עדכון חשוב 26/11:  בנק ישראל העלה את הריבית ב-0.15% ל-0.25%

בנק ישראל מותיר את הריבית – 0.1%; התחזית – ריבית של 0.25% בסוף 2018

ריבית בנק ישראל כבר שנתיים וחצי עומדת על 0.1% והיא לא הולכת להשתנות כל כך מהר. בפועל, צופים בבנק ישראל כי הריבית תעלה בעוד כשנה, וב-2018 כולה היא תעלה פעם אחת בלבד.

במקביל להודעת הריבית, קיימה הנגידה – ד"ר קרנית פלוג, מסיבת עיתונאים ובה הדגישה את משנתה

"כידוע לכם, הוועדה המוניטרית החליטה היום להותיר את הריבית ברמה של 0.1%, ושבה וציינה שבכוונתה להותיר את המדיניות המרחיבה על כנה, כל עוד הדבר יידרש כדי לבסס את סביבת האינפלציה בתוך תחום היעד.

"בדיונים השבוע השתתפו שלושה  חברי ועדה חדשים: אנדרו אביר, מנהל חטיבת השווקים, ובשעה טובה מונו גם שני החברים החדשים מקרב הציבור – פרופ' צבי הרקוביץ ופרופ' משה חזן. זו ההזדמנות לברך את שלושתם  ולאחל להם הצלחה בתפקידם החדש והחשוב. אאחל הצלחה גם לפרופ' מישל סטרבצ'ינסקי, מנהלה החדש של חטיבת המחקר, שפרסמה היום את התחזית המקרו כלכלית המעודכנת, שאתייחס אליה בהמשך.

"המשק הישראלי נמצא מזה זמן בסביבה ייחודית יחסית של אינפלציה מאוד נמוכה, תוך שקצב הצמיחה קרוב לפוטנציאל, ושוק העבודה בתעסוקה מלאה. מאז שנפגשנו פה בתדרוך המוניטרי הקודם הייתה תנודתיות גבוהה באינפלציה, אך בסופו של דבר היא ממשיכה להיות מאוד נמוכה. ההתמתנות בצמיחה היא ככל הנראה זמנית ואנו מעריכים שהמשק ימשיך לצמוח בסביבת הקצב הפוטנציאלי. מגמה מסוימת של פיחות של השקל במונחי שער החליפין האפקטיבי נעצרה, ולאחרונה התחדש הייסוף. תמונת הכלכלה העולמית נראית אופטימית יותר, והדבר צפוי לבוא גם לידי ביטוי בהפחתה מתונה של מידת ההרחבה המוניטרית הגלובלית. ארחיב כעת לגבי התפתחויות אלו והאופן בו הן צפויות להשפיע על המדיניות.

מה קורה עם האינפלציה?  

"נתוני האינפלציה בחודשים האחרונים היו, כאמור, תנודתיים והמדדים בחלקם היו מפתיעים, אולם בסך הכל לא חל בשנה האחרונה שינוי משמעותי בסביבת האינפלציה. היא נותרה מתחת לטווח היעד, כפי שהדבר מתבטא באינפלציה השנתית ובציפיות לטווחים הקצרים. ניתוח ארוך טווח מראה שהתמתנות האינפלציה מקיפה את מרבית רכיבי המדד, לרבות סעיף הדיור. כפי שציינו בעבר, בנוסף לייסוף בשער החליפין, צעדי הממשלה להפחתת יוקר המחיה והשינויים בהתנהגות הצרכנית ובתחרות במשק פועלים לירידת המחירים.

" לאחרונה גם חלה התמתנות באינפלציה בעולם. מנגד, הביקושים החזקים ימשיכו לפעול לעליית האינפלציה. עד לאחרונה, המעסיקים יכלו לספוג את עליית השכר במשק מבלי להעלות את המחירים, משום שירידת מחירי התשומות, ובראשן האנרגיה, הביאה לכך שעליית השכר לא באה לידי ביטוי בעלייה דומה של עלות העבודה ליחידת תוצר. עליית השכר אמנם התמתנה לאחרונה, אולם היות ותהליך הירידה במחירי גורמי הייצור האחרים מוצה, לעליית השכר צפויה להיות השפעה אינפלציונית. הציפיות לטווחים הארוכים "לא התרגשו" מהשינויים בטווח הקצר ונותרו מעוגנות בתוך היעד, ובכך משקפות את האמינות שהפעילים בשווקים מייחסים למשטר יעד האינפלציה.

"נתונים העומדים בפנינו היום מאפשרים לנו להעריך שההאטה בקצב הצמיחה בתחילת 2017 לעומת 2016 (מעבר לתנודתיות הנובעת מיבוא כלי הרכב) היא בעיקרה תוצאה של מגבלת היצע, הנובעת מכך ששוק העבודה קרוב למצב של תעסוקה מלאה, ושהמשק צפוי להמשיך לצמוח בקצב התואם את הפוטנציאל ארוך הטווח. אמנם חלה התמתנות מסוימת בצריכה הפרטית, אולם היא באה לאחר כשנתיים שבהן הצריכה צמחה בקצב חריג, ואינדיקטורים לביקושים כגון מדדי אמון הצרכנים ומנהלי הרכש מצויים ברמות גבוהות.

"היצוא, כידוע, סבל מקיפאון מתמשך, אך מזה למעלה משנה הוא צומח בקצב נאה בהובלת יצוא השירותים, שביחס ליצוא הסחורות הוא פחות מושפע משער החליפין, כשברקע התאוששות משמעותית בסחר העולמי שחזר לצמוח בקצב גבוה יחסית. הנתונים משוק העבודה ממשיכים להיות מאוד חיוביים. האבטלה יורדת בכל רמות ההשכלה, וביחד עם הרמה הגבוהה של מספר שעות העבודה למועסק הם מעידים על הימצאות שוק העבודה בתעסוקה מלאה.

"עליית השכר תנודתית אך היא מקיפה את מרבית ענפי המשק,  ומסקר החברות עולה שיש עלייה בשיעור החברות שמדווחות שהמחסור בעובדים מקצועיים מהווה עבורן מגבלה אפקטיבית. דבר זה מדגיש את הצורך לנקוט כעת בצעדים שיפעלו להגברת כושר הייצור של המשק בטווח הארוך, כפי שמראה בנק ישראל כבר מזה זמן: השקעה בתשתיות ובשיפור ההון האנושי, שיפור הסביבה העסקית, ועוד, דווקא בשל מצבו המקרו כלכלי הטוב של המשק.

מחירי הדירות – עולים, עולים, עולים

"מחירי הדירות שבו לעלות בחודשים האחרונים אך בקצב מתון יחסית לעבר, בעוד אינדיקטורים אחרים מוסיפים להצביע על כך שהשוק מתקרר, כגון הרמה הנמוכה של מספר העסקאות,  והמשך הירידה בקצב החודשי של נטילת משכנתאות למרות ירידה מתונה בריבית בחודשים האחרונים. ככל שיימשכו מאמצי הממשלה להמשיך להגדיל את היצע הדירות  הם יתמכו בהתייצבות המחירים ולאחר מכן בירידתם.

"בכלכלה העולמית נמשך השיפור והמוסדות הבינלאומיים משדרים אופטימיות זהירה לגבי ההתפתחויות הצפויות בטווח הקרוב. בשבוע שעבר השתתפו נציגי בנק ישראל והאוצר בפגישה השנתית של קרן המטבע הבינלאומית והבנק העולמי וההערכות אלו עלו לא רק מהנתונים והתחזיות הרשמיות אלא גם בפגישות שקיימנו עם קובעי מדיניות וכלכלנים ממדינות שונות, וגם שם הודגש הצורך לנצל את השיפור במצב המקרו כלכלי כדי לתת מענה לאתגרים ארוכי הטווח. בחודשים האחרונים השיפור מקיף את מרבית המשקים העיקריים:

"בארה"ב ההשפעה הכלכלית של פגעי מזג האוויר צפויה  ככל הנראה להיות מוגבלת, והכלכלה האירופאית צומחת בשיעור גבוה יחסית למרות האתגרים הפוליטיים. השיפור במצב המקרו כלכלי הוא גם תוצאה של המדיניות המוניטרית המאוד מרחיבה, ולכן ניתן להבין שקובעי המדיניות מאוד זהירים בבואם לסגת ממנה. בארה"ב צפויה בקרוב העלאה נוספת של הריבית וצמצום הדרגתי של מאזן הבנק המרכזי, ובאירופה צפוי צמצום של היקף ההרחבה הכמותית. האינפלציה בארה"ב ובאירופה גבוהה משמעותית מבישראל, אך גם שם היא  עדיין לא מגיעה ליעדי הבנקים המרכזיים, ויו"ר ה-Fed מנתה בנאמה האחרון מספר סיבות אפשריות לכך שהאינפלציה "מתעקשת" להישאר נמוכה, ביניהן, למשל, התרחבות תופעת הרכישות באינטרנט, שגם בנק ישראל הצביע עליה. בכל אופן, אין ספק שגם האינפלציה הנמוכה מביאה  לכך שהיציאה מהמדיניות המרחיבה צפויה להיות מאוד איטית.

"לאחר שבמחצית הראשונה של השנה נבלם הייסוף, תוך התערבות משמעותית של בנק ישראל בשוק המט"ח, נרשם בחודשי הקיץ פיחות של השקל בלמעלה מ-4% במונחי שער החליפין הנומינלי האפקטיבי, אך מאז הפיחות נמחק ברובו, והשקל מפוחת רק במעט מהרמה המיוספת בה שהה בתחילת השנה. מדיניות בנק ישראל בשוק המט"ח לא פועלת כדי לקזז את אותו חלק של הייסוף שהוא תוצאה של הגורמים היסודיים הבאים לידי ביטוי במצבו המקרו כלכלי הטוב של המשק; אולם, כפי שציינו בעבר, רמתו הנוכחית של שער החליפין משקפת מידה מסוימת של ייסוף יתר, כתוצאה מכך שכפי שתיארתי המדיניות המוניטרית הגלובלית עדיין מאוד מרחיבה. ככל שיתרחש הצמצום המוניטרי בחו"ל הוא יתמוך בפיחות השקל, אולם מדיניות בנק ישראל לא השתנתה, והבנק יוכל להמשיך להתערב בשוק המט"ח ככל שיראה לנכון על מנת למתן תנודות חריגות שאינן עולות בקנה אחד עם הגורמים היסודיים.

"חטיבת המחקר הציגה לוועדה המוניטרית את התחזית המקרו כלכלית של החטיבה (שכזכור, היא תחזית מותנית שמתבססת על הנחות לגבי המשתנים האקסוגניים) ופרסמה אותה לציבור. נתוני הצמיחה הנמוכים יחסית למחצית הראשונה הביאו לעדכון כלפי מטה של התחזית ל-2017, ל-3.1%, אך זהו כאמור ביטוי להתפתחויות שכבר התרחשו, ואין שינוי בתחזית החטיבה לגבי הצמיחה הצפויה ב-2018: 3.3%. התחזית משקפת מעבר הדרגתי לצמיחה שמבוססת פחות על הצריכה הפרטית ויותר על היצוא, בתמיכת השיפור בסחר העולמי, לאחר שבשנים האחרונות הצריכה הפרטית הובילה את הצמיחה. הירידה באינפלציה בחודשים האחרונים מעבר למה שהיה צפוי הביאה לכך שהאינפלציה צפויה להיכנס לתוך תחום היעד רק ברבעון השלישי של 2017, ותוואי הריבית בתחזית מעט נמוך מזה שהיה בתחזית הקודמת. אזכיר, שחטיבת המחקר צירפה למסמך  התחזית שהתפרסם את המניפות המתארות את הטווח הרחב של אי הוודאות שמאפיינת את התחזית למשתנים השונים.

"לסיכום, אנו מעריכים שהמדיניות המוניטרית תרמה לכך שהמשק מצוי במצב מאקרו כלכלי איתן, שהציבור מרגיש אותו בדמות רמה נמוכה של אבטלה, עלייה בשכר, וגידול בצריכה הפרטית. האינפלציה, עם זאת, מוסיפה להיות נמוכה, במידה רבה כתוצאה מגורמים שהם חיוביים מבחינת ההתפתחויות במשק. על כן, גם לאחר שבנקים מרכזיים נוספים יתחילו לצמצם את ההרחבה המוניטרית, בכוונת הוועדה המוניטרית להותיר את המדיניות המרחיבה על כנה, כל עוד הדבר יידרש כדי לבסס את סביבת האינפלציה בתוך תחום היעד"

החידוש הגדול בהודעת הריבית ובדברי הנגידה הוא בתחזית לגבי הריבית – בנק ישראל מעריך כי  הריבית המוניטרית צפויה להישאר ברמתה הנוכחית עד הרבעון השלישי של 2018 ולעלות ל-0.25% ברבעון האחרון של 2018. זאת מול התחזית הקודמת מחודש יולי שבה נכתב כי הריבית צפויה להישאר ברמתה הנוכחית עד הרבעון הראשון של 2018 ולעלות בהדרגה מהרבעון השני של 2018.  במילים אחרות, בנק ישראל מזיזים  את צפי העלאת הריבית לעוד כשנה.

מחיר למשתכן בשוהם – בוטל; צפוי לחזור עם היקף דירות גדול יותר!

המדינה החליטה לבטל את ההגרלה בפרויקט מחיר למשתכן בשוהם. הסיבה – הטענה של בני המקום ביישוב, השייכים לסדרה ב' של תוכנית מחיר למשתכן, שזה לא הוגן לא לאפשר להם להתמודד על דירות במחיר למשתכן ולאפשר רק לכאלו ששייכים לקבוצה א'.

חברי קבוצה ב'  דרשו כי המדינה תאפשר גם להם לגשת להגרלה וזאת משום שמדובר באפשרות חד פעמית לזכות באפשרות לרכישת דירה מוזלת ביישוב. והם הצליחו- משרד האוצר אמור להעביר לזוכים הודעה בזו הלשון –  "ברצוננו לעדכן אותך כי היישוב שוהם הוסר מרשימת היישובים הכלולים בהגרלת ספטמבר, לצורך ביצוע בדיקות נוספות בעניין הפרויקטים ביישוב זה. לאחר השלמת הבדיקות, תיפתח מחדש ההרשמה ליישוב זה, שלא במסגרת הגרלת ספטמבר.

מי שנרשם ליישוב שוהם במסגרת ההגרלה הגדולה יוכל לבחור יישוב אחר במסגרת האפשרות לבחור שלושה יישובים בהגרלה הגדולה.

המדינה דרכים לפתור את הבעיה שנוצרה ביישוב, בין זכאי סדרה א' לסדרה ב', בין היתר באמצעות ניסיון "להגדלת זכויות הבנייה בפרויקטים האמורים, באופן שיגדיל את היצע הדירות העומדת להגרלה ביישוב. הגדלה כאמור, אם תיתכן, תוכל לאפשר הגרלה עתידית של דירות ביישוב האמור גם לטובת זכאי סדרה ב', ובכך יינתן מענה מסויים גם לקבוצה זו. בנוסף החלטה זו תאפשר לקיים כסדרן את יתר ההגרלות , בישובים האחרים הנכללים בסבב ההגרלות הנוכחי, ללא דיחוי נוסף".

מחיר למשתכן – לא מה שחשבתם

מחיר למשתכן – כל מה שצריך לדעת

מה זה זכאי סוג א' ומה זה זכאי סוג ב' 

צרות ב-WOBI

מנכ"ל ומייסד סוכנות הביטוח האינטרנטית Wobi ,שרון גילר, הודח לאחרונה מתפקידו, על רקע חשדות לאי-סדרים ולדיווחים מופרזים ומטעים שנעשו על ידו, אך נראה שהעניין זולג למקומות נוספים –  במסגרת בדיקות שהחברה נוקטת, היא ביקשה אימות נתוני יתרות מול חברות הביטוח שעבדו מול WOBI  שהיא למעשה סוכנות ביטוח אינטרנטית עם מיקוד בהשגת לידים לחברות ביטוח.

על פי החשד, הנתונים שהוצגו בספרי WOBI לא תאמו את המספרים האמיתיים – את היתרות שבחברות הביטוח, כלומר נרשמו הכנסות ב-WOBI בלי כיסוי אמיתי.

מ-Wobi נמסר לתקשורת – "מנכ"ל החברה הוחלף והחברה פועלת לבירור ותיקון של דיווחים שגויים שלכאורה הועברו לבעלי המניות ולגורמים נוספים על ידי שרון גילר, ואשר התגלו לאחרונה. יודגש כי לכל הדיווחים הללו אין כל נגיעה או קשר כלשהו לפעילות החברה מול לקוחותיה".

משרד רואי החשבון המבקר של Wobi הוא PwC קסלמן וקסלמן והוא יצטרך כנראה לענות על כמה שאלות קשות בקשר לדיווחים הכספיים של החברה. גם המשטרה נכנסה לעובי הקורה, כאשר בינתיים החברה עצמה – WOBI אמנם לא הגישה תלונה במשטרה, אבל, כלל ביטוח הגישה תלונה במשטרה נגד גילר בטענה שזייף מסמכים בנוגע לתשלומים שהיא העבירה ל-Wobi ,ובנוגע ליתרות שבין שתי החברות.

הר הכסף – מסתבר שלא פשוט לקבל את הכסף – אם אתם צריכים להביא אישור מהמעסיק, ומדובר על מעסיק שכבר לא קיים, אתם בבעיה – זה עומד להיפתר.

אתר משרד האוצר, הר הכסף, מאפשר לאנשים לבדוק איפה וכמה כסף שוכב בקופות גמל וקרנות פנסיה שנשכחו. מדובר על מיליארדים רבים, ככל הנראה קרוב ל-20 מיליארד שקל, למרות ש"אינטרסנטים" מנסים להוריד את הסכומים ( להרחבה – איתור כספים – ככה תעשו את זה! )

מאז השקת האתר והסברים ברשת, לרבות כאן אצלנו על איך לאתר כספים אבודים, מאות אלפי אנשים פנו לקבל את כספם, אלא שחלקם נקלעו למבוי סתום – למרות שגילו כספים ששייכים להם הם לא יכולים לקבלם.

איך זה יכול להיות? ובכן, קבלת הכספים לא כזו פשוטה. מסתבר שיש תהליך בירוקרטי, והרבה מילוי טפסים, ועל הדרך חברות הביטוח וקרנות הפנסיה דורשות מהמבוטחים להעביר להם אישור מהמעסיק אצלו עבדו בזמן שפתחו את הפוליסה. רגע, ואם המעסיק כבר לא קיים? שכחתם שרבבות עסקים נסגרים מדי שנה? איך למי לפנות, אין ממי לקבל אישור. הדרישה הזו תוקעת את בעלי החיסכון הפנסיוני, ולמה בכלל צריך אישור המעסיק?

החסכונות של העובד לפנסיה מחולקים לשניים – החיסכון הפנסיוני ששייך לעובד, וכספי הפיצויים שיש מקרים שהם לא סגורים וברורים. לרוב מגיע לעובד פיצויים, אלא שלמעסיקים יש אפשרות לעצור את הפיצויים במקרים מסוימים – אם מדובר על חיסכון ישן (תעסוקה בעבר), הרי שלא תמיד הפיצויים היו חובה, אם העובד התפטר הפיצויים לא היו שייכים לו. אבל לא זה המקרה, כי במקרים כאלו, הסכום עבר לטובת המעסיק. ברוב המקרים הבעיתיים מדובר פשוט על כך שהמעסיק לא אישר מסיבות שונות (בפועל הוא יכול שלא לאשר באם יש הונאה של עובד, גניבה ואירועים חמורים מסוג זה). כלומר,ככל הנראה מדובר על עובדים שסיימו "יפה" מול המעסיקים אך מסיבות טכניות לא קיבלו אישור בזמן או שקיבלו ואיכשהו לא עודכן בחברת הביטוח, מה שחשוב זה שהיום הם עם כסף שהם לא יכולים לשחרר אותו.

בעבר ניסו באוצר העביר בחוק ההסדרים  חוק שקובע כי אם המעסיק לא הודיע בתוך פרק זמן קצוב לעובד שפרש שהוא לא מתכוון לשחרר לו את כספי הפיצויים, הכסף יעבור אוטומטית לידי העובד. זה יכול היה לפתור את הבעיה, אלא שזה לא עבר. הכוונה לנסות להעבירו בקרוב.

הר הכסף – איך מאתרים את הכסף שלנו?

עזריאלי – לא מה שחשבתם; צרות צפויות בקניונים ; הפתרון – קניון וירטואלי; הקבוצה מפתחת מאחורי הקלעים מנוע צמיחה (סודי)

איך מתכוונת עזריאלי לצמצם את הפגיעה בתחום הקניונים? למה היא לא מדווחת על זה בדוחות? ולמה עזריאלי לא כל כך בטוחה כמו שחושבים?

קבוצת עזריאלי היא כבר מזמן לא רק קניון איילון (הקניון הראשון בארץ) וקניון עזריאלי בתל אביב; ובכלל היא כבר מזמן לא רק מקימה ומתפעלת קניונים. היא מעצמה נדלנית עם פעילות גדולה בתחום הקניונים (קרוב ל-20 קניונים), עם פעילות גדולה בתחום הנדל"ן המניב גם בחו"ל; פעילות בתחום הדיור המוגן; אחזקות בבנק לאומי (4.2%), לאומיקארד (20%), גרנית ועוד.

המספרים שלה מרשימים בכל קנה מידה – מדובר בקבוצה שנסחרת ב-24 מיליארד שקל – מהענקיות של הבורסה המקומית; עם נכסים בהיקף של מעל 30 מיליארד שקל, קצב רווחים שנתי שמתקרב ל-2.5 מיליארד שקל, כשכל אחד מהמגזרים הנדלנים צומח ומרוויח. אבל זה לא מספיק להנהלת החברה – היא ממשיכה בתוכנית פיתוח נדלנית גרנדיוזית לשנים הבאות – הקמת פרויקטים של דיור מוגן, הרחבת עזריאלי בתל אביב, הקמת פרויקטים של מסחר, משרדים ומגורים ברחבי הארץ. הפרויקטים החדשים אמורים להגדיל את הרווחים התפעוליים של החברה בסדר גודל של 40%-50%, רק שזה לא מחר בבוקר. הפרויקטים האלו הם עניין של כמה שנים טובות.

הפרויקט החשוב והסודי של עזריאלי

ומבלי לזלזל כמובן בתוכניות הענק האלו, נראה שהפרויקט החשוב ביותר של עזריאלי, למרות שהוא במונחים של "בוטנים" מבחינתה הוא הפעילות האינטרנטית. באמצע 2016 רכשה עזריאלי את אתר הסחר האלקטרוני – Buy2. המוכרת היא החברה הבורסאית נטקס (שמאז שינתה את שמה לספרינג). Buy2, לא נעים להגיד, לא היה סיפור הצלחה גדול, אבל זה לא מנע מקבוצת עזריאלי לקנות אותו בסכום מצרפי של כ-80 מיליון שקל. למה בעצם?

כי ההנהלה של עזריאלי שחזתה את עלייתם של הקניונים, כנראה חוזה במקרה הטוב את הקיפאון הצפוי בתחום בהמשך, או במקרה הרע את הדעיכה של הקניונים בהמשך. אני לא מתכוון כמובן לשים מילים בפה של הנהלת עזריאלי, קטונתי. אבל, הצצה לעולם הקניונים בארה"ב ובמקומות מערביים נוספים, תגלה עובדה ידועה – הרכישות באינטרנט נוגסות ברכישות מהחנויות הפיזיות. החנויות בקניונים במקומות רבים בארה"ב כבר מרגישות זאת באופן משמעותי, וזה מתפשט כמעט לכל המקומות. זה לא סוף עידן הקניונים – אנשים ימשיכו להגיע לקניונים, אנשים ימשיכו לשבת במסעדה, לראות סרט באולם קולנוע, ולקנות בגדים בחנויות, אבל יגיעו פחות. השאלה כמה פחות, כשהערכה הרווחת היא שזה יהיה בין 10% ל-20%, אבל זו הערכה בלי גיבוי אמיתי, הפגיעה גם יכולה להיות משמעותית גדולה יותר. וזה לא רק זה – הרכישות באינטרנט נוגסות ברכישות מהחנויות בקניונים ומאלצות את החנויות להוריד מחירים – כלומר מעבר לפגיעה הכמותית (קונים פחות), גם אלו שקונים יקנו במחירים נמוכים יותר.

המסקנה פשוטה – עזריאלי שהיא אחת מאהודות המוסדיים, היא לא כזו השקעה בטוחה. מי שמתייחס אליה כסוג של אג"ח, חברת נדל"ן מניב שמספקת תשואה קבועה וברורה (דרך דמי השכירות), יכול להתעורר יום אחד ולגלות שכללי המשחק השתנו – דמי השכירות יירדו באם החנויות ייפגעו, במיוחד על רקע מחירי השכירויות הגבוהים בקניונים – במילים אחרות, בגבהים האלו, יש בהחלט מקום לירידה במחיר.

על כל פנים, הרכישות באינטרנט זולות משמעותית מהרכישות בחנויות, במיוחד שמדובר על ייבוא אישי עד 75 דולר כי אז אין גם מיסים (פטור ממע"מ וממס קנייה – אפילו אני התחלתי לקנות). הציבור הצעיר כבר הפנים ומפנים את ההקלה הזו, אבל הרוב עדיין לא קונה חולצה ומכנסיים דרך אמזון או חנויות אינטרנטיות אחרות, כשזה יקרה, הפגיעה בחנויות בקניונים עלולה להיות קשה.

ולכן – עזריאלי קנתה אתר מסחר באינטרנט, והשקיעה באתר סחר – עזראלי.קום, והקימה חברה – עזריאלי אי-קומרס. רכישת האתר קיצרה לה את הדרך – למה לבזבז זמן, קונים אתר מוכן, עם קהל, והוא מהווה את הפלטפורמה להגדלת הפעילות האינטרנטית. פעילות שאמורה להיות תומכת ומשלימה לפעילות הקניונים – המטרה, במילים פשוטות, היא לספק לקהל קניון אינטרנטי – אם אתם לא רוצים לבוא לחנות לקנות נעליים, אלא לקנות מהכורסא, אז יש לכם פתרון – עזריאלי.קום. אגב, במהות הבסיסית – אתר אינטרנט הוא גם סוג של נדל"ן – קונים "שטח" , דומיין, ובונים עליו. במקרה של עזריאלי בונים עליו קניון וירטואלי.

הקניון הוירטואלי אמור לרכך את המכה הצפויה בתחום הקנינונים. בעזריאלי שעדיין ליבת הפעילות שלה היא קניונים – 42% מהיקף הנכסים, פשוט החליטו לנסות לרכך את הפגיעה (הם אולי יקראו לזה אחרת – לאתר מנוע צמיחה נוסף וכו'); ומה יותר טוב מאשר לקנות את המתחרה, במיוחד שהוא קטן. עזריאלי שילמה כאמור 80 מיליון שקל, אבל נראה שהיא השקיעה ותשקיע הרבה מעבר לכך בשוטף. הבעיה היא שלמרות שמדובר במנוע צמיחה מאוד חשוב, למרות שמדובר בפעילות נפרדת מהפעילות של עזריאלי בכלל; למרות שבסבירות מאוד גבוהה כשהמנהלים של עזריאלי יושבים בישיבות ומקבלים נתונים הם מנתחים בנפרד את האתר ופעילות האי-קומרס מיתר הנתונים, אנחנו, ציבור קוראי הדוחות לא מקבל אותם. אני מניח שזה עניין של מהותיות – עזריאלי טוענת שזה לא מהותי, הרי מה זה בשבילה 80 מיליון שקל, ולכן היא לא מדווחת על הפעילות האינטרנטית כמגזר נפרד, אבל מהותיות היא גם מבחינה איכותית, וברור לכל עד כמה חשובה הפעילות הזו. אז נקווה שהדיווח של עזריאלי ישתפר, ובינתיים אפשר רק לנחש.

עזריאלי.קום – אין נתונים

ביאור המגזרים של עזריאלי כולל את הקניונים, שטחי השכרה למשרדים, נדל"ן מניב בארה"ב, דיור מוגן, גרנית, ואחרים. סביר להניח שבתוך האחרים יש את הפעילות האינטרנטית, ומאוד ייתכן שהפעילות הזו גם מהווה חלק משמעותי מהאחרים. כל המגזרים של הקבוצה מרוויחים (והרבה) חוץ ממגזר – "אחרים"

במגזר אחרים יש הכנסות של 3.2 מיליון שקל במחצית הראשונה של השנה, ויש הוצאות של 12.8 מיליון שקל, והנתונים האלו דווקא מגדילים את הביטחון שמדובר בפעילות אינטרנטית (אם כי זה עדיין סוג של הערכה) שכן סביר שהקניון הוירטואלי של עזריאלי מפסיד בשלב הזה. מדובר על תפעול שעולה מיליונים, שיווק, קידום אתרים ועוד שעולים מיליונים, וההכנסות בשלב זה מעטות. אין הרבה אתרי סחר שמרוויחים באינטרנט, עדיקה שהוא אתר למכירת ביגוד ואופנה (בבעלות גולף) מרוויח (ולאחרונה דווח כי הוא נערך להנפקה).

ושוב למגזר אחרים – המגזר הזה הפסיד במחצית 9.6 מיליון שקל ובשנה שעברה – בכל שנת 2016 ההכנסות של המגזר הסתכמו ל-7.5 מיליון שקל, וההוצאות הסתכמו ב-11.6 מיליון שקל – הפסד של 4 מיליון שקל.

כך או אחרת, הפעילות הסודית הזו של עזריאלי תיחשף בדוחות במוקדם או במאוחר – היא תלך ותגדל, וכבר יהיה קשה להסתיר אותה, או שהחברה תידרש או תתנדב לסק לנו, הקוראים נתונים.

הביטקוין תנודתי מאוד בשנים האחרונות, כאשר בשנתיים האחרונות הוא עלה פי 20! נכון לעכשיו הוא מגרד את ה-6,000 דולר, והדעות לגבי ההמשך חלוקות – יש מומחים רבים שמעריכים שמדובר בבועה שתתפוצץ; ויש אחרים שטוענים הפוך; אבל מה אתם חושבים? השתתפו בסקר (אנונימי לחלוטין) וקבלו את התוצאה של חוכמת ההמונים – אגב, במקרים רבים, חוכמת ההמונים מתבררת כמנצחת!

מחיר הביטקוין – לאן?

מדריך – כל מה שצריך לדעת על הביטקוין

ריבית המשכנתא יורדת! האם זה מאותת על חולשה בשוק הדירות? 

ריבית המשכנתא יורדת וזאת כבר מגמה – בחצי השנה האחרונה ירדה הריבית הממוצעת במשכנתאות צמודות מדד בכ-0.4% ל-3.56%. הריבית למעל 25 שנה ירדה מ-4.34% ל-4% וחזרה כמעט שנה אחורה. הריבית ל-20 עד 25 שנה – התקופה הפופולארית ביותר במשכנתאות, ירדה בכ-0.3% ל-4.03%. אגב, מעניין לראות שהריבית ל-20 עד 25 שנה עולה בממוצע על הריבית למעל 25 שנה, והסיבה היא פשוטה – ביקושים למשכנתאות לתקופה של 20 עד 25 שנה מייקרות את הריבית. זה לרוב לא קורה – לרוב ככל שהתקופה ארוכה יותר כך הריבית גבוה יותר. המשמעות הפרקטית היא שכדאי לכם לבדוק ריביות בתקופה ארוכה – 25 שנה ומעלה, ייתכן ותקבלו ריבית טובה.

הריבית הממוצעת לחודש אוקטובר, כך עולה מנתוני בנק ישראל (תוקף הריבית מ-17 באוקטובר) דווקא עלתה לתקופות הקצרות – הריבית ל-5 עד 10 שנים עלתה ל-3.22% לעומת 3.08% בחודש הקודם. אך לתקופות הפופולאריות כאמור הריבית ירדה. הירידה הזו מגיעה אחרי עלייה של 2% בשנתיים האחרונות, אבל ככלל – בשנים האחרונות הריבית בשפל – עוד אחוז למעלה, פחות אחוז, ביחס לממוצע ארוך הטווח, מדובר ברמת ריבית נמוכה במיוחד. והריבית הנמוכה הזו היא זו שחיממה את שוק הדירות בשנים האחרונות – אנשים פשוט בריבית האפסית החליטו שזה זמן טוב לקנות דירה.  אגב, נגידת בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג התראיינה לתקשורת בחודשים האחרונים וטענה שהריבית של בנק ישראל (שהיא בין היתר גם הבסיס לריבית המשכנתא) לא השפיעה על שוק הדירות – ממש לא ברור, איך היא הגיעה למסקנה הזו, וזה רק ממחיש את הבעיתיות שבלימודי הכלכלה – כל כלכלן יכול להוכיח מה שמתאים לו.הרי זה לא באמת מדע, ובטח שלא מדוייק

ריבית משכנתא שקלית – ירידה בריביות לתקופות הארוכות

ריבית המשכנתא השקלית הממוצעת לחודש אוקטובר עלתה בשיעור מתון ל-3.04% לעומת 3% בחודש הקודם. עם זאת, הממוצע קצת "משקר" – הריביות לרוב תקופות המשכנתא ירדו, במיוחד לתקופות הפופולאריות. העלייה כביכול בריבית הממוצעת נובעת מההלוואות לתקופה קצרה, אך בפועל הריביות האלו כמעט ולא רלבנטיות לשוק המשכנתאות (הן בהיקף קטן במיוחד).

הריבית השקלית לתקופה של מעל 25 שנה ירדה ל-4.85% לעומת 5.22% לפני כחצי שנה – ירידה של כמעט 0.4%. הריבית  ל-20 עד 25 שנה ירדה ל-4.69% לעומת מעל 5% לפני חצי שנה – ירידה של מעל 0.3%. הריבית על משכנתאות ל-15 עד 20 שנה ירדה ל-4.31% בהשוואה ל-4.71% לפני חצי שנה – ירידה של 0.4%.

ריבית יורדת – מה זה אומר על שוק הדירות?

הירידה בריבית המשכנתא נובעת ככל הנראה מהתקררות מסוימת בשוק הדיור – רוכשי הדירות מחכים , הם יושבים על הגדר, הם יצאו מהשוק לטובת הפרויקטים של מחיר למשתכן, מספר העסקאות יורד, הביקושים למשכנתא יורדים, ובהתאמה התחרות בין הבנקים יורדת, והריבית עולה. זו הכלכלה בפשטותה , אבל מה הלאה? ובכן זה ממש לא ברור, זה נכון ששוק הדירות נמצא בקיפאון מסויים, אבל השוק הזה ממש לא ניתן לנבואה. צריך לזכור שלמרות הירידה בביקושים (שנובעת ממחיר למשתכן) המחירים עדיין לא יורדים. צריך גם לזכור שהריבית בשפל – ריבית בנק ישראל בשפל וכשהיא תעלה היא צפויה לקחת איתה את ריבית המשכנתא, והיא תעלה, זאת רק שאלה של זמן.

ג'רוזלם השקעות – משקיע לפי שווי 20 מיליון דולר; האמנם?

ג'רוזלם השקעות ומעין ונצ'רס התמזגו (מיזגו פעילות) לפני כשנה, אבל הגוף החדש שנוצר עדיין לא מבריא. שתי החברות האלו שעוסקות בהשקעה בסטרטאפים הפסידו ערמות של מיליונים, והמיזוג כך נראה לא ממש עוזר. בדוח הכספי האחרון לפני כשנה דיווחה החברה על הפסד כבר וגירעון של 16 מיליון שקל בהון העצמי.

מאז סביר להניח שההפסדים תפחו.  הצרות הם לא רק במישור העסקי ופיננסי. הבורסה השעתה את המסחר במניות החברה, ונראה היה שהיא הולכת לאט לאט להיעלם מהנוף. זו הסיבה שההודעה מהימים האחרונים מאוד מוזרה. על פי הנהלת החברה, היא מנהלת מו"מ עם משקיע זר שייכנס לחברה לפי שווי של 20 מיליון דולר אחרי הכסף. נזכיר שבשנים האחרונות היו כמה משאים ומתנים בסגנון זה וכלום לא קרה. עם זאת, לחברה יש שורה של סטרט אפים ומסיפק שאחד או שניים יצליחו כדי שהשלד הכמעט גמור הזה, יתעורר לחיים. אז או שיש משהו בפרוטפוליו שמדליק את המשקיע, או שזה עוד ניסיון עקר להיפגש עם כסף.

הנה ההודעה של הנהלת החברה – "החברה מתכבדת להודיע בזאת, כי ביום 02/10/2017 נחתם בין החברה לבין צד ג', שהינו משקיע זר שאינו קשור לחברה ("המשקיע"), מזכר הבנות בלתי מחייב לביצוע השקעה בחברה ("מזכר ההבנות"). בהתאם למזכר ההבנות, ישקיע המשקיע בחברה סך של 2 מיליון דולר ארה"ב, לפי שווי חברה של 18 מיליון דולר ארה"ב (לפני הכסף). מזכר ההבנות יהיה בתוקף עד ליום 31.10.2017.

"ביצוע ההשקעה כאמור יהיה כפוף, בין היתר, להשלמת הליך בדיקת הנאותות על-ידי המשקיע לשביעות רצונו, לחתימה על הסכם השקעה מפורט, אישור האורגנים הרלוונטיים של החברה להסכם ההשקעה והתקיימות התנאים המתלים שיכללו בהסכם ההשקעה, ובכלל זה, אישור הבורסה לרישום למסחר של ניירות הערך שיוקצו למשקיע.

למען הסר ספק מובהר בזאת, כי אין כל וודאות כי אכן ייחתם הסכם השקעה ו/או כי אכן תבוצע השקעה בחברה בהיקף ובתנאים שפורטו במזכר ההבנות".

הדסית היא סוג של קרן הון סיכון קטנה המתמקדת בתחום הביוטק. החברה גוררת הפסדים מרבעון לרבעון (למעשה ממחית למחצית – היא עברה לדווח במתכונת חצי שנתית), ומה שהציל אותה עד לאחרונה היו הנפקות הון אחת לתקופה – זה סיפור של חברות ביו רבות – מפתחות, נגמר הכסף, מנפיקות (בעיקר בהנפקת זכויות).

אלא שלהדסית הצליח בשנתיים האחרונות. החברה מכרה חלק מאחזקתה בסלקיור (המפתחת טכנולוגיה בתחום תאי הגזע) לחברת ביוטיים הנסחרת בבורסה האמריקאית. בתמורה למכירת האחזקה (חלקה) קיבלה בזמנו הדסית מניות שנמכרו בתמורה לכמה עשרות מיליוני שקלים.

לאחרונה מכרה את יתרת אחזקותיה בסלקיור (21%) בתמורה למניות של ביוטיים בערך של 11 מיליון דולר. והיא מימשה במהירות מניות ביוטיים בסכום של 15 מיליון שקל.

ביוטיים אגב, עשתה לפני כשנה רישום כפול בבורסה בת"א.

הכוונה של הדסית לממש את כל יתרת המניות בביוטיים שבדומה לחברות הביו האחרות שעשו עלייה לישראל, איכזבו בתוצאות ובשוק המניות.

בכל מקרה, להדסית יש עוד 3 חברות בפרוטפוליו, וכעת יש לה נזילות שמוערכת בכ-30-40 מיליון שקל (בהינתן שהיא תממש את מניות ביוטיים בקרוב). שווי השוק של הדסית הוא 37 מיליון שקל – לכאורה בלבד, כי זה אפילו נמוך מהמזומנים , אבל בחברות ביוטק בכלל וגם בהינתן בחברות המוחזקות של הדסית, שריפת המזומנים היא גבוה מאוד, ככה שעל פי בדיקה מלמעלה, הכסף הזה אולי יחזיק לשנתיים – ואז מה? אולי יהיה מימוש של חברה מוחזקת ואולי שוב יפנו לציבור – כדי לגייס כסף, וגיוסים בעיקר גיוסי זכויות פוגעים במחיר המניה.

מר מתמודדת על חוזים בתחום הסייבר בהיקף של 100 מיליון דולר; אבל היא לא התכוונה לספר לכם…

קבוצת מר שמתכננת הנפקת זכויות מדווחת כי  חברות בנות בבעלות ובשליטה מלאה של החברה  מתמודדות על ביצוע פרויקטי עיר חכמה במדינה באמריקה הלטינית וכן על התקשרות בהסכמי מסגרת לביצוע פרויקטים בתחום בטחון המולדת, המודיעין והגנת סייבר במדינה במערב אפריקה.

ההיקף הכספי של הפרויקטים עליהם מתמודדות החברות הבנות, נאמד בסך כולל של  100 מיליון דולר, שיעור הרווחיות הצפוי הינו השיעור המקובל בפרויקטים דומים של החברה ותקופת הביצוע של הפרויקטים צפויה להיות עד 30 חודשים מיום התחלת הפרויקטים.

מר לא התכוונה לדווח על ההתמודדות בחוזים, אך על רקע הנפקת הזכויות היא החליטה לטענתה למסור כל מידע. ככל הנראה כדי שלא יגידו לה בדיעבד שהסתירה מידע. עם זאת, יש גם את הצד שני – מה יקרה אם החברה לא תזכה ואז המשקיעים בהנפקת הזכויות שנכנסו להשקעה כתוצאה מהחוזים שבדרך, יפסידו. במילים אחרות, למה להתנהג אחרת מהנורמה של החברה בעת אירוע של הנפקה – יש סדר, יודעים בדיוק מתי ומה מוסרים לציבור וזה צריך להיות תמיד כך. אחרת, דווקא המידע העודף והחריג יכול להטעות ולגרום לנזקים.

אלגומייזר – האם זה פלופ?

אלגומייזר כבר שווה 90 מיליון שקל בבורסה המקומית. איך היא הגיעה לשווי הזה? נתחיל בכך שאלגומייזר היא חברה בתחום הפרסום באינטרנט שניסתה לפצח את סוד הפרסום והקידום בגוגל, ללא הצלחה. החברה מפסידה ובקושי מוכרת. המכירות במחצית הראשונה הסתכמו בכ-460 אלף שקל בלבד.

אלגומייזר כבר עשתה את צעדייה לחזור להיות שלד בורסאי (היא עצמה נכנסה לשלד בורסאי של מעריב ויצקה לתוכו את פעילות הפרסום בגוגל ובדיגיטל בכלל), אבל למנהלים שלה היה רעיון מבריק – רכישת פעילות שתייצר ערך אמיתי, תוך כדי גידול בהכנסות ושיפור בשורה התחתונה. החברה התמזגה, בתהליך די ארוך עם פעילות מעין משלימה לשלה – לינקיורי הישראלית, ובהתאמה ההכנסות זינקו – במחצית הראשונה של השנה ההכנסות הסתכמו (פרופורמה – שתי הפעילויות יחדיו) בכ-47 מיליון שקל – כלומר, הפעילות הממוזגת היא פי 100 מאלגומייזר "הישנה".

נשמע מדהים, רק שהמשקיעים שילמו על זה מחיר הם דוללו כך ששווי החברה כיום הוא כאמור 90 מיליון שקל (דילול דרך הקצאת מניות בשווי של כ-40 מיליון שקל לבעלים של החברה הנרכשת/ נקלטת לתוך אלגומייזר). זה היה יכול להיות בסדר עם הנרכשת היתה מפיקה רווחים, אבל שימו לב – ההפסד התפעולי של אלגומייזר היה מעל 9 מיליון שקל, ויחד עם הנרכשת הוא מעל 10 מיליון שקל – אז מה הועיל המיזוג הזה? להגדיל הכנסות,  עם זה לא מתלווה עם גידול רווח, זה לא באמת "שווה"

ימים יגידו אם הרכישה הזו ואלגומייזר בכלל היא פלופ או חברה אמיתית עם רווחים איכותיים. בינתיים נראה שיש לה עוד דרך ארוכה.

מחיר למשתכן בדוחות של אזורים

חברת אזורים היא מהחברות המובילות בתחום יזמות הנדל"ן. היא חתומה על עשרות ואולי מאות שכונות ברחבי הארץ, וגם עכשיו היא מחזיקה במלאי דירות עצום – רבבות דירות בקנה לשנים הבאות. החברה הצליחה בשנים האחרונות להעלות את קצב הבנייה, ובהתאמה להגדיל את הרווחים, אבל מה שחשוב זה העתיד.

והעתיד על פי אזורים נראה כך – רווח גולמי חזוי של 1 מיליארד שקל בשנתיים הקרובות בעשרות פרויקטים שחלקן כבר נמצא בבנייה וחלקן ממש על הנייר. זה הרבה מעבר למה שאזורים עשתה בעבר – קצב של 350-360 מיליון שקל בשנה בשנתיים האחרונות, זה אמור להקפיץ גם את הרווחים, וזה…בזכות תוכנית מחיר למשתכן.

שימו לב לנתון הבא – אזורים זכתה במספר פרויקטים בתוכנית מחיר למשתכן בהיקף כולל בינתיים של 2.1 מיליארד שקל עם רווח גולמי חזוי של כ-210 מיליון שקל – מדובר על רווחיות גולמית (רווח חלקי מהכנסות) של כ-10%, זה יחסית נמוך, הממוצע של אזורים עולה קצת על 20%, אבל אבסולוטית זה מוסיף לחברה מעל 200 מיליון שקל לגולמי, וזה בעצם מסביר את העלייה ברווח הגולמי בשנים הקרובות.

הדוחות הכספיים של חברה אזורים מחזקים את ההערכה שהקבלנים שהתעלמו מתוכנית מחיר למשתכן, כנראה טעו. נכון, התוכנית הזו עלולה לפספס את המטרה העיקרית שלה – דיור במחיר זול לזכאים, אחרי הכל יש סיכויים גדולים שחלק גדול מהדירות האלו ישמשו להשכרה, ודירות בפרויקטים של השכרה מאבדים מערכן, ומעבר לזה – לא ברור אם ההנחה שמסופקת במחיר למשתכן אכן שווה את זה – אחרי הכל, ההנחה הזו היא לדירה שמקבלים במקרה הטוב עוד 3-4 שנים, ולכו תדעו מה יקרה עד אז; ובכלל – צריך לזכור שהמחיר צמוד למדד תשומות הבנייה שעולה משמעותית מעבר למדד המחירים לצרכן (כמה אחוזים טובים מדי שנה) וזה כשלעצמו מחסל את פוטנציאל ההנחה. ויש עוד בעיות.

אבל הבעיות של הרוכשים, גדולות ככל שיהיו עדיין לא משפיעות על הביקושים – הדירות במחיר למשתכן יחסית נחטפות, והמשמעות שהחברה היזמית לא צריכה להוציא על שיווק, אין לה בעצם הוצאות מכירה ושיווק. הכל כמעט מכור מראש, וזה כמובן נהדר. המשמעות מאחורי הקלעים היא שלמרות שהרווחיות הגולמית של פרויקטים רגילים גבוה יותר, הרווחיות התפעולית בהינתן שאין הוצאות מכירה ושיווק בפרויקטים של מחיר למשתכן, כנראה לא נמוכה משמעותית, אם בכלל, מהפרויקטים הרגילים.

הקבלנים שזיהו את החשיבות של מחיר למשתכן לביזנס שלהם, נמצאים שם בכל הכוח, וזה אמור לספק להם גם ביטחון – כי מדובר בדירות מכורות בסבירות גבוה; וגם – רווח שהוא מעבר לפעילות הרגילה. מנגד, יש כאלו שעדיין יושבים על הגדר , והקבלנים האלו, בינתיים לא מדווחים על צבר שיבטיח להם את הרווח והרווחיות בהמשך הדרך.