הרהורי בורסה    

חוק המזון מחלחל לדוחות

האם חוק המזון עוזר לצרכנים? איך השפיע החוק על חברת אסם? והאם השינוי הזה כלכלי או חשבונאי?
חוק קידום התחרות בענף המזון (חוק המזון) נכנס לתוקף ב-15 בינואר 2015 והוא כבר מחלחל לדוחות הכספיים של החברות בתחום. החוק הזה אמור להיטיב עם הצרכנים. איך זה קורה?
ובכן, הכוונה היא להגביר (באמצעות הסעיפים בחוק) את התחרות כדי להוריד את מחירי המוצרים – במסגרת החוק מוטלים הגבלות ואיסורים שונים על הסדרים בין ספקים לקמעונאיים. הספק הגדול כבר לא יכול להתחבר עם הקמעונאית הגדולה בהסדרים שפוגעים בספקים קטנים, ובכלל – החוק מנסה לנטרל את ההסדרים האלו שמגבירים את כוחם של הגדולים ומונעים מהקטנים להיכנס לשוק. החוק אוסר על ספק גדול להתערב ולהשפיע על קמעונאי בקשר למחיר לצרכן שגובה הקמעונאי; החוק אוסר התקשרות בין ספק גדול לקמעונאי בנושא שטחי מדף, כלומר לא אמורים להיות הסכמים סגורים בין הספקים והקמעונאים בקשר לשטח המדף שהספקים מקבלים; החוק אוסר על התניית רכישת מוצר אחד במוצר אחר, וכן קיים איסור על קמעונאי להקצות לספקים גדולים מאוד, במצטבר, שטח מדף כולל בחנות העולה על 50%. קיימים סעיפים נוספים שבמהותם כאמור – לבטל את ההסדרים בין הספקים הגדולים לקמעונאיים.
פרק רחב בחוק מחייב את הקמעונאיות לפרסם את מחירי המוצרים בסניפים השונים, והשקיפות הזו (באם ייושם החוק) אמורה להיות בשורה אמיתית לצרכנים. בינתיים, לא רואים השפעה דרמטית (אם בכלל) של החוק הזה על המחירים בחנויות, אבל כן מתחילים להרגיש השפעה על המספרים בדוחות הכספיים. כבר בדוחות השנתיים לשנת 2014 סיפרו בהרחבה הספקיות הגדולות, לרבות אסם ושטראוס על חוק המזון שאמור להיכנס לתוקף, והציגו את ההשלכות הצפויות עליהן לרבות השלכות כספיות. נתמקד הפעם באסם.
בדוחות השנתיים שפורסמו במארס, מציינת הנהלת החברה – "… בשלב מקדמי זה, לא ניתן להעריך את מלוא השפעת השינויים שיחולו על הקבוצה בעקבות החוק. בשנת 2014 , נרשמו הפרשות חד פעמיות בסך 9.8 מיליון שקל הנובעות מהשינויים במערך הסחר כתוצאה מההערכות לקראת החוק". לא ברור מה מסתתר מאחורי המספר הזה, האם זה קשור לסבסוד הסדרנות בסניפים שמעתה כבר לא ניתן יהיה לשלם/ לסבסד. כלומר, האם אסם השקיעה סכום כסף בתשלומים שקשורים לסדרנות ומרגע שהסדר כזה לא יכול להתקיים היא מחקה את ההשקעה? ואולי זה בכלל קשור לכך שכבר לא ניתן לתת ולקבל הנחות כמות גורפות. עד יישום חוק המזון הספקיות והקמעונאיות היו מגדירים הנחת כמות באם הרשת תרכוש בהיקף מסוים ואז אם הרשתות היו מגיעות ליעד (או אם הם היו מספיק חזקים מול הספקים) הם קיבלו הנחה. אולי עם יישום החוק שלא מאפשר את ההתקשרות הזו (אלא התקשרות ספציפית למוצרים) נוצר לספק התחייבות (סוג של הקמת ההנחות למועד יישום החוק). אלו השערות, זה יכול להיות מכלול של נושאים שקשורים להסדרים בין הספקים לקמעונאיות.
ההשפעה בדוחות 2014 היא רק המנה הראשונה, רגע לפני המנה העיקרית. עם יישום החוק בינואר 2015 ההשפעה על הדוחות מהותית יותר ומשתרעת על סעיפים רבים בדוחות הכספיים, אבל רוב ההשפעה נובעת ומיוחסת לאיסור על הספקים לקבל תשלומים מהקמעונאיות. החוק בעצם אומר – תחזרו למצב הרגיל, מבלי לבלבל את היוצרות – ספקים זה ספקים; קמעונאיים זה קמעונאיים, ספקים מוכרים לקמעונאים שמוכרים לצרכנים. החוק לא מקבל העברות כספים דו סטריות (החוק לא מאפשר שספקים ישלמו לקמעונאיות). עד יישום החוק, הספקיות מימנו את פעילות הסדרנות בחלק גדול מהסניפים בקמעונאיות הגדולות, והם שילמו על כך. איך זה קשור לדוחות?
"במסגרת הוראות החוק חל איסור על העברת תשלומים בכסף או שווה כסף מספק לקמעונאי גדול בתנאים מסויימים והיצרנים הוגבלו בפעולות מסוימות אשר עד לכניסת החוק לתוקף היו נהוגות", מציינים מנהלי אסם בדוחות הכספיים, "יישום החוק היה כרוך בין השאר, גם בשינויים במתכונת ההתקשרויות עם הקמעונאים הגדולים להתאמת ההתנהלות המסחרית לדרישות החוק. במסגרת התאמות אלו, סכומים אשר שולמו בעבר לקמעונאי כתשלום עבור שירות נפרד, כיום מבוטאים כהנחה ממחיר המכירה. בהתאם לאמור לעיל, סכומים שסווגו בעבר במסגרת הוצאות שיווק ומכירה בדוח רווח והפסד, נרשמו החל מהרבעון הנוכחי במסגרת קיטון מהכנסות החברה".
במילים אחרות, מה שקרה בעקבות יישום החוק הוא שההוצאות של הספקים (בעיקר עבור סדרנות) כבר לא יהיו – הספקים לא משלמים ולא מוציאים כפים באופן ישיר על סדרנות ועוד שנעשית אצל הקמעונאות. אבל מנגד, ההטבה הזו של הספקים הרי לא תיעלם, הם עדיין תומכים בסדרנות, וזה יתבטא בהפחתת המחיר. הנה המחשה – נניח שהספק מכר סחורה ב-1 מיליון שקל ובמקביל שילם 50 אלף שקל על סדרנות. עד עכשיו הספק דיווח על מכירות של 1 מיליון שקל והוצאות מכירה של 50 אלף שקל. מעכשיו הוא כבר לא יכול לשלם ישירות על סדרנות, הוא יכול לקבוע מראש שמכיוון שיש הוצאות סדרנות ברשת המסוימת (וזה כמובן משרת אותו), הוא נותן הנחה של 5%, כלומר העסקה תהיה על סך של 950 אלף שקל. במקרה הזה בסעיף ההכנסות יירשמו 950 אלף שקל – ההבדל בין הגישות/ שיטות הוא חשבונאי – בגישה הראשונה המכירות גדולות יותר וההוצאות מכירה גדולות יותר, אבל ברמה התפעולית לא אמור להיות הבדל. מה זה משנה אם הוצאה נרשמת כהוצאה או כהקטנת הכנסה? מה זה משנה עם הנחה נרשמת כהקטנת הכנסה או כהוצאה? כלכלית ועסקית לא בטוח שיש כאן בשורה. חשבונאית יש כאן קיטון בהכנסות, ירידה ברווח הגולמי, ירידה בהוצאות המכירה, ורווח תפעולי שפחות או יותר לא השתנה.
אסם מדווחת ברבעון הראשון כי השינוי בשיטת ההתקשרות פגע בהכנסות בשיעור של 1.6% ; ובכל זאת ההכנסות עלו לעומת תקופה מקבילה ב-0.7% ל-900 מיליון שקל. כמו כן, מדווחת אסם על ירידה של 18 מיליון שקל בהוצאות המכירה ל-216.5 מיליון שקל, רוב הירידה מיוחסת ליישום החוק.