בית המשפט המחוזי מרכז קיבל ערעור שבו נקבע כי כל חבר בקיבוץ מתחדש יכול לבנות דירה או להרחיב את דירתו עד 140 מ"ר ללא היטל השבחה. את הערעור הגיש קיבוץ גזר על החלטת ועדת הערר המחוזית, שקבעה כי יש לחייב את הקיבוץ בהיטל השבחה.
הדירה נושא הערעור היא בבעלות הקיבוץ, וועדת הערר המחוזית הסכימה עם הוועדה המקומית גזר כי יש לחייב את הקיבוץ בהיטל השבחה בנימוק שלא קיימת זהות בין מבקש הבקשה (הקיבוץ) לבין המחזיק בדירה (חבר קיבוץ). , הקיבוץ השיב, באמצעות עורכי הדין גלי פלד ואופיר לוי ממשרד חגי שבתאי, שפירא, כי גם במקרה של קיבוץ מתחדש – שבו הקיבוץ מחזיק בדירות, אך נמצא בתהליך שבו הן יעברו לבעלות החברים בו — חל סעיף הפטור.
בניגוד לוועדות השופט קבע כי הפרשנות של ועדת הערר אינה מתיישבת עם תכלית התוספת השלישית לחוק התכנון והבנייה, שלפיה יש לתת אפשרות להרחבת דירה כדי לתת פתרון למצוקת הדיור. כמו כן קבע כי במקרה זה אין ניצול לרעה של הפטור, שכן ההטבה לא תנוצל לשימוש מסחרי, אלא לשיפור תנאי הדיור של חבר הקיבוץ. כמו כן הוא קיבל את טענת הקיבוץ כי הוא גם החייב וגם המחזיק, וקבע כי בזמן אישור התוכנית המשביחה לא התרחש שינוי בזכויות הקניינית והחוזיות, ולכן הקיבוץ המתחדש הוא קיבוץ מסורתי לעניין הזכויות בקרקע.
בעבר ועדדת הערר חיפה קיבלה את הטענות שלפיהן כבר שולם היטל השבחה בעת ההפרטה, והקרקע שנרכשה כללה את זכויות הבנייה
סכסוך עובדים באסם על רקע סגירת טבעול בקיבוץ לוחמי הגטאות