תקנות הקובעות קנסות מינהליים על עבירות חוק התכנון והבנייה, מכילות קנסות גבוהים.
התקנות החדשות קובעות כי עבירה על סעיפי חוק התכנון והבנייה היא עבירה מינהלית החייבת בקנס מינהלי. גובה הקנסות כפי שנקבע בתקנות עומד על 8,000 שקל ועד 600 אלף שקל, בהתאם לחומרת העבירה.
הקנסות יוטלו לפי מספר קטגוריות: עבירות בנייה ועבירות שימוש, עבירה באדמות מוגנות (חוף ים או שמורת טבע לדוגמה) ועבירות באדמות לא מוגנות. פרמטר נוסף שישפיע על הקנסות – גודל המבנה.
חריגת בנייה – איזה סוגים יש? מה אפשר לעשות? ומה העונש?
עבירות בנייה במגורים לעומת עבירות מסחריות
בתקנות נקבע כי עבירות למטרות מגורים יקנסו במחצית הקנס של עבירות למטרות מסחריות. כמו כן, נקבע כי תאגיד יקבל כפל קנס לעומת אזרח.
קנס מינהלי על עבירת בנייה הוא חד-פעמי, וקנס על שימוש לא חוקי יכול להינתן אחת ל-4 חודשים.
התקנות האלו הן חלק מרפורמה באכיפת התכנון והבנייה, והן הופכות למיושמות בשטח, אחרי שאושרו בכנסת במאי 2018.
על פי התקנות, אם לא התקיימו הליכים מינהליים קודמים כנגד מבצע העבירה, תנאי למתן הקנס הוא מתן התראה כשעל המוזהר לתקן את ההפרה בתוך 30 יום. אם לא הוחזר המצב לקדמותו לאחר 30 יום מההתראה, יוטל הקנס המנהלי.
יו"ר ועדת הפנים, ח"כ יואב קיש אמר בדיון לאישור התקנות: "גם ראשי העיר של המגזר הערבי והדרוזי אינם מתנגדים למדיניות האכיפה. עם זאת, אנו ערים לכך שתוכניות המתאר המפורטות עדיין אינן מאושרות ברוב היישובים, ואנשים בנו מתוך מצוקת דיור אמתית, שלא ניתן לה מענה. שינינו את התקנות המקוריות והורדנו חלק מהקנסות. איחדנו גם חלק מהקטגוריות. בנייה בין 75 מ"ר ל-100 מ"ר חייבה במקור קנס של 100 אלף שקל, ואנחנו החלטנו להוריד את גובה הקנס ל-50 אלף שקל. עשינו ריכוך רציני".
לדברי שייקה נפחא, יזם נדל"ן בעלי חברת סלעית "יחד עם התקנות ראוי כי המדינה תסדיר את הקושי והבירוקרטיה הכרוכים בהוצאת היתרי בנייה כחוק שכן, כל עניין עבירות הבניה נובע מבירוקרטיה. לדעתו אם יטפלו בבעיה הכי קשה והיא הוצאת היתרים אזי עבירות הבניה ירדו לאפס. לא יתכן שאדם פרטי שרוצה אישור לפרגולה צריך להביא אישורים שעולים יותר מהפרגולה וימתין לפחות שנה לאישור.
"תיקון 101 לחוק התכנון בעניין הוצאת היתרים תוך 90 יום לא בא לידי ביטוי בשום רשות בארץ אפילו ברשויות שבהן ראשי עיר הכריזו על היתרים מהירים. הסיבה לכך פשוטה – התחייבות להיתר תוך 90 יום היא רק לאחר שהתיק נקלט במערכת, אלא שקולטים תיק רק לאחר שהכל נמצא בתיק וזה תהליך בירוקרטי ארוך של כל האישורים והריצות. בנוסף יש לזכור שמדובר בהיתר בתנאים שלאחריו נדרשת עוד רשימה להשלמות.
"לצערנו, למרות תיקון 101, רשויות עדיין לא נערכו למציאות התכנונית המורכבת בה אנו פועלים ולא מפתחות פתרונות שיקלו עליהן לקדם תכניות בצורה יעילה. כתוצאה מכך הליכי התכנון נמשכים בצורה בלתי הגיונית ויזמים נאלצים להתמודד עם חוסר ודאות ולעיתים גם אם לוקחים מרווחי בטחון, עדיין הם עלולים למצוא את עצמם בסיכון מבחינת הרווח.
"תיקון 101 קובע סט דרישות מפורטות ומגבילות טרם הגשת הבקשה לוועדה המקומית לרבות שינויים בדרישות לתיקי המידע, כתוצאה מכך מוכפלת ומשולשת העבודה הנדרשת על ידי עורכי הבקשות ובהתאמה מופעל סד זמנים נוקשה על הוועדה המקומית. לצערנו, אנו עדים לתופעה שבה הוועדות מצידן מגמישות מחד את הדרישות החלות עליהן, ומאידך מפרשות לחומרה סעיפים אחרים הנוגעים לעורך הבקשה וליזם. כגון, דחייה על הסף של בקשות שניתן היה לאשרן לאחר תיקונים קלים מצד עורך הבקשה".