הממונה על הגבלים עסקיים, פרופ' דיויד גילה, נאם במסגרת כנס שנתי של הרשות שמציינת 20 שנה לפועלה, ואמר: "לא מדובר בהתערבות נגד מונופול רק בגלל שהוא מונופול, אלא בהתערבות נגד מונופול שהגיע למעמדו בזכות הסדר כובל שהצדדים לכאורה עשו. ברגע האמת הגענו למסקנה שהאחריות המוטלת עלינו בחוק לא מאפשרת לנו לחתום על טיוטת הצו המוסכם, ולא מאפשרת לנו לבוא ולשכנע את בית הדין לסמוך ידיו על הפתרון הזה".

גילה אמר בנאומו: "חוק הריכוזיות, שנכנס בחודשים האחרונים לתוקף סותם פרצות שנוגעות להקצאת נכסי מדינה לידיים פרטיות. הרשות אמנם יכולה לעצור מיזוג בעייתי מבחינה תחרותית בין חברות, אבל נותרו המצבים שבהם המדינה עצמה יוצרת את הריכוזיות, על ידי הקצאת נכס שלה – רישיון, זיכיון, חוזה BOT, קרקע, לגורם הלא נכון. וזה בעייתי, כי לעיתים קרובות המכרז של המדינה הוא לפי כל המרבה במחיר, ומי שמציע את ההצעה הגבוהה ביותר הוא הרבה פעמים הגוף שאם דווקא הוא יקבל את הנכס, התחרות תיפגע הכי הרבה. את רוב הפרצה הזו סותם חוק הריכוזיות, שמחייב את המדינה לשקול שיקולי תחרות בהקצאת נכסים שלה לידיים פרטיות, ולהתייעץ עם רשות ההגבלים העסקיים לגבי שיקולים אלה". 

גילה אמר: "בהקשר הזה הקצאה מסוג אחד על ידי המדינה שלא קיבלה הרבה תשומת לב ציבורית היא הקצאה של קרקע. קרקע היא תשומה שיכולה להכריע את הגורל של שוק, ולכן צריך לחשוב שבע פעמים למי מקצים קרקע שחיונית לצורך תפקוד בשוק. כידוע בהרבה שווקים המיקום הגיאוגראפי של החברה חשוב. אתם תראו את זה בהמשך בפאנל שמרכז אסף אילת. אם מקצים קרקע במיקום מסוים לחברה מסוימת, החברה הזו "תפסה" את האזור הזה במרחב הגיאוגראפי, ואף חברה אחרת לא יכולה לתפוס את אותו אזור, ואפילו נרתעת מלתפוס אזור קרוב מדי אליו. מטבע הדברים, זה יכול להבריח מתחרה אחר מלהיכנס לאזור".

עוד אמר גילה: "רוב המקרקעין הם של המדינה, ולכן המדינה יכולה להשתמש בהקצאות הקרקע כדי לקדם תחרות ולמנוע ריכוזיות. זה בוודאי נכון לגבי קרקע שיש בה משאבי טבע, כגון מחצבות,  וזה בוודאי נכון לגבי קרקע למגורים שתגדיל היצע ותוריד את מחירי הדיור. אבל זה גם נכון לגבי קרקע שמיועדת למשל לקניון גדול – חלק מהמקטעים בשוק הקניונים בארץ הם מאוד ריכוזיים, ולכן חשוב למי מקצים את הקרקע לצורך קניון גדול. אם מקצים קרקע לקניון גדול לגופים הגדולים ביותר, זה יכול להנציח או להגביר ריכוזיות בשוק הקניונים הרלוונטי, כי אם הגוף הגדול יהיה שם, אז גוף קטן יותר, שרוצה להכנס ולהתחרות על חנויות ועל צרכנים באותו שוק, עלול להדחק מהשוק. אותו הדבר לגבי קרקע למלון באזורים הריכוזיים, כגון אילת וים המלח. אם מקצים קרקע למלון חדש לגוף שהוא כבר ריכוזי באותו אזור, זה רק יגביר את הריכוזיות, כי במקום זה גורם חדש היה יכול להקים מלון באותם מקרקעין ולהקטין את הריכוזיות. בעקבות החלטת קבינט יוקר המחיה של השר בנט בדיוק בעניין הזה, אנחנו עובדים בימים אלה על תקנות, יחד עם רשות מקרקעי ישראל, שבאות לפתור את הבעיה הזו, כך שרשות מקרקעי ישראל תתייעץ עם רשות ההגבלים העסקיים לגבי הקצאה של קרקעות לקניונים גדולים ולמלונות באילת ובים המלח".

גילה הוסיף: "בפרספקטיבה של השלוש וחצי שנים האחרונות שבהן אני ברשות, אני חושב שאם צריך לשים את האצבע על שני דברים שמגבילים משמעותית את הביצועים התחרותיים של שווקים בישראל אלה הם ריכוזיות שווקים מצד אחד והקלות הבלתי נסבלת של העברת מסרים בין מתחרים מהצד השני". בנוסף אמר גילה: "כמובן, כדי לטפל בריכוזיות צריך כל הזמן להלחם על מבנה שוק פחות ריכוזי ויותר תחרותי. יש שתי דרכים לעשות את זה, הדרך הקלה יותר והדרך הקשה יותר. הדרך הקלה יותר היא למנוע את הריכוזיות מראש. לעצור מלכתחילה עסקאות שיותר מדי מגדילות את הריכוזיות. כאן באה לביטוי המדיניות הלא מתפשרת שלנו במיזוגים והסדרים. המדיניות העיקשת שלנו בעניין הזה משיגה מצב שבמהלך השנים, בעשרות שווקים, מנענו הגדלה לתמיד של הריכוזיות".

"עצירה של עסקאות בעייתיות מראש זו כאמור הדרך הקלה יותר להתמודד עם הגדלת הריכוזיות. לצד זה יש את הדרך הקשה יותר-כשמבנה השוק כבר ריכוזי, ואתה רוצה לתקן את זה בדיעבד. גם כאן רשות ההגבלים עשתה צעדים מאוד חשובים לאורך השנים", אמר גילה.

"בחודשים האחרונים תיקן המחוקק את החוק באופן שמאפשר לממונה לבקש מבית הדין להגבלים עסקיים להורות למונופול או לחבר קבוצת ריכוז למכור נכס אם הדבר דרוש כדי למנוע חשש לפגיעה משמעותית בתחרות או בציבור. כלומר, רצון המחוקק הוא שנפנה לבית הדין להורות למונופול למכור נכס אם הדבר דרוש כדי למנוע חשש לפגיעה משמעותית בתחרות או בציבור. כך הדבר אפילו כשמדובר במונופול שלא הפר את החוק. על אחת כמה וכמה כך הדבר כשמדובר במונופול שהגיע למעמדו בזכות הסדר כובל שהוא עשה", המשיך גילה.

"גם בימים אלה, בתחום הגז הטבעי, כפוף לשימוע, אנחנו חותרים לשינוי במבנה השוק שייצור תחרות של ממש בין מאגרים בשוק הגז הטבעי. העוגן לזה הוא טענה שלנו על הסדר כובל-הסדר כובל שגרם למונופול-על כך יהיה השימוע עם הצדדים. לא מדובר בהתערבות נגד מונופול רק בגלל שהוא מונופול. מדובר בהתערבות נגד מונופול בגלל טענה שהוא הגיע למונופול הזה בזכות הסדר כובל שהצדדים לכאורה עשו. על פי חוק ההגבלים העסקיים, יש אפשרות להגיע לטיוטת צו מוסכם כדי לנסות לפתור את הבעיה התחרותית שעולה מהפרה לכאורה של החוק. הרשות עשתה מאמצים מאוד גדולים להגיע להסדר מחוץ לבית המשפט, על מנת למצוא מתווה שגם יצור תחרות בשוק וגם ימנע את האיום של שותפות הגז שאם יהיה הליך שיפוטי, הן לא יפתחו את לוויתן".

"המחוקק מצווה עלינו כך: קודם תבדקו עם אלה שהפרו לכאורה את החוק האם הם מסכימים למתווה שאתם שוקלים לאמץ. אם הם מסכימים למתווה, תגישו את המתווה להערות הציבור. אחרי הערות הציבור, תלמדו את ההערות הללו, ותחשבו טוב טוב, לפי כל הנתונים העדכניים שיש לכם באותו הרגע, אם ראוי להגיש את המתווה לאישור בית הדין. אנחנו אמורים להגיש את המתווה לאישור בית הדין רק אם אנחנו משוכנעים שטיוטת ההסדר משיגה את המטרה ששם לנו החוק: למנוע פגיעה בתחרות למען הציבור. צריך להדגיש שמדובר במקרה חריג, שהחשיבות שלו לתחרות במשק היא חסרת תקדים, ומדובר בכמות יוצאת דופן של הערות מהציבור שקיבלנו. אכן, ברגע האמת, אחרי שלמדנו את כל הערות הציבור, ואת כל הנתונים העדכניים שהצטברו אצלנו, הגענו למסקנה שהאחריות המוטלת עלינו בחוק לא מאפשרת לנו לחתום על טיוטת הצו המוסכם, ולא מאפשרת לנו לבוא ולשכנע את בית הדין לסמוך ידיו על הפתרון הזה".

"אנחנו נערוך שימוע עם שותפות הגז לגבי סוגייה זו, ואנחנו נמצאים במגעים שוטפים איתם. אני חושב שהשאלה שכולנו צריכים לשאול את עצמנו היא איך אנחנו רוצים שהשוק הכל כך חשוב הזה ייראה בטווח הארוך-האם אנחנו רוצים מבנה שוק תחרותי או מונופול לתמיד?  כאמור, הגורם הגדול השני לכשלי תחרות, לצד ריכוזיות השווקים, הוא הקלות הבלתי נסבלת של העברת מסרים בין מתחרים. אנחנו מדינה קטנה עם הרבה שווקים ריכוזיים, ולמתחרים יש אינטראקציה בכל מיני הקשרים ופורומים. תמיד נשמעת הטענה שהחששות שלנו משולחנות משותפים אגב השתתפות בפורומים לגיטימיים הם חששות מוגזמים. הרי אפשר לטעון לכאורה שמסרים אפשר להעביר בכל מקום-אירוע משפחתי, מסעדה סינית, וכו'. אבל אני חולק על הטענה הזו. מנהלים שומרי חוק לעולם לא יעבירו מסרים בעייתיים במסגרת פורומים שבהם הם לא אמורים לדבר עם המתחרים שלהם. הם כן עלולים להעביר מסרים בעייתיים אגב דיונים לגיטימיים בפורומים שבהם הם כן אמורים לדבר עם המתחרים שלהם: באיגוד עסקי, במיזם משותף כלשהו, במגעים שלהם מול רגולטור, בכנס, באמצעי התקשורת וכדומה. לכן חשוב מאוד לדעתי להזכיר ולאכוף את האיסור על העברת מסרים בעייתיים או מידע רגיש תחרותית דווקא באותם פורומים שמבחינות אחרות הם לגיטימיים. זו הסיבה שהוצאנו את טיוטת גילוי דעת התבטאויות פומביות ואת גילוי דעת איגודים עסקיים, ובהזדמנות הזו אני רוצה להודיע שאנחנו גם שוקלים מחדש בימים אלה את גילוי הדעת לגבי שיתופי פעולה מול רשויות שלטון".