עשרה חודשים, כ-488 מיליארד שקל. זה הסכום שנכנס לקופת המדינה ממסים מתחילת השנה, 12.9% יותר מבתקופה המקבילה בשנה שעברה. גם אחרי שמנכים את עליית המחירים ומנטרלים שינויי חקיקה, נשארת עלייה ריאלית של כ-8%. ברשות המסים מעריכים שהגבייה גבוהה כיום בכ-16% מקו המגמה ארוך הטווח שלה.

הקופה המלאה לא מחקה את הגירעון. באוקטובר לבדו הוציאה הממשלה כ-18.3 מיליארד שקל יותר ממה שהכניסה, לעומת 15.2 מיליארד באוקטובר אשתקד. הגירעון של 12 החודשים האחרונים טיפס מ-3.2% ל-3.3% מהתוצר, כ-74.8 מיליארד שקל. מתחילת השנה התמונה נוחה יותר: גירעון מצטבר של כ-47.8 מיליארד שקל, לעומת כ-71.5 מיליארד בעשרת החודשים הראשונים של השנה שעברה. התקציב מאפשר גירעון של עד 4.9% מהתוצר, כ-111 מיליארד שקל. מה המשמעות של המספרים האלה לריבית ולמסים של השנים הבאות מוסבר במדריך לגירעון וליחס חוב-תוצר.

התלוש: השכר עלה, המס עלה מהר יותר

רוב הגידול מגיע מהמסים הישירים. הניכויים במקור, ובראשם מס ההכנסה שיורד מהמשכורת, עלו מתחילת השנה ב-8% במונחים ריאליים. ההסבר המרכזי הוא השכר עצמו. כשהמשכורת עולה, חלק גדול יותר ממנה נופל במדרגות המס הגבוהות, ולכן המס גדל בקצב מהיר יותר מהשכר. ההקפאה של מדרגות המס ונקודות הזיכוי, שלא מתעדכנות לפי המדד, מחזקת את האפקט. כמה נשאר בכיס מכל שקל של העלאה אפשר לבדוק במחשבון ברוטו נטו.

אצל העצמאים הקפיצה חדה עוד יותר: מס ההכנסה שהם שילמו עלה מתחילת השנה ב-18% ריאלית, ומס החברות עלה ב-7%. באוקטובר עצמו זינקה הגבייה מעצמאים ב-70%, אבל ברשות המסים מסבירים את רוב הזינוק בגבייה חלשה במיוחד באותו חודש אשתקד. ההחזרים ממס הכנסה ומניכויים גדלו מתחילת השנה ב-3%. מי שמשכורתו עלתה השנה יכול לעבור על הפעולות שכדאי לבדוק לפני סוף השנה, ובהן זיכויים שלא נוצלו.

הבורסה הכניסה, ובאוקטובר נבלמה

המס שנוכה מרווחים בניירות ערך הגיע מתחילת השנה לכ-8.8 מיליארד שקל, זינוק של 42%. שנה חזקה בשוק ההון מייצרת יותר רווחים ממומשים, ומכל רווח כזה המדינה לוקחת את חלקה. באוקטובר הכיוון התהפך, והגבייה מניירות ערך ירדה ב-32% לעומת החודש המקביל. המס שנוכה מריבית, למשל על פיקדונות, עלה מתחילת השנה ב-5%. ההבדל בין שיעורי המס על ריבית מפורט במדריך למס על ריבית מפיקדונות.

הדלק והדירות: כאן המדינה גבתה פחות

בתחנות הדלק ההקלה הורגשה ישירות. הבלו על הדלק הכניס באוקטובר כ-2 מיליארד שקל, ירידה ריאלית של 18% לעומת אוקטובר אשתקד, בעקבות ההפחתה בבלו שנכנסה באותו חודש. הרקע להפחתה ולמחיר בתחנות מופיע בעדכון על מחיר הדלק.

מיסוי המקרקעין, שכולל את מס הרכישה שמשלמים קוני דירות ואת מס השבח שמשלמים מוכרים על הרווח, ירד מתחילת השנה ב-2%. באוקטובר ההכנסות ממס שבח עלו ב-36%, ואילו ההכנסות ממס רכישה ירדו ב-3%.

מע"מ, שמשולם כמעט על כל קנייה בסופר ובחנות, הכניס מתחילת השנה 7% יותר במונחים ריאליים. מס הקנייה על יבוא, שמוטל בין היתר על רכבים חדשים, נשאר ברמה של השנה שעברה.

לאן הולך הכסף

בצד ההוצאות, הממשלה הוציאה מתחילת השנה כ-551 מיליארד שקל, 4.2% יותר מאשתקד. בתקציב תוכנן גידול של 7.4%, כך שקצב ההוצאה איטי מהתכנון. מערכת הביטחון הוציאה כ-153 מיליארד שקל, 9.9% יותר מבשנה שעברה. המשרדים האזרחיים, שמממנים בין היתר חינוך, בריאות ורווחה, הגדילו את ההוצאה ב-1.4% בלבד. מקרן הפיצויים, שמשלמת על נזקי מלחמה לבתים ולעסקים, יצאו מתחילת השנה כ-10.7 מיליארד שקל.

משק בית של שכירים מרגיש את הגבייה בעיקר דרך התלוש. השוואה של שורת מס ההכנסה בתלוש האחרון מול התלוש מלפני שנה מראה כמה מההעלאה הגיע לכיס וכמה עבר לקופת המדינה. בדיקה של טופס 101 אצל המעסיק יכולה לחשוף נקודות זיכוי שלא נרשמו, למשל על ילדים, על תואר אקדמי או על מגורים ביישוב מזכה.