שוק ההון    

פייבר מצטרפת לשוק המניות הצומחות במהירות אך ללא רווח

אם ללמוד ממתחרתה הגדולה אפ-וורק, העוסקת אף היא בתחום הפרילנסרים, בלי מעבר ברור למודל רווחיות ושמירה על קצב הצמיחה המרשים גם מניית פייבר תתרסק

לאחרונה כמה חברות לא מאוד רווחיות או לא רווחיות בכלל המייצגות את עולם התוכן של הצעירים זוכות להייפ ומחליטות להנפיק את עצמן בבורסה. בין החברות שהונפקו לאחרונה אפשר לכלול את WeWork, חברת שיתוף הנסיעות ליפט, הרשת החברתית פינטרסט וגם פייבר הישראלית, לוח הפרילאנסרים הגדול, מתעתדת להיות מונפקת בבורסה.

לפי התשקיף   היא  אומנם צומחת במהירות, אך הצמיחה המואצת לא בהכרח מקרבת אותה לרווח. שאלת הרווחיות היא השאלה העומדת במרכז המצטרפות החדשות. להבדיל מחברות אחרות שהונפקו לאחרונה, פייבר לא המותג המוביל בתחומה.  פייבר ניצבת בפני תחרות קשה. גם מתחרתה העיקרית, חברת אפ-וורק האמריקאית, הונפקה ממש לא מזמן, ולא כל כך עודדה משקיעים להיכנס אליה או לתחום. המתחרה גייסה 180 מיליון דולר לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר ואומנם ביום הראשון לאחר ההנפקה זינקה המניה ב־50%.

עם זאת, מאז המניה צונחת והמשיכה לצנוחעם הגשת התשקיף של פייבר. התשקיף של המתחרה מישראל העביר את אפ-וורק את המכה האחרונה, למחיר ההנפקה של 15 דולר. פייבר עוד לא פרסמה את המספרים המדויקים בהנפקה, אך על פי הערכות, היא מכוונת לגיוס של 100 מיליון דולר לפי שווי של 800 מיליון דולר.

מה אפשר ללמוד ממניית אפ-וורק

הנפילה של מניית אפ-וורק  אולי נובעת מהעובדה שפייבר מציגה מספרים טובים יותר. עם זאת, הנפילה של אפ-וורק קשורה גם לדו"חות הכספיים שלה ברבעון הראשון. אלה הראו האטה ניכרת בקצב הצמיחה והפסד פעם נוספת — שני אלמנטים שיכולים להיות רלבנטיים גם לפייבר ולענף.

עבור המשקיעים שתי חברות מתחרות בבורסה יכולות להיות דבר טוב,  כי זה מוכיח שהשוק  חי וקיים, אבל השוק גם סובל מחולשות. שתי החברות, יחד עם פרילנסר  האוסטרלית, הן השחקניות המרכזיות בשוק פלטפורמות הפרילנסרים, שוק שצומח במהירות, שגם  לינקדאין כבר שמה עליו עין. פרילנסר היתה בין הראשונות בתחום והייתה מובילה בו,אבל פייבר כבר עקפה אותה בהכנסות.

פייבר מעריכה את השוק הפוטנציאלי בארה"ב לבדה ב־100 מיליארד דולר, אבל בעקבות התוצאות של אפ-וורק, שהצביעו על ירידה בקצב הצמיחה מ־23% ברבעון האחרון של 2018 לשיעור של 16% ברבעון הראשון של 2019, ההערכות הן כי השוק בפועל קטן יותר. לפי הלמ"ס האמריקאית, רק כ־1% מהפרילנסרים עובדים אונליין, ומתוכם חמישימשתמשים באפליקציות השונות. כ־70% מהפעילות בפלטפורמות מוגבלת כיום למדינות דוברות אנגלית, אף שכולן מנסות להתרחב..

הרווח של החברות  בין היתר נובע מעמלה של כמה אחוזים על כל עסקה בין נותן השירות לחברה המזמינה, ובאחרונה החל התחום לאמץ גם עבודה בשיטת המנויים תמורת תשלום קבוע. מבחינת הפרילנסר, הפלטפורמות הדיגיטליות פותרות לו את בעיית חיפוש הלקוחות, שמחייבת השקעה בשיווק, וגם את סוגיות התמחור והגבייה — בעיות כרוניות של עצמאים. מבחינת החברות, שרוכשות את השירותים, מדובר בפתרון נוח ומהיר, המקל על עניין של הכשרה של עובד, מספק לעתים קרובות מחיר נמוך יותר וטוב לצרכים נקודתיים.

בפייבר,  הוצאה לרוכש עלתה ל־150 דולר ברבעון הראשון של 2019 מרכישה של 126 דולר ברבעון המקביל. עם זאת, עודף ההיצע בתחום הוא עצום, ומעט מוצאים עבודה. מנכ"ל אפו-ורק סטפן כסריאל ציין  כי כיום יש עבודות רק ל־2% מהספקים הרשומים באתר החברה, כלומר על 2 מיליון פרילנסרים רשומים יש רק כ־77 אלף הצעות של מעסיקים. ועוד מצטרפים מדי יום לפלטפורמה 10,000 משתמשים. בתשקיף של פייבר היא מציינת כי מאז הקמתה בוצעו באמצעותה 50 מיליון עסקאות בין 5.5 מיליון קונים ל־830 מוכרים.

הרבה מצטרפים ומעט עסקאות מקשים על הרווחיות

ההצטרפות המהירה של ספקים לצד מיעוט יחסי של עסקאות כשיעור מהמשתמשים, הוא אחד הגורמים שמקשים על החברות להגיע לרווחיות. ההוצאות שלהן כוללות עלויות של שרתים, שעליהם מאוחסן כל המידע, ועלויות פרסום, שכרגע מכוון בעיקר לגיוס חברות שיזמינו עבודות מהפרילנסרים. הסעיף האחרון הוא הכבד ביותר בפייבר, והיווה 65% מההוצאות ברבעון הראשון השנה. סעיף הוצאה גדול נוסף הוא העלויות על כל עסקה שמתבצעת באמצעות האתר.

מספר העסקאות אמנם עולה, והוא זה שאחראי לקצב הצמיחה של כ־40% שמציגה פייבר לאורך הרבעונים האחרונים, אך מדובר בעסקאות בסכומים קטנים. בתשקיף של פייבר מדגישים כי ככל שהיקף הפעילות עולה, מזנקות גם העלויות הכוללת עבור העסקאות.

פייבר צומחת יותר מהר מאפ-וורק

היקף ההכנסות של פייבר קטן בינתיים משמעותית לעומת אלה של אפ-וורק. הראשונה סיימה את 2018 עם הכנסות של 75 מיליון דולר לעומת 253 מיליון דולר אצל האפ-וורק, אך פייבר צומחת הרבה יותר מהר. אם היא תצליח לשמור על קצב צמיחה של 42%–43%, כפי שעשתה ברבעונים האחרונים, היא תחצה השנה את רף 100 מיליון הדולרים בהכנסות, בעוד אפוורק צופה הכנסות של 310 מיליון דולר השנה. פייבר מצטיינת בנתון אחד חשוב לעומת מתחרותיה, והוא שיעור ההכנסות שמגיעות לחברה מתוך היקף הפעילות.

בזמן שאפ-וורק מצליחה לתרגם להכנסות רק 14.3% מהיקף העסקאות שמתבצעות באמצעותה, בפייבר השיעור גבוה משמעותית ומגיע ל־25.5%. ההסבר טמון בעיקר בטכנולוגיה מתקדמת יותר בבסיס הפלטפורמה של החברה הישראלית, המאפשרת, בין היתר, התמודדות טובה יותר עם תקלות וביטולים. ככל שהנתונים נחשפים, עם הפיכתן של המתחרות בשוק לציבוריות, הן עשויות להרגיש לחץ מחירים בשוק. במונחי רווחיות, המצב באפוורק, שהפסידה ברבעון האחרון 4.7 מיליון דולר על הכנסות של 69 מיליון דולר, מעט טוב יותר מזה של פייבר. אבל אלה חדשות טובות, שמצביעות על כך שקיים בתחום יתרון לגודל, שעדיין לא מורגש בביצועי החברה הישראלית. פייבר, בינתיים, מתקשה להציג שיפור עקבי, ומציגה הפסד תפעולי בשיעור של 30%–35% מההכנסות ברבעונים האחרונים.

גם ההוצאות של פייבר גדולות: זו מבזבזת  כ־5 מיליון דולר לרבעון, וצברה גירעון של 132 מיליון דולר מאז נוסדה לפני כעשר שנים. עד היום הביעו הקרנות הגדולות, ובהן בסמר קפיטל, אקסל וגם ויולה, אמון במודל העסקי של פייבר, והשקיעו בה 170 מיליון דולר. אלא להבדיל מהטרנד בקרב משקיעים, מודל המבוסס על צמיחה ללא רווח באופק, שעובד עבור משקיעים פרטיים, מתקבל בפחות התלהבות בקרב משקיעים מהציבור.

כלכלה שיתופית – מה זה? איפה זה קיים? ואיך זה משפיע על החיים שלנו?