מדריכי השקעות    

פרופ' דדי מאירי, הטכניון: "קנאביס זו האמא של הבועות"

פרופ' דדי מאירי

פרופ' דדי מאירי: "קנאביס זו האמא של הבועות"

מאירי, ראש המעבדה לחקר הסרטן והקנבינואידים בטכניון, דיבר על הקנאביס בכנס כלכליסט, והסביר למה להערכתו מדובר בבועה.

"יש לי מעבדה לחקר סרטן, ואני לא מתכוון לדבר היום יותר מדי על סרטן, אלא דווקא על הצמח הזה, צמח הקנאביס.

"לפני ארבע שנים התחלנו לחקור את היכולות האנטי סרטניות של קנאביס. ושהתחלתי להסתכל על קנאביס, ואני בן של חקלאים, ובוגר מדעי הצמח. התחלתי להסתכל על קנאביס, על יכולות האנטי סרטניות שלו גיליתי שבעצם הצמח הזה עושה הכול.

"הוא מוריד בחילות, הוא מוריד כאב, הוא משפר תזונה, הוא טוב לפסוריאזיס, הוא טוב לאפילפסיה. הוא בעצם עושה הכול.

"אם נדע קצת יותר לפי דעתי הוא גם חוסם קסאמים בקלות. כל מה שצריך לעשות זה לעשות פורמולציה ולהשתמש בעוד איזה שם מסובך להגיד ביו ולביליטי ואז זה מעלה את ערך המניה בצורה גבוהה ובדוקה.

"ועכשיו ברצינות – אם דיברו פה על בועה זה אימא של הבועות. ברור שזה בועה. נו בחייאת, חברות שמוכרות במאה אלף דולר, שוות עשרים ושבע מיליארד דולר. ברור שזה בועה.

"אבל למה הקנאביס בעצם מיוחד מדברים אחרים. הקנאביס מיוחד כי הוא מייצר חומרים מיוחדים קנא בינו אידים. כאלה קטנים, חמודים, אידים גם טרפנים, ופלבנואידים. וכזה חמוד כזה אבל הייחוד  שקנאביס הוא הצמח היחיד שמייצר אותם ברמות גבוהות. אני מכיר סדר גודל של תשעה צמחים אחרים שמייצרים את זה. אבל הוא מייצר אותם ברמות גבוהות. ולמה זה מיוחד. אם נעבור לעולם החי, כל בעלי החיים למעט חרקים מייצרים את המולקולות האלה. למעשה גם אנחנו בגוף שלנו מייצרים את המולקולות האלה.

"יש לנו מערכת שנקראת מערכת אינדוקנבינואידית. זה מערכת רגולציה. מערכת של ויסות, שהיא בעצם לא מערכת אוטונומית. היא חלק ממערכות אחרות, היא יושבת בתוך המערכות האחרות ועושה בלאנס מאוד עדין.

"כן עדין, קנאביס הוא תרופה מאוד עדינה. הוא לא משהו חזק. יש לנו בגוף דברים לדברים אגרסיביים ויש לנו מערכות לדברים עדינים. כשאני נותן מכה יש לי כאב שהולך ויורד בצורה הדרגתית ומהירה. זאת המערכת האנדו קנבינואידית. שאני עובר ליד מנגל ואני מריח את הריח שלו, מולקולות מהבשר השרוף נכנסות לי דרך האף למערכת האולפוקטורית ומעוררות תאבון, זה המערכת האינדו קנבינואידית . זה מערכת עדינה. אם לא אכלתי יומיים, הקיבה מתכווצת. היא כבר אגרסיבית. אם אני עכשיו חותך את האצבע, הגוף לא מתעסק עם המערכת  האינדוקנבינואידים הוא מייצר אופייתים.

"יש לו את המערכת האופייתית כמערכת אגרסיבית להוריד כאב, ומערכת עדינה מערכת האנדוקנבינואידית. אז זה לא מפתיע אותנו שקנאביס יכול לעשות את זה.

"אם אנחנו מדברים על בועה. זה בועה ברמה התיאורטית, אבל ברמה המעשית שנצא רגע מהמסחר, נגיע לביולוגיה, נגיע למדע, אנחנו מבינים למה זה קורה. זה לא סוד, זה לא מפתיע אותנו. זה תקשורת, המערכת האנדו קנבינואידים היא תקשורת בין תאים. תאים צריכים לדבר האחד עם השני. שיש לנו שריטה ויש לנו איזה התחלה של דלקת. מגיעים לשם כל החיילים שלנו, "זה כמו חיילים שמגיעים לאזור ה-T. מגיעים והם צריכים עכשיו לחסל את הבקטריה שנכנסה. הם צריכים לדבר עם עצמם כמו חייל בקרב. הוא צריך להעביר מסרים, ושהם גומרים שם, המקרופייג' צריך להודיע שאצלי נקי וצריך לחזור, הוא שולח חומר מיוחד שנקרא אנדו קנאבינואיד.

"זו מערכת מסובכת. המערכת הזאת זה צריך לקרוא את זה וזה צריך לשלוח את המסר. יש לנו רצפטורים, כולם מכירים CB1 ו-CB2 אם הם מכירים. אנחנו עובדים במעבדה על 28 רצפטורים שונים. לא רקCB1,CB2 יש עוד הרבה  ובמעבדה אנחנו יודעים לזהות, קרוב ל-150 אנדו קנבינואידים. בדיקת דם אני יודע לזהות 150.

"יש לי במעבדה מעל 800 קווים גנטיים שונים. שכל אחד מהם ירכיב הרכב שונה של צמחים ואין לנו שום מושג, אין לנו שום מושג איך זה משפיע על זה. אין לנו שום מושג לקחת את החומרים בצמח, ואיך משפיעים על המערכת שלנו. אף אחד לא יודע לקרוא את כל זה. אז שיספר לי שהוא יודע מה משפיע. אנחנו לא יודעים. לא נעים להגיד את זה. אנחנו לא יודעים. אם אנחנו לוקחים עכשיו תאי סרטן ואנחנו מסתכלים על סרטן המעי וסרטן הפרוסטטה. אנחנו רואים שזן מספר 1 למרות שיש לו אותו הרכב THC אותו הרכב CBD הורג תאי סרטן מעי אבל לא הורג את סרטן הפרוסטטה. והזן השני עם אותו הרכב של THCו-CBD כמו זה, לא הורג את סרטן המעי אבל הורג את סרטן הפרוסטטה. זאת אומרת יש ספציפיות בין סוג הקנאביס ליכולת  להרוג תאים בצלחת. זה לא מרפא אף בן אדם לצערי בינתיים, אבל אנחנו מבינים פה את העיקרון. יש הבדל בספציפיות בין סוג הקנאביס ליכולת שלו להשפיע על התאים שלנו, וזה לא רק נגזרת של ה-THC ו-CBD זה עוד הרבה דברים והרבה  מולקולות שבפנים.

"אם ניקח אפילפסיה. אנחנו מסתכלים פה על כל עמודה כזאת, זה זן אחר, קו אחר שחולים יכולים לקבל בישראל. כולם אותו דבר. הרכב של עשרים ואחד CBD,THC וכמה שהעמודה יותר גבוהה סימן שזה מוריד יותר התקפים אפילפטיים, ורק תראו את השוני בין הזנים השונים. בין הקווים השונים שכל מגדל נותן לחולה. וכל אחד מהם שונה. אם זה לא עבד על החולה זה לא אומר שזה לא יעבוד על החולה האחר, או על מחלה אחרת.

"בואו נסתכל על אוטיזם, על ירידה באגרסיביות. אותו הרכב בדיוק של CBD ו-THC, מביא לתוצאות שונות לגמרי. זאת אומרת, אנחנו לא יודעים כמעט כלום. לא יודעים, מה לעשות.

"באה אימא עם ילד עם אפילפסי. אני  לא יודע לעזור להם. יודע להגיד לה אולי. ומי שאומר לה שהוא יודע, די מחרטט.

"למגדלים יש הרבה ניסיון של שנים לדעת על הזן שלהם. אבל הוא לא יודע על הזן של השני. הוא רק יכול להגיד לך שהזן של השני פחות טוב. כי הוא לא באמת יודע. אז איך אנחנו מסתכלים על זה במעבדה. בכל זאת צריך טיפונת להיות גם אופטימי.

"אנחנו לוקחים את כל הזנים שיש בישראל וגם מביאים מחו"ל, יש לנו מעל 800 קווים גנטיים שונים. אנחנו יודעים להסתכל על כל המולקולות, על כל הקנאבינואידים, על כל ההמולקולות והסוגים של הצמחים. אני יודע לשים אותם בקבוצות ולחלק אותם. ואז אני לוקח מכל קבוצה דוגמאות. ואת הדוגמאות האלה, אני מריץ על תאים ובודק איך זה משפיע. עשיתי את זה על לוקמיה. הרבה זנים לא השפיעו על הלוקמיה הזאת ואחד, בינגו, עבד בצורה טובה. שיש לי את האחד הזה, אני מתחיל לחקור אותו פנימה, ולהבין את המערכת ולמה הוא מצליח לעומת אחרים.

"אני מנתח את המולקולה וכשאני מבין את זה אני לוקח את זה למערכות עכבריות, ואני עושה גידולים סרטניים ואני רואה שהטיפול מוריד את הגידולים הסרטניים. ואני עושה השתלת מח עצם לעכברים וגורם להם לוקמיה ורואה שהצמח משפר את הלוקמיה. ואחרי עוד ניסויים ובדיקות שעשיתי, אני שואל את עצמי האם אני צריך את כל המולקולות או רק חלק מהם. הסלוגן שלי לסטודנטים שלי אני רוצה מינימום קומפונט שעושים מקסימום אפקט. לא מעניין אותי אם זה אחד, שלוש, שבע עשרה, או עשרים וחמש, אני רוצה לדעת.

"אז איך עושים את זה. לוקחים את כל החומרים שיש בפנים, אני רואה שיש לי מאה עשרים חומרים בפנים, ואני יודע לזהות אותם היום, אני אומר למכשיר תחלק לי אותם לשלושים, שלושים, שלושים ושלושים. כל שלושים במבחנה אחרת. ואני חוזר אל התאים, ואני שם אותם מול העכברים וזה לא משנה אם אני מדבר על אפילפסיה, שינה או סרטן, והמטרה למצוא רק חתיכה אחת שעובדת טוב. זאת אומרת אני עושה למינציה. צריך הרבה מזל לעשות את החיתוך נכון. ואז אתה לוקח את מה שכבר חתכת ואתה אומר או קי. בשלושים האלה יש לי את המרכיבים, אני לוקח אותם וחותך אותם עוד פעם לחמש. ואני עושה קומבינטוריקה כזאת עד שאני מגיע במקרה הספציפי הזה לשלוש מולקולות, שאותם צריך כדי להרוג את התאים האלה. אם אתה לוקח רק שתיים, זה לא עובד. אתה חייב את שלושתם, למה? כי הם עובדים ביחד. לכל אחד יש תפקיד.

"אחד מהם לא יספיק, ויותר משלושה לא צריך. ואחרי שאתה מוצא אותם, גם אם אני יודע להסתכל על CBD,THC, CBG,CBN זה לא יעזור לי בחיים. אני לא אדע לעזור לילד בקנדה ולהגיד לו איזה זן הוא צריך שם. ויותר מזה, אני לא אדע לחזור על הטיפול בארץ. כי כמה שאנחנו מייצבים וכמה שכולם עושים את זה יציב, אף אחד לא יודע להסתכל על זה, לחזור על זה. אז איך אתה יודע שזה יציב. איך אתה יודע שזה לא מתפרק. חייבים להרים את הרמה. חייבים להעביר את זה ללבל שבו אנחנו מתייחסים גם לתרופות אחרות. שאנחנו יודעים להסתכל ולעשות את הדברים ברמה מקצועית.

"אז האם זה בועה? כן. האם לבועה הזאת יש אורך חיים? הרבה מאוד. לפחות עוד ארבע, חמש שנים של בועה. אירופה רק נכנסת, סין רק נכנסת, אוסטרליה ניסתה להיכנס ובקושי זזה. יש לנו עוד ארבע שנים של ים של כסף שישפך בפנים. אני השתחררתי מהצבא בתקופת האינטרנט,  חבר שלי הקים חברת אינטרנט גייס שני מיליון דולר, חי עם הסטארטאפ  ארבע שנים ועבר לעבוד באמדוקס. גם פה יישארו החברות המרכזיות הטובות שעשו דברים אמיתיים ויש מאחוריהם משהו, וכל השאר גייסו, נהנו, החליפו אוטו וייעלמו".

 

 

קנאביס – זה ייגמר בבכי!