הסימנים שמעידים על התקררות בשוק הדיור מתגברים וצפויים להגביר את הביקושים לדירות להשכרה. כך מעריכים כלכלני בית ההשקעות מיטב בראשות הכלכלן הראשי אלכס זבז'ינסקי. לדבריהם, גודל המשכנתא הממוצעת חצה בחודש יולי לראשונה רף של מיליון שקל, אך מספר המשכנתאות היה נמוך בכ-4% לעומת יולי 2021 לאחר גידול בקצב שנתי של כ-30% במספר המשכנתאות שהיה עד לפני חצי שנה.

נקבע שיא גם בגובה ההחזר החודשי הממוצע שהגיע ביולי ל-5200 שקל, עלייה של כ-17% או כ-760 שקל בשנה האחרונה. גם היחס בין גובה ההחזר הממוצע לשכר הממוצע במשק עלה לשיא. עלייה בגובה ההחזר קרתה בגלל עלייה בגודל המשכנתא ובגובה הריבית ולמרות שתקופת המשכנתא הממוצעת המשיכה להתארך ועלתה לאחרונה מעל 24 שנים.

ההחזר הממוצע גבוה כעת בכאלף שקל מעל שכר דירה ממוצע, מצב שלא קרה בעבר. גם זה צפוי לקרר ביקושים בשוק הדירות בבעלות, להגביר ביקושים לדירות להשכרה ולתמוך בעלייה בסעיף הדיור במדד המחירים.

יתרון יחסי בשוק המניות הישראלי

בינתיים, אומרים במיטב, שוק המניות הישראלי משקף יתרון יחסי. לדבריהם, סיבות טכניות וכלכליות מגבירות את היתרון הזה:

1. בשנתיים האחרונות חל גידול חד בהשקעות של המשקיעים הזרים בבורסה בת"א. רק ברבעון השני השקיעו הזרים כ-2.1 מיליארד דולר בשוק המניות. בסה"כ, בארבעת הרבעונים האחרונים הם השקיעו כ-5.3 מיליארד דולר, שיא של כל הזמנים.
2. הקשר ההפוך בין שער החליפין של השקל ביחס לדולר לבין שוק המניות האמריקאי הולך ומתעצם. אם לפני שנתיים, על כל עלייה של 1% ב-S&P 500 השקל היה מתחזק בכ-0.2% בממוצע, היום היחס הגיע לכ-0.4%. במצב זה קשה להשיג תשואה עודפת בשוק המניות האמריקאי בלי לגדר מטבע. אולם, הגידור עולה כסף ומציב את השוק המקומי בעמדת פתיחה עדיפה. כמובן ששיקולי נזילות ומגוון אפשרויות השקעה בחו"ל עדיין מעניקים יתרון משמעותי לשווקים בחו"ל.
3. המשק הישראלי צומח בקצב המהיר כמעט מכל המדינות. עובדה זו בוודאי סייעה לשוק המניות הישראלי להשיג בשנה האחרונה את התשואה הגבוהה ביותר מקרב השווקים המפותחים. בינתיים, לא נראה שהכלכלה המקומית מראה סימנים משמעותיים של האטה בפעילות, מה שצפוי להמשיך ולתמוך בשוק המניות.

הכלכלה העולמית ממשיכה להיחלש

לעומת זאת, אומרים במיטב, הכלכלה העולמית ממשיכה להיחלש. לדבריהם, מדדי מנהלי הרכש המוקדמים (PMI) לחודש אוגוסט הצביעו על הרעה נרחבת בפעילות:

• מדדי מנהלי הרכש בתעשייה בארה"ב וביפן עדיין גבוהים מ-50, אך המשיכו לרדת. באירופה המדד נותר יציב, אבל הוא נמוך מ-50.
• הירידה במגזר השירותים הקיפה את כל האזורים, כאשר בארה"ב המדד ירד ל-44.1, הרמה הנמוכה מאז אפריל 2020. לא ברור מהי הסיבה להיחלשות כל כך חדה במגזר השירותים. נציין שכבר בחודש יולי נוצר פער גדול מאוד בין מדד ה-PMI במגזר השירותים בארה"ב לבין מדד ISM באותו המגזר שמתפרסם ע"י ארגון מנהלי הרכש האמריקאי שעמד על 56.7.
• הסקרים, כגון מדד מנהלי הרכש, מציגים תמונה שלילית יותר מהנתונים בפועל. מדד סחר החוץ בעולם משקף רמה גבוהה מאוד של היקף המסחר בסחורות בחודש יוני. גם מדדי הייצור התעשייתי במדינות השונות (במיוחד בישראל), למעט ביפן, לא מצביעים על היחלשות בפעילות.

הנתונים בארה"ב סבירים

• סקרי ה-FED הצביעו על עלייה בכוונת החברות לבצע השקעות בחצי השנה הקרובה לאחר ירידה שהייתה בחודשים האחרונים. הנתונים של רכישות מוצרי השקעה בפועל ע"י החברות המשיכו לצמוח בקצב מהיר. צריכים רק לקחת בחשבון שרכישות מוצרי השקעה נמדדים בערכים נומינאליים ומשקפים גם עליית מחירים.
• ממשיכים להופיע סימני הקלה באינפלציה – מדד סנטימנט הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן השתפר תוך ירידה בציפיות האינפלציה. בפרט, חלה התייצבות ואף שיפור קל בתנאי רכישה שקשורים למחירי המכירה של הבתים והמכוניות.
• מדדי המחירים PCE המועדפים ע"י ה-FED רשמו ירידה, בפרט מדד הליבה ל-4.6% לעומת השיא של 5.3% אליו הגיע בפברואר.

 לאן הולכת ריבית הפד?

המשקיעים אהבו מאוד את האמירה "Don't fight the FED" בתקופות בהם הבנק המרכזי קנה אג"ח והחזיק ריבית אפסית. הם נהנו מעליות בשוק המניות, למרות הטענות שהן מתרחשות רק בזכות ה-FED.

לאחרונה המשקיעים "התהפכו" והתחילו להילחם ב-FED שמנהל מדיניות מרסנת די באגרסיביות. "המלחמה" ב-FED גובה מהמשקיעים מחירים, אך הם ממשיכים להתעקש. גם היום השווקים עדיין מגלמים שה-FED לא יממש את המדיניות עליה הצהיר הנגיד האמריקאי בנאום המצופה ביום שישי.

הם מעריכים, על פי החוזים על הריבית, שריבית ה-FED תגיע לכ-3.8% ברבעון הראשון של 2023 ומשם תתחיל לרדת עד לכ-3.5% בסוף 2023. תסריט זה אומנם יותר מציאותי מההערכה מלפני חודש כשהחוזים היו מגלמים עליית ריבית עד ל-3.3% בסוף השנה וירידה לאורך כל 2023. אולם, הוא עדיין לא משקף תרחיש מרכזי סביר, אלא התפתחות שיכולה לקרות בהסתברות יחסית נמוכה.

הניסיון ההיסטורי, הכוונות המוצהרות של כל חברי הוועדה המוניטארית והעומד בראשה והנתונים הכלכליים שאף השתפרו לאחרונה ונותנים אור ירוק להמשך עליית ריבית, אומרים שבתרחיש סביר הריבית תצטרך להגיע לפחות לרמות של 4%-5%.

התרחיש שמגולם כעת בשוק הריביות יכול אומנם להתממש, אך הוא מבשר רעות לשוק המניות. רק האטה חריפה בכלכלה יכולה לגרום ל-FED להוריד ריבית בשנה הבאה וגם זה בתנאי שיעד האינפלציה יושג.

 לא רואים רואים מיתון ברווחי החברות האמריקאיות

אם בוחנים את המצב הכלכלי בארה"ב ושוק המניות האמריקאי לפי רווחיות של כלל החברות בארה"ב,  המצב הרבה יותר טוב ממה שנוהגים לתאר אותו.

רווחי סך החברות האמריקאיות המשיכו לצמוח בשיעור מהיר ברבעון השני למרות צמיחה שלילית בתמ"ג. סך הרווחים של החברות האמריקאיות היו גבוהים ברבעון השני בכ-40% לעומת הרמה שהייתה צפויה להיות אלמלא המגפה.

ככל הנראה, הסיבה העיקרית לעלייה ברווחיות החברות קשורה ליכולת החברות להעלות מחירים. אומנם בשנה האחרונה הקשר בין רווחיות החברות לשינוי במדד המחירים ליצרן השתבש, אך לאורך העשור האחרון השינויים במדד המחירים ליצרן תאמו בדיוק רב את השינויים ברווחיות חברות. זה אומר שהחברות לא רק מצליחות לגלגל התייקרויות על הלקוחות שלהם, אלא גם מרוויחות יותר בסביבה של עליית מחירים. מצב זה מקשה עוד יותר על ה-FED להשיג שליטה על האינפלציה. זינוק ברווחיות החברות ניתן להסביר גם בהתייעלות אודות לירידה במצבת העובדים בתקופת הקורונה ושימוש מוגבר בטכנולוגיה.

הרווחיות הגבוהה של החברות שוללת למעשה טיעון שהכלכלה האמריקאית נמצאת במיתון. מאז מלחמת העולם השנייה באף מיתון המשקל של סך הרווחים המקומיים של החברות האמריקאיות בתמ"ג המשיך לעלות, כפי שמתרחש כעת.