ריצרד פזנה הוא אחד ממנהלי ההשקעות הידועים בעולם. ב-1995 הקים את החברה שלו פזנה השקעות. בשיאה ניהלה נכסים בשווי 24 מיליארד דולר. אבל בעקבות המשברים הכלכליים של השנים האחרונות כיום מנהלת החברה נכסים בשווי של קצת פחות מ-19 מיליארד דולר.

בעקבות משבר הסאב-פריים, בדיוק כשהחברה שלו הונפקה, ספג מכה קשה וכך גם לקוחותיו. בשנים האחרונות הוא מצליח אט אט להחזיר את הנכסים שאבדו בעקבות המשבר.

עם גורו אחר ג'ואל גרינבלט ניסו השניים בשנות השמונים להחליף את הנוסחה של גרהאם שכבר לא עבדה כי הייתה ידועה לכל משקיע רציני. השניים הגו נוסחת קסם משלהם, שלפיה פשוט צריך לקנות עסקים טובים במחיר נמוך.

לפיה, עסק טוב הוא עסק שנותן תשואה גבוהה על ההון המושקע (רווח תפעולי חלקי סך נכסים מוחשיים נטו) ומחיר נמוך נמדד ע"י יחס מכפיל פשוט כמו מכפיל רווח נקי (P/E), אך נוסחת הקסם משתמשת בנתון מקביל (EV) ומחלקת אותו ברווח התפעולי ב-12 החודשים הקודמים.

הם גילו שאם מחזיקים 30 חברות טובות הנסחרות במחיר נמוך, אפשר להגיע לתשואות כפליים ממחיר השוק. הרציונל הוא ניצול מצבי פניקה והסתמכות על דעיכה איטית יחסית של מומנטום מסחרי חזק. למרות שהרבה שנים הנוסחה הזו עבדה לא רע, בשנות המשבר גרמה להפסדים גדולים. לדידם של השניים, בטווח הארוך היא עדיין עובדת.

אסטרטגיית השקעות

פזנה מאמין בלקיחת סיכונים, בשיטת הדיפ ואליו – כמות מניות זולות של חברות טובות לדעתו, ואסטרטגיה של תיק השקעות מרוכז. אלו לעיתים הובילו למצב תנודתי מאוד והפכפך. עם זאת, ב-2013 צמחה הקרן שלו ב-40%, תיקון להפסד של 46% ב-2008.

בראיון למגזין"בראון" אמר שהוא מאמין בלרכוש מניות במחירי רצפה שמשהו שבעסק של החברה השתבש ושהוא סבור שמנהליה יוכלו לתקן את הנזק. פזנה סיפר שהוא מחזחק בתיק מרוכז של של 40-30 אחזקות בארצות הברית ועוד 60-50 אחזקות מחוץ לה.

על התנודתיות של שיטת ההשקעות שלו אמר שזו משתלמת בטווח הארוך. ואילו השקעות בטווח הקצר לא רציניות למשקיע רציני אלא שהן יותר כמו הימור.

את עקרונות ההשקעה שלו סיכם:

• חברה במחיר נמוך לפונטציאל הרווח הנורמלי שלה
• רווח נוכחי מתחת לממוצע
• להנהלה יש תוכנית שיקום
• לעסק יש היסטוריה של רווחים והחזרה על השקעה בטווח הארוך
• יש הגנה ברורה לירידות

האחזקות הגדולות שלו כיום הן גנ'רל אלקטריק, חברת התרופות מיילן וחברת טכנולוגיית מידע.

מריו גבלי – משקיע הערך שלא הפסיק לבזרהמשקיע קנת' פישר – משקיע טוב יודע מה שאחרים לא יודעיםביל נייגרן – המשקיע שחושב שמניות בטוחות ואג"ח ממשלה מסוכנות

נוסחת הקסם: איך מפרקים אותה לשני מבחנים

הגישה שמתוארת במדריך נשענת על שני מבחנים פשוטים: איכות העסק ומחירו. איכות נמדדת לפי התשואה שהעסק מייצר על ההון שהושקע בו, ומחיר נמדד לפי היחס בין הרווח לשווי. מניה שעוברת את שני המבחנים נחשבת מועמדת לקנייה, גם אם היא לא באופנה.

החולשה של הגישה היא שהיא דורשת סבלנות. מניות זולות יכולות להישאר זולות לאורך זמן, ותיק שבנוי לפי הנוסחה עלול לפגר אחרי השוק כמה שנים לפני שהשיטה מוכיחה את עצמה. משבר כמו זה שספג פזנה ממחיש שגם משקיע ותיק חשוף לתקופות קשות.

דוגמה: נניח שיש שתי חברות עם רווח תפעולי זהה של 10 מיליון שקל. החברה הראשונה צריכה 50 מיליון שקל בנכסים כדי לייצר אותו, והשנייה 100 מיליון שקל. התשואה על ההון של הראשונה היא 20%, ושל השנייה 10%. אם שתיהן נסחרות באותו שווי, הנוסחה תעדיף את הראשונה.

האם משקיע פרטי יכול ליישם את השיטה?

אפשר לחשב את המדדים מתוך הדוחות הכספיים, אבל נדרשים זמן, פיזור רחב ונכונות להחזיק לאורך שנים.

למה נוסחה שמתפרסמת מאבדת מכוחה?

כשמשקיעים רבים מפעילים אותה, מחירי המניות הזולות עולים מהר יותר, והיתרון מצטמצם.

מה עושים בפועל

1. לבחור מדד לאיכות העסק ולחשב אותו לכל חברה ברשימה.
2. לחשב מדד מחיר אחיד, כמו יחס רווח לשווי.
3. לדרג את החברות לפי שני המדדים יחד.
4. לפזר את ההשקעה בין כמה חברות ולבחון את התיק פעם בשנה.

להרחבה באתר: השקעה במניות – ככה תשקיעו נכון (ובזהירות)