מדד חודש יולי ירד ב-0.1% בדומה להערכות הכלכלנים.

למחשבון מדד המחירים לצרכן

מדד המחירים לצרכן בחודש יולי ירד ב-0.1% בהמשך לירידה של 0.7% בחודש הקודם. ומכאן שלמרות הציפייה שהמדד השנה יהיה חיובי בשיעור של כ-1% ומעלה, זה לא הולך לקרות (כנראה). קצב העלייה במדד המחירים היא סביב האפס, כאשר הכלכלנים מעריכים שגם ב-12 החודשים הקרובים המדד לא יעלה בצורה משמעותית – מתחת ל-1%.

ואם כך, עולה שאלה מאוד פשוטה – למה בנק ישראל מתעקש להותיר את תוואי האינפלציה (טווח מדד המחירים לצרכן) על 1% עד 3% בשנה. כבר שנים רבות שהמדד נמוך משמעותית מהיעד הזה, כשבשנתיים האחרונות המדד היה שלילי.

לאחרונה פרסם בנק ישראל מחקר שלפיו אחד מהגורמים למדד הנמוך הוא הייבוא הזול, לרבות הייבוא העצמי. אנשים פשוט קונים דרך האינטרנט עם מכס זול במיוחד ובמחירים נמוכים מאוד, וזה חוסך להם עשרות אחוזים ביחס למחירי המוצרים של החברות המקומיות

כפל ביטוחים זה פשוט חבל – כפל ביטוחים שאתם משלמים כפול ובמקרה הצורך לא תקבלו כפול, זה פשוט בזבוז כסף. יש ביטוחים כפולים שאתם משלמים יותר אבל בזמן שתצטרכו תקבלו יותר, וזה עוד איכשהו בסדר – יש ביטוחי חיים רבים כאלו. אבל בביטוח בריאות, יש פעמים רבות חפיפה וכפל שגורם לכם לזרוק כסף – הנה סרטו של משרד האוצר, איך תעלו על כפל הביטוחים הזה  ואיך תחסכו סכום לא מבוטל

מדד תשומות  בנייה למגורים עלה בחודש יוני ב-0.2% והתחזית קדימה של כלכלני חברת הפיננסים הראל היא לעלייה מתונה יותר בחודשים הבאים. להערכתם,  בשלושת החודשים הבאים  (מדד יולי, אוגוסט וספטמבר) המדד יעלה בשיעור מצטבר של 0.2% – נמוך יחסית לתקופה מקבילה בשנים הקודמות. בשנה שעברה עלה המדד בחודשים אלו ב-0.6%.

למחשבון מדד תשומות הבנייה

עוד מעריכים בראל כי מדד המחירים לצרכן בחודש יולי יעלה ב-0.1% ובחודש אוגוסט ב-0.2%.  להערכתם, סעיף הדיור במדד המחירים לצרכן (בעיקר מחירי השכירות) יעלה בשלושת החודשים הקרובים ב-1.5% – זה המון! זו  בשורה ממש לא מעודדת לשוכרים. המדד הזה מספק תובנה על עליית מחירי השכירויות בחוזים חדשים.

בנוסף, מעריכים בהראל כי מדד מחירי הדירות בבעלות דיירים יעלה בתקופה זו ב-0.2% בלבד. בתקופה המקבילה ב-2016 המדד הזה עלה ב-2.3%.

מדד תשומות הבנייה  מחושב ומפורסם מדי חודש (ב-15 בחודש) על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס). מדד תשומות הבנייה למגורים מודד את השינויים החלים במשך הזמן בהוצאה הדרושה לקניית "סל קבוע" של חומרים,  מוצרים ושירותים המשמשים לבניית בתי מגורים והמייצג את הרכב הוצאות הבנייה של קבלנים וקבלני משנה.  נוסף על מערכת המדדים המתייחסת לסל הכולל של הבנייה למגורים,  החל בפברואר 1992 מתפרסמת מערכת של תת-מדדים לפי פרקי בנייה.   המדד משמש בעיקר כבסיס להצמדת חוזי בנייה,  לניכוי שינויי מחירים מן השינויים בערך ההשקעות בבנייה וכמודד כללי של שינויי מחירים בענף הבנייה.

משקלות המדד  מבוססים על ממצאי סקר הוצאות בבניית בנייני מגורים שנערך בשנת 2003.  בסקר נחקר הרכב התשומות של כ-125 פרוייקטים שבנייתם החלה בספטמבר 1998 ונסתיימה עד סוף ספטמבר 2002.

מדגם מוצרים ושיטת איסוף מחירים  – במסגרת המדד נמדדים ישירות מחיריהם של חומרים ושירותים.  מחירי החומרים והשירותים נאספים ממדגם של סיטונאים ויצרנים, המספקים חומרים ושירותים לקבלנים בכל אזורי הארץ.  המחירים הנמדדים הם אלה שמשלמים הקבלנים הראשיים וקבלני המשנה למשווקים לסוגיהם.

עד כאן, ההגדרות והשיטה; ובקצרה – מדד תשומות הבנייה מודד כמה עולה לבנות; הסוקרים של הלמ"ס בודקים את המחירים יש להם את המשקולות של כל הרכיבים (125 רכיבים) ואז נקבע מחיר הסל. מחיר הסל הנוכחי ביחס למחירו בחודש הקודם מבטא את העלייה של המדד באחוזים ביחס לחודש קודם.

מדד תשומות הבנייה – עולה (לרוב) יותר מדד המחירים לצרכן

מדד מחירי תשומות הבנייה עלה היסטורית יותר מאשר מדד המחיירם לצרכן. בשנת 2014 עלה מדד תשומות הבנייה ב-0.8% בעוד שמדד המחירים לצרכן דווקא ירד, וגם בשנת 2015 בעוד מדד תשומות הבנייה עלה ב-1% מדד המחירים לצרכן ירד. גם בשנת 2016  נשמר הפער הזה בין מדד תשומות הבנייה  למדד המחירים לצרכן, וזה נמשך לתוך שנת 2017 – כאן תוכלו לבדוק את השינוי במדד תשומות הבנייה וכאן את השינוי במדד המחירים לצרכן.

מדד המחירים לצרכן - איך מחושב? ממה מורכב, ועוד...

מטריקס מדווחת על גידול של 14% בהכנסות ברבעון השני של 2017 ל-668.5 מיליון שקל, לעומת הרבעון המקביל בשנת 2016. במקביל הרווח התפעולי עלה, אם כי בשיעור נמוך של 1.7% ל-41 מיליון שקל. בשורה התחתונה ירד הרווח ל-22.8 מיליון שקל לעומת 23.3 מיליון שקל ברבעון המקביל. במחצית הראשונה של השנה הרוויחה מטריקס 52.6 מיליון שקל בהשוואה ל50.6 מיליון שקל בתקופה המקבילה.

הגידול במכירות, מסבירה הנהלת החברה נובע, בין היתר, מאיחודה של חברת אביב ייעוץ שנרכשה בסוף השנה שעברה. כמו כן הושפעו התוצאות מעונתיות – בתקופת פסח (רבעון שני) יש חולשה בתוצאות ביחס לרבעון קודם, וכמו כן חלה עלייה בשכר של אנשי תוכנה – שינוי שהשפיע על הרווחיות של החברה.

מעודכן ל-12/2021

מיליארדי שקלים נשכחו בחשבונות בנק רדומים (לרבות חשבונות של נפטרים) – אז תקראו, ותפנימו – עם קצת מאמץ אתם יכולים למצוא את הכסף שלכם ושל קרובים לכם – הנה מדריך רחב והנה הוידאו של משרד האוצר – תקשיבו, תקראו ותפעלו , ואם תצטרכו עזרה, תשאירו פרטים בטופס שבמדריך…

אתם חייבים לבדוק את דמי הניהול בפנסיה שלכם, יש לזה משמעות של עשרות אלפי שקלים ולרוב של מאות אלפי שקלים בפנסיה – אז למה אתם מחכים. הנה המחשבון שלנו שמראה כמה תוכלו לחסוך בא תעברו לקרן פנסיה ברירית מחדל, הנה המדריך המקיף שלנו על פנסיה ברירית מחדל, והנה פרסומת של האוצר שאולי תזרז אתכם לפעול –

כל מה שאתם צריכים לדעת על מחיר למשתכן נמצא אצלנו באתר – איך לוקחים משכנתא במחיר למשתכן, מה זה בכלל מחיר למשתכן,   בדיקת זכאות לתוכנית מחיר למשתכן ועוד ועוד;  והנה גם סרטון חביב של משרד האוצר שיעשה לכם יותר סדר בבלגן – מה זה מחיר למשתכן? מה הסיכוי שלכם לזכות בדירה? כמה זמן לוקח לבנות במחיר למשתכן ועוד

הר ביטוח – ככה תאתרו את הביטוחים הכפולים שלכם, ככה תבדקו את הביטוחים של קרוב שנפטר , ככה תחסכו כסף בביטוחים ותהפכו אותו לביטוח זול יותר ועם תנאים טובים יותר. אבל לפני כן , בקצרה על הר הביטוח. מדובר על מערכת אוטומטית שדרכה תוכלו לאתר את כל הביטוחים שלכם; דרכה בעצם תוכלו לקבל תמונת מצב מלאה על מה אתם משלמים כסף, ככה תוכלו לדעת אם יש כפל ביטוחים, אם יש לכם ביטוחים לא רלבנטיים, אם סוכן הביטוח שלכם לוקח לכם עמלה מטורפת ועוד. את המידע הזה אתם יכולים לקבל על עצמכם, וגם על קרובים שנפטרו.

זה חשוב. אבל לא רק זה – במקביל אתם צריכים גם לבדוק את הר הכסף – מדובר על כספים שלכם שנמצאים בפנסיה, בקופות גמל ובמקומות נוספים. במערת של האוצר (מערכת אוטומטית) תקבלו את כל המידע, וככה בעצם תאתרו כספים שנעלמו. כאן תוכלו לקבל הסבר על איתור הכספים,  וכאן תוכלו לקבל את כל המידע הנדרש בקשר להר הביטוח – איך נכנסים למערכת, איך משתמשים בה? ועוד – המדריך שלנו,

פורום ה-15 המייצג את הערים הגדולות בישראל, מרכז השלטון המקומי ורשויות מקומיות ברחבי הארץ ניסה לתבוע היטל השבחה גבוה יותר בתמ"א 38 – בית המשפט קבע שלא.  הפורום טען נגד  תוכנית המתאר לחיזוק מבנים מפני רעידות אדמה, תוכנית – צמ:א 38, ובמיוחד נגד  תיקון 3א' לתוכנית. תיקון שקובע את אופן חישוב זכויות הבנייה במסגרת הריסה ובנייה מחדש.

השופט דוד מינץ, אמר  – "אין מקום להתערב בעקרונות התכנוניים שנקבעו בתמ"א ובתיקוניה הקודמים שכבר קנו להם שבת לפני זמן רב".

ועל מה בעצם הביג דיל? תיקון 3א' התיקון האחרון שאושר במסגרת תמ"א 38, עוסק בחישוב זכויות הבנייה במסלול הריסה ובנייה מחדש. החישוב מתבסס על הבניין הקיים וזכויות התמ"א אשר גדלות ככל שהבניין גבוה יותר. הצורך בתיקון עלה לאחר טענות רבות נגד תמ"א 38 במסלול הריסה ובנייה מחדש –  מתן זכויות רבות מדי בחלק מהרשויות. טענות אלו, קיבלו גושפנקא, מחוות דעת שכתב המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד ארז קמיניץ, שקבע כי השיטה והפרשנות המורחבת של ועדות הערר היתה לרוב הענקת זכויות רבות יותר, והיא  אינה תקינה. חוות הדעת הזו הכניסה את התחום לקיפאון, והגופים המוסמכים עבדו על תיקון חדש.

מעבר לזכויות הבנייה, יש עניין כלכלי משמעותי נוסף – היטל ההשבחה בפרויקטים של תמ"א 38. התוכנית פוטרת את רוב הזכויות בפרויקטים החדשים מתשלום היטלי השבחה והרשויות מתנגדות לכך כבר זמן רב. למעשה, ואז במקביל  לעבודה על התיקון החדש העמידו נציגי הרשויות דרישה להגדיל את האפשרות לגבות היטלי השבחה.

במסגרת העתירה דרשו העותרים מבית המשפט להורות על ביטול תוספת הזכויות שניתנה במסגרת תיקון 3א' או לחילופין לבטל את הפטור שניתן מהיטל השבחה על הזכויות הנוספות. בית המשפט לא קיבל את עמדתם – הזכויות לא ישתנו ולגבי היטל ההשבחה – "ככל שמעוניינים העותרים לתקוף דבר חקיקה זה, עליהם להוכיח פגיעה בזכות חוקתית מוגנת, המצדיקה את התערבות בית המשפט בחקיקה ראשית. משלא עשו כן, גם טענתם באשר לפטור מהיטל השבחה דינה להידחות".

לאחרונה אושר תיקון 115 לחוק התכנון והבנייה שצמצם את הפטור מתשלום היטל ההשבחה. זה לא היה מספיק לטענת הפורום (פורום הרשויות).

עיריית גבעתיים גבתה ארנונה ביתר ובית המשפט קבע שהיא צריכה להחזיר לתושבים 8 מיליון שקל. שופטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב, ד"ר מיכל אגמון-גונן, קבעה כי העירייה גבתה שלא כחוק, ארנונה בגין שירותי כבאות, ועליה להשיב סכום של 8 מיליון שקל (כולל הצמדה וריבית). מדובר על תשלום עודף בשנים 2009-2010 .

התביעה הוגשה בסוף 2010 על ידי ענת ואמיר יעקבי מרחוב שינקין 13 בגבעתיים. עו"ד עדי מוסקוביץ' היה נציגם וטענתם היתה  שהעירייה גבתה את הארנונה מבלי שקיבלה את אישור שרי האוצר והפנים כדין, וכי הארנונה נגבתה בסכום קבוע של 200 שקל לשנה שאינו נגזר משטח הנכס או הסיווג שלו. אחרי כשנה וחצי אישר בית המשפט את התובענה כייצוגית ובמקביל גם משרד הפנים טען כי הוא סבור כי מדובר בגבייה בלתי חוקית.

העירייה טענה כי אושר לה לגבות ארנונת כבאות ללא אישור שרי הפנים והאוצר, וזאת במסגרת תביעה קודמת. כן טענה העירייה כי דיני הארנונה אינם חלים על ארנונת כבאות.

השופטת דחתה את טענות העירייה. נקבע כי העירייה לא הקפידה על קיום ההליכים בדבר אישור הסכם פשרה בתובענה ייצוגית קודמת, לא וידאה שתוגש עמדת היועץ המשפטי לממשלה ואף ניצלה כשלים בייצוג הקבוצה הקודמת. מאחר שהעירייה המשיכה לגבות את הארנונה האסורה לאחר אישור התובענה הייצוגית, נקבע כי יש לבצע השבה מלאה של הגבייה לכל חברי הקבוצה.

בשעה שעסקת מובילאיי  נסגרה (מכירתה לאינטל), חברת פורסייט שגם היא פועלת בתחום פיתוח מערכות למניעת תאונות דרכים ופיתוח פתרונות תוכנה עבור מערכות עזר מתקדמות לנהג (ADAS), נפלה ב-50% בשבועות האחרונים לשער של 3 שקל למניה ,שווי של כ-300 מיליון שקל – עדיין רחוק מאוד מהאזיט של מובילאיי לפי שווי של 10 מיליארד דולר.

בעל השליטה בפורסייט הוא המנכ"ל חיים סיבוני, המחזיק ב-34.5% מהמניות.

על כל פנים, פורסייט עדיין מניבה תשואה פנומנלית למשקיעים – מתחילת השנה מעל 120%. כשבדרך החברה גייסה בכמה סבבים קרוב ל-100 מיליון שקל. הסבבים האלו היו בעיקר בהנפקות פרטיות כשבין היתר השקיעו בחברה – גורמים בענף הרכב, וביניהם משפחת דיין, מבעלי חברת הסחר במכוניות טרייד מוביל; חברת המזרח של משפחת עיני, בעלי יבואנית הרכב UMI; ציפורה ואריאל מעוז ממשפחת קרסו, יבואנית מכוניות ניסאן ורנו, ונוספים.

בנק לאומי מציע  פיקדון מובנה שקלי על סל מניות בלונדון. הפיקדון נקרא –  Big Ben פיקדון לתקופה של 3.5 שנים עם קרן השקעה מובטחת, ועם סיכוי למענק. קבלת המענק ושיעורו תלויים בהתנהגות סל המניות במהלך התקופה. אז אולי מניות בלונדון לא מפתים אתכם, אבל יש יתרון להשקעה במנגנון של פיקדון מובנה , ואולי דווקא מניות בלונדון מעניינות אתכם, אבל לא לפי הסל שמציעים בבנק לאומי. אולי פשוט אתם מעדיפים השקעה ישירה.

בכל מקרה, במהלך תקופת הפיקדון תיבדק כל אחת מהמניות שבסל ותרומתה למענק תחושב כך – נקבע חסם בשיעור עלייה של 44% (לא כולל) ביחס למחיר הבסיסי של אותה מניה. במידה ומחיר המניה לא חרג ולא נגע בחסם לאורך כל תקופת הפיקדון, תילקח בחישוב תשואת המניה בפועל – מנקודה לנקודה, חיובית או שלילית.

במידה וביום מסחר כלשהו מחיר המניה יחרוג או יגע, אפילו פעם אחת, בחסם, תשואת המניה תיקבע בשיעור של 4% למשך תקופת הפיקדון.

המענק בגין הפיקדון יחושב לפי סכום התשואות של המניות בסל כפול משקלן היחסי בסל. בכל מקרה, הלקוח יקבל את קרן ההשקעה במלואה בתום תקופת הפיקדון.

סל המניות כולל את 12 המניות הבאות Reckitt Benckiser Group PLC, G4S PLC, GlaxoSmithKline , SSE LN SSE PLC, BAE Systems PLC,Astrazeneca PLC, BP PLC, Vodafone Group PLC.

תאריך תחילת הפיקדון המובנה – 8 באוגוסט 2017 ותאריך הפירעון – 8 בפברואר 2021. המחיר הבסיסי של כל מניה יהיה מחירה בסגירה ב-8 באוגוסט 2017, והמחיר הקובע יהיה מחיר הסגירה ב-3 בפברואר.

ובכן, פיקדונות מובנים הפכו לאטרקטיביים בשנים האחרונות על רקע הריבית הנמוכה באפיקים הסולידיים, אבל הציבור עדיין מתרחק מהם – יש להם פשוט שם לא טוב מאז המשבר של 2008/2009. כך או אחרת, יש כמובן יתרונות וחסרונות במוצר המובנה. היתרונות שקיימת רצפה נומינלית עם אפסייד לרווח. החסרונות שהרצפה היא לא רצפה ריאלית – אמנם מקבלים את סכום ההשקעה הנומינלי, אבל זה יכול לבטא הפסד ריאלי. נניח שהמדד עלה בתקופת הפיקדון ב-10%, ואתם מקבלים את ההשקעה נומינלית – משמע, הפסדתם ריאלית 10%. מעבר לכך, בפיקדונות מובנים הכסף סגור לתקופה ארוכה יחסית. אם אתם רוצים לשבור את הפיקדון ולהנזיל את הכסף, לא בטוח שאפשר וגם אם הבנק מאפשר זאת זה יהיה בקנס.

למידע באתר הבנק