משמעות העמדה החשבונאית: בחישוב ההתחייבויות האקטואריות של הטבות לעובדים בישראל יעשה שימוש בשיעור היוון גבוה יותר, הנגזר מתשואות אגרות החוב הקונצרניות המקומיות בדירוגים הגבוהים
יו"ר רשות ניירות ערך, פרופ' שמואל האוזר: "לאחר שביצענו בדיקה כלכלית וחשבונאית מעמיקה, אנו קובעים כי לעניין התקן החשבונאי, גם בישראל מתקיים שוק עמוק לאג"ח קונצרני איכותי. קביעה זו עולה בקנה אחד עם ההיגיון הכלכלי, לפיו נכון כי שיעור ההיוון ישקף סיכון מסוים, כפי שנהוג במרבית השווקים המפותחים בעולם". משמעות העמדה החשבונאית הינה, שבחישוב ההתחייבויות האקטואריות של הטבות לעובדים בישראל יעשה שימוש בשיעור היוון גבוה יותר, הנגזר מתשואות אגרות החוב הקונצרניות המקומיות בדירוגים הגבוהים. העלייה בשיעור ההיוון עשויה להביא לקיטון בהתחייבויות האקטואריות ולעלייה בהון העצמי של תאגידים מסוימים.
התקינה החשבונאית (IFRS) קובעת כי לצורך אמידת ההתחייבויות האקטואריות בדוחות הכספיים, יש להשתמש בשיעור ההיוון המבוסס על אגרות חוב קונצרניות באיכות גבוהה. עוד נקבע, כי במדינות בהן לא מתקיים "שוק עמוק", יעשה שימוש בתשואת שוק בסוף תקופת הדיווח על אגרות חוב ממשלתיות. בדרך כלל שיעורי התשואה בעקום הממשלתי נמוכים יותר מאשר שיעורי התשואה בעקומים הקונצרניים, ולכן במצבים שבהם קיים "שוק עמוק", ההפרשות האקטואריות בדוחות הכספיים של החברות יהיו נמוכות יותר, ולהיפך. מכאן, שהמעבר הנוכחי לשימוש בשיעור היוון המבוסס על אגרות חוב קונצרניות בדירוג מקומי גבוה, צפוי להביא לירידה בהתחייבות האקטוארית ולעלייה בהון העצמי.
על אף ששאלת קיומו של "שוק עמוק" לא נבחנה בעבר, הפרקטיקה שנהגה בישראל עד למועד ההחלטה הנוכחית, הינה שימוש דווקא בעקום התשואה של אגרות החוב של ממשלת ישראל. לאור הצורך בהגברת מידת הוודאות לתאגידים המדווחים בכל הנוגע לסוגיה זו, החל המוסד לתקינה בחשבונאות בבחינת הנושא עוד במהלך שנת 2013, וזאת לאחר פנייה מצד הרשות. ואולם, עקב טענות לחשש לניגודי עניינים לכאורה, הוחזר הנושא בסופו של דבר לפתחה של הרשות לניירות ערך. לאחר שסגל הרשות בחן את הסוגיה ואת הנגזרות החשבונאיות שלה, פורסמה בחודש ספטמבר 2014 טיוטת החלטה, לפיה, בדומה לשווקים מפותחים אחרים כמו גוש היורו, קנדה וארה"ב, מתקיים בישראל שוק עמוק באגרות חוב קונצרניות בדירוג מקומי AA ומעלה. לאחר שנתקבלו ונבחנו הערות ותגובות הציבור לטיוטה, ובכלל זה הערותיהם של רגולטורים נוספים במשק, פרסם כעת סגל הרשות את החלטתו הסופית בעניין. עמדת סגל הרשות מתבססת בין היתר על עבודתו של ד"ר חיים לוי-קידר, לפיה מתקיים בישראל שוק עמוק הן בראי מאקרו כלכלי והן בראי מיקרו כלכלי, וזאת בהשוואה בינלאומית. לאחר שסגל הרשות בחן את סבירות חוות הדעת, לרבות באמצעות בחינות נוספות שבוצעו על ידי המחלקה הכלכלית ברשות, פורסמה ההחלטה הסופית שתיושם מכאן ולהבא החל מהדוחות הכספיים לשנת 2014.