הלוואות    

פקטורינג – סוג של הלוואה לעסק? מתי לקחת? מה הריבית?; כל מה שצריך לדעת

פקטורינג – כל מה שצריך לדעת

פקטורינג הוא בעצם מכשיר מימוני – בדיוק כמו שיש אשראי שנילקח מהבנקים, הלוואות שנלקחות מהבנקים, גיוס מהציבור ועוד, יש גם פקטורינג. לפקטורינג אין "מוניטין טוב"; יש סטיגמה שמי שעושה פקטורינג עושה זאת בגלל מצוקה פיננסית או/ ו קשיים תזרימיים. אז זהו –  זה כבר לא כך. נכון שהרבה חברות פונות לפקטורינג שיש להם בעיה, ומתוכן יש גם חברות במצוקה פיננסית קשה, אבל פקטורינג הפך להיות שיטה מקובלת ונפוצה לגיוון מקורות המימון של הפירמה ובעיקר כדי לעמוד במציאות של לקוחות שדוחים תשלומים – אחרי הכל, חלק משמעותי מהמימון הוא להון חוזר, כלומר לממן את הלקוחות ואת המלאי, כשמנגד מקבלים כספים מהספקים.

ההון החוזר של הפירמה (הון חוזר תפעולי) מבטא כמה כסף היא צריכה כדי לממן את הפעילות השוטפת ומוגדר כלקוחות ומלאי בניכוי הספקים. אבל מה קורה כאשר יש פתאום הפתעה והלקוח דוחה תשלומים – אז אחד מהפתרונות הטובים, גם כי הוא בריבית נמוכה וגם כי ניתן לקבוע כי מדובר בטווח קצר (עד שיגיע התשלום מהלקוח) הוא פקטורינג. אבל רגע, מה זה בעצם פקטורינג?

פקטורינג – דוגמה

פקטורינג הוא בעצם להפוך את יתרת הלקוחות – במלואה או בחלקה (לרוב בחלקה) ליתרת מזומנים. החברה והגוף הפיננסי שעושה פקטורינג מנהלים מו"מ על מכירת חוב הלקוחות לגוף הפיננסי. לדוגמה – נניח שחברה מסוימת רוצה להיפגש עם מזומנים ויש לה יתרת לקוחות של 100 מיליון שקל, ומתוכם היא מתכוונת למכור יתרת לקוחות של 30 מיליון שקל. היא מגיעה לגוף הפיננסי שעושה פקטורינג ומציעה לו את היתרה הזו בתמורה למזומן. הגוף הפיננסי יבחן את איכות הלקוחות, ינסה להגדיר את הסיכון שכולל בתוכו את החובות המסופקים (יהיו כאלו שלא ישלמו, או שלא ישלמו בזמן), ומחשב את ערך הלקוחות הזה בהינתן תקופת הזמן – התקופה שבה הוא ייהנה מתזרים המזומנים של תשלומי הלקוחות.  אם לדוגמה הלקוחות אמורים בממוצע לשלם את החוב תוך 3 חודשים אז הוא יתמחר את זה כריבית לתקופה של 3 חודשים. כלומר, הערך שהגוף הפיננסי יסכים לתת תמורת חוב לקוחות של 30 מיליון שקל יהיה נצוך מה-30 עצמם, מכיוון שיש כאן אלמנט של סיכון (שהרבה פעמים מודגש בחוזה שהסיכון נשאר אצל החברה) ויש כא אלמנט של זמן, כלומר של ריבית לתקופה. נניח שהוא יסכים לשלם עבור החוב – 29 מיליון שקל במזומן.

במצב כזה, החברה מקבלת מזומן של 29 מיליון שקל, ויתרת הלקוחות יורדת ב-30 מיליון שקל. יש כאן פער של 1 מיליון שקל שמוגדר כסוג של הפסד מימוני, אבל החברה הצליחה להנזיל את הלקוחות, ואם היא עשתה זאת בריבית טובה, אז מדובר בפועל בעוד סוג של מימון.

בפועל, דוף הפקטורינג נכנס בנעליה של החברה (הספקית) והוא גובה ומנהל את החוב מול הלקוחות – החברה בעצם המחתה את כל זכויותיה לגוף הפקטורינג.

הפקטורינג דומה בעצם לניכיון צ'קים, הרי מה ההבדל? גם כא וגם כאן מוכרים יתרה של לקוחות לגוף מסויים שמספק נזילות מידית בתמורה לריבית. התופעה הזו במקרים מסוימים (בעיקר מקרים גדולים – כיל, אדמה ועוד) נקראת איגוח. אז בעצם באופן שוטף יש מכירה של תיקי לקוחות לגופים פיננסיים כשמוקדמת ישות שאחראית על ניהול הגביה והחוב, היא זו שבאופן שוטף רוכשת חוב לקוחות במזומן. בעצם לוקחים את יתרת הלקוחות והופכים אותה בעיני הגוף הפיננסי לסוג של אגרת חוב שמייצרת תזרים שוטף על פני התקופה (התשלומים מהלקוחות הם התזרים השוטף).

הפקטורינג נפוץ ומגביר נוכחות בשוק המקומי בעסקים מכל הסוגים והוא נחשב למימון נלווה למימון הבנקאי, אם כי הבנקים נכנסו גם לתחום הזה. בפועל זה עובד כך – הספק (החברה שפונה לגוף הפקטורינג) מגיש בקשה לביצוע הפקטורינג בצירוף החשבוניות (של הלקוחות החייבים שאותם מוכרים) והמסמכים שקשורים לעסקה. הגוף הפיננסי בוחן את הלקוח ואת העסקה הספציפית העסקה ואם מאשר, אז קובע את הריבית ואת העמלה ומעביר תשלום במזומן לחברה. החברה כמובן מוותרת על תשלום הלקוח שלה, התשלום עובר לגוף הפיננסי. קיימות שתי גישות לעסקאות פקטורינג – עסקאות "גלויות" בידיעת החייב (הלקוח), ועסקאות "שקטות" ללא ידיעתו. בעסקאות "שקטות" הספק הוא שגובה את החוב כנאמן ומעביר אותו לגוף הפקטורינג, כלומר אין כאן בעצם ידיעה לגורמים חיצוניים על העסקה הזו, ומתברר שהרבה גופים אוהבים את "השקט" הזה.

אחד היתרנות הגדולים של הפקטורינג הוא בגמישות, מעבר לכך שמדובר בגיוון האשראי, מדובר ביכולת להשיג מימון מהיר ויחסית זול, לתקופה גמישה. מדובר בגמישות מימונית ועסקית, שלא בטוח שניתן להשיג במקומות אחרים. כמו כן, כאמור יש השפעה משמעותית על הדוחות הכספיים – המאזן נראה טוב יותר – יתרת החוב של הלקוחות קטנה, המזומנים גדלים.

היקף השוק – עשרות מיליארדים

בארץ יש עשרות שחקנים בתחום הפקטורינג, חלקם גופים ששייכים לבנקים, כשההערכות הן שמדובר בשוק של כמה עשרות מיליארדי שקלים

הפקטורינג של מטריקס 

הון חוזר – מה זה? והאם אפשר להיות בהון חוזר שלילי?


עדכונים על פקטורינג –

יוני 2017 –  בנק לאומי פועל בזירת הפקטורינג גם דרך – Digital Factoring, כלי המאפשר לבצע פעילות פקטורינג באופן פשוט מהיר ודיגיטלי. בבנק מדגישים כי מדובר בפתרון נוח לחברות, והם משקיעים בטכנולוגיה ובהנגשת המוצר לעסקים, כסף רב – "אנו מתמקדים בכל עולם המימון לצורכי הון חוזר של חברות עסקיות", אומרים בבנק, "במטרה לסייע ללקוחות העסקיים בקבלת נזילות. מבחינתנו, הנושא חשוב כי אנחנו מבינים שעלינו להתמודד עם מספר מטרות, ובראשן מתן פתרונות מגוונים ללקוח, מעבר לעולם של אשראי מסורתי. אלמנט נוסף הוא התמודדות עם תחרות שמגיעה מתאגידים פיננסיים אחרים – בנקאיים ולא בנקאיים, וגם כתוצאה מהתחרות שתגיע מתחום הפינטק, בעיקר בתחומי מתן האשראי. אנחנו פועלים  בתחום הפקטורינג זה שנים רבות. עם זאת, בארבע השנים האחרונות שינינו את דרכנו בתחום. בעקבות ניתוח התחום והמגמות בעולם, ככל שניתן, מצאנו שיש דרישה בישראל לשירות הזה, לצד הצורך שלנו בהתפתחות והתקדמות", – להרחבה בגלובס.