פרופ' שמואל האוזר בכנס בקריה האקדמית אונו: "חייבים לייצר סמכות רגולטורית לטובת משקיעים תמימים בביטקוין שאינם מבינים שהם חשופים לאפשרות שיפסידו ממיטב כספם. צריך מבוגר אחראי וזה תפקידנו"

פרופ' אבי שמחון: "כשאני שומע שאנשים מוכרים את הבית כדי לקנות ביטקוין אני מודאג. זה יכול להיגמר לא טוב".

היום התקיים כנס Think Fintech בקריה האקדמית אונו. במהלך הכנס התייחס  פרופ' שמואל האוזר, יו"ר הרשות לניירות ערך לתחום הבלוקצ'יין ובהמלצות הראשונות של הועדה שהקים לתחום המטבעות הדיגיטליים והסיכונים הכרוכים בהשקעה בהם. האוזר אמר כי  "אחת השאלות החשובות ביחס למטבע הביטקוין זו כנראה שאלת המחירים – מה מצדיק מחיר נוכחי של 15 אלף דולר עבור ביטקוין? ככלכלן אני לא מצליח להבין את מחירו הגבוה. מדובר במחיר בועתי. לא רק אני חושב כך, אלא גם האנליסטים של מורגן סטנלי ששחררו לאחרונה הערכה כי שווי המטבע עשוי להיחתך דרמטית בקרוב ואף אולי להגיע ל-0. הטענות כי הביקוש למטבע זו הסיבה למחיר הגבוה, הינה קשקוש מוחלט". עוד הוסיף האוזר כי "על המדינה לגלות מידה של פטרנליזם בהגנה על הציבור מפני הונאות. האזהרות לא מספיקות – חייבים לייצר סמכות רגולטורית לטובת משקיעים תמימים שאינם מבינם שהם חשופים לאפשרות שיפסידו ממיטב כספם. צריך מבוגר אחראי וזה תפקידנו". האוזר גם התייחס לעניין של חברות בורסאיות שעיקר פעילותם נעשה במטבעות דיגיטליים ואמר "אחת הדוגמאות הייתה משאבי טבע שמניותיה טסו בימים בודדים לאחר צעדים הצהרתיים לפעול בתחום זה. "המחיר הבועתי גם של מניות אלה הביא אותנו לשקול לנקוט בצעדים מתאימים. חשוב לשמור על מסחר תקין והוגן".

סקר – מה יהיה מחיר הביטקוין עוד שנה?

ביטקוין – כל מה שצריך לדעת

 גם פרופ' אבי שמחון, יו"ר המועצה הכלכלית, שהשתתף בכנס התייחס לתופעת המטבעות כשאמר "אנחנו באמת לא יודעים מה יהיה עם המטבעות הדיגיטליים, אך כנראה שלדבר הזה יש גם ערך אמיתי. מצד אחד יש כאן משהו שנראה כמו בועה אך מצד שני אולי יש פה אמצעי לעקוף את המערכת הפורמלית הבנקאית שנבנתה בעמל רב. עם זאת, כשאני שומע שאנשים מוכרים את הבית כדי לקנות ביטקוין אני מודאג. זה יכול להיגמר לא טוב". שמחון הוסיף כי "הביטקוין הוא פרסומת לבלוקצ'יין – טכנולוגיית העתיד שיש לה אופק. צריך להיזהר לא לשפוך את התינוק עם המים בגלל החששות הגדולים שיש לנו עם הביטקויין. לתעשייה הזו פוטנציאל גדול בכלכלת המדינה ובשל כך צריך להיות מאוד זהירים לא להקשות עם הרגולציה על חברות פינטק וטכנולוגיות חדשות רק בגלל שאנחנו מפחדים מהדבר שנקרא "ביטקויין. "אני מאוד מקווה שהאוזר ומחליפתו ינסו להיות כמה שיותר ליברלים על מנת לנסות לעודד פה תעשייה שכנראה יש לה פוטנציאל מאוד גדול להשפיע על כלכלת ישראל כולה. יחד עם זאת, אני מקווה שגם בנק ישראל יהיה פתוח וליברלי לקבל את השינויים שמתרגשים עלינו – וזה יקרה".

 פרופ' עדי אייל, יו"ר BTB  ישראל, אמר כי "מהפכת הפינטק נועדה לפרק את החבילה שנקראת בנק. כיום מרבית העסקאות הפיננסיות מרוכזות בבנקים והפינטק מאפשר התפתחות של הרבה חברות שמספקות שירותים טכנולוגיים- פיננסיים. מה שפינטק מאפשר זו יעילות כלכלית וחוסר תלות במתווך אחד גדול שכיום, קוראים לו בנק. התחרות נעשית בין הגורמים השונים שמספקים כל אחד שירות מקצועי, יעיל ומיוחד משלו, מעין סירות מרוץ ספציפיות ומתמחות במקום מיכליות ישנות וכבדות".

 ד"ר גתית גור גרשגורן, כלכלנית ראשית ברשות לניירות ערך והקריה האקדמית אונו, אמרה בכנס כי "מהפכת הפינטק כבר כאן – יש צמיחה וגם הגופים "השמרניים" הופכים להיות אלה שמייצרים עוד ועוד טכנולוגיות חדשות שמגיחות לעולם. ההשקעות בפינטק גדלות. והחידושים הן בכל התחומים כדוגמת תשלומים, עיבוד מידע וכיוצא בזה. ישנם גם חידושים בתחום המסחר כדוגמת גיוס הכספים וכמובן הקריפטומניה. מספיק להסתכל על גרף הביטקויין כדי להבין שיש פה הד ציבורי גדול אך גם מדאיג בנוגע למחירים".