לאחר שפורסמו נתוני מל"ג על לימודים אקדמיים בישראל, עתה מתפרסמים נתוני המל"ג. לאחר שנתיים של ירידה במספר הסטודנטים לתואר ראשון בכלל ובמספר הנכנסים להשכלה גבוהה (סטודנטים חדשים) בפרט, הייתה בשנת הלימודים תשע"ט (2018/19) עלייה במספר הסטודנטים. העלייה במספר הסטודנטים החדשים הייתה הן באוניברסיטאות הן במכללות האקדמיות אך לא במכללות האקדמיות לחינוך שבהן נמשכה מגמת הירידה.

העלייה במספר הסטודנטים החדשים הייתה כמעט בכל תחומי הלימוד, בייחוד בתחומים עסקים ומדעי הניהול וכן מתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב. בתחומי החינוך ובעיקר במדעים הפיזיקליים נמשכה מגמת הירידה.

ירידה בלימודים אקדמיים לעומת עלייה במערב

לראשונה, מוצגת בהודעה השוואה בין-לאומית של מספרי הסטודנטים בתחומי לימוד נבחרים בתארים השונים. בשנים 2017-2013 חלה ירידה של אחוז אחד במספר הסטודנטים לתואר ראשון בישראל, לעומת עלייה של 5.3% בממוצע מדינות ה-OECD. לעומת זאת, במספר הלומדים מקצועות טכנולוגיות מידע ותקשורת (ICT) לתואר ראשון הייתה בישראל עלייה של 75% בשנים הללו. כך, בחישוב החלק היחסי של לומדי ICT מתוך כלל לומדי התואר הראשון ב-2017ישראל דורגה במקום החמישי ב-OECD. חלקם היחסי של הסטודנטים הלומדים מדעי הרוח בישראל נמוך לעומת ממוצע מדינות הOECD- (9.4% לעומת 12.5%, בהתאמה).

לעומת השנה הקודמת, מספרם של כלל הסטודנטים לתואר ראשון עלה ב-0.3%, במיוחד במכללות האקדמיות המתוקצבות (6%). לעומת זאת, במכללות האקדמיות לחינוך ובאוניברסיטאות הייתה ירידה במספרם (2.3% ו-0.8%, בהתאמה). מספר הסטודנטים לתואר השני עלה ב-1.1%, במיוחד במכללות האקדמיות לחינוך (2.0%) ובמכללות האקדמיות (4.3% בסך הכל ו-10.6% במכללות המתוקצבות). מאידך באוניברסיטאות ירד מספרם ב-0.4%.

עלייה בלימודי תואר שלישי

מספרם של כלל הסטודנטים באוניברסיטאות ירד ב-0.3%. בתואר הראשון והשני ירד מספרם ב-0.8% וב-0.4%, בהתאמה, ואילו מספר לומדי התואר השלישי עלה ב-3.6%.

פחות רופאים ומשפטנים

לעומת השנה הקודמת, נרשמו ירידות במספר הלומדים לתואר ראשון בעיקר ברפואה (5.6%) ובמשפטים (7.2%) לעומת עליות בעיקר בתחומים מקצועות עזר רפואיים (4.3%) וכן מתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב (7.8%).

בתשע”ט כ-59% מהסטודנטים החדשים לתואר ראשון למדו מדעי החברה או מדעי הרוח, כ-70% מכלל הסטודנטים לתואר שני למדו מדעי החברה או מדעי הרוח (38.5% ו-1%, בהתאמה), והסטודנטים לתואר שלישי למדו בעיקר מדעים ביולוגיים וחקלאות (26.1%) ומדעי הרוח (25.0%). מנתנוי המל"ג עולה דווקא מקצועות ההנדה והטכנולוגיה עקפו את לימודי מדעי החברה, אך אולי רק בביקושץ

כמו בנתוני המל"ג שים היו רוב (59.5%) בכל התארים, למעט מדע וטכנולוגיה. אחוז הנשים בקרב הערבים היה גבוה במיוחד (68.9%) – פי שניים מאחוז הגברים, כלומר על כל סטודנט ערבי היו שתי סטודנטיות ערביות.

בין השנים תש"ע (2009/10) ותשע”ט עלה אחוז הסטודנטים הערבים באופן משמעותי בכל התארים: בתואר ראשון – מ-13.1% ל-18.1%, בתואר שני – מ-7.4% ל-14.6% ובתואר שלישי – מ-5.2% ל-7.0%, בהתאמה.

בשנת תשע”ט למדו במוסדות ההשכלה הגבוהה 12.0 אלף סטודנטים חרדים (יוצאי מוסדות החינוך החרדי העל-יסודי). הם למדו בעיקר מקצועות מתחום החינוך וההכשרה להוראה (33.6%), ופחות משליש (30.2%) מסך הסטודנטים החרדים היו גברים.

בשנה זו, 24.0% מהסטודנטים לתואר ראשון היו מיישובים שבאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים (אשכולות 10-8). בקרב סטודנטים לתואר שני עמד חלקם היחסי על 30.5% ובתואר שלישי – על 35.8%. חלקם היחסי של הסטודנטים מיישובים שבאשכולות חברתיים-כלכליים נמוכים (אשכולות 3-1) היה 24.3% בתואר הראשון, 20.2% בתואר השני ו-14.5% בתואר השלישי.

מדריך לסטודנטים: כך תבחרו את הלפטופ הנכון בלי להתרושש

לא עוצרות בתיכון: המדינות שמממנות לסטודנטים השכלה אקדמית