שר האוצר בצלאל סמוטריץ' נחוש לשנות דברים במערכת הבנקאית בישראל. כבר לפני כמה שבועות הצהיר כי בכוונתו להטיל מיסוי על רווחיהם הגבוהים, וכעת  והוא פורט את כוונותיו לצעדים יותר קונקרטיים.

בדיון המשך שהתקיים בוועדת הכספים של כנסת בנושא שיעור הריבית על משכנתאות והריבית על כספים המופקדים בחשבונות עו"ש, אמר סמוטריץ': "ההתנהגות של הבנקים בלתי מתקבלת על הדעת, הטיפול של המפקח על הבנקים והמפקח הקודם, רחוק מאוד מלהשביע רצון, זה מעט מדי, לאט מדי. אני רוצה ללוות את זה מעכשיו ברמה שבועית, לוודא שהלחץ וההנחיות של הפיקוח על הבנקים יהיה הרבה יותר דרמטי ממה שנעשה עד היום. גם בנק ישראל מבין שהוא צריך לפעול בצורה הרבה יותר נחושה מול הבנקים, הריבית על הפיקדונות והעו"ש זה חשוב, אבל בעיקר לטפל במי שאין לו. להקפיא ריביות, לתת גרייס, לפרוס לתקופה ארוכה יותר".

יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני פתח את הדיון: "קיימנו בנושא מספר דיונים, העלנו הצעות חוק. הריבית על המשכנתאות עולה באופן מתמיד, משפחות וזוגות צעירים שתכננו את עתידם הכלכלי, נכנסו למציאות בלתי מתקבלת על הדעת מבחינת קפיצת הריביות, במקביל משפחות שמפקידות כסף בפיקדונות ובעו"ש, מקבלות מעט מאוד בתמורה. אני מפרגן למי שמרוויח כסף, אבל לא על חשבון מי שיש לו מעט מאוד".

עוד לדברי סמוטריץ', "יוקר המחיה הוא האתגר מס 1 של משרד האוצר, ואני חושב של הממשלה כולה, זו הסוגיה הבסיסית ביותר. כמסתכלים על הגורמים, יש את האינפלציה העולמית שמגולמת בעליות מחירים, זה ביצה ותרנגולת. יש לפרום את הקשר הזה, ולהחזיר את האינפלציה לטווח היעד. הבעיה הקשה שהווקטור הזה פוגש אצלנו יוקר מחייה גבוה מאוד. במונחי כוח קנייה אנחנו הרבה יותר יקרים ביחס כמעט לכל המדינות שאנחנו רוצים להשוות את עצמנו אליהן. הסיבות שונות – ריכוזיות, עיוותים במבנה השוק, חסמי יבוא. סקטורים תחרותיים הם בפריון גבוה ועם מחירים נמוכים ולהיפך בסקטורים שאינם תחרותיים. אנחנו חייבים לחפש את יתרונות השוק הישראלי, בהם להשקיע, עם פחות ופחות מכסי מגן שמביאים לעליית מחירים גבוה.

"אנחנו מתכוונים לעשות בתחום יוקר המחייה שינויים דרמטיים, חלקם לא יהיו קלים. חלקם עשינו בחוק ההסדרים. אנחנו פועלים לפתיחה מוחלטת של יבוא, מדבקה בעברית וזהו. יש לזה פוטנציאל גדול להוזלת מחירים. אנחנו פועלים מאוד להורדת מחירי התשומות, תמיד בטורקיה כוח האדם יהיה זול יותר, אבל במקומות שניתן לעשות זאת, נפעל. אנחנו רוצים להוזיל את התשומות לכלכלה הישראלית".

"אנחנו מתכוונים להשקיע במו"פ וחדשנות, אנחנו עושים את זה בחקלאות, לתת לכלים לחקלאות ולחקלאים להכניס חדשנות. אם אנחנו מגדלים היום 8 או 9 טון עגבניה בדונם, ניתן להוציא גם 60 בהשקעה נכונה. התוצרת החקלאית בישראל 20 שנה סטטית, התוצאה שהאזרחים צורכים 30% פחות, ומשלמים הרבה יותר".

באשר לבנקים אמר סמוטריץ': "הפתרון האמיתי בסופו של דבר גם לסוגיית הבנקים הוא אותו פתרון – תחרות. יש צעדים שאנחנו צריכים לעשות בצורה מידית, כי יש אנשים שנאנקים. בסופו של דבר מערכת הבנקאות כאן היא אחת הריכוזיות בעולם. זה בא לידי ביטוי בהיקף האשראי, ברמת השירות, טיב השירות, ועלות השירות שהיא מאוד יקרה. אם זה גובה האשראי שאנחנו משלמים, אשראי לכל מטרה, אם זה התשלום על חוב, אם זה התמסורת בין הריבית שהם גובים לריבית שהם נותנים לנו. בסוף המפתח הוא תחרות.

"מדינת ישראל עשתה בשנים האחרונות הרבה מאוד צעדים לכיוון של תחרות בבנקים, יש כבר בנקים דיגיטליים חדשים והורדנו חסמים ואנחנו פועלים בזה, כולל כניסת גופי פינטק לישראל, אני עכשיו בשיח עם 2 גופים בינ"ל בעניין הזה, מה שמקשה עלינו היום לייצר תחרות, זו המודעות החברתית. אנחנו רואים דבקות גבוה של הלקוחות היום לבנקים שלהם, וזה טבעי, אם נצליח לשנות את התודעה הציבורית הזו, אם נעשה קמפיין עכשיו אופוזיציה – קואליציה, זה יעשה שינוי דרמטי.

"מה שמאפשר לבנקים לנהוג בחזירות היום, זה לקחת את הזמן בתמסורת, כי בסוף הם מגיעים לריבית בנק ישראל, אבל עד שהם מגלגלים זה לוקח חודשיים שלושה, חמישה, מול העסקים זה מהיר יותר, ומול משקי הבית זה לוקח יותר זמן, ובכמה חודשים האלה הם עשו 25 מיליארד ₪. השרשור של החלטות הנגיד לפריים מאוד המהיר, ותבמסורת הם לוקחים את הזמן.

"אני לא רוצה להיות פופוליסט, נעשו שורה של צעדים משמעותיים בבנקאות בישראל, בואו נטמיע את זה. יש אירועים שלוקחים יותר מידי זמן, לצערי חתמתי על חתימה נוספת של דחייה הבנקאות הפתוחה, אבל הודעתי לבנק ישראל שלא תהייה יותר דחייה. לו אני הבנקים אני גורר רגלים, כי בנקאות פתוחה תאפשר לאנשים לעבור הרבה יותר מהר בין הבנקים.

"יש בנקים שהורידו בעו"ש, אבל אני מעריך שרוב הכסף במדרגה הגבוה. יש לדרוש מהבנקים לצמצם. יש דברים שאנחנו עושים, זה להגדיל את ההכנסה הפנויה, תודה לוועדה שסייעה לנו בנקודות הזכות למשפחות עם ילדים. פעלנו במס הכנסה שלילי. נפעל גם במנגנון מיסוי לרווחי היתר של הבנקים – לשלול את הרצון לייצר את הרווחים המוגזמים, ובפעם השנייה לגלגל את הרווח הזה לציבור. אנחנו בעבודה מעמיקה במשרד, אנחנו מחפשים את המודל שיהיה בו מקסימום תועלת ומינימום נזק.

"אם נחייב מרווח מסוים בין הריבית לאשראי לריבית על פיקדונות, אנחנו עלולים לקבל פחות אשראי. לבנקים אין מוטיבציה לתת אשראי כעת, הם מרווחים מספיק בלי זה. התוצאה תהייה הרבה פחות אשראי למי שצריכים אותו. אנחנו צריכים לחפש ואנחנו מאוד קרובים לנוסחה כזו, אני מקווה לסיים את השיח ולבוא לשתף פה, אני מחפש את הנוסחה שבה יהיה לנו מקסימום רווח, ונוכל להחזיר את הכסף לציבור. הכסף לא ילך לאוצר המדינה, נעריך את הסכום ונייעד סכום מקביל לתוכניות סיוע בדיוק לקהלי היעד.

"הרצון הוא לזהות את האזורים הכי מתקשים ולייעד להם את המענה הנדרש. הרצון הוא גם לא לתדלק את האינפלציה, שכן זו מטרת הריבית, לגרום לכולנו לצרוך פחות ולדכא את השוק, אפשר לאהוב או לא, אבל זו מדיניות הכלכלית המערבית. אם אפעל בניגוד לזה, יצטרכו להעלות עוד ועוד את הריבית. לכן אנחנו מחפשים מענה מדוויק לאוכלוסיות שהכי צריכות את זה, אבל לא יתדלקו את הריבית.

"אנחנו בוחנים עוד אפיקים – למשל קרנות כספיות, אנחנו בוחנים מכרז לפיקדון ברירת מחדל, זה באזורים של תמסורת נכונה יותר. אבל אנחנו צריכים גרייסים, ספיגת ריבית, פריסה לתקופה ארוכה יותר ובקצה סיוע שלנו הממשלה, באזורים שנדע לבזר".

ח"כ אורית פרקש הכהן: "אחד הדיונים שקיימנו פה בוועדה בכנסת הזו, היה בנושא העלאת הריבית, הגיעו לכאן כל אנשי המקצוע, ישב המפקח על הבנקים, והוא אמר הכל בסדר, כי בממוצע הכל בסדר. רק בחודש יוני נגיד בנק ישראל בפעם הראשונה הודיע שיש בעיה, רשות התחרות באותו זמן הודיעה שיש בעיה והבנקים היא קבוצת ריכוז, כי צריך 7 חודשים כדי להבין את זה. הם קימטו את הנזק לציבור הלקוחות ב-4 מיליארד ₪, זאת אומרת לא סתם התלוננתם, הם לקחו את הזמן, ובעיקר פגעו בלקוחות החלשים ביותר, משקי הבית והעסקים הקטנים. במקום לתת לציבור, הבנקים השאירו אצלם כרווחים. בהצעת החוק שקידמתי, הצעתי למפקח לקבל סמכות מפורשת שהוא יהיה רשאי לדון בנושא  הזה, אתה תקבע כלים, לא נתערב בצעדים שלך, אתה תחליט איך תעשה את זה. בנק ישראל נעמד על הרגליים האחוריות וסירב לקבל סמכויות. מהרגע שהתחילו יוזמות חקיקה הזדרז הנגיד וקרא לבנקים, ואמר להם תעשו ככה וככה. כל עוד אין תחרות הממשלה חייבת להיכנס עם רגולציה וחקיקה לכשלי השוק, אני לא מאמינה בפרסומות, אותם זוגות צעירים שקשה להם ומטרטרים בין הילדים לעבודה, יש לעשות הכל מכל. רווחי היתר בעיני זה לא הכלי הנכון, כי הכסף לא יחזור לאותו לקוח בבנק. אנחנו פועלים כעת טיפה מאוחר מידי,

ח"כ אלי דלל: "המשכנתאות הם כשל שוק בנושא הדיור, פה הממשלה צריכה לעשות עבודה שונה לחלוטין ממה שעשתה עד היום. אנחנו מדברים על כשל שוק של כמעט 14 שנים, עד היום דיברו על הורדת מחירי הדיור, קשה לעשות זאת, כי האינטרסים בדיוק הפוכים, לבנקים יש משכנתאות והם לא רוצים לפגוע בערבויות, הקבלנים והמשקיעים מרווחים אחוז מהמחיר, אותו דבר בשלטון המקומי וגם בממשלה שנהנית ממיסים במחיר הקרקעות של רמ"י. התפיסה צריכה להשתנות, ולומר אנחנו דואגים לאותם זוגות צעירים, שזה עבורם הדבר הבסיסי ביותר, ואנחנו רואים צעירים שמחפשים במקומות אחרים. יש לי הצעה שהצעתי בעבר מספר פעמיים, תפרידו את מחיר הדירה ממחיר הקרקע, כי היום 60 אחוז זה קרקע ומיסוי. במכרזים של רמ"י שיבואו ויגידו ש-20% הולך למחיר קרקע בנפרד".

ח"כ ינון אזולאי: "יאמר לזכותם של בנק לאומי שלאחרונה אני רואה אותם, היחידים שלא נמצאים זה בנק פועלים ובנק דיסקונט, הבנקים הגדולים מצפצפים על כל העולם, ושולחים את איגוד הבנקים שיחטוף את האש. אני לא זוכר פעם אחת שבנק דיסקונט ובנק פועלים היו פה, למעט פעם אחת שהזיזו לדיסקונט את השמנת. הצעת החוק שלי בריבית על העו"ש עמדה הרבה זמן, שהתחילו להזיז אותה, בנק לאומי הראשונים שהתחילו, נגיד בנק ישראל קרא לכל הבנקים ואמר להם להעלות, אני סייעתי לנגיד, שמתי את החקיקה על השולחן. התקשרו אלי מבנק ישראל, אמרתי להם שפוליטיקה אני מבין, זה האקדח שיסייע, ואז התחילה התנועה. אמרו לי שיש להם בעיה בחוק שזה בהסכמת שר האוצר, אמרתי להם תעבירו את זה טרומית, ונוריד את שר האוצר. אז הם פנו לראש הממשלה, מה קורה היום? הם גם לא נמצאים פה, כי הם לא סופרים אותנו. זה הפנים, כי הבנקים לא סופרים אותנו ולא את הציבור. אם הייתי שם את זה לטרומית הייתם רואים פה את כל בכירי הבנקים, אבל אני מתפלא על נגיד ישראל, שנתתי לו התחייבות, למה היית צריך לרוץ עם המכתב הזה?! כולה טרומית. אז נגענו לבנקים בשמנת, מה קרה?!".

יו"ר הוועדה: "אני העברתי את החוק על עצמאות בנק ישראל, נתנו להם כוח ועצמאות, אני מרגיש שעשינו דבר שמנצלים אותו, לא בטוח שתמיד לטובה. המציאות בה אנחנו צריכים לעמוד פעם אחר פעם לעמוד מול הנושאים של מנהלי הבנקים, עם גיבוי של בנק ישראל, שמה שנאמר הוא נכון, ככל שהתקדמנו עם העניין הזה, לא חיפשו פתרונות, חיכו שיגישו חוקים. יש שוני בין מה שהיה לפני כמה שבועות למה שיש עכשיו, עכשיו שר האוצר ישוב עם הנגיד ומבקש ממנו לפעול, והוא קורא למנהלי הבנקים, אלה שלא באים בכלל לדיונים כאן, הם תולים תקוות שאם נעשה משהו קצת חריג, הם יכלו לרה"מ.  ראש הממשלה לא יגיד לנו מה לעשות, אנחנו נעשה את מה שאנחנו רואים לנכון, זה לא לעניין שהבנקים לא באים, ובנק ישראל לא מגיע. בסוף תהייה פה התפוצצות חקיקה, אנחנו אחראים, אנחנו סומכים על שר האוצר, יש דברים שאנחנו יודעים שהם לא טובים, אבל המצב לא טוב. מרוויחים הון בבנקים, ומי שמשלם זו האוכלוסייה הכי חלשה ומעמד הביניים".

"בנק ישראל מנצלים את מעמדם באופן לא ראוי, עכשיו הם מתחילים לשוחח עם הבנקים. אם השר תצליח, אבל אם המצב ימשיך שמדינת ישראל לוקחת חלק גדול מאלה שרוכשים דירות, לוקחת מהם מיסוי על הקרקעות, ומחיר המשכנתאות עולה, לא נוכל כל חברי הכנסת לעמוד מנגד. אנחנו תולים תקוות שתצליח במאבק נגד יוקר המחייה, במקום שהמדינה תסבסד דירה אתה משלם לה יותר, כך על דלק. זה דבר לא נכון, כי הוא פוגע בחלשים, לכן אנחנו על סף חקיקה לא מבוקרת. אנחנו מחכים אבל הציבור ששלח אותי זה כל הציבור בישראל שרוצה שתהייה לו קורות גג, שרוצה שיהיה לו חלב, גבינה. הממשלה תיזהר שלא נעבור את הקו האדום, בסופו של דבר שממשלה רוצה להעביר חוק היא עוברת פה, שנראה שאין לנו שום ברירה אחרת, נעשה כל מה שאפשר לעשות".

שר האוצר: "לכנסת ולוועדת כספים תפקיד סופר חשוב בכלכלה, תמשיכו ואל תרפו. זה חלקה של הכנסת כמי שמפקחת על הממשלה, ובנק ישראל הוא חלק מהממשלה, זה מניע תהליכים אצלי וגם בבנק ישראל".

"בנושא הדיור אנחנו מתעסקים, אנחנו עובדים על תוכנית מאוד גדולה. אנחנו צריכים להוריד מחירים, האתגר הגדול שלנו הוא לשמור על קצב הבנייה בין 70-80 אלף התחלות, עוד כמה שנים כאלה והמחירים ירדו. המחירים כבר יורדים בכל הנוגע במחירי דיור זה טוב, אבל אני לא רוצה שזה יביא להורדה בקצב התחלות הבנייה, נציג בשבועות הקרובות תוכנית מאוד גדולה".

"לגבי נקודות זיכוי לנוטלי משכנתאות, סוגיה שגם אני חשבתי עליה, אומרת שמי ששפר עליו גורלו, ויש לו הורים שיכלו לתת לו הון עצמי שההורים יכולים לתת לו כסף לקנות דירה, אז הוא ישלם עכשיו פחות, ומי שלא יכל לקחת משכנתא, ואין לו הון עצמי וחי בשכירות, ימשיך לשלם הרבה כסף שכירות, לכן אנחנו מנסים לטפל בנושא רוחבית, ולתת נקודות זיכוי לכולם. אנחנו מגדילים את מיזם הביטחון התזונתי, אנחנו מנסים לתת מענה לאוכלוסיות שצריכות את זה.

"נפגשנו עם המפקח על הבנקים והיו"ר לפני 4 חודשים, ולקח להם המון זמן להתניע וזה מתסכל, נפגשתי איתם עוד מספר פעמים בעצמי, עכשיו יש יותר נכונות, וזה בגלל הלחץ, אל תרפו את הלחץ, אני לצידכם. יש לי שת"פ מצוין עם הנגיד ולצד הערכה גדולה ועבודה משותפת מצוינת, אני לא חושב שהוא צודק עם המכתב לרה"מ, לא כל דבר זה פגיעה בנגיד. לא כל דבר הוא בתוך עצמאות בנק ישראל, בוודאי בכנסת שהיא הריבון. השיח חשוב, הדיאלוג חשוב, גם הכנסת חייבת ריסון כי אנחנו בסוף במארג מאוד מורכב, צריך להיזהר מצעדים פופוליסטים שהתוצאה שלהם עלולה להסב נזק".