ההרעה בנתונים בארה"ב מתגברת. עם זאת, שוק העבודה בארה"ב סיפק אומנם נתונים סותרים אבל גם האינדיקטורים שלו מראים כי ההרעה בו תורגש בחודשים הקרובים. על כן הפד לא צריך להמשיך להעלות ריבית, והמשך של המהלך המרסן עלול להיות מוגזם ולהגדיל את הסיכון לנחיתה קשה לא הכרחית. כך מעריכים כלכלני בית ההשקעות מיטב בראשות הכלכלן הראשי אלכס זבז'ינסקי.
באשר לישראל אומרים כלכלני מיטב כי סקר הערכת המגמות בעסקים של הלמ"ס משקף שבחודש דצמבר מאזני הנטו למצב הכלכלי של החברות המשיכו להיות חיוביים ויציבים, אך ניתן לזהות סימני חולשה במספר תחומים. גם כאן שוק העבודה עדיין די חזק, אבל גם בו רואים השפעה של ההאטה בפעילות. על כן סבורים במיטב כי אם לא יהיו הפתעות משמעותיות בנתוני האינפלציה, עליית הריבית צפויה להסתיים ברמה של 3.75%-4%, כפי שרמז גם בנק ישראל.
מדוע בחר בנק ישראל כבר בשלב זה לרמוז שעליית ריבית קרובה לסיום, למרות שקצב האינפלציה עוד צפוי לעלות בחודשיים הקרובים?
- השפעת הריבית מתרחשת בפיגור. במחזורי עליית ריבית מאז 1996 הריבית אף פעם לא נעצרה אחרי השיא באינפלציה, אלא במרחק של בין 1-4 חודשים לפני השיא. לפיכך, המקרה הנוכחי לא חריג.
- מלבד עליית ריבית, בנק ישראל מבצע למעשה צמצום כמותי (QT) ע"י ספיגת הנזילות באמצעות הנפקת המק"מים. הוא הגדיל את הנפקות המק"מים בכ-30 מיליארד שקל לחודש (מ-17 מיליארד שקל בספטמבר ל-48 מיליארד בדצמבר). ספיגה חודשית של 30 מיליארד שקל שקולה ל-1.8% תמ"ג. לצורך ההשוואה, ספיגת הנזילות בארה"ב באמצעות צמצום מאזן ה-FED בקצב של 90 מיליארד דולר בחודש מהווה רק כ-0.4% מהתמ"ג האמריקאי.
- נוסיף גם את ההשפעה על השווקים של פדיון חוב נטו בסך של כ-50 מיליארד קל ע"י הממשלה בשנה האחרונה (הזרמת נזילות לשוק) לעומת גיוס נטו צפוי של 50-60 מיליארד שקל שצפוי השנה.
- בישראל ההשפעה המרסנת של עליית ריבית חזקה יותר ממדינות רבות בגלל שבישראל יש הרבה הלוואות בריבית משתנה, כולל המשכנתאות וההלוואות הצרכניות והעסקיות.
כבר ברבעון השלישי הכנסות הבנקים מריבית (סך תשלומי ריבית של כלל הלווים) הסתכמו בכ-19 מיליארד שקל, גדלו בכ-60% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. בהתאם לקצב העלאות הריבית ניתן להעריך שהוצאות ריבית של לקוחות הבנקים ב-2023 יהיו גבוהות בכ-40 מיליארד שקל לעומת ב-2022, שווי ערך של כ-2.5% תמ"ג. נציין שחלק לא מבוטל של האשראי בריבית משתנה נמצא מחוץ למערכת הבנקאית.
כמובן שמנגד, משקי הבית נהנים מעליית ריבית בפיקדונות, במק"מים ובקרנות הכספיות. אולם, לא בטוח עד כמה רווחים אלה תורמים לצמיחה, כאשר תשלומי הריבית השוטפים על ההלוואות כמעט בוודאות גורעים מהביקושים.