מחר (22 באוגוסט) תתקיים ישיבת הוועדה המוניטרית של בנק ישראל, שבה תתקבל ההחלטה לגבי גובה הריבית במשק. עד לאחרונה ציפו רוב הכלכלנים להעלאת ריבית של 0.5%, רביעית ברציפות, במטרה לרסן את ההתפרצות האינפלציונית במשק.

אלא ששני נתונים שפורסמו בשבוע שעבר, עשויים לדרבן את בנק ישראל להעלאת ריבית חדה אף יותר. הראשון הוא מדד חודש יולי, שזינק ב-1.1%, קצב אינפלציה שנתי של 5.2%, הרבה מעל כל התחזיות. הנתון השני הוא הצמיחה במשק שהסתכמה בקצב שנתי של 6.8% ברבעון השני, גם כן נתון גבוה מהציפיות.

פירושם של שני הנתונים הוא מחד שהאינפלציה, נכון לעכשיו, לא נבלמת, ודרושות העלאות ריבית נוספות על מנת לרסנה, ומאידך שהפעילות הכלכלית במשק עדיין חזקה מאוד, כך שהעלאות הריבית שבוצעו עד כה לא פגעו בה, ועל כן אפשר בנק ישראל יוכל להמשיך במהלך.

אז בכמה תעלה הריבית? אם לפני הנתונים שלעיל סברו רוב הכלכלנים כי בנק ישראל יעלה את הריבית ב-0.5%, הרי שעכשיו חלקם צופים העלאה חדה אף יותר, בשיעור של 0.75%.

מיטב: הריבית תעלה ב-0.75%. תעמוד על 3% בסוף השנה

לדברי אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות מיטב, בנק ישראל יעלה ריבית השבוע ב-0.75%. ואלה, לדבריו, השיקולים העיקריים בעד ההחלטה:

• להבדיל מרוב הכלכלות במערב, המשק הישראלי צומח מהר מאוד, תוך הידוק מהותי בשוק העבודה. הריבית הנוכחית, אפילו אם תעלה ל-2%, תהיה נמוכה מדי בשביל אינפלציה של 5.2% ובשביל עלייה של 17.8% במחירי הדירות. מעולם לא היה פער שלילי כל כך בין הריבית של בנק ישראל לבין קצב האינפלציה. ריבית נמוכה מדי עלולה להאיץ את האינפלציה ולגרום להידוק חזק יותר של המדיניות המוניטארית בשלב מאוחר יותר תוך פגיעה מהותית בצמיחת במשק.
• קצב האינפלציה בישראל אומנם נמוך יותר מהמדינות האחרות, אך כפי שהצגנו קודם, האינפלציה בסעיפים המקומיים שמושפעים יותר מהמדיניות של בנק ישראל, כגון מחירי השירותים, לא שונה מהמדינות האחרות.
• תחזית האינפלציה של מיטב ל-12 החודשים ברמה של 2.8% מניחה שלא יוחזר מס על הדלק. אם המס יחזור לגובה המקורי אחרי הבחירות, שזאת הנחה סבירה לדעתנו, התחזית תעלה בכ-0.5% מעל הגבול העליון של יעד האינפלציה. נציין שהתחזית בינתיים גם לא כוללת את הירידה הצפויה במחיר הדלק בספטמבר בעקבות הירידה במחיר נפט והתחזקות השקל.
• ציפיות האינפלציה הגלומות בישראל נמצאות אומנם בתוך יעד האינפלציה בכל הטווחים, כמו גם תחזיות החזאים ל-12 החודשים. אולם, בשנתיים האחרונות התחזיות והציפיות היו מוטות באופן קבוע ומשמעותי כלפי מטה ביחס לאינפלציה בפועל. בנסיבות הנוכחיות, בנק ישראל צפוי לייחס משקל הרבה יותר גדול בהחלטתו לאינפלציה בפועל מאשר לציפיות.
• השקל אומנם התחזק בכ-8% לשיא של כל הזמנים מול סל המטבעות מאז החלטת הריבית הקודמת. אולם, בנק ישראל כמעט לא משפיע היום על שערו של השקל. הוא יכול להעלות ריבית בשיעור של 0.75%, אך אם שוק המניות יעבור לירידות, השקל צפוי להיחלש כמעט ללא קשר לריבית. לפיכך, להסתמך על התחזקות השקל כשיקול נגד עליית ריבית בשיעור גבוה יותר, זה כמו להסתמך על שוק המניות שלא ירד.
• צריך גם לציין שבנק ישראל לא צריך לחשוש מאוד מהתחזקות השקל. השקל התחזק בכ-13% מול סל המטבעות ב-2020-2021, מה שלא הפריע ליצוא הסחורות והשירותים לצמוח בקצב גבוה מאוד בשנתיים האחרונות.
• קונצנזוס רחב של הכלכלנים אומנם צופה שהריבית תעלה ב-0.5%, אך הריבית ל-3 חודשים בעוד חודש בשוק עומדת ברמה של 2.23% ומגלמת בהסתברות מאוד גבוהה עלייה בשיעור של 0.75%.
• אין מגבלות לגייס אשראי בישראל. קצב הגידול באשראי העסקי והפרטי, למעט המשכנתאות, אפילו האיץ.
• מדד מחירי הסחורות של בלומברג עלה ב-6% מאז החלטת הריבית הקודמת.
• בארה"ב ניכרת אומנם ירידה באינפלציה תוך הקלה בשרשרת ההספקה. אולם, האינפלציה באירופה, שמשפיעה יותר על ישראל, צפויה להאיץ בעקבות העלייה החדה האחרונה במחירי הגז. ציפיות האינפלציה באירופה עלו במהירות לאחרונה.
• לבסוף, נושא האינפלציה הפך למרכזי בשיח בישראל, במיוחד לפני הבחירות. הלחצים על בנק ישראל, שמוצב לשמור על יציבות המחירים, גוברים. הוא מצופה לעשות כל מה שנדרש כדי להחזיר את האינפלציה ליעד. אם יעלה ריבית מהר וגבוה מדי הביקורת עליו תהיה קטנה יותר מאשר במקרה שהאינפלציה תמשיך לברוח.

לפי התחזית של מיטב, קצב האינפלציה ב-12 החודשים אחורה צפוי להישאר בסביבות 5% עד סוף השנה, מה שאמור לתמוך בהמשך עליית ריבית במינונים יחסית גבוהים. בהמשך קצב האינפלציה צפוי להיות מעל יעד האינפלציה בכל המחצית הראשונה של 2023.

פסגות: הסתברות של 50% שהריבית תעלה ב-0.75%

לדברי אורי גרינפלד, האסטרטג הראשי של בית ההשקעות פסגות, יש הסתברות של יותר מ-50% שבנק ישראל יעלה את הריבית ב0.75% בהחלטתו מחר. לדבריו, בישראל או בארה"ב האינפלציה של צד הביקוש הולכת וצוברת תאוצה כאשר שוק העבודה הדוק מאוד. לכן, בנק ישראל, הפד ושאר הבנקים המרכזיים ימשיכו להעלות את הריבית בקצב מהיר עד שזו תגיע לרמה מספיק גבוהה כדי לגרום להאטה בשוק העבודה ולעליה באבטלה. זו בדיוק הגדרת התפקיד של הבנק המרכזי ונדמה שרמות האינפלציה הגבוהות ברחבי העולם גורמות לבנקים גם לפעול בנחישות. נכון, הבנק המרכזי מקווה שהוא גם יידע לעצור את העלאות הריבית בזמן כדי שהתהליך יסתיים בכמה שפחות נפגעים אבל ההיסטוריה מראה שבדרך כלל מדובר על מטרה שלא מושגת.

אגב, כשקוראים את פרוטוקול החלטת הריבית האחרונה של הפד ומסתכלים על התמונה הרחבה ניתן לראות שבפד מבינים טוב מאוד לאן הדברים הולכים. לפי הפרוטוקול, חברי הפד מעריכים שהמדיניות המוניטארית צריכה להפוך להיות מצמצמת ולאפשר לאינפלציה לחזור ליעד. בנוסף, חברי הפד מעדיפים שההחלטות שלהם יתקבלו על פי הנתונים השוטפים אך גם מבינים שההשפעה על הכלכלה הריאלית עדיין לא באה לידי ביטוי בגלל שלוקח למדיניות לא מעט זמן להשפיע. לכן, לא מעט מחברי הפד טענו לפי הפרוטוקול כי הם מבינים שהם עלולים לגרום כלכלה להצטמצם יתר על המידה אך גם שאין ברירה אלא להמשיך במדיניות הנוכחית כי האינפלציה גבוהה מדי ורוחבית מדי.

מזרחי טפחות: בכל מקרה, הריבית תעלה בחדות

לדברי רונן מנחם, הכלכלן הראשי של בנק מזרחי טפחות, ההערכות בשוק הן כי הריבית תעלה ב-0.5% או 0.75%

כך או כך, מדובר בהעלאה גבוהה נוספת, שתגיע במצטבר ל-1.75%-2% מתחילת השנה.

ככל שירצה בכך, יכול בנק ישראל להצדיק העלאת ריבית חדה יותר של 0.75% בשני הנתונים החדשים,  מדד יולי והתמ"ג, שטרפו את הקלפים לשוקי ההון. כמו כן, ראוי לשים לב כי לראשונה זה זמן התכווץ פער האינפלציה בין ארה"ב לישראל, לאחר שמדד יולי נותר שם ללא שינוי.

ככלל, העלאת ריבית של 0.75% מתאימה למדיניות ה-front loading (הקדמה של העלאות הריבית ובשיעורים חדים יותר) שנוקט בנק ישראל כמו עמיתיו בעולם.

עם זאת, אין לשלול העלאת ריבית של 0.5% "בלבד" וזאת משום ממספר סיבות:

המדדים הבאים אמורים להיות נמוכים יותר והקצב השנתי של האינפלציה עשוי לרדת שוב מתחת ל-5%.

העלאת ריבית חדה יותר עשויה לגרום למהלך נוסף של ייסוף השקל, בהמשך לייסוף החד של החודש האחרון.

ייסוף השקל אמנם יכול לשמש בלם להתחממות האינפלציה במשק, אך הוא יקשה על היצואנים  בתקופה של האטה בסחר החוץ.

לבסוף, אנו עדים לאחרונה לירידה של ממש באינפלציה המיובאת – מחירי האנרגיה והסחורות ועלויות השילוח.

זו אחת ההתלבטויות הקשות ביותר מבחינת בנק ישראל בתקופה האחרונה וקשה לומר כיום באיזו חלופה יבחר. כך או כך, ככל שיבחר בחלופה המרסנת יותר, הדבר יקצר את סבב העלאות הריבית ויגרום לכך שההעלאות הבאות תהיינה מתונות יותר.