משקיעים מגיבים בחיוב לרכישה חוזרת (Buy Back) של איגרות חוב על ידי חברות, תגובה שמתחילה ביום הרכישה ונמשכת במועד הדיווח הפורמלי על הרכישה לציבור ואף מספר ימי מסחר לאחר-מכן. כך עולה ממחקר שערכו פרופ' אבי וואהל מאוניברסיטת תל-אביב וד"ר נדב שטינברג מבנק ישראל. (השקעה באג"ח – כל מה שרציתם לדעת)
רכישות חוזרות של איגרות חוב על-ידי החברות שהנפיקו אותן הן תופעה נפוצה בעולם ובישראל; רכישות חוזרות בפועל של איגרות חוב בשוק על-ידי חברות ציבוריות בישראל הסתכמו ביותר מ-7 מיליארד שקל בשנים 2008-2020, או כ-5% משווי האג"ח בתחילת התקופה. חברות נוטות לרכוש את איגרות החוב שלהן לאחר ירידה במחירן, לדוגמא בתקופות משבר, כגון משבר הקורונה.
החוקרים השתמשו בנתונים מפורטים על כל רכישה חוזרת בפועל של איגרות חוב על-ידי החברות הציבוריות בישראל בשנים 2008-2020 – 5,588 אירועים של רכישה חוזרת של איגרות חוב על-ידי 199 חברות. הנתונים כוללים את מועד הרכישה ומועד הדיווח עליה לציבור, כמו-גם את המאפיינים של כל איגרת חוב. כדי לבחון אם רכישות חוזרות של איגרות חוב מובילות לשינוי במחירי האיגרות הנרכשות, מעל ומעבר לצפוי, החוקרים השתמשו באמידה אקונומטרית המפקחת על כל המאפיינים הרלוונטיים של איגרות החוב. הם השתמשו בנתונים יומיים על כל איגרות החוב הקונצרניות בישראל בשנים 2008-2020 כדי לבחון את ההשפעה של רכישות חוזרות על השינוי במחיר של איגרות החוב הנרכשות, מעל ומעבר למה שמוסבר על-ידי מאפייני האיגרת, החברה והתאריך הנבחן.
על פי הממצאים, חברות נוטות לרכוש חזרה את איגרות החוב שלהן לאחר ימים שבהם מחירן יורד. החוקרים מצאו תשואה עודפת של 0.15% ביום שבו ביצעה החברה את הרכישה החוזרת ותשואה עודפת של עוד 0.15% ביום שבו היא דיווחה עליה לציבור (בדרך-כלל למחרת הרכישה). התגובה לרכישה החוזרת נמשכת גם בימים שלאחר הדיווח ומתבטאת בתשואה עודפת של עוד כ-1% במצטבר בחמשת הימים שלאחר הדיווח לציבור על הרכישה.
החוקרים השתמשו במדגם הגדול של הרכישות החוזרות כדי לזהות מאפיינים של הרכישה החוזרת, של איגרות החוב ושל החברות הרוכשות המשפיעים על תגובת המשקיעים לרכישה החוזרת. הם מצאו שבמרבית המקרים החברות אינן מכריזות מבעוד-מועד על תוכנית לרכישה חוזרת של איגרות חוב, אבל כאשר הן כן בוחרות לעשות זאת השוק מגיב בחיוב לעצם ההודעה על תוכנית הרכישה ואם וכאשר החברה אכן רוכשת איגרות חוב במסגרת התוכנית, תגובת השוק לרכישה בפועל מהירה יותר ביחס לרכישות אד-הוק. בנוסף, התגובה של המשקיעים לרכישה החוזרת חזקה יותר כאשר מדובר ברכישה חוזרת של איגרות חוב הסובלות מדירוג אשראי נמוך יחסית ('אג"ח זבל').
לבסוף, החוקרים מצאו שאנשי פנים בחברות (בעל השליטה ובכירים בחברה) נוטים לרכוש מניות של החברות בחודשים שלפני ביצוע רכישה חוזרת של איגרות החוב; רכישת מניות על-ידי אנשי פנים בחברה בחודשים שלפני הרכישה החוזרת של איגרות החוב מובילה בתורה לתגובה חיובית יותר של מחירי איגרות החוב לרכישה החוזרת. יחדיו, הממצאים הללו מרמזים לכך שרכישה חוזרת של איגרות חוב מהווה אינדיקציה לכך שלהנהלת החברה יש אינפורמציה חיובית על מצב החברה שאינה משתקפת במלואה במחירי איגרות החוב.