על פי מחקר של מכון אהרון, כניסת יותר צעירים לתחום ההייטק צפויה להזניק את שיעור המועסקים בענף לעד 15%, זאת בניגוד למחקר עבר של המכון עם נתונים נמוכים יותר
משנת 2001 נרשמה עלייה מתונה בשיעור מועסקי ההיטק- מ-8% ל-9%.עם זאת, היחס להייטק כקטר הצמיחה, השכר הגבוה ודחיפת ערבים וחרדים לתחום אמורים להזניק את שיעור המועסקים בענף. כך לפי בדיקה חדשה שערכו חוקרים ממכון אהרן למדיניות כלכלית. הם צופים כי בעשור הקרוב יחול שינוי, ושיעור העובדים ינוע בין 11.5% ל-15%. אלו ממצאים אופטימיים ביחס לממצאים נוספים שפירסם מכון אהרן בסוף פברואר, וכן בהשוואה למחקרים נוספים. החוקרים שערכו את המחקר הם פרופ' צבי אקשטיין, שעומד בראש המכון, וכן בנימין בנטל, דן פלד וסרגיי סומקין.
במכון אהרן בחנו את ההבדלים בשיעור התעסוקה בהייטק בין קבוצות הגילאים השונות – 9% מהעובדים בגילאי 25-29 עובדים בתעשיית ההייטק; 12% מהעובדים בגילאי 30-44, ו-8% מהעובדים בגילאי 45-64. בקבוצת הגילאים 38-64, רק מעט מ-7% עובדים בתעשיית ההייטק. לפי החוקרים, יציאה של מבוגרים משוק העבודה ובשל כך כניסה של צעירים תגדיל באופן ישיר את שיעור המועסקים בהייטק. בעקבות זאת יעלה להערכתם שיעור המועסקים בהייטק ל-11.5% עד שנת 2030. לפי החוקרים, הגידול יביא לעלייה של 3% בתוצר . ממצאי המחקר הקודם של המכון העלו כי בשנים הקרובות לא יושג יעד של שיעור תעסוקה בגובה 12%. עם זאת, אין סתירה בין שני המחקרים, והחוקרים ציינו כי הממצאים הנוכחיים אופטימיים יותר מהממצאים הקודמים.
במחקר הקודם ערכו החוקרים סימולציה לפי אוכלוסיות שונות – יהודים לא חרדים, ערבים וחרדים (כל קבוצה פוצלה לנשים וגברים). במחקר נבחנה השאלה האם הגדלת מספר האנשים שלומדים לימודי טכנולוגיה ומדע תוביל להגדלת שיעור התעסוקה בהייטק, או שיש עוד משתנים. החוקרים ערכו סימולציה לפי אוכלוסיות וגילו כי זה אינו בהכרח משתנה מנבא.
למשל אצל נשים יהודיות לא חרדיות שיעור ההשתלבות עומד על 16% בלבד מתוך אלו שלמדו מדעים ומתמטיקה (לעומת 27% אצל גברים יהודים לא חרדים). אצל גברים ערבים עומד שיעור זה על 5% בלבד ואצל נשים ערביות הוא אפסי. בקרב החרדים נרשם נתון מפתיע, מכיוון ששיעורם עומד על 22%-24% מתוך בעלי הכשרת טכנולוגיה ומדע. לפי הסימולציה, גם אם שיעור כל האוכלוסיות יעלה ל-33%, ההשפעה תהיה עלייה של 2% בשיעור המועסקים בהייטק.
במחקר הקודם לא נבדקו קבוצות הגילאים, שהן המשקפות תמונה אופטימית יותר. עוד הציגו החוקרים המלצות מדיניות שיתמכו בהמשך גידול שיעור העובדים: חיזוק והגדלת לימודי בגרות מדעית בתיכון לכולם, ובמיוחד לאוכלוסיות החרדים והערבים; הרחבת לימודי ההייטק והטכנולוגיה ומדע באקדמיה וגם מחוץ לאקדמיה, כולל לימודים מותאמים במיוחד לאוכלוסיות החרדים והערבים; וכמן כן מניעת כניסת עובדים עובדים זרים ללא אפשרות הגירה לתעשיית הייטק, אלא אם הם נדרשים כמומחים זמניים.
איך המדינה מסייעת לחברות הייטק וביוטכנולוגיה