האם שר האוצר בצלאל סמוטריץ' עומד להטיל מסים על הבנקים? בדברים שנשא בכנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה ה-30, אמר סמוטריץ' כי הבנקים רושמים רווחי עתק כתוצאה מהריבית הגבוהה, ולמעשה מדובר ברווחים שהם זוכים בהם מן ההפקר, שלא ניתן לייחס אותם לעבודה קשה והתייעלות.

“לדברי סמוטריץ', "אני מוצא היגיון רב במיסוי רווחי היתר של הבנקים בשיעורים גבוהים, בעיקר כדי למנוע מהבנקים את המוטיבציה להשיג אותם, ובכדי לגרום להם לגלגל אותם בחזרה אל הציבור במגוון הכלים שעומדים לרשותם. זוהי הדרך הטובה ביותר לתקן את העיוות שיוצרים פערי הריבית ולהקל על ציבור נוטלי המשכנתאות, ללא התערבות חקיקתית מזיקה כפי שמשתקף במספר הצעות חוק פרטיות שמונחות על השולחן מעת לעת ותוך שמירה על יציבות הבנקים ועל עצמאות בנק ישראל, שהיא קריטית בכלכלה מערבית מודרנית."

במסגרת דבריו התייחס שר האוצר למספר סוגיות הנוגעות לתחום אחריותו. את דבריו פתח בהצגת תמונת המצב הגלובלית. לדבריו, "בשנה האחרונה הכלכלה הגלובלית נמצאת במשבר.

"הדפסת סכומי עתק והמענקים שניתנו על ידי מדינות בתקופת הקורונה, לצד ירידה זמנית בצריכת השירותים בתקופת המגיפה, יצרו ביקושים כלואים שהתפרצו בתום המגיפה.

"שיבושי שרשראות האספקה והמלחמה באוקראינה שהעלו את מחיר הסחורות והאנרגיה העצימו את הבעיה גם בצד ההיצע וגרמו לאינפלציה גבוהה ודביקה.

"לאחר כעשור של ריבית נמוכה, נכנסנו לעידן חדש – ישן של ריבית גבוהה שבה הכסף כבר לא זול.

"סביבת הריבית החדשה, מציבה את הכלכלה הגלובלית באיזור סיכון. בארה״ב בנקים איזוריים קורסים, חברות שמינפו את עצמן מתקשות להראות רווחיות. בצרפת, לדוגמא, שם האוכל הוא סוג של דת, נרשמה ירידה של יותר מ10% במכירות האוכל אצל הקמעונאיים ביחס לרמה שם טרום הקורונה, הנדל״ן המסחרי בחלק ממרכזי הערים בארה״ב במשבר, בניינים עומדים ריקים ופוגעים בכל נותני השירותים במרכזי הערים ובנקים רבים שחשופים לנדל"ן המסחרי נמצאים באזורי סיכון שקשה להעריך את סיכויי והיקף התממשותו.

"קרן המטבע הבינלאומית הורידה את תחזיות הצמיחה העולמית ל-2.8%. להערכת כלכלני הקרן, בעוד חמש שנים, הצמיחה העולמית צפויה להיות סביב ה-3%, התחזית לטווח הבינוני הנמוכה ביותר מאז 1990.

"מדינת ישראל הובילה ביציאה ממשבר הקורונה העולמי מסיבות רבות. ביניהן זיהוי מוקדם נכון של המגיפה וצעדי המנע שננקטו בפני התפשטותה, ניווט די נכון של הכלכלה בתקופת המשבר המשבר והמענקים לעסקים שאיפשרו להם להישאר עם הראש מעל המים ולחזור לפעילות מואצת מיד עם תום המגיפה, הבאה מוקדמת של החיסונים, ומערכת בריאות ציבורית יעילה שהוכיחה את עצמה במבצע החיסונים המהיר והיעיל, אך גם בזכות תמהיל היצוא של ישראל.

"בעוד היקף התיירות בישראל מסך היצוא (הסקטור שנפגע באופן הכי חזק בקורונה) נמוך ביחס למדינות אחרות, היקף ההייטק מסך היצוא בישראל הינו גבוה ואף הגיע ל-54% ב-2021.

"בימי הקורונה, בעקבות המגבלות, אנשים מצאו את עצמם עובדים מהבית, צורכים מהבית ומתבססים יותר ויותר על שירותים דיגיטליים, מה שיצר צמיחה בe- קומרס וסייע לחברות ההייטק הישראליות להראות ביצועים פנומנליים.

"הביצועים הללו, לצד הכנסות גבוהות מעסקאות נדל"ן, הגדילו את ההכנסות והקטינו את החוב של ישראל. סוכנות הדירוג מודיס ניבאה חזרה איטית וממושכת ליחס חוב תוצר של טרום המשבר (60%). בפועל זה קרה תוך שנה אחת בלבד. אף אחד לא יכול היה לדמיין זאת.

אך דווקא מה שהגן על הכלכלה הישראלית בתקופת הקורונה מייצר אצלנו גורם סיכון מוגבר בעת הזאת.

"סביבת ריבית גבוהה, כלומר כסף יקר, גורמת לתיקון שוק טבעי, אך קשה להתעלם מכך שישראל נמצאת באיזור מסוכן עוד יותר בשל עובדת היותה של תעשיית ההייטק קטר מוביל ומשמעותי. יותר מ-50% מהייצוא מישראל הוא של סקטור ההייטק ושלוחותיו.

"החברה הישראלית הצליחה לייצר אקו סיסטם מרהיב בזכות הון אנושי, תרבות של יוזמה ויצירתיות וסביבה רגולטורית נוחה.

"אבל צריך לדעת, תעשיית ההייטק הינה תעשיית הון סיכון ומשכך היא מאד רגישה לשינויים במערכת הפיננסית העולמית".

סמוטריץ' הוסיף כי "אתם יודעים, אני איש ימין כלכלי וכמדיניות אני מאמין שהשוק יודע לעשות את שלו ותפקידה של הממשלה הוא כמה שפחות להפריע. אבל בעיתות משבר לממשלות יש תפקיד מכריע, ובעקבות המשבר העולמי יתכן שבעתיד הקרוב נצטרך לנקוט במדיניות א-מחזורית.

"כשם שיש לנקוט מדיניות פיסקאלית מרסנת בשעת גאות כך יש רציונל בהגדלת השקעה בתשתיות ובמחוללי צמיחה בשעת מיתון ובמתן כלים למגזר העסקי. אנחנו שבוע לאחר העברת התקציב, ובו ובחוק ההסדרים פעלנו בדיוק כך.

"בהקלה על העסקים הקטנים בקידום שירותי תשלומי דיגיטליים – פתיחת שוק הפינטק. בחוק התשתיות הלאומיות, בתכנית חומש עצומה בתחבורה בצעדים להורדת יוקר המחיה כגון הרפורמה בפטם, בייבוא בשר והרפורמה בביטוחי הבריאות.  וגם תקציב שמרני עם גירעון נמוך כפי שלא היה שנים.

"אם ב-2019 לפני הקורונה היינו על גירעון של 3.7%, היום אנחנו על 1.1% – זהו תקציב שמאפשר לנו כריות ביטחון רחבות מאד.

משלחת קרן המטבע שהיתה כאן לפני מספר שבועות הביעה דעתה בפגישתה איתי ולפיה הגירעון שלנו נמוך מדי וההשקעה בתשתיות מחוללי צמיחה צריכה להיות גדולה יותר. ואני סבור שההערה הזו איננה משוללת היגיון ועלינו לבחון אותה ברצינות בעיתוי הזה, ויש כלים לכך גם לאחר העברת התקציב".

בהמשך דבריו התייחס סמוטריץ' לתוכניותיו להמשך.

לדבריו, "אנחנו שוקדים בימים אלו על תכנית רחבה להאצת המשק בשלב ראשוני סביב ארבעה ווקטורים:

"את הווקטור הראשון אני מגדיר כתפיסת "הקטר והקרונות". בעולם הישן רכבת היתה מונעת על ידי הקטר. אך בעידן החדש, רכבות חשמליות נושאות בכל קרון מערכת הנעה עצמית. קטר לכל קרון.

"אנחנו נמשיך בעזרת השם לטפח ולהעצים את ההייטק הישראלי על ידי פיתוח ההון האנושי, מתן תמריצים, רפורמה במיסוי הבינלאומי, והגדלת השקעה בדרך של פיתוח חלופות מימון באמצעות מכשירים פיננסים חדשים.

"אבל במקביל נטפל גם בתעשיה המסורתית ובעולמות המסחר והשירותים ובהכנסה של אוכלוסיות נוספות לשוק התעסוקה הישראלי.

"הווקטור השני הוא יוקר המחיה.  בימים אלו אני מקים וועדה למאבק עיקש בריכוזיות בשוק המזון. הוועדה תמפה את כשלי השוק במארג הכולל של היצרנים הגדולים, היבואנים גדולים, המפיצים הגדולים, והרשתות – כשלי שוק שחנקו את התחרות ויצרו תאגידי ענק קונגלומרטיים שאין אך וריע בעולם לנתחי השוק היחסיים שבשליטתם. הוועדה תהפוך כל אבן בסוגיית תיאום המחירים ושרשרת הבעלויות הצולבות במשק החלב ועוד, תמפה חסמי יבוא רגולטוריים ותגבש את ההסדרים החוקיים הנדרשים ליצירת סביבה תחרותית חופשית אמיתית שהיא קריטית להגדלת הפריון ולהורדת מחירים.

עוד בהקשרי ריכוזיות, נעסוק בגופים המוסדיים ובהשפעת מימדיהם העצומים על הכלכלה בסקטורים השונים שלה".  בשלב הזה כאמור, התייחס סמוטריץ' לרווחים הגבוהים של הבנקים.

"הווקטור השלישי הוא שוק הדיור והתשתיות הלאומיות: האתגר המרכזי הניצב בפנינו כעת בתחום הדיור הוא שמירה על קצב התחלות בניה גבוה בסביבה של מצוקת אשראי וירידה בביקושים וברווחיות. אחרת, כשיחזרו הביקושים עם התמתנות סביבת הריבית, הם יפגשו היצע נמוך ויביאו לנסיקה של המחיר. עשינו בהקשר הזה מספר צעדים בתקציב ובחוק ההסדרים ואנו בוחנים כעת מספר תמריצים נוספים בשיח עם כלל השחקנים בשוק.

"בתשתיות, חוק התשתיות הלאומיות מאפשר לנו להאיץ את ביצוען ועלינו להטמיעו ולפתח מקורות מימון משוכללים במגוון מודלים.

"חשוב לי", אמר סמוטריץ', "שתבינו חוק התשתיות הלאומיות זו מהפכה של צמצום רגולציה ובירוקרטיה בתחום התשתיות. מדינת ישראל מפגרת עשרות שנים אל מול המקום בו אנחנו אמורים להיות בתחום התשתיות. קיצור התהליך הבירוקרטי נצרך מאד בעת הזאת. ברוך השם חוק התשתיות הלאומיות עבר בשבוע שעבר ואנחנו על דרך המלך.

"הווקטור הרביעי והאחרון הוא שכלול שוק ההון והמערכת הפיננסית בישראל. פיתוח מכשירים פיננסיים שיתמכו בהייטק, בתעשיה ובתשתיות, קידום חוק האיגוח, השוואת רגולציה בינלאומית שתכניס יותר שחקנים למערכת הפיננסית הישראלית, קידום מהיר של הרגולציה על שוק הקריפטו, ועוד.

לסיום דבריו הדגיש סמוטריץ', "גבירותיי ורבותיי, כלכלת ישראל חזקה. המשק הישראלי חזק. החברה הישראלית חזקה. טלטלה גדולה עוברת על השוק הגלובלי ובמים הסוערים הללו אנחנו ננווט מדיניות יציבה, אחראית וממוקדת, מה שיאפשר לנו בעזרת השם לצאת מחוזקים מהסערה העולמית הזו, כפי שהיה בטלטלות העולמיות הקודמות".