חדשות    

הרשות להגנת הצרכן מטילה קנס של 10 מיליון שקל על חברה שהונתה קשישים; שאפו, אבל הקנס ריאלי?

מיכאל אטלן, צילום: שאולי לנדנר

הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן מתכוונת להטיל קנס  של 10.4 מיליון שקל על חברת לירף – בי.אל.פי (ישראל)  שנקטה בפעולות של הטעיה ובהשפעה בלתי הוגנת כלפי הצרכנים ביניהם קשישים.

מדובר בעיצום הגבוה ביותר שהרשות הטילה על עוסק, גובה העיצום מדגיש את חומרת ההפרות שנעשו על ידי החברה. לחברה אין הפרות קודמות ולכן העיצום הכספי יופחת ב 20% בהתאם לתקנות הגנת הצרכן. יודגש כי לחברה קיימת זכות טיעון על פי הוראות חוק הגנת הצרכן לטעון הן כנגד הכוונה להטיל עיצום כספי והן לעניין סכומו וזאת בתוך 45 ימים ממועד מסירת ההודעה.

החקירה החלה בעקבות עבודת מודיעין ותלונות רבות שהתקבלו מצרכנים, מהחקירה עולה כי:

חברת לירף פנתה למספר רב של צרכנים באמצעות שיחות טלפון יזומות (טלמרקטינג) על מנת לבצע עסקאות מכר מרחוק, ובנוסף הפעילה 2 אתרי אינטרנט (www.liraf.co.il, www.majnoon.co.il ) בהם הציעה לצרכנים הצעות לקניית מוצרים שונים כגון: תכשיטים, בשמים, איפור, מכשירי חשמל ועוד.

שיחות המכירה התבצעו תוך יצירת רושם כי הצרכנים זכו בפרס או בהטבה מסויימת, הצרכנים הוטעו לחשוב כי מדובר במתנה, במימוש נקודות של חברת אשראי, או בפרס לרגל מאורע כלשהו, לעיתים נטען כי יש לממש את ההטבה באופן מיידי ובתשלום דמי משלוח בלבד. כל אלה, טענו הנציגים, מקנים לצרכן את הזכות לרכוש לכאורה מוצרים יקרי ערך בהנחות משמעותיות.

במקרים שונים הצרכנים הוטעו לחשוב כי נציגת חברת לירף הינה נציגת חברת האשראי שלהם או כפועלת מטעמה. וטענו כי לצורך מימוש הנקודות על הלקוח למסור את מספר כרטיס האשראי שברשותו שפרטיו נמצאים בידי החברה, תוך אמירות כגון: "זה המתחיל בספרות 4580", כשפועל כל כרטיסי האשראי של חברת ויזה מתחילים בספרות הללו.

נציגי החברה טשטשו בפני הצרכנים את מהותה של העסקה, הכרוכה לרוב בתשלום אלפי שקלים. במקרים רבים מסרו הנציגים מידע מטעה מתוך מטרה להתקשר בעסקה עם הצרכנים, רובם קשישים. כך, נציגי החברה טענו כי שכנים הגרים בסמיכות אל הצרכן ביצעו עסקה דומה, כי יום ההולדת של הנציג חל בדיוק ביום של הצרכן, כי שמם זהה לשם הצרכן וכו'.

במקרים בהם סרבו הצרכנים לביצוע עסקה, פנו אליהם הנציגים פעם אחר פעם, בהפרשים של ימים ספורים ואף דקות בודדות. ברובם המוחלט של המקרים, גם בקשות מפורשות של הצרכנים לחדול מהתקשרויות אלה לא נענו. ברובם המוחלט של המקרים החברה בחזרה להזדהות בשמות פיקטיביים דוגמת: לימיטה, המוקד הארצי, הבקרה ובמקרים מסויימים אף נמנעה מלהזדהות בשם החברה למרות בקשות מפורשות של הצרכנים.

באופן גורף, נציגי החברה לא מסרו לצרכנים טרם ביצוע העסקה את כל פרטי העסקה בשיווק מכר מרחוק כנדרש לפי החוק, לרבות: פירוט סכום החיוב החודשי, מספר תשלומים, שיעור הריבית, האחריות על הטובין ותנאי הביטול של העסקה. לאחר ביצוע העסקה, נשלחה חשבונית  אך לא פירטה את הנדרש ממנה במסמך גילוי על פי החוק, ואף הטעתה את הצרכנים בתנאי הביטול שהחוק מקנה להם.

אניטה יצחק, סגנית הממונה על הרשות וראש אגף חקירות ומודיעין, מסרה כי: "מדובר בעיצום הכספי הגבוה ביותר שהרשות הטילה עד כה, הסכום הגבוה מדגיש את ההפרות הרבות שנעשו על ידי חברת לירף. מדובר בפגיעה בהיקף רחב מאוד, מאות הפרות כלפי עשרות צרכנים. חומרי החקירה חשפו מקרים קשים מאוד של ניצול הצרכנים שברובם קשישים. הרשות נחושה למצות את הדין עם כל עוסק אשר פועל תוך פגיעה וניצול של ציבור הצרכנים".

 

עו"ד מיכאל אטלן, הממונה על הרשות, מסר כי: "טלמרקטינג לעצמו הוא כלי שיווקי לגיטימי. אבל טלמרקטינג אגרסיבי ופוגעני בכלל, וכנגד אוכלוסיות פגיעות בפרט, הינו מכת מדינה, בישראל כמו במדינות רבות אחרות. כל יחידות הרשות תורמות למאבק להסדרת התחום – במודיעין, באכיפה, בהטלת העיצומים, בליווי המשפטי ובקידום תיקוני חקיקה, במחקר הכלכלי, במחקר ההשוואתי ובזירה התקשורתית. בטוחני שריכוז המאמץ הגדול בנושא מתחיל כבר לתת את אותותיו וסופו ליצור שינוי דרסטי במציאות העגומה הזאת".      

 

סעיפי חוק הגנת הצרכן לפיהם החברה נמצאה מפרה:

  • סעיף 2(א)(6) – איסור מסירת מידע העלול להטעות את הצרכן בכל עניין מהותי (זהות נותן השירות נחשב

למידע מהותי).

  • סעיף 2(א)(13) – איסור מסירת מידע העלול להטעות את הצרכן בכל עניין מהותי (מחיר העסקה, תנאי

האשראי ושיעור הריבית נחשבים למידע מהותי).

  • סעיף 2(א)(21) – איסור מסירת מידע העלול להטעות את הצרכן בכל עניין מהותי (תנאי ביטול העסקה

נחשבים למידע מהותי).

  • סעיף 3(ב)(4) – איסור ביצוע פניות חוזרות ונשנות לצרכן כדי לקשור עסקה, אף שהצרכן הביע במפורש את

רצונו להימנע מכך, מהווה השפעה בלתי הוגנת.

  • סעיף 3(ב)(8) – איסור אספקת נכס לצרכן בתשלום שלא על פי בקשתו המפורשת, מהווה השפעה בלתי הוגנת.
  • סעיף 3(ב)(9) – יצירת רושם לצרכן כי קיימת הטבה כלשהי כשבפועל לא קיימת הטבה, מהווה השפעה

בלתי הוגנת.

  • סעיף 14ג(א) – בעת ביצוע עסקת מכר מרחוק יש לספק לצרכן פרטים באשר לזכות ביטול העסקה ולאחריות

הניתנת על המוצרים.

  • סעיף 14ג(ב) – בעת ביצוע עסקת מכר מרחוק יש לספק לצרכן מסמך גילוי הכולל פרטים אודות העסקה.
  • סעיף 14ה(ב) – בעת ביטול עסקה, יחזיר העוסק לצרכן בתוך 14 ימים את הכספים שנגבו מהצרכן, יבטל את

החיוב, יספק לצרכן עותק מהודעת הביטול, ולא יגבה סכום כלשהו מעבר לדמי הביטול הקבועים בחוק.