מעודכן ל-09/2021

מה זאת ארנונה?

ארנונה, או בשמה האחר מסי עירייה, היא כנראה אחד הדברים המרגיזים והשערורייתיים במדינתנו, ולא בגלל שלא צריך לשלם את מסי העירייה, יש להם תפקיד חשוב – הכסף משמש לשירותים שניתנים לנו על ידי העירייה, וגם אם הרשות המקומית שלנו לא הכי יעילה, הרי שבכל זאת יש כאן תשלום שבחלקו הגדול חוזר אלינו. בערים המרכזיות והעמוסות במשרדים הארנונה של תושבי העיר מהווה רק חלק קטן מהארנונה הכללית שרובה מגיע מהמשרדים, וביישובים האחרים התקציב של העירייה/רשות מקומית יותר נסמך על התושבים. בכל מקרה, הרשות גם מתוקצבת על ידי משרד הפנים ומקבלת תמיכה שוטפת, ובכל זאת – קיימים גירעונות ברוב הרשויות המקומיות.

הארנונה היא מס בעייתי מכיוון שהוא לכאורה נקבע באופן אקראי, כלומר הוא תלוי בעיר, ולמה בעצם? נכון שזה מס מקומי, אבל למה למשל שתושב ראשון לציון ישלם יותר מתושב תל אביב? הארנונה תלויה בפרמטרים נוספים, והיא כפופה ותלויה בשטח הדירה שהוא כשלעצמו נתון מזגזג – עם מרפסת? בלי מרפסת? מי מדד את השטח ומתי?

הנוסחה לעלות הארנונה נקבעת על ידי כל רשות מקומית לפי טעמה, כשחוסר האחידות מקשה על שקיפות המידע ועל השוואה בין הרשויות המקומיות השונות. הטענה המוצדקת של הרשויות המקומיות היא שכספי המסים מיועדים לתחזוקת היישוב ולפעילויות לטובת התושבים, אבל לא תמיד יש קשר בין גובה הארנונה למה שקבלים התושבים בתמורה. גם מבקר המדינה קבע באחד מדוחותיו כי הרשויות המקומיות מחליטות באופן שרירותי על מחירי הארנונה שאנחנו משלמים, מבלי שקיים מערך פיקוח ממשלתי ראוי, שיפקח על התעריפים. אפילו באותה העיר יש פערים שיכולים להגיע לעשרות אחוזים באזורים שונים בעיר ללא התחשבות במחירי הדירות עצמן.

מסי הארנונה נעים בכיוון אחד

מסי הארנונה עולים בעקביות. שיעור ההתייקרות מבוסס על נוסחה שקבועה בחוק ההסדרים, המתבססת על מדד המחירים לצרכן ומדד השכר הציבורי.

ההתייקרות האחרונה, שנכנסה לתוקף בתחילת 2020, הייתה בשיעור של 2.58%. מדובר בהתייקרות החדה ביותר מאז שנת 2014, לאחר התייקרות בשיעור נמוך יחסית, של 0.32%, בתחילת 2019.

למענכם עשינו סדר לפחות בכל הקשור לחישוב גובה הארנונה ואיך אתם יכולים אולי להפחית את גובה התשלום שלכם.

מהי ארנונה?

הארנונה הכללית היא מס המוטל על ידי העירייה על פי חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), התשנ"ג – 1992, ובכפוף לתקנות הסדרים במשק המדינה, המותקנות מדי שנה.

על מי מוטל המס?

הארנונה הכללית מוטלת על ה"מחזיק" בנכס. "מחזיק" מוגדר בסעיף 1 לפקודת העיריות כ"אדם המחזיק למעשה בנכס כבעלים או כשוכר או בכל אופן אחר, למעט אדם הגר בבית מלון או בפנסיון". כלומר, החייב בארנונה הוא המחזיק בפועל בנכס, ולאו דווקא בעל הנכס. כך למשל, אם בעל הנכס הודיע לרשות המקומית כי הוא השכיר את הנכס, אזי השוכר הוא אשר יחויב בתשלום הארנונה ולא בעל הנכס.

לפי מה נקבע סכום הארנונה?

הארנונה היא מס שנגבה עבור שנת כספים מלאה והיא מחושבת לפי התעריף למ"ר כפול שטח הנכס. את התעריף למ"ר קובעת הרשות המקומית באישור משרד הפנים. התעריף הוא קבוע ומפורט בצו הארנונה לשנת הכספים המדוברת, שאותו מפרסמת הרשות המקומית. אגב, לכל רשות מקומית שיטת מדידה משלה. יש רשויות שמחשבות את השטח לפי שטח נטו של הרצפה בלבד (חיפה למשל) ויש רשויות (רובן) שמחשבות לפי שטח ברוטו – כולל השטח שמתחת לקירות הפנים או החוץ של הנכס. יש רשויות שמוסיפות לשטח המדוד גם את החלק היחסי ברכוש המשותף בבניין או בקומה.

כיצד משלמים?

אפשר בתשלום אחד מראש לכל השנה, ואז מקבלים הנחה כלשהי (בדרך כלל 5%), אפשר בתשלומים דו-חודשיים כשהרשות שולחת מראש בקשת תשלום לכל חודשיים; אפשר בהוראת קבע בבנק, בכרטיס אשראי באינטרנט, במשרדי הרשות המקומית או בבנק.

מכרתם את הדירה? השכרתם אותה? עדכנו בעירייה

מכרתם את דירתכם? הודיעו על כך לרשות המקומית, כדי שלא תהיו חייבים בתשלומי ארנונה נוספים. לכן, רצוי ואף מקובל בעת מכירת הנכס, וגם בהשכרתו, להעביר את חיובי הארנונה על שם הקונה, או השוכר. התהליך נעשה לרוב במשרדי הרשות המקומית בהמצאת חוזה. בעת העברת החיובים על שם הקונה/שוכר, תהיו חייבים לשלם חובות קודמים עד להעברה. אם לא תעבירו את הארנונה על שם הקונה/השוכר, אתם אלה שתהיו חייבים בתשלומים. אגב, בהשכרה לתקופה הקצרה משנה אחת, יהיה המשכיר חייב בארנונה, ולא תינתן לו הזכות לרשום את חיובי הארנונה על שם השוכר.

ואם פלשו לדירתכם, כן גם זה קורה, אז אולי תשמחו לדעת, שהפולש הוא שחייב בתשלום הארנונה בגין הנכס ולא הבעלים.

כדאי לבדוק בצו הארנונה של הרשות המקומית שבה נמצאת הדירה (מתפרסם גם באינטרנט) לאיזה אזור מגורים שייכת הדירה; ישנם אזורי מגורים שבהם החיוב נמוך יותר, אז ודאו לפי חשבון הארנונה החודשי שאכן אזור המגורים הרשום בו תואם את אזור המגורים הקבוע בצו הארנונה.

כדאי גם לבדוק האם השטח המחויב בארנונה כולל שטחים כגון גלריות, מרפסות, פרגולות, סככות, מרתפים וכדומה. כל רשות מקומית נוהגת לחייב שטחים מסוג זה באופן אחר – פרגולה למשל לא מחויבת בארנונה בדרך כלל אלא אם יש לה שני קירות ויותר.

אם נראה לכם שהשטח הנקוב בחשבון הארנונה גדול משטח דירתכם בפועל, אתם רשאים לבקש מדידה מחדש. אל תעשו זאת אלא לאחר שתבצעו מדידה עצמאית ותמצאו שהשטח אכן קטן יותר מזה המחויב בפועל על ידי העירייה.

אם המדידה החדשה מצאה שהשטח שחויב בפועל אכן גדול יותר מהשטח האמיתי של הנכס, ניתן כמובן לבקש את ההתאמה המבוקשת בגובה הארנונה לגבי אותה שנת כספים. בנוסף, ניתן להגיש תביעה אזרחית נגד העירייה בגין חיוב יתר עד שבע שנים אחרונות באופן רטרואקטיבי.

אבל אם יתברר בעקבות המדידה הנוספת של העירייה, כי השטח גדול יותר מזה שחייבה בפועל, היא עלולה לתבוע השבת ההפרשים באופן רטרואקטיבי.


חשבון המים שלנו – כל מה שצריך לדעת ואיך ניתן לחסוך 

חשבון החשמל שלנו – כל מה שצריך לדעת ואיך ניתן לחסוך 


הנחות ופטורים

הרשות המקומית רשאית להעניק הנחות ופטורים בתשלומי הארנונה שהיא גובה לפי קבוצות זכאות. חלק מההנחות והפטורים הם חובה לרשות על פי תקנות משרד הפנים. כדאי לבדוק אם אתם נמצאים באחת מקבוצות הזכאות ולהגיש בקשה להנחה.

לנוחותכם ריכזנו את ההנחות שבהן מדובר (הנחות המסומנות בכוכבית הן מחויבות, בשאר – הרשות רשאית לתת את ההנחות, ובדרך כלל זה קורה כך:

א. הנחה לאזרח ותיק –

ב. הנחה בגין נכות

ג. הנחות אחרות

ד. הנחה בגין מצב כלכלי

מפוני פינוי בינוי – מחזיק בדירת מגורים אותה קיבל כדירה חלופית כנגד מכירת זכויות ביחידת מגורים אחרת ליזם, במתחם פינוי ובינוי או במתחם פינוי ובינוי במסלול מיסוי עד תום שנה ממועד הטלת הארנונה על הדירה החלופית – 100% אם מדובר בשנה אחת, 75% על שנתיים, 50% על 3 שנים, 25% על 4 שנים. ההנחה תינתן על שטח השווה להפרש שבין השטח החייב בארנונה בדירה החלופית לבין השטח שבעדו חויב המחזיק בארנונה בדירת המגורים הקודמת.

הרשויות המקומיות רשאיות לקבוע תנאים ומבחני משנה לזכאות לפי הכללים שנקבעו בתקנות ההנחה מארנונה. השיעור שנקבע הוא שיעור מרבי, והרשות המקומית רשאית להחליט על שיעור הנחה נמוך מהמרבי.

הדירה עומדת ריקה? במקרה כזה, ברוב הרשויות המקומיות ניתן פטור מלא מארנונה לתקופה של שישה חודשים. פטור מארנונה ניתן לקבל גם כאשר הנכס נמצא במצב שהוא איננו ראוי לשימוש. כמו כן, אם מדובר בבניין חדש שלא קיבל עדיין טופס 4, יכול הנישום לטעון בפני הרשות המקומית כי הנכס איננו עונה עדיין להגדרת "בניין" שהוא בר חיוב בארנונה, ועל כן לא ניתן לחייב אותו במס.

איך מערערים על גובה החיוב בארנונה?

יש לפנות במכתב לרשות המקומית בתוך 90 יום ממועד קבלת הודעת התשלום. מנהל הארנונה ברשות המקומית צריך לתת תשובה בתוך 60 יום.

 

מחשבון מדד הארנונה

ארנונה על נכס ריק

מדריכי אחזקת דירה

 

מה דעתך על היוזמה להפרדת כרטיסי האשראי מהבנקים?
תחרות אמורה לעשות טוב לצרכן הסופי וזו הסיבה שבמשרד האוצר מנסים לקדם רפורמה בשוק כרטיסי האשראי לרבות הפרדת כרטיסי האשראי מהבנקים. בינתיים, הדעות חלוקות אם זה באמת מהלך מועיל, למעשה לאט לאט נשמעים קולות שמדובר במהלך לא מועיל ואפילו לא אפשרי.
לאחרונה אמרה אילנית מדמוני, האחראית על תחום כרטיסי האשראי בבנק ישראל בראיון לגלובס כי הפרדת כרטיסי האשראי מהבנקים עשוי להיות מהלך מסוכן – "זה צעד שיכול להיות דרסטי, ועם זאת ההפרדה לא תגביר את התחרות. צריך לראות מי קונה את הגופים האלה, ולראות שלא מעבירים את הריכוזיות למקום אחר. האם מכירה כזו תוזיל את העלויות לצרכן, או שבסוף סתם נעביר את השליטה למישהו אחר?"
בבית ההשקעות אלטשולר שחם גם לא משוכנעים שהמהלך הזה יתרום לצרכן. "כמעט כולם מסכימים שקיימת בעיה בשוק כרטיסי האשראי. הענף מגלגל למעלה מ- 200 מיליארד שקלים בשנה, שרובם ככולם הולכים למספר מצומצם של בנקים המחזיקים באותן חברות אשראי. מי שנפגעים הם ציבור הלקוחות והעסקים שמשלמים עמלות וריביות גבוהות מידי.
"מובן שהלקוח יכול לבחור באיזה כרטיס אשראי שירצה, כולל כרטיס חוץ בנקאי, אבל בפועל הסטטיסטיקה מלמדת כי הלקוחות בוחרים בעיקר בכרטיסי האשראי של הבנק שלהם. כלקוחות שבויים, הם מוכנים לשלם גם עמלות גבוהות יותר על דמי הכרטיס, וכן ריבית גבוהה יותר על ההלוואות שהם לוקחים מחברת האשראי. בעיה נוספת שמייצרת העובדה שהבנקים מחזיקים בחברות כרטיסי האשראי, היא שאין לבנקים מוטיבציה לתת ללקוחות הלוואות אטרקטיביות מטעם חברות האשראי. לפי הנתונים של המפקח על הבנקים, רק כ- 2.3% מהאשראי הצרכני ניתן על ידי חברות כרטיסי האשראי. זה לא מפתיע היות והריביות של החברות האלו גבוהות למדי, שוב, היות ואין להן אינטרס להיות בתחרות עם הבנקים, הבעלים שלהם. בהיעדר שוק אשראי חוץ בנקאי מפותח, הבנקים מהווים כאלטרנטיבה כמעט יחידה לקבלת אשראי, מה שמאפשר להם להעלות את הריביות כרצונם.
"גם בעלי העסקים נפגעים מהריכוזיות הזו. עבור רכישה המתבצעת בכרטיס אשראי, נדרש בית העסק לשלם עמלת סליקה שיכולה להגיע עד ל- 2.5% מסך הרכישה, והיא מתחלקת בין הגוף הסולק, חברת כרטיסי האשראי והבנק בו מתנהל החשבון של בית העסק. כל עוד הבנקים יהיו בראש שרשרת המזון הזו, בעלי העסקים ימשיכו לשלם עמלות מופזות, הגבוהות מאלו שנגבות מעסקים במדינות מערביות אחרות.
"על פניו, נראה כי הפתרון היעיל לבעיית הריכוזיות בתחום היא הפרדת חברות כרטיסי האשראי מתוך הבנקים. ואכן, בשנתיים האחרונות נידון העניין מספר פעמים ולאחרונה החליט שר האוצר כחלון לתת עליו שוב את הדעת. השאלה היא האם ההפרדה הזו באמת תגדיל את התחרות ותשפר את מצבם של הצרכנים והעסקים? להערכתנו זה עשוי לשפר את מצבם של הלקוחות אבל לא על חשבון פגיעה ברווחים של הבנקים.
"להזכירכם, הפרדה של פעילות פיננסית מתוך הבנקים כבר נוסתה בעבר. קראו לזה רפורמת בכר ובמסגרתה הופרדו קופות הגמל וקרנות הנאמנות מתוך הבנקים. המטרה הייתה לשפר את התחרות ולהקטין את ניגודי העניינים של הבנקים. זה שיפר את מצבם של לקוחות הגמל, אך גם הבנקים המשיכו "לחייך כל הדרך אל הבנק" – הם מכרו את הקופות במחיר מלא ומצאו דרך יצירתית להמשיך ליהנות מעוגה באמצעות גביית עמלת הפצה. גם בתחום כרטיסי האשראי התוצאה עלולה להיות דומה. מנגד, המפקח על הבנקים מתנגד להעברת בעלות שכזו. הוא מוטרד בעיקר מהעובדה שפעילות מתן אשראי היא פעילות בנקאית מובהקת ולכן מצריכה היכרות טובה עם הלקוח. הבנק מכיר את הלקוח היטב ולכן יכול לאמוד את הסיכונים במתן הלוואה, אבל גופים חדשים, שאינם מכירים את הלקוח, יהיו חייבים להעמיד לו אשראי בריבית גבוהה יותר כדי לכסות על כל הסיכונים הבלתי ידועים. התוצאה עשויה להיות דווקא התייקרות של האשראי לצרכנים ולעסקים. אם נסתכל על מה שקורה בעולם, בעיקר בארה"ב, נראה שמספר שנים לאחר שהופרדו מתוך הבנקים אנו רואים מגמה של התמזגות מחדש של חברות כרטיסי האשראי עם הבנקים. לכן, יכול להיות שהפיתרון נעוץ דווקא במקום אחר.
"לדעתנו, אחת האפשרויות היא לקדם שימוש בכרטיס מסוג "דביט", שהינו כרטיס בעל מאפיינים דומים לשימוש במזומן, תוך הורדת עלויות באופן משמעותי. כרטיס כזה נפוץ מאוד לשימוש בארה"ב, שם הריביות על תשלום באשראי גבוהות מאוד. ממילא רוב הרכישות שלנו נעשות בסכומים נמוכים, כך שהשימוש בכרטיס שכזה עשוי להיות אטרקטיבי הן לצרכים והן לעסקים. ביחד עם עידוד פעילות אשראי חוץ בנקאית, זה יכול לתת את הפיתרון בתחום האשראי".

שר האוצר, משה כחלון, יוביל מהלך נוסף במטרה להגדיל את היצע הדיור, באמצעות התמקדות בהגדלה של מספר יחידות הדיור החדשות שייבנו בטווח הקצר, באמצעות הוראת שעה מיוחדת לתקופה של 5 שנים. הצעה זו היא חלק מסל מקיף של צעדים שנועדו להגדיל את היצע יחידות הדיור ולתת פתרון למחסור הקיים, וביניהם תכנון של 82,000 יחידות דיור עד סוף שנת 2015, מהם 45,000 על קרקעות מדינה; שיווק קרקעות במחיר למשתכן וקרקעות להשכרה; הקצאת משאבים לתשתיות תומכות מגורים והסרת חסמים לתכנון ולשיווק.

ההצעה נשענת על תשתיות התכנון הקיימות אך תאפשר הוספה של כמה אלפי יחידות מגורים קטנות ובינוניות בחמש השנים הקרובות לטובת זוגות צעירים ורוכשי דירה ראשונה.

ההצעה הנוכחית מאפשרת להוסיף 20% בניה לבניין מגורים חדש שטרם הוקם או שטרם הושלמה בניית השלד שלו, בהליך רישוי במקום בהליך ביורוקרטי ארוך וחסר ודאות במוסדות התכנון לאישור תב"ע נקודתית. שטחי הבניה הנוספים ישמשו לתוספת דירות מגורים שלפחות מחצית מהן קטנות בגודל של עד 75 מ"ר, וגודלן המירבי של השאר לא יעלה על 150 מ"ר. באמצעות הקלה זו, המתייחסת לבניינים הנמצאים בשלב היתר בניה או תחילת בניה, יתווספו דירות מגורים לשוק בתקופה המידית.

ההצעה נסמכת על ההגיון המקצועי שבהקלת "שבס", המאפשרת כבר היום לועדה המקומית להגדיל את מספר יחידות הדיור בבניין חדש בשיעור של עד 20% מעבר לקבוע בתוכנית, בהליך רישוי מיוחד המאפשר לגובלים להתנגד לו. מינהל התכנון, עוד בשנות ה-90 לקראת התקנת "תקנות שבס", סבר שכושר הנשיאה של שכונות חדשות ומתוכננות מתאים להגדלה של מספר יחידות הדיור בשיעור של 20% מעבר לקבוע בתכנית, בלא לפגוע ברמת השירותים לציבור.

ההצעה הנוכחית נשענת על "הקלת שבס", בהיבטים של היקף יחידות הדיור, מעטפת הבניין והזכות להתנגד להליך, אך משפרת אותה בכך שהיא מעניקה זכויות בניה חדשות לצורך בניית אותן יחידות הדיור במעטפת בניה שאיננה חריגה.
תוספת זכויות הבניה לפי ההצעה הנוכחית מזכה את הרשות המקומית בהיטלי השבחה שישמשו לפיתוח המרחב הציבורי באזור. זוהי הצעה מידתית שמטרתה לייצר הליך מהיר מבחינה בירוקרטית תוך שמירה על זכות הציבור להתנגד, והתחשבות במקורות ההכנסה של הרשות המקומית לטובת הציבור שיתווסף לשכונה בדירות המגורים החדשות.

כאשר חוזה למכירת קרקע לא מציין זיקה בינה לבין המבנים שעתידים לקום עליה - למשל באמצעות ציון זהותו של הקבלן המבצע - רוכשים לא יחויבו אלא במס על רכישת הקרקע

בית המשפט המחוזי בתל-אביב, בשבתו כוועדת ערר לפי חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), דחה בשבוע שעבר (ה’) את החלטת השומה של מנהל מיסוי המקרקעין בעיר, וקבע כי חברי קבוצת רכישה ברחוב עין הקורא לא יחויבו במס רכישה על הדירה המוגמרת. כך מדווח אתר גלובס.

משמעותו הרחבה של פסק הדין היא שכאשר חוזה למכירת קרקע לא מציין זיקה בינה לבין המבנים שעתידים לקום עליה – למשל באמצעות ציון זהותו של הקבלן המבצע – רוכשים לא יחויבו אלא במס על רכישת הקרקע.

יוזכר כי מס הרכישה על משקיעים, המתייחס לדירה מוגמרת, הועלה בחודש שעבר לרמה של 8% לפחות, בעוד שיעור המיסוי על רכישת קרקע נותר יציב ועומד על 6%. עבור חברי הקבוצה התל-אביבית, רובם משקיעים בעלי דירות נוספות, מדובר אפוא בחיסכון של עשרות אלפי שקלים.

גם בעובדה שחברי הקבוצה בחרו במוכר הקרקע לשמש כקבלן הביצוע של הפרויקט, לא מצא בית המשפט סיבה לקבל את עמדת רשות המסים. זאת, משום שהסכם הבנייה נחתם למעלה משנתיים לאחר כריתת חוזה המכר, שבו "טרם היה ידוע מי ישמש כקבלן בנייה לבניית הדירות".

בנוסף, בהסכם השיתוף בין חברי הקבוצה, שנחתם בסמוך לכריתת הסכם המכר, נכתב כי המשתתפים מצהירים כי ידוע להם היטב שמדובר בפרויקט של רכישת קרקע בלתי מבונה, וכי "אין מדובר בשום פנים ואופן ברכישה של דירת מגורים גמורה או דירה ’על הנייר’".

בהתייחסו לכך כתב השופט מגן אלטוביה כי "אפשר שהצדדים להסכם השיתוף היו מודעים לאפשרות ש’ייתפסו’ בעיני רשויות המס כמי שרכשו דירת מגורים, ובניסוח הוראה זו של ההסכם ביקשו להתחמק מאפשרות כזו, אולם בכך אין כדי לסווגם כמי שרכשו דירת מגורים, מקום שעל-פי הוראה זו נטל כל אחד מהמשתתפים סיכון ממשי שבסופו של יום לא יזכה לקבל דירה, ולא יהיה לו גורם להיפרע ממנו בגין הנזק הגלום באי-בניית הדירה".

עו"ד צבי שוב, המתמחה בנדל"ן, אומר כי "לפסק הדין יכולה להיות השלכה מהותית על הבחירה לבצע רכישת דירה בדרך של עסקאות ’קבוצה’, בפרט לאור העלאת שיעורי מס הרכישה על דירות להשקעה בחודש שעבר. בנסיבות בהן יוכח כי כוונת הצדדים לחוזה הייתה לרכוש קרקע מתוך מטרה לבנות עליה מאוחר יותר, ובלי שיש זהות בין הגורמים המתקשרים בהסכם השיתוף לגורמים המתקשרים בהסכם המכר – ניתן יהיה לשלם מס רכישה על מרכיב הקרקע בלבד".

הלמ"ס: מדד אמון הצרכנים ביוני עלה ל-18%-, לאחר שבמאי הוא ירד לערך של 22%-; ערך המדד ביוני בקרב האוכלוסייה הערבית, עלה ל-25%- והצביע על שיפור בציפיות לעומת המדד בחודש מאי (38%-)

הלמ"ס מדווחת כי מדד אמון הצרכנים עלה בחודש יוני ל-18%- לאחר שבמאי הוא ירד לערך של 22%-. מדד אמון הצרכנים היחסי עלה ל-102% (ממוצע 3/2011 עד 2/2012=100).

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מדווחת כי ערך המדד ביוני בקרב האוכלוסייה הערבית, עלה ל-25%- והצביע על שיפור בציפיות לעומת המדד בחודש מאי (38%-). במדינות הסקנדינביות: דנמרק, פינלנד ושוודיה נצפתה רמה גבוהה יחסית של אופטימיות (19%, 12% ו-11%, בהתאמה). ערך מדד אמון הצרכנים היחסי ביוני עלה ל-102%, לאחר שבמאי הוא ירד ל-88%.

כאמור, מדד אמון הצרכנים עלה בחודש יוני ל-18%- והצביע שוב על מגמת שיפור בציפיות הצרכנים. כזכור, בחודש מאי ירד מדד אמון הצרכנים ל-22%-, בעיקר בעקבות ההחמרה בציפיות לגבי השינוי הצפוי במצב הכלכלי במדינה. ביוני עומד מאזן הציפיות לגבי המצב הכלכלי במדינה על 15%-.

אמון הצרכנים ביוני 2015, לפי קבוצות אוכלוסייה, מצב תעסוקה ורמת השכלה:
ערך המדד ביוני בקרב האוכלוסייה הערבית, עלה ל-25%- והצביע על שיפור בציפיות לעומת החודש הקודם, שבו ירד ערך המדד אצלם ל-38%- (באפריל עמד על 24%-). בקרב האוכלוסייה היהודית ערך המדד עומד על 16%-. בקרב המועסקים עלה ערך המדד ל-15%- והצביע על שיפור בציפיות, הן לעומת חודש מאי שבו ירד ערך המדד אצלם ל-23%- (מ-12%- באפריל), והן לעומת אלו שאינם מועסקים שאצלם עומד ערך המדד ביוני על 23%-. ערך המדד בקרב חסרי תעודת בגרות עומד על 22%-, ומצביע על פסימיות רבה יותר לעומת בעלי תעודה אקדמית שאצלם עומד ערך המדד על 12%-. בקרב בעלי תעודת בגרות או תעודה על-תיכונית, עומד ערך המדד על 20%-.

השוואה בין-לאומית של מדד אמון הצרכנים:
השוואה בין-לאומית של מדד אמון הצרכנים מלמדת על כך שבמדינות הסקנדינביות: דנמרק, פינלנד ושוודיה נצפתה רמה גבוהה יחסית של אופטימיות – ערך המדד בהן חיובי ונע בטווח של 19%-11%. בחודשים האחרונים, מתקבל מדד חיובי גם במדינות נוספות: הממלכה המאוחדת, הולנד, גרמניה צ'כיה ולוקסמבורג. נראה כי רוב מדינות ה-OECD הנבחרות, עדיין מקבלות ערך שלילי במדד אמון הצרכנים, למרות שבחלקן חל שיפור. בסלובניה ניכר שיפור משמעותי בין שתי התקופות – 6%- ביוני 2015, לעומת 22%- ביוני 2014.

בישראל, נראה שיפור בערך המדד בין שתי התקופות – 18%- ביוני 2015, לעומת 24%- ביוני אשתקד. עם זאת, ערך המדד עדיין נמוך ביחס לרוב מדינות ה-OECD. ביוון, שנמצאת תקופה ממושכת במשבר כלכלי עמוק, ערך המדד דומה בשתי התקופות – 47%- ביוני 2015 ו-48%- ביוני 2014.

משרד האוצר הכריז אתמול על הרחבת תוכנית מחיר למשתכן כך שתתאים גם ליישובי הפריפריה , ראשי ערים וקבלנים מברכים אבל לא בטוחים שזה אכן יבטל את האפלייה בין הפריפריה למרכז.

שלמה בוחבוט ראש עיריית מעלות תרשיחא ציין בתגובה לתוכניתו החדשה של כחלון: "התרעתי בחודשים האחרונים על האפליה של ערי הפריפריה בתוכנית מחיר מטרה ולכן אני מברך את השר כחלון על החלטתו לפעול בנושא, כל סכום שיסייע בהוזלת מחירי הדירות בפריפריה הוא מהותי. אולם אני אמשיך לקיים דיאלוג מול השר כחלון בנושא ההטבות לפריפריה על מנת להפוך אותה לאטרקטיבית עוד יותר. כך לדוגמא חשוב מאוד שהאוצר יצור מנגנון פיקוח שידאג לכך שההנחה שניתנת לקבלן על הוצאות הפיתוח אכן תיטיב עם רוכש הדירה ולא עם הקבלן".

ערן רולס יו"ר מרכז הבנייה הישראלי ציין כי "תוכניתו של כחלון היא תוכנית בכיוון הנכון והוא מוביל מהלך שבמסגרתו המדינה אכן תוותר על חלק מהכנסותיה מהדירות שנבנות בישראל . אולם יש לזכור כי מחירי הדירות בפריפריה צריכים להיות נמוכים בין 30% ל – 40% ממחירי הדירות בערי המרכז על מנת לייצר אטרקטיביות לזוגות צעירים ומשפחות לעבור לגליל ולנגב. נראה שהתוכנית של כחלון עדיין לא מספיקה ולדעתי על המדינה לממן את כל הוצאות הפיתוח בערי הפריפריה ובכך להוזיל עוד יותר את מחירי הדירות בפריפריה".

אלי אביסרור מנכ"ל חברת אביסרור משה ובניו ויו"ר ארגון קבלני באר שבע והדרום ציין כי "למרות הכוונה הטובה , התוכנית החדשה של כחלון לא תטפל באפליה בין מרכז ופריפריה. על מנת שיישובי הפריפריה יהיו אטרקטיביים לעומת המרכז מחירי הדירות בישובים כמו באר שבע צריכים להיות זולים משמעותית ממחירי הדירות באזור המרכז. כיום במסגרת תוכנית מחיר מטרה דירת 4 חדרים בראש העין תימכר במחיר סביב 1 מיליון שקל בעוד שדירת 4 חדרים בבאר עולה כיום כ- 1.15 מיליון שקל מענק של 40,000 שקל לרוכש ועוד 40,000 מענק בגין הוצאות הפיתוח לא יעזור ולא יהפוך את באר שבע לאטרקטיבית יותר . לכן לדבריו נדרש מענק לרוכשים של כ- 250,000 שקל שיגיע ישירות לרוכש ולא באמצעות היטלי הפיתוח שכל הזמן עולים ומשתנים ולכן למענק על היטל פיתוח אין כל משמעות".

שאולי לוטן מנכ"ל חברת משולם לוינשטיין הבונה כיום פרויקטים למגורים גם באזור הפריפריה ציין כי "הסיבה העיקרית שראינו בשנים האחרונות נהירה של רוכשים מהמרכז לפריפריה היא הפער בין מחירי הדירות מהמרכז. לפרויקט שלנו ברובע יזרעאל בעפולה הגיעו רוכשים מכל הארץ , כאשר רכבת העמק העתידית מהווה תמריץ חשוב, קיימת חשיבות בשמירת הפער במחירים כדי שהפריפריה תמשיך ותהיה אטרקטיבית. אני לא בטוח שהנחה שנעה בין 80,000 ל- 100,000 שקל לדירה שרק חלקה מגיע ישירות לרוכש תאפשר את שמירת הפער ותשמור על האטרקטיביות של יישובי הפריפריה . כמו כן המדינה חייבת להמשיך ולהשקיע בנגישות תחבורתית לפריפריה וביצירת מקורות תעסוקה על מנת שיישובי הפריפריה יהפכו לאיזורי ביקוש עצמאיים ונחשקים".

הבנק הבינלאומי מציע פיקדון דולרי ל-24 חודשים בתוספת מענק המותנה בעליית סל מניות מובילות מהסקטורים טכנולוגיה, תעשיה ופיננסים הנסחרות בארה"ב ובתנודתיותן

הבנק הבינלאומי מציע פיקדון דולרי ל-24 חודשים בתוספת מענק המותנה בעליית סל מניות מובילות מהסקטורים טכנולוגיה, תעשיה ופיננסים הנסחרות בארה"ב ובתנודתיותן. הפיקדון פתוח להפקדות החל מיום 2 ביולי 2015 ועד ליום 23 ביולי 2015. הבנק מציין כי הלקוח עשוי ליהנות ממענק הקשור בהתחזקות של סל מניות מובילות מהסקטורים טכנולוגיה, תעשיה ופיננסים הנסחרות בארה"ב במשך תקופה של 23 חודשים. קרן הפיקדון הנומינלית מובטחת.

נכס הבסיס בפיקדון: סל המורכב מ-10 מניות (לכל מניה משקל שווה של 10%), כדלקמן: Apple Inc, Facebook Inc, Hewlett – Packard Co, Liberty Global Plc, Bank Of America Corp, Citigroup Inc, MasterCard Inc, General Electric Co, The Boeing Company, ו-The Mosaic Company.

תנאי הפיקדון: נקבע חסם עליון לכל מניה בשיעור של 40% מעל השער היסודי (שער הסגירה ביום 24.7.15). תקופת הבדיקה הינה בת כ- 23 חודשים, החל מיום 25.7.15 ועד ליום 26.6.17, במהלכה ייבדק בכל יום שער הסגירה של כל מניה לעומת החסם העליון שלה. פירעון הפיקדון: 24.7.17, ללא אפשרות לפירעון מוקדם. סכומי הפקדה: מינימום 5,000 דולר ומקסימום 150,000 דולר.

ביצועי מניה (יחושב בנפרד לכל מניה) – קיימות 2 אפשרויות: ראשית, במקרה שכל שערי הסגירה של המניה במהלך תקופת הבדיקה יהיו נמוכים מהחסם העליון, ביצוע המניה יחושב כשיעור השינוי בפועל בין השער היסודי לבין השער החדש מנקודה לנקודה (למען הסר ספק, יתכן ביצוע מניה שלילי אשר יקטין את שיעור שינוי הסל). אפשרות שנייה, במקרה שבמהלך תקופת הבדיקה אחד או יותר משערי הסגירה של המניה יהיה שווה/גבוה מהחסם העליון, יוחלף ביצועה בפועל של המניה בשיעור קבוע של 6% לכל תקופת הפיקדון (ללא קשר לביצוע המניה בפועל בתום תקופה מנקודה לנקודה, בין אם שלילי או חיובי). שיעור השינוי של סל המניות הינו ממוצע חשבוני של כל ביצועי המניות כפי שחושבו (ביצוע בפועל או "השיעור הקבוע").

תנאי המענק: במידה ששיעור שינוי הסל כפי שפורט לעיל יהיה חיובי (גבוה מאפס) – הלקוח יזוכה במענק בשיעור של 60% משיעור שינוי הסל. לפיכך המענק המקסימאלי האפשרי הינו עד 24% (לא כולל). אם שיעור שינוי הסל כפי שפורט לעיל יהיה שלילי (נמוך מאפס)/ אפס – ייפרע הפיקדון בתום 24 חודשים ללא מענק. קרן הפיקדון מובטחת. תאריך סיום הפצה: 23.07.15.

פיקדון דולרי הבינלאומי – דוגמה אופטימית (לחץ על התמונה להגדלה):

פיקדון דולרי הבינלאומי - דוגמה אופטימית

בנק לאומי מציין כי יתרונות הפיקדון הינם: פוטנציאל להשתתפות במגמת התחזקותן של מניות מובילות מהסקטורים טכנולוגיה, תעשיה ופיננסים הנסחרות בארה"ב וזאת, מבלי לסכן את קרן הפיקדון. בנוסף, ישנו פוטנציאל לקבלת מענק הגבוה מהריבית האלטרנטיבית.

להלן חסרונות הפיקדון שמציין הבנק:
– הפיקדון אינו מתאים ללקוחות להם חשובה קבלת ריבית וודאית.
– אין בפיקדון זה תחליף להשקעה ישירה במניות מובילות מהסקטורים טכנולוגיה, תעשיה ופיננסים הנסחרות בארה"ב.
חלוקת דיבידנדים על ידי מי מהתאגידים שהנפיקו את המניות המרכיבות את הסל, עלולה להשפיע על שערי הסגירה של המניות האמורות. כמו כן, הואיל והפיקדון אינו מהווה תחליף להשקעה ישירה במניות האמורות, לא ישולמו תשלומים כלשהם מכוח ההפקדות בפיקדון בגין דיבידנדים כאמור.
– אפשרות להפסד הכנסה מריבית אלטרנטיבית (בהתייחס לסכום ההפקדה), במקרה ששיעור שינוי הסל יהיה נמוך/שלילי/ יישאר ללא שינוי.

להלן הסיכונים, ע"פ הבנק:
– היות וביצוע המניות הנלקח לצורך חישוב המענק, עשוי להיות "שיעור קבוע" של %6 ולא הביצוע בפועל (לגבי מניה אחת או יותר), ייתכן ש"שיעור שינוי הסל", הנקבע לצורך חישוב המענק, יהיה נמוך מביצוע הסל בפועל (כלומר, שיעור שינוי הסל לא יהיה שיעור השינוי בפועל בין השער היסודי לבין השער החדש).
– אירועים שונים המפורטים בתנאי הפיקדון (כגון מיזוג, הצעות רכש, הליכי פירוק או הסדר של מנפיק, מחיקה ממסחר וכיוצא בזה) עלולים להשפיע על המניות שהן נכס הבסיס לחישוב המענק ובין היתר עשויים לחייב התאמות שונות ואף פירעון מוקדם של הפיקדון אם יארעו (אפילו ביחס לאחת המניות בסל בלבד). התאמות שתבוצענה בעקבות האירועים המנויים בתנאי הפיקדון עלולות לשנות את התשואה על הפיקדון ולשנות את תנאיו (לרבות שינוי בפרופיל הסל עקב שינוי במניות הכלולות בו), אפשר שבאופן מהותי וקיים סיכון של פירעון מוקדם של הפיקדון ללא מענק.
– השער החדש, כמו גם שער כלשהו במהלך תקופת הבדיקה, של אחת או יותר ממניות הסל עשוי להיות מושפע באופן זמני מאירוע חריג, ולפיכך להשפיע על גובה המענק. ההסתברות לאירועים כגון אלה גבוהה יותר כשמדובר במניות.
– סיכון מטבעי על קרן הפיקדון והמענק ככל שישולם.

מדריכים וכלים פיננסים:
פיקדון מובנה – מדוע זאת אפשרות מעניינת  להשקיע את הכסף
פיקדונות מובנים – עדכון של פיקדונות מובנים
 מחשבון פיקדון – ככה תוכלו לדעת כמה יהיה לכם בסוף תקופת ההפקדה

כמה עלתה ההרפתקה של המשביר ב-cost365? מה הנזק הנוכחי מנפילת הרשת (למרות שבמשביר מכרה אותה בסוף 2014)? ומדוע הטענה של המשביר שלא תהיה לנפילה השפעה תזרימית מהותית לא מדוייקת
ההרפתקה של המשביר בענף רשתות המזון מסרבת להסתיים והיא צפויה לעלות למשביר סדר גודל של 50 מיליון שקל. זה התחיל לפני יותר משלוש שנים. אז החליט רמי שביט הבעלים של קבוצת המשביר להיכנס לתחום רשתות המזון והוקמה רשת חדשה – Cost 365.
החלום היה להקים גוף גדול, רווחי שיהווה אלטרנטיבה לרשתות האחרות. כן, זה מזכיר מקרים אחרים. כל כמה שנים מישהו חושב שהוא ממציא את הגלגל (עכשיו תורו של אבי כץ מקופיקס) בינתיים מסתבר שמאוד קשה לתרגם את האקסל למציאות בשטח.
במשביר הזרימו כספים לפעילות החדשה, אבל הם בנו על מימון ספקים. רשתות המזון מקבלות תמורה בגין המכירה קרוב מאוד לביצועי העסקה – הלקוחות משלמים במזומן ובאשראי של ימים , אולי עשרות ימים. מנגד, התשלום לספקים הוא באשראי של כמה חודשים טובים. ומכאן, שבפועל, הספקים ממנים חלק גדול מהפעילות של הרשתות האלו. אבל, העזרה התזרימית הזו לא יכולה לסחוב לאורך זמן, ולא יכולה לחפות על הפסדים. אם החברה מפסידה אז לא יעזור לה המימון מהספקים, כי בסופו של יום היא צריכה לשלם, ואם אין לה מקורות מימון חיצוניים (בעל הבית, הון זר/ בנקים וכו') זה אמור להגיע מהעסק – עסק מפסיד לא יכול לייצר לאורך זמן מזומנים. זה הסיפור של Cost 365 – העסק הפסיד ובמקביל צרך מזומנים. אז גם אם פה ושם הספקים מימנו חלק משמעותי מהפעילות, זה רק הקל על התזרים, אבל לא שינה את התמונה העגומה.
על הרקע הזה, המשביר הרימה ידיים ומכרה לקראת סוף 2014 את הפעילות בחלקים. סניף אחד (כרמיאל) נמכר לרמי לוי, והפעילות על סניפיה הנוספים נמכרה לקבוצת משקיעים – חברת אפיקי יונתן וחברת קראוד מי.
המכירה של הסניף לרמי לוי היתה בתמורה ל-8 מיליון שקל, ומכירת פעילות יתר הסניפים היתה על פי ההסכם הבא הבא – "המשביר תהא זכאית לתמורה בתשלומים חודשיים אשר יחושבו כחלק יחסי מהפידיון בסניפי 365 cost לאחר השלמת העסקה, בשיעור ולתקופה של 5 שנים, ובכל מקרה בסכום שלא יפחת מסך של 25 מיליון ש"ח, כמוסכם בין הצדדים", נכתב בהסכם, " להבטחת התחייבויות הרוכשים בהסכם, לרבות תשלום התמורה, תעמיד קראוד מי לטובת החברה ערבות בנקאית בסך של 2.5 מיליון ש"ח, אשר תעמוד במלואה ותתחדש מדי שנה עד לפרעון מלוא התמורה לחברה. תשלום התמורה לחברה יבוצע בדרך של פירעון שטרי הון, מתוך סך המימון שהועמד ל 365 cost על ידי החברה בסכום כולל של כ-55 מיליון ש"ח…".
מדובר על עסקה מכירה מותנית בביצועים, בלי סכום מוגדר וקבוע מראש. אבל, משהו השתבש בדרך – בתחילת החודש נכנסה 365cost להליך של פירוק זמני, והסכום שהמשביר אמורה להתקבל במקרה הטוב יופחת, במקרה הרע יתאפס. המשביר דיווחה כי בדוחות הרבעון הראשון של 2015 נכלל נכס בגין תמלוגים עתידיים נטו בסך של 18.8 מיליון שקל הנובע מהסכם מכירת Cost – "לאור צו הפירוק והנסיבות העובדתיות, וכן בהתאם לדוח אשר יוגש על ידי המפרקים הזמניים, תבחן החברה את שווי הנכס נכון ליום 30 ביוני 2015" מוסרת החברה, ומדגישה כי קיים סיכוי להפסד נוסף בגלל הנפילה של Cost – "לחברה קיימת חשיפה בגין חלק מהסכמי השכירות בסניפי cost (כ- 4 סניפים להערכת החברה), בין מכוח היותה השוכרת הישירה ובין מכוח היותה ערבה לחובות cost בסניפים אלו, וזאת בגין חיובי דמי שכירות (בעבר ובעתיד). בנוסף, החברה העניקה ערבויות שונות לצדדים שלישיים עבור cost בסכומים הנעים בין 2 ל – 4 מיליון שקל".
המחיקה/ ההפסד הנוסף שעלול לנבוע למשביר מהנפילה של cost עשוי להסתכם ב-15-25 מיליון שקל (ואפילו יותר), וכשלוקחים בחשבון את ההפסדים השוטפים והמחיקות שכבר נעשו מגיעים להפסד כולל של מעל 50 מיליון שקל. עם זאת, ייתכן ומסגרת ההליך המשפטי תזכה המשביר לנתח משמעותי מהחובות כלפיה, ואז בהתאמה ההפסד הכולל מההרפתקה ב-Cost יהיה נמוך יותר.
על כל פנים, בשנת 2012 הפסידה הפעילות 5.8 מיליון שקל, על מחזור של 8.1 מיליון שקל. בשנת 2013 הפסידה הפעילות 8.3 מיליון שקל על מחזור של 71.9 מיליון שקל, ו בשנת 2014 הפסידה הפעילות 16.6 מיליון שקל, על מחזור של 77.6 מיליון שקל. בנוסף, רשמה המשביר בשנת 2014 הפסד של כ-5 מיליון שקל כתוצאה מירידת ערך ההשקעה בפעילות הסופרמרקטים.
בחישוב גס, עד כולל 2014 ההפסד הסתכם ב-35 מיליון שקל, ואילו עכשיו בהמשך למחיקה שבדרך זה יכול כאמור להגיע ל-50 מיליון שקל. אבל, הפסד לא בהכרח משפיע על תזרים המזומנים של החברה. למעשה, המשביר בחרה להדגיש בכותרת הודעת הבורסה שאין למצבה של cost כדי להשפיע על תזרים המזומנים שלה, וליתר דיוק – "למען הסר ספק יובהר, כי אין להגשת הבקשה השפעה תזרימית מהותית על החברה". אבל האם זה מדויק?. ברור שלנפילה של cost אין השפעה מידית שלילית על התזרים, היא כבר לא חלק מהמשביר.
אבל, תקבולים עתידיים שהמשביר היתה אמורה לקבל ואולי לא תקבל הם בהחלט השפעה עתידית על התזרים. לא על תזרים נוכחי, לא יציאה של כספים מהמשביר עצמה, אבל גם אי קבלת כספים זה נזק לתזרים המזומנים. זאת ועוד – הנזק כאמור מתחלק לשניים, נזק מהתמורה המותנית שנמצאת בסיכון, ונזק כתוצאה מכך שהסניפים הם בשכירות של המשביר שהשכירה אותן ל-cost , וכאן עלול להיות נזק מיידי ותזרימי (תשלומי כספים).

סגן שר הבינוי, ז׳קי לוי: "המשרד החליט לאשר את הגמשת הקריטריונים לדיירי הדיור הציבורי המתגוררים בצפיפות בישובים אופקים, דימונה, ירוחם, קרית שמונה ובית שאן"

סגן שר הבינוי, ז׳קי לוי, מוסר: "אני שמח לבשר כי בהחלטה משותפת עם שר הבינוי, יואב גלנט, החלטנו לאשר את הגמשת הקריטריונים לדיירי הדיור הציבורי המתגוררים בצפיפות בישובים אופקים, דימונה, ירוחם, קרית שמונה ובית שאן". בהודעתו אמר לוי כי הדירות יוקצו בהתאם לגודל המשפחה, כשלאחר מכן את יתר הדירות הפנויות נאכלס במסגרת הגרלה לזכאים.

"נושא הדיור הציבורי הוא נושא שלקחתי על עצמי לטפל בו, הוא קרוב לליבי ואני אעשה כל שביכולתי על מנת למצוא פתרונות ראויים שיענו על דרישותיהם של הפונים", סיכם לוי.

נזכיר, כי לפני מספר חודשים הודיע משרד הבינוי כי הוא מבקש להגדיל את קצב רכישת הדירות לדיור הציבורי ויוצא במכרז חדש ורחב למתן שירותים במלאכת רכישת הדירות. במשרד אמרו כי הם מאמינים שקצב רכישת הדירות יוכפל, לאחר שחברות ונותני שירותים חדשים יצטרפו לחברת עמידר שהייתה הגורם היחיד שעסק ברכישת הדירות והגדלת מלאי הדיור הציבורי מאז החלה רכישת הדירות בסוף 2014. המכרז של משרד הבינוי פונה לגופים פרטיים או ציבוריים כמו חברות תיווך נדל"ן, חברות מאכלסות, משרדי עורכי דין וכדומה.

שר הבינוי אורי אריאל אמר עם הוצאת המכרז: "אנחנו ממשיכים לעשות את כל הצעדים הנדרשים על מנת לעמוד בהתחייבותנו להגדיל את מלאי הדיור הציבורי ולקצר משמעותית את תור הממתינים הזכאים לדירה. לאחר שנים ארוכות בהן לא הוגדל מלאי הדיור הציבורי אנחנו נקנה מאות דירות, והגופים החדשים שיצטרפו ויסייעו לנו באיתור ורכישת דירות מתאימות יגדילו את רכישת הדירות לדיור הציבורי וקיצור תור הממתינים".

כלכלני בנק לאומי מעריכים כי הפעילות בשוק הדיור תוסיף להתאפיין בחודשים הקרובים ברמה גבוהה של אי וודאות מצד ציבור הרוכשים, עד לגיבושה המלא של מדיניות ממשלתית מקיפה בנושא (ובעיקר בעיית המחסור בהיצע הדירות). לכן, אנו מעריכים כי תימשך רמה גבוהה יחסית של ביקושים בשוק הדיור במהלך החודשים הקרובים.

בחודש מאי השנה נמכרו 2,866 דירות חדשות שנבנו ביוזמה פרטית וציבורית (נתונים מנוכי עונתיות). מדובר אמנם בהיקף מכירות מעט נמוך מהנתון של החודש הקודם (שעודכן כלפי מעלה), אולם גבוה מהממוצע החודשי מתחילת השנה. הנתונים מעידים כי הביקוש לדירות מצוי ברמת שיא בראייה היסטורית. קצב המכירות השנתי במאי משקף היקף גבוה של למעלה מ-34 אלף דירות חדשות – עלייה חדה ביותר של כ-100% ביחס למאי אשתקד. בהקשר זה, נציין כי חודש מאי אשתקד התאפיין בהיקף המכירות נמוך במיוחד, בשל ההמתנה ליישומן של רפורמות ממשלתיות שונות, ובראשן תכנית המוצעת של מע"מ אפס.

כאמור, מתחילת השנה (ינואר-מאי) חלה עלייה חדה במכירות לעומת התקופה המקבילה אשתקד (כ-55%). בנוסף, עולה מהנתונים כי בכל אחד מהחודשים ינואר-מאי הסתכם קצב המכירות השנתי בהיקף של למעלה מ-30 אלף דירות חדשות – נתון גבוה משמעותית בהשוואה לשנים קודמות. במקביל, התגברות הביקושים לרכישת דירות הובילה לירידה במספר חודשי ההיצע (מספר החודשים שידרשו בכדי למכור את המלאי הקיים של דירות חדשות ביזמה פרטית בקצב המכירות הנוכחי) אשר עומד כיום על 7.5. זהו הנתון הנמוך ביותר מאז נובמבר 2010 (ומהנמוכים שנרשמו אי-פעם), המצוי על פי אומדננו בתוך טווח המשקף לחצים לעליות מחירים, הן של מחירי הדירות והן של שכר הדירה.

הנתונים מעידים על רמת תנודתיות גבוהה בהיקף המכירות אשר הינה, בין היתר, תוצאה של רמת אי הוודאות הגבוהה לגבי מדיניות הממשלה בנושא הדיור ויישומה. נדגיש כי הגורם הדומיננטי לעליות המחירים הוא המחסור בהיצע הדירות, ולמרות זאת, הטיפול הממשלתי בצד ההיצע עד כה לא היה מספק מבחינה כמותית. לראייה, הממשלה הקודמת הציבה (בסוף שנת 2013) יעד לקידום הסכמי גג — הסכם שמטרתו האצת הקמה של שכונות חדשות, ובמסגרתו המדינה מתחייבת לשאת בעלויות פיתוח התשתיות בעוד הרשות המקומית מתחייבת לזרז את מתן היתרי הבנייה בשטחה — בהם ישווקו עשרות אלפי יחידות דיור במטרה להגדיל את היצע הדירות; אולם עד היום, מימוש התכניות לא התנהל בקצב העונה על צרכי המשק. נציין כי אתמול נחתם הסכם גג עם עיריית רמלה לשיווק של כ-7,500 יחידות דיור, בהמשך להסכמים עם ערים אחרות וביניהן: מודיעין, ראשון לציון, ראש העין וקריית גת. יישום מהיר ויעיל של תכניות אלו להגדלת היקף התחלות הבנייה, הינו אחד הצעדים החשובים למיתון עליית המחירים וזאת דרך השפעה על ציפיות הציבור על ידי מדיניות חד-משמעית, אמינה וישימה.

שר האוצר, משה כחלון יעלה ביום ב' ה- 13.07, לאישור קבינט הדיור את התכנית למתן הנחות בקרקע, מענקים וסבסוד פיתוח בבנייה רוויה.
בשנים האחרונות קיבלו הממשלה ומועצת מקרקעי ישראל מספר החלטות בדבר שיווק במחיר מופחת, ביניהן החלטות לעניין שיווק בשיטת "מחיר למשתכן", המכרז מייצר תחרות בין הקבלנים על המחיר הזול ביותר לדירה תוך שמירה על מחיר קרקע נמוך וקבוע.

בישיבת ועדת השרים לענייני תכנון, בניה, מקרקעין ודיור מיום 22 ליוני 2015, קיבלה הועדה החלטה בנושא "הרחבת התכנית לדיור במחיר מופחת", אשר קבעה כי בכלל הקרקעות המתאימות אופן השיווק יהיה בשיטת מחיר למשתכן, וכן קבעה מדרג הנחות על פי שווי הקרקע. כתיקון להחלטה זו, מוצע בהחלטה הנוכחית, להרחיב את מדרג ההנחות כך שיעלה עד לשיעור מקסימלי של 80% מערך הקרקע.

כמו כן, קובעת הצעת ההחלטה כי עבור הדירות אשר שווקו בתכנית מחיר למשתכן במתכונתה החדשה, יוקצו מענקים וכן יוענק סבסוד לעלויות הפיתוח לרוכשי דירות בבנייה רוויה בקרקע מדינה, אשר עומדים בתנאי הזכאות של משרד הבינוי. מענקים אלו יועמדו ביישובים בהם ערך הקרקע אינו עולה על 100 אלף ש"ח, לאור ההנחה הנמוכה, באופן יחסי, אשר תינתן לרוכשים אלו מכוח תכנית "מחיר למשתכן" החדשה. על פי הקבוע בהחלטה, המענק לרוכש דירה בישובים אלו אשר שווקה בתכנית מחיר למשתכן החדשה יעמוד בין 40 אלף ל- 60 אלף ש"ח, ואילו סבסוד הפיתוח יעמוד על 40 אלף ש"ח. כל זאת, בנוסף לסך של 80% הנחה על ערך הקרקע במקומות אלו.

הנחות אלו בקרקע בשילוב עם מענקי הרוכשים וסבסוד הפיתוח עתידים להביא להנחה של כ- 200,000 ש"ח לצרכן הקצה, זאת לנוכח השפעת התכנית על הפחתת מס הרכישה, הפחתת המע"מ והפחתת הוצאות השיווק והרווח היזמי.

על פי ההחלטה, יוטל על מועצת מקרקעי ישראל לקבוע את אופן קביעת ערכי הקרקע לעניין מתן המענקים וההנחות, באופן שיקבע את ערך הקרקע נכון למועד ה-1.6.2015.

יישום ההחלטה צפוי להעניק סיוע לרוכשי דירות בכלל, ובאזורי הפריפריה בפרט, ובכך להביא להקלה במאמצים לרכישת דירה בקרב אוכלוסיות זכאיות. כמו כן, ההחלטה צפויה להביא לגידול בביקוש לרכישת דירות ביישובים בהם הביקוש הינו נמוך באופן יחסי.

איילון חותכת ב-99% את השווי של אמפל אג"ח א', ב' ו-ג' בקרן איילון KZI אג"ח (1B)(!)

איילון קרנות נאמנות מדווחת כי מנהל הקרן ביצע הערכת שווי כלכלית, והחליט על הפחתת השווי של אמפל אמריקן אג"ח א' (מס' ני"ע: 1100833), אמפל אמריקן אג"ח ב' (מס' ני"ע: 1110378) ואמפל אמריקן אג"ח ג' (מס' ני"ע: 1120740) המוחזקים בקרן איילון KZI אג"ח (1B)(!) כרכיב הכנסה שצפויה להתקבל בגין ניירות הערך. שיעור השינוי המצטבר בשווי הנקי של נכסי הקרן כתוצאה מכלל השערוכים שנעשו כאמור: 0.95%-.

מנהל הקרן החליט על הפחתת השווי של אג"ח אמפל אמריקן א', ב', וג' ב-99%. להלן להלן השווי שנקבע לרכיב ההכנסה לקבל:

מנהל הקרן מוריד את שוויו של אמפל אג"ח א' מ-924 שקל (שווי רכיב ההכנסה לקבל) ל-9.24 שקל. שיעור השינוי בשווי הנקי של נכסי הקרן כתוצאה מהשינוי בשווי ההכנסה לקבל עומד על % 0.014-.
מנהל הקרן מוריד את שוויו של אמפל אג"ח ב' מ-6,851 שקל (שווי רכיב ההכנסה לקבל) ל-68.51 שקל. שיעור השינוי בשווי הנקי של נכסי הקרן כתוצאה מהשינוי בשווי ההכנסה לקבל עומד על % 0.106-.
מנהל הקרן מוריד את שוויו של אמפל אג"ח ב' מ-53,610 שקל (שווי רכיב ההכנסה לקבל) ל-536.1 שקל. שיעור השינוי בשווי הנקי של נכסי הקרן כתוצאה מהשינוי בשווי ההכנסה לקבל עומד על % 0.831-.