אומנם הונאות בטלפון, במייל או במסרון ותיקות יותר, אבל יותר ויותר נמצאים כמעט כל הזמן ברשתות החברתיות. השיטות התעדכנו, העיקרון נשאר: הבנק לא מבקש סיסמה או קוד בפרטי. הנוכלים יודעים את זה ולכן מנסים לתפוס גם שם פתאים תמימים.
הונאה אחת כזו נובעת מכך שלקוחות רבים מפרסמים בעמוד הפייסבוק של החברות חוויית שירות גרועה או תלונה, ומצפים כי פומביות התלונה והחשש משיימינג יגרמו לחברות לחזור אליהם מהר יותר ולטפל במהירות בתלונתם. אלא שיש מי שמנצל זאת לרעה, ובשנה האחרונה נרשמו גם מקרי הונאה בשיטה זו.
חוץ מהאזהרות הרגילות, כמו לעולם לא למסור שם משתמש וסיסמה בטלפון או בהודעה, צריך להיזהר בתלונות הפומביות – עדיף לכתוב לבנק הודעה פרטית בפייסבוק ולא על הקיר. ואם בכל זאת הפומביות חשובה למקרה, אז היזהרו מראש כשחוזרים אליכם, בכל מקרה, אם הבנק רוצה לוודא זיהוי הוא עושה זאת באמצעות שאלות זיהוי כמו תאריך לידה או שאלות מוכוונות, ולא מבקש לקבל מכם בשיחת טלפון את שם המשתמש או את הסיסמה לחשבון.
הונאות אחרות שנעשו ברשתות החברתיות הן הונאת ביטוח לאומי השולחת סקר ומתבקשת מהגולשים למלא פרטים אישיים. הונאות מאוד נפוצות אחרות הן הונאות הפונזי שממשייכות ביתר שאת ברשתות החברתיות. הונאות אחרות מציינות כי חשבון הבנק או חשבון אחר חשוב נחסם ואפשר לשחררו רק בכסף. גם כאן צריך להיעזר מהדברים הרגילים, לינקים חשודים, אתרים שאינם זהים למקור, שגיאות כתיב ועוד.
הונאה בנקאית בטלפון – איך זה עובד ואיך להתגונן?הונאה בנקאית דרך מיילים והודעות – איך זה עובד, כיצד להתגונן?
תוכן עניינים; ניתן להקליק על הקישור הרלבנטי
הסבר מורחב: איך מזהים הונאה ברשתות
הונאות ברשתות חברתיות נשענות על אמון: פרופיל שנראה כמו חבר, מודעה עם שם של חברה מוכרת או "השקעה" שמומלצת על ידי ידוען. המשותף להן הוא בקשה לכסף, לפרטי כרטיס או לקוד. כלל פשוט: כל בקשה כספית שמגיעה ברשת צריך לאמת בערוץ אחר, למשל בשיחה טלפונית למספר שאתם מכירים.
דוגמה להמחשה: נניח שחבר כותב לכם בהודעה שהוא תקוע בחו"ל וצריך 2,000 שקל מיד. אם תתקשרו אליו למספר הרגיל ותגלו שהוא בבית, הסכום ניצל. בדיקה של דקה אחת שווה את הזמן.
מה עושים עם פרופיל חשוד?
מדווחים לרשת וחוסמים. לא לוחצים על קישורים שנשלחו ממנו.
איך מזהים מודעה מזויפת?
כתובת אתר שונה מהמקור, מחיר נמוך מדי ולחץ זמן הם סימני אזהרה.
מה אם כבר שילמתי?
פנו מיד לבנק או לחברת הכרטיס ולמשטרה.
איך מגנים על החשבון?
אימות דו שלבי וסיסמה ייחודית לכל רשת.
מה השורה התחתונה?
ברשתות החברתיות קל להתחזות, ולכן הכלל הפשוט הוא לא לשלם ולא למסור פרטים לפני אימות בערוץ נפרד. הסבירו את הכלל גם לילדים ולבני משפחה מבוגרים, שהם יעד נפוץ לנוכלים. כדאי לחזור על ההסבר מדי פעם, כי שיטות ההונאה משתנות כל הזמן.
צעדים מעשיים
- אמתו כל בקשה כספית בערוץ אחר
- בדקו את כתובת האתר לפני תשלום
- הפעילו אימות דו שלבי
- דווחו וחסמו פרופילים חשודים
- פנו מיד לבנק אם שילמתם
להרחבה: הונאה בנקאית דרך מיילים והודעות – איך זה עובד, כיצד להתגונן? | ניהול חשבון בנק – איך לנהל אותו נכון
שאלות ותשובות
? איך פועלות הונאות ברשתות?
מודעות מזויפות, פרופילים שמתחזים לבנקים והצעות השקעה מפתות. המטרה היא להשיג כסף או פרטים.
? מה עושים אם נפלתי?
פונים לבנק ולמשטרה ומדווחים לרשת החברתית. ככל שמוקדם יותר, טוב יותר.
? איך מגנים על בני משפחה מבוגרים?
מדברים איתם על השיטות הנפוצות ומסכמים שלפני כל העברה לגורם לא מוכר מתייעצים. כלל פשוט כזה מונע הרבה נזקים.
? איך פועל התחזות לנציג שחוזר אחרי תלונה?
הנוכל מתקשר למי שהתלונן בפומבי ומציג עצמו כנציג הבנק. אחר כך מבקש שם משתמש וסיסמה.
? איך הבנק מזהה לקוח בטלפון?
באמצעות שאלות זיהוי כמו תאריך לידה. הוא לא מבקש סיסמה או שם משתמש.