השקעה בנאמנות עיוורת –  Trust Blind

השקעה בנאמנות עיוורת היא מצב שבו בעל ההון מסמיך באופן מוחלט את מנהל התיקים להשקיע את כספו. המצבים האלו נוצרים כאשר קיים אמון מוחלט בין המשקיע עצמו ובין מנהל התיקים או/ ו כאשר המשקיע, מסיבות שונות, אינו יכול להשקיע בעצמו בשוק ההון – לדוגמה, אם יש לו מידע פנים, אם הוא בתפקיד בכיר, פוליטיקאי בכיר, עם השלכות והשפעות על שוק ההון ועוד.

במצב של נאמנות עיוורת, נעלם בעצם ניגוד העניינים שהיה בין החלטות וביצועי האדם לבין תיק ההשקעות שלו. הוא כבר לא יקבל החלטה בגלל תיק ההשקעות שלו; הוא לא יחליט שלא לצאת למלחמה בגלל שהמניות בבורסה ירדו, והוא לא יחליט לחתום על שלום כדי שהמניות יעלו. הוא פשוט לא יודע מה יש לו בתיק ההשקעות – זו נאמנות עיוורת, הוא עיוור לחלוטין בסוגי ההשקעות בתיק שלו.

בפועל, במקרים רבים, אותו אדם, מפקיד את כל נכסיו בידיו של נאמן, שאחראי למצוא גורם מקצועי שישקיע את כספו של האיש. אותו גורם יעשה  זאת בצורה הגונה והוגנת, ואינו רשאי לקבל הוראות, לרבות הוראות קנייה ומכירה מאותו אדם. כן, אפשר כבר בתחילת הנדרך, לקבוע עקרונות כלליים, לניהול תיק ההשקעות.

נאמנות עיוורת אינה רק במצב של ניהול השקעות. זה יכול להיות גם במצב שלאותו אדם יש נדל"ן והוא בתפקידו עשוי להשפיע על מחירי הנדל"ן באזור המסוים הזה. מה עושים אז?  במקרים כאלו, מעביר אותו אדם את רשימת נכסיו ובעזרת הייעוץ המשפטי נקבע אם הוא יכול לעסוק בסוגיה או לא.  במקרים אחרים, מעבירים את הנכסים לנאמנות עיוורת, אבל זה פחות מקובל.

בפועל, כשמדברים על נאמנות עיוורת מתכוונים לרוב על ניהול כספים בנאמנות עיוורת.

תעודות הסל כחלק מהמכשירים עוקבי המדדים הן אמנם המכשיר הפופולרי ביותר בעולם ההשקעות הגלובלי, ועדיין בשוק המקומי הן בפיגור אחרי קרנות הנאמנות שדוגלות בניהול כספים אקטיבי. מדובר בשתי גישות שונות לחלוטין – בתעודות סל, הרציונל הוא שלא ניתן להכות את מדד הייחוס, ולכן כדאי פשוט לעקוב אחרי המדד/ האינדקס שזה בעצם השקעה בתעודת סל או קרן סל או קרן מחקה.

בקרנות נאמנות (ברוב הקרנות למעט קרנות מחקות) התפיסה היא שמנהל הקרן מייצר תשואה עודפת בזכות כישוריו, ניסיונו ותזמון ההשקעות, ולכן יש להשקיע בקרנות הנאמנות. בפועל, הניהול הזה עולה דמי ניהול גבוהים יותר (משמעותית) מאשר בתעודות הסל, ולכן ברוב המקרים – תעודות הסל לאורך זמן מנצחות. עם זאת, חשוב להדגיש שיש מנהלי השקעות ומנהלי קרנות שמכים את מדד הייחוס לאורך זמן (מעטים).

בחודש פברואר נמשכה המגמה השלילית בתעשיית תעודות הסל. מנתונים שפרסם איגוד תעודות הסל בלשכת המסחר עולה, כי מתחילת השנה נפדו 3.2 מיליארד שקל ובפברואר נפדו 1.1 מיליארד שקל.

בתעודות הסל מנוהלים נכון לסוף פברואר נכסים בהיקף של 93.5 מיליארד שקל, כאשר בשיא לפני כשנתיים נוהלו כ=122 מיליארד שקל.

תעודות הסל אחראיות לכשליש מהיקף המסחר בבורסה בישראל.

ובעוד תעודות הסל מאבדות גובה, בתעשיית קרנות הנאמנות קיימת בחודשים האחרונים התגברות של קצב זרימת הכספים לקרנות מנייתיות וקרנות מסוכנות יותר, על חשבון האפיקים הסולידיים.

שוק תעודות הסל בישראל מורכב מארבעה שחקנים מנהלים: תכלית תעודות סל, של מיטב דש, שמחזיקה ב-29.3% מהשוק; קסם תעודות סל, של אקסלנס, שמחזיקה ב-28.6% מהשוק; פסגות תעודות סל, שמחזיקה בנתח שוק של כ-27.9%; והראל תעודות סל, שמחזיקה נתח של 14.2% משוק תעודות הסל.

חשבון בנק אפשר לפתוח כבר בתיכון, כשבכל שינוי סטטוס – חייל, סטודנט, נשוי וכו', החשבון גם מעביר סטטוס (לרוב עם העדפות והנחות מסוימות). כשמדברים על חשבון בנק מדברים על חשבון עובר ושב (חשבון עו"ש). זה בעצם החשבון שדרכו אנו מנהלים את רוב הפעילות הפיננסית השוטפת שלנו – אנחנו  משלמים תשלומים לגורמים שונים על ידי שיקים, כרטיסי אשראי, כרטיסי חיוב, הוראות קבע, ועוד. זה גם החשבון אליו אנו מקבלים א השכר השוטף, וכמו כן זה החשבון שדרכו נעשית כל הפעילות הפיננסית שלנו – השקעות בניירות ערך, הפקדות בפיקדונות מסוימים , קבלת הלוואות, העמדת אשראי, ועוד. החשבון הזה מהווה בעצם את התנועות שלנו במהלך תקופה כשהיתצרה היא בעצם המאזן שלנו – מה מצבנו – כמה היתרה השוטפת, כמה יש לנו בחשבונות ההשקעות, המט"ח ועוד.

חשבון עו"ש מהווה  החשבון המרכזי במערכת הבנקאות. זה חשבון הגג שלנו, כאשר במקרים מסוימים יש חשבונות נוספים – חשבון פיקדון (חשבון שפותחים רק אם רוצים פיקדון בבנק מסוים) ועוד.  כאמור בחשבון העו"ש מקבלים ב השכירים במשק את שכרם, ולמעשה הציבור בישראל, רובו ככולו, נזקק לחשבון זה לצורך הניהול היום יומי של פעולותיו הכספיות. חיוניותו של חשבון זה, מדגיישם בפיקוח על הבנקים שבבנק ישראל –  באה לידי ביטוי בחוק המטיל חובה על תאגיד בנקאי לתת את השירות של "פתיחת חשבון עובר ושב במטבע ישראלי או במטבע חוץ", אלא אם הסירוב לפתיחת החשבון הוא סירוב סביר.

פתיחת חשבון עובר ושב

חשבון עו"ש הוא למעשה שירות בנקאי חיוני שקשה להתנהל בלעדיו. מסיבה זו כמעט כל תושבי המדינה הבגירים פותחים חשבון עו"ש. לשם כך יש לחתום על חוזה פתיחת חשבון ולבחור אילו שירותים בנקאיים אנו מעוניינים לקבל בחשבון.

הבנקים השונים מציעים תנאים מגוונים לפתיחת החשבון. לכן, כדאי לבדוק במספר בנקים מהם התנאים המוצעים, ולבחור את הבנק המציע את התנאים הטובים והמתאימים ביותר לצורכי הלקוח.

במהלך שנת 2014 נקבע כי לקוחות יכולים לבקש לפתוח חשבון בבנק באמצעות האינטרנט

(למידע נוסף ראה הוראת ניהול בנקאי תקין 418 "פתיחת חשבונות באמצעות האינטרנט")

האם הבנקים מחויבים לפתוח לנו חשבון עובר ושב?

על פי סעיף 2(א) לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א – 1981, בנק אינו רשאי לסרב לפתוח ללקוח חשבון עובר ושב במטבע ישראלי , מסיבות שאינן סבירות. 

1. בנק רשאי להתנות את פתיחת החשבון ללקוח בהליך פשיטת רגל, בהצגת אישור מכונס הנכסים או המנהל המיוחד.

2. בנק מחויב למסור ללקוח, אשר הגיש בקשה לפתיחת חשבון ונענה בסירוב, את החלטתו בכתב, בתוך 5 ימי עסקים ממועד הגשת הבקשה ע"י הלקוח.  

סיבה סבירה לסירוב לפתוח חשבון עשויה להיחשב, למשל, אחת מאלה:

• סכסוך בעבר בין הבנק ללקוח הפוגע ביחסי האמון הדרושים לניהול חשבון בנק;
• התנהגות אלימה – פיזית או מילולית – של הלקוח בסניף בעבר;
• כאשר קיים יסוד סביר להניח כי הפעילות בחשבון קשורה להלבנת הון;
• פעילות בעייתית בחשבון, למשל הפקדה של שיקים מזויפים אשר עלולים ליצור עילת תביעה כנגד הבנק בעתיד.

• אילו אמצעי תשלום הבנק יהיה מוכן לתת – שיקים, כרטיס אשראי, כרטיס למשיכת מזומן;
• האם הבנק יהיה מוכן לאשר מסגרת אשראי בחשבון, ובאילו תנאים – סכום המסגרת, ריבית, עמלות על המסגרת;
• אילו עמלות הבנק יגבה עבור ניהול החשבון – האם יש הטבות או הנחות כלשהן ולכמה זמן הן תקפות;

קבוצת עזריאלי עוסקת בייזום, הקמה וניהול של קניונים, מרכזים מסחריים, בניני משרדים, דיור מוגן ועוד. החברה מחזיקה בקניון עזריאלי בתל אביב ובקניון איילון ברמת גן, לצד קניונים נוספים ברחבי הארץ, מבנים ומרכזים מסחריים. כמו כן לחברה השקעות ריאליות נוספות, ונדל"ן.

פריגו היא שחקנית משמעותית בשוק התרופות הגנריות ובשוק ה-OTC, תרופות שלא צריכות מרשם רופא. גם פריגו לא הצליחה לחמוק מהסנטימנט השלילי בתעשייה הגנרית

התוצאת של החברה בירידה על רקע תצחרות המחירים והשחיקה ברווחיות הגולמית בעיקר בשוק האמריקאי, וכתוצאה מכך החברה מפספסת ברבעונים האחרונים את ציפיות השוק

מיילן היא המתחרה הגדולה של טבע בתעשיית התרופות הגנריות מיילן גם מאתגרת את התרופה האתית העיקרית של טבע – הקופקסון.

גם מיילן כטבע וכחברות אחרות בענף הגנריקה, סובלת מסנטימנט שלילי עמוק – הן בתחום העסקים והן בוול-סטריט.

שותפות הנפט והגז ישראמקו היתה שותפות רגועה למדי עד שנת 2009. בחילת 2009 נמצא גז במאגר תמר שבו השתתפה ישראמקו וכל השאר הוא היסטוריה. מניית השותפות זינקה מאז פי 8 כשב-2015 הפך המאגר לפעיל והוא מספק גז לחברת החשמל ולספקי חשמל נוספים (תחנות כח בעיקר)  ברחבי הארץ

מניית עליבאבא היא אחת מהכוכבות של וול סטריט בשנה האחרונה. עליבאבא שהונפקה בשנת 2015 קפצה מאז ההנפקה פי שתיים. החברה עוסקת בסחר אלקטרוני – דרך האתר שלח עליבאבא אתם יכולים לרכוש מוצרים ברחבי העולם, בעיקר מסין, בעלויות נמוכות.

האתר הוא אתר הסחר הגדול בעולם, אם כי הוא לא נהנה מתדמית החדשנות של אמזון.

תאור החברה – אמזון (Amazon) היא אתר המכירות הקמעונאיות הגדול בעולם. מדובר במעצמה קמעונאית שנסחרת במעל 700 מיליארד דולר שזה מעל הרשתות הקמעונאיות הגדולות ביותר בארה"ב, לרבות וול-מארט. אמזון של ג'ף בזוס התחילה במכירות של ספרים דרך רשת האינטרנט והצליחה בגדול, אך היא כבר מזמן לא מוכרת ספרים היא מוכרת מוצרים מתחומים שונים ומגוונים. הכח של אמזון נובע מיכולת הלוגיסטיקה המרשימה – קבלת הזמנה, הכנתה במחסנים והעברתה ללקוח במהירות האפשרית, וכל זה לצד חדשנות – החברה נחשבת כבר שניםפ כאחת מחברות הטכנולוגיה המובילות בול-סטריט למרות שבבסיסה היא חברת מסחר.

החדשנות באה לידי ביטוי בכניסה לתחומים משיקים ונלווים כמו לתחומי הרחפני וזה כדי לנסות להעביר ציוד ומוצרים במהירות ללקוחות, תחומי מחשוב הענן בהן אמזון היא מהמובילות בעולם ועוד.

(סימבול בוול-סטריט AMZN )

נתוני שוק –    ראו כאן, מחיר מניית טבע (וגרף) ושווי שוק 

נתונים פיננסיים  – מכירות החברה עולות על קצב של 170 מיליארד דולר בשנה, והרווח המתואם (בניכוי הוצאות חד פעמיות) עולה על קצב של 5-7 מיליארד דולר.

מניית החברה נסחרת בטווח מחירים של 1400-1500דולר (אפריל 2018) המבטא לחברה שווי של כ-700 מיליארד דולר – אמזון היא מהחברות הגדולות בעולם! אבל…היא בועה

אנליסטים – בעד או נגד? –  הנה קונסנזוס תחזיות האנליסטים להכנסות ולרווח השנה ובשנה הבאה

האנליסטים מצפים להכנסות של מעל 200 דולר השנה ורווח של כ-10-15  דולר למניה (מכפיל רווח של 100!), כשבשנה הבאה הם צופים להכנסות של  220 מיליארד דולר ורווח של 20 דולר למניה, ומדובר עדיין על מכפיל רווח גבוה – סביב ה-70. עם זאת, קצב הצמיחה בהכנסות וברווחים גורם לאנליסטים להיות אופטמים, ואם אכן הקצב הזה יישאר מכפיל הרווח העתידי יילך ויירד למספרים סבירים יותר.

אירועים וחדשות:

אמזון היא בועה

החברה החדשנית ביותר בעולם מוכרת מוצר ייחודי – זמן – כתבה בגלובס על החברה המדהימה שמספקת לנו את כל מה שאנחנו רוצים ומהר…

חדשות על מניית אמזון

אמזון – חדשות שוטפות

מדריך השקעה במניות

ביהמ"ש המחוזי בת"א קיבל את עמדת רשות ניירות ערך – חברת פיירטרייד מפעילה בורסה ללא רישיון ולכן פעילותה אינה חוקית

ביום חמישי האחרון, ה-2 במרץ 2017, ניתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (המחלקה הכלכלית), כב' השופטת רות רונן, המקבל את עמדת רשות ניירות ערך ודוחה את עתירתה של חברת ג.ג. פיירטרייד בע"מ. בית המשפט קיבל את כל טענותיה של הרשות ולא התערב בקביעת הרשות כי פיירטרייד מפעילה בורסה ללא רישיון.

פיירטרייד היא חברה המנהלת מזה כמה חודשים פלטפורמת מסחר באופציות בינאריות המאפשרת ללקוחות לקנות ולמכור אופציות בינאריות בינם לבין עצמם. לאחר בדיקת פעילותה קבעה הרשות כי פיירטייד מנהלת למעשה בורסה לניירות ערך ללא רישיון, ודרשה ממנה להפסיק את פעילותה המפרה.

ביום 11 בינואר 2017 עתרה החברה לבית המשפט כנגד החלטת הרשות להורות לה להפסיק את פעילותה. החברה קיבלה צו ביניים, המשהה את תוקפה של החלטת הרשות עד להחלטה בעתירה.

בתגובתה לעתירה טענה הרשות כי המערכת המופעלת על ידי פיירטרייד מקיימת את יסודותיה המהותיים של בורסה. הרשות גם הבהירה את הבעייתיות הנובעת ממסחר באופציות בינאריות,  והזכירה כי היא לא התירה לחברות בעלות רישיון זירה לסחור באופציות בינאריות בין היתר כיוון שמדובר במכשיר פיננסי הדומה במהותו למשחק הימורים. הרשות גם טענה כי ספק גדול אם הפלטפורמה של פיירטרייד פותרת את כל אותן בעיות שהובילו את הרשות לאסור על הצעת האופציות הבינאריות על ידי זירות סוחר.

המחלוקת בין הרשות לבין פיירטרייד התמקדה בפירוש המונח "ניר ערך" שמהווה חלק מהגדרת המונח "בורסה" בחוק. בית המשפט קיבל בהקשר זה את עמדת הרשות והבהיר כי ההגדרה הרלבנטית של "ניירות ערך" בחוק עמומה, וכי לאור תכלית החוק ההגדרה חלה גם על מכשירים פיננסים נגזרים, ובכללם אופציות בינאריות ומכשירים פיננסים, הנגזרים מנכסי בסיס שאינם נסחרים בבורסה לניירות ערך בתל אביב. בית המשפט קיבל את עמדת הרשות כי פיירטרייד מנהלת בורסה לניירות ערך ללא רישיון, ובנוסף דחה טענות פיירטרייד לאכיפה בררנית ולפגיעה בזכות השימוע.

בהקשר זה השופטת רונן קבעה כי פרשנות ההגדרה הרלבנטית למונח "ניירות ערך" בחוק "צריכה להביא בחשבון את העובדה שמסחר בנגזרים בכלל ובאופציות בינאריות בפרט, הוא מסחר שעלול לחשוף את הסוחרים בו לסיכונים שהם לא בהכרח מודעים להם. מסחר כזה מעורר חששות בדבר הבטחת כספי הסוחרים, כללי מסחר הוגנים, מידע מלא שזמין באופן שוויוני אודות כללי המסחר, אודות תמחור המכשירים הנסחרים ועוד. כדי לצמצם את הסיכונים הללו, נדרשת אסדרה רגולטורית של המסחר הזה…". בהתייחס לסמכויות הרשות קבע בית המשפט כי "לאור פרשנות חוק ניירות ערך כפי שהיא נקבעה בפסק דין זה, פעילות העותרת ללא רישיון לניהול בורסה הינה פעילות אסורה. לכן, הרשות מוסמכת לפעול לסגירת פעילות זו שאינה בהתאם לחוק".

יודגש כי הוראת הרשות לחברת פיירטרייד היא חלק מפעילות הרשות למיגור תופעת פעילות שיווק אופציות בינאריות, כאשר לפני כשנה, אסרה על זירות סוחר להציע ללקוחות ישראלים לרכוש אופציות בינאריות. לאחרונה, פנה יו"ר הרשות, פרופ' שמואל האוזר, ליועץ המשפטי לממשלה ולשרת המשפטים בבקשה להרחיב את סמכות הרשות לפעול כנגד זירות המציעות אופציות בינאריות ללקוחות מחוץ לישראל ולפני כשבועיים פורסם תיקון לחוק ניירות ערך בנושא.

תאור החברה – סנאפצ'ט  היא רשת חברתית, לצד פייסבוק, טוויטר, שמיועדת בעיקר לצעירים והרעיון שלה הוא שינוי של תמונות, ערבוב של תמונות, הדבקשה של אייטמים לתמונות, ובכלל – עריכה של תמונות והודעות. מדובר למעשה באפליקציה פופולארית מאוד שצומחת בקצבים מהירים (בקרב בני הנוער).

מייסד החברה הוא אוון שפיגל (שעזב את הלימודים כדי להקים את האפליקציה רגע לפני שסיים את הלימודים)

(סימבול בוול-סטריט SNAP )

נתוני שוק –    ראו כאן, מחיר מניה (וגרף) ושווי שוק 

נתונים פיננסיים  – מכירות האפליקציה בעיקר מפרסום מסתכמות בכ-400 מיליון דולר וההפסד מסתכם בכמה מאות מיליונים בשנה (סביב 500 מיליון דולר) – תוצאות לכאורה רעות, אבל בוול-סטריט מחפשים פוטנציאל; בוול-סטריט זוכרים את פייסבוק שהנפיקה וקפצה מאז ההנפקה פי 5, ורוצים להאמין שהסיפור יהיה דומה, אבל…

סנאפצ'ט הנפיקה במרץ 2017 והצליחה לגייס לפי שווי של כ-20 מיליארד דולר. בתוך יומיים זינק השווי ל-32 מיליארד דולר (פי 3 מהשווי של טוויטר לאותו מועד) – האם זה שווי הגיוני לחברה שמפסידה? האנליסטים, הכללכנים והעיתונאים סבורים ברובם שלא (ראו בהמשך). כך או אחרת, אחרי העלייה המטרופת הגיעה החולשה במניית החברה וביומיים היא ירדה ב-20%.

אנליסטים – בעד או נגד? – הנה קונסנזוס תחזיות האנליסטים להכנסות ולרווח השנה ובשנה הבאה

בהמשך להנפקה ולעליות במחיר המניה, עדכנו מס' אנליסטים את מחיר היעד ואת המלצתם – הרוב סבורים שמחיר המניה ברמה של 20-30 דולר הוא גבוה. בנומורה היפנית מספקים המלצה להימנע מלרכוש את המניה. למעשה, הם מספקים המלצת מכירה עם מחיר יעד של 16 דולר. האנליסטים של נומורה סבורים שהגידול במספר המשתמשים, מתון מידי  ולא מצדיק את השווי הנוכחי, במיוחד שקיימת תחרות חזקה – בעיקר מצד פייסובק שמחזיקה בווטסאפ ובאינסטגרם.
ב-Pivotal Research גם מספקים המלצת מכירה, אבל שם היא אפילו "אלימה" יותר – מחיר יעד של 10 דולר בלבד, נמוך ממחיר המניה ביום המלצה בכ-60%! . האנליסטים טוענים שקיימת תחרות אגרסיבית ובסיס המשתמשים באפליקציה של סנאפצ'ט לא גדל בקצב מרשים, וכן הם מטילים ספק ביחס לגידול העתידי בבסיס המשתשמים. הם מסבירים שלסנאפצ'ט יש רעיון פרסומי חדשני (להפקת הכנסות מפרסום) , אבל זה לא יהיה פשוט ליישם את הרעיון הזה בשטח , וקשה להעריך עד כמה, אם בכלל, תצליח החברה לייצר הכנסות מפרסום.

אירועים וחדשות:

מרץ 2017 – חידת סנאפצ'ט: איך חברה מפסידה יכולה להיות שווה כל כך הרבה כסף? שווי סנאפ, החברה האם של אפליקציית סנאפצ'ט, זינק ל-31 מיליארד דולר בתום שני ימי מסחר בלבד;  אנליסטים: "סנאפצ'ט יוצרת תקשורת – והיא כיפית, בייחוד לצעירים"  – הרחבה בדהמרקר 

האיש ששווה 5.7 מיליארד דולר והוא רק בן 26 – אוון שפיגל, מייסד סנאפצ'ט – הרחבה בכלכליסט

סנאפצ'ט חושבת בגדול – גייסה בוול-סטריט לפי שווי של 24 מיליארד דולר (ההנפקה הגדולה ביותר בשנתיים האחרונות, אחרי עליבאבא) – הרחבה בוואלה עסקים

להודעות שוטפות על סנאפצ'ט