שורה של מכשירים פסיביים מתמודדים על תשומת הלב שלכם – תעודות סל, קרנות מחקות, קרנות סל. מה עדיף? הפעם, נבדוק את תעודות הסל מול קרנות הסל. נתחיל בכך שבארץ תעודות הסל הומרו לקרנות סל ב-2018, ואין תעודה לקנות. בעולם עדיין יש ETN לצד ETF. ההשוואה החיה בארץ היא קרן סל מול קרן מחקה.

מדובר במוצרים קרובים שאמורים לספק את תשואת המדד בעלויות ניהול נמוכות (דמי ניהול נמוכים), להבדיל מקרנות הנאמנות האקטיביות שמנהלות באופן שוטף את תיק הנכסים כדי לקבל תשואה עודפת (מה שלא ממש מצליח), ועל זה הן גובות דמי ניהול גבוהים משמעותית מהמכשירים הפסיביים.

תעודות סל (Exchange Traded Notes- ETN) הן מוצר שבעבר היה דומיננטי בארץ, אבל לאחר רפורמה שביצעה רשות ניירות ערך בתחום המכשירים הפסיביים, הפכו תעודות הסל לקרנות סל. התעודות הן התחייבות של מנפיק התעודה כלפי רוכש התעודה לספק לו את תשואת המדד; התעודות עוקבות אחרי הכל (כל מה שאפשר למדד) – מדדי מניות (ת"א 25, ת"א 100, מניות היתר, סקטור הבנקים, מדדי מניות בחו"ל, שערי חליפין, סחורות – זהב, נפט ועוד…).

תעודות הסל, קרנות הסל והקרנות המחקות נולדו כתוצאה ממחקרים שהראו שלא ניתן להשיג תשואה טובה יותר מהמדד (מדד הייחוס) לאורך זמן, ואם כך, אין רציונל להשקיע בקרן נאמנות או מכשיר פיננסי אחר שבו יש ניהול אקטיבי (ניהול שוטף של ההשקעות בקרן). עם זאת, מחקרים גם מראים שיש מיעוט של מנהלי קרנות נאמנות שכן מצליחים להשיג תשואה גבוה יותר ממדד הייחוס. כלומר, הממוצע אמנם לא משיג את המדד, אבל פה ושם זורחים כוכבים. זה כמובן תלוי איפה, באיזה אפיק, לכמה שנים נעשה המחקר, אבל ככלל, מסתבר שבמקרים רבים עדיף להשקיע ישירות במדד הייחוס, ואם כך, הפתרון בארץ הוא קרן סל או קרן מחקה, לא תעודה. קרן הסל מחליפה בעצם את המדד. תעודה אין מאז 2018 – במקום להשקיע בסל של מניות שמרכיב את המדד המסוים, היא, התעודה, עושה את זה בשביל המשקיעים.

תעודת הסל הראשונה שהונפקה בארץ (בשנת 2000) היתה תאלי 25 על מדד ת"א 25, היום ת"א 35. המשפחה נגמרה ב-2018 – תעודה שעוקבת אחרי מדד ת"א 25. מאז הונפקו מעל 200 תעודות, והענף גדל משנה לשנה, אם כי בשנים האחרונות יש עצירה בתחום הפסיבי (בקיץ 2021 היקף הנכסים המנוהלים בענף – קרוב ל-110 מיליארד שקל – קיץ 2021, לא מפת שוק. בדקו היקף חי של קרן סל / קרן מחקה. בארץ, תעודות הסל היו המכשיר הפופולרי לעקיבה אחרי מדדים, אבל ב-2018 הסבה רשות ניירות ערך את כל התעודות לקרנות סל. זה מאחורינו. הסיבה: בתעודות סל יש סיכון שנובע מזהות המנפיק כי התעודה היא בעצם התחייבות של מנפיק התעודה. רשות ניירות ערך חיסלה את הסיכון הזה על ידי הגדרת כל התעודות כקרנות סל. קרן, להבדיל מתעודה, מנוהלת בחשבון נאמנות שלא קשור למנהל הכספים. כלומר, סיכון המנפיק כבר לא קיים.

קרנות סל (ETF) הן גם בארץ וגם בעולם המכשיר הפסיבי הפופולרי. ה-ETFים (Exchange Traded Fund) הן למעשה קרנות שעוקבות אחרי מדד מסוים. הן לא תעודות התחייבות (מעין התחייבות של המנפיק כלפי המחזיק) כמו בתעודות סל, אלא הן דומות לקרנות נאמנות שמנהלות כספים בנאמנות עבור הלקוחות. קרנות הסל מנהלות (בחשבון נאמנות) כספים עבור המחזיקים בהן, כלומר אין בהן את סיכון המנפיק. קרן סל, להבדיל מקרן נאמנות ומקרן מחקה, נסחרת כל היום (בדומה למניה). תעודת סל אין. לעומתן, קרנות נאמנות מסורתיות נסחרות פעם ביום (יש גם קרנות שנסחרות פעמיים ביום). כלומר, מבחינת הרעיון – מעקב אחרי המדד, תעודות הסל וקרנות הסל דומות, אבל מבחינת החשיפה, הרי שקרנות הסל יותר בטוחות – אין את סיכון המנפיק שהיה בתעודות הסל עד 2018. שני המכשירים האלו מחזיקים בניירות ערך או בנגזרים על מדדים כדי לעקוב באופן מדויק (בניכוי עמלות) אחרי המדדים. אבל, מעבר לעניין הסיכון/חשיפה, קיימים עוד הבדלים ביניהן – וחשוב לדעת אותם!

הנה נקודות ההשקה וההבדלים בין תעודות סל (ETN) לקרנות הסל (ETF). נתחיל בדמיון ביניהן –

1. תעודות הסל וקרנות הסל הן מכשירים עוקבי מדדים.
2. סחירות – תעודות הסל וגם קרנות הסל סחירות באופן שוטף במהלך היום (כמו מניות)
3. עלויות / דמי ניהול – בשני סוגי המכשירים העלויות הן לרוב נמוכות מאוד ביחס לאפיקים אחרים (לרבות קרנות הנאמנות).
4. נזילות – בשני המכשירים האלו לרוב יש נזילות גדולה (מנפיק המכשיר דואג להיות עושה השוק ולהזרים היצעי וביקושים). עם זאת, בפועל, בתעודות סל בארץ לרוב יש נזילות גבוהה (מאחר שהנפיק הוא גם עושה השוק); בחו"ל בקרנות סל שהן קטנות ולא סחירות יש מקרים של נזילות מוגבלת.
5. שקיפות – בשני סוגי המכשירים, תעודות סל וקרנות סל, יודעים בדיוק מה הקרן והתעודה מחזיקים.
6. פיזור – מעצם הגדרת השקעה במדד, תעודות הסל וקרנות הסל מפזרות את ההשקעה שלהן על פני מספר נכסים (תלוי במדד).
7. מיסוי – שיעור המס על רווחים (תשואה מההשקעה) בתעודת הסל ובקרנות הסל הוא 25%.

ומה השוני בין תעודות סל (ETN) לקרנות סל (ETF), דבר שחשוב לכאלו שמשקיעים דרך קרנות ותעודות בחו"ל?

1. קרן סל, ETF, מחזיקה בנכסי הבסיס (לצורך הדוגמה – במניות עצמם). בתעודות סל יש שימוש רחב בנגזרים כדי לעקוב אחרי המדד.
2. מנגנון הפעולה של כל אחד מהמכשירים שונה.
3. מדיניות הדיבידנד נקבעת בתעודות סל בארץ על ידי מנהל (האם לחלק את הדיבידנד למחזיקי התעודה או להשקיע את הדיבידנד שוב באינדקס/ מדד). בקרנות הסל בחו"ל יש כללים ברורים לחלוקת דיבידנד וצבירת דיבידנד.
4. בקרנות הסל יש מנגנון בו ניתן להמיר מניות המרכיבות את קרן הסל (ETF) לקרן סל עצמה (ל-ETF עצמה). בתעודות סל בארץ אפשרי רק הכיוון "הטבעי" – להפוך את תעודות הסל לנכסי הבסיס (מניות ספציפיות וכו').
5. תעודות סל עוקבות גם אחרי מדדים שקרנות הסל לא יכולות לעקוב אחריהם בגלל מגבלות רגולציה שמתבטאות בתנאי סף שונים – מגבלת סחירות, מגבלה על השקעה בבורסה מסוימת; סחורה מסוימת.

משקיעים מקומיים יכולים לרכוש קרנות סל בבורסה המקומית (וכאמור יש בשפע – מעל 200 קרנות סל בתחומים ובגיאוגרפיות שונות. תעודות אין) והם גם יכולים לצאת מהקופסא ולהשקיע בקרנות סל בחו"ל – זה לא מפחיד כמו שזה אולי נשמע, ואז מרחב אפשרויות ההשקעה הוא אינסופי (אלפים רבים של קרנות סל). כאן תוכלו לקרוא מדריך קרנות סל

מכשיר עוקב מדדים נוסף הוא הקרנות המחקות. הקרנות המחקות הן אמנם חלק מתעשיית קרנות הנאמנות הגדולה, אבל להבדיל מרוב הקרנות שדוגלות בניהול אקטיבי, הקרנות המחקות קרובות מאוד לתעודות הסל והן אמורות להיצמד למדדים – כלומר, קרן מחקה על ת"א 25 אמורה לספק את תשואת מדד ת"א 25 וכך לגבי יתר הקרנות המחקות. תוכלו לקבל כאן מידע מפורט על הקרנות המחקות.

עוד בנושא: קרנות עוקבות – מה הן והאם הן יביאו את הבשורה לתעשיית קרנות הנאמנות, קרנות נאמנות – ככה מנהלי הקרנות "עובדים" עליכם, וככה תוכלו להיזהר!.

קרן סל מול קרן מחקה: הבדל במסחר

בקרן סל המסחר נעשה במהלך יום המסחר, במחיר שנקבע בבורסה. בקרן מחקה הקנייה והפדיון נעשים פעם ביום, לפי מחיר שנקבע בסוף היום.

למשקיע לטווח ארוך ההבדל הזה קטן, אבל ההבדל בעלויות עשוי להיות משמעותי: בקרן סל יש עמלות קנייה ומכירה, ובקרן מחקה לעתים אין.

ההשוואה צריכה לכלול את דמי הניהול, את העמלות ואת תדירות ההפקדות.

בקרן סל המחיר בבורסה עשוי לסטות מעט משווי הנכסים, ובמסחר דליל הסטייה עלולה לגדול.

בקרן מחקה המחיר נקבע לפי שווי הנכסים בסוף היום.

משקיע שקונה ומוכר לעתים רחוקות יפיק תועלת קטנה מהמסחר הרציף, ולכן עבורו העלות חשובה יותר.

דוגמה: נניח שמשקיע מפקיד 1,000 שקל בחודש. בקרן סל העמלה המינימלית לפעולה 5 שקלים, 60 שקל בשנה, 0.5% מההפקדות השנתיות. בקרן מחקה בלי עמלת קנייה, הוא חוסך את הסכום הזה, גם אם דמי הניהול גבוהים במעט.

הצעדים המומלצים:

1. לבדוק דמי ניהול בשתי החלופות.
2. לבדוק עמלות פעולה.
3. לחשב לפי תדירות ההפקדות.
4. להשוות פער מעקב.
5. לבחור לפי העלות הכוללת.

האם קרן סל נזילה יותר?

כן, אפשר למכור במהלך היום.

האם יש הבדל במס?

יש לבדוק את הכללים עם יועץ.

איזו מתאימה להפקדה חודשית?

זו שהעלות הכוללת שלה נמוכה יותר.

כדי לבחון את הנושא "קרן סל מול קרן מחקה: הבדל במסחר" לפי הנתונים האישיים, אפשר להיעזר במחשבון דמי ניהול בקרן סל ובנוסף מה זו קרן נאמנות.

---

עדכונים: 24.10.2026 – נוספו הרחבה, דוגמה מספרית, שאלות ותשובות, רשימת צעדים וקישור פנימי.