לבנק ישראל יש כמה סיבות טובות להוריד את קצב העלאות הריבית. על כן ההערכה היא שבישיבתו ב-21 בנובמבר יסתפק בנק ישראל בהעלאת ריבית של 0.5%, ולא 0.75%. כך מעריכים כלכלני בית ההשקעות מיטב בראשות הכלכלן הראשי אלכס זבז'ינסקי.

ואלה הסיבות שמונים במיטב:

• מאז החלטת הריבית הקודמת, התחזיות לצמיחה בכלכלה העולמית המשיכו לרדת די מהר.
• לפי דברי הנגיד לאחרונה, הוא העריך שהמשק הישראלי בדרך להאטה. סביר שזה יבוא לידי ביטוי בהחלטה.
• יחד עם זאת, העלייה בשיעור האבטלה שנרשמה לאחרונה כנראה משקפת סטייה סטטיסטית ועדיין לא הרעה בשוק העבודה. בנתוני דורשי העבודה של שירות התעסוקה, שבדרך כלל מתואמים עם מספר המובטלים בסקר הלמ"ס, לא נרשמה שום עלייה בחודשים האחרונים, כולל באוקטובר.
• מצד אחד, האינפלציה בישראל ממשיכה לעלות, כולל אינפלציית הליבה. אולם, המשך העלייה בסביבת האינפלציה נובע בעיקר מעלייה בסעיף הדיור, בסעיף הנסיעות לחו"ל ובסעיף החזקת רכב לא כולל הדלק. תרומה של כל יתר הסעיפים במדד המחירים לאינפלציה הכללית אף ירדה בחודשים האחרונים. שלושת הסעיפים הללו בעלי משקל מצטבר של כ-37% במדד, אך תרמו קרוב ל-60% מהאינפלציה הכוללת בשנה האחרונה (3.0% מתוך 5.1%). אולם, לא נדרשת עליית ריבית חדה כדי לבלום עליית מחירים בסעיפים הללו:
  • ההתייקרות החדה של הנסיעות לחו"ל (עלייה של 30% בשנה האחרונה שתרמה לאינפלציה השנתית 0.6%) בסיכוי גבוה קשורה ליציאה מהמגפה ולפיחות השקל ולא בהכרח תחזור על עצמה בשנה הקרובה.
  • גם העלייה החדה במחירי הרכבים (9%) בשנה האחרונה ובסעיפים הנלווים (ביטוח וטיפול ברכבים), שתרמו יחד לאינפלציה השנתית כ-0.85%, צפויה להתמתן  בעקבות ההקלה בשרשרת ההספקה ועלייה בעלויות המימון שיובילו לירידה בביקוש לרכבים.
  • עליית ריבית לא מתאימה משתי סיבות לקירור מחירי השכירות שנמדדים בסעף הדיור של מדד המחירים. ראשית, חלק מהעלייה בסעיף הדיור קשור לגל העלייה לישראל שהיה השנה. מתחילת השנה הגיעו לישראל כ-58 אלף עולים או כ-30 אלף משפחות. תוספת ביקוש ל-30 אלף דירות להשכרה מהווה זעזוע משמעותי לשוק הדיור בישראל שבקושי מוסיף 50-60 אלף דירות חדשות בשנה כדי לספק ביקוש טבעי. עליית ריבית לא מסוגלת לפתור את הבעיה.

הסיבה השנייה והחשובה ביותר, שעליית ריבית דווקא גורמת לעלייה במחירי השכירות עקב השפעתה על ירידה ברכישות דירות ומעבר ביקושים משוק הדירות בבעלות לשוק השכירות. מסקנה זו נתמכת בממצאים מחקריים.

• בנק ישראל הביע בפעמים הקודמות דאגה מפני התרחבות סביבת האינפלציה ליותר ויותר סעיפים. הסימנים מראים שיתכן ותהליך ההתרחבות מתחיל להתהפך. משקל הסעיפים במדד המחירים (לא כולל סעיף הדיור) שהמחירים שלהם עלו ב-12 החודשים האחרונים (בממוצע) עבר מעלייה לירידה. לעומת זאת, משקל הסעיפים שירדו עבר מירידה לעלייה.
• ציפיות האינפלציה בכל הטווחים, כולל הקצרים, נמצאות בתחום היעד. בסקר הערכת המגמות בעסקים ובסקר אמון הצרכנים ציפיות האינפלציה כבר התחילו לרדת.
• מחירי הדירות בבעלות ממשיכים לעלות. אולם, כל האינדיקאטורים מצביעים ששוק הדיור מתקרר. עצירה בעליית מחירי הדירות זה רק עניין של זמן. בשוק הדיור תמיד יש פיגור בין השינויים במספר העסקאות לבין השינוי במחירים. בארה"ב המעבר מעלייה לירידה בקצב מכירות הדירות קדם בכ-9-12 חודשים להיפוך מגמה במחירי הדירות באוגוסט 2022.

• התמסורת ממדיניות מוניטארית מצמצמת לפעילות כלכלית בשוק המקומי הפעם עשויה להיות גבוהה יותר בישראל מאשר במדינות האחרות. הגידול באשראי למגזר הפרטי (המגזר העסקי ומשקי הבית) בישראל מתחילת הקורונה היה כמעט הגבוה ביותר בעולם.
• במיוחד גדל האשראי בתחומים הרגישים ביותר לעליית ריבית. האשראי העסקי בתחום הבינוי ופעילויות הנדל"ן בבנקים גדל בתקופת הקורונה בקצב שיא של יותר מ-50% ומשקלו מסך האשראי העסקי עלה מ-25% ל-30%.

במגזר הצרכני, לא רק סכומי וכמויות המשכנתאות גדלו בקצב גבוה מאוד. מלבד זאת, משקל משקי הבית שלקחו משכנתא עם החזר מהכנסה גבוה מ-30% זינק מתחילת הקורונה מכ-30% לכמעט 50%.

לפיכך, עליית ריבית חזקה עלולה להוביל במהירות להרעה במצב הפיננסי של עסקים ומשקי בית רבים, נתון שצריך להילקח בחשבון ע"י בנק ישראל.

• בסקר הערכת המגמות בעסקים כבר באה לידי ביטוי הקשחת תנאי אשראי הבנקאי לחברות. מדוחות החברות הפיננסיות שפורסמו לאחרונה ניתן היה ללמוד גם על עלייה בחובות בעייתיים בקרב משקי הבית.
• שער החליפין של השקל לא צריך להיות שיקול משמעותי בהחלטת ריבית של בנק ישראל. השקל כעת לא מושפע כמעט מהריבית, אלא מהתנהגות של שוק המניות האמריקאי.
• כפי שאמר הנגיד במסיבת העיתונאים אחרי החלטת הריבית הקודמת, בנק ישראל רואה את הריבית הנוכחית כמרסנת. זה אכן מורגש כבר בפעילות המשק, כאשר ההשפעה על האינפלציה צפויה לבוא בפיגור.  בהתאם לכך, בנק ישראל יכול להוריד קצב עליית ריבית לכ-0.5%.
• הריביות העתידיות ל-3 חודשים בתקופות שונות בשנה הקרובה שמגלמות ציפיות לשינויים בריבית בנק ישראל די התכנסו לכ-3.7%, מה שמשקף עצירה בעליית ריבית של בנק ישראל ברמה של כ-3.5%-3.75%.

הריבית באירופה תמשיך לעלות בקצב מהיר

באשר למצב בעולם מעריכים כלכלני מיטב כי באירופה הבנק המרכזי ימשיך להעלות את הריבית בקצב מהיר. לדבריהם, באירופה ובבריטניה האינפלציה ממשיכה לעלות. האינפלציה בבריטניה עלתה ל-11.1% ,מעל התחזיות.  באירופה הקצב השנתי של מדד מחירי המוצרים ללא מוצרי האנרגיה המשיך לעלות. הסימן המעט מעודד היה אי שינוי בקצב העלייה של מדד השירותים.

עוד לדבריהם, המעבר הצפוי להובלה בקצב עליית הריבית מה-FED ל-ECB צפוי לתמוך בהתחזקות האירו. גם הפוזיציה בחוזים העתידיים תומכת מאוד במטבע האירופאי.

לגבי ארה"ב אומרים במיטב כי התמתנות האינפלציה באה לידי ביטוי במדד המחירים ליצרן שמראה סימני ירידה בקצב השנתי בכל המדינות העיקריות. הקצב השנתי של מדד מחירי היבוא בארה"ב ירד בחדות וצפוי למשוך גם את האינפלציה הכללית.

איתות חשוב לגבי כיוון האינפלציה האמריקאית התקבל מציפיות האינפלציה של העסקים בסקר ה-FED שירדו בחודש נובמבר. סקר זה חשוב במיוחד כי העסקים נשאלים לא לגבי האינפלציה הכללית, אלא אודות לשינוי צפוי במחיר של המוצר או השירות שהם מוכרים, דבר שהם אמורים להכיר היטב.

העסקים נשאלים בסקר גם לגבי הגורמים שדוחפים אותם לשנות מחירים. הגורמים שהשפיעו בעיקר על הירידה בציפיות שלהם קשורים להתמתנות בהתייקרות עלויות העבודה ועלויות אחרות ובמיוחד בירידה במכירות. כלומר, הירידה בצפי של העסקים לעליית מחירים נובעת גם בגורמים מצד ההיצע וגם מצד הביקוש.