ירידה של 15% ברכישת קרקעות לבנייה, לעומת שנה שעברה. כך עולה מנתוני רמ"י שלפיהם נמכרו קרקעות ל-35-40 אלף יחידות דיור, במסגרת עסקאות שנחתמו. גם בכמות שיווקי הקרקעות במסגרת מכרזי מקרקעין נרשמה ירידה, מכ-70 אלף יחידות דיור  לכ-55 אלף יחידות דיור שצפויות להיות משווקות עד לסוף השנה. הסיבות ברורות, גירעון, שתי מערכות בחירות, אחת בפתח בשילוב המצב הביטחוני. עם זאת, ברמי"י אומרים שהגיעו להכנסות של 11 מיליארד שקל.  את הדברים מסר עדיאל שמרון, מנהל הרשות, בכנס באילת

מחזיקים רק ב-7% מהקרקעות

עדיאל שמרון התייחס בכנס באילת לטענה שהרשות שולטת ב-93% מקרקעות המדינה. "בציבור סבורים שאנחנו מחזיקים ב-93% מאדמות הקרקע אבל כמה מהן זמינות? בלי שטחי האש שמהווים 13.9 מיליון דונם ואדמות קק"ל ובלי אדמות חקלאיות אנחנו מחזיקים רק 7 מיליון דונם. ואם מורידים את כל האדמות המתוכננות שנמכרו אנחנו עומדים על 1.9 מיליון דונם ואם אנחנו מורידים מהחישוב גם שטחים פרטיים ואדמות של הרשויות המקומיות – אנחנו מחזיקים רק 7% משטחי המדינה, כ-1.59 מיליון דונם".

הוא הוסיף גם עצות לפתרון: "מלבד שיווקים של קרקעות פנויות – שאנחנו מבינים שלא נמצאים בשפע, דרך הנחות על הקרקע אנחנו יכולים להשפיע יותר על מצוקת הדיור ולייצר פתרונות הרבה יותר יצירתיים. אנחנו נדרשים לייעול השימוש בקרקע כמו פינוי מחנות צה"ל לנגב ויותר משמעותי הוא פיתוח מאקרו כלכלי וסוגיות של הגנת סביבה. אנחנו עוסקים בהסרת חסמים בזיהומי קרקע כדי להתיר קרקעות. באפולוניה אנחנו מטהרים את הקרקע במיליארדים ואנחנו מבצעים פרויקטי תשתיות בהיקפי ענקיים. במפרץ חיפה היינו אחד השותפים בטיהור הקרקע בשווי כולל של כ-1.5 מיליארד שקל. מימנו 360 מיליון שקל לפינוי שדה התעופה באילת. זה כסף שאנחנו מוציאים ויחזור משיווקי קרקע והעניין הוא שלנו יש יכולת להשתמש בכספים כדי לפנות ולפתח קרקע", אמר.

"הוותמ"ל מוליד אלפי יחידות דיור לא רק על הנייר אלא גם בפועל. יש 20 אלף – כל אשקלון נבנית על ותמ"ל, כל אור יהודה נבנת על הוותמ"ל. מה זה לא ישים? בלי הוותמ"ל לא יהיה לאנשים איפה לגור בארץ", אמר שמרון.

ארז קמיניץ, היועץ המשפטי לממשלה למשפט אזרחי אמר, כי  הוא תומך בהפעלת הותמ"ל בעיקר לצורך פרויקטים של התחדשות עירונית ותכניות ביישובים ערבים, ששם לוועדה יש יתרון על פני ועדות התכנון הרגילות. אך לא לתכנון לקרקעות ריקות.

עוד נושא שעלה הוא הפשרת הקרקעות לבנייה והפיצוי לחקלאים:

מזכ"ל תנועת המושבים, עמית יפרח, השיב  כי המטרה של התנועה אינה להפיק רווחים מהקרקעות, אלא בראש ובראשונה לקבל קרקע חלופית. "אנחנו לא רואים מרכז רווח מהקרקע החקלאית, ולא רוצים כסף וקניונים, אלא מחפשים את הפתרון לחקלאות", אמר.

יו"ר לשכת השמאים, חיים מסילתי  השיב כי ספק אם לחקלאים מגיע פיצוי כלשהו מהמדינה על לקיחת הקרקעות, וזאת משום שהם החקלאים נהנו מהקרקעות, כל עוד הם היו החוכרים. "חכירה היא חוזה לשכירות ארוכת טווח, היא אינה בעלות", אמר.

בעניין הפיצויים אמרו קמיניץ ושמרון, כי המדינה מתחה את הפיצויים עד כמה שיכלה, וכי לא נראה כי ניתן להציע לחקלאים פיצויים גבוהים יותר מהנהוג כיום. פיצויים אלה נקבעים בוועדות מיוחדות ברמ"י, על סמך שורה של קריטריונים שנקבעו ברשות.

במהלך הדיון ציינה איילת רוסק, מנכ"לית מכלול העוסקת במימון פרויקטים בתחום התחדשות עירונית, כי כיום כ-1,500 יזמים בונים 1,800 פרויקטים בהיקף כספי של 20 מיליארד שקלים.