בית ההשקעות מגדל מפרסם היום את התשואות שנרשמו ביוני 2015. מדוח תשואות מגדל ביוני עולה כי מקפת אישית, שהיקף הנכסים המנוהלים שבה מסתכם בכ-46.06 מיליארד שקל, רשמה ביוני תשואה שלילית של (1.73%-). מתחילת שנת 2015 רשמה מקפת אישית תשואה מצטברת של 3.13%. מגדל ביטוח מדווחים בנוסף כי ב-12 החודשים האחרונים רשמה מקפת אישית תשואה של 5.75%.

מקפת משלימה (שבה היקף נכסים מנוהלים של 580.48 מליון שקל) רשמה ביוני תשואה שלילית של (2.74%-), תשואה של 2.22% מאז תחילת שנת 2015 ותשואה גבוהה יותר של 4.09% ב-12 החודשים האחרונים.

על פי דוח תשואות מגדל גמל, מסלול מגדל השתלמות כללי (קופה 579), שבו מנוהלים נכסים בהיקף של כ-11.385 מיליארד שקל, רשם ביוני תשואה שלילית של (2.35%-) ומתחילת השנה – תשואה של 2.49%. מגדל – לתגמולים כללי (קופה 744) רשמה ביוני תשואה שלילית של (2.48%-) ומתחילת השנה – תשואה של 2.24%%. המסלול שרשם את התשואה הנמוכה ביותר בחודש יוני הוא מגדל לתגמולים מנייתי, אשר רשם תשואה שלילית בשיעור של (3.05%-) ביוני. יחד עם זאת, יש לציין כי מסלול זה רשם את התשואה המצטברת הגבוהה ביותר מתחילת 2015 – תשואה של 6.56%.

על פי דוח תשואות מגדל גמל, מגדל השתלמות שקלי קצר (קופה 858) רשמה ביוני את התשואה הגבוהה ביותר (ליתר דיוק, הכי פחות נמוכה) בשיעור של (0.01%-). יחד עם זאת, מתחילת השנה עומדת התשואה על 0.11% בלבד.

מדוח תשואות מגדל בתיקי עמיתים, עולה כי קרן י' רשמה ביוני 2015 תשואה שלילית (2.27%-), וב-12 החודשים האחרונים רשמה קרן זו תשואה של 5.66%. לעומתה, קרן ט' רשמה ביוני תשואה שלילית של (2.11%-), בעוד שב-12 החודשים האחרונים רשמה קרן זו תשואה של 3.58%. קרן ח' רשמה ביוני תשואה שלילית של (2.03%-) וב-12 החודשים האחרונים רשמה תשואה בשיעור של 3.67%.

הביטוח הלאומי מסר היום כי החל מהחודש שעבר הוא מאפשר לחייבים לפרוס את החוב ל-48 תשלומים וכאשר הם משלימים את תשלום החוב נמחקים הקנסות וההצמדה. הדברים נאמרו בועדה לפניות הציבור של הכנסת.

הוועדה לפניות הציבור דנה בפניות של אזרחים שמצאו את עצמם בחובות גדולים לביטוח הלאומי, מבלי שכלל היו מודעים לחוב. במשך שנים לא קיבלו דרישות תשלום.  לאחרונה קיבלו דרישה לתשלום סכומים גבוהים בצירוף הצמדה וריבית מדובר בציבור של 300 אלף אזרחים שלא עובדים ונדרשים לשלם 167 ₪ בחודש. סטודנטים ותלמידי ישיבה נדרשים לשלם 124 ₪ לחודש.

הפונים טענו כי אין להם שום מידע בנוגע למשלוח ההתראות ולביצוע העיקולים. לטענתם הביטוח הלאומי לא מודיע לחייבים כי למרות שאינם מרוויחים פרוטה הם חייבים לשלם מס ביטוח לאומי.  מדובר פה דווקא באוכלוסייה חדשה של אנשים שלא עובדים. חוסר הידיעה ואי משלוח פנקסי תשלום, גם מוביל לצבירת ריביות.

אחד הפונים אמר: "פתאום גיליתי שאני חייב לביטוח לאומי 13 אלף ₪ על שמונה שנים אחורה. זהו סכום אסטרונומי מבחינתי. אם היו מודיעים לי מראש הבעיה הייתה נפתרת. אי אפשר לבוא ולגבות שמונה שנים אחורה על חוב שלא ידעתי בכלל שיש לי.. אם הייתי מודע לכך יכולתי לעשות כל מיני דברים אבל אף אחד לא טרח ליידע אותי"

יו"ר הוועדה ח"כ אייכלר: "בעבר הרחוק חשבנו שהמוסד לביטוח לאומי מבטיח את הביטחון הסוציאלי של האזרחים אבל הוא הפך למס אגרסיבי שהשלטון גובה מהאזרחים. כשהאזרח זקוק לסיוע, הנשמה יוצאת עד שמקבלים את הזכאות המגיע כחוק. המוסד לביטוח לאומי הפך לשלוחת מס של משרד האוצר. זה כבר מזמן לא מפעל חסד. בסעיפים מסוימים כמו קצבאות הילדים הוא הפך למצבור לאוצר. לא יכול להיות שאדם שאין לו הכנסה ישלם מס.

ח"כ אוסמה סעדי: ברור שלאחר חקיקת החוק של מועד ההתיישנות, המוסד לביטוח לאומי נזעק ומתחיל לנסות לגבות לפני ההתיישנות.

יגאל ברזני, סמנכ"ל ביטוח גביה וחקירות בישר לחברי הוועדה על שינוי משמעותי בתחום: "התחלנו במבצע ב-22 ליוני הגדלנו אפשרות ל-48 תשלומים, מיד כשמשלמים את הקרן מתבטלים, כל חובות הקנס וההצמדה. הם מתבטלים. אם צריך מנהל הסניף יכול לאשר גם יותר תשלומים. מי שבוחר לבקש בפקס שהחוב יקוזז מקצבאות הילדים, בקשתו תכובד. יש מגוון אפשרויות לתשלום, בכרטיס אשראי, בהוראת קבע או בקיזוז. ברובם בכלל לא צריך לבוא למוסד. יש קבלת קהל גם אחרי הצהריים, והמוקד הארצי הטלפוני עובד עד 8 בערב

ב-95 נכנס חוק ביטוח בריאות ואנשים שלא עובדים משלמים את המינימום שהרוב בכלל על ביטוח בריאות. עד אז סטודנטים למשל האוניברסיטה הייתה גובה דרך השכר לימוד ולא היינו צריכים לגבות. עכשיו בעצם הכניסו לנו למערכת את כל תושבי מדינת ישראל. ככה כמעט עם אותו כוח אדם היינו צריכים להוסיף יותר ממיליון איש למערכת."

יו"ר הוועדה ח"כ הרב אייכלר סיכם את הדיון ואמר: "אנחנו מבקשים לפרסם שיש מבצע על פריסת התשלומים וביטול הקנסות. אני דורש שכל המערכת של ביטוח לאומי יכתבו מכתבים למינימליסטים בדיוק כמו לשכירים. שזה יהיה דבר פשוט להבין מה צריך לשלם. כל שנה יקבל כל נישום את יתרות חובו כולל פנקס תשלומים ולא יבואו אחת לכמה שנים, להטיל חוב כבד על אנשים שאין להם הכנסה"

הבורסה הסינית נסקה ב-150% מתחילת 2014 , תיקנה בצורה אלימה בחודש יולי – 30% למטה, חזרה לעלות, ובתחילת 2016 קרסה תוך חודש 15%. האם הירידות יימשכו? אף אחד לא באמת יודע, אם כי, בבחינת מכפילי הרווח האמיתיים של החברות בבורסות סין, הרי שנראה שהמחירים עדיין יקרים. מעבר לכך, סין זה סין עם כל המשתמע מכך – אף אחד לא יודע באמת מה שיעור הצמיחה בסין. נכון, זה כבר לא מספר דו ספרתי, אבל כמה באמת? לכאורה, יש נתונים רשמיים של הממשל הסיני אבל, את הנתונים שהממשל מפרסם צריך לקחת בערבון מאוד  מוגבל.  לא חסרות עדויות על הטיית וזיופים של נתונים כלכליים בצורה שיטתית ובהיקפים מפלצתיים –  רווחי החברות מנופחים ורואים את זה בגילוי חדשות לבקרים של מניפולציות חשבונאיות בדוחות של החברות הסיניות. מעבר לכך, נתוני המקרו והתפוקה הכלכלית נראים טובים ממה שבפועל.  האינטרס של הסינים הוא כמובן להסתיר את המצב האמיתי ונראה שגם במערב לא ממש מעוניינים בחשיפה – למה לדעת את האמת הקשה, אם אפשר לחיות בשקר?

אלא שהשוק לא טיפש, השוק במקרים רבים יודע לפני כולם,  ואם כך אזי הנפילות בשווקים הפיננסים מקדימים את ההרעה בשווקים הריאלים.  בינתיים, הנפילות בסין מתעצמות ועם  ההאטה בפעילות העסקית (האטה חמורה ממה שמספרים המספרים),   הנפילות עשויות להימשך ואף להתחזק.

הכתבה פורסמה גם ב-YNET

הניפוח בנתוני המקרו מחלחל גם למיקרו – מכפיל הרווח (היחס בין שווי השוק של החברה לבין הרווח הנקי השנתי שלה) המייצג של החברות הסיניות, הוא יותר מכפול ממכפיל הרווח של החברות האמריקאיות. האם זה אומר שהבורסה בסין תמשיך לצנוח? לא בהכרח. הממשל עושה שם פעולות אגרסיביות למנוע את המשך הנפילה. אבל, המכפילים לצד נתוני ההאטה, הניפוחים והזיופים , עלולים להמשיך ולהכביד על השוק הסיני ועל השווקים המערביים.

אפשר להרוויח כאשר השוק הסיני יורד

אולם, משקיעים שסבורים שהמחירים בסין יקרים ורוצים להרוויח כתוצאה מירידה במניות הסיניות יכולים לעשות זאת, למרות שהבורסה הסינית סגורה כמעט הרמטית להשקעות זרות. הדרך להשקיע בסין היא בעזרת תעודות סל/ קרנות סל שנסחרות בעיקר בוול-סטריט, והדרך להרוויח כאשר השוק הסיני יורד היא גם דרך תעודת סל/ קרנות סל, בחסר – המוכר בעגה המקצועית כשורט.

אחת מקרנות הסל הנסחרות ביותר היא – YXI, שמחירה זינק, במקביל לנפילות בבורסה הסינית, בכ-25%. קרן הסל הזו היא בעצם קרן הפוכה לביצועי 50 מניות סיניות מובילות שמאוגדות תחת המדד הסיני – FTSE China 50 Index. כאשר המניות עולות, התעודה יורדת וההיפך – כאשר המניות יורדות, התעודה עולה.

קרן סל שורט נוספת מסוכנת יותר היא FXP – מדובר על קרן סל בריבוע. שמספקת תשואה כפולה פי שתיים המנוגדת לאינדקס – FTSE China 50 Index. כלומר, כאשר המדד יורד, היא עולה כפול, וההיפך. הקרן עלתה קרוב ל-40%, אחרי שכבר עלתה בכ-60% ותיקנה על רקע ההתאוששות בבורסה הסינית.

זו רק דוגמה אחת, השווקים הפיננסים כיום עמוסים באפשרויות לרווחים כאשר מתרחשות ירידות במניות או בבורסות מסוימות. רוצים להמר על ירידות ביוון? רוצים להמר על ירידות בשוק האג"ח האמריקני? מאמינים שהבורסה המקומית יקרה ואמורה לרדת? אתם יכולים לייצר אסטרטגיה בדיוק לפי קו המחשבה שלכם. הכל אפשרי אבל, לפני שמתחילים במשחק השורטים לרבות קרנות ותעודות בחסר, צריך לזכור – זה מסוכן מאוד.

המכשירים הכי פופולאריים בהשקעות מסוג זה הן תעודות הסל וקרנות הסל, אך בארץ, אין עדיין קרנות סל, כך שתעודות הסל בחסרהן המכשיר הכי נפוץ למשקיעים שמעדיפים להישאר בשוק המקומי.

תעודות סל הן מכשירים פאסיביים שעוקבים אחרי מדדים (מדדי מניות מדדי אג"ח ועוד). אין בתעודת האלו ניהול אקטיבי – בחירת ניירות ערך מועדפים, אלא מעקב טכני בלבד אחרי מדדים. רוב התעודות הן תעודות לונג שעוקבות אחרי המדד. אבל יש גם תעודות שורט – תעודת שרכישתן שקולה לביצוע שורט על מדד הייחוס (מכירה בחסר של מדד הייחוס) – המשקיע מרוויח כאשר המדד יורד, ומפסיד כאשר המדד עולה. זו השיטה המוכרת והמקובלת להמר על ירידות שערים.

וכיצד זה עובד? כאשר אנו משקיעים 100 אלף שקל בתעודת שורט על ת"א 25, ומדד ת"א 25 יורד ב-10%, התעודה (בהנחה שהיא במעקב של 1:1) עולה ב-10% וההיפך, כאשר המדד עולה ב-10%, התעודה תרד ב-10%.

בבורסה בת"א ובבורסות העולם בכלל קיימות תעודות סל בחסר על מדדים שונים – מניות, אג"חים ועוד. התעודות האלו לא בהכרח עוקבות אחרי מדד הייחוס באופן זהה (ביחס של 1:1). כלומר לא תמיד עלייה של 1% בתעודה משמעה בתעודת הלונג עלייה של 1%, ובתעודת החסר ירידה של 1%. ממש לא, זה תלוי במנגנון המקורי של התעודה, במקרים רבים המינוף גדול מ-1 ולכן הסיכון מאוד גדול.

שיטות אחרות להרוויח כשהשוק יורד הן פשוט דרך שורט ספציפי/ מכירה בחסר ספציפית על מניה או מניות (וגם על אגרות חוב ספציפיות). ומכשיר פופולארי נוסף הוא אופציות – אופציות PUT על מדד ת"א 25 לדוגמה, הן אופציות שמאפשרות למכור את המדד במחיר ידוע מראש בתוספת מחיר ידועה מראש, ואז אם המדד ירד כדאיות המימוש גדלה והערך של האופציה עולה.

סך החובות המתנהלים היום בהוצאה לפועל והשייכים לחייבים שהם משקי בית (לא עסקים) ללא תיקי משכון על דירת מגורים וללא תיקי איחוד עומדים על מעל 53 מיליארד שקל, כאשר מתוכם מעל שבעה מיליארד שקל מהווים חוב לעורכי דין בגין שכר טרחה עבור הטיפול בחובות הללו. כך עולה מנתונים שנמסרו לעמותת ידיד מאת רשות האכיפה והגביה. נתונים אלו נמסרו לקראת הדיון שנערך היום בוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת בהצעה להעניק הפטר מחובות לאלפי חייבים ברשות האכיפה והגביה.

עפ"י החוק, ניתן להכריז על חייב כחייב מוגבל באמצעים (פושט רגל). משמעות ההכרזה היא כי החייב אינו יכול לפרוע את חובו, (לבעל חוב עד 20,000 שקל בתקופה העולה על שנתיים, מעל 20,000 עד 100,000 שקל לתקופה של מעל שלוש שנים, אם החוב עולה על 100,000 שקל לתקופה העולה על 4 שנים) וכי עליו לעמוד בצו לתשלומים קטנים לתקופה ארוכה. על החייב מוטלים הגבלות כגון – עיכוב יציאה מן הארץ, הגבלת החייב כלקוח מוגבל מיוחד, הגבלת החייב משימוש בכרטיס חיוב (הגבלת פתיחת חשבון בנק, שימוש בשיקים ועוד).

בהוצאה לפועל קיימים, עשרות אלפי חייבים אשר אינם מצליחים להחזיר את החוב ולא להקטין אותו. במצב זה, הנושים אינם מקבלים החזר משמעותי מהחוב, והחייב אינו יכול להשתקם. בסמכות בית המשפט להעניק לפושט הרגל הפטר, הפוטר את פושט הרגל מכל חוב.
הצעת החוק הממשלתית נועדה להעניק הפטר לחייבים מוגבלים באמצעים הקיימים היום בתוך מערכת ההוצאה לפועל. מדובר בפתרון נקודתי וחד פעמי למשך שלוש שנים לחייבים חדלי פירעון.

ההסדר יחול רק לחייבים אשר מוגבלים חמש שנים, ורק על חובות קטנים שאינם מורכבים, בהם ברור שלא ניתן להיפרע מהחייב.  עפ"י ההצעה, לא תידרש חוו"ד של כונס הנכסים הרשמי ולא מינוי של כונס או נאמן על נכסי החייב. רשות האכיפה והגבייה תשלח הודעה על האפשרות להגיש בקשת הפטר לחייב שיעמוד בתנאים שיקבעו בחוק.

ההצעה תחול על חייב מוגבל כבר חמש שנים, חובותיו כולל חובות שאינם בני הפטר, (כגון חוב מזונות) לא עולים על 800,000 שקל, לחייב אין נכסים בעלי ערך הניתנים לעיקול או מימוש, החייב עמד בצו התשלומים שניתן לו, אין בקשת פשיטת רגל שתלויה ועומדת באותה עת לגבי החייב, ובחמש השנים שקדמו לבקשה לא ניתן לגביו צו כינוס,  הפטר או שהוא הוכרז כפושט רגל, ולחייב אין דוח שהוא נדרש להגישו לפי פקודת המיסים שלא הוגש במועד.

בהצעת החוק של ח"כ מירב מיכאלי וקבוצת חכי"ם מוצע כי בתיק, אשר במשך שלוש שנים רצופות, גובה התשלום החודשי שנקבע במסרגת צו התשלומים, נמוך מגובה הצטברות הריבית החודשית על יתרת החוב, יינתן הפטר.

ח"כ מירב מיכאלי אמרה "ההוצל"פ, הינה החצר האחורית של מדינת ישראל. במערכת רשומים כ-2.5 מיליון אזרחים שהם בעלי 700,000 תיקים. מדובר בכרבע מהאוכלוסייה הבוגרת בעלי תיקים בהוצל"פ, שלא מסוגלים להחזיר את חובותיהם ולנהל אורח חיים תקין. מחובתנו לסייע להם להשתקם ולחזור למעגל העבודה".

המשנה ליועץ המשפטי לממשלה עו"ד אבי ליכט אמר "הצע"הח באה לתקן עוול לכ-30,000 איש שתקועים בהליכים שלא נועדו עבורם. אין תועלת חברתית להכניס לשם אנשים שאין להם סיכוי להשיב את חובותיהם. אנו מציעים לתת לחייבים הללו אופק. המסלול הנוכחי גרם לתוצאה קשה בכך שעשרות אלפי אנשים שמשלמים סכומים זעומים, לא מצליחים לצאת לדרך חדשה". ליכט הוסיף ואמר "חטאנו לאנשים הללו ואנו מבקשים היום לתקן את המצב. עד היום, הפטר או מחיקת חוב דרשה החלטה שיפוטית אנו מציעים שההליך יהיה מנהלי ולא שיפוטי". ליכט גילה שהצע"הח הנוכחית מהווה התחלה של מהפכה רחבה שהוא אנו מתכנן לבצע בהליכי ההוצל"פ ופשט"ר".

מנהל רשות האכיפה והגביה עו"ד דוד מדיוני אמר "יש בהליך הרבה אומץ משפטי. התוכנית מוגבלת מתוחמת ומפוקחת". מדיוני אמר כי המערכת נערכה כדי להתחיל ולבצע את התוכנית.
יו"ר לשכת עורכי הדין עו"ד אפי נווה אמר שהלשכה תומכת בהצע"הח. אולם, אמר נווה, "חייבים לוודא שיהיה מנגנון שיסנן את הרמאים ואת המתחמקים מתשלום חובותיהם. חייבים לקבוע מנגנון דומה לזה הקיים בהליך פשיטת רגל,  ע"מ למנוע מחייבים להתחמק.  "לא יכול להיות שאדם יבצע רכישת ריהוט חדש לבית, ייהנה מריהוט מפואר, יהפוך את הספק לפושט רגל, ובסופו של יום יקבל הפטר". נווה הציע לפרסם את שמות האנשים שיזכו להפטר, ע"מ שיהיה להם סוג של אות קלון.
מנכ"ל המועצה לשלום הילד ד"ר יצחק קדמן התנגד להכיל בהפטר חובות שחייבים חויבו לשלם לנפגעי עבירה. עו"ד מדיוני הסכים להחריג את החובות לנפגעי העבירה מהצע"הח.

ראש רשות המיסים משה אשר אמר "ראוי להתייחס באופן שונה לחובות מס. מדובר בכספים של הציבור שנועדו למימון השירותים לציבור. אשר ביקש לקבל את הסייגים הכלולים בהצע"הח בכל הקשור לחובות לרשות המסים". יו"ר לשכת עורכי הדין התנגד למתן זכויות יתר לחובות לרשויות המיסים.

מנכ"ל עמותת ידיד מר רן ידיד  אמר "הוכח שיש קשר בין עוני, לחובות מתמשכים. רוב הזוכים אינם בעלי המכולת השכונתית, 80% מהם הם מוסדיים". ברשות האכיפה רשומים חובות בסך 53 מיליארד שקל 7 מהם שכ"ט עו"ד. החובות הללו מביאים את החייב למצב שלא ניתן לצאת ממנו" אמר מלמד.

יו"ר הוועדה ח"כ ניסן סלומינסקי הציע להקים מנגנון שיפקח על החייבים, ע"מ לוודא שהחייב לא רימה. "האיש הזה חייב כסף, ולא עומדת לו חזקת החפות. אני לא יסכים שתהפכו לאח הגדול, אבל ראוי לבחון את הנושא". עו"ד ליכט השיב להצעת סלומינסקי, "המדינה לא מנהלת מעקב אחרי מי שיצא לדרך חדשה. ההצעה להקים מערכת מעקב חדשה שתבדוק אחרי אנשים, מאוד בעיתית הן מבחינה חוקתית והן מבחינה מעשית.

הוועדה החליטה למזג את שתי הצעות החוק הפרטית והממשלתית. הדיון בהצע"הח ימשך בשבוע הבא לקראת אישור ההצעה לקריאה שניה ושלישית.

ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ איתן כבל (המחנה הציוני), קיימה היום דיון מעקב אחר יישום חוק רשות מקרקעי ישראל (רמ"י), שהפך את מינהל מקרקעי ישראל לרשות. הרפורמה, שאושרה בוועדת הכלכלה עוד בשנת 2009, נועדה לקדם תחרות ולמנוע ריכוזיות במקרקעין וכן לייעל את עבודת הגוף המנהל את קרקעות המדינה.

היו"ר כבל פתח את הדיון ואמר כי "רמ"י הוא אחד הגורמים הכי חשובים ומרכזיים במערכת הכלכלית והחברתית, בעוד שהיחס אליו הוא מהמשפילים. הרשות עוברת מיד ליד כסחורה בצורה שפוגעת גם בעובדים". היו"ר כבל ביקש דעת האם רמ"י מבצעת את המוטל עליה בתחום שיווק הקרקעות והאם הבירוקרטיה, שבנתה מערכת שלמה של מאכרים, טופלה.

ממלא מקום מנהל הרשות, עדיאל שמרון, אמר כי תפקידי הרשות הם פיתוח ושמירת עתודות הקרקע. הוא ציין כי מתוך 1.150 מיליון נכסים שהיו צריכים לעבור בעלות במסגרת הרפורמה הועברו כ-380 אלף וציין כי הרשות פועלת לפתור את הבעיות שמונעות את מעבר יתר הנכסים. שמרון אף סקר את נושא השווקים וציין כי בשנה שעברה שיווקה הרשות כ-50 אלף יח"ד. היו"ר כבל התפרץ לדברים ואמר כי למרות הנתונים "הרשות לא מצליחה להוביל את הטיפול במשבר הדיור הענק. היא צריכה לייצר מלאי קרקעות שיהיו ברמת זמינות מידית למקבלי ההחלטות וועדת הכלכלה תקיים מעקב קבוע בעניין". לפיכך הודיע היו"ר כבל כי ידרוש מהמנהל להעביר לוועדה מידע הכולל נתוני שווקים, עסקאות שבוצעו בפועל, התחלות בנייה וסיום משוער.

ח"כ עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת) אמר כי צריך לדאוג לכך שהרפורמה תגיע גם למגזר הערבי, אחרי שגם הממשלה הבינה שצריך למצוא פתרונות למצוקת הדיור במגזר. ח"כ איתן ברושי (המחנה הציוני) הוסיף כי מדינה שרוצה לעודד פעילות לא יכולה להעלות מחירים. "מחיר הקרקע הפך להיות בלתי אפשרי בכל מקום, לכן צריך ליזום הורדת מחירים", אמר ח"כ ברושי. הוא הוסיף כי צריך לעודד את ההתיישבות בזמן שיש הכבדה בלתי פוסקת עליה וכן לטפל במחסור בכוח אדם ברשות. "אין פה יד מכוונת ואין רגל מסיימת", אמר. נציגת האגודה לזכויות האזרח, דבי גילד חיו, ציינה כי החוק מחייב לקבוע יעדים לדיור בר השגה והדבר טרם בוצע.

יו"ר ועד העובדים ברשות, גיל אייזנשטיין, אמרה כי מאז הרפורמה התחלפו 3 ממשלות, כולם טענו שהבעיה היא ברשות וניתן לפתור אותה על ידי צמצומים ומיקור חוץ. לדבריה, אחרי 6 שנים כולם מבינים שהבעיה קצת יותר מורכבת אבל העובדים נשארו השעיר לעזאזל של המציאות. היו"ר כבל ביקש לדעת האם הרפורמה השיגה את יעדה והובילה לשיפור, אולם לא הצליח לקבל תשובה ברורה וחד משמעית בעניין. נציג משרד האוצר, דור בלוך, אמר כי "אנחנו במקום טוב יותר מלפני 4 שנים אבל עדיין לא מספיק טוב". ח"כ כבל הגיב ואמר: "אתה אמור להגיד לנו אם אנחנו על המסלול, אבל בסוף לא קיבלתי תשובות. יש לי תחושה כבדה שמתעסקים בהכל חוץ מבנייה באמת". היו"ר כבל ציין כי הזמן שעובר בין קרקע שהרשות מציגה כזמינה ועל לשיווק ובנייה בפועל עומד לעיתים על עשרות שנים, ואמר כי נדמה שב-20 השנים האחרונות דבר לא השתנה. לדבריו, גם במשבר הדיור של שנות ה-90 בתקופה בה היה עוזרו של שר השיכון דאז, שהיה חמור הרבה יותר עם מיליון עולים, קראוונים ואוהלים, התקיימו אותם דיונים ונאמרו אותם דברים ונדמה שכלום לא השתנה. הוא אף דרש תשובות באשר לתקנות שנועדו למנוע ריכוזיות בבעלות על קרקעות, והיועץ המשפטי של הרשות, יעקב קוינט, אמר כי התקנות לא הוגשו לאישור הוועדה בגלל פיזור הכנסת והן תוגשנה בחודשים הקרובים.

היו"ר כבל סיכם את הדיון ואמר כי הדיון היה נינוח מדי לעומת הדרמטיות של הנושא והשפעת משבר הדיור על חייה הכלכליים של מדינת ישראל. הוא הוסיף, כאמור, כי הוועדה מצפה לקבל תמונה אמתית של הנעשה בשטח וכן לקבל דיווח על הבעיות בשווקים, כדי שניתן יהיה לטפל בדברים בזמן אמת. "הייתה רפורמת הקרקעות ועוד רשימה ארוכה של רפורמות, ובזמן שהמדינה מאשימה גורמים אחרים כמו הירוקים משרדי הממשלה הם שתוקעים את שוק הדיור", אמר. ח"כ כבל הוסיף כי הוא מאוכזב מתמונת המצב שהוצגה והבהיר כי הוועדה תשוב ותידרש לעניין מיד עם החזרה מהפגרה.

שר הבינוי, יואב גלנט, סגנו ח"כ ז'קי לוי ומנכ"ל משרדו אשל ארמוני, הציגו את  "תכנית חמש הנקודות לפתרון משבר הדיור הציבורי", תכנית רב שנתית למתן מענה מקיף לדיור הציבורי. האם זה יעבוד? ספק רב; האם יש בתוכנית הזו בשורה? דווקא כן, אבל תגידו אתם עוד לא מבינים שהתוכניות האלו עולות כסף? מי ישלם על מימון התוכניות האלו

הנה התוכנית – תוכנית חמש הנקודות  –

1. רכש דירות חדשות במסגרת פרויקטים של מחיר למשתכן בהיקף של עד 5% מיחידות הדיור שישווקו – הנושא אושר עקרונית בקבינט הדיור האחרון. המשמעות היא ש-5% מהדירות ימכרו במחירים נמוכים יותר; זה אפשרי? מי יממן את הדירות האלו? הקבלנים בטח שלא. המדינה אולי כן, אבל מי ישלם על הסבסוד הזה?
2. אכלוס מיידי של 500 דירות ריקות בכל רחבי הארץ באמצעות הגמשת קריטריונים נקודתית. המשמעות – סוג של מתנה/ הנחה לציבור מסויים? למה צריך לת מתנה כזו. זה שייך לכולנו, הכוונה כנראה היא דירות ממשלתיות שניתן להעביר אותם לציבור שאין לו דירות. אבל יש קריטריונים, למה להגמיש?
3. ביצוע פרויקטים של התחדשות עירונית בהיקף רחב באמצעות חברת עמידר במבנים בהם יש רוב לדיור ציבורי. הדירות החדשות או התמורה עבורן יוקדשו לדיור ציבורי, בהיקפים של מאות יח"ד. גם כאן, עד שהדברים יזוזו, והשר גלנט וחבריו יודעים זאת, מדובר על שנים.
4. ביצוע פרויקט של התחדשות עירונית על ידי חברת עמיגור, לבניית דירות קטנות של 55 מ"ר עבור זכאי דיור ציבורי באתרים של הסוכנות היהודית. הדירות ייבנו בשותפות של הסוכנות ומשרד הבינוי, בהיקף של כ-2,500 יח"ד. אותו סיפור, כוונות טובות, אבל תהליך של שנים. וחוץ מזה – באמת גלנט, הסעיף הזה שקול/ זהה לסעיף קודם – אתה פשוט יכול לחבר אותם,  אה, אז יהיו רק 4 נקודות, רצית 5.
5. שיפוץ שנתי של אלפי דירות השייכות למדינה ומשמשות לדיור הציבורי. במסגרת תכנית חומש ישופצו רוב הדירות המחייבות שיפוץ. איך זה בעצם ישפיע על היצע הדירות או על מחייר הדירות. זה ישפיע על חשבון הבנק של השיפוצניקים, לא הרבה מעבר לכך.

על פי הקריטריונים הנוכחיים זכאיות לדיור ציבורי משפחות בנות 3 ילדים ומעלה המקבלות הבטחת הכנסה. כמו כן, זכאיות לדיור ציבורי  משפחות שבהן לפחות אחד מבני הזוג נכה נכות קשה (למעלה מ-75% של אבדן כושר עבודה) עם שני ילדים ומעלה. עכשיו מנסים לשנות את הכללים – על פי הקריטריונים הגמישים (שיהיו במקומות שבהם יש דיירות ריקות)  יזכו גם המשפחות שעונות על פרמטרים נוספים לזכאות, וזאת לפי סדר יורד –  משפחות נכים עם ילד אחד לפחות תזכה לעדיפות הגבוהה ביותר, ואחריה משפחות הזוכות להבטחת הכנסה עם לפחות שני ילדים, ולאחר מכן משפחות מעוטות הכנסה עם שני ילדים לפחות.

עיקר הדירות הריקות בדיור הציבורי מרוכזות, וזה כמובן לא מפתיע –  בפריפריה,  בדימונה יש 181 דירות ריקות, בבאר שבע 79 דירות ריקות, ובמצפה רמון 44.

שר הבינוי יואב גלנט מסר כי: "לצד תכנית 'מחיר למשתכן' הנותנת מענה לזוגות הצעירים, כולל באמצעות מענקים לפריפריה, לא שכחנו גם את האוכלוסיות שידן אינן משגת לרכוש דירה. תכנית חמש הנקודות מביאה בשורה אמיתית לזכאי הדיור הציבורי, תוך הגדלת מלאי הדירות, שיפור התנאים בדירות הקיימות ואכלוס דירות פנויות. אני שמח לבשר בשורה זו  עת מתקיים סיור ומפגש שלי ושל סגני ג׳קי לוי עם שני ראשי רשויות מובילים: מיכאל ביטון בירוחם ובני ביטון בדימונה המקדמים את עריהם ואת הנגב כולו".

מיטב דש קרנות נאמנות מפחיתה שווי חבס אג"ח 4 בקרנות מיטב 0B) High Yield)(!) ללא מניות – קרן נאמנות (מספר קרן: 5106992) ובמיטב (2B)(!) הזדמנויות (מספר קרן: 5104161). סיבת השערוך: ירידה במחיר מניית NSI, שמהווה בטוחה לאג"ח שלעיל.

מנהל הקרן החליט ביום 13.07.15 לשערך את שווי חבס אג"ח 4 (מספר נייר: 4150124) ממחיר שעמד על 25.5 אגורות טרם השערוך למחיר של 20.1 אגורות. שיעור השינוי במחירי האג"ח בעקבות השערוך : 21.18%-.

שיעור ההשפעה של השערוך על מחירי הקרן  מיטב 0B) High Yield)(!) ללא מניות  (5106992)  : 0.25%-. שיעור ההשפעה של השערוך על מחירי הקרן  מיטב (2B)(!) הזדמנויות (5104161)  : 0.30%-.  מיטב דש מציינים כי הוועדה המיוחדת שינתה את מחירו של אג"ח זה גם ביום 31.03.2015 , וקבעה כי מחירו יהיה : 25.5 אגורות (באותו המועד לא נדרש דיווח) יודגש כי הנתון המוצג לעיל הינו נתון מצטבר של השפעת השיערוך מהמחיר של הבורסה, למחיר שיערוך האחרון (13.7.2015).

שיעור ההשפעה של השערוך מיום 13.7.2015 על מחירי הקרן  מיטב 0B) High Yield)(!) ללא מניות  (5106992)  : 0.13%-.
שיעור ההשפעה של השערוך מיום 13.7.2015 על מחירי הקרן  מיטב (2B)(!) הזדמנויות (5104161)  : 0.16%-.

במקביל, מעלה מיטב דש קרנות נאמנות את שווי קמור אג"ח ו  (מספר נייר: 1320118) באותן קרנות שצוינו מעלה: מיטב 0B) High Yield)(!) ללא מניות – קרן נאמנות (מספר קרן: 5106992) ובמיטב (2B)(!) הזדמנויות (מספר קרן: 5104161). מחיר האג"ח טרם השערוך : 43.4 אגורות, ואילו  מחיר האג"ח כפי שנקבע על ידי הוועדה עומד על 47.2 אגורות. שיעור השינוי במחירי האג"ח בעקבות השערוך : 8.76%.

בנוסף, מיטב דש מעלה את שווי קמור אג"ח ח (מספר נייר: 1320134). מחיר האג"ח טרם השערוך : 38 אגורות. מחיר האג"ח כפי שנקבע על ידי הוועדה : 41.1 אגורות. שיעור השינוי במחירי האג"ח בעקבות השערוך : 8.16%.
סיבת השערוך של קמור אג"ח ו' ו-ח': מכירת הרוב המוחלט של נכסי החברה.

להלן שיעור ההשפעה הכולל של שערוך האג"חים לעיל על מחירי הקרנות:
מיטב 0B) High Yield)(!) ללא מניות  (5106992)  : 0.13%-.
מיטב (2B)(!) הזדמנויות (5104161)   :0.13%-.

מיטב דש קרנות נאמנות מציינים כי ניירות הערך שלעיל מוחזקים למועד דיווח זה בקרנות נוספות שבניהול מנהל הקרן, אך השפעתה של קביעת מחירי ניירות הערך ע"י הוועדה על השווי הנקי של הקרנות הרלוונטיות אינה מהותית ואינה דורשת דיווח בהתאם להוראות הדין.

איילון קרנות נאמנות מעלה את שווי האופציה C 000001 JUL (מס' ני"ע: 81330839) המוחזקת בקרן כוון אג"ח דינמית (2B) קרן נאמנות (מספר קרן: 5103569). זאת, מאחר ולדעת מנהל הקרן, השווי שנקבע לאופציה הנ"ל בבורסה חרג באופן קיצוני מהשווי שנקבע לנכס הבסיס שלה.

מנהל הקרן מעלה את מחיר האופציה ל- 168,127 שקל לעומת 164,540 שקל (המחיר האחרון שנקבע לאופציה בבורסה). שיעור השינוי בשווי האופציה הינו 2.18%. מנהל הקרן מדווח כי שיעור השינוי בשווי הנקי של נכסי הקרן שלעיל כתוצאה מהשינוי בשווי האופציה הינו:  0.32%-.

מעודכן ל-10/2019

לחוצים בכסף והבנק לא מוכן לתת לכם אשראי נוסף? היום יש פתרונות מחוץ לבנק בהן ניתן לקבל אשראי חוץ בנקאי; היזהרו מהשוק האפור הנשלט בחלקו בידי גורמים עבריינים,  ותזכרו תמיד – הלוואה צריך להחזיר.

זו כבר עובדה (וחבל) – רוב הישראלים לא גומרים את החודש. אז איך בכל זאת הם מצליחים לצוף – הלוואות. הם צריכים הלוואה מתגלגלת כדי לעמוד בהוצאות. זה מתחיל בהלוואות מהבנקים, עובר למסגרות בחברות כרטיסי אשראי, וכשהמסגרת נגמרת פשוט פותחים כרטיס אשראי נוסף, ואז רבים עוברים לחברות מימון חוץ בנקאיות – מימון ישיר ואחרות. זה לגיטימי , זה תקין, אבל, אתם צריכים לזכור לנהל תקציב מסודר, להבין מה ההכנסות וההוצאות שלכם, ולא לעלות בהלוואות שלא ברור לכם שתוכלו להחזיר.

הבעיה שהלוואה במקרים רבים פשוט נגמרת, נגמרת מהר מדי. זה חמצן לכמה חודשים טובים, ואז לוקחים הלוואות נוספות – הלוואות חוץ בנקאיות מחברות כרטיסי אשראי וגופים אחרים. זהירות – זה בומרנג קטלני, מישהו צריך לשלם את החובות האלו. תתחילו לעשות חשבון, תתחילו לחשוב – לקחת הלוואה זה קל, להחזיר אותה זה קשה.

לפעמים אין ברירה –  הבת מתחתנת, רוצים לשפץ את הבית, צריכים לממן טיפול שיניים יקר ודחוף, אבל הבנק לא מוכן להעמיד לנו את ההלוואה מסיבות שונות; ואולי החשבון שלנו בכלל מוגבל, ואולי איננו רוצים להעמיס על האשראי בבנק ולהחליש את מעמדנו בו? זה אולי לא סוף העולם – לא תמיד צריך לבקש חסדים מהבנק; ניתן לקבל היום אשראי חוץ בנקאי גם למשקי הבית. אבל הכי חשוב – תכלכלו את צעדכם, הלוואות שמתגלגלות ומתגלגלות ומתגלגלות, מתנפחות לממדים מפלצתיים.   ההלוואות האלו שאתם מעמיסים על עצמכן הן לרוב בריביות מטורפות, והן ממש לא כלכליות, אז רק אם אין ברירה תלכו על הלוואות כאלו.

על רקע הדרישה לאשראי חוץ בנקאי קמו בישראל מאות גופים שמציעים לנו הלוואות שלא על חשבון מסגרת האשראי בבנק; שוק ההלוואות החוץ בנקאיות צומח כל העת וכיום כולל את חברות האשראי ואת הביטוח, ובנוסף גם מאות גופים פרטיים, שאינם פיננסיים במהותם אך בעלי רישיון לעסוק בכך. הריביות בשוק ההלוואות החוץ בנקאיות גבוהות בדרך כלל מההלוואות הבנקאיות, והלווים נהנים בתמורה, כאמור, מאי שימוש באשראי הבנקאי שלהם, ממענה מהיר יחסית וכד'. ומה קורה כשהלווה אינו עומד בהחזרים? או, אז הוא צפוי לקנסות, ריביות מטורפות על פיגורים ועד לעיקולים בידי ההוצאה לפועל. ולכן, גיבשנו לכם מדריך מפורט על כל מה שצריך לדעת לפני שלוקחים הלוואה חוץ בנקאית.

ממי אפשר לקחת הלוואה חוץ בנקאית?

משפחה וחברים – אם מדובר על סכומים של אלפי שקלים, לכו קודם כל למשפחה ולחברים; כך תימנעו מריבית (ברוב המקרים) ומגבייה כוחנית אם לא תעמדו בהחזר; אבל אם לא תחזירו את ההלוואה לפי הסיכום ביניכם, עליכם לזכור – חילוקי דעות בגין כספים בתוך המשפחה ובין חברים הם מתכון בטוח לערעור היחסים.

כרטיס אשראי – יש בבעלותכם כרטיס אשראי? אתם יכולים לקחת הלוואה מחברת האשראי שלכם עד 75% מגובה המסגרת, ולפעמים זה גמיש יותר. הריביות גבוהות מאלו שבבנק, אך אין צורך בביטחונות או ערבים.  בשנת 2017 עמד היקף החובות של משקי הבית לשלוש חברות כרטיסי האשראי (כחלק מהאשראי המתגלגל בכרטיס שבערבות חברת כרטיסי האשראי) – לאומי קארד, ישראכרט וכאל בסכום של כ-14 מיליארד שקל. נוסף על כך החברות האלו מספקות  הלוואה מחברות אשראי בהיקף של כ-11 מיליארד שקל.  החברות מציעות היום הלוואות ללקוחות כל הבנקים. מדובר בשוק תחרותי ולכן תנאי ההלוואה יחסית  גמישים מאד ומגוונים. הריביות יקרות יותר מהריביות הבנקאיות (ריביות גבוהות!) ונעות בין 6% ל-11% – הנה הריביות בהלואוות של חברות כרטיסי האשראי .  הריביות האלו יכולות להיראות מופרזות, אבל צריך לזכור שמנגד, אין ללווים ביטחונות. ברגע שיש ביטחונות – כמו למשל הלוואה לרכישת רכב, אז הריבית יורדת פלאים לכיוון 5% ואפילו מתחת.

גורם נוסף שמספק הלוואות יחסית מהר וגם כאן בריבית יחסית סבירה (במיוחד הלוואות לרכישת רכב) הוא מימון ישיר שמסתמנת כחברת האשראי החוץ בנקאי הגדולה ביות ר(בתחום האשראי הצרכני). החברה מספקת הלוואות לכל מטרה, הלוואת לרכישת רכב, והיא בסדרי גודל של חברות כרטיסי האשראי.

האשראי החוץ בנקאי (לרבות שוק אפור, הלוואות חברתיות ועוד) מוערך בסכום של בין 30ל-40 מיליארד שקל בשנה, ורובו מרוכז בחברות כרטיסי האשראי, ומימון ישיר. אבל יש אפשרויות נוספות –

ביטוח חיים עם חיסכון, ביטוח מנהלים –  תוכלו לקחת הלוואה בגובה של 50% בדרך כלל וגם יותר מהחיסכון שהצטבר. על מנת לקחת הלוואה מסוג זה תצטרכו להיות בעלי וותק של 3 שנים בתכנית הביטוח. גם במקרה זה אין צורך בביטחונות (החיסכון בתכנית הביטוח הוא הביטחונות) או להחתים ערבים. גם במקרה זה תנאי ההלוואה נוחים יחסית, וחלק מהחברות מאפשרות להתחיל בהחזר הסכום רק שנה אחרי לקיחת הלוואה.

קרן פנסיה או קופת גמל – אם אתם חוסכים בקרן פנסיה או קופת גמל, תוכלו לקבל הלוואה בגובה 50% עד 70% (ויש מקומות שיותר) בדרך כלל מהכסף שהצטבר ולאחר וותק של 3 שנים בקרן/קופת הגמל. התנאים נוחים גם בריבית (בדרך כלל פריים פלוס 2%), אין עמלות ואין דרישה לערבים. הנה מדריך – הלוואות מקופות גמל וקרנות השתלמות – האם משתלם? 

הלוואה ממקום העבודה – אם אתם שכירים, הרי שלקיחת הלוואה ממקום העבודה הינה אחת מהאפשרויות המשתלמות ביותר, במידה ומדובר במקום עבודה גדול ומסודר. הלוואות אלו ניתנות בתנאים טובים ביחס לתנאי השוק, הליך נטילת ההלוואה הינו קל ומהיר ואינו מצריך קשר גם גוף פיננסים כמו בנק או חברת אשראי. החזר ההלוואה מקוזז מהשכר החודשי וצריך לקחת אותו בחשבון בחישוב ההשתכרות החודשי  שלנו מרגע לקיחת ההלוואה. אם אתם מסיימים לעבוד במקום העבודה וטרם פרעתם את ההלוואה, לרוב תידרשו לפירעון מיידי, ובחלק מהמקרים תוכלו להמשיך להתחייב להחזר חדשי בצ'קים, העברה בנקאית וכד'.

הלוואות לרכישת רכב ניתנות גם בידי הבנקים וגופים ייעודיים כמו חברות הליסינג למיניהן; הן ניתנות בריבית נמוכה בהרבה משום שהרכב מהווה עבור החברה כבטוחה במקרה של כשל פירעון. חברות האשראי מגבילות בדרך כלל את גובה ההגבלה ואת משך ההחזר. צריך להשוות ביניהן. היתרון – האשראי ניתן באופן מיידי, לאחר הבדיקה, דרך האינטרנט או דרך המענה הטלפוני של חברת האשראי. שימו לב בכמה עמלת פתיחת ההלוואה מסתכמת.

הלוואות חברתיות –  אפשרות שקמה במקביל להתפתחות הרשתות החברתיות. בעולם כבר מדובר על היקפים גדולים; כאן נכון לסוף שנת 2015 מדובר על מימון כולל של כ-200 מיליון שקל,כ-80-100 מיליון שקל ניתן במהלך שנת 2015. הריבייות תחרותיות עם הריביות של המימון החוץ בנקאי , כאן, תוכלו לקרוא את המדריך בתחום – הלווואת חברתיות – פתרון נוח ללווה 

גופים מממנים פרטיים

בעבר לא היה שוק האשראי החוץ בנקאי מפוקח, ועל רקע זה הוא גם זכה לכינוי "שוק אפור". בתחילת שנות התשעים ראה המחוקק לנכון להגן על הלווים, שבמצוקתם הגדולה יכולים להתפתות להצעות שיסבכו אותם בריביות מטורפות עד חוסר יכולת להחזיר את ההלוואה, כשאז חברות האשראי החוץ בנקאי הרבה יותר אגרסיביות מהבנקים, שגם הם לא סבלניים במיוחד כלפי מפגרים בהלוואות. כלומר, לידיעתכם – גם במצוקה הגדולה ביותר אתם, כלווים הלוואה חוץ בנקאית, מוגנים בחוק להסדרת הלוואות חוץ בנקאיות, התשנ"ג – 1993; החוק קובע כללים נוקשים המסדירים את ההתקשרות בין המלווה ללווה; הגוף המממן צריך להיות בעל רישיון הניתן בידי משרד האוצר כ"נותן שירותי מטבע"; אישור משרד האוצר מבטיח כי מדובר בגוף מקצועי ואמין, אם כי הרישיון הספציפי הנ"ל מתאים יותר לניכיון שיקים מאשר למתן הלוואות, והמחוקק עובד בימים אלה על נוסח שייתן יותר פיקוח על נותני הלוואות חוץ בנקאיים – כרגע אין פיקוח הדוק על שוק זה. החוק מחייב עריכת הסכם ההלוואה ובו יפורטו סכום ההלוואה המבוקש, הסכום שקיבל הלווה בפועל, שיעור הריבית ו/או ההצמדה, הסקנציות שיכול המלווה לנקוט במידה והלווה אינו עומד בפירעונה ועוד.

הסכם הלוואה בכתב

החוק מבהיר שהלוואה חוץ-בנקאית חייבת להיות מלווה בהסכם מסודר בכתב בין המלווה ללווה. החוק מציין כי על המלווה לתת ללווה פרק זמן סביר לעיין בעותק מההסכם ולהעבירו לבחינתו של עורך דין. בנוסף, במקרים שחתמתם "כאן ועכשיו", או שהלוואה שסוכמה אך ורק בלחיצת יד אתם זכאים לסעד משפטי.

החוזה הכתוב צריך לכלול פרטים רבים כמו: שמות הצדדים להסכם וכתובותיהם, סכום ההלוואה, תקופת ההלוואה, גובה הריבית, הצמדה אם יש, ואם נקבעת בחוזה ריבית פיגורים יש לפרט לגבי סוגי ההצמדות ושיעור ריבית הפיגורים, תנאי ההחזר של ההלוואה, מה קורה במקרה של הפרת ההסכם ועוד.

דעו לכם, שאם קיבלתם הלוואה חוץ בנקאית מבלי שנערך הסכם כתוב וחתום גם בידיכם, יהיה לכם יתרון במקרה ותיתבעו על ידי הגוף המלווה בבית המשפט אי פירעון ופיגורים. במקרה שארע לאחרונה, נתבע חייב על ידי גוף מורשה להלוואות חוץ בנקאיות בגלל אי עמידה בפירעון. בית משפט השלום דחה תביעת המלווה על הסף בטענה שהתובע לא עמד בדרישות החוק להסדרת הלוואות חוץ בנקאיות, משום שלא ערך הסכם הלוואה בכתב ובו התנאים הנדרשים בחוק. גם הערעור שהגישה התובעת המלווה לבית המשפט המחוזי בתל אביב נדחה באותה עילה.

ריבית

החוק להסדרת הלוואות חוץ בנקאיות, התשנ"ג – 1993 חל על כל מי שמעניק הלוואה והוא אינו בנק או תאגיד נלווה כגון חברות כרטיסי אשראי, כולל אגב גם אנשים פרטיים. החוק מגביל את גובה הריבית על הלוואות מסוג זה (עד מיליון שקל) לריבית של עד פי 2.25 מעלות האשראי הלא-צמוד בבנקים. כיום, הריבית המקסימלית המותרת היא 21% מסכום ההלוואה. לאחרונה הציעה שרת המשפטית איילת שקד מנגנון חדש לריבית בשוק הבנקאי והחוץ בנקאי, לפיו תקרת הריבית תחושב לפי שיעור ריבית הפיגורים הנקבעת על ידי החשכ"ל (כיום 8.1%) בתוספת 12% – כך שעתה תעמוד תקרת הריבית על 20.1%. מתן הלוואה שעלותה תעלה על הריבית המרבית תחשב מעתה כעבירה פלילית.

הריבית בפועל נקבעת על פי מאפייני הלקוח, כגון: לאיזה מגזר הוא שייך (לקוחות פרימיום יקבלו תנאים טובים יותר); מהי רמת הסיכון של הלקוח; מהי תקופת ההלוואה; תדירות ההחזר ועוד. במקרים רבים, בנוסף לריבית, נגבים מהלווה סכומים נוספים הכוללים עמלות ודמי טיפול (מאות עד אלפי שקלים)  ויש לקחת גם אותם בחשבון לצורך חישוב עלות ההלוואה. בנוסף, הריבית הנקובה היא לא תמיד הריבית שתגבה בפועל (הריבית האפקטיבית) – וזו עשויה לגדול בכמה עשיריות האחוז.

הלוואה מהשוק האפור –היזהרו!

במשרד האוצר מעריכים שיש מאות גופים העוסקים בניגוד לחוק במתן אשראי, כלומר ללא רישיון בכלל. מדובר בשוק המגלגל מיליארדי שקלים בשנה, ללא פיקוח אמיתי, ולרוב נשלט בידי גופים עבריינים שזיהו את הפוטנציאל האדיר עקב הפרצה הרגולטורית. הוא גובה חובות בדרכים אלימות ומשמש כר מרכזי להעלמות מסים ולהלבנות הון. יש לציין, כי הפעילות העבריינית פוגעת גם בתדמית של בגופים שפועלים בו בצורה חוקית ולגיטימית לחלוטין, אך ההבדל ביניהם רב.

הריביות בשוק האפור הן רצחניות ומגיעות ל-100% ויותר בשנה (בין 8% ל-10% לחודש בדרך כלל), אם כי דווח גם על חברות שגבו 300% לשנה. הן גם ניתנות בדרך כלל לפרקי זמן מוגבלים מאד. כך למשל, אם תיקחו הלוואה של 50 אלף שקל בשוק הזה בריבית של 100% לתקופה של שנה, תצטרכו להחזיר בכל חודש כ-8,500 ₪ ובסך הכל כ-100 אלף ₪ בתום תקופת ההלוואה. אם תיקחו לחצי שנה תצטרכו להחזיר בתוך 6 החדשים סכום של כ-75 אלף ₪.

ובכל זאת, לא מעט אנשים נעזרים גם בשוק זה – בדרך כלל מדובר במי שנחשבים מסורבי אשראי בבנקים, ובעלי חשבונות מוגבלים שגם לא עוברים את משוכת ההלוואות החוץ בנקאיות הלגיטימיות; 3 תלושי משכורת אחרונים, או שומה של שנה לעצמאים ויכולת להמציא צ'קים לפירעון ההלוואה ואתם יכולים לקבל הלוואה של עשרות אלפי שקלים. יש חברות בשוק האפור שדורשות ערבים –  שייזהרו גם הערבים. למרות זאת, השוק האפור צומח ופורח וההערכה היא, שהוא מהווה אחוז לא מבוטל (כ-10%) מסך האשראי לעסקים ופרטיים בישראל.

למי משתלמת הלוואה חוץ בנקאית?

מחד, הלווה מקבל את מבוקשו באותו הרגע שבו הוא זקוק נואשות לכסף; מאידך, מצבו הקשה והנואש של הלווה מאפשר למלווה להצמיד להלוואה ריבית גבוהה עד רצחנית. נכון שהמלווה נוטל על עצמו סיכון גדול כשהוא נותן כסף ללווה, שכנראה סורב על ידי בנקים או גופים אחרים, אבל בשורה התחתונה – ההלוואה משתלמת הרבה יותר לגוף המלווה.

מה קורה אם הלווה אינו עומד בתשלומים?

לווה שאינו עומד בתשלום לפחות חדשיים ברציפות ננקטים נגדו הליכי גבייה כולל תביעה בבית משפט, פתיחת תיק הוצאה לפועל תוך איום נגד החייב כי יטילו עליו עיקולים. השלב הבא הוא עיקולים וכינוס נכסים. אגב, פעולות אלו ננקטות גם בידי הבנקים בהלוואות כלפי לקוחותיהם, בחברות הליסינג (תסתכלו כמה כלי רכב, כולל חדשים וחדישים, עומדים בחניונים לרכב מעוקל) וכד'. כשמדובר בהלוואות בשוק האפור העברייני, שיטות הפעולות הן בדרך כלל אלימות וכוללות איומים גופניים ולקיחה בכוח של רכוש החייב – צעדים לא חוקיים כמובן, אבל אכיפת החוק במקרים אלו לוקה בחסר, לצערם של אותם לווים.

חשוב להדגיש שוב, כשלווה נתבע בגין אי עמידה בתשלומים בהלוואה חוץ-בנקאית, בין אם בבית משפט ובין אם בלשכת הוצאה לפועל, החוק קובע סדרי דין מיוחדים שחובה לפעול לפיהם. פעמים רבות המלווים אינם עומדים בדרישות הדין ובאמצעות נקיטת פעולה משפטית נכונה ניתן להפחית משמעותית סכומי חוב ואפילו לבטלם.

שורה תחתונה – אם החלטתם לקחת הלוואה חוץ בנקאית, ערכו השוואת מחירים בין חברות האשראי השונות, בררו את גובה העמלות, הריביות, וכל תשלום נוסף, אם יש, כתנאי לקבלת ההלוואה. בדקו מראש אם לחברה שבחרתם יש רישיון לפעול בתחום זה. הכינו מראש דפי חשבון בנק של החודשים האחרונים, וכן תלושי משכורת, כדי לחסוך זמן יקר בפרט אם אתם זקוקים למימון באופן מיידי. שימו לב לכתוב בקטן בחוזה, במה שכתוב איפה שמבקשים אתכם לחתום, גם אם מדובר בחברת ביטוח בעלת מוניטין או חברת אשראי ידועה. שימו לב לכל הפרטים ולנדרש מכם, כי בסופו של דבר, הלוואות מכל סוג צריך גם להחזיר.

ריבית פריים – הריבית שגורמת לכם לשלם יותר!

הלוואה חוץ בנקאית – כל מה שצריך לדעת

זירות להלוואות חברתיות – סקירת השחקניות המובילות בשוק

מנורה מבטחים קרנות נאמנות מדווחת על מיזוג 4 קרנות לקרן מנורה מבטחים (1A) מדורג וממשלתי + 10% (מספר קרן: 5104005).

להלן רשימת הקרנות שמוזגו: מנורה מבטחים (1A) תל בונד מאגר + 10% (מספר קרן: 5108782), מנורה מבטחים (1A) אג"ח מדורג + 10% (מספר קרן: 5109152), מנורה מבטחים (2C) מודל + 15% (עמדה) – קרן נאמנות (מספר קרן: 5106703) ומנורה מבטחים (1A) מדורג וממשלתי + 10% (מספר קרן: 5104005).

הנאמנים של קרנות הנאמנות, מזרחי טפחות חברה לנאמנות ויובנק חברה לנאמנות, פיקחו על המיזוג. למיטב ידיעתו של מנהל הקרן הטיפול בשברים התבצע ע"י המפיצים כך שבעלי היחידות קיבלו את התמורה בגין השברים ביום המיזוג או יקבלו במועד מימוש היחידות על ידי המחזיק.

להלן מחירי הפדיון ליוםֹ 12/07/2015 של כל אחת מהקרנות שהתמזגו:

שם הקרן                                                               מחיר הפדיון ערב המיזוג    דמי ניהול
"מנורה מבטחים (1A) תל בונד מאגר + 10%"                     119.99  אג'                0.43%
"מנורה מבטחים (1A) אג"ח מדורג + 10%"                        129.66  אג'                 1.47%
"מנורה מבטחים (2C) מודל + 15% (עמדה) – קרן נאמנות"   122.58  אג'                 1.17%
"מנורה מבטחים (1A) מדורג וממשלתי + 10%"                  544.34  אג'                 1.08%

דמי ניהול הקרן הממוזגת הינם 1.08%. המשמעות היא, שמדובר בהעלאת דמי ניהול עבור מחזיקי הקרן "מנורה מבטחים (1A) תל בונד מאגר + 10%" – מדמי ניהול בשיעור של 0.43% ל-1.08%. במקביל, מדובר בהורדת דמי ניהול "מנורה מבטחים (1A) אג"ח מדורג + 10%"  שבה עמדו דמי הניהול על 1.47%. גם עבור מחזיקי "מנורה מבטחים (2C) מודל + 15% (עמדה) – קרן נאמנות"  מדובר בהורדת דמי ניהול, שעמדו על   1.17% לפני המיזוג. עבור מחזיקי הקרן "מנורה מבטחים (1A) מדורג וממשלתי + 10%"  – אין שינוי בדמי הניהול.

מכאן, יחס ההמרה הינו כדלקמן: כל יחידה בקרן הנקלטת "מבטחים (1A) תל בונד מאגר + 10%" מקנה למחזיק בה 0.2204321 יחידות בקרן הקולטת. כל יחידה בקרן הנקלטת "מנורה מבטחים (1A) אג"ח מדורג + 10%" מקנה למחזיק בה 0.2381967 יחידות בקרן הקולטת. כל יחידה בקרן הנקלטת "מנורה מבטחים (2C) מודל + 15% (עמדה) – קרן נאמנות" מקנה למחזיק בה 0.2251901 יחידות בקרן הקולטת.

להלן פירוט מדיניות ההשקעות של הקרן הקולטת:
בהתאם להסכם הקרן ובכפוף להוראות כל דין, שיעור החשיפה בקרן לאג"ח מכל סוג (קונצרניות או ממשלתיות לרבות מלוות ממשלתיים), לרבות תעודות פקדון, לא יפחת מ- 75% ובלבד ששיעור החשיפה לאג"ח קונצרניות המדורגות בדירוג השקעה, היינו דירוג (-BBB)  ומעלה של חברה מדרגת (או דירוג מקביל לו), שאינן תעודות פקדון, לא יפחת מ- 50%.
שיעור החשיפה לנכסים אחרים מאג"ח קונצרניות מדורגות לא יעלה על 50%.
המח"מ הכולל של כל נכסי הקרן (לרבות פקדונות ומזומנים) לא יעלה על 5 שנים.
ערך הדירוג הממוצע של תיק אגרות החוב בקרן יהיה בין המספרים 1– 6 בסולם ההמרה (המסמלים את הדירוגים   (AAA) ו- (A) בסולם ההמרה שלהלן בהתאמה), כלומר, הדירוג הממוצע של תיק אגרות החוב בקרן לא ירד מהדירוג (A), הכל כמפורט בדרך החישוב המובאת להלן.

הדרך בה יחושב דירוג ממוצע של תיק אגרות החוב בקרן הנו כדלקמן:
מנהל הקרן ימפה את הדירוג של כל אג"ח המוחזקת בקרן, בהתאם לסולם הדרגות של החברות המדרגות מעלות או מידרוג (להלן: "החברות המדרגות") והיה ואג"ח מדורגת על ידי שתי החברות המדרגות במקביל, היא תיחשב לצורך החישוב המפורט להלן לפי הדירוג הגבוה מבין החברות המדרגות (להלן: "ערך הבסיס"). ערך הבסיס של האג"ח יומר לערך מספרי לפי סולם ההמרה המפורט להלן (להלן: "סולם ההמרה"). לצורך חישוב זה, אג"ח שהונפק על ידי המדינה ו/או בערבותה ייחשב לצורך ההמרה כנושא את הדירוג הגבוה ביותר בסולם ההמרה לצורך חישוב ערך הבסיס.
מנהל הקרן יערוך סיכום משוקלל של הערכים המספריים של האג"ח המוחזקות בקרן ביחס לשיעור כל אג"ח מתוך השווי הנקי של כלל האג"ח המוחזקות בקרן ולערך המספרי שלה (להלן: "הערך המספרי הכולל"). כלל הערך המספרי הכולל חלקי מספר שלם, אזי יעוגל למספר השלם הגבוה הקרוב לו ביותר.
הערך המספרי הכולל שקיבל מנהל הקרן בהתאם לסולם ההמרה משקף את הדירוג הממוצע של תיק אגרות החוב בקרן.
מקום שעלה מספר הדירוג הממוצע של תיק אגרות החוב בקרן בסולם ההמרה מעל למספר 6 (המשקף דירוג הנמוך מדירוג (A) בסולם ההמרה; לדוגמה – כאשר מספר הדירוג הממוצע של תיק אגרות החוב בקרן הוא 7, המשקף את הדירוג (-A) או דירוג מקביל לו בסולם ההמרה), יתאים מנהל הקרן את השקעות הקרן למדיניות ההשקעות כאמור לעיל, עד תום יום חישוב המחירים העשירי לאחר היום שבו עלה מספר הדירוג הממוצע של תיק אגרות החוב בקרן מעל המספר 6 (המשקף ירידה מתחת לדירוג הממוצע (A) של תיק אגרות החוב בקרן בהתאם לסולם ההמרה).

הלוואות משקי הבית הולכות וגדלות; משפחות נחנקות ולא מסוגלות לגמור את החודש ומעמיסות הלוואות – הלוואות מהמערכת הבנקאית, הלוואות מחברות כרטיסי האשראי, מסגרת מחברת כרטיסי האשראי ועוד. אבל זו בועה, מתישהו צריך להחזיר את הכסף – מה יהיה אז?

הפיקוח על הבנקים התעורר, רגע לפני שדוד זקן עוזב את תפקידו. למה רק עכשיו דודו? למה זה לא היה בראש סדר העדיפויות שלך?

הפיקוח על הבנקים דורש מהבנקים להרחיב את הדיווח על הלוואות משקי הבית. החל מיוני 2016 הבנקים יעבירו מדי רבעון דוח מפורט על סיכון האשראי במגזר משקי הבית לפי רמת הסיכון של הלווים.

הדרישה הזו כך מוסרים בבנק ישראל היא על רקע הגידול בסיכון האשראי לאנשים פרטיים. סיכון זה עלה בשנים האחרונות ומדובר בסיכון משמעותי למערכת הבנקאית כולה.  סיכון האשראי מחייב את הצורך להרחיב את המידע המתקבל על הלקוחות. בהתאם לכך מתווספת הוראת דיווח – דוח רבעוני על סיכוני אשראי לאנשים פרטיים

במסגרת הדוח יחויבו הבנקים להעביר מדי רבעון (עדך שבוע לאחר פרסום הדוח הכספי) דוח המפרט את היקף החשיפה שלהם ללווים הפרטיים. הדוח המיוחד יכלול את היקף החשיפה לפי סוג הלווים. הלווים יחולקו לחמש קבוצות בהתאם לחוסן הפיננסי שלהם, שמורכב מהיקף ההכנסה והיקף הנכסים הפיננסיים שברשותם.

בכל קבוצה יפרטו הבנקים נתונים רבים לרבות היקף החשבונות שנמצאים בחריגה, היקף ההלוואות לרכישת רכב ששועבד לשם כך ישנן, היקף החשבונות ללא הכנסה קבועה, כמה אשראי הוא בפיגור של 90 יום ויותר, מסגרת עו"ש לא מנוצלת קיימת ועוד. נתונים אלו יעזרו לפיקוח על הבנקים  להבין עד כמה האשראי מסוכן, ועד כמה הדבר עלול לערער את יציבות הבנקים. מדובר בשינו משמעותי לעומת הדיווח כיום – נתונים כלליים על היקף ההלוואות, ללא פילוח על פי המצב הפיננסי של הלווים.

היקף האשראי למשקי הבית גדל באופן מהיר בשנים האחרונות – קצב של כ-6%-7% בשנה , והוא מסתכם במעל 110 מיליארד שקל בחמשת הבנקים הגדולים.

למדד המחירים המעודכן

לידר שוקי הון מעריכים כי צפויה אינפלציה נמוכה בחודשי הקיץ, ומעדכנים מטה את תחזית מדד אוגוסט מ-0.0% ל-(0.1%-), על רקע ירידה במחירי הנפט בעולם. יונתן כץ מלידר צופה אינפלציה של 0.2% ביוני, 0.1% ביולי, 0.1%- באוגוסט ו-0.7% ב-12 החודשים הקרובים.

לידר מציינים בסקירתם כי מדד חודש יולי יושפע מהגורמים הבאים: ראשית, ירידה עונתית במחירי ההלבשה בשיעור של כ- 8%. כמו כן, תשפיע עלייה עונתית במחירי השכירות (דירות בבעלות) בשיעור של 0.9% (0.7% בסך הכול סעיף הדיור). כמו כן, עלייה עונתית במחירי נסיעות לחו"ל + השפעת הייסוף = 2.5%. עלייה עונתית במחירי הבראה ונופש. ירידה מתונה במחירי המזון ( 0.2%-) על רקע הוזלה של חלק ממוצרי החלב ב- 4.6% מאמצע החודש. בנוסף יושפע ע"י יציבות כמעט במחירי הדלקים ( 0.15%+).

כאמור, תחזית מדד אוגוסט עודכנה ל- -0.1% (מ 0.0%-) על רקע ירידה במחירי הנפט בעולם. לידר מעריכים כי המדד יושפע מהגורמים הבאים: ירידה עונתית במחירי ההלבשה בשיעור של כ- 5.2%; עלייה עונתית במחירי השכירות (דירות בבעלות) בשיעור של 0.7% (0.6% בסך הכול סעיף הדיור); ירידה עונתית מתונה במחירי נסיעות לחו"ל בשיעור של 0.8%; כמו כן, יושפע מעלייה עונתית במחירי הבראה ונופש בשיעור של 11%; ירידה מתונה במחירי המזון ( 0.3% -) על רקע הוזלה של חלק ממוצרי החלב ב-4.6% מאמצע החודש יולי, מנגד מסתמנת התייקרות במחירי העוף; בנוסף יושפע ע"י ירידה חדה במחירי הדלקים בשיעור של 4% (בשל ירידה של כ- 12% במחיר הנפט בעולם וייסוף קל בשע"ח של השקל/דולר).

בנוסף מציינים לידר כי החולשה ביצוא התעשייתי מתחזקת: "ברבעון ב' הייצוא התעשייתי ירד ב- 24% בקצב שנתי, זאת לאחר ירידה של 10% ברבעון א' (במונחים דולריים). כזכור, לפי נתוני החשבונאות הלאומיים הייצוא התעשייתי ירד ב- 1% ברבעון א' במונחים ריאליים (הפער נובע מירידה חדה במחירי היצוא בדולרים). ברבעון ב' היצוא של ענפי הטכנולוגיה העלית עלה ב- 1.6% בלבד לאחר
גידול של 20% ברבעון א'. השביתה בכי"ל גרמה לירידה ביצוא כימיקאלים ברבעון ב' של 17% לאחר ירידה של 18% ברבעון א' (לא בקצב שנתי). בנק ישראל הבחין ביציבות ביצוא למעט כימיקלים, לפחות עד חודש מאי. בחודש יוני חלה ירידה גם ביצוא למעט כימיקלים (ראה גראף). מסתמנת ירידה גם בענף התרופות.

לידר מציינים בנוסף כי ברבעון ב' יבוא חומרי הגלם ירד ב- 11% (לאחר ירידה של 4.5% ברבעון א'), אינדיקטור מוביל להתמתנות בייצור התעשייתי ברבעון הבא. היבוא של מוצרי צריכה (למעט כלי תחבורה) עלה ב- 8% ברבעון ב', כאשר הצריכה הפרטית ממשיכה להיות הקטר העיקרי לצמיחה.

"נתוני סחר חוץ מצביעים על המשך צמיחה מתונה ברבעון ב', ואנו צופים צמיחה מתונה סביב 2% ברבעון ב' (ואולי מעט נמוך מזה), לאחר 2.1% ברבעון א'", מסכמים לידר.

לידר תחזית מדד המחירים לצרכן יוני עד אוגוסט 2015