הגדולים בשוק המקומי – חברת התקשורת המובילה בגדול על פני מתחרותיה.

יורוקום של אלוביץ' נכנסה להשקעה בבזק בסוף שנת 2009 בעסקה מוצלחת במיוחד, ולפני שארחיב על המספרים המדהימים של העסקה, הנה חידה – איך אפשר להוביל את אחד המהלכים הרווחים ביותר במשק ובכל זאת לפשוט רגל? הפתרון בהמשך.

העסקה המדהימה של אלוביץ'

אוקטובר 2009 – קבוצת השליטה אייפקס-סבן-ארקין מכרה 30.4% מהון מניות בזק בתמורה ל-6.5 מיליארד שקל (לפי מחיר של 8 שקלים למניה). העסקה הושלמה חמישה חודשים מאוחר יותר.  הרוכש  המאושר –  שאול אלוביץ' שמחזיק ביורוקום אחזקות שמחזיקה ביורוקום תקשורת שמחזיקה באינטרנט זהב שמחזיקה בביקום שמחזיקה בבזק.

אם משרשרים את השיעור בהון של יורוקום בבזק מגלים שהוא כיום כ-10% –  יורוקום תקשורת (היא יורוקום המדוברת) מחזיקה ב-54.7% מאינטרנט זהב שמחזיקה 64.8% מביקום שמחזיקה ב-26% מבזק. כלומר 10% בהון מבטיחים שליטה. בתחילת הדרך, עם הרכישה, ביקום החזיקה 30.4% בבזק כך שהשרשור היה קרוב ל-11%. ביקום, אגב, מימשה בתחילת 2016 מניות בזק (כ-4%) בסכום של מיליארד שקל.

מאז הרכישה, כפי שניתן לראות בטבלה – בזק הגבירה את קצב חלוקת הדיבידנדים. החברה חילקה הרבה יותר משהרוויחה (בעיקר בזכות הפחתות הון די בעייתיות לחברה) כשסך החלוקה מאז שאלוביץ' רכש את השליט הסתכם קרוב ל-20 מיליארד שקל. חלקו של אלוביץ' (דרך בי-קום) הסתכם בכ-6 מיליארד שקל, שזה בעצם כמעט כל ההשקעה. זאת ועוד – בנוסף לדיבידנדים ביקום כאמור מכרה מניות בזק בכ-1 מיליארד שקל, כך שהסיכום ביניים הוא רווח של 0.5 מיליארד שקל, אחרי החזר ההשקעה. וזה כמובן לא סוף הסיכום – לביקום עוד 26% ששווים כ-4 מיליארד שקל.

והגענו לסיכום – השקעה של 6.5 מיליארד שקל שחזרה על פני 7 שנים (דרך דיבידנדים שוטפים) ונשאר ביד 0.5 מיליארד דולר במזומן ו-26% מהמניות ששוות 4 מיליארד שקל. מדובר, מבלי להכניס אתכם לנוסחאות במימון בהשגת תשואה משוקללת שנתית העולה על 30%. השקעה נהדרת, וזה לא הספיק למנוע את הקריסה של יורוקום.

למה נפלה יורוקום?

האמת שאין לי תשובה מוחלטת (יורוקום היא חברה פרטית – ודוחותיה על פני השנים לא נחשפו). אבל יש לי הערכה די מבוססת – אלוביץ' נכנס לעסקת בזק כשהוא סוחב הפסדים וצרות בעסקים האחרים שלו, למעט בקבוצת חלל שנחשבה רווחית ויציבה. אלא שחלל שינתה כיוון – בעיקר בגלל שני שיגורים שכשלו, וכנראה שהעסקים האחרים המשיכו במקרה הטוב לדשדש ובמקרה הרע לדמם, כך שבהדרגה, ההפסדים מהפעילויות האלו, לצד מחיקת הערך בחלל, עלו על ההשבחה מעסקת בזק.

ומה יתר העסקים של יורוקום? העוגן של אלוביץ', המקום ממנו הכל התחיל, הוא תחום הייבוא. יורוקום מייבאת מכשירים של נוקיה, מיקרוסופט, פנסוניק ועוד. נוקיה כבר פאסה, ובכלל המרווחים בתחום הזה הלכו וירדו בשנים האחרונות.

ליורוקום יש אחזקות נוספות – עסקי נדל"ן (כנראה לא מוצלחים במיוחד, במיוחד לא הנדל"ן בחו"ל); חברת חלל שכאמור היתה מאוד מרכזית בקבוצה, אך ערכה ירד ב-70% במקביל לרכישת השליטה בבזק לסדר גודל של 160 מיליון שקל (ליורוקום אחזקות החברה האם של יורוקם תקשורת יש אחזקה נוספת בחלל שמוערכת בכ-50 מיליון שקל).

כמו כן, יש ליורוקום אחזקה באנלייט (כ-15%) שערכה השביח על פני השנים ומוערך בכ-130 מיליון שקל, שליטה בסאטקום ששווה כ-30 מיליון שקל ואחזקה בחברת אינטגרציה בתחום האודיו-וידאו. עד כאן, מוערכים הנכסים של יורוקום ( לרבות הנכסים הפרטיים) בסדר גודל של 400-500 מיליון שקל, ועל זה יש את האחזקה באינטרנט זהב.

האחזקה באינטרנט זהב שווה על פי השוק כ-300 מיליון שקל – ב-300 מיליון שקל קונים שליטה בגוף של 15 מיליארד שקל  – זאת אופציה לטוב ולרע. המינוף כאן ענק, מינוף של האופציה – אם נכס הבסיס יעלה האופציה תזנק, והיפך. האופציה הזו  נוצרה דרך שרשור האחזקה ודרך העובדה הפשוטה שכל קומה בפירמידה עמוסה בחובות. ככה כל קומה מממנת/ מחזיקה את הקומה שמעליה. אלא שהמבנה הזה רעוע.

אז הסבר ראשון לנפילה של יורוקום למרות ההשבחה בבזק – הנפילה בחלל. איבוד של מאות מיליונים ביורקום יצר חור בהון העצמי הכלכלי והחשבונאי.

הסבר שני – מבנה אחזקות בבזק שבנוי בעצם על אופציה. אופציה תלויה במינוף, אופציה תלויה בהערכה לגבי נכס הבסיס. האופציה שנקראת אינטרנט זהב (אופציה על בזק) לא מתומחרת בפרמיה משמעותית אולי בגלל שהשוק לא אוהב את המבנה הזה של חברת האחזקות, אולי בגלל שהשוק עכשיו לא מאמין באופציה על בזק – שימו לב לנתונים הבאים – מניית אינטרנט זהב לפני העסקה עם בזק נסחרה ב-30 שקל למניה, העסקה הזניקה אותה ל-100 קל למניה, אבל במהלך השנים היא נפלה חזרה ל-30 שקל למניה (וכבר ביקרה ב-10 שקל למניה). מי שנכנס לשוק האופציות צריך לדעת שזה חרב פיפיות, והאבסורד הגדול הוא שלמרות ההצלחה הבאמת ענקית בבזק, זה לא תורגם למחיר של אינטרנט זהב – השוק לא אהב את האופציה הזו, וגם – המימון הכבד שהיה בשכבות של הפירמידה "אכל" חלק גדול מהרווח.

כך בעצם התבזזה עסקת בזק, ועל רקע זה, אפשר להבין את המוטיבציה הכל כך חזקה של אלוביץ' לייצר עסקה מול בזק שבה יורוקום תרוויח (עסקת בעלי עניין) – אם לא מרוויחים מאינטרנט זהב, לפחות שיהיה רווח עקיף מעסקאות אחרות.

עסקת YES שבה רכשה בזק את השליטה ב-YES מיורוקום היא עסקה שערורייתית שעוד נחקרת. יורוקום נפגשה כתוצאה מהעסקה הזו עם מעל 1 מיליארד שקל, כאשר הסכום הריאלי אמור להיות אולי רבע מכך. חלק מהסכום אזכיר, היה מותנה ביעדים של YES (יעדים תזרימיים) שהחברה עמדה בהם, אך רשות ניירות ערך בודקת שמא מדובר בהסטת כספים חשבונאית – אחרי הכל, דחיית תשלום לספק, מיד מתבטאת בתזרים חיובי. מדובר בתרגיל חשבונאי פשוט, אבל ההיקפים שנעשה ב-YES והסיבה מאחורי הקלעים למהלך הזה, מכתירים את התרגיל כאחד מהתרגילים החשבונאיים המובילים של השנה, אם כי, כמובן שמדובר בתרגיל אסור (סוג של הונאה, באם החשדות יתאמתו).

וכך בעצם בעסקה אחת נפגשה יורוקום עם רווח ששם בכיס הקטן את כל הרווח מהדיבידנדים של בזק. בעסקה אחת מסדרים את המצב של יורוקום, רק שהבעיה – גם העסקה הזו לא הצילה את המצב, אלא פשוט הרוויחה זמן.

ואפשר לסכם כך – רכישת בזק היתה סוג של הרפתקה שייצרה לאלוביץ הרבה כבוד, ואחר כך הרבה צרות (שעוד לא נגמרו), אבל גם הרכישה הזו היתה קטנה ביחס לחלל – זו היתה האחזקה הבולטת באמת של אלוביץ' והיא זו שהפילה אותו.

אחרי שאושר חוק שוטף +30 שמקל על העסקים הקטנים, שרי הכלכלה והאוצר יגישו לכנסת תקנות שיקלו גם על קבלנים קטנים. על פי התקנות המתבקשות – בעבודות קבלניות קטנות ישלם המזמין לספק בתנאים של שוטף +30.

שר הכלכלה והתעשייה אלי כהן, אמר במקביל להנעת התקנות –  " העסקים הקטנים והבינוניים מהווים מנוע צמיחה משמעותי ביותר במשק הישראלי. חוק שוטף +30 שנכנס לתוקף ביולי האחרון והתקנות הנוכחיות נועדו לסייע לעסקים הקטנים והבינוניים הפועלים מול הממשלה והרשויות המקומיות, במטרה לעגן את זכותם לקבל תמורה על עבודתם בזמן! אין לקבל מקרים בהם המדינה וגופים ציבוריים מעכבים את התשלומים לספקים, על אחת כמה לאור העובדה שהתועלת למדינה מדחיית התשלומים נמוכה משמעותית מהנזק הנגרם לגופים עסקיים בכלל ולפרטיים בפרט".

ועל מה בעצם מדובר? שר הכלכלה והתעשייה ושר האוצר מעבירים  תקנות שמקצרות את ימי האשראי לקבלים קטנים לשוטף +30 בעבודות קבלניות קטנות בהיקפים עד 75,000 שקל. חוק מוסר תשלומים לספקים שיזם שר הכלכלה והתעשייה, בתפקידו הקודם כיו"ר ועדת הרפורמות, התקבל ב-30.3.17 ונכנס לתוקף ב-30 ביולי השנה. בכל הנוגע לעבודות קבלניות, החוק קובע כי תשלום עבור עבודות אלו יתבצע בתנאי תשלום של שוטף +70 כאשר מדובר בעסקאות של הממשלה או שוטף +80 כאשר מדובר בעסקאות של הרשויות המקומיות. הסיבה לימי האשראי ארוכים יותר נובעת מרמת מורכבות גבוהה של אותן עבודות ומתהליכי בקרה ארוכים יותר שנדרשים לשם אישור חשבון ותשלום עבורו.

עם זאת, בעבודות קבלניות קטנות, (דוגמת קבלני עבודות בינוי הנדסיות – שיפוצים, הנגשה, עפר) אין צורך בפרקי זמן ארוכים כל כך לביצוע בקרה ולכן יש מקום להקל על קבלנים שמבצעים עבודות קטנות ולקבוע ימי אשראי של שוטף +30. התקנות החדשנות שמביא שר הכלכלה והתעשייה אלי כהן קובעות כי בעבודות קבלניות שהיקפן אינו עולה על 75,000 ₪ ישלם המזמין לספק בתנאים של שוטף +30.

כיום, 67% מהעסקים הקטנים שמספקים שירותים למדינה מקבלים את התמורה על כך באיחור שמגיע לעיתים עד שלושה חודשים ואף יותר. עלות לקיחת האשראי של עסק קטן יכולה להיות עד פי שתיים מהעלות שיש לגוף ציבורי ולמדינה ולכן הנטל של סחיבת חובות גבוה במיוחד לעסק קטן ובינוני.

מטרת החוק נועדה לעגן את זכותם של העסקים לקבל תמורה על עבודתם בזמן. מבין הגופים המחויבים במוסר התשלומים מול העצמאיים: משרדי הממשלה, מערכת הביטחון, חברות ממשלתיות, חברות בת ממשלתיות, תאגידים מקומיים, מועצות דתיות, בנק ישראל ועוד.

רן קויתי, מנהל הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה והתעשייה: ימי אשראי ארוכים פוגעים בראש ובראשונה בעסקים קטנים שמקבלים את האשראי היקר ביותר במשק, ולכן ממשלה וגופים ציבוריים אחרים צריכים להיות הראשונים לאמץ ימי אשראי קצרים יותר ולא להפיל על העסקים הקטנים את הנטל המימוני. אנחנו עומדים לקצר את ימי האשראי לספקים נוספים במשק".

כחלק מיישום מסקנות דוח טרכטנברג החל היום השלב הראשון בבניית מתחם מעונות לסטודנטים בהיקף של 16 אלף מ"ר ביפו הפרויקט ימומן וייבנה באמצעות סולל בונה. "אנחנו עושים היום צעד חשוב בחזון האקדמיה החדשה שלנו", בירך נשיא המכללה, פרופ' שלמה בידרמן.

באקדמית תל אביב יפו הונחה היום (שלישי) אבן הפינה להקמת מעונות הסטודנטים החדשים. במכללה יוקמו 400 יחידות דיור, שיכילו 439 מיטות וייתנו פתרון דיור נגיש וזול לסטודנטים של המכללה. הפרויקט, שעלותו נאמדת בכ-180 מיליון שקלים, הוא חלק מיישום דוח טרכטנברג שנכתב בעקבות המחאה החברתית ב-2011.

"אנחנו עושים היום צעד חשוב בחזון האקדמיה החדשה שלנו. המעונות יאפשרו לסטודנטים רבים מחוץ לעיר לגור בלב העניינים וגם תהיה להם תרומה כלכלית וחברתית משמעותית מאוד לקהילת יפו ודרום ת"א", בירך נשיא האקדמית תל אביב יפו, פרופ' שלמה בידרמן.

"לפרויקט המעונות חשיבות ראשונה במעלה בהנגשתה של מערכת ההשכלה הגבוהה ובהקלת מצוקת הדיור של צעירי ישראל", הוסיף מנכ"ל המכללה, בני אלון.

בניין המעונות החדש, שישתרע על פני 16 אלף מ"ר, יכיל גם שטחי מסחר ושירותים נלווים. מחירי השכירות בו צפויים להיות נמוכים ב- 20%-35% ממחירי השוק, כאשר הדירות מגיעות מרוהטות ומאובזרות והסטודנטים פטורים מתשלום ועד בית.

הקמת המעונות באקדמית ת"א-יפו התאפשרה בזכות מענק של כ-15 מיליון שקלים ממשרד האוצר, באמצעות הוועדה לתכנון ותקצוב (ות"ת). רשות מקרקעי ישראל נרתמה גם היא והעמידה את הקרקע ללא עלות. הפרויקט ייבנה בשיטת  (Design, Build, Operate, Transfer) DBOT   באמצעות שיכון ובינוי- סולל בונה תשתיות בע"מ, שתתכנן, תקים, תפעיל ותתחזק את הפרויקט למשך 24.5 שנים. הקמת הפרויקט תמומן מהון עצמי של סולל בונה ומימון של בנק דיסקונט.

הפרויקט יכלול, בין היתר, חדר עיון, מועדון סטודנטים, מכבסה, חדרי אופניים, חדרי מנהלה ושירותים נוספים לסטודנטים. בנוסף, ייבנה בו חניון תת קרקעי. במפלס הרחוב ייבנו שירותי מסחר, לרווחת הסטודנטים והתושבים.

על פי התכנית, שהוכנה על ידי קיקה ברא"ז אדריכלים ומתכנני ערים, גימורי המבנים יהיו בחיפוי אבן ושילוב צבעוניות התואמת את מבני המכללה הקיימים. בתכנית ניתן דגש מיוחד להשתלבות במרחב העירוני הסובב את הקמפוס ולסוגיית הנגישות והמבנים יותאמו גם לבעלי מוגבלויות. מערכת חימום המים של המעונות החדשים תפעל באמצעות אנרגיה סולרית. התאורה במרחבים הציבוריים תהיה חסכונית, על פי הנחיות העירייה

הורחב הפטור מדיווח לרשות המסים למשקיעים בשוק ההון

ועדת כספים אישרה תיקון לתקנות פקודת מס הכנסה לעניין פטור מהגשת דוח. על פי התקנות, הורחב הפטור בהגשת דוח למשקיעים בשוק ההון. עד היום משקיע בשוק ההון שמחזור עסקאותיו בענף היה בגובה של 640,000 שקל ומעלה היה חייב בהגשת דוח, בעקבות התיקון, עלה רף המחזור המחייב בהגשת דוח ל- 2,500,000 שקל.

מדריך מס על הבורסה

התיקון בא למנוע מצב בו משקיעים בשוק ההון מחויבים בהגשת דוח בשל ההנחה כי הינם חייבים במס יסף. הדבר נבע מכך שהקריטריון בתקנות היה נמוך מדי  ועמד על מחזור של 640,000 שקל, מה שלא מצביע ברוב המקרים על הכנסות חייבות של 640,000 ₪,  הרף ממנו נגבה מס יסף. מחזור פעילות בשוק ההון של 2,500,000 שקל  מבטיח בסבירות גבוהה כי משקיעים אלו יגיעו אל רף ההכנסות ממנו נגבה מס יסף.

ועל מה בעצם מדובר? משקיעים בבורסה משלמים מס בשיעור של 25% (ברוב המסלולים). עם זאת, מעל מחזור מסויים (ורווח מסויים) יש לשלם מס יסף של עד 3% מהרווחים. כלומר, בפועל המס האקטיבי יכול להיות 28%, ולכן, רשות המס מבקשת לבדוק דיווחים של משקיעים שיש סיכוי שעברו את ההיקף האמור ומחויבים במס יסף. להערכת הרגולטור פעילות של מעל 2.5 מיליון שקל, תאפשר לרשות המס לבחון את פוטנציאל המשקיעים שחייבים במס יסף, ומכאן שזה הפך להיות הרף לדיווח למס הכנסה.

כך או אחרת, חשוב להדגיש כי סוחרים בבורסה מחויבים במס העולה על 25%. בפועל, אם משקיע הוגדר כסוחר ויש מבחנים לכך – היקף מחזור, תדירות פעילות ועוד, אזי הוא מחוייב במס כאילו מדובר בפעילות עסקית, לפי מדרגות מס הכנסה, והמשמעות שזה עשוי להגיע לאזור ה-50%

מעודכן ל-03/2018

 הבורסה משיקה לראשונה סדרות נגזרים "ארוכות" על מדד ת"א-35.  בבורסה צופים כי המהלך ייתן מענה לצורך הקיים בשוק – כיום האופציות הן לטווח קצר בלבד של כמה חודשים.

הנהלת הבורסה מסרה כי בעקבות שיחות שהתקיימו עם חברי בורסה ופעילי השוק,  הם מאמינים כי השקה של נגזרים "ארוכים" תתרום לשכלול המסחר ותיתן מענה לצורך אמיתי הקיים בקרב פעילי השוק השונים. הנגזרים ה"ארוכים" על מדד ת"א-35 יהיו ל-15 חודשים. בחודשים מרץ, יוני, ספטמבר ודצמבר תפתחנה סדרות חדשות של אופציות וחוזים עתידיים ל-15 חודשים. ביתר החודשים, כנהוג היום, תפתחנה סדרות נגזרים ל-3 חודשים ולפיכך, בכל נקודת זמן ייסחרו 7 סדרות חודשיות – 3 סדרות לכל אחד מ-3 החודשים הקרובים ועוד 4 סדרות ל-6, 9, 12 ו-15 חודשים. זאת, בנוסף לאופציות השבועיות שתמשכנה להיפתח כנהוג היום. פתיחה של סדרות נגזרים ל-15 חודשים תאפשר, בכל נקודת זמן, לסחור בנגזרים שהתקופה שלהם לפקיעה הנה לפחות שנה וניתן יהיה לגלגל פוזיציות, גם לתקופות של שנה.

אופציות כל מה שצריך לדעת 

 בבורסה מזהים מספר גורמים שעשויים לסחור בנגזרים ארוכים. ראשית, תיתכן הסטה של פעילות שמתבצעת כיום בשוק ה- OTC, לבורסה. בנוסף, קיים צפי ל"גידור רגולטורי" של תיק הנוסטרו של חברות הביטוח, במסגרת יישום תקנות סולבנסי II. כמו כן השקת האופציות החדשות יכולה לעודד כניסה של שחקנים חדשים שמעדיפים לפעול בנגזרים "ארוכים" יותר מאלה הקיימים היום. השקת האופציות ה"ארוכות" דורשת היערכות טכנית ויישום הדרגתי. על כן יושקו תחילה החוזים העתידיים ה"ארוכים" ומועדי ההשקה של האופציות ה"ארוכות" יידחו למועד מאוחר יותר.

השקת החוזים העתידיים: באופן חד פעמי, ב-25 בינואר 2018, תוצאנה סדרות חדשות של חוזים עתידיים על מדד ת"א-35 לתקופות קצרות מ-15 חודשים. הסדרות החדשות, תפקענה ביוני 2018, ספטמבר 2018 דצמבר 2018 ומרץ 2019. סדרה של חוזים עתידיים על מדד ת"א-35 ל-3 חודשים, תיפתח, כרגיל, באותו מועד.

השקת האופציות: באופן חד פעמי, ב-6 בספטמבר 2018, תוצאנה סדרות אופציות על מדד ת"א-35 לתקופות קצרות מ-15 חודשים, שתפקענה בדצמבר 2018, מרץ 2019, יוני 2019 וספטמבר 2019.

ולמה זה עשוי לעניין? ראשית יש משקיעים שרוצים חשיפה לטווח ארול. להשקיע באופציה על מדד המעו"ף לטווח של חודשיים זה הימור, או שזו אסטרטגיה (כחלק מפוזיציה מגודרת או שלא מגודרת). אבל השקעה במדדים לטווח ארוך התאפשרה עד עכשיו רק דרך תעודות סל וקרנות מחקות. האפשרות להשקיע עכשיו גם דרך אופציות ארוכות, עשויה להיות נוחה מאוד לחלק מהמשקיעים – יש בזה גם יתרונות, במקום להשקיע סכום גדול במדד (דרך תעודות סל או קרנות מחקות) ניתן להשקיע סכום קטן יותר באופציותל הארוכות (אך כמובן שגם בסיכון גדול יותר), ועדיין – ההפסד בהשקעה באופציות מוגב. במילים אחרות – באופציות משקיעים פחות מאשר בנכס הבסיס (דרך תעודת סל לדוגמה) ובהתאמה ההפסד מוגבל יותר. מנגד, הסיכוי לרווח עשוי להיות זהה (בגלל המינוף של האופציה).

מנגד, על האופציה יש פרמיה – לא משלמים את מחיר השוק, אלא פרמיה על מחיר השוק, הפרמיה הזו מבטאת את המינוף – האפשרות לרכוש נכס שיספק תשואה גבוה בסכום קטן מנכס הבסיס, וכן לאופציה יש ערך שתלוי בתקופת המימוש שלה. ככל שתקופת המימוש גדולה יותר כך האופציה שווה יותר, פשוט כי יש יותר זמן להתממשות הסיכוי, ולכן חשוב לבדוק את הפרמיה – כל משקיע והחלטתו, אך ככל שהפרמיה גדולה יותר כך הכדאיות כמובן יורדת.

כך או אחרת, מדובר במכשיר מעניין שיתווסף על האופציות הרגילות.

אופציות כל מה שצריך לדעת 

ועדת הכלכלה אישרה: האגרה השנתית של המתווכים במקרקעין תוזל ב-25%. יו"ר הועדה איתן כבל כבל בירך את משרד המשפטים על המהלך להפחית אגרות ולהתאים את גובה האגרות לעלות הוצאות יחידת רשם המתווכים.

ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ איתן כבל, אישרה  את בקשת משרד המשפטים לתקן את תקנות המתווכים במקרקעין ולהפחית 25% מהאגרה השנתית שנדרשים לשלם המתווכים במקרקעין לצורך חידוש רישיון – מ-482 שקלים ל-361 שקלים. היו"ר כבל בירך על החלטת משרד המשפטים, שאף ציין בדברי ההסבר כי ההפחתה נובעת מכך שההכנסות מאגרות עלו על הוצאות יחידת רשם המתווכים.

נציג משרד המשפטים, עו"ד אסף נועם, אמר כי מדובר בהפחתה של 25% וכי עלות המהלך היא 2.2 מיליון שקלים בשנה. הוא הוסיף כי ההפחתה נועדה לתת ביטוח למהלך רוחבי של משרד המשפטים, שנועד להגביר את הזיקה בית עלויות השירות לגובה האגרה הנגבית. היו"ר כבל ויו"ר לשכת המתווכים בירושלים, איציק לוי, ביקשו לדעת האם בהתאמה תופחת גם אגרת משרתי המילואים, שלאחרונה אישרה הוועדה לתת להם הנחה של 50%. נציג משרד המשפטים, עו"ד נועם, השיב כי משרתי המילואים הזכאים ישלמו 505 מהאגרה לאחר ההפחתה.

מדריך – כמה עולה מתווך?

תחרות וחדשנות בבנקאות – האם כבר רואים את השינוי? המפקחת על הבנקים ד"ר חדוה בר בכנס כלכליסט, מסבירה שהדרך עוד ארוכה, אבל היא כבר רואה ניצנים משמעותיים של התחדשות בבנקים, לצד תחרות שהולכת וגדלה.

"בשנתיים האחרונות התרחשו מספר שינויים גדולים בעולם הבנקאות: נחקקו מספר חוקים במטרה לקדם את התחרות בתחומי הפיננסיים ובבנקאות; הפיקוח על הבנקים נקט בצעדים פרואקטיביים לקידום התחרות לטובת משקי הבית והעסקים הקטנים; ובמקביל, העולם הפיננסי החל לעבור  מהפכה דיגיטלית – טכנולוגית, שיוצרת לחץ תחרותי בתחומי הבנקאות בישראל, בדומה למתרחש במדינות רבות בעולם בשנים האחרונות. על רקע השינויים האמורים, עולה השאלה האם כבר ניתן לראות ביטוי ממשי להגברת התחרות בתחומי הבנקאות, בדגש על התחרות בקרב משקי הבית והעסקים הקטנים, וכן –  מה צפוי בכל הקשור לתחרות בבנקאות בשנים הבאות?

"הנתונים שקיימים בידי הפיקוח על בנקים מצביעים על כך שהתחרות גברה ומתבטאת כבר עתה במספר תחומים, מהם נהנים משקי הבית והעסקים הקטנים: בתחום השירות והמגוון ללקוחות- שמשתפרים, בתחום העמלות לעסקים קטנים ומשקי בית- שיורדות, ובמבנה השוק הפיננסי – שמשתנה מאוד

"בתחום השירות והמגוון ללקוחות – הלחץ התחרותי והטכנולוגיה המתפתחת מובילים לכך שהבנקים משקיעים עשרות ואף מאות מיליוני ₪ בחדשנות, השקעה שהופכת את השירות הבנקאי לזמין ונוח הרבה יותר ללקוחות. כך למשל, בשנה האחרונה הציגו שלושה בנקים אפליקציה לתשלומים, אשר מאפשרת לכל אדם לבצע העברת כספים ברגע, בחינם, באמצעות הטלפון הנייד, לאדם אחר, ללא ידיעת מספר החשבון שלו ופרטים נוספים, מלבד מספר הטלפון של המוטב. לשם השוואה, לפני כעשור, העלות של העברה בנקאית הייתה 48 שקלים ובוצעה בעיקר בסניף. זו דוגמא אחת מיני רבות של השקעה של בנקים בחדשנות, על מנת לשפר את השירות ללקוחותיהם. חדשנות זו תורמת בין היתר לכך שהיום ניתן לצרוך שירותי בנקאות לא רק בשעות פתיחת הסניף, אלא בכל שעות היממה, מרחוק –  באמצעות המחשב או  מכשיר הטלפון החכם, וגם באמצעות המכשירים האוטומטיים הבנקאיים (ה- ATM),שהשתכללו מאוד וניתן לבצע בהם מגוון רחב של פעולות. דוגמאות אחרות בהקשר זה נוגעות לעולם ייעוץ ההשקעות – שמתרחב לאמצעיים דיגיטליים ומאפשר גם למשקי בית בעלי תיק השקעות קטן ליהנות מייעוץ השקעות, ועוד. התחרות של הבנקים על השירות ללקוחות באה לידי ביטוי גם במגוון ערוצי התקשורת בין הבנקים ללקוחותיהם; חלק מהבנקים מרחיב את השירותים הדיגיטליים, ואילו חלק אחר מרחיב את השירות שניתן ללקוחות בסניפים ואף מגדיל את מספרם. תחרות זו על ערוצי התקשורת מאפשרת ללקוחות לבחור את הבנק המועדף עליהם בהתאם לערוץ התקשורת שמתאים להם.

"בתחום העמלות ניכרת ירידה הן בעמלות לעסקים הקטנים והן בעמלות למשקי הבית. לאחרונה, התחרות שהתגברה בין חברות כרטיסי האשראי, על רקע הפרדתן הצפויה של שתיים מהן מהבנקים, לצד השפעה של צעדים רגולטוריים שיזם הפיקוח על הבנקים, באים לידי ביטוי בירידה בעמלות הסליקה. כאשר אומדים החיסכון שנגרם כתוצאה מהירידה בעמלת הסליקה, ניתן לראות שהעסקים במשק חסכו כ- 300 מיליוני ש"ח בשנת 2017 לעומת המצב ששרר בשנת 2014. בנוסף, בשוק כרטיסי האשראי נוצרה בשנה האחרונה תחרות "חותכת גרונות" ("cut throat competition"), שבאה לידי ביטוי בין היתר במספר הסכמים שנחתמו וכבר מובילים לירידה נוספת בעמלות. כך למשל, נחתם הסכם בין ישראכרט לארגון לה"ב לעסקים קטנים ועצמאיים, שמגלם הפחתה של העמלות; ההסכם שנחתם בין חברת כא"ל לבין המאגד גמא, שאף הוא מגדיר עמלות סליקה נמוכות יותר לעסקים קטנים, ועוד.

"במקביל, גם משקי הבית נהנים מירידה בעמלות, שנגרמת בעקבות הגידול בהיצע השירותים הדיגיטליים, ולאור דרישת הפיקוח על הבנקים לתמחר את הערוצים הישירים בתעריפים זולים יותר ללקוחות. כך, החל מנובמבר 2017, כל הבנקים פרסמו את שיעורי ההנחות שהם נותנים על כל אחד מהשירותים הפיננסיים שהציבור יכול לצרוך באופן ישיר – מדובר בהנחות של עשרות אחוזים לפעולה. למשל, בתחום ניירות הערך הזרים – פעולה באמצעים ישירים חוסכת ללקוח כ- 70% בהשוואה לפעולה מול פקיד; בתחום ניירות ערך ישראליים ההנחה מגיעה ל- 50% ובתחום העברות כספים לחו"ל, ההנחות מגיעות לכ-37% כאשר הפעולה מבוצעת באמצעים ישירים. הנחות אלה מצטרפת להנחה שהייתה קיימת בתחום הפעולות בעו"ש – אשר מגיעה לכ- 75%, במידה והלקוח מבצע את הפעולות באמצעים הישירים כגון במכשיר האוטומטי, באפליקציה של הבנק ובאתר, לעומת ביצוע אותן פעולות מול פקיד; לצד ההנחות הללו, נתוני הפיקוח מראים שהציבור "מצביע ברגליים" ועובר לעשות יותר ויותר פעולות באמצעים הישירים וכך חוסך בעמלות.

"בהקשר זה, נשאלת השאלה האם התחרות בבנקאות תתבטא גם בירידה בריביות המשולמות על האשראי הקמעונאי? התשובה לשאלה זו אינה חד משמעית. מצד אחד, התגברות התחרות, שמושפעת גם מהגידול במספר השחקנים החוץ-בנקאיים והעצמאיים, תוביל לירידת פרמיית אי התחרות בריבית על האשראי. מנגד, ישנם מספר גורמים שעלולים לפעול לעליית הריבית, החל מעליה בסיכון של הלווים, שנובעת מכך שמשקי בית מגדילים את ההלוואות שהם נוטלים; דרך כניסה של לווים יותר מסוכנים לשוק ההלוואות; ועד לפרקטיקה שהתפתחה לאחרונה לפיה יותר משקי בית ועסקים קטנים פונים לתהליך של פשיטת רגל, דבר שמביא לכך שהפסדי האשראי של הבנקים וחברות כרטיסי האשראי גדלים בהתאם. גורם נוסף שעשוי לפעול לעליית הריבית הוא עלות מקורות גבוהה יותר שמאפיינת את הגופים החוץ-בנקאיים ותאפיין ככל הנראה גם את חברות כרטיסי האשראי שיופרדו. עם זאת, חשוב להדגיש שמהשוואות בינלאומיות עולה כי הריבית על האשראי הקמעונאי בישראל איננה גבוהה ביחס למדינות מתקדמות, ובתחום כרטיסי האשראי- הריבית בישראל אף נמוכה מזו המקובלת בעולם .

"בתחום מבנה השוק הפיננסי ניכר שינוי משמעותי, שמוביל גם הוא להתגברות התחרות על משקי הבית והעסקים הקטנים. בשנים האחרונות התרחב מאוד מספר הגופים הפיננסיים המציעים הלוואות למשקי הבית. כך, בעוד שלפני מספר שנים לקוח שהיה מעוניין בהלוואה יכול היה לגשת לבנק שלו בלבד, כיום אותו לקוח יכול לפנות גם לבנק אחר, בו הוא לא מנהל את חשבונו; לחברת כרטיסי אשראי; לנותן אשראי חוץ בנקאי; לקופת הגמל או קרן ההשתלמות שלו; ולפלטפורמת הלוואה בין אנשים (PTP). כל ההצעות הללו זמינות ללקוח והוא יכול לערוך סקר שוק באמצעות חיפוש מהיר באינטרנט ופניה לגופים השונים מרחוק. אין ספק כי מגוון החלופות שעומדות כעת בפני הלקוח יוצר כלשעצמו תחרות .

"בנוסף, בשנתיים האחרונות גברה התחרות בתוך מערכת הבנקאות בין שני הבנקים הגדולים (פועלים ולאומי) לבנקים הבינוניים (מזרחי, דיסקונט והבינ"ל). נתח השוק באשראי של שני הבנקים הגדולים באשראי ירד מכ- 57% בתחילת 2016 לכ- 54% אחוזים בסוף 2017, ובמקביל עלה נתח השוק באשראי של הבנקים הבינוניים לכ- 41.5%. הגורמים שתרמו להגברת התחרות בתוך המערכת הם, בין השאר, דרישות ההון הגבוהות יותר שדרש הפיקוח על הבנקים משני הבנקים הגדולים, וכן האסטרטגיה העסקית התחרותית יותר שבה נוקטים כיום הבנקים הבינוניים.

"התשובה לשאלה מתי צפויה הקמת בנק חדש במערכת תלויה בגורמים העסקיים במשק. הפיקוח על הבנקים מצידו הקל את הדרישות הרגולטוריות, ובראשן את דרישת ההון ואת הדרישה למערכת טכנולוגית נפרדת, והקל על תהליך מתן הרישיון לשחקן חדש, כך שיזם המעוניין להקים בנק ילווה באופן צמוד על-ידי צוות של הפיקוח שיסייע בתהליך. היזם יוכל בשלב ראשון לקבל היתר בנק מוגבל, שיספק לו את הוודאות הנחוצה עוד לפני ההשקעה הכספית הגדולה שנדרשת לצורך הקמת הבנק. בהקשר זה יש לציין כי במסגרת מתווה ההקלות, הוביל השנה הפיקוח על הבנקים מתן רישיון לסולק חדש, לראשונה מזה שנים רבות.

"הקמת בנק חדש, תחרותי, במודל טכנולוגי ממוקד צפויה להגביר את התחרות בסגמנטים של הבנקאות, אך חשוב להדגיש שכניסת שחקנים נוספים איננה תנאי הכרחי להתגברות התחרות. התחרות בבנקאות ובתחומים הפיננסיים תמשיך לגדול כתוצאה מהשינויים הטכנולוגיים וההקלות שייושמו בהעברת המידע של הלקוח; מהתרבות גופים חוץ בנקאיים, כפי שקרה בתחום האשראי העסקי; מהתגברות התחרות בתוך המערכת הבנקאית, שניכרת בעליית חלקם של הבנקים הבינוניים; ומהלחץ התחרותי שנוצר לאור הסרת חסמי כניסה רבים לשוק, ושמוביל את הבנקים להציע הצעות תחרותיות יותר ללקוחות ולהתייעל בצורה משמעותית – כדי שהם יוכלו בסופו של דבר "לגלגל" את פירות ההתייעלות ללקוחות.

"בשנת 2018 הפיקוח יקדם מספר רפורמות משמעותיות בתחום המידע, שצפויות להעצים את התחרות. רפורמות אלו ינגישו בצורה רחבה את המידע ללקוחות, ישפרו את יכולתו של הלקוח להשוות בין התנאים והשירותים שמציעים הגופים השונים, לחסוך בעלויות, וכן ישפרו את יכולתו של הלקוח לעבור בקלות מגוף פיננסי אחד לשני –  או אפילו רק לאיים לעבור – ובכך לשפר את השירות והתנאים שהוא מקבל.

צעד ראשון שהפיקוח על הבנקים מוביל ויבשיל כבר בשנת 2018 הוא העברה דיגיטלית, בלחיצת כפתור, של "תעודת הזהות הבנקאית" של הלקוח לגופים מפוקחים, ובכלל זה נותני שירותי השוואת עלויות, בנקים שאינם הבנק של הלקוח, חברות כרטיסי אשראי, גופים מוסדיים, ועוד. כידוע, המידע שמופיע בתעודת הזהות של הלקוח כולל תמונת מצב מלאה של כל הנכסים הפיננסיים שיש לו בבנק- פיקדונות, ניירות ערך, יתרה בעובר ושב; את כל ההלוואות שלו, ובכלל זה את המינוס בחשבון, הלוואות לטווח קצר ובינוני, משכנתא; את העמלות ששילם, תוך פירוט לפי הפעילויות השונות (ניירות ערך, עובר ושב וכו'); ואת סך הריביות ששילם לבנק או קיבל מהבנק. העברת המידע בלחיצת כפתור תאפשר ללקוח לקבל הצעות רלוונטיות מגופים פיננסיים מתחרים ביתר קלות.

"יוזמות נוספות שיקודמו ויבשילו בתחום המידע הן הקמת מאגר נתוני אשראי, שבנק ישראל מקדם וצפוי להיות פעיל בתחילת 2019; העברת המידע על יתרת העו"ש של הלקוח לחברות כרטיסי האשראי וגופים מפוקחים, לפי המתווה שנקבע ברפורמת שטרום; וכתיבת סטנדרט אחיד להעברת כלל המידע של הלקוח, כולל מידע שוטף, בשיטה מאובטחת (API), בהתאם למתווה שנקבע לאחרונה עם משרד האוצר ומשרד המשפטים.

"לסיכום, התחרות בבנקאות מתגברת ותמשיך לגדול. התחרות החלה כבר לפני יותר מעשור בתחום האשראי לעסקים גדולים, והיא התרחבה וממשיכה להתרחב בתחומי הבנקאות למשקי בית ועסקים קטנים. (שקופית 19) השינויים שעוברים על מערכת הבנקאות בעולם בכלל, ובפרט המהפכה הדיגיטלית ומהפכת המידע, אותן הפיקוח מקדם, צפויים להוביל לשוק פיננסי שונה ותחרותי יותר במהלך השנים הקרובות, ומוגדרים על-ידי ועדת באזל לענייני בנקאות כ"בעלי השפעה מטלטלת". הלקוחות כבר מרגישים, וימשיכו להרגיש, את השינוי .