מעודכן ל-07/2022

השוויון שנרשם לאחרונה בין הדולר לאירו הוא רק ההתחלה, והאירו ימשיך להיחלש לעומת הדולר. כך מעריך רונן מנחם, הכלכלן הראשי של בנק מזרחי טפחות.

לדבריו, שער החליפין הממוצע של הדולר-אירו עומד מתחילת החודש על 1.028 בלבד, לאחר שעמד על 1.134 בחודש פברואר ו-1.182 לפני שנה.

במהלך 12 החודשים האחרונים פוחת המטבע האירופי המשותף ב-13% כנגד השטר הירוק.

האירו הושק בתחילת ינואר 1999 לפי שער של 1.17 דולר ארה"ב לאירו אחד, אך בשנתיים הראשונות נחלש מאוד עד כדי 0.83 דולר לאירו אחד באוקטובר 2000.

מאז הכפיל האירו את ערכו והגיע עד לכ-1.6 דולר לאירו ביולי 2008 (עם פרוץ משבר הסאב פריים בארה"ב).

אולם, עד דצמבר 2016 פוחת האירו שוב וירד ל-1.05 דולר לאירו, אך לא יותר מכך.

אתמול ירד האירו כדי 1.0004 דולר בטרם התאושש ל-1.0036 ורמתו הנוכחית היא הנמוכה ביותר זה 20 שנה כמעט.

לדברי מנחם, הידרדרות האירו היא תוצאה של מספר כוחות רבי עוצמה הפועלים יחדיו.

בראש ובראשונה, המלחמה באוקראינה, שבקרב המדינות המפותחות השלכותיה הכלכליות על אירופה ועל גוש האירו הן הכבדות ביותר.

זאת גם לנוכח העובדה שמנהיגי היבשת הם בין מובילי החרם נגד השכנה ממזרח.

המלחמה גורמת לאינפלציה באירופה לעלות במהירות רבה ותיאלץ את הבנק המרכזי של אירופה להעלות, החודש, את הריבית בעד חצי אחוז, למרות שהשתדל מאוד להימנע מכך.

כמו כן, כלכלת היבשת עלולה לרשום תוצאות חלשות יותר מאילו של ארצות הברית ככל שההסלמה הביטחונית תימשך (עד כה זה לא קרה) והדבר יפעל לטובת המטבע האמריקאי.

כוח נוסף הפועל בעוצמה לרעת האירו – העלאות מוקדמות וחדות  (front-loading) הביאו את הריבית בארצות הברית ל-1.75%, בעוד הריבית בגוש האירו עדיין עומדת על 0 אחוז.

במבט לחודשים הקרובים, נראה כי הפער בין שתי הריביות עוד יגדל, מה שגורם לדולר להיות אטרקטיבי יותר ויותר כנגד האירו.

גורם שלישי הוא שנאת הסיכון, המאפיינת את שוקי ההון מתחילת המלחמה. כפועל יוצא גדל הביקוש לדולר, הנחשב מטבע חוף מבטחים מסורתי לתקופות כאלו, על חשבון מטבעות אחרים, לרבות האירו והיין היפני. זה גם היה אחד הבלמים לעלייה המהירה של תשואות הפדיון על אג"ח ממשלת ארה"ב כשהריבית שם החלה לעלות.

לבסוף, היבשת עדיין מלקקת את פצעי התנתקותה של בריטניה מהאיחוד האירופי והקשיים המתגלעים מעת לעת בהסכמים הכלכליים והאחרים בין שני הצדדים. אך לאחרונה ביקש ראש ממשלתה המתפטר של בריטניה לשנות חלק מהם לטובת מדינתו.

לכל אלו יש להוסיף כי טרם פרצה המלחמה הייתה כלכלת היבשת בשלבים מוקדמים בלבד של היציאה מהשלכות הקורונה והסגרים.

הבנק המרכזי של אירופה פועל במציאות מעט מורכבת יותר מזו של הפד האמריקאי. עליו להקפיד שמדינות הפריפריה, שהתמודדו עם משברי חוב קשים מתחילת העשור, לא יסבלו מהעלאות הריבית בגלל שתשואות הפדיון על איגרות החוב של ממשלותיהן תזנקנה והן שוב תתקשינה לגייס חוב.

בשל הנסיבות הללו, ייתכן בהחלט כי היחלשות האירו כנגד הדולר תימשך, אם כי לזמן קצר עשוי הרף הסימבולי של 1-1 לבחון את המגמה.

עם זאת, אם יימצא בכל זאת פתרון קרוב לסוגיית אוקראינה, הדבר עשוי לקזז חלק מהפיחות האחרון של האירו.

כמו כן, פיחות האירו עשוי לסייע ליצואניות היבשת ולתת להן יתרון על פני מתחרותיהן מארה"ב, שמתמודדות עם תיסוף הדולר, המייקר את מוצריהן בחו"ל.

לתקופה הקרובה, התרחיש הבסיסי הוא להמשך פיחות האירו, אך לנוכח הרמה הנמוכה שהגיע אליה וריבוי הגורמים הפועלים בו זמנית, התנודתיות תהיה גבוהה מהרגיל.