ריבית בנק ישראל ללא שינוי – 0.1%. זה אמנם לא מפתיע, רק שבבנק ישראל יבואו בטענות לעצמם כשהם מדברים על שוק הדירות והמחירים העולים. הם האשמים אלו שדרך הריבית הנמוכה בשנים האחורנות מזניקים את הדירוךת לשמיים. הם אלו שדרך ריבית נמוכה "דואגים" ל ריבית משכנתא נמוכה , הם אלו שאחראים על שוק הדירות, לפחות האחראים העיקריים.

הגורמים העיקריים להחלטה – החלטה להותיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 0.1%, עקבית עם מדיניות מוניטרית שנועדה להחזיר את האינפלציה אל תוך יעד יציבות המחירים של 1% עד 3% ולתמוך בצמיחה תוך שמירה על היציבות הפיננסית. הוועדה המוניטרית ממשיכה להעריך שלאור סביבת האינפלציה, ההתפתחויות בכלכלה העולמית, בשער החליפין, וכן במדיניות המוניטרית של הבנקים המרכזיים העיקריים, המדיניות המוניטרית תיוותר מרחיבה למשך זמן רב.

• מדד ינואר ירד ב-0.2%, בהתאם לתחזיות. נמשכת מגמת העליה המתונה באינפלציה השנתית, המושפעת בעיקר משינוי המגמה במחירי האנרגיה ומכך שההשפעה הישירה של הפחתות המחירים האדמיניסטרטיביות מתפוגגת, וב-12 החודשים האחרונים נרשמה אינפלציה של  1%. הציפיות לאינפלציה לטווחים הקצרים נמוכות מהיעד, אך הציפיות (פורוורד) לטווחים הבינוניים, מהשנה השלישית והלאה, מצויות בתוך היעד, והציפיות לטווחים הארוכים מעוגנות בקרבת מרכז היעד.
• נמשך השיפור בפעילות הריאלית. על פי האומדן הראשון, ברבעון הרביעי של 2016 צמח המשק בקצב גבוה במיוחד, שהושפע מגידול חריג ביבוא כלי הרכב; בניכוי גידול זה, ניתן להעריך ששיעור הצמיחה היה למעלה מעט מעל 3%, תוך שינוי בהרכב השימושים: קצב הגידול של הצריכה הפרטית השוטפת התמתן באופן משמעותי, ומנגד נרשם גידול נאה ביצוא. התמונה בשוק העבודה ממשיכה להיות חיובית מאוד.
• במשק העולמי נמשכת צמיחה מתונה של המשקים המפותחים העיקריים, תוך המשך מגמת השיפור במשקים המתעוררים. נמשך מומנטום חיובי בשווקים הפיננסיים, למרות שאי הודאות לגבי התהליכים הפוליטיים ממשיכה להוות מקור סיכון להמשך הצמיחה. האינפלציה במרבית המשקים מתקרבת ליעד, אך באירופה וביפן נמשכת המדיניות המוניטרית המאוד מרחיבה; ההערכות בשווקים הן שהריבית בארה"ב תעלה פעמיים במהלך 2017.
• מאז הדיון המוניטרי שהתקיים ב-22/1/17, ועד ל-24/2/17, התחזק השקל מול הדולר ב-3%. בשער החליפין הנומינלי האפקטיבי נרשם ייסוף של 2.1%. ב-12 החודשים האחרונים נרשם ייסוף אפקטיבי של 7.4%. רמתו של שער החליפין האפקטיבי ממשיכה להקשות על התפתחות יצוא הסחורות.
• בנתון האחרון של מחירי הדירות נרשמה ירידה חדה, במקביל לירידה בהיקף העסקאות. נתונים אלו עקביים עם  הירידה בקצב החודשי של המשכנתאות, העלייה בריבית המשכנתאות, והמאמצים להגדלת ההיצע. עם זאת, על סמך נתון בודד מוקדם להעריך אם חל שינוי מגמה במחירי הדירות.

הוועדה המוניטרית סבורה שהסיכונים להשגת יעד האינפלציה נותרו גבוהים, אך עליית השכר ועלייה באינפלציה בעולם, צפויים לתמוך בחזרת האינפלציה אל תוך היעד. בנק ישראל ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות הכלכליות בישראל ובעולם, ובשווקים הפיננסיים. בנק ישראל ישתמש בכלים העומדים לרשותו על מנת להשיג את מטרותיו – יציבות מחירים, עידוד התעסוקה והצמיחה, ותמיכה ביציבות המערכת הפיננסית – ובהיבט הזה, ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות בשוקי הנכסים ובכלל זה שוק הדיור.

תנאי הרקע

נתוני האינפלציה: מדד המחירים לצרכן ירד בינואר ב-0.2%, בהתאם לממוצע של תחזיות החזאים. החודש נרשמה ירידה עונתית בסעיף ההלבשה וההנעלה (9.2%-), בסעיף הדיור (0.5%-) ובסעיף הפירות והירקות (0.1%-), ומנגד חלה עלייה בסעיפי המזון (0.5%) ואחזקת הדירה (1.2%). המדד בחודש זה הושפע גם משינויים מוסדיים: ירידה בתעריפי הביטוח (6.2%-) גרעה ממנו 0.15%, ועלייה בתעריף החשמל (3.5%) תרמה לו 0.08%. מחירי הרכיבים המייצגים את המוצרים הסחירים במדד ירדו ב-12 החודשים האחרונים ב-1.4%, ומחירי הרכיבים המייצגים את המוצרים הבלתי סחירים עלו ב-0.8%. האינפלציה השנתית מוסיפה לעלות, אם כי בקצב נמוך, וב-12 החודשים האחרונים היא עמדה על 0.1%; זהו נתון חיובי ראשון מאז אוגוסט 2014, ותמך בו בעיקר שינוי המגמה במחירי האנרגיה.

תחזיות האינפלציה והריבית: הציפיות לאינפלציה לשנה ירדו והציפיות לטווחים הבינוניים והארוכים נותרו ללא שינוי מהותי. הציפיות משוק ההון ירדו ב-0.1 נקודת האחוז, לכ-0.1%, והציפיות הנגזרות מהריביות הפנימיות של הבנקים ירדו קלות, ל-0.3%. ממוצע תחזיות החזאים לשנה נותר 0.6%. הציפיות פורוורד לשנה השנייה לא השתנו והן עומדות על 0.7%, הציפיות לשנה השלישית עלו קלות, ל-1.4% (לעומת 1.3% לפני הדיון המוניטרי הקודם), והציפיות לשלוש עד חמש שנים נותרו בגובה 1.5%. הציפיות לטווחים הארוכים יותר (5 עד 10 שנים) נותרו מעוגנות מעט מעל מרכז היעד, בגובה 2.3%. על פי עקום המק"ם, עקום התלבור והערכות החזאים, ישנה הסתברות גבוהה לכך שבנק ישראל יעלה את הריבית ל-0.25% בתוך כשנה.

הפעילות הריאלית: נמשך השיפור בפעילות הריאלית. האומדן הראשון לנתוני החשבונאות הלאומית לרבעון הרביעי (נתונים מנוכי עונתיות, במונחים שנתיים) מראה שהתוצר והתוצר העסקי צמחו ב-6.2% ו-7.8%, בהתאמה – שיעורים גבוהים משיעוריהם ברבעונים הקודמים של השנה. קצב צמיחה גבוה במיוחד זה נבע מעלייה חריגה בצריכת כלי תחבורה, וזו מצִדה נבעה מהקדמת רכישות עקב עדכון נוסחת המיסוי הירוק בינואר 2017. בניכוי נתון חריג זה, הצמיחה ברבעון הרביעי הייתה גבוהה רק במעט מקצב הצמיחה הבסיסי של השנים האחרונות. הרכב השימושים ברבעון הרביעי היה שונה מקודמו מכיוון שנרשמו התרחבות נאה ביצוא לצד האטה בצמיחת הצריכה הפרטית והציבורית; היצוא (ללא יהלומים והזנק) צמח ב-8.0% תודות להתאוששות ביצוא התעשייתי על רקע השיפור בסחר העולמי בסחורות, לצד המשך מגמת ההתרחבות ביצוא השירותים. לעומת זאת, הצריכה הפרטית למעט בני קיימא צמחה ב-0.9% בלבד. המדד המשולב למצב המשק עלה בינואר ב-0.2%, והוא תומך בהערכה שקצב הצמיחה החריג לא יימשך ברבעון הראשון של 2017. מדד מנהלי הרכש ומדדי אמון הצרכנים של הלמ"ס ושל בנק הפועלים ירדו מעט בינואר, אך הם מצויים ברמה גבוהה. מדד מנהלי הרכש מצוי זה חודשים אחדים מעל ל-50 נק', והוא מעיד על התרחבות של הפעילות.

שוק העבודה: התמונה העולה משוק העבודה מוסיפה להיות חיובית מאוד. סקר כוח האדם לינואר 2017 הצביע על כך שהתעסוקה מתבססת ברמה גבוהה; בגילי העבודה העיקריים (25—64) נרשמו ירידה קלה בשיעור האבטלה (3.7% לעומת 3.8%), יציבות בשיעור התעסוקה (77.1%), וירידה קלה בשיעור ההשתתפות (80.0% לעומת 80.1%). שיעור המשרות הפנויות התייצב בינואר (בניכוי עונתיות) ורמתו, 3.8%, עדיין גבוהה. השכר הנומינלי והשכר הריאלי עלו בספטמבר-נובמבר ב-0.9% וב-1.1%, בהתאמה, לעומת שלושת החודשים שקדמו להם (נתונים מנוכי עונתיות). העלייה שחלה ב-2016 בשיעורי התעסוקה באה לידי ביטוי גם בכך שהשכר במגזר העסקי עלה מהר יחסית; מתחילת השנה עלה השכר הנומינלי למשרת שכיר ב-2.7%, בשעה שהשכר בשירותים הציבוריים עלה ב-1.2% בלבד, ולכן השכר הנומינלי בכלל המשק עלה ב-2.2%, בדומה לקצב ב-2015.

נתוני תקציב הממשלה: העודף המקומי (ללא אשראי נטו) בפעילות הממשלה הסתכם בינואר 2017 ב-4.7 מיליארדי ש"ח. העודף היה נמוך בכ-0.6 מיליארד ש"ח מהתוואי העונתי התואם את יעד הגירעון ל-2017. גביית המסים בינואר עמדה על 28.5 מיליארדי ש"ח, סכום גבוה ב-0.5 מיליארד מהתוואי העונתי התואם את אומדן ההכנסות ממסים. גביית המסים הייתה גבוהה ריאלית בכ-3.8% לעומת ינואר אשתקד (בניכוי פעולות חריגות ושינויי חקיקה).

שוק המט"ח: מאז הדיון המוניטרי שהתקיים ב-22/1/17, ועד ל-24/2/17, התחזק השקל מול הדולר ב-3%. במונחי שער החליפין הנומינלי האפקטיבי התחזק השקל ב-2.1%. ב-12 החודשים האחרונים נרשם ייסוף אפקטיבי של 7.4%.

שוקי ההון והכספים: מאז הדיון המוניטרי שהתקיים ב-22/1/17, ועד ל-23/2/17, עלה מדד ת"א 35 בכ-1.6%. בשוק האג"ח הממשלתיות נרשמה ירידת תשואות שהגיעה עד 8 נקודות בסיס בעקום השקלי ועד 23 נקודות בסיס בעקום הצמוד. עקום המק"ם נסחר בתשואה מעט גבוהה מריבית בנק ישראל. פרמיית הסיכון של ישראל, כפי שהיא נמדדת על ידי מרווח ה-CDS ל-5 שנים, ירדה קלות, לכ-65 נקודות בסיס.

כמות הכסף: ב-12 החודשים שהסתיימו בינואר עלה המצרף המוניטרי M1 (המזומן שבידי הציבור + פיקדונות העו"ש) ב-10.8%, והמצרף M2 (M1 + הפיקדונות הלא-צמודים עד שנה) עלה ב-3.7%.

שוק האשראי: המגזר העסקי (ללא בנקים וחברות ביטוח וללא חברות זרות) הנפיק בינואר אג"ח בהיקף של 5.5 מיליארדי ש"ח – בעיקר בענפי הנדל"ן והבינוי (54%) והמסחר והשירותים (31%) – וסכום זה גבוה מהממוצע החודשי במהלך 2016 (כ-3.7 מיליארדי ש"ח). מרווחי האג"ח התאגידיות (ללא בנקים וביטוח) ירדו בינואר ועמדו על 2.7 נקודות אחוז בממוצע (לעומת 2.82 בדצמבר). בינואר – חודש שמתאפיין לרוב בהיקף נמוך של נטילת משכנתאות חדשות – עמד היקף נטילתן על 4.4 מיליארדי ש"ח, ירידה של 7% לעומת החודש המקביל אשתקד. הריבית הממוצעת על המשכנתאות ירדה קלות בינואר במרבית המסלולים, לאחר שנה וחצי של עלייה מתמשכת: במסלול הצמוד למדד בריבית משתנה ובמסלול הלא-צמוד בריביות קבועה ומשתנה היא ירדה ב-0.02, 0.05 וב-0.03 נקודת האחוז, בהתאמה. במסלול הצמוד בריבית קבועה היא עלתה ב-0.04 נקודת האחוז.

שוק הדיור: עפ"י האומדן הראשון למדד מחירי הדירות, בנובמבר-דצמבר ירדו המחירים בחדות – ב-1.2%. זוהי הירידה הראשונה מאז אוגוסט 2015 והגבוהה ביותר זה כעשור. כתוצאה מכך ירד גם הקצב השנתי של עליית מחירי הדירות, וב-12 החודשים שהסתיימו בדצמבר הם עלו ב-5.9%. סעיף הדיור במדד המחירים לצרכן ירד בינואר ב-0.5%, לאחר שבדצמבר הוא ירד ב-0.1%, וקצב העלייה השנתי עומד כעת על 1.5% לעומת 2.5% בינואר אשתקד. לפי הנתונים על סך העסקאות, היקף הפעילות בשוק ממשיך להתמתן. במחצית השנייה של 2016 עמד סך העסקאות הממוצע על כ-7,300 בלבד, לעומת 8,300 במחצית הראשונה, והחלק שעסקאות המשקיעים מהוות בסך העסקאות ממשיך להיות נמוך ועומד על כ-20%. ההתמתנות בסך העסקאות ניכרת גם בקרב משפרי הדיור, אוכלוסייה שאינה כפופה לשיקולים הנוגעים לשינויי מיסוי ואינה ממתינה ל"מחיר למשתכן".

המשק העולמי: במשק העולמי נמשכת צמיחה מתונה של המשקים המפותחים העיקריים, תוך המשך מגמת השיפור במשקים המתעוררים. אי-הוודאות הפוליטית מתגברת, אך נמשך המומנטום החיובי בשווקים הפיננסיים. בארה"ב נראה כי שוק העבודה מתקרב לתעסוקה מלאה: בחודש ינואר נוספו עוד 225 אלף משרות ושיעור האבטלה התייצב ברמה נמוכה – 4.8%; אולם קצב הגידול השנתי של השכר הממוצע ירד ל-2.5% (לעומת 2.8% בחודש הקודם), ונראה כי ייתכן שיש עדיין מקום לשיפור בשוק העבודה מפני ששיעור ההשתתפות עשוי להוסיף לגדול ומפני ששיעור גבוה יחסית של עובדים מצויים בתת-תעסוקה. הצריכה הפרטית ממשיכה להוביל את הכלכלה, אך גם בייצור התעשייתי נמשכה ההתאוששות ושוק הנדל"ן מוסיף להשתפר. האינפלציה עלתה בחדות בינואר, ל-2.5%, ומדדי הליבה קרובים ליעד ה-FED. הריבית נותרה על כנה, אך להתבטאויותיהם של בכירי ה-FED התלוו מסרים נִציים. תוואי הריבית הצפוי בשווקים עלה מעט, ונכון לעכשיו עולה ממנו כי ב-2017 צפויות שתי העלאות ריבית. גם באירופה מסתמן מומנטום חיובי, בעיקר בגרמניה ובספרד, אך הסיכונים הפוליטיים נותרו משמעותיים. האבטלה בגוש האירו הוסיפה לרדת בדצמבר והגיעה ל-9.6%, השיעור הנמוך ביותר ב-7 השנים האחרונות. האינפלציה עלתה בחדות – ל-1.8% – בהשפעת העלייה במחירי הנפט, אך אינפלציית הליבה נותרה נמוכה – 0.9%. אי-הוודאות הפוליטית נותרה גבוהה עקב מערכות הבחירות שכמה מדינות צפויות לקיים השנה, ועקב התגברות המתחים הנוגעים לכך שיוון צריכה לפרוע ביולי חוב שהיקפו כ-7 מיליארדי אירו. כלכלת בריטניה צמחה ב-2016 ב-2% והאבטלה הוסיפה לרדת, אך לפי ההערכות היא תאט בשנים הקרובות על רקע הברקזיט. מנגד, יש חשש לעלייה באינפלציה, ולכן הבנק המרכזי הודיע שהשינוי הבא במדיניות עשוי להיות מרסן או מרחיב. ביפן נרשמה ב-2016 צמיחה  בגובה 1% – נתון נמוך בהשוואה בין-לאומית אך גבוה מההערכות לגבי פוטנציאל הצמיחה – ואין עדיין סימנים להתאוששות האינפלציה. הכלכלה בסין צמחה ב-6.7% ברבעון הרביעי של השנה, ומדדי מנהלי הרכש הצביעו על המשך ההתרחבות בפעילות הכלכלית, בין היתר על רקע המשך הגידול באשראי. בשווקים המתעוררים האחרים (בעיקר בברזיל וברוסיה) נמשכה מגמת הצמיחה שנשענת על ההתייצבות במחירי הסחורות ועל עליית הביקוש בסין, אך תוואי הריבית העולה בארה"ב ומדיניות הסחר הצפויה בה חושפת אותם לסיכונים. מחיר חבית נפט מסוג "ברנט" נע במהלך החודש סביב 56$; מדד מחירי הסחורות ללא אנרגיה הוסיף לעלות,  בכ-2%.

– – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – –

סיכום הדיונים המוניטריים שהתקיימו לקראת החלטת ריבית זו יפורסם ב-13/3/2017.