הרהורי בורסה    

נגב קרמיקה – ככה שיחקו המנהלים בדוחות הכספיים

כמה תרמה הקטנת ההפרשה בנגב לשורה התחתונה? איך רשמה החברה עסקאות כפולות, ומהם המהלכים הבעייתיים הנוספים שהגדילו את הרווח?
המספרים המעוותים בדוחות הכספיים של אפריקה תעשיות ובדוחות החברה הבת – נגב קרמיקה, היו צריכים להציק רגע לפני שאפריקה תעשיות השתלטה באופן מלא על נגב קרמיקה ומחקה את מניותיה מהמסחר בבורסה. ראינו כאן בשבוע שעבר איך יתרת הלקוחות בנגב קרמיקה גדלה פי כמה יותר מהמכירות. זה לא מצב טבעי, צריכה להיות התאמה בין המגמות בסעיפים האלו. זה אמנם קורה פה ושם, אבל צריכה להיות לזה סיבה באמת טובה, אחרת זה עשוי ללמד על נתק בין הספרים לבין המציאות.
השנים בהם היו העיוותים/ ההונאות הגדולות ביותר בדוחות היו, על פי הבודקים המקצועיים 2011 עד 2014, ברוב התקופה הזו הדוחות המלאים של נגב לא היו חשופים. היא הספיקה לדווח את תוצאות 2011 ומניותיה נמחקו ואיתם חובותיה לפרסם דוחות. נכון, אפריקה תעשיות חברה נסחרת והיא מפרסמת דוחות ואיתם מידע על נגב קרמיקה, אבל זה לא אותו דבר – דוחות של נגב בנפרד היו עשויים להצביע על העיוות בזמן אמת, והיו אולי מונעים מראש חלק מההונאות בקבוצה – מי ישחק במספרים בדוחות אם הדוחות מפורסמים החוצה?
היקף ההונאה/ העיוות בדוחות של הקבוצה מסתכם על פי ממצאי הבדיקה ב-73 מיליון שקל (החשיפה הראשונה היתה 14 מיליון שקל) וחלק משמעותי ממנה מיוחס לבעיות בסעיפי הלקוחות – "אגף החשבות של חברת האם של החברה ביצע בחינה של יתרות הלקוחות הרשומות בספרי נגב. לצורך כך, נערך פילוח של יתרות הלקוחות בחובה ובזכות בחברות קבוצת נגב השונות, לפי סוגי לקוחות: קבלנים, קבלנים זעירים, סוחרים ולקוחות פרטיים, כתוב בהודעת אפריקה תעשיות על ממצאי חקירת המקרה – "במהלך הבדיקה התברר, כי חברות קבוצת נגב ניהלו דוחות גיול עבור לקוחות מסוג קבלנים וסוחרים בלבד, ולא עשו כן ביחס לקבלנים זעירים ולקוחות פרטיים. כמו כן התברר, כי לא מתבצעות פעולות מעקב וגבייה שוטפות ביחס לחובות סוחרים ולקוחות פרטיים. לגבי לקוחות פרטיים, נמצאו יתרות חובה ללא תנועה בסכומים מהותיים ולגביהם נערכה בדיקה עם מנהלי החנויות השונים וגורמים נוספים. בעקבות בדיקה זו, הוחלט על מחיקה/ רישום הוצאה/ הקטנת הכנסה, בסכום של 12.6 מיליון שקל".
מה שבעצם אומר הבודק שלא היתה באופן שוטף בדיקה של לקוחות מסוימים (לקוחות שהם קבלנים זעירים ולקוחות פרטיים) על מנת לבחון את ההפרשה לחובות מסופקים, ואת יכולת תשלום חובם. מהקבוצה הזו (קבלנים קטנים ולקוחו פרטיים) מתברר שהיו לא מעטים שלא שילמו את חובם לחברה, כך שבסה"כ יתרת הלקוחות התה מנופחת בהיקף של 12.6 מיליון שקל. סכום זה נמחק במקביל לבדיקה.
הבעיה כאן מבטאת הפרשה לא נאותה, אבל בעיה לא פחות גדולה היא ניפוח הכנסות מול יתרת לקוחות. מסתבר, על פי ממצאי החקירה, שהחברה מכרה במקרים מסוימים פעמיים. כלומר, במקביל למכירה האמיתית, דווח על העסקה שוב, רק כדי לרשום הכנסות גדולות יותר. נשמע תמוה, אבל זו המציאות שעולה מדוח הבדיקה – "ככלל, חברות קבוצת נגב העוסקות בשיווק מוצרי גמר לעיצוב הבית מכירות בהכנסה ממכירת מוצרים עם המשלוח ללקוח. לכל לקוח חדש נפתחת הזמנה במערכת ההזמנות, בדרך כלל לאחר ביצוע מלוא התשלום (לאו דווקא במזומן, לרבות באמצעות אמצעי תשלום כגון שיקים דחויים, כרטיס אשראי וכד'), אלא אם כן מאושרת ללקוח מסגרת אשראי, כאשר זו מאושרת לרוב רק ללקוחות עסקיים, כגון קבלנים או סוחרים בשונה מהנהוג לגבי לקוחות פרטיים. כעקרון, ניתן להפיק ללקוח חשבונית עבור רכישת מוצרים רק לאחר שנסרקה למערכת תעודת משלוח מאושרת. בתהליך העבודה הרגיל מערכות נגב חוסמות הפקת חשבונית רכישה כל עוד לא נקלטה תעודת משלוח מאושרת, והיא מופקת לאחר אספקה מלאה של ההזמנה….
"מבדיקת הבודק החיצוני עולה, כי במהלך השנים ועד לתום שנת 2014 הופקו על ידי חברה בת של נגב חשבוניות פיננסיות ללקוחות פרטיים שונים אשר השפעתן על ההון המיוחס לבעלים של החברה ליום 31 בדצמבר 2014 הסתכמה בסכום כולל של 14 מיליון שקל".
מדובר על חשבוניות פיקטיביות. חשבוניות שהגדילו את ההכנסות, ולא רק זה אלא שלא השפיעו כלל על ההוצאות (הרי לא סופקה בגינן סחורה) , ומכאן שהרווח על עסקאות פיקטיביות כאלו היה ענק – כל ההכנסה (המדומה) חלחלה לשורת הרווח. הבודק חושד שיתרת הלקוחות הגדולה (בעקבות ניפוח ההכנסות) התאפשרה מכיוון שהחברה פתחה ללקוחות אלו מסגרת אשראי.
ושוב ניתן ללמוד עד כמה חשוב סעיף הלקוחות והמגמה שלו ביחס לסעיף המכירות. המהלך הזה של מכירות פיקטיביות, מגדיל את המכירות בתקופה מסוימת, אבל מגדיל את הלקוחות כל הזמן – יש תמיד (מרגע העסקה) יתרת לקוחות מדומה. התוצאה הזו מתבטאת גם ביחס שנקרא ימי לקוחות שמודד את האשראי הממוצע שניתן ללקוחות החברה ( הנוסחא – לקוחות חלקי מכירות כפול ימים בתקופה). היחס הזה, באם נעשו עסקאות פיקטיביות גבוה אבסולוטית ויחסית לחברות אחרות בענף וליחס בחברה עצמה בתקופות קודמות. ברגע שיש בסעיף הלקוחות חוב אבוד/ חוב מדומה, אז היתרה גדולה מהנורמל, וזה משפיע על יחס ימי אשראי הלקוחות שכאשר נרשמת בו עלייה מדובר גם בסוג של תמרור אזהרה (במיוחד עם זה העלייה חריגה ביחס לעבר וביחס לחברות בענף).
עד כאן כבר מצטברות ההונאות/ העיוותים ל-27 מיליון שקל, אבל זה כאמור לא סוף העניין. על פי ממצאי החקירה עולה חשד כי החברה רשמה ערך מלאי גבוה יותר (כדי לשפר את הרווח); הקדימה את ההכנסות במקרים מסוימים (כדי לעמוד ביעדי ההכנסות והרווח), רשמה רכוש קבוע במסגרת מלאי (כדי להתחמק מרישום הוצאת פחת ולשפר את הרווח), נמנעה ממחיקת מלאי פגום/ שבור (כדי לא לרשום הוצאה, ולא לפגוע ברווח). כמו כן, היו טעויות ברישום עסקאות בין חברות בקבוצה, רישום מוקדם מדי של הכנסות/ הכרה ליברלית בהכנסות, רישום הוצאות בחסר ועוד. מכלול הסעיפים האלו על פי החשדות, נועד למטרה אחת בלבד – שיפור הדוחות הכספיים.