מה היקף האי סדרים בנגב קרמיקה? איך היה אפשר לעלות על אי הסדרים האלו בזמן אמת? ולמה חברות בנות של חברות ציבוריות לא מפרסמות דוחות כספיים (בשעה שחברות מוחזקות כן מפרסמות)?
הכלל הכי חשוב בניתוח דוחות כספיים הוא להיות סקפטי. לא כל מה שאתם רואים בדוחות הוא נכון – במקרים רבים, זו תוצאה של הנדסה פיננסית לגיטימית , במקרים אחרים זו תוצאה של הונאה. לא תמיד ניתן להעלות על הטריקים האלו (לרוב לא), אבל במקרים לא מעטים פזורים רמזים בדוחות הכספיים.
הכלל השני החשוב בניתוח דוחות, שהוא בעצם תולדה של הכלל הראשון – פשוט לזכור שאין קסמים. לא ייתכן שחברה בענף מסוים תדווח על רווח גולמי של 50% מההכנסות ואילו חברות אחרות בענף בקושי מגרדים את ה-30%, וזה מתבטא באופן מובהק יותר ברווחיות התפעולית – לא ייתכן שאותה חברה תדווח על רווחיות תפעולית של 15%, בשעה שכל החרות האחרות מאוזנות בקושי. נכון, המנהלים יספרו לכם סיפורים על יתרונות מיוחדים, על טכנולוגיה, על יעילות, על מקצועניות, על לקוחות נאמנים, אבל אל תשתכנעו כל כך מהר – צריך להיות קוסם כדי להרוויח משמעותית יותר מאחרים, והקסם פג מהר מאוד – רבעון אחד, אפשרי, שני רבעונים, אולי (בקושי), אבל כשה מתמשך זה תמרור אזהרה בדוחות.
ככל שהמרחק בין המרווחים של הפירמה למרווחים בענף, גדול יותר כך חוסר האמונה בדוחות הולך ועולה; ככל שהמרחק מתמשך יותר, האמונה בדוחות נפגעת יותר. אחרי הכל, בתעשיות תחרותיות (וכיום כמעט כל התעשייתיות תחרותיות) , אין יתרונות שמאפשרים רווחיות גבוה מאוד ביחס לחברות אחרות. לחברה אחת יש יתרון לגודל, היא אכן תנצל זאת לשיפור במרווחים שלה, אבל בכמה? אחוזים בודדים. לחברה אחרת, יש קשרים עם לקוחות והסכמים טובים מאשר לאחרות, בכמה היא תרוויח יותר? גם , מדובר באחוזים בודדים, כי הלקוחות, חשוב להבהיר – ממש לא פראיירים.
אז זו אמנם עכשיו חוכמה שבדיעבד, אבל אחרי שנחשפה לאחרונה ההונאה בדוחות של נגב קרמיקה והחברה האם, אפריקה תעשיות, אפשר לקבוע שהיו לכך רמזים עבים בדוחות הכספיים. נגב קרמיקה, הפועלת בייצור ושיווק אריחי קרמיקה, כלים סניטריים וברזים, היתה הבוננזה של אפריקה תעשיות, ולמרות התחרות הקשה הצליחה לייצר מחזור הולך וגדל ובמקביל רווחים הולכים וגדלים. נגב קרמיקה נמחקה מהמסחר בבורסה בשנת 2011 עם מיזוגה המלא לתוך אפריקה תעשיות. המנכ"ל שלה – אבי מוטולה, הפך להיות מנכ"ל אפריקה תעשיות, והחשדות הן שאחרי שהוא שיחק עם הדוחות של נגב קרמיקה, הוא עשה זאת גם בדוחות של אפריקה תעשיות עצמה שבנוסף לנגב קרמיקה פועלת בשוק הפלדה (ייצור ושיווק צינורות ופרופילים מפלדה). על פי הממצאים של הבודק ששכרה קבוצת אפריקה כדי להבין בעצם מה עוות בדוחות ועד כמה, התברר שמאי סדרים בהיקף של 14 מיליון שקל, צמחו האי סדרים ל-73 מיליון שקל, כשעיקר המחדל בדוחות של נגב קרמיקה בשנים 2011 עד 2014.
הדוח האחרון של נגב כחברה בורסאית היה הדוח לשנת 2011, והוא מציג חבר מרשימה, צומחת בשיעורים משמעותיים ומרוויחה המון. בשנת 2011 הסתכמו מכירות נגב על פי הדיווח אז בכמעט 700 מיליון שקל, לעומת 545 מיליון שקל בשנת 2010 ו-480 מיליון שקל בשנת 2009. מרשים, במיוחד הקפיצה ב-2011. הרווחים והרווחיות עלו, כאשר ב-2011 הסתכם הרווח התפעולי ב-69 מיליון שקל (9.9% מהמכירות), לעומת 41.4 מיליון בשנת 2010 (7.6% מהמכירות), ו-36 מיליון שקל בשנת 2009 (7.5% מהמכירות). השיפור חלחל לשורה התחתונה – רווח של 36 מיליון שקל, לעומת 27.3 בשנת 2010 ו-23.6 מיליון בשנת 2009. בדיעבד, מרגישים את עוצמת הקפיצה ב-2011 גם אבסולוטית וגם ביחסי הרווחיות (שיעור הרווח התפעולי), אבל השיפור הזה הגיע עם צרות במאזן.
יתרת הלקוחות בסוף שנת 2011 הסתכמה ב-192 מיליון שקל, לעומת 115 מיליון שקל בסוף שנת 2010 – גידול של 70%, וזה חריג – לא בגלל הגידול האבסולוטי, הוא בהחלט אפשרי, אלא גלל הגידול היחסי – ניתן לצפות שיתרת הלקוחות תזוז יחד עם סעיף המכירות. המכירות יגדלו ב-10%, צפוי שסעיף הלקוחות יגדל באזור הזה; המכירות גדלו פי 2 , צפוי שיתרת הלקוחות תגדל בערך פי 2. הציפיה הזו היא בהנחה שתנאי האשראי של הלקוחות לא השתנו דרמטית בין התקופות; ולהמחשה – אם חברה מוכרת בימי אשראי של 90 יום, אז בסוף השנה תהיה יתרת לקוחות מורכבת מכל הלקוחות שקנו ברבעון האחרון (כל המכירות ברבעון האחרון עדיין לא שולמו- עדיין לא עברו 90 ימים) , ואם המכירות שלה עלו פי 2 בשנה כולה וברבעון האחרון, אזי יתרת הלקוחות גם תגדל פי 2 כי היא הרי מבטאת את המכירות של הרבעון האחרון. אבל אם תנאי האשראי של הלקוחות שופרו (נניח ל-180 יום), אזי יתרת הלקוחות תבטא מכירות של חצי שנה ולא של רבעון, כלומר הגידול בהם יהיה גבוה משמעותית מפי 2. ברגע שהגידול בפועל ביתרת הלקוחות עולה על הגידול במכירות הרי שתנאי האשראי שניתנו ללקוחות השתפרו, או שיש בעיה כלשהי ביתרת הלקוחות, ובעיקר לקוחות שלא משלמים בזמן ויתרתם נגררת לאורך התקופה. ברגע שזו התוצאה, עולה חשש גדול לניפוח הכנסות דרך דחיפת סחורה או בדרכים אחרות, זה תמרור אזהרה מהבהב, וככל שהפער בין השינוי במכירות לשינוי בלקוחות גדול יותר כך התמרור מהבהב יותר.
בנגב ב-2011 היה פער גדול – 70% בלקוחות מול 28% בהכנסות. אלא שאז זה כנראה לא עניין איש, הדוחות האלו היו דוחות של חברה שגם כך נמחקה, אז מה זה משנה מה הנתונים שלה, אפריקה תעשיות הפכה אז לבעלת השליטה המלאה. וכמה שיישמע מוזר, דווקא הרחקתה מהבורסה, הגדילה את הסיכויים לעיוותים בדוחות – חברת אפריה תעשיות החברה האם, לא פרסמה את הדוחות של נגב קרמיקה עצמה, כי אין חובה כזו – לא צריך לפרסם דוחות של חברות בנות (וחברות מאוחדות בכלל), מהטעם שהם בכל מקרה נכללות במספרים של החברה האם. אבל זה אבסורד – דווקא דוחות של חברות כלולות/ מוחזקות (ולא נשלטות) מצורפים במלואם, והבקרה עליהן גדולה ורחבה יותר.
דווקא כשדוחות נגב הפכו למוסתרים, התחילו אי הסדרים.
זאת רק ההתחלה, המשך בשבועות הבאים…