חדשות    

נגיד בנק ישראל: ב-2020 האטה בצמיחה

יברסיטתפרופ' אמיר ירון. צילום: אונ' פנסילבניה

נגיד בנק ישראל אמיר ירון נשא היום נאום תדריך בפני עיתונאים המסביר את החלטת הריבית:

"אתמול והיום התקיימו בבנק ישראל דיוני הוועדה המוניטרית לצורך קבלת החלטת הריבית, בסופם, כפי שהודענו,  החליטה הוועדה להותיר את הריבית ברמה של 0.25%.  תמונת המצב שהוצגה בפני הוועדה הייתה מורכבת. מחד, הצמיחה במשקים העיקריים צפויה להמשיך להתמתן ב-2020 אך  הסיכונים להחרפה משמעותית בכלכלה  העולמית פחתו, ויש צפי לשיפור הצמיחה ב-2021.  כמו כן, יש ודאות גדולה יותר לגבי התוואי העתידי של המדיניות המוניטרית של הבנקים המרכזיים העיקריים. מנגד, לתקציב ההמשכי יהיה אפקט מצמצם בחודשים הקרובים, ונמשכת אי הוודאות אודות המדיניות התקציבית לאחר הבחירות והשלכותיה. הוועדה ניסתה להעריך את ההשפעה של ההתפתחויות בעולם ובישראל על הפעילות הכלכלית בעתיד הקרוב. באשר לאינפלציה, לא ברור עדיין אם אכן חלה ירידת נוספת בסביבת האינפלציה, או שהימצאות האינפלציה מתחת ליעד היא אכן זמנית ומושפעת מגורמים בעלי אופי תנודתי. גם ההתפתחויות בשוק המט"ח והמדיניות הנדרשת לגביו העסיקו אותנו. אפרט כעת את ההתפתחויות והאופן בו הוועדה רואה אותן בכל אחד מהתחומים.

"סביבת האינפלציה ממשיכה להיות נמוכה מאוד, והמדד האחרון שוב הפתיע כלפי מטה. האינפלציה השנתית נעה זה שלושה חודשים ברמה של 0.3-0.4%, על רקע הייסוף שהצטבר, הירידה במחירי הפירות והירקות, והאטה מסויימת בקצב העליה של סעיף הדיור. במקביל חלה ירידה גם באינפלציה בניכוי השפעת מחירי האנרגיה והפירות והירקות, והיא גבוהה רק במעט מהאינפלציה במדד הכללי, מה שעשוי להעיד על ירידה בקצב הבסיסי של האינפלציה. בחודשים הקרובים האינפלציה צפויה להיוותר נמוכה, אך נכון לעכשיו ההערכות הן שלאחר שמדד יוני 2019, שהיה נמוך במיוחד, יצא מהחישוב, האינפלציה תשוב לקרבת הגבול התחתון של היעד: צמיחת המשק, שוק העבודה ההדוק ועליית השכר צפויים לתמוך בחזרת האינפלציה ליעד. מנגד, ההשפעה בפיגור של הייסוף שהצטבר עד כה צפויה להמשיך ללחוץ את האינפלציה כלפי מטה בחודשים הקרובים, והתגברות התחרות במשק, תופעה רצויה כשלעצמה,  תמשיך לפעול לירידת האינפלציה  לאורך זמן. כל עוד הביקושים במשק ממשיכים להיות איתנים הם ימשיכו לפעול לעליית האינפלציה, גם אם הכוחות הפועלים בכיוון הנגדי עשויים להאריך את משך הזמן שייקח עד שהאינפלציה תשוב לטווח היעד.

נתוני היצוא היו חלשים

"במהלך הקיץ והסתיו גברו החששות אודות הפעילות הכלכלית בישראל, אולם  נתוני הרבעון השלישי הראו שהמשק צמח בקצב נאה. נתוני היצוא היו חלשים, אולם הוא צמח בקצב נאה לפני כן, ומוקדם לדעת אם מדובר בחולשה זמנית או בתחילתו של שינוי מגמה שנובע מההאטה בסחר העולמי ומהייסוף.  האינדיקטורים שעומדים לרשותנו עד כה מראים שהצמיחה נמשכה גם ברבעון הרביעי של 2019, ונתוני הקצה מראים שיצוא השירותים ממשיך לצמוח בקצב מהיר. שוק העבודה נותר הדוק למרות שמסתמנת חולשה מסוימת בחלק מהפרמטרים שלו: שיעור האבטלה נותר נמוך תוך רמה גבוהה של השתתפות ותעסוקה, והשכר מוסיף לעלות אך תוך ירידה מסוימת בקצב העלייה. שיעור המשרות הפנויות מוסיף לרדת במתינות, והגידול במספר משרות השכיר נבלם – אך זו עשויה להיות דווקא תוצאה של מחסור בעובדים, שבאה לידי ביטוי גם בהתחדשות העלייה במספר החברות המדווחות על מגבלת גיוס עובדים. למדיניות הפיסקלית צפויה להיות השפעה משמעותית על הפעילות בחודשים הקרובים: במחצית הראשונה של 2020 התקציב ההמשכי צפוי להיות מצמצם, וגורמים במגזר העסקי המספקים שירותים לממשלה עשויים להיות מושפעים מכך. כמו כן, קיימת אי ודאות לגבי המדיניות שתשרור אחרי הבחירות, שעשויה להיות מצמצמת אף היא במידה ויינקטו הצעדים המתחייבים כדי להתמודד עם הגירעון המאמיר. כל עוד אי הוודאות הפוליטית והפיסקלית נמשכת, היא מחדדת את הצורך להותיר את המדיניות המוניטרית מרחיבה כדי לתמוך בצמיחה"

"במהלך 2019 התגברו הסיכונים בכלכלה העולמית והתחזקו החששות לתפנית בצמיחה, שהובילו באותה עת להתחדשות תהליך ההרחבה המוניטרית בעולם. בהחלטת הריבית הקודמת זיהינו ירידה מסוימת בעוצמת הסיכונים, ובשבועות האחרונים נראה שחל שיפור נוסף בסנטימנט העולמי: למרות שבמספר משקים הצמיחה נותרה נמוכה, הסיכון הפוליטי פחת  עקב התקדמות בשיחות הסחר בין ארה"ב לסין והתבהרות התמונה אודות הברקזיט בעקבות הבחירות בבריטניה. הסחר העולמי עדיין בולט בחולשתו. חשוב לציין שעד כה לא הייתה פגיעה בשוקי ההון וענף הטכנולוגיה בארה"ב, שיש להם השפעה ישירה על ענפי הטכנולוגיה העילית בישראל. הירידה בעוצמת הסיכונים והמשך עליות השערים בשווקים הפיננסיים, הביאו לעצירת מגמת ההרחבה המוניטרית: לאחר שלוש הפחתות ריבית ה-Fed הותיר בדצמבר את הריבית ללא שינוי, ומסיכום הדיונים שהתפרסם לאחר מכן עולה בבירור שראשי ה-Fed סברו שרמת הריבית הנוכחית מתאימה לעת עתה כדי להמשיך לתמוך בפעילות הכלכלית והותרת האינפלציה בקרבת היעד. גם באירופה מסתמן שהבנק המרכזי מסתפק לעת עתה בהפחתת הריבית שכבר ביצע. מעניין לציין שהבנק המרכזי השוודי העלה את הריבית לאפס לאחר שזו הייתה שלילית במשך מספר שנים, והאינפלציה התייצבה בקרבת היעד של 2%.

השקל התחזק מעל ומעבר למה שניתן היה לצפות

"מאז החלטת הריבית בסוף נובמבר בנק ישראל פעל בשוק המט"ח בהיקפים משמעותיים יחסית. במהלך 2019 התחזקות השקל הייתה חריגה ביחס למטבעות אחרים, ולהערכתנו השקל התחזק מעל ומעבר למה שניתן היה לצפות כתוצאה מהנתונים המקרו כלכליים הבסיסיים של המשק. כתוצאה מכך, שער החליפין סטה מהחלון שתואם את הפעילות הכלכלית הנאותה ויציבות המחירים. על סמך נתונים פרטניים שבנק ישראל אוסף ניתן ללמוד שחלק מהייסוף היה תוצאה של גורמים פיננסיים קצרי טווח, שהיו עלולים לפגוע בפעילות הכלכלית ובחזרת האינפלציה אל תוך היעד. אדגיש, שבנק ישראל ערוך למנוע ייסוף חריג של השקל באמצעות רכישת מט"ח ככל שיידרש,  ובפרט ככל שנעריך שהייסוף יהיה תוצאה של גורמים בעלי אופי פיננסי. החלטות לגבי היקף ההתערבות מתקבלות אך ורק בהתאם להערכות אודות התפתחות שער החליפין והשפעתו על המשתנים המקרו כלכליים.

"חטיבת המחקר הציגה לוועדה המוניטרית את התחזית המקרו כלכלית המעודכנת ופירסמה אותה לציבור. החטיבה מעריכה שבשנת 2020 תחול האטה מסוימת בקצב הצמיחה – התוצר יצמח בקצב של 2.9%, מזה 0.3% כתוצאה מההשפעה החד פעמית של תחילת הפקת הגז ממאגר לוויתן. זוהי בעיקר תוצאה של הצמצום הפיסקלי וההאטה בסחר העולמי.  בשנת 2021 צפויה עלייה בצמיחה לשיעור של  3.2%. האינפלציה צפויה לעלות בהדרגה ולהסתכם ב-1% ברבעון הרביעי של 2020 וב-1.4% בסוף 2021. לאור ההתפתחויות באינפלציה, בשער החליפין ובכלכלה העולמית, חטיבת המחקר מעריכה שהריבית תיוותר ללא שינוי, אך ציינה שייתכן גם שיהיה צורך להפחית את הריבית במהלך השנה הקרובה.

"בתום הדיונים היום הוועדה הותירה על כנה את הערכתה על פיה לאור סביבת האינפלציה בישראל, המדיניות המוניטרית של הבנקים המרכזיים העיקריים, ההתפתחויות בכלכלה העולמית והסיכונים למשק המקומי, וההתפתחויות בשער החליפין, יהיה צורך להותיר את הריבית ברמתה למשך זמן ממושך או להפחיתה, על מנת לתמוך בתהליך שבסופו האינפלציה תתייצב בסביבת מרכז תחום היעד, ושהמשק ימשיך לצמוח בקצב נאה. בנוסף, הוועדה נוקטת על פי הצורך באמצעים נוספים על מנת להרחיב עוד יותר את המדיניות המוניטרית".

בנק ישראל קבע: הריבית תישאר 0.25%

נגיד בנק ישראל ממליץ על אנדרו אביר לתפקיד המשנה