בשבוע האחרון הונפקו ארבע תעודות סל חדשות  בשווי כולל של כ-150 מיליון שקל על מדד איגרות החוב "תל-בונד תשואות" שהושק בפברואר 2013. המדד כולל 62 אג"ח חברות צמוד מדד בריבית קבועה בדירוג (BBB-) עד (A). שווי כל אגרות החוב הנסחרות תחת המדד כ-44.4 מיליארד שקל.

תעשיית תעודות הסל כבר מנהלת סכום עצום בסך 85 מיליארד שקל. בחודש מאי נמשכה המגמה החיובית בתעשיית התעודות סל, כאשר ארבע חברות תעודות הסל גייסו 1.6 מיליארד שקל והן מנהלות יחדיו כאמור סך של 85 מיליארד שקל. מתחילת השנה גדלה תעשיית תעודות הסל ב-14 מיליארד שקל – גידול של כ-20% ביחס להיקף הכספים בתחילת השנה.

קסם של אקסלנס היא החברה הגדולה בתעשייה עם היקף נכסים של 27.8 מיליארד שקל – כ-32.5% מהיקף השוק.שנייה התעשייה –  תכלית שמנהלת כ-25.4 מיליארד שקל – 29.6% מהיקף השוק, שלישית – פסגות עם 23.6 מיליארד שקל.

תעשיית תעודות הסל נהנית בשנים האחרונות מצמיחה מואצת על רקע ההנחה שההשקעה במדדים עדיפה על השקעה בקרנות נאמנות בניהול אקטיבי. הנחה זו נשענת גם על מחקרים (אם כי יש מחקרים סותרים) שמראים שמשקיע אקטיבי אינו יכול לאורך זמן להכות את השוק, כלומר לספק תשואה עודפת, ואם כך אז הרי שעדיף המדד עצמו. זאת ועוד – דמי הניהול בתעודות סל נמוכות בצורה משמעותית מדמי הניהול בקרנות בניהול אקטיבי. למעשה, במקרים רבים, גם אם מנהל הקרן מכה את המדד (משיג תשואה עודפת על המדד) הרי שבשקלול דמי הניהול שהמשקיעים בקרן משלמים למנהל, התשואה של הקרן יורדת מתחת לבנצ'מרק. זה בולט במיוחד בניהול אקטיבי של קרנות מניתיות, שם דמי הניהול הממוצעים עולים על 2%.