בנק ישראל מפרסם היום לציבור את עיקרי תכנית העבודה ואת התקציב לפעילותו המנהלית בשנת 2015. המועצה המנהלית של הבנק דנה בתכנית העבודה השנתית שלו, אישרה את התקציב השנתי לפעילותו המנהלית, והניחה את התקציב על שולחנה של ועדת הכספים של הכנסת, כמתחייב מחוק בנק ישראל, התש"ע-2010. התקציב נבנה מתוך מטרה לאפשר לבנק לבצע את תפקידיו ולהשיג את יעדיו המרכזיים לשנה זו.

בנק ישראל השלים בימים אלו תהליך אסטרטגי של הגדרת יעדי הבנק לשנים 2015–2017. יעדים אלו ניצבים ביסוד תכנית העבודה והתקציב לשנת 2015, והם גובשו בהתחשב בתמורות ובאתגרים הצפויים במשק הישראלי ובכלכלה העולמית בתקופה זו.

בנק ישראל מונה את היעדים המרכזיים שהציבה הנהלת הבנק לשנים הקרובות, והם:

1. הפעלת המדיניות המוניטרית וניהול יתרות המט"ח בהתאם לסביבה; האתגר הכרוך בניהול המדיניות המוניטרית בסביבת ריבית נמוכה מחייב את בנק ישראל להשתמש באופן מושכל בכלי מדיניות שמותאמים לסביבת ריבית זו. יחד עם זאת, הציפיות להתאוששות של המשק העולמי מחייבות את הבנק להתכונן לרה-נורמליזציה של המדיניות המוניטרית בטווח זמן מעט יותר ארוך. לשם כך ימשיך בנק ישראל להתאים את יכולות החיזוי המקרו-כלכליות לתנאים שנוצרו אחרי המשבר וכן להביא בחשבון שיקולים הנוגעים ליציבות הפיננסית בעת גיבוש המדיניות המוניטרית. בשנת 2015 ימשיך בנק ישראל לבחון את אפשרויות ההשקעה של יתרות המט"ח במדינות ובכלים חדשים, בהתאם לפרופיל הסיכון שהגדירה הוועדה המוניטרית ובהתאם לסביבה המקרו-כלכלית הגלובלית והמקומית.

2. חיזוק יכולות העמידה של המשק בפני משברים; חוסנו הכלכלי והפיננסי של משק מתבטא בין היתר ביכולתו להתמודד עם משברים ולצלוח אותם באופן מיטבי. כדי להגביר את מוכנותה של המערכת הפיננסית להתמודדות עם אירועי משבר שונים יפעל בנק ישראל בכמה מישורים: גיבוש ויישום צעדים להפחתת הסיכון המערכתי במשק (Macro-prudential), פיתוח ויישום כלים להתמודדות עם בנק בקשיים, וקידום יכולות ההמשכיות העסקית של המערכת הבנקאית ושל מערכות התשלומים והסליקה, לרבות בתחום הקיברנטי.

3. קידום מערכות ואמצעי תשלום אפקטיביים ואמינים; בנק ישראל אחראי בין השאר לאספקה סדירה של מזומנים למשק ולהבטחת קיומן של מערכות תשלומים ושל אמצעי תשלום חלופיים למזומן, כגון צ'קים, מערכת זה"ב, מערכות שב"א ומס"ב, כרטיסי חיוב שונים, ואמצעי תשלום מתקדמים אחרים. בנק ישראל פועל להבטחת האפקטיביות והאמינות של אמצעי התשלום השונים במשק. בשנים הקרובות יקדם בנק ישראל את הנפקת העריכים הבאים של הסדרה החדשה של שטרות הכסף. נוסף לכך יעסוק הבנק בחיזוק התשתית לפיקוח על מערכות התשלומים והסליקה ובהגברת השימוש במערכות ואמצעי תשלום אלקטרוניים.

4. תמיכה בצמיחה בת-קיימא ומכלילה; ההתפתחויות הדמוגרפיות הצפויות, ועמן מיצוי התהליכים שהאיצו את הצמיחה בעשורים הקודמים, מצביעים על כך שהגידול בתוצר לנפש עשוי לרדת באופן משמעותי כבר בהמשך העשור הנוכחי. כדי לסייע לעצב תוואי מדיניות ותהליכים שיתרמו להגדלת פוטנציאל הצמיחה של המשק, ולצד זאת יצמצמו את העוני, בנק ישראל ימקד בשנים הבאות את המחקר בתחומים בעלי פוטנציאל לתרום להגדלת הצמיחה ולחלוקת פירותיה לשכבות השונות של האוכלוסייה.

5. שמירה על אמון הציבור במערכת הבנקאית; לנוכח המבנה הריכוזי של המערכת הבנקאית בישראל, ולנוכח פערי המידע והכוחות בין הבנקים ללקוחותיהם, עולה החשיבות של הסדרת כללים ונקיטת פעולות שיבטיחו את התנהלותה ההוגנת של המערכת ויחזקו את כוחם של צרכני הבנקים. על מנת לשמור על אמון הציבור במערכת הבנקאית ימשיך בנק ישראל לפעול לעידוד התחרות במערכת הבנקאית, לקידום ההגינות של הבנקים כלפי לקוחותיהם ולקידום החינוך הפיננסי לציבור.

6. קידום מידע ומחקר תומכי החלטות מדיניוּת; בנק ישראל ימשיך לשדרג את הסטטיסטיקה בתחום הכלכלי-פיננסי ולקדם מידע שתומך בהחלטות המדיניוּת באמצעות פיתוח כלים לניתוח ולחיזוי סטטיסטייםּ וקידום מחקר וכלי ניתוח אמפירי המשלבים כמה תחומים.

7. שמירה על יציבות המערכת הבנקאית ומערך התשלומים והסליקה; על פי חוק, אחת משלוש מטרותיו של בנק ישראל היא לתמוך ביציבותה של המערכת הפיננסית ובפעילותה הסדירה. בשנים הקרובות יניע הבנק הסדרה יציבותית המותאמת למשק הישראלי ולסטנדרטים הבין-לאומיים (קביעת הוראות להבטחת התנהלות תקינה של הגופים המפוקחים), יושם דגש על הליכי פיקוח ואכיפה אפקטיביים לשם הבטחת הציות להוראות החוק וההסדרה, וכן יפעל בנק ישראל להגברת שיתוף הפעולה והתיאום עם רגולטורים בארץ ובחו"ל.

8. פיתוח ההון האנושי; על מנת לשמור על רמת המקצועיות הגבוהה המאפיינת את בנק ישראל לאורך השנים ישים הבנק דגש על תהליכים המבטיחים גיוס ושימור של כוח אדם איכותי בעל מגוון כישורים, ועל גיבושם ויישומם של כלים חדשים לטיפוח ההון האנושי.

9. חיזוק ההיערכות הארגונית להשגת יעדי הבנק; בנק ישראל פועל לחיזוק היערכותו התפעולית והארגונית במטרה לייעל את ביצועיו ולהביא להקצאת משאבים מיטבית לאורך זמן. ההיערכות הארגונית כוללת הטמעה של מערכות טכנולוגיות מתקדמות בכל תחומי הפעילות של הבנק, קידום של מערך ניהול הסיכונים ושיפור הבקרות בבנק, שדרוג התשתיות הפיזיות של הבנק, שיפור של ניהול המידע והידע, וקידום של מוכנות הבנק להמשכיות עסקית (לרבות בתחום הקיברנטי).