לממשלת ישראל ובפרט למשרד האוצר , יש מטרות שונות. כל ממשלה קובעת לעצמה מטרה על פי אידיאולוגיה, צרכים כאלה ואחרים, לפי התנאים שעומדים לרשות המדינה בכלל והממשלה בפרט ובהתאם לדברים אחרים שיכולים להשפיע על אופי ההתנהלות וכן על המטרות והיעדים.

אך באופן כללי למשרד האוצר יש שתי מטרות מוצהרות. הראשונה, לייצר תחרות בענפים שונים, רבים ככל שניתן, מתוך כוונה לעודד צמיחה וכלכלה בריאה יותר. המטרה השנייה היא, לעזור לאזרחים לייצר יותר כסף, לחסוך יותר, להשקיע אותו בצורה נכונה, ובאופן כללי להתנהל נכון מבחינה כלכלית ברמת הפרט והמשפחה.

זו אחת הסיבות מדוע הוקם אתר הר הביטוח GOV. מדובר על אתר שקיים מזה מספר שנים ומטרתו לאפשר לכל אזרח במדינת ישראל לקבל תמונת מצב מלאה אודות הפוליסות שהוא מחזיק ברשותו. האתר מספק מידע אודות פוליסות ביטוח רכב, דירה, חיים, בריאות ועוד. כל הפוליסות שרכשנו אי פעם, אנחנו יכולים למצוא באתר ולקבל עליהן את המידע הרלוונטי עבורנו.

חשוב לומר, לצד אתר הר הביטוח GOV, אנחנו יכולים למצוא גם חברות פרטיות שהקימו אתרים דומים ומספקים לגולשים אפשרות לקבל תמונת מצב מלאה לצד אופציות נוספות שלא קיימות באתר הממשלתי. אופציות שניתן לקבל בזכות התנאים והיכולות שעומדים לרשות החברות הפרטיות ולא עומדים בהכרח לרשות הממשלה.

איך הר הביטוח יכול לעזור לנו להתנהל נכון יותר מבחינה כלכלית?

הממשלה בחרה להקים את הר הביטוח GOV, מתוך שתי כוונות המשולבות זו בזו. ראשית, לאפשר לכל אזרח ליהנות משקיפות מלאה ומידע כולל אודות הפוליסות שעומדות לרשותו. שנית, מתוך כוונה לעודד תחרות גבוהה יותר בתחום הביטוח.

ברגע שאנחנו יודעים אילו פוליסות עומדות לרשותנו, אז קל יותר לנו יותר להחליט אילו מהן אנחנו צריכים ועל אילו אנחנו יכולים לוותר. אנחנו יכולים לחסוך כך הרבה מאוד כסף וליהנות מהשקעה הרבה יותר חכמה באמצעות פוליסות שאכן משתלמות לנו.

מעבר לכך, אנחנו יכולים ליהנות מתחרות גבוהה יותר בשוק הביטוחים, מאחר ויש לנו אפשרות לבחור, לא רק אילו פוליסות אנחנו רוצים וצריכים ועל אילו אנחנו יכולים לוותר, אלא יש לנו נקודת מיקוח הרבה יותר טובה מול חברות הביטוח השונות. הן יצטרכו לעבוד קשה יותר בשביל שנישאר אצלן ונמשיך לשלם עבור הפוליסה שלנו.

את מי זה יכול לשרת?

בעיקרון, אתר הר הביטוח יכול לשרת כל אחד מאיתנו. כל מי שאי פעם רכש פוליסות ביטוח יכול לקבל כאן מידע שישרת אותו.

בפרט זה יכול לשרת אנשים שמחזיקים בכמות גדולה של פוליסות והם לא בהכרח מודעים לכך. אלו יכולות להיות פוליסות שנרכשו לפני שנים רבות וכן אלו יכולות להיות פוליסות שנרכשו על ידי מקומות עבודה שונים, מבלי שהם זוכרים או אפילו יודעים על כך.

במה הן דומות לפיקדון בנקאי, במה הן שונות, כמה אפשר להשקיע, ומתי הסיכוי הכי גבוה להרוויח מהן. כל מה שצריך לדעת על קרנות כספיות 

הנה חידה: מהו אפיק השקעה סולידי, שדומה מאוד לפיקדון בנקאי אבל אינו כזה?

הנה התשובה: קרנות כספיות.

קרנות כספיות הן סוג של קרנות נאמנות שמחויבות להשקיע באפיקים לטווח קצר (של כמה חודשים) ברמת סיכון נמוכה. בחודשים האחרונים, על רקע עליית הריבית שנמצאת כבר ברמה של 4.75% ועומדת להמשיך לעלות, הפכו הקרנות הכספיות למכשיר השקעה מנצח. במק"מ מקבלים תשואה צפויה של  קרוב ל-4.6% (הרחבה כאן) ובפיקדונות אפשר לקבל 4.5%-4.6%, אבל רק אם סוגרים את הכסף לשנה (הרחבה כאן). בפיקדונות לזמן קצר בבנקים אתם עדיין מקבלים ריבית שנתית של 0.5%-1% אולי קצת יותר. אבל בקרנות כספיות אתם מקבלים בסביבות 4% בשנה. כלומר, כאשר מדובר בהשקעה לזמן של חודשים, עדיפה קרן כספית, כאשר מדובר על השקעה לטווח של שנה יש יתרון לפיקדון עם ריבית קבועה. אבל הפיקדון הוא לשנה בלי אפשרויות יציאה. בקרן כספית אתם יכולים לצאת בכל רגע. אגב, תיזהרו מקרנות כספיות שלוקחות-גובות שיעור הוספה. מדובר על הפרש בין שער קנייה למכירה, זו עמלה שהיתה נהוגה פעם ופה ושם מחזירים אותה. בקרנות כספיות יש גופים שהחזירו אותה ואז יש גם לחשב את העמלה הזו. ככלל, הקרנות הכספיות הן ללא עמלות קנייה ומכירה וגם לא משלמים עליהן מס (כי הן רחוקות מתשואת המדד).

ואיך זה שבקרנות כספיות יש תשואה טובה? 

מהסיבה הפשוטה – מדובר בקרן של מיליארדים עם כוח מיקוח מול הבנקים ועם גמישות בהשקעות.

פירושו של התנאי שמחייב את הקרנות להשקיע באפיקים לטווח קצר הוא שמשך החיים הממוצע של כלל הנכסים בקרן לא יעלה על 90 יום בכל עת, כאשר הקרנות מחויבות על פי תשקיף להשקיע רק בפיקדונות בנקאיים שקליים לא צמודים, במלוות קצרי מועד (מק"מ), בניירות ערך מסחריים (נע"מ) לא צמודים בדירוג 1A או מקביל לו, ובאיגרות חוב לא צמודות בדירוג AA ומעלה עם זמן לפדיון שאינו עולה על שנה.

מדובר כאמור על אפיק השקעה סולידי, שמהווה תחליף לפיקדונות הבנקאיים. (פיקדון בבנק – כל מה שצריך לדעת)

בדומה לקרנות הנאמנות, גם הקרנות הכספיות מפוקחות בידי רשות ניירות ערך.

יש קרנות כספיות שקליות וקרנות כספיות שצמודות למטבע חוץ.

הקרנות הכספיות נחשבות למוצר פופולרי בעולם. בארה"ב הן נקראות Money Market Fund. בישראל הן הושקו לראשונה בשנת 2008 וגייסו בהתחלה מיליארדי שקלים.

אלא שבערך מאז, בגלל המשבר הפיננסי בשוקי ההון והמשבר הריאלי שבא בעקבותיו, הורדו הריביות בעולם לרמות אפסיות, ושהו שם מאז במשך שנים רבות. במצב הזה התמסמסה האטרקטיביות של הקרנות הכספיות, באין להן אפשרות להניב תשואה.

אבל שנת 2022 הביאה איתה מפנה מבורך לפחות מבחינת הקרנות הכספיות. התפרצות אינפלציונית, שנבעה מסגרי הקורונה המתמשכים, שיבוש בשרשרות האספקה ומלחמת רוסיה ואוקראינה, אילצה בנקים מרכזיים בעולם לפתוח במהלך של העלאות ריבית שנמצא עדיין בעיצומו.

העלאות הריבית האלה מגדילות את פוטנציאל התשואה של הקרנות הכספיות ואת האטרקטיביות שלהן.

ואומנם, קטגוריית הקרנות הכספיות השקליות מרכזת, נכון לסוף יוני 2022, השקעות בהיקף מצרפי של כ־14.5 מיליארד שקל ב־16 קרנות, לאחר שצברה כ־2.6 מיליארד שקל מתחילת השנה.

כמה ואיך משקיעים?

אין הגבלת מינימום על השקעה בקרן כספית. ניתן להשקיע גם סכום נמוך בהיקף של כמה מאות שקלים ומעלה, אבל מאחר שהבנק גובה עמלת דמי משמרת שנתית עבור אחזקת הקרן, ייתכן שהשקעה של סכומים קטנים אינה כדאית. ההשקעה נעשית בסכום חד פעמי או בהוראת קבע.

קרנות כספיות – יתרונות

כאמור, בישראל פועלות 16 קרנות כספיות שקליות. עד סוף 2022 נעו דמי הניהול בהן בין 0.02% בלבד ל־0.17%, לעומת דמי הניהול הממוצעים בתעשיית קרנות הנאמנות בישראל, שעומדים על פי נתוני רשות ניירות ערך על 0.68%. עם זאת, בתחילת 2023 הודיעו 11 מתוך 16 הקרנות על העלאת דמי הניהול וכעת מדובר על ממוצע דמי ניהול של 0.13%.

יתרון נוסף של הקרנות הכספיות הוא שאין תשלום מס אם אין רווחים ריאליים, כלומר האינפלציה מקוזזת מהרווח. זאת לעומת פיקדון בנקאי, שממוסה ב־15% על הרווח הנומינלי ללא התחשבות באינפלציה.

עוד יתרון חשוב הוא שניתן לקנות ולמכור קרנות כספיות כל יום ללא קנס שבירה, בניגוד לנהוג בפיקדונות בנקאיים, שאינם סחירים ולכן יש להמתין עד לתאריך הפירעון על מנת לשחררם.

יתרון רביעי הוא שהרווחים מקרן כספית ניתנים לקיזוז מרווחי השקעות אחרים, בעוד רווחים מפיקדונות לא ניתן לקזז (פיקדון או קרן כספית?)

קרנות כספיות – חסרונות

כאמור, האטרקטיביות של הקרנות הכספיות תלויה בגובה הריבית במשק, וזהו החיסרון העיקרי שלהן. כל עוד הריבית במשק אפסית, הן לא יניבו כל תשואה עודפת למשקיעים. אבל בעיצומה של 2022, שהביאה איתה כאמור מפנה עולמי באינפלציה ובריבית, גם האטרקטיביות של הקרנות הכספיות משתנה, ולטובה.

קרנות נאמנות – יתרונות וחסרונות

פיקדון בבנק – כל מה שצריך לדעת