מדד מרץ שעמד על 0.4% וגילם קצב אינפלציה שנתי של 5% מצטרף לשורה של סימנים שמאותתים על היחלשות של האינפלציה, כך מעריכים כלכלני בית ההשקעות מיטב באשות הכלכלן הראשי אלכס זבז'ינסקי. בהתאם לזאת, תחזית האינפלציה של כלכלני מיטב ל-12 החודשים הבאים ירדה ל-2.6%.  הסיכון העיקרי לאינפלציה מגיע להערכתם מכיוון הפיחות בשקל.

לדבריהם,

• כמו בעולם, גם בישראל ניכרת ירידה של מדד המחירים ליצרן.
• מדד מחירי הדירות בבעלות שבשיא עלה בקצב שנתי של 20%, ירד כעת ל- 12.7%. מחירי הדירות החדשות ירדו כבר חמישה חודשים ברצף. ללא העסקאות בסבסוד הממשלתי הירידות בדירות חדשות הסתכמו בארבעת החודשים האחרונים ב-5.9%.
• חל מהפך גם במכוניות המשומשות שלראשונה בגל ההתייקרויות אחרי הקורונה מחיריהם ירדו במרץ ב-1.1%. מחירי המכוניות החדשות לא עלו בחודשיים האחרונים.
• סעיף הדיור עלה בחודש מרץ ב-0.6%. הקצב השנתי עומד על 6.7%, דומה לשלושת החודשים האחרונים. לאחרונה מופיעות ידיעות ששכר דירה התחיל לרדת, בעיקר בדירות יוקרה. ניתן לזהות התמתנות בקצב העלייה של שכר דירה בחוזי שכירות חדשים. קצב העלייה השנתי ירד ל-7.2% במרץ לעומת 8.2% בחודש דצמבר.

במיטב צופים כי מדד חודש אפריל יעלה ב-0.4%. הוא יושפע מהמשך התייקרות במחירי המזון כולל הפירות והירקות, מעלייה בסעיף הדיור ומהתייקרות בסעיף התחבורה. מנגד, צפויה הוזלת מחירי החשמל והמשקאות הממותקים בעקבות ביטול המס. מדד חודש מאי צפוי לעלות ב-0.6%. מלבד העלייה במזון כולל הפירות והירקות והתייקרות של סעיף הדיור, צפויה עלייה עונתית חדה במחירי ההלבשה.

ההודעה של מודי'ס: הסקר של סטארט-אפ ניישן יותר חשוב

באשר להורדת תחזית הדירוג של ישראל שעליו הכריזה חברת הדירוג Moody's, אומרים כלכלני מיטב כי  למעשה, השוק הפיננסי הישראלי כבר "הוריד" את הדירוג עוד קודם. מתחילת השנה:

• שוק המניות בישראל השיג תשואת חסר של כמעט 12% לעומת MSCI World.
• תל בונד שקלי הציג תת ביצוע של כ- 3.5% ביחס למדד האג"ח בדירוג השקעה בארה"ב. גם מדד האג"ח הממשלתיות הציג ביצוע חסר דומה לעומת המדד המקביל בארה"ב.
• השקל היה בין המטבעות החלשים ביותר בעולם ונחלש בכ-5.5% מול סל המטבעות.
• באג"ח הדולריות של ישראל נרשמה עלייה במרווח ביחס לאג"ח המקבילה האמריקאית בכ-0.2%-0.3%.
• פרמיית ה- CDS של ישראל ל-10 שנים עלתה מכ-60 נ.ב. לכ-90 נ.ב.

השווקים בישראל כבר לא חוששים רק מהרפורמה המשפטית, אלא גם מההרעה המתפתחת במצב הכלכלי. הרי השפעותיה הרחבות של הרפורמה רק העצימו את הסיכונים לצמיחה בישראל שהיו עוד קודם. סיכונים אלה נובעים מהמשבר בתחום ההיי טק בעולם ומעליית ריבית חדה על רקע גידול באשראי בשנתיים האחרונות שבישראל שהיה כמעט המהיר יותר בהשוואה למדינות האחרות.

 סקר שערכה חברת סטארט-אפ ניישן סנטרל  (Start-Up Nation Central) בקרב 1142 בכירים המייצגים 873 חברות טכנולוגיה חשף ש- 84% מהמשקיעים צופים השפעה שלילית של החקיקה על חברות הפורטפוליו שלהן, ו-80% מהסטארט-אפים צופים השפעה שלילית על החברות שלהם. 69% מהבכירים בחברות הרב-לאומיות בישראל חוששים כי לחקיקה תהיה השפעה שלילית על פעילותן בארץ.

תוצאות הסקר חשובות לדעתנו אף יותר מההודעה של Moody's כי פעילות חברות הטכנולוגיה בישראל מרכזית לצמיחה ומהווה מנוע הצמיחה העיקרי של המשק. אם החקיקה תפגע בתעשייה זו, הצמיחה במשק הישראלי תרד משמעותית. פעילות ענף ההי טק משפיע ישירות על הצמיחה דרך יצוא שירותי הטכנולוגיה והשקעות בחברות. ההשפעה העקיפה על הצמיחה עוברת בערוצי הצריכה הפרטית, השקעות בענף הבנייה והכנסות המדינה מהמיסים שמייצר הענף.

ארה"ב: המשך האטה הדרגתית בארה"ב, לא הידרדרות

באשר לעולם אומרים כלכלני מיטב כי הנתונים הכלכליים והסקרים השונים אינם מעידים לעת עתה על התדרדרות מהירה בפעילות הכלכלית בארה"ב, אלא על המשך האטה הדרגתית. נראה, שגם המשבר בבנקים שהתרחש לפני כחודש לא גרם לצלקת עמוקה. מדד הסנטימנט של העסקים הקטנים בארה"ב לא ירד במרץ. גם סנטימנט הצרכנים לא נפגע. בסקר סנטימנט הצרכנים שנערך ע"י ה-FED בניו יורק לא נרשמה עלייה בסיכון לאבד עבודה או לא לעמוד בהחזר הלוואה.  מדד סנטימנט הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן עלה באפריל.

המכירות הקמעונאיות אומנם ירדו בחודשיים האחרונים, אך צריכים לזכור שבחודש ינואר הם עלו בשיעור חריג במיוחד של 3.1%, כך שהקצב השנתי שלהן נותר יחסית יציב. המכירות הקמעונאיות (Control Group) צמחו ברבעון הראשון ב-2.2%, השיעור הגבוה ביותר מאז הרבעון השני של  2021. נתוני הייצור התעשייתי, תחום שסובל מחולשה גדולה, ממשיכים לשדר ירידה בפעילות, אך לא התדרדרות נוספת. לפי Atlanta Fed GDPNow GDP Forecast, הצמיחה בארה"ב ברבעון הראשון תעמוד על כ-2.5%.

הנתונים גם לא מעידים על הרעה משמעותית בתנאי האשראי. הציון שנתנו לתנאי אשראי העסקים הקטנים בסקר החודשי אומנם הורע במרץ, אך לא לרמות חריגות. בסקר סנטימנט הצרכנים של ה-FED בניו יורק עלה רק במעט הקושי בנגישות לאשראי.

מנתוני האשראי השבועיים בבנקים האמריקאים ניתן ללמוד שמאז המשבר ב-SVB ב-8/3 הבנקים הקטנים אכן הורידו הצעה האשראי. בחודש שקדם לאירוע ב-SVB, הבנקים הקטנים הגדילו כמות האשראי בכ-20 מיליארד דולר. לעומת זאת, בחודש לאחר האירוע ירדה הכמות ב-33 מיליארד דולר. מנגד, הבנקים הגדולים, שמתחילת השנה דווקא הקטינו כמות האשראי במאזנים, מאז האירוע ב-SVB הגדילו תיק האשראי די בחדות בכ-50 מיליארד דולר. הירידה באשראי בבנקים הקטנים הייתה בעיקר בהלוואות לעסקים.

כפי הנראה, המשבר אכן גרם להקטנת היצע באשראי לעסקים ע"י הבנקים הקטנים. המגזר שנמצא בסיכון מיוחד מהתפתחויות הללו הם העסקים בתחום נדל"ן מניב למשרדים. לראיה, מאז המשבר ב-SVB מדד המניות של חברות ה-REIT בתחום נדל"ן משרדי ירד בכ-19%, לעומת ירידה של כ-12% במדד הבנקים.

האינפלציה לא ממש יורדת, הפד יעלה ריבית ב-0.25%

באשר לאינפלציה בארה"ב, אומרים כלכלני מיטב כי קצב האינפלציה השנתי ירד בחודש מרץ ב-1% ל-5%. להערכתם, זאת לא הבשורה שצריכה לשכנע את הבנק המרכזי שהוא מנצח בקרב על האינפלציה. הירידה הייתה בעיקר במחירי האנרגיה שירדו ב-3.5%. קצב אינפלציית הליבה עלה ל-5.6% ובארבעת החודשים האחרונים הוא נותר כמעט ללא שינוי. השינוי המשמעותי באינפלציית הליבה יחול עם השינוי בכיוון של מחירי השכירות שהקצב השנתי שלהם ממשיך בינתיים לעלות.

לעומת זאת, מדד המחירים ליצרן ומדד מחירי היבוא מצביעים בבירור על הירידה באינפלציה של המוצרים. להערכת כלכלני מיטב, ירידתם לא תמנע מה-FED להעלות ריבית ב-0.25% בפגישתו הקרובה בתחילת מאי. ה-FED ממוקד בעיקר במחירי השירותים ובמצבו של שוק העבודה. לראיה, המילה "services inflation" מופיעה שלוש פעמים בכל שלושת הפרוטוקולים האחרונים של ישיבת הריבית ואפילו לא פעם אחת בפרוטוקולים הקודמים.

האינפלציה הנמוכה בארה"ב בעשור לפני הקורונה הייתה מורכבת מאינפלציה של מחירי השירותים (כ-70% מסך ההוצאות על הצריכה) שנעה בין 2%-3% בשנה ואינפלציית המוצרים (ללא אנרגיה ומזון) שהייתה רוב הזמן שלילית.

אחת הסיבות המרכזיות לאינפלציה הנמוכה של המוצרים היה היבוא הזול מסין. מדד מחירי היבוא מסין לארה"ב עלה מאז  2017 רק בכ-3.8%, לעומת עלייה של כ-15% במחירי היבוא ממקסיקו, של כ-17% מאירופה וכ-35% מקנדה (מדד מחירי היבוא מקנדה מושפע בעיקר ממחירי הנפט) (תרשים 15). אולם, לאחרונה חל שינוי משמעותי ונדמה בלתי הפיך בהיקף היבוא מסין.

עד שנת 2020 מתוך ארבעת המדינות היבואניות הגדולות לארה"ב (סין, מקסיקו, אירופה וקנדה) היבוא מסין תפס משקל הרבה יותר גבוה מכל יתר השחקניות. אולם, משקלו התחיל לקטון עוד בשנת 2019 וממש צנח בשנה האחרונה.

ירידה במשקלה של סין ביבוא לארה"ב תקשה להגיע לאינפלציה שלילית של המוצרים. במקביל, גם לא בטוח שאינפלציית השירותים תישאר בגבולות של 2%-3%, כפי שהיה לפני הקורונה, בגלל השינויים המבניים בשוק העבודה. בסביבה זו יהיה קשה ל-FED להגיע ליעד אינפלציה של 2%.