פדיונות של כ-1.4 מיליארד ש"ח השבוע בתעשיית הקרנות ושל כ-4.7 מיליארד מתחילת החודש. כך עולה מהסיכום השבועי של נכסי תעשיית קרנות הנאמנות שמפרסם היום מיקי סבטליץ, מנהל קשרי יועצים במיטב דש. הפדיונות השבוע נחלקו באופן הבא: פדיונות של כ-980 מיליון שקל בקרנות המנוהלות, כ-170 מיליון שקל בקרנות המחקות וכ-220 מיליון שקל בקרנות הכספיות.

הקרנות המנייתיות הן היחידות שהציגו השבוע גיוס חיובי המסתכם בכ-100 מיליון שקל וכ-210 מיליון שקל מתחילת החודש. נרשמה עלייה בקצב הפדיונות בקרנות המחקות לעומת השבוע הקודם בהובלת קרנות מחקות על מדדי אג"ח מדינה (150- מיליון שקל) וקרנות מחקות על מדדי אג"ח כללי (50- מיליון שקל).

שבוע המסחר התאפיין במגמה שלילית שהתבטאה בירידות שערים בכל המדדים: מדדי המניות, מדדי אגרות החוב הממשלתיות, והקונצרניות. זאת, על רקע אכזבתם של המשקיעים מהותרת ריבית בנק ישראל על כנה ומעדכון כלפי מעלה בתחזית הריבית. בעקבות הנפילות שנרשמו בשערי אגרות החוב הממשלתיות, קצב הפדיונות רשם השבוע עלייה חדה של יותר מ-70% בכלל הקרנות המסורתיות לכ-1.15 מיליארד שקל, בהובלת קרנות אג"ח מדינה וקרנות אג"ח כללי. כך, עפ"י אומדנים והערכות שבוצעו ע"י כלכלני מיטב דש.

הקרנות המנייתיות היו הקטגוריה היחידה שגייסה השבוע- כ-100 מ' שקל. שני שלישים מכך הופנו לקרנות מנייתיות המקומיות ושליש לקרנות מניות בחו"ל. קבוצה זו היא גם הקבוצה היחידה שהצליחה לגייס מתחילת החודש.

קרנות אג"ח כללי, בדגש על קרנות מעורבות עם חשיפה מנייתית1, קרנות 10/90 וכו', רשמו השבוע פדיונות של כ-400 מיליון שקל – עלייה של כ-80% בקצב הפדיונות לעומת השבוע הקודם. מתחילת החודש, הפדיונות בקרנות אג"ח כללי מסתכמים בכ-1.55 מיליארד שקל.

אגרות החוב הממשלתיות רושמות השבוע, כאמור, ירידות שערים חריפות: מדד ממשלתי כללי ירד השבוע ב-1.2% בהובלת השחרים לטווח ארוך שצנחו ב-2.5%, מה שהביא לעלייה חדה של 140% בקצב הפדיונות בקרנות אג"ח מדינה לכ-600 מיליון שקל. מתחילת החודש, קרנות אג"ח מדינה איבדו כ-2.1 מיליארד שקל, מתוכם כ-1.2 מיליארד שקל בקרנות המנוהלות.

אגרות החוב הקונצרניות נסחרו השבוע במגמה שלילית – מדדי התל-בונד 20,40,60 רשמו ירידות חדות של עד כ-1.3%. בהמשך לכך, מדד קונצרני כללי התממש ב-1%, מה שהביא להתחזקות קצב הפדיונות מקרנות אג"ח קונצרני שאיבדו השבוע כ-70 מיליון שקל וכ-280 מיליון שקל מתחילת החודש.

המשך פדיונות באפיק השקלי: במקביל לפדיונות הגדולים בקרנות המסורתיות, הקרנות הכספיות רשמו אמנם השבוע פדיונות, אך אלה הולכים וקטנים: כ-220 מיליון שקל המסתכמים לפדיונות של כ-930 מיליון שקל מתחילת החודש. זאת, לצד פדיונות של כ-120 מיליון שקל בקרנות השקליות.

קרנות אג"ח חו"ל סבלו השבוע מתיסוף חד בשער השקל אל מול הדולר אשר תרם להמשך פדיונות שנאמדים בכ-60 מיליון שקל, וכ-210 מיליון שקל מתחילת החודש.

תעשיית הקרנות מנהלת נכון ל-25.06.15 כ-250.8 מיליארד שקל, הקרנות המסורתיות (בנטרול הקרנות הכספיות) מנהלות כ-218.4 מיליארד שקל והקרנות הכספיות שמנהלות כ-32.4 מיליארד שקל.

להוזלה בביטוחים - לחץ כאן!

למה ביטוח דירה

כשאנחנו חושבים לעשות ביטוח דירה, רובנו חושבים על מקרים של שריפה, דירות שנפרצו ורוקנו, דירות שבעליהן נותרו בחוסר כל או בנזק גדול, כי לא היה להם ביטוח. אך בעקבות מקרי קריסה של בניינים בחולון וברמת גן בשנת 2022, וגם רצף של רעידות אדמה שהורגשו באותה שנה, ורעידת אדמה חזקה מאוד בטורקיה בפברואר 2023 שהורגשה גם בישראל – כדאי לשים לב אם הביטוח שלכם כולל גם את הקטסטרופה הזו.

הבית הוא הנכס היקר ביותר והחשוב ביותר אצל רוב הציבור, ולמעשה מהווה את רוב הקניין שלנו. במקרה של פגיעה משמעותית בבית שלנו, הנטל הכספי שיכול ליפול עלינו יהיה גדול ממה שנוכל לשאת בו; לכן כדאי לבטח את ביתנו מפני אסונות כמו שריפה, פריצה, ואפילו רעידת אדמה או אסון טבע אחר. על נזקי מלחמה אנחנו מקבלים פיצוי מהמדינה באמצעות אגף מס רכוש, אבל את כל היתר נצטרך לבטח בכספנו. ל-60% מהציבור יש ביטוחי מבנה וזה מצב לא רע בכלל, גם ביחס למדינות מתוקנות אחרות בעולם. אבל מצד שני, יש 40% שאין להם.

מה לבטח ובכמה? יש הממליצים לבטח הכול ובמקסימום, יש הממליצים לבטח רק מפני קטסטרופות או רק מה שחשוב לנו מכל. בכל מקרה, עלות רכישת ביטוח דירה (מבנה ותכולה) מסתכמת בעשרות ועד מאות שקלים לחודש (תלוי מה ובכמה מבטחים).

מהו ביטוח דירה וכיצד הוא בנוי?

ביטוח דירה מורכב משני חלקים, ביטוח מבנה וביטוח תכולה, וניתן לרכוש כל אחד מהם לחוד ואת שניהם ביחד.

ביטוח מבנה

פוליסות ביטוח מבנה הדירה דומה בכל חברות הביטוח משום שהיא קבועה בחוק. הביטוח מכסה נזקים למבנה הנכס (קירות, תקרה ורצפה) ולאביזרים המחוברים לו כמו חלונות, דלתות, שטיחים מקיר לקיר, ונזקים לתשתיות כמו צנרת המים, החשמל, טלפון, מערכת הסקה.

אלו נזקים מכסה ביטוח מבנה?

על פי מסמך משרד האוצר, שהוא המחייב והמקיף ביותר, מדובר בנזקים שיכולים להיגרם מאש, ברק, רעם, עשן, התפוצצות, סערה, כולל גשם, שלג וברד שבאו בשעת סערה, חוץ מדליפת מי גשם מבעד לקירות או לתקרה או ספיגתם בהם, נפילת כלי טיס, נפילת חפצים מכלי טיס, בום על קולי הנגרם מכלי טיס, מגע או התנגשות של כלי רכב בדירה, חוץ ממקרה בו כלי הרכב נהוג בידי המבוטח או אחד מבני משפחתו, פעולות זדון, חוץ מפעולות זדון שנעשו בעת שהדירה הייתה פנויה למעלה משישים ימים רצופים או שבפועל לא התגוררו בה באופן סדיר למעלה משישים ימים רצופים (דירה שאינה תפוסה), פעולות זדון שנעשו בידי המבוטח או על ידי בני משפחתו או בהסכמתם, פעולות זדון שנעשו בידי בני אדם המתגוררים בדירה ברשות המבוטח או בהסכמתו, גניבה, שוד, פריצה, או ניסיון לבצעם, חוץ ממקרה בו הדירה אינה תפוסה, רעידת אדמה (בתנאי שהמבוטח לא ויתר על הכיסוי כנגד סיכון זה), שיטפון או הצפה ממקור מים חיצוני.

הביטוח אינו כולל מחסנים, בריכת שחייה, גינה וחלקים במבנה שמשמשים לעסק. כדאי לוודא שהפוליסה מכסה גם מקרים של גרימת נזק לצד שלישי, למשל כשפיצוץ צינור בדירה שלהו גורם לנזק אצל השכנים.

מי שיש לו משכנתא על הדירה, הוא מחויב בביטוח מבנה על ידי הבנק למשכנתאות. אין מניעה לבטח את המבנה שלא באמצעות הבנק ולשעבד את הפוליסה לטובת הבנק. לפעמים זה יוצא זול יותר וניתן לקבל הרחבות שאין בביטוח של הבנקים.

כיסוי במקרה של רעידת אדמה 

פוליסת ביטוח דירה כוללת בתוכה כיסוי לאובדן או נזק בגין רעידת אדמה, אלא אם כן אנחנו מוותרים על הכיסוי וחותמים לשם כך על מסמך מיוחד (ויתור על כיסוי רעידת אדמה יכול להיות עבור כל הפוליסה, פרק המבנה בלבד או לגבי פרק התכולה בלבד). יש לציין, כי יש רבים שמוותרים על כיסוי זה, למרות שיש לא מעט הערכות על כך שרעידת אדמה גדולה תפקוד את ישראל בעתיד הלא רחוק ולעתים מורגשים בארץ גלי הדף של רעידות אדמה חזקות במדינות שכנות, כמו קפריסין וטורקיה.

ההשתתפות העצמית בכיסוי זה היא גבוהה יחסית ומסתכמת בשיעור של 10% מסכום הביטוח של רעידת אדמה. אפשר לבקש מחברת הביטוח השתתפות עצמית נמוכה יותר תמורת תשלום פרמיה גבוהה יותר.

מה כולל הפיצוי במקרה של הרס דירה בשריפה, או רעידת אדמה?

סכום ביטוח המבנה כולל רק את עלות הבניה של הדירה. ערך הקרקע לא נכלל בביטוח, בהתבסס על ההנחה שהקרקע נותרת גם לאחר רעידת אדמה. אי לכך, הפיצוי שנקבל יהיה נמוך משווי הדירה. בהנחה שעלויות בנייה מתייקרות כל העת, רצוי לבקש מחברת הביטוח פוליסת ביטוח על סכום ביטוח גבוה יותר מומלץ גם לעדכן מעת לעת את סכומי הביטוח.

בעלי דירות בבתים משותפים, כדאי שתדעו – לא כל הדיירים מבוטחים בביטוח מבנה. בשעת קטסטרופה, שבה הבניין נהרס ברובו, הסכום שתקבלו מחברת הביטוח לא יספיק לרכישת דירה חדשה. אם חלילה יקרה משהו לדירה שלכם חברת הביטוח תיתן לכם כסף רק על כמה שעולה לבנות את הדירה מחדש, אבל לא על ערך הקרקע. כלומר, לא על שווי הדירה המלא. גם בעניין זה, כדאי לפנות לסוכן הביטוח ולבדוק את האפשרות לבטח גם את שווי הקרקע.

הרחבה לפוליסת ביטוח דירה

אם זה בניין חדש וניתן לבנות מהר מאוד את הדירה מחדש, הכול בסדר. אבל אם זה בניין ישן, וההליך מסובך ולוקח זמן רב, כדאי לעשות הרחבה לביטוח הזה, כדי לקבל מחברת הביטוח סכום שיספיק לנו לרכוש דירה אחרת. אפשר להוסיף לפוליסה כיסוי לערך הקרקע של הדירה הקיימת ואז לקבל מחברת הביטוח פיצוי בשווי הדירה כולל ערך הקרקע.

מדובר בתוספת תשלום קטנה יחסית, שתבטיח שתקבלו את הערך המלא של הקרקע, ואז אם חלילה הלכה הדירה – אתם מקבלים צ'ק מחברת הביטוח ויכולים לקנות דירה איפה שתרצו. אם אתם בעלי דירה ישנה, כזו שנבנתה לפני 1980 בערך, מדובר במהלך שיכול להציל אתכם ממש. במקרה כזה, הזכויות על הדירה שניזוקה יועברו לחברת הביטוח, ואתם, כבעלי הנכס, תקבלו פיצוי שיספיק, כאמור, לרכישת דירה חדשה. חשוב לציין בהקשר הזה, שהעליות המטורפות במחירי הבתים ודירות המגורים בישראל, היא בעיקר תולדה של העליות במחירי הקרקע. לפיכך אם מראש נרכשה תוספת שמבטיחה את ערך הקרקע, הרי שהיא תאפשר רכישת דירה חדשה במקום זאת שנפגעה.

לפני שנים אחדות הוסיף משרד האוצר תקנות חדשות לטובת המבוטחים בביטוח מבנה ובהן, קביעת תנאים אחידים להרחבת הביטוח בבית משותף במקרה של רעידת אדמה. בשונה מהביטוח הקיים, הזכויות בקרקע יישארו בידי המבוטח ולא יועברו לחברת הביטוח. התקנות ייכנסו לתוקף בסוף שנה זו ויחולו על פוליסות חדשות בעיקר. כדאי לדרוש מחברת הביטוח פוליסה חדשה, כדי שהתקנות החדשות יחולו עליה.

ביטוח תכולה בבית או בדירה

גם תכולת הבית יכולה להיות יקרה ומשמעותית כמעט כמו המבנה. אבל החדשות הטובות הן שגם את התכולה ניתן לבטח מפני מקרים כמו שריפה, פריצה, הצפה ועוד.

כשיש בדירה תכולה יקרה הכוללת תכשיטים יקרי ערך ומכשירי חשמל יקרים, כדאי לוודא שחברת הביטוח תשלח סוקר להערכת שווי התכולה. כמו כן חשוב לוודא שחברת הביטוח תקפיד על רישום מסודר של פרטי התכולה, תוך רישום מפורש וברור של סכומי הביטוח לכל פריט. אם אין פירוט כזה בסקירה, יהיו תגמולי הביטוח מוגבלים לברירת מחדל הקבועה בסעיף 5 שבפוליסה התקנית, ואלה עלולים להיות נמוכים לעומת השווי האמתי של הרכוש.

חברת ביטוח רשאית לדרוש התקנה, או לחילופין בדיקה של מיגון קיים, אם קיים, כנגד גניבה או פריצה. סוגי המיגון הנפוצים הם: פלדלת, מנעול רב-בריחי, סורגים ותריס חשמלי עם נעילה. בנוסף, בעלי הדירה נדרשים גם להתקין מערבת אזעקה, שתהיה מחוברת לאחד מבני המשפחה או למוקד.

מה עושים לקראת רכישת פוליסה לביטוח דירה?

גם אם קיבלתם הצעה, כדאי לכם לערוך סקר שוק, כדי לבדוק את איכות השירות של חברת הביטוח המוצעת ואחרת, את נותני השירות ואת התנהלותם בזמן תביעה. רצוי כמובן להשוות את המחירים שגובות החברות השונות עבור המחיר עבור כיסויים זהים. באתר אגף שוק ההון, הביטוח והחיסכון של משרד האוצר יש מחשבון ביטוח שבו ניתן לבצע השוואה כזאת.

מה כדאי לבדוק?

את גובה הפרמיה; פריסת התשלומים ותנאי האשראי/הריבית; גובה ההשתתפות העצמית – יש אפשרות להגדיל את ההשתתפות העצמית ובכך להוזיל את הפרמיה; סייגים והגבלות לגבי כיסויים שונים; הנחות הנובעות מעבר ביטוחי ללא תביעות או בשל אמצעי מיגון הקיימים בדירה; כיסויים נוספים לפוליסת הביטוח, אותם ניתן לקבל חינם או לרכשם תמורת תוספת בפרמיה.

כל הרוכש פוליסת ביטוח מחברה שאין לה רישיון מהמפקח על הביטוח, מסתכן באי-קבלת פיצוי כספי בעת הצורך.

הרחבות וכיסויים מעבר לפוליסה הבסיסית

כל חברות הביטוח מציעות כיסויים נוספים לכיסויים בפוליסה התקנית. מדובר בהרחבות שרובן אכן נרכשות בידי המבוטחים, וגם כאן כדאי להשוות את הפרמיות וגובה הכיסויים. מהן ההרחבות?

• ביטוח אחריות כלפי צד שלישי – מכסה נזקי גוף ונזקי רכוש שנגרמים לצד שלישי שנמצא בביתכם – וכן נזק שעלול להיגרם לרכוש של אדם אחר בביתכם. רוצים דוגמאות? הכלב שלכם נשך את שליח הפיצה, החשמלאי ששכרתם את שירותיו נפל מהסולם בבית שלכם, הסבתא החליקה באמבטיה שלכם.

כמו בביטוח רכב צד ג', מטרת הביטוח הזה היא למנוע מצב  שבו תיאלצו לשלם סכומים גבוהים במיוחד כפיצוי עבור הרכוש או האדם שנפגעו, והוא כולל גם הוצאות משפט. משרד האוצר קבע לאחרונה תנאים אחידים להרחבת ביטוח אחריות כלפי צד שלישי. מבוטח שרכש את ההרחבה, יוכל לקבל הגנה מפני תביעה נזיקית בסכום גבוה (היום מוגבל ב-1 מיליון שקל).

מקרים נוספים נפוצים למדי שמכסה ביטוח דירה צד ג' קשורים לנזקים שנגרמים לדירות שכנות בשל שריפה בדירתכם, או נזקים הנגרמים לדירות השכנים כתוצאה מנזילה או הצפה בדירתכם.

במקרה חלילה של פגיעה בצד שלישי, יש לעדכן את חברת הביטוח ולמסור את פרטי הביטוח שלכם למי שניזוק. אל תמהרו לקחת אחריות בעל פה או בכתב על התקרית והקפידו לתעד את המקרה מיד לאחר שהתרחש.

• ערך כינון-הקמה מחדש – תיקון או החלפה ברכוש חדש מאותו סוג ואיכות של הרכוש שאבד או ניזוק.
• סיכוני מים ונוזלים אחרים. לפי התקנות החדשות של משרד האוצר, הכיסוי יכלול לראשונה גם נזקים שמקורם בצד שלישי. הרחבה זו תאפשר למבוטח לדרוש תשלום מחברת הביטוח שלו במקרים בהם לצד השלישי אין ביטוח או שהוא מסרב להכיר בחבות.
• סיכוני חשמל (אובדן או נזק למכשירי חשמל כתוצאה מעומס או קצר חשמלי).
• הרחבה לביטוח נזקים לגינה, מחסן, למבנה בדירה המשמש לפעילות עסקית כמו מרפאה פרטית, מספרה, מכון יופי וכד'. כיסוי למתקן פוטו וולטאי ביתי לייצור חשמל,
• כיסוי תכולה כגון חפצים אישיים, תכשיטים, בגדים גם בהיותם מחוץ לדירה, לא כולל גניבה, לא כולל תכולה ברכב או בחו"ל. גובה הכיסוי מוגבל ל-5% מסכום ביטוח התכולה.
• שבר מתאונה לציוד אלקטרוני כגון טלוויזיה, מערכות קול ביתיות וכד'.
• שבר מתאונה לשמשות, כיורים או מראות.
• ביטוח אופניים – מכסה אובדן או נזק מתאונה לאופניים או גניבתם.
• חבות מעבידים – מתייחס לכיסוי נזקים גופניים הנגרמים בדירה לעובד המועסק על ידי המבוטח ( מטפלת, עוזרת בית וכד').
• נזקי טרור – כיסוי משלים לסכומים שיקבל המבוטח מכוח חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א-1961.
• ויש גם הרחבה לכיסוי כל הסיכונים – אובדן או נזק שנגרם לתכולת הדירה מכל סיבה שהיא (כולל כיסוי בחו"ל) חוץ מהחריגים שנקבעו בפוליסה.

ויש גם אפשרות לרכישת שירותים

בנוסף לכיסוי ביטוחי, חברות הביטוח מאפשרות רכישת שירותים נוספים ביחד עם פוליסת ביטוח הדירה. השירותים אמורים להיות מפורטים בכתב שירות הצמוד לפוליסה. להלן השירותים הנפוצים:

1. טיפול בנזקי צנרת, איטום ושירותי חירום.
2. שירותי שרברבות – במקרה זה יש שני מסלולים: מסלול של שרברב פרטי, שהוא יקר יותר בפרמיה ובהשתתפות העצמית; מסלול של בחירת שרברב מרשימת שרברבים שאושרו על ידי המבטח, כשאז הפרמיה וההשתתפות העצמית נמוכים יותר בדרך כלל.
3. אחזקה ותיקון למכשירי חשמל.

"ביטוח חסר"

טעות נפוצה של מבוטחים היא להעריך בחסר את שווי הרכוש המבוטח על-ידם. טעות זו נפוצה בביטוחי דירות. בעת עריכת הביטוח סוכן הביטוח או חברת הביטוח שואלים את המבוטח בכמה הוא מעריך את שווי הדירה או הרכוש שלהם. אם יסתבר שהשווי היה גבוה יותר במקרה של אירוע ביטוחי חברת הביטוח תשלם תגמולי ביטוח מופחתים.

למשל אם שווי הנכס האמיתי הוא מיליון שקל, הביטוח נערך על סכום של חצי מיליון והנזק היה 200,000 שקל, חברת הביטוח לא תשלם את מלוא הנזק. היא תשלם 100,000 שקל בלבד. לכן מומלץ להתעקש שחברת הביטוח תשלח סוקר מטעמה על מנת שיעריך את שווי הרכוש.

טיפ נוסף: אל תעשו ביטוח רק על כמה שהדברים שלכם שווים כרגע אלא על כמה שיעלה לכם לקנות את הכול מהתחלה. זה עולה קצת יותר אבל בהחלט עשוי להשתלם לכם בשעת צרה.

ממי רוכשים ביטוח דירה?

1. סוכן ביטוח בעל רישיון מטעם המפקח על הביטוח.
2. חברת ביטוח ישירה ("ביטוח ישיר", AIG וכד') – באמצעות אתר האינטרנט שלה, או מוקד טלפוני.

כיצד מחושבת הפרמיה?

פרמיית ביטוח דירה נקבעת על פי הגורמים הבאים –

שווי המבנה/התכולה; סוג הדירה (בית פרטי, בניין משותף); הקומה בה הדירה ממוקמת בבית משותף (ככל שהדירה נמוכה יותר היא בעלת סיכון גדול יותר לגניבות, למשל.); שטח הדירה; מיגון (יש פלדלת? סורגים?); גובה הכיסוי כולל בביטוח צד ג' (עליו נדבר בהמשך. ר.מ.); גובה ההשתתפות העצמית קיומן של תביעות ביטוח בעבר. לא פעם אתם מקבלים הצעות לפרמיה נמוכה, אבל אם תסתכלו בסעיף ההשתתפות העצמית, תראו שהוא יקר יחסית.

להוזלה בביטוחים - לחץ כאן!

איך ניתן להוזיל את מחיר הפוליסה?

כאמור, ניתן להגדיל השתתפות עצמית ואז להקטין את גובה הפרמיה; ניתן לבטל כיסויים בגין פעולות זדון או רעידת אדמה; ניתן להוסיף אמצעי מיגון. הכול לפי שיקולכם האישי.

מסמכים

לאחר רכישת הביטוח אנחנו אמורים לקבל את מסמכי הפוליסה לידינו. קודם כל, יש לבדוק שהפרטים והכיסויים הם בהתאם להבטחות, או למה שאנחנו זקוקים. בכל מקרה של אי-התאמה, או חשש שהכיסוי אינו מספק, יש לדרוש תיקון מיידי מהגורם ממנו רכשנו את הפוליסה.

במקרים רבים  מתבקש הלקוח למלא טופס הצעה לפני רכישת פוליסה. יש לענות על השאלות שבטופס תשובות מלאות וכנות, שכן אלו חשובות לקביעת המחיר ותנאי הכיסוי הביטוחי וכן למימוש הזכויות בפוליסה בעת תביעה. מסירת מידע כוזב עלולה להקטין את תגמולי הביטוח ואף למנוע אותם.

כיצד תובעים את חברת הביטוח?

גיליתם חלילה שדירתכם נפרצה או שפרצה בה שריפה? אם אתם מבוטחים באמצעות סוכן ביטוח, פנו אליו מיד לאחר קרות הנזק וקבלו ממנו הנחיות כיצד לנהוג. אם אתם מבוטחים בחברה ישירה לביטוח, פנו ודווחו מיד למוקד החברה וקבלו הנחיות. גם לחברות האחרות מוקדי שירות שניתן לפנות אליהם במידה והסוכן אינו עונה. מוקדים אלה פעילים בדרך כלל 24 שעות ביממה.

במקרה של פריצה, גניבה או אובדן, יש להודיע למשטרה ולהעביר לחברת הביטוח את האישור על הגשת התלונה.

בפני מבוטח שסורב בידי חברת הביטוח שלו עומדת תמיד האפשרות לתבוע אותה בבית המשפט. יש מקרים רבים בהם נטה בית המשפט לטובת המבוטח. כדאי להצטייד במומחים שיוכיחו את טענותיכם.

מה מקבל המבוטח כשהוכח נזק המכוסה בפוליסה?

קיימות שתי שיטות פיצוי נזקים:

שיטת השיפוי –  החזר כספי בגין נזק שנגרם לדירה או תכולתה. תגמולי הביטוח שישולמו יחושבו לפי שווי האובדן או הנזק ובכפוף לסכום הביטוח שנקוב בדף פרטי הביטוח ולמנגנון "ביטוח חסר".

שיטת הפיצוי – חברת הביטוח מזכה את הלקוח ברכוש חדש תמורת הישן שניזוק.

השיטה שתיושם היא השיטה שמפורטת בפוליסה במסגרת ההרחבות שרכשתם.

התיישנות

תקופת ההתיישנות הינה 3 שנים מיום קרות מקרה הביטוח וזאת בהתאם להוראות הדין.

תביעת שיבוב

לתשומת לב שוכרי דירות: צעיר שהתגורר בדירה שכורה בתל אביב, שכח לכבות את הסדין החשמלי לפני שיצא מביתו. בדירה פרצה שריפה שגרמה לנזק כבד. בעל הדירה היה מבוטח בביטוח מבנה וחברת הביטוח נשאה בהוצאות שיפוץ הדירה. ואולם, להפתעתו גילה הצעיר שאותה חברת ביטוח שלחה לו כתב תביעה במסגרת "תביעת שיבוב"  בגין רשלנות מצדו שגרמה לשריפה.

כדי להימנע ממצב כזה, על השוכר לבקש מבעל הנכס לצרף אותו כמבוטח בפוליסת ביטוח המבנה שלו, או להכניס לפוליסה סעיף שלפיו חברת הביטוח מוותרת על "זכות השיבוב" כלפי השוכרים. פתרון נוסף ופחות מקובל הוא שהשוכר מבטח את הנכס בעצמו.

מה קורה כשעוברים דירה?

ניתן להעביר את הכיסוי הביטוחי הקיים מהדירה הקודמת לדירה החדשה, תוך התאמת דמי הביטוח (הוספה או הפחתה) בהתאם לנתוני הדירה החדשה.

מותר לבטל פוליסה?

ניתן לבטל את הפוליסה של ביטוח דירה בכל עת באמצעות הודעה לחברת הביטוח, בדרך כלל בכתב (פקס). הביטול ייכנס לתוקף 21 ימים לאחר מסירת ההודעה. על חברת הביטוח להשיב לך בתוך 30 ימים את יתרת דמי הביטוח עבור התקופה שלא נוצלה.

יש לדעת, כי אי תשלום דמי ביטוח אינו מבטל את הפוליסה. כל עוד לא בוטלה הפוליסה, היא מחייבת את חברת הביטוח לספק כיסוי, ואת המבוטח – לשלם דמי ביטוח. אם חברת הביטוח מעוניינת לבטל את הפוליסה, עליה למסור לכם הודעה בדואר רשום. הביטול ייכנס לתוקף 21 יום לאחר קבלת ההודעה.

 הסתיימה תקופת הביטוח

הביטוח מסתיים (ביטוח דירה כבר לא בתוקף) במועד הנקוב בפוליסה. שימו לב – חברת הביטוח אינה רשאית לחדש את תקופת הביטוח בלא הסכמת המבוטח (למעט פוליסת מבנה ארוכת טווח לצורך משכנתא).

לסיכום – אם יש לכם ביטוח דירה או שאתם שוקלים לקנות ביטוח כזה, אנחנו מקווים שהמידע לעיל עזר לכם להבין קצת יותר טוב את הנושא ושתוכלו להשתמש בו לקראת חידוש הפוליסה או רכישת חדשה.

ארז כהן לשעבר יו"ר לשכת שמאי המקרקעין, מגיב הבוקר לרעידת האדמה שפקדה אתמול בערב את ישראל, וממליץ לממשלה לחייב מיגון בניינים ישנים.

"רעידת האדמה החזקה שפקדה את ישראל אתמול הייתה בבחינת מזל גדול", מעריך ארז כהן. "אם חלילה מרכז הרעידה היה בגוש דן ולא בסיני, אזי הייתה פגיעה משמעותית ביותר הן בנפש והן ברכוש. כידוע מידי כ- 100 שנה מתרחשת בארץ רעידת אדמה משמעותית ולכן, לפני שיהיה מאוחר מידי, שומה על הממשלה להכריז בהוראת שעה על חובה למגן ולשדרג את כל הבניינים הישנים הן במסגרת תמ"א 38 עדכנית והן באמצעים אחרים ולפני שיהיה מאוחר מידי", מסכם כהן.

אייל ירון, מנכ"ל חברת בית תרמי בתגובה לרעידת האדמה: "פיתרון החירום היחידי לטווח הקצר הינו בנייה מתקדמת הן באמצעות בתים תרמיים והן בשיטות אחרות. באמצעות בית תרמי, לדוגמא, ניתן יהיה תוך שנים ספורות לשדרג מאות אלפי בניינים שאינם עמידים כיום לרעידות אדמה. מדובר בקיצור משמעותי ביותר הן בזמן הבנייה, הן בתקורות והן בעמידות כנגד רעידות אדמה וטילים תלולי מסלול".

"הכתובת הינה על הקיר, צועקת ומהבהבת, ומוטב שמישהו שם למעלה יקרא אותה לפני שיהיה מאוחר מידי", מסכם ירון.

למדריך תמ"א 38

למדריך פינוי בינוי

ביהמ"ש אישר חלקית תביעה ייצוגית נגד חברות הביטוח. בתביעה הייצוגית נטען כי במקרה של הפסקת הביטוח במהלך חודש כלשהו, לאחר שפרמיית הביטוח בגין חודש זה נגבתה על ידי הנתבעות מראש, נמנעות כביכול הנתבעות מלהחזיר למבוטחים את החלק היחסי, העודף, של פרמיית הביטוח בגין אותו חודש. לחילופין, נטען כי במקרה שבוצע החזר – חברות הביטוח מחזירות, כביכול, את פרמיית הביטוח בערכים נומינליים בלבד.

התביעה הוגשה לבית המשפט המחוזי מרכז בפתח תקווה כנגד ארבע חברות ביטוח, ביניהן כלל ביטוח, מגדל ביטוח והראל ביטוח. בשבוע שעבר, ב-23 ביוני, אישר בית המשפט המחוזי מרכז-לוד באופן חלקי את ניהול התביעה כתובענה ייצוגית.

נגד הראל ביטוח אישר בית המשפט את ניהולה של התובענה כתובענה ייצוגית, אך ורק בנושא צירוף הפרשי הצמדה וריבית בעת השבת דמי הביטוח שנגבו בחודשים שלאחר חודש ביטול חוזה הביטוח או שלאחר קרות מקרה הביטוח. בקשת האישור נגד החברה נדחתה ביחס לכל יתר הטענות עליהן התבססה. בדיווח הראל ביטוח לבורסה נכתב: "הקבוצה שבשמה תנוהל התובענה הייצוגית הינה כל מי שהוא או שהיה מבוטח של אחת או יותר מן הנתבעות בפוליסת ביטוח למעט פוליסת ביטוח רכוש אשר ביטל חוזה ביטוח, או אשר פוליסת הביטוח שלו התבטלה עקב קרות מקרה הביטוח, עד יום 14 במרץ 2012 (מועד כניסתו לתוקף של תיקון מס' 2), ואשר נגבו ממנו דמי ביטוח בגין החודשים שלאחר חודש הביטול, והוחזרו לו בערכם הנומינלי ללא הפרשי הצמדה וריבית על פי חוק חוזה ביטוח".

הראל ביטוח בתגובה להחלטת בית המשפט: "להחלטה לא צפויה להיות השפעה מהותית על החברה או על הראל ביטוח".

כלל אחזקות בתגובה להחלטת בית המשפט: "החברה לומדת את החלטת בית המשפט"/

כנגד מגדל ביטוח, אושרה הבקשה ביחס לסעד של השבה של דמי ביטוח שנגבו בגין חודש הפסקת הכיסוי הביטוחי ביחס לחלק שלאחר המועד שבו הופסק הכיסוי הביטוחי וזאת במקרים בהם קיימת בפוליסה הוראה הקובעת כי הביטול ייכנס לתוקף באופן מיידי, וכן ביחס לתשלום הפרשי הצמדה וריבית לפי חוק חוזה הביטוח בגין דמי ביטוח שהוחזרו למבוטחים עקב ביטול הכיסוי הביטוחי בערך נומינאלי, והכל ביחס למבוטחים שביטלו את הפוליסה שלהם או קיבלו החזר דמי ביטוח בערך נומינאלי, בהתאמה, במהלך 7 שנים לפני מועד הגשת הבקשה (18 באפריל 2010) ועד ליום 14 במרץ 2012.

מגדל ביטוח: "החברה בוחנת את החלטת האישור אולם להערכתה לתובענה לא צפויה להיות השפעה מהותית על הדוחות הכספיים שלה". במגדל מציינים בנוסף כי בית המשפט הורה על החלפת התובע כנגד מגדל בתוך 60 ימים שכן אינו מחזיק בעילת תביעה כנגדה.

הכלכלנים לא מאמינים בתוכנית של משה כחלון, שר האוצר להילחם במחירי הדירות.

בלידר שוקי הון מעריכים כי "מחירי הדיור יעלו לקצב שנתי של 3% על רקע עלייה בכוח הקנייה של הציבור (עלייה בשכר בגין עדכון שכר מינימום ואבטלה נמוכה)". לידר מציינים בסקירתם כי המשק הישראלי יתקשה להגיע ל-3% צמיחה השנה. על פי יונתן כץ, הכלכלן המוביל בלידר ויתר הכלכלנים  גם ברבעון השני הצמיחה צפויה להיות ממותנת (סביב 2%) לאחר שיעור של 2.1% ברבעון ראשון. בלידר מוסיפים כי מסתמנת התמתנות בצריכה הפרטית (לפי מכירות ברשתות השיווק). יחד עם זאת, שוק העבודה מפגין עוצמה – מעט מפתיעה.

לידר מתייחסים בנוסף למדד המחירים לצרכן, ומעריכים כי השקל יוסף ב- 1.7% (מול הסל) מאז החלטת הריבית. לידר מציינים כי הייסוף החד בשקל בשבוע האחרון יתרום לירידה במחירי הדלקים בתחילת יולי. בשל הייסוף, אנו צופים מדדים נמוכים בחודשים יולי-אוגוסט לאחר 0.2% בחודש יוני. יונתן כץ וכלכלני לידר מציינים כי "תחזית האינפלציה שלנו (0.8%) עומדת על מחצית מהתחזית של בנק ישראל שעומדת על 1.6%.

כאמור, לידר מעריכים כי "מחירי הדיור יעלו לקצב שנתי של 3% (אולי מדובר בהנחה פסימית מדי) על רקע עלייה בכוח הקנייה של הציבור (עלייה בשכר בגין עדכון שכר מינימום ואבטלה נמוכה)".

"כבר עתה השקל יוסף ב-3% בסוף רבעון ב' לעומת רבעון א' (במונחי סל המטבעות), התפתחות אשר תומכת באינפלציה נמוכה. הלחץ לייסוף במשק צפוי להימשך על רקע העודף בחשבון השוטף. אנו מניחים יציבות במחירי הסחורות והנפט שנה קדימה. שורה של רפורמות יימשכו וילחצו את המחירים כלפי מטה, בפרט בתחום התקשורת, המזון ונסיעות לחו"ל. התגברות הרכישות באינטרנט ימשכו ללחוץ על המחירים של חלק מהמוצרים הסחירים כלפי מטה. מנגד, השכר במשק נמצא במגמת עלייה".

לידר לא לבד. גם פרופ' ליאו ליידרמן, הכלכלן הראשי של בנק הפועלים סבור שמחירי הדירות ימשיכו לעלות למרות העלאת המס על משקיעי נדל"ן. "העלאת המס על משקיעי נדל"ן אמנם צפויה לרסן במידה מסוימת  חלק מהביקושים לדיור, אך גם אחרי העלאת המס, שוק הדיור בישראל ימשיך להיות מאופיין בעודפי ביקוש לדירות  שתורמים לעלייה במחירי הדירות" – אמר לאחרונה ליידרמן והוסיף – "מחירי הדירות יעלו  בקצב שנתי של 5% למרות העלאת מס הרכישה האחרונה. הריבית הריאלית האפסית וההיצע המצומצם של דירות היו ונותרו הגורמים הדומיננטיים מבחינת התפתחות מחירי הדיור".

לאומי שוקי הון מפרסמים הבוקר סקירת מאקרו, ומעריכים כי "בנק ישראל יכול לשאוב אופטימיות מהעלייה בקצב עליית המדד המשולב והמשך העוצמה הניכרת בשוק העבודה".

דודי רזניק מלאומי שוקי הון כותב כי השינוי באופן העברת החלטת הריבית שנערכה בשבוע שעבר "תפס" את השוק בצורה מפתיעה, תוך שהשוק מגלה רגישות רבה להתבטאויות נגידת בנק ישראל בדבר ירידת הצורך בהפעלת כלים מוניטאריים לא קונבנציונאליים. "שיבוש" תקשורתי זה תרם לעליית תשואות חדה יחסית בשוקי הריביות (גבוהה גם ביחס לעולם) ולהתחזקות השקל ביחס לסל לשיא של כ – 14 שנה.

"להערכתנו תגובת השוק הייתה מעט מוגזמת", כותב רזניק. "מלכתחילה להערכתנו, וכפי שציינו במסגרת זו, כי הסיכוי להפעלת כלים לא קונבנציונאליים (ריבית שלילית ורכישת אג"ח למשל, בניגוד לרכישות מט"ח) הינו נמוך מאוד. לעומת זאת, הורדה נוספת של הריבית לאפס, בטווח הקצר, עדין "נמצאת על השולחן", על אף תחזית חטיבת המחקר של בנק ישראל המצביעה על יציבות בריבית, וזאת בעיקר לאור האפשרות להתחזקות נוספת של השקל. השוק אמץ השבוע את תוואי הריבית של בנק ישראל, אולם עדיין בחר להתעלם מתחזית האינפלציה שהציג הבנק, (הקרובה לתחזיתנו), ועדיין מגלם שיעור אינפלציה נמוך יחסית. בהקשר זה נציין את הסיכונים סביב תחזית בנק ישראל לריבית אשר כוללים גם אפשרות סבירה לכך שהריבית בסוף 2016 תהיה גבוהה במעט מן הרמה של 1.25% אשר מופיעה בתחזית חטיבת המחקר של הבנק".

כאמור, לאומי שוקי הון מעריכים כי "בנק ישראל יכול לשאוב אופטימיות מהעלייה בקצב עליית המדד המשולב והמשך העוצמה הניכרת בשוק העבודה הבאה לידי ביטוי בעלייה בשיעור ההשתתפות ובמספר המשרות המלאות בגילאי העבודה ה"עיקריים" (24 – 65)". לאומי מתייחסים לנתוני מאקרו נוספים, ומציינים כי הצמיחה השנה תמשיך להתבסס בעיקר על הצריכה הפרטית ופחות על הייצוא וההשקעות במשק. בטווח הארוך, העלאת הריבית בישראל, תהיה תלויה בתוואי הריבית בארה"ב – ככל שתוקדם כך ניתן לצפות לשינוי מגמה גם בריבית המקומית. בכל מקרה, תוואי העלאות הריבית עשוי להיות מתון והדרגתי בשנים הקרובות.

בנוסף מציינים לאומי, כי תשואות האג"ח הממשלתיות, ובעיקר הארוכות, בעולם ממשיכות לזחול כלפי מעלה. ביוון, משאל עם שייערך ב 5.7 צפוי להכריע לגבי עתיד המדינה בגוש האירו ולמתן לפחות זמנית את המשך עליית התשואות בעולם

מדד מלניק למצב המשק לא השתנה בחודש מאי 2015.

המדד שמחושב על פי מודל שפיתח פרופ' רפי מלניק מבטא בחודש מאי את בלימת שיעור הצמיחה של המשק.  בלימת גידול המדד נובעת בעיקר מעדכון כלפי מטה, שערך הלמ"ס בנתוני מדד הייצור התעשייתי. ככל הנראה, הייצור התעשייתי, המשקף את צד היצע המגזר העסקי, עודכן עקב ההשפעה הממתנת של חולשת הפעילות באירופה. פדיון ענפי המסחר והשירותים עלה, ומשקף עלייה של ביקושים מקומיים ובעיקר של הצריכה הפרטית. במדד היבוא, הכולל בעיקר יבוא תשומות לייצור מקומי אך גם מוצרי תצרוכת, ניכרת מגמת ירידה. מספר משרות השכירים במגזר העסקי ממשיך במגמת עלייה, המשקפת את צמיחת המשק ואת הביקוש הגדול לעובדים.

רכיבי מדד מאי כוללים: ירידה של 4.1% במדד הייצור התעשייתי בחודש אפריל, לאחר עלייה של 2.6% בחודש מרץ; עלייה של 0.5% במדד הפדיון של ענפי המסחר והשירותים בחודש אפריל, לאחר אי שינוי בחודש מרץ; ירידה של 2.4% במדד היבוא בחודש מאי, לאחר ירידה של 3.3% בחודש אפריל, ועלייה של 0.3% במספר משרות השכירים בסקטור העסקי בחודש מרץ, לאחר ירידה של 0.3% בחודש פברואר.

עמלות כרטיסי אשראי בחו"ל עולות!

עמלות כרטיסי האשראי בחו"ל עולות משמעותית החל מ-1 ביולי 2015. גם כך הן היו יקרות ומעכשיו עוד יותר.

העמלה על עסקה בחו"ל מורכבת משני חלקים: עמלה על ההמרה מהמטבע בו בוצעה העסקה לשקלים וכן עמלה הנגבית כאחוז מסך העסקה. כך ברוב החברות למעט בחברת כאל.

הפיצול לשני חלקים מקשה מאוד על חישוב עלות העסקה והשוואת מחירים בין הגופים השונים, ובין המוצרים השונים. בפיקוח על הבנקים ניסו לפשט את מבנה העלויות והכוונה היא שלא יהיה ניתן  לגבות עמלות על שער ההמרה ממט"ח לשקלים בעסקאות בכרטיסי אשראי שבוצעו במט"ח. על פי הוראת המפקח על הבנקים –  ההמרה תבוצע על פי שער יציג לשקלים, וחברות האשראי יוכלו לגבות עמלה רק כאחוז מהעסקה. אלא שהניסיון לפשט ולהגביל את העמלות לא באמת עזר. חברות  כרטיסי האשראי הודיעו על העלאת עמלות שימוש בחו"ל במקרים מסוימים אפילו פי 2.  העלאת העמלות תיכנס לתוקף החל מה-1 ביולי 2015.

והנה העמלות החדשות על שימוש בכרטיסי אשראי בחו"ל –

עסקה בדולר, באירו ובכל מטבע אחר – לאומי קארד היקרה ביותר עם עמלה בשיעור של 3% מהעסקה, כאל עם שיעור של 2.5% מהעסקה וישראכרט עם שיעור של 2.3% מהעסקה. ישראכרט היא הזולה ביותר, אבל על זה אפשר להגיד זול? לדעתנו לא!

עסקת משיכה בכספומט בחו"ל) – כאן לאומי קארד הזולה ביותר עם שיעור עמלה של 3% מהיקף העסקה. כאל עם עמלה בשיעור של 3.85%, וישראכרט עם שיעור עמלה של 3.9% – עמלות שערורייתיות, מישהו צריך לשים לזה סוף!

היקף העסקאות של ישראלים בחו"ל (בעיקר בחודשי הקיץ) מגיע לכ-20 מיליארד שקל, וצומח בשיעור של כ-20% בשנה. רוב העסקאות הן עסקאות רכישה דרך הכרטיס, וכ-10% הן עסקאות למשיכת כספים מכספומטים בחו"ל. תעשו חשבון ותראו שהעמלה שחברות כרטיסי האשראי גובות על עסקאות כאלו מסתכמת בכ-500-700 מיליון שקל.

הבנק הבינלאומי מציע ללקוחותיו פיקדון דולרי לכ-24 חודשים בתוספת מענק המותנה בעליית סל מניות מוגדר ובתנודות הסל על פני התקופה. הסל מורכב מהמניות המובילות מהסקטורים טכנולוגיה, תעשיה ופיננסים הנסחרות  ארה"ב – אפל, פייסבוק, היולט פאקרד, בנק אוף אמריקה, סיטיגרופ,  מאסטרקארד, ג'נרל אלקטריק, בואינג ומוסאיק.

הפיקדון המובנה (סטרקצ'ר) הוא דולרי למשך שנתיים וניתן לפתוח אותו עד ה-1 ביולי 2015.

מה התשואה שמקבלים ובאיזה תנאי?  ובכן, נקבע חסם עליון לכל מניה בשיעור של 40% מעל השער היסודי (שער הסגירה ביום 2.7.15). תקופת הבדיקה הינה בת 23 חודשים, החל מיום 3.7.15  ועד ליום 2.6.17, במהלכה ייבדק בכל יום שער הסגירה של כל מניה לעומת החסם העליון שלה.

ביצוע מניה (יחושב בנפרד לכל מניה), קיימות 2 אפשרויות:

1. במקרה שכל שערי הסגירה של המניה במהלך תקופת הבדיקה יהיו נמוכים מהחסם העליון, ביצוע המניה יחושב כשיעור השינוי בפועל בין השער היסודי לבין השער החדש מנקודה לנקודה (למען הסר ספק, יתכן ביצוע מניה שלילי אשר יקטין את שיעור שינוי הסל).
2. במקרה שבמהלך תקופת הבדיקה אחד או יותר משערי הסגירה של המניה יהיה שווה/גבוה מהחסם העליון, יוחלף ביצועה בפועל של המניה בשיעור קבוע של 6% לכל תקופת הפיקדון (ללא קשר לביצוע המניה בפועל בתום תקופה מנקודה לנקודה, בין אם שלילי או חיובי).

שיעור השינוי של סל המניות הינו ממוצע חשבוני של כל ביצועי המניות כפי שחושבו (ביצוע בפועל או "השיעור הקבוע").

תנאי המענק:

במידה ששיעור שינוי הסל כפי שפורט לעיל יהיה חיובי (גבוה מאפס) – הלקוח יזוכה במענק בשיעור של 60%  משיעור שינוי הסל. לפיכך המענק המקסימאלי האפשרי הינו עד 24% (לא כולל).

אם שיעור שינוי הסל כפי שפורט לעיל יהיה שלילי (נמוך מאפס)/ אפס – ייפרע הפיקדון בתום כ- 24 חודשים ללא מענק.

קרן הפיקדון מובטחת (דולרית).

לפרטים מלאים על הפיקדון המובנה

חוב בפיגור הוא חוב שבהגדרה הסיכוי לקבל אותו במלואו נמוך ולכן הבנקים גבו עליו ריבית גבוה במיוחד – משהו בסגנון, הסיכוי שלנו לגבות באופן מלא ירדו, לפחות נהנה מהריבית. יש לזה רציונל כלכלי – ככל שהסיכון גדול יותר כך הסיכוי גדול – הבנק לוקח זיכון הוא צריך תגמול/ סיכוי – משמע ריבית גבוה. אבל זה לא נכון כשמדובר בחוב בעייתי במיוחד, חוב שנכנס להליך של הוצאה לפועל, ואת זה הפיקוח על הבנקים משנה ובצדק.

דודו זקן, המפקח על הבנקים החליט לאחרונה לתת מתנה לבעלי החוב בפיגור. זקן שנמצא בשלהי הקדנציה שלו, החליט להגביל את ריבית הפיגורים ללקוחות שנגדם ננקטים הליכי גבייה בהוצאה לפועל. הגבלת הריבית היא תוצאה של תלונות רבות של חייבים.

המהלך הזה הוא במקביל למהלך גדול עוד יותר של ההוצאה לפועל שמקלה על החייבים. אך מהלך זה זוכה גם לביקורות, על רקע החשש שיותר חייבים ינצלו זאת להתחמק מחובותיהם. כיום יש כ-240 אלף תיקים חייבים בהוצאה לפועל.

המפקח על הבנקים קבע כי ריבית הפיגורים לא תעלה על השיעור המרבי של ריבית הנגבית על-ידי התאגיד הבנקאי בגין חריגה ממסגרת האשראי. כן קבע המפקח כי  בהסכם ההלוואה מול הלקוח יינתן גילוי ברור על  הנוסחה לחישוב ריבית הפיגורים בהלוואה.

בנוסף קבע המפקח כי תאגיד בנקאי לרבות חברת כרטיסי אשראי יקבע מדיניות לטיפול בחובות בפיגור, יעגן נהלים בקשר לחוב בפיגור, ויקים מערך מיוחד לטיפול בגביית החובות האלו. כן, נקבע כי הבנק (או חברת כרטיסי האשראי) יעמוד בקשר ישיר ושותף עם הלקוח ולא יסתפק בהפנייתו לעורכי הדין המטפלים בנושא הגבייה. הלקוח יוכל בכל עת לפנות לבנק ולקבל מידע בעניין החוב.

"אנו רואים חשיבות לטפל באופן שבו נגבים החובות מלקוחות שמסיבות שונות אינם עומדים בתנאי ההלוואות שניתנו להם, שכן ההוגנות והשקיפות נדרשות לא רק בעת מתן האשראי אלא גם בהליכי גביית חובות בנסיבות בהן הלקוח אינו עומד בהתחייבויותיו כסדרן", אמר דודו זקן, במקביל לפרסום ההוראות החדשות, והאמת שהוא מאוד צודק – אין סיבה שאנשים שלא מצליחים לשלם את חובם לבנק יעברו פתאום לטיפול מול עורכי דין, לא יקבלו שירות מהבנק שעד לא מזמן היה מעין "חבר" שלהם, והכי גרוע אין סיבה שדווקא כשמצבם הפיננסי הורע והם לא יכולים לשלם חובות אז הריבית על ההלוואות שלהם קופצת לשמיים. המהלך של זקן מבורך!

מה היקף האי סדרים בנגב קרמיקה? איך היה אפשר לעלות על אי הסדרים האלו בזמן אמת? ולמה חברות בנות של חברות ציבוריות לא מפרסמות דוחות כספיים (בשעה שחברות מוחזקות כן מפרסמות)?
הכלל הכי חשוב בניתוח דוחות כספיים הוא להיות סקפטי. לא כל מה שאתם רואים בדוחות הוא נכון – במקרים רבים, זו תוצאה של הנדסה פיננסית לגיטימית , במקרים אחרים זו תוצאה של הונאה. לא תמיד ניתן להעלות על הטריקים האלו (לרוב לא), אבל במקרים לא מעטים פזורים רמזים בדוחות הכספיים.
הכלל השני החשוב בניתוח דוחות, שהוא בעצם תולדה של הכלל הראשון – פשוט לזכור שאין קסמים. לא ייתכן שחברה בענף מסוים תדווח על רווח גולמי של 50% מההכנסות ואילו חברות אחרות בענף בקושי מגרדים את ה-30%, וזה מתבטא באופן מובהק יותר ברווחיות התפעולית – לא ייתכן שאותה חברה תדווח על רווחיות תפעולית של 15%, בשעה שכל החרות האחרות מאוזנות בקושי. נכון, המנהלים יספרו לכם סיפורים על יתרונות מיוחדים, על טכנולוגיה, על יעילות, על מקצועניות, על לקוחות נאמנים, אבל אל תשתכנעו כל כך מהר – צריך להיות קוסם כדי להרוויח משמעותית יותר מאחרים, והקסם פג מהר מאוד – רבעון אחד, אפשרי, שני רבעונים, אולי (בקושי), אבל כשה מתמשך זה תמרור אזהרה בדוחות.
ככל שהמרחק בין המרווחים של הפירמה למרווחים בענף, גדול יותר כך חוסר האמונה בדוחות הולך ועולה; ככל שהמרחק מתמשך יותר, האמונה בדוחות נפגעת יותר. אחרי הכל, בתעשיות תחרותיות (וכיום כמעט כל התעשייתיות תחרותיות) , אין יתרונות שמאפשרים רווחיות גבוה מאוד ביחס לחברות אחרות. לחברה אחת יש יתרון לגודל, היא אכן תנצל זאת לשיפור במרווחים שלה, אבל בכמה? אחוזים בודדים. לחברה אחרת, יש קשרים עם לקוחות והסכמים טובים מאשר לאחרות, בכמה היא תרוויח יותר? גם , מדובר באחוזים בודדים, כי הלקוחות, חשוב להבהיר – ממש לא פראיירים.
אז זו אמנם עכשיו חוכמה שבדיעבד, אבל אחרי שנחשפה לאחרונה ההונאה בדוחות של נגב קרמיקה והחברה האם, אפריקה תעשיות, אפשר לקבוע שהיו לכך רמזים עבים בדוחות הכספיים. נגב קרמיקה, הפועלת בייצור ושיווק אריחי קרמיקה, כלים סניטריים וברזים, היתה הבוננזה של אפריקה תעשיות, ולמרות התחרות הקשה הצליחה לייצר מחזור הולך וגדל ובמקביל רווחים הולכים וגדלים. נגב קרמיקה נמחקה מהמסחר בבורסה בשנת 2011 עם מיזוגה המלא לתוך אפריקה תעשיות. המנכ"ל שלה – אבי מוטולה, הפך להיות מנכ"ל אפריקה תעשיות, והחשדות הן שאחרי שהוא שיחק עם הדוחות של נגב קרמיקה, הוא עשה זאת גם בדוחות של אפריקה תעשיות עצמה שבנוסף לנגב קרמיקה פועלת בשוק הפלדה (ייצור ושיווק צינורות ופרופילים מפלדה). על פי הממצאים של הבודק ששכרה קבוצת אפריקה כדי להבין בעצם מה עוות בדוחות ועד כמה, התברר שמאי סדרים בהיקף של 14 מיליון שקל, צמחו האי סדרים ל-73 מיליון שקל, כשעיקר המחדל בדוחות של נגב קרמיקה בשנים 2011 עד 2014.
הדוח האחרון של נגב כחברה בורסאית היה הדוח לשנת 2011, והוא מציג חבר מרשימה, צומחת בשיעורים משמעותיים ומרוויחה המון. בשנת 2011 הסתכמו מכירות נגב על פי הדיווח אז בכמעט 700 מיליון שקל, לעומת 545 מיליון שקל בשנת 2010 ו-480 מיליון שקל בשנת 2009. מרשים, במיוחד הקפיצה ב-2011. הרווחים והרווחיות עלו, כאשר ב-2011 הסתכם הרווח התפעולי ב-69 מיליון שקל (9.9% מהמכירות), לעומת 41.4 מיליון בשנת 2010 (7.6% מהמכירות), ו-36 מיליון שקל בשנת 2009 (7.5% מהמכירות). השיפור חלחל לשורה התחתונה – רווח של 36 מיליון שקל, לעומת 27.3 בשנת 2010 ו-23.6 מיליון בשנת 2009. בדיעבד, מרגישים את עוצמת הקפיצה ב-2011 גם אבסולוטית וגם ביחסי הרווחיות (שיעור הרווח התפעולי), אבל השיפור הזה הגיע עם צרות במאזן.
יתרת הלקוחות בסוף שנת 2011 הסתכמה ב-192 מיליון שקל, לעומת 115 מיליון שקל בסוף שנת 2010 – גידול של 70%, וזה חריג – לא בגלל הגידול האבסולוטי, הוא בהחלט אפשרי, אלא גלל הגידול היחסי – ניתן לצפות שיתרת הלקוחות תזוז יחד עם סעיף המכירות. המכירות יגדלו ב-10%, צפוי שסעיף הלקוחות יגדל באזור הזה; המכירות גדלו פי 2 , צפוי שיתרת הלקוחות תגדל בערך פי 2. הציפיה הזו היא בהנחה שתנאי האשראי של הלקוחות לא השתנו דרמטית בין התקופות; ולהמחשה – אם חברה מוכרת בימי אשראי של 90 יום, אז בסוף השנה תהיה יתרת לקוחות מורכבת מכל הלקוחות שקנו ברבעון האחרון (כל המכירות ברבעון האחרון עדיין לא שולמו- עדיין לא עברו 90 ימים) , ואם המכירות שלה עלו פי 2 בשנה כולה וברבעון האחרון, אזי יתרת הלקוחות גם תגדל פי 2 כי היא הרי מבטאת את המכירות של הרבעון האחרון. אבל אם תנאי האשראי של הלקוחות שופרו (נניח ל-180 יום), אזי יתרת הלקוחות תבטא מכירות של חצי שנה ולא של רבעון, כלומר הגידול בהם יהיה גבוה משמעותית מפי 2. ברגע שהגידול בפועל ביתרת הלקוחות עולה על הגידול במכירות הרי שתנאי האשראי שניתנו ללקוחות השתפרו, או שיש בעיה כלשהי ביתרת הלקוחות, ובעיקר לקוחות שלא משלמים בזמן ויתרתם נגררת לאורך התקופה. ברגע שזו התוצאה, עולה חשש גדול לניפוח הכנסות דרך דחיפת סחורה או בדרכים אחרות, זה תמרור אזהרה מהבהב, וככל שהפער בין השינוי במכירות לשינוי בלקוחות גדול יותר כך התמרור מהבהב יותר.
בנגב ב-2011 היה פער גדול – 70% בלקוחות מול 28% בהכנסות. אלא שאז זה כנראה לא עניין איש, הדוחות האלו היו דוחות של חברה שגם כך נמחקה, אז מה זה משנה מה הנתונים שלה, אפריקה תעשיות הפכה אז לבעלת השליטה המלאה. וכמה שיישמע מוזר, דווקא הרחקתה מהבורסה, הגדילה את הסיכויים לעיוותים בדוחות – חברת אפריה תעשיות החברה האם, לא פרסמה את הדוחות של נגב קרמיקה עצמה, כי אין חובה כזו – לא צריך לפרסם דוחות של חברות בנות (וחברות מאוחדות בכלל), מהטעם שהם בכל מקרה נכללות במספרים של החברה האם. אבל זה אבסורד – דווקא דוחות של חברות כלולות/ מוחזקות (ולא נשלטות) מצורפים במלואם, והבקרה עליהן גדולה ורחבה יותר.
דווקא כשדוחות נגב הפכו למוסתרים, התחילו אי הסדרים.
זאת רק ההתחלה, המשך בשבועות הבאים…

חוברת הביטוח איילון מסרה כי  היא התקשרה בהסכם עם מודלים קרנות נאמנות בע"מ  להעברת קרנות הנאמנות הבאות: KZIי (4D) מניות גלובלית (מספר קרן: 5115845) וכן KZI אג"ח (1B)(!) (מספר קרן: 5108022) שהיו בניהול מודלים לניהול שלה עצמה. העברת הקרנות תושלם ביום 01/07/2015.

על רקע האמור, החל מיום 01/07/2015 ישמש מנהל הקרן כמנהל הקרן של הקרנות וזאת במקום מודלים.  יוער כי במקביל לדיווח זה מדווח מנהל הקרן אודות כך שהתקשר בהסכם עם יועץ השקעות ומתן שירותי ייעוץ השקעות לקרנות במועד בו יועברו לניהולו של מנהל הקרן.

יועץ ניהול הקרנות יהיה  קיי.זי.איי. ניהול השקעות אשר יעמיד יועץ ההשקעות שירותי ייעוץ השקעות שיינתנו בידי מר ארז זלצמן או עובד אחר כפי שיוסכם בין הצדדים. ייעוץ ההשקעות לקרנות יכלול, בין השאר: ייעוץ לגבי ניהול תיקי ההשקעות לרבות ניתוחים פיננסיים, ניתוחי מיקרו ומאקרו, ניתוחי אפיקי השקעה, הערכות השקעה, אנליזות וכן המלצות רכישה ו/או מכירה לגבי ני"ע מסוימים.

יצויין כי ליועץ ההשקעות לא יהיה שיקול דעת כלשהו בנוגע לקבלת החלטות הנוגעות למכירה או קניה של ניירות ערך או לניהול תיק ההשקעות של הקרנות ומנהל הקרן ינהל את תיק ההשקעות של הקרנות באופן בלעדי ועצמאי ויועץ ההשקעות ועובדיו לא ישתתפו ולא יהיו מעורבים בניהול תיק ההשקעות של הקרנות.