צוות בין-משרדי, הכולל את רשות שוק ההון, רשות ני"ע, משרדי האוצר והמשפטים, הרשות לאיסור הלבנת הון ובנק ישראל, יושב ודן בצורך ברגולציה על תחום המטבעות הוירטואליים. הצוות מבקש מהציבור מידע בתחום "הנכסים הווירטואליים", וזאת "לצורך יצירת בסיס ידע בנושא עבור הרגולטורים והציבור וכדי לגבש המלצות בדבר המדיניות הרצויה.

בהמשך לפעילות הרגולטורית שנעשית על ידי כלל הגורמים הרלבנטיים בתחומי אחריותם וסמכותם בנושא נכסים וירטואליים, ולנוכח התפתחות התעשייה בישראל הבוחנת שימושים ויישומים שונים המבוססים בין היתר על טכנולוגיית רישום מבוזר של בסיסי נתונים במערכת הפיננסית (DLT – distributed ledger technology), קהילת הרגולטורים של המערכת הפיננסית הישראלית סבורה שיש מקום לחדש ולחזק את שיתוף הפעולה והתיאום בין כל הרגולטורים והציבור.

הצוות מעוניין לבצע מעקב אחר ההתפתחויות בנושא בארץ ובעולם, ולבחון את הסוגיות הנוגעות להחלת הרגולציה על השימושים השונים בטכנולוגיה והשלכותיהן על הפעילות הכלכלית, השווקים הפיננסיים והיציבות הפיננסית. הצוות יאסוף נתונים ומידע לצורך יצירת בסיס ידע בנושא עבור הרגולטורים והציבור, וכדי לגבש המלצות בדבר המדיניות הרגולטורית הרצויה.

חברי הצוות אשר כוללים נציגים מרשות שוק ההון, רשות ניירות ערך, משרד האוצר, המועצה הלאומית לכלכלה, רשות המיסים, משרד המשפטים, הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, מערך הסייבר הלאומי ובנק ישראל מבקשים את התייחסות הציבור לשאלה –

מה הן הסוגיות עליהן יש לתת את הדעת בבואנו לבחון אסדרה של השימוש בנכסים וירטואליים וצעדים אפשריים המתייחסים לסוגיות אלה. ובפרט:

1. מהם החסמים העיקריים, רגולטוריים ושאינם רגולטוריים, שאיתם מתמודדים בעלי עניין ישראליים העוסקים בנכסים וירטואליים כאשר הם מבקשים לפעול בישראל, ולהציע את המוצר שלהם לצרכן המקומי. במידה והתקיים בעבר ניסיון של חברה לפעול בישראל, נבקש לדעת באילו חסמים ספציפיים נתקלה.
2. מהם החסמים העיקריים, רגולטוריים ושאינם רגולטוריים, שאיתם מתמודדים בעלי עניין ישראליים הפועלים בהקשר גיוס כספים באמצעות נכסים וירטואליים (ICO) כאשר הם מבקשים לפעול בישראל. במידה והתקיים בעבר ניסיון לגייס כספים בישראל, נבקש לדעת באילו חסמים ספציפיים נתקלו בעלי העניין.
3. מהם החסמים העיקריים, רגולטוריים ושאינם רגולטוריים, שאיתם מתמודדים צרכני יישומים מבוססי נכסים וירטואליים בישראל.
4. מהם הסיכונים הגלומים בשימוש ופעילות בנכסים וירטואליים.
5. מהו המידע הרלוונטי אשר על הרגולטורים לאסוף עבור ביצוע מעקב אחר התפתחות התעשייה.
6. מהן ההזדמנויות הגלומות בטכנולוגיה זו עבור המגזר הפיננסי.
7. כיצד טכנולוגיה זו יכולה לסייע בהתמודדות מול אתגרים הנוגעים לאיסור הלבנת הון ומימון טרור (AML/CFT).