הקבלן קרס והבניין ב-80%: חמש הבטוחות של חוק המכר, מה הבנק המלווה עושה, מה קורה למשכנתא ומה עושים שלב אחרי שלב. 44 מיליון לספקים, 15.4 לפועלים, ערבויות חוק מכר 27.6 מיליון

קבלן ירושלמי ותיק, סיווג ג׳ 5, מחזור של 142 מיליון שקל ב-2023, פרויקט של 226 דירות שכבר עבר 80% ביצוע. ובכל זאת חברת נטע ליפשיץ הגיעה לבית המשפט המחוזי בירושלים וביקשה נאמן זמני וצו פתיחת הליכים. אם קניתם דירה בפרויקט כזה, השאלה הראשונה שלכם היא אם הכסף ששילמתם קיים, והשנייה היא אם תקבלו דירה או צ׳ק.
הסיפור הזה חוזר על עצמו בשנתיים האחרונות בגרסאות שונות, בנס ציונה, בתל אביב, בחיפה, בכפר ברא ובצפון. לכן שווה לעצור על המקרה הירושלמי לא כאייטם אלא כדוגמה: איך קבלן מגיע למצב כזה ומה קורה אחר כך לכסף של רוכשי הדירות, של הספקים ושל הבנק. בהמשך גם חמש הבטוחות של חוק המכר זו מול זו, מה הבנק המלווה עושה כשהקבלן נופל, מה קורה למשכנתא בינתיים ומה עושים, שלב אחרי שלב.
תוכן עניינים; ניתן להקליק על הקישור הרלבנטי
מה קרה בגינות היובל: למי חייבים וכמה
לפני שנכנסים לחוק, הנה המפה של החובות כפי שהיא עולה מהבקשה שהגישה החברה. שימו לב לשורה האחרונה: ערבויות חוק המכר הן לא חוב של החברה לרוכשים, אלא התחייבות של הבנק כלפיכם. נחזור אליה.
| למי חייבים | כמה | מעמד בהליך |
|---|---|---|
| ספקים וקבלני משנה (מאות) | כ-44 מיליון שקל | נושים רגילים |
| בנק הפועלים | כ-15.4 מיליון שקל | חוב מובטח בשעבוד |
| עובדים (45) | כ-2.4 מיליון שקל | דין קדימה עד תקרה |
| רשויות | מאות אלפי שקלים | דין קדימה בחלקו |
| בעלי המניות (הלוואות בעלים) | 29.1 מיליון שקל | לא נספר בחוב לנושים, נדחה לסוף |
| ערבויות חוק המכר שהנפיק הבנק לרוכשים | כ-27.6 מיליון שקל | לא חוב של החברה לרוכשים, אלא חשיפה של הבנק |
למה דווקא עכשיו: המספרים מאחורי גל הקריסות
הענף כולו נכנס למלחמה עם מבנה כוח אדם שנשען על פועלים פלסטינים. לפי דוח מבקר המדינה, לפני אוקטובר 2023 עבדו בבנייה כ-80 אלף פועלים פלסטינים, וכמעט כולם נעצרו מחוץ לאתרים מאז. המדינה הביאה עובדים זרים, ומספרם עלה מכ-30 אלף במאי 2024 לכ-63 אלף ביוני 2025, אבל המבקר מצא שביוני 2025 עדיין חסרו כ-37 אלף עובדים. חברת נטע ליפשיץ מתארת בבקשה שלה בדיוק את זה: עצירה כמעט מלאה של האתרים בתחילת המלחמה, מחסור חמור בעובדים ונפילה של יותר מ-30% בתפוקה.
על המחסור הזה התיישבה קפיצת מחירים. מדד דקל, שעוקב אחרי מחירי השוק בפועל, מדד ב-2025 התייקרות של כ-17% בעבודות עפר ותשתית ושל כ-20.8% בעבודות שלד ובטון, ושכר שעה של עובד מקצועי שעלה מ-130 ל-145 שקל. מדד תשומות הבנייה הרשמי של הלמ״ס עלה באותה שנה 2.38% בלבד. הפער הזה הוא לב הבעיה של קבלני ביצוע: חוזה שנחתם לפני המלחמה צמוד למדד הרשמי, אבל הקבלן משלם לקבלני המשנה ולספקים לפי מחירי השוק. נטע ליפשיץ כותבת שחוזי ביצוע ישנים לא הדביקו את התייקרות התשומות, ומי שרוצה לראות כמה חוזה כזה נשחק יכול להיעזר ב-מחשבון מדד תשומות הבנייה.
מעל הכל יושבת הריבית. מהבקשה של החברה עולה שהיא שילמה לבנק הפועלים ריבית שנתית של 16.6% על האשראי שלה, ושב-2024 היא סיימה עם הפסד נקי של 28.2 מיליון שקל והון עצמי שלילי, אחרי הון חיובי של 18.2 מיליון שקל שנה קודם. קבלן שמממן פערי תזרים בריבית כזאת, בפרויקט שמתארך בגלל מחסור בעובדים, שורף את הרווח של הפרויקט לפני שהוא מסיים אותו.
התוצאה נראית בנתונים הענפיים. חברת המידע העסקי CofaceBdi ספרה יותר מ-800 חברות בענף הבנייה שקרסו במהלך 2025, ועוד 270 בארבעת החודשים הראשונים של 2026. במקביל הלמ״ס מדווחת על שיא של כ-203 אלף דירות בבנייה פעילה בסוף ספטמבר 2025, ועל זמן בנייה ממוצע שהתארך ל-37 חודשים לדירה לעומת 33.5 חודשים בתקופה המקבילה. יותר פרויקטים פתוחים, כל אחד מהם נמשך יותר זמן, ועם פחות ידיים. מצד שני, הממונה על הליכי חדלות פירעון דיווח דווקא על ירידה של כ-6% בבקשות של תאגידים ב-2025 ועל זינוק בבקשות לאישור הסדרים, 922 לעומת 718 ב-2024. כלומר חלק גדול מהקריסות לא מגיע לבית המשפט בכלל, ומי שמגיע מנסה יותר ויותר להגיע להסדר במקום לפירוק.
מי קרס, כמה חייבים, ומה ביקשו
| החברה | מתי | חוב | מה תקוע | מה ביקשו / מה קרה |
|---|---|---|---|---|
| נטע ליפשיץ (ירושלים) | אוקטובר 2026 | מעל 60 מיליון שקל, לא כולל 29.1 מיליון הלוואות בעלים | גינות היובל, 226 דירות ב-80% ביצוע | נאמן זמני וצו פתיחת הליכים לשיקום, בלי בקשה להקפאת הליכים |
| מ.ג.ע.ד בנייה והשקעות (כפר ברא) | יולי 2026 | כ-65 מיליון שקל לפניקס ולטופ קפיטל | 7 בניינים, 85 דירות בכ-81% ביצוע, 56 נמכרו | הגופים המממנים ביקשו מהמחוזי מרכז כונס נכסים זמני על האתר |
| בית האלמוג (נס ציונה, רחובות) | נובמבר 2025 | כ-81 מיליון שקל | 40 דירות ב-98.1% ו-14 דירות ב-86.3% | בקשה לעיכוב הליכים ל-90 יום במחוזי מרכז, אחרי שהבנק הבינלאומי עצר העמדת אשראי |
| קבוצת חכם (תל אביב) | 2025 | כ-136 מיליון שקל, מהם כ-67 מיליון ממשקיעים מהציבור | תשעה נכסים באזורי התחדשות בתל אביב | עיכוב הליכים וכינוס נושים. הצעת הסדר: 100% לנושים מובטחים, 30%-80% למשקיעים, 5%-10% לספקים |
| פ.ר. עבוד תשתיות (צפון) | אפריל 2025 | כ-30 מיליון שקל | עבודות תשתית, כוח האדם ירד מ-27 ל-12 עובדים | המחוזי בחיפה נתן עיכוב הליכים ואסר על נושים להוציא את החברה מאתרים |
| א.מ.צ. שמש (תשתיות, צפון) | ינואר 2026 | כ-530 מיליון שקל, תביעות חוב שהוגשו: 1.25 מיליארד | עבודות על הקו הירוק של הרכבת הקלה בהרצליה ובחולון | המחוזי בחיפה אישר תוכנית הפעלה: המשך הפרויקטים תחת נאמנים |
הטבלה מראה שני דברים. ראשית, הקריסה כמעט תמיד מגיעה בשלב מתקדם של הפרויקט, 80%, 81%, 86%, 98%. זה לא מקרה: בשלב הזה רוב הכסף מהרוכשים כבר התקבל ושולם הלאה, ואילו העלויות האחרונות (גמר, מערכות, פיתוח) הן בדיוק אלה שהתייקרו הכי הרבה. שנית, כמעט אף חברה לא מבקשת פירוק. כולן מבקשות זמן, נאמן, או הסדר. ההבדל בין האפשרויות האלה הוא ההבדל בין פרויקט שמושלם לבין שלד שעומד. וזה לא רק קבלני ביצוע: גם אצל יזמים גדולים מונו לאחרונה כונסים, כמו אצל יגל יזמות, עם חוב של 290 מיליון שקל ללאומי וכונס על קרקע ל-654 דירות.
איך ההליך עובד: מצו פתיחת הליכים עד הסדר נושים
חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי מ-2018 החליף את דיני פשיטת הרגל והפירוק הישנים, והוא בנוי סביב שאלה אחת שבית המשפט חייב לענות עליה בסעיף 23: האם יש סיכוי סביר לשיקום כלכלי של החברה. אם כן, בית המשפט מורה על הפעלת התאגיד לשם שיקומו. אם לא, על פירוק. בשני המקרים ממונה נאמן, והחברה עוברת מידי הבעלים לידיו. הנאמן הזמני, זה שנטע ליפשיץ ביקשה, הוא שלב ביניים: הוא נכנס מיד, לפני ההכרעה, כדי שלא יישאר ואקום באתר.
צו פתיחת הליכים מפעיל לפי סעיף 29 הקפאת הליכים: אי אפשר לפתוח הליכי גבייה חדשים נגד החברה, והליכים קיימים נעצרים. בלי זה כל ספק עם צ׳ק חוזר היה רץ להוצאה לפועל ומעקל ציוד באתר. מעניין שנטע ליפשיץ, לפי הבקשה, לא ביקשה הקפאת הליכים אלא רק נאמן, מה שמרמז שהיא רוצה להמשיך לעבוד תחת פיקוח ולא לעצור הכל. תוכנית שיקום, או הסדר נושים, דורשת לפי סעיף 85 אישור בכל קבוצת נושים: רוב של המצביעים, שמחזיקים יחד לפחות שלושה רבעים מערך החובות באותה קבוצה.
נאמן, מפרק, כונס נכסים: מי זה מי
השמות דומים, התפקידים לא. הנאמן ממונה על ידי בית המשפט בהליך חדלות פירעון ומנהל את החברה כולה, לשיקום או לפירוק. "מפרק" הוא המונח הישן לנאמן שמחסל את החברה ומחלק את מה שנשאר. כונס נכסים, לעומת זאת, לא מגיע מהחוק הזה אלא מהשעבוד: בנק או גוף מממן שיש לו שעבוד על הקרקע מבקש מבית המשפט למנות כונס שישתלט על הנכס המשועבד בלבד, כמו בכפר ברא, שם הפניקס וטופ קפיטל ביקשו כונס על האתר. ההבדל שמשנה לכם: הנאמן חייב לשקול את כל הנושים, הכונס עובד קודם כל למען מי שמינה אותו. בשני המקרים הגוף הזה הוא הכתובת שלכם, ולא הקבלן.
מי מקבל קודם: סדר הנשייה
| סדר | מי | מה זה אומר במקרה של נטע ליפשיץ |
|---|---|---|
| 1 | נושים מובטחים (שעבוד ספציפי) | בנק הפועלים עם כ-15.4 מיליון שקל חוב מובטח. נפרע מהנכס המשועבד לפני כולם |
| 2 | הוצאות ההליך | שכר הנאמן, יועצים, עלויות תפעול בתקופת ההפעלה |
| 3 | חובות בדין קדימה | שכר עובדים ופיצויים עד תקרה לעובד (כ-25.6 אלף שקל לשכר, כ-40 אלף שקל לשכר ופיצויים יחד, מתעדכן כל שנה), ניכויי מס שלא הועברו, מע״מ של 12 החודשים האחרונים. כאן נכנסים 2.4 מיליון השקלים לעובדים ורוב החוב לרשויות |
| 4 | שעבוד צף | אם קיים לבנק שעבוד צף על כלל נכסי החברה, הוא נפרע כאן |
| 5 | נושים רגילים | מאות הספקים וקבלני המשנה עם כ-44 מיליון שקל. מקבלים מה שנשאר, באופן יחסי |
| 6 | חובות דחויים | הלוואות בעלים של 29.1 מיליון שקל נוטות להידחות לסוף התור, אחרי כל שאר הנושים |
הטבלה מסבירה למה הספקים הם תמיד הנפגעים הגדולים. הבנק נפרע ראשון מהשעבוד, העובדים מוגנים חלקית בדין קדימה ובגמלה מביטוח לאומי, והספקים מחכים לשארית. ואיפה אתם, הרוכשים? אם יש לכם ערבות, אתם בכלל לא בטבלה הזאת, כי הכסף שלכם יושב אצל הבנק ולא אצל החברה. אם אין לכם ערבות, אתם בשורה 5, עם הספקים. במקרה הזה החברה טוענת שאם האתר יעצור, 75 מיליון השקלים שעוד אמורים להיכנס מהפרויקט לא יגיעו לקופה. זה הטיעון המרכזי שלה לשיקום: ההמשך שווה לנושים יותר מהעצירה. מי שרוצה להבין את ההליך מהצד של אדם פרטי ימצא הסבר ב-מדריך חדלות פירעון ליחיד, אבל אצל תאגיד ההיגיון זהה: שיקום אם יש ערך בהמשך, פירוק אם אין.
הכסף שלכם: חמש הבטוחות של חוק המכר
חוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) אוסר על מוכר לקבל יותר מ-7% ממחיר הדירה בלי בטוחה. בדירה של 2.5 מיליון שקל זה 175 אלף שקל, וכל שקל מעבר לזה חייב להיות מגובה באחת מחמש דרכים שהחוק מונה. הבטוחה הנפוצה בפרויקט עם ליווי בנקאי היא ערבות בנקאית, שמונפקת דרך פנקס שוברים: כל תשלום של הרוכש עובר בשובר, והבנק המלווה מנפיק ערבות על הסכום. אצל נטע ליפשיץ ערבויות חוק המכר שהנפיק בנק הפועלים עומדות על כ-27.6 מיליון שקל. הכסף של הרוכשים, אם כך, לא אבד. אבל השאלה שלכם אחרת: דירה או כסף בחזרה.
חמש הבטוחות זו מול זו
| הבטוחה | מי נותן אותה | מה מקבלים כשהקבלן קורס | החולשה |
|---|---|---|---|
| ערבות בנקאית | הבנק המלווה (או נותן ערבות אחר שאושר), דרך פנקס שוברים | הכסף ששולם, צמוד, כשמתקיים תנאי מימוש: עיקול, צו פירוק, צו כינוס, הקפאת הליכים או מניעה מוחלטת למסור | מחזירה כסף, לא דירה. ובלי תנאי מימוש הבנק לא משלם |
| פוליסת ביטוח | חברת ביטוח, בפרויקטים בלי ליווי בנקאי | כמו ערבות: הכסף ששולם, באותם תנאי מימוש | צריך לוודא שהפוליסה היא "בתנאי חוק המכר" ועל שמכם, ולא ביטוח כללי של הפרויקט |
| משכון (משכנתה ראשונה) | הקבלן משעבד לטובתכם את הדירה או חלק יחסי בקרקע | מעמד של נושה מובטח על הקרקע. לא כסף ביד, אלא זכות למימוש | נדיר, מצריך הליך מימוש, ורק אם הקרקע נקייה משעבודים אחרים |
| הערת אזהרה | רישום בטאבו לטובתכם על הדירה או על הקרקע | חוסמת מכירה כפולה ושעבוד סותר, ומחזקת אתכם מול נאמן וכונס | לא מחזירה שקל. נחשבת בטוחה רק אם אין על הקרקע שעבוד או עיקול קודם, וזה כמעט אף פעם לא המצב בפרויקט עם ליווי |
| העברת בעלות | הדירה נרשמת על שמכם בטאבו | הדירה שלכם, הקבלן יכול לקרוס כמה שהוא רוצה | כמעט לא קיימת לפני סיום הבנייה ורישום הבית המשותף |
ליווי בנקאי סגור ופנקס שוברים
רוב הפרויקטים הגדולים בישראל עובדים ב"ליווי בנקאי סגור". זה אומר שהבנק פותח לפרויקט חשבון ליווי נפרד, כל הכסף של הרוכשים נכנס רק לשם, והבנק משחרר ממנו כסף לקבלן רק לפי התקדמות הבנייה שמפקח מטעמו מאשר. המנגנון שמחבר אתכם לחשבון הזה הוא פנקס השוברים: הבנק מנפיק לכל דירה פנקס, אתם משלמים אך ורק דרך שובר, והחוק קובע שתשלום בשובר הוא הוראה בלתי חוזרת של הקבלן לבנק להנפיק לכם ערבות, בתוך 14 ימי עסקים מהתשלום. מי ששילם לקבלן בהעברה ישירה, בצ׳ק או במזומן "כדי לחסוך זמן", שילם בלי ערבות. ככה נראה בדרך כלל התיק של רוכש שמגלה אחרי הקריסה שהוא נושה רגיל.
מה הבנק עושה כשהקבלן נופל: משלים או מחזיר
כשהקבלן בליווי סגור קורס, לבנק יש שתי דרכים. הראשונה, להיכנס לנעלי הקבלן: הבנק, לרוב דרך כונס נכסים מטעמו, מביא קבלן מבצע חלופי, מממן את הגמר מהכסף שנשאר בחשבון הליווי וממכירת הדירות שטרם נמכרו, ומוסר לכם דירה. השנייה, לשלם את הערבויות ולהישאר עם שלד. חשבון פשוט מסביר למה הבנק בדרך כלל בוחר בראשונה. בגינות היובל הבנק מחזיק גם 15.4 מיליון שקל חוב מובטח וגם 27.6 מיליון שקל ערבויות. מימוש הערבויות עולה לו 27.6 מיליון שקל במזומן, ועוד הוא נשאר עם נכס חצי גמור שצריך למכור. מימון הגמר, לעומת זאת, מביא 75 מיליון שקל יתרת תמורה לחשבון. לכן פרויקט ב-80% עם יתרת תמורה גדולה הוא סוג הפרויקט שהבנק והנאמן מעדיפים להשלים, בין אם עם החברה עצמה תחת פיקוח ובין אם עם קבלן מחליף. מי שחתם על חוזה עם לוח תשלומים דחוי צריך להכיר גם את הצד השני של המטבע, אשליית ה-20/80: קבלן שמקבל פחות כסף לאורך הדרך נשען יותר על אשראי יקר, וזה בדיוק מה שהכריע כאן.
מתי בכלל אפשר לממש את הערבות
סעיף 2(1) לחוק קובע שהערבות ממומשת כשהמוכר לא יכול למסור את הדירה בגלל עיקול, צו פירוק, צו כינוס, צו הקפאת הליכים או מניעה מוחלטת למסור את החזקה. בקשת נאמן לשיקום היא לא אחד מאלה. ובתי המשפט נוטים לדחות מימוש ערבות כשיש נאמן שמשלים את הבנייה. במרץ 2026 דחה בית המשפט בקשה של שישה רוכשים בפרויקט תמ״א בנתניה שנעצר ב-68.8%, בנימוק שהנאמן עובד על השלמה ויש לוח זמנים. לעומת זאת ביולי 2025 אישר המחוזי בתל אביב לשבעה רוכשים בנווה עופר להיפרד מפרויקט שקפא עוד מ-2019 ולחלט את הערבויות, כי עיכוב של שנים הוא הפרה יסודית. הכלל שעולה משני פסקי הדין: ערבות חוק המכר היא רשת ביטחון למקרה שהפרויקט מת, לא כרטיס יציאה מפרויקט שנתקע.
השאלה הזאת מתבררת עכשיו גם בערכאות גבוהות יותר. בנובמבר 2025 אישר בית משפט מחוזי לרוכשים בפרויקט תמ״א 38 תקוע לממש את ערבויות חוק המכר אף שמונה כונס נכסים להשלמת הפרויקט. הגופים המממנים ערערו לעליון, ואיגוד הבנקים הצטרף כידיד בית משפט בטענה שהכרעה כזאת תגרום "כאוס" בענף המימון ותייקר את הערבויות לכולם. ובמרץ 2026 הגישו שלושה רוכשים בפרויקט תמ״א 38 בבת ים תביעה נגד בנק הפועלים, הבנק המלווה, בדרישה לבטל את החוזים ולקבל את כספם מהערבויות במקום לחכות שנים לכונס, ולטענתם ההגנה של חוק המכר "ריקה מתוכן" כשהבנק מעדיף להשלים. הבנק השיב שהעובדות בתביעה לא תואמות את המציאות. התוצאה של התיקים האלה תקבע בשנים הקרובות מתי רוכש יכול לצאת ומתי הוא נשאר קשור לפרויקט.
המשכנתא שלכם בינתיים
רוב האנשים מערבבים פה שני בנקים. הבנק שנתן לכם משכנתא והבנק שמלווה את הפרויקט הם שני גופים נפרדים, גם אם במקרה זה אותו בנק. המשכנתא שלכם היא הלוואה שלכם, והיא ממשיכה לרוץ כרגיל גם כשהאתר עומד. הכסף שהבנק למשכנתאות העביר לקבלן עבר דרך שובר, ולכן גם עליו יש ערבות, והערבות על החלק הזה מוסבת בדרך כלל לטובת הבנק למשכנתאות עד גובה ההלוואה. אם בסוף הערבויות ימומשו, הבנק למשכנתאות ייקח מהן את מה שהלווה לכם, ואתם תקבלו את החלק שלכם. אם הפרויקט יושלם, הכל ממשיך כרגיל. מה שאין: אין הקפאה אוטומטית של המשכנתא כי הקבלן קרס. אפשר לבקש מהבנק למשכנתאות דחייה של תשלומי הקרן לכמה חודשים, זה לא אוטומטי, ובכל מקרה הריבית ממשיכה להצטבר. אם אתם גם משלמים שכירות וגם משכנתא על דירה שלא מגיעה, הפיצוי על איחור במסירה הוא מה שאמור לכסות את הפער, ועל זה בסעיף הבא. כלי עזר: מחשבון המשכנתא ומדריך המשכנתא שלנו.
איחור במסירה: מה החוק נותן ומה קורה לזה בחדלות פירעון
סעיף 5א לחוק המכר (דירות) קובע פיצוי בלי הוכחת נזק על איחור במסירה. בחוזים שנחתמו מ-7 ביולי 2022 (תיקון 9) הכלל הוא: איחור של עד חודש לא מזכה בפיצוי. מעבר לזה, מתום החודש הראשון ועד הרביעי משלמים שכר דירה של דירה דומה באותו אזור, על החמישי עד העשירי 125% משכר הדירה, ומהחודש האחד עשר והלאה 150%. בחוזים ישנים יותר הנוסחה הקודמת: 60 ימי חסד, ואחריהם 150% לשמונה החודשים הראשונים ו-125% אחר כך. הקבלן פטור רק אם האיחור נגרם בגללכם או בגלל נסיבות שהוא לא יכול היה לצפות ולמנוע, ובתי המשפט דחו עד היום כמעט כל ניסיון להציג מלחמה כפטור אוטומטי.
אלא שבחדלות פירעון הפיצוי הזה משנה צורה. הוא לא מגיע מהבנק ולא מהערבות, אלא מהקבלן. וקבלן בהליך לא משלם לאף אחד בלי אישור. הפיצוי על האיחור הופך לתביעת חוב שאתם מגישים לנאמן, והיא נפרעת כמו חוב של ספק, בשורה 5 בטבלה למעלה, כלומר בחלק קטן, אם בכלל. גם בגלל זה רוכשים מעדיפים הסדר שבו הקבלן ממשיך לבנות: בהסדר אפשר לנהל משא ומתן על הפיצוי, בפירוק אין עם מי.
הצד השני: הבעלים, הבנק והבדק
שלושה פרויקטים קודמים של החברה, ויטנברג, מורדות גילה ומקור חיים, בהיקף מצטבר של כ-360 מיליון שקל, כבר נמסרו ונמצאים בתקופת הבדק. בהליך חדלות פירעון תביעות בדק של דיירים הופכות לתביעות חוב כמו כל חוב אחר, ואם החברה תפורק הן ייפרעו כנושים רגילים, כלומר בחלק קטן. זו סיבה נוספת שבגללה בית משפט נוטה להעדיף שיקום של קבלן שעדיין מתפקד. מצד הבעלים, הלוואות הבעלים של 29.1 מיליון שקל מלמדות שהמשפחה הזרימה כסף לחברה, אבל בסדר הנשייה הכסף הזה עומד בסוף התור, אחרי הספקים. ומצד הבנק, 16.6% ריבית על אשראי לקבלן הם נתון שיעלה בדיון: הנושים האחרים ישאלו כמה מהמזומן של הפרויקט הלך למימון במקום לבנייה.
הקבלן קרס: מה עושים עכשיו, שלב אחרי שלב
- אוספים את כל הניירת. חוזה, נספח תשלומים, כל שובר, כל ערבות מקורית, קבלות, התכתבויות עם הקבלן ודוחות התקדמות אם קיבלתם. בלי זה אי אפשר להגיש תביעת חוב ואי אפשר לממש ערבות.
- בודקים שיש ערבות חוק המכר מקורית על כל תשלום ששולם מעבר ל-7%, ושהיא רשומה על שם הרוכש. ללא ערבות, פונים מיד לעורך דין שמתמחה במקרקעין וחדלות פירעון.
- בודקים בחוזה את שיטת ההצמדה של הערבות. אם לא נקבעה, החוק מצמיד למדד תשומות הבנייה מיום התשלום.
- מוציאים נסח טאבו עדכני ובודקים שהערת האזהרה שלכם רשומה, ומה רשום לפניה (שעבוד לבנק, עיקולים). מה זו הערת אזהרה ומה היא נותנת מוסבר במדריך נפרד.
- פונים בכתב לבנק המלווה (הכתובת מופיעה על הערבות ועל פנקס השוברים) ושואלים: האם הבנק מתכוון להשלים את הפרויקט, עם מי, ומה לוח הזמנים. משם והלאה משלמים רק דרך שוברים, ורק אם הבנק או הנאמן אישרו שממשיכים.
- מתארגנים כוועד רוכשים עם ייצוג משפטי אחד. לקבוצה יש משקל בדיוני הנאמן ובהצבעה על הסדר, לרוכש בודד כמעט אין. הוצאות עורך הדין מתחלקות בין עשרות משפחות.
- מגישים תביעת חוב לנאמן במועד שבית המשפט קובע, גם אם המטרה היא לקבל דירה ולא כסף. מי שלא הגיש, לא נספר. בתביעה כוללים גם את הפיצוי על האיחור.
- מדברים עם הבנק למשכנתאות על דחיית תשלומי קרן אם נדרש, ומעדכנים אותו שהפרויקט בהליך. הבנק הזה הוא בעל עניין בערבות שלכם.
- לא ממהרים לחלט ערבות כשיש נאמן שמשלים. מימוש מחזיר את הקרן בהצמדה, אבל לא את עליית מחיר הדירה מאז החתימה. בשוק שבו דירה של 2.5 מיליון שקל נחתמה לפני שלוש שנים ושווה היום יותר, היציאה עולה כסף.
- מתעדים כל הוצאה: שכירות, אחסון, הובלה, ימי עבודה שהלכו על זה. זה הבסיס לתביעת החוב ולכל הסדר עתידי. המדריך המלא ל-רכישת דירה מקבלן מפרט מה לבדוק לפני שחותמים, ומחשבון העלויות הנלוות עוזר לחשב כמה באמת כבר הושקע.
איך בודקים קבלן לפני שחותמים
נטע ליפשיץ היתה קבלן עם סיווג ג׳ 5, הסיווג הגבוה ביותר בפנקס הקבלנים, זה שמאפשר לבצע פרויקטים בכל היקף כספי. גם זה לא הגן על הרוכשים. ועדיין הבדיקה הזאת ראשונה, כי קבלן שלא רשום בפנקס הקבלנים של משרד הבינוי והשיכון בענף ובסיווג המתאימים לגודל הפרויקט מבצע עבירה, ומי שקונה ממנו נכנס לפרויקט בלי רשת. הבדיקה חינמית באתר פנקס הקבלנים לפי שם או ח.פ. ממשיכים לרשם החברות: האם החברה פעילה, האם יש שעבודים רשומים ולטובת מי, האם מונה לה בעבר כונס. חברה ציבורית או חברה עם אג״ח מפרסמת דוחות, ושם מחפשים את מה שהכריע בירושלים: הון עצמי שלילי, ריבית דו ספרתית על אשראי, הלוואות בעלים גדולות והפסד שנה אחרי שנה. דירוג אשראי עסקי אפשר לקנות מחברות המידע, ומאגר פסקי הדין פתוח לכולם, וחיפוש של שם החברה מגלה תביעות של ספקים ועובדים, שמגיעות בדרך כלל חודשים לפני הקריסה. ולבסוף ארבע שאלות שמוכר ישר עונה עליהן בלי לחשוב: מי הבנק המלווה, האם יש פנקס שוברים, מה מועד המסירה בחוזה ומה כתוב שם על פיצוי באיחור. אם קונים בקבוצה ולא מקבלן, הסיכון בנוי אחרת לגמרי, ועל זה במדריך קבוצות הרכישה.
שאלות ותשובות
שילמתי 80% מהדירה ויש לי ערבות בנקאית. הכסף אבוד?
לא. הערבות היא התחייבות של הבנק, לא של הקבלן, והיא לא נכנסת לקופת חדלות הפירעון. בדירה של 2.5 מיליון שקל ששולמו עליה 2 מיליון, הבנק חייב לכם 2 מיליון צמודים (פחות 175 אלף של ה-7% הראשונים, אם עליהם לא הונפקה ערבות). השאלה היא רק מתי ובאיזו צורה: דירה בסוף ההליך, או כסף אם הפרויקט מת.
אני אקבל דירה או כסף?
ברוב המקרים דירה, באיחור. פרויקט ב-80% עם יתרת תמורה גדולה שווה לבנק ולנאמן יותר מושלם מאשר שלד, והם יביאו קבלן מחליף. כסף מקבלים כשיש צו פירוק או כינוס ואין מי שמשלים, או כשבית משפט קובע שהעיכוב הוא הפרה יסודית, כמו בנווה עופר אחרי שנים של קיפאון.
כמה זמן זה לוקח?
מינוי נאמן זמני: ימים. החלטה על שיקום או פירוק: שבועות עד חודשים. הכנסת קבלן מחליף והשלמת 20% הנותרים: בדרך כלל הרבה יותר משנה, תלוי כמה מהגמר כבר בוצע ואיזה ספקים מוכנים לחזור. בכפר ברא, למשל, הפרויקט עמד ב-81% כשהגופים המממנים ביקשו כונס ביולי 2026.
מה עם המשכנתא שכבר לקחתי?
ממשיכים לשלם. ההלוואה היא שלכם ולא תלויה בקבלן. אפשר לבקש מהבנק דחיית קרן לכמה חודשים, הריבית ממשיכה להצטבר. אם בסוף הערבויות ממומשות, הבנק למשכנתאות לוקח מהן את יתרת ההלוואה ואתם מקבלים את השאר.
מי זה הנאמן ומי זה הכונס, ולמי פונים?
הנאמן ממונה בהליך חדלות הפירעון ומנהל את החברה כולה למען כל הנושים. הכונס ממונה לבקשת הבנק מכוח השעבוד ומנהל רק את הנכס המשועבד, קודם כל למען הבנק. אליהם פונים, לא לקבלן. הפרטים שלהם מופיעים בהחלטת בית המשפט ובאתר הממונה על הליכי חדלות פירעון.
אין לי ערבות, רק הערת אזהרה. מה המצב שלי?
הערת אזהרה חוסמת מכירה כפולה אבל לא מחזירה כסף, ואם על הקרקע רשום שעבוד לבנק מלפניכם, הבנק קודם. במצב כזה אתם נושים רגילים על הסכום ששילמתם, יחד עם הספקים, ומקבלים אחוזים מהחוב. מי שמכר לכם מעל 7% בלי בטוחה עבר על החוק, והחוק מטיל אחריות גם על נושאי המשרה בחברה, לא רק על החברה. עורך דין, מיד.
מגיע לי פיצוי על האיחור במסירה?
לפי החוק כן: בחוזים מיולי 2022 שכר דירה מלא מהחודש השני, 125% מהחמישי, 150% מהאחד עשר. אבל החייב הוא הקבלן, לא הבנק, והוא בהליך. הפיצוי הופך לתביעת חוב רגילה, שמקבלת אחוזים. מי שחותם על הסדר נושים יכול לנהל על זה משא ומתן.
אפשר לבטל את החוזה ולצאת מהפרויקט?
רק אם בית המשפט מכיר בהפרה יסודית, וכשיש נאמן או כונס שמשלים את הבנייה בתי המשפט נוטים לסרב, כמו בנתניה במרץ 2026. הערעור של הגופים המממנים לעליון על ההחלטה מנובמבר 2025 ותביעת הרוכשים מבת ים נגד בנק הפועלים יקבעו את הכלל להמשך. ובכל מקרה, יציאה מחזירה קרן צמודה, לא את עליית המחיר של הדירה.
קניתי דירה מהקבלן הזה לפני שנתיים ויש לי ליקויי בדק. מה קורה לאחריות?
תביעת בדק הופכת בהליך לתביעת חוב רגילה. אם החברה משתקמת, היא ממשיכה לתקן. אם היא מתפרקת, אתם מקבלים אחוזים ומתקנים לבד. גם כאן ועד בית אחד עם מומחה אחד שווה יותר מעשרים תביעות נפרדות. איך בודקים דירה חדשה מקבלן לפני שמקבלים מפתח הוא הצעד שחוסך את רוב הבעיה.
הקבלן בסדר, אבל היזם ביקש ממני לשלם ישירות ולא בשובר. מה עושים?
מסרבים. תשלום שלא עבר בשובר הוא תשלום בלי ערבות, וכשיש ליווי בנקאי החוק אוסר על המוכר לקבל כסף שלא דרך הפנקס. כל שקל שעובר ישירות הוא שקל שבקריסה הופך אתכם לנושה רגיל.
- רכישת דירה מקבלן: כל השלבים, היתרונות והסיכונים
- בדיקת דירה חדשה מקבלן לפני קבלת המפתח
- הערת אזהרה: כל מה שצריך לדעת
- תמ״א 38: למה הערת אזהרה היא לא ערבות
- היתרונות והסיכונים ברכישת דירה בקבוצת רכישה
- מדריך משכנתא ומחשבון משכנתא
- מחשבון מדד תשומות הבנייה
- מחשבון עלויות נלוות לרכישת דירה
- חדלות פירעון ליחיד: מה זה ההליך ולמי הוא מתאים