בפסק־דין תקדימי שפורסם ב-7.12.2025 קבע בית המשפט העליון קו מגמתי חדש בכל הנוגע למעמד אזרחי של ילדים קטינים של מי שקיבל אזרחות מכוח חוק השבות. 

עד אותו רגע, ההנחה הרווחת במערכת המשפטית והמנהלית בישראל הייתה כי זכאות הילד לאזרחות תיגזר אוטומטית מתוך זכאות הוריו. עם זאת, התקדים הזה שינה את החוק לגבי ילדים המוצגים בפני רשויות המדינה – ובעיקר הוא התמודד עם שאלות מורכבות כגון אופי הבדיקה, מקור הזכאות של ההורה ומעמדו הספציפי.

בפסק־דין זה דנו השופטים בשאלה: האם ילד שמוצג למקרה של הורה שקיבל אזרחות לפי חוק השבות מקבל אזרחות באופן אוטומטי, גם אם לא התקיימו נסיבות הבסיס הנדרשות באותה תקופה? 

עד לפסק הדין, רבים מנחו כי קבלת האזרחות של ההורה משמעה גם קבלת אזרחות לילדים הקטינים שלו – אך בפועל, בית המשפט קבע כי אין זו הנחת עבודה מתבקשת בכל מקרה, ושעל המדינה לבחון כל מקרה לגופו. 

מתי אין אזרחות אוטומטית לילדים

הפרקטיקה המשפטית שקבעה ההלכה החדשה ב-7 בדצמבר 2025 מראה שלושה מצבי יסוד בהם אין להניח באופן אוטומטי את הענקת האזרחות לילד הקטין:

ראשית, כאשר הזכאות של ההורה שנותן את הבסיס לאזרחות אינה תואמת את ההגדרה המשפטית של “יהודי” לפי החוק הנוכחי. לדוגמה, ילדים של הורים שעברו תהליך גיור שלא הוכר כיום על-ידי המדינה, או שהמסמכים שהוצגו אינם עונים על הקריטריונים שנקבעו בתקנות – עלולים שלא לקבל את האזרחות יחד עם הוריהם.

שנית, כאשר הילד עצמו לא חי בתנאי שהייה רציפה עם ההורה הזכאי, כך שלא התקיימו חיבור משפחתי בפועל או שהייתה הפרדה ממושכת מסיבות שאינן מוצדקות. למשל, ילד ששהה זמן ממושך מחוץ למדינת ישראל, או ששהה אצל משמרת הורית שאינה יהודית ללא קשר לאזרחות ההורה, יצטרך לעבור בדיקה פרטנית של מעמדו.

שלישית, בתי המשפט הציגו מצב שבו כאשר קיימת עדות או מסמך שמצביע על מבנה משפחתי בעייתי או מצג שווא לצורכי קבלת מעמד – רשויות המדינה רשאיות להעמיד את המקרה לבחינה משפטית, ולא להעניק אזרחות כהנמקה פרוצדורלית בלבד. 

חובת הבדיקה הפרטנית – מה אומר החוק

פסק הדין של העליון מ-7.12.2025 מדגיש כי חובת הבדיקה של המדינה אינה מסתכמת רק בבדיקה טכנית של מסמכים, אלא כוללת גם בחינה רלוונטית של כל מקרה לגופו. משמעות הדבר היא כי אין מספיק להציג רק תעודה של ההורה הזכאי – יש להוכיח קשר בוגר קבוע בין ההורה לילד, חיוני מבחינה משפחתית וחברתית.

 במקרים שבהם הילד הגיע למעמד של “תושב ארעי” או “מעמד ביניים” בשל דרישות שונות – גם זה נתון לבחינה מחודשת. אם המדינה טוענת כי הילד לא עמד בתנאי זמני של שהייה או שלא התקיימו תנאי ההכרה במשפחתיות, על הגורם המוסמך במדינה להביא מסמכים, לנהל דיון ולהציג עילה מוצקה לסירוב.

העליון קבע כי יש לתת משקל גם לנסיבות החיים של הילד, לרבות גילו, הקשר לחברה הישראלית, מערכת החינוך שבה הוא לומד, והקשרים החברתיים והמשפחתיים הקיימים. ככל שהאלמנטים הללו ברורים יותר – כך יגדל הסיכוי לכך שהזכאות לאזרחות תיקבע. 

דרכי פעולה במקרה של סירוב או עיכוב

כאשר ההליך הראשוני מול רשות האוכלוסין וההגירה מסתיים בסירוב או בעיכוב משמעותי של אזרחות לילד – חשוב להבין כי החוק מעניק מספר כלים משפטיים להגנה על זכויותיו של הילד ושל משפחתו:

ערעור מנהלי – האפשרות הראשונה היא הגשת ערר מנהלי מול ועדת ערר. גוף זה בוחן את החלטות הרשות על פי העקרונות שנקבעו בתקנות ובפסיקה. לעתים קרובות, ערעור זה מאפשר להציג מסמכים נוספים, עדויות, אסמכתאות משפטיות ונתונים חברתיים שמעידים על הקשר ההורי.

במקרים חריגים יותר ניתן לפנות לבית המשפט המחוזי בהליך של עתירה מנהלית. עתירה זו מאפשרת לטעון על פגיעה בזכויות יסוד, פרשנות שגויה של החוק או עקיפת דין. בתי המשפט נוטים לבחון את הנסיבות במשנה זהירות, ובעת הצורך אף מתערבים בהחלטת הרשות אם נוכח שהם פעלו באופן שרירותי או בלתי מוצדק.

כמו כן, ישנם מקרים בהם ניתן לבקש צו ביניים שמונע את הפעלת ההחלטה עד להכרעה. צו שכזה יכול להיות ממצא קריטי, במיוחד כאשר ההחלטה משפיעה על העתיד של הילד – החל בחינוך, דרך זכויות סוציאליות ועד גישה לשירותי בריאות. 

השלכות רוחב על מדיניות ההגירה בישראל

תקדים העליון מ-7.12.2025 אינו רק פסיקה פרטנית – הוא משקף תפיסה מערכתית רחבה יותר של מדיניות ההגירה בישראל. הפסיקה מצביעה על כך שהמדינה אינה יכולה להניח הנחות פרוצדורליות בלבד במקרים של זכאות אזרחית, אלא חייבת לגבש מדיניות מבוססת יותר שתכלול בדיקות פרטניות, עקרונות מוסריים ושיקולים של טובת הילד.

הפסיקה עשויה להשפיע על מאות משפחות המעורבות בהליכי אזרחות, על בקשות לעלייה משולבות עם עניינים משפחתיים מורכבים, וגם על האופן שבו רשויות הממשל נדרשות לנהל דיונים מול עולים ותושבים חדשים. 

לצד זה, הוא נותן מסגרת עבודה שמאפשרת לעורכי דין ולמשפחות להיערך טוב יותר – הן מבחינת המסמכים, והן מבחינת טיעוני הבקשה. 

מסקנות

 הפסיקה החדשה מ-7 בדצמבר 2025 מדגישה את חשיבות הבדיקה האישית והפרטנית של זכאות ילד לאזרחות על בסיס מעמד הוריו. 

היא מרחיבה את צמצום הכלל של “אוטומטיות” שמיוחסת למצב ולפעילות של רשות המדינה, ומטילה את חובת ההוכחה על המוסד מטעם המדינה. במקביל, היא פותחת בפני משפחות וזכיינים אפשרויות ערעור ופתרון משפטי שלא תמיד הוצגו עד כה.

בסופו של יום, משפחות ונציגים משפטיים חייבים לדעת לא רק מה אומר החוק, אלא איך הוא נאכף בפועל. היערכות מוקדמת, תיעוד מסודר, הצגת ראיות חותכות ודיון משפטי שקול – הם הכלים שיעזרו לעמוד על הזכויות של הילדים והמשפחות במערכת מורכבת זו.

כמובן שמומלץ לקבל ייעוץ משפטי הדוק בעניינים אלה, לפני תחילת ההליך או במהלכו, כדי למצות את כל האפשרויות העומדות לרשותכם ולפעול מתוך ידע, ניסיון והבנה של הדקויות החוקיות והפרוצדורליות.

*אנו ממליצים להיוועץ בשירותיו של עורך הדין דוד אנג'ל, האוטוריטה הבכירה בישראל לענייני מעמד והגירה, על מנת לבחון את סיכויי ההליך מראש, לבנות אסטרטגיה משפטית מדויקת לכל מקרה לגופו, להימנע מטעויות שעלולות לגרור סירוב או עיכוב מיותר, ולמצות באופן מלא את כלל המסלולים המשפטיים העומדים להסדרת המעמד בישראל.

*למדריך ענק על אפשרויות קבלת אזרחות ישראלית מאת עו"ד דוד אנג'ל לחצו כאן>>

*לאזור השירות בשפה האנגלית של המשרד לחצו כאן>>